https://text.chabadpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA%3A%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90%2F%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%94_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%93 2026-05-13T03:11:32Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.40.3 https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%94_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%93&diff=19594&oldid=prev 2025-07-30T15:44:41Z

<p>הפעיל הגנה על הדף &quot;<a href="/index.php/%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%94_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%93" title="תבנית:ספר התניא/אגרת התשובה פרק ד">תבנית:ספר התניא/אגרת התשובה פרק ד</a>&quot;: הדף מושלם ולא אמורים לעשות בו שינויים ([עריכה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן) [העברה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן))</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־18:44, 30 ביולי 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div> </td></tr></table>

ש. א. https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%94_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%93&diff=19593&oldid=prev 2025-07-30T15:44:29Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־18:44, 30 ביולי 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''פרק ד ואולם''' כל הנ"ל הוא לגמר הכפרה ומירוק הנפש לה' אחר התשובה כמו שהבאתי לעיל מהגמרא פרק קמא דזבחים, דעולה דורון היא לאחר שריצה הפרקליט וכו'. אמנם התחלת מצות התשובה ועיקרה לשוב עד ה' באמת ובלב שלם. ההכרח לבאר היטב בהרחבת הביאור. בהקדים מ"ש בזוהר הקדוש בביאור מלת תשובה על דרך הסוד. תשוב ה'. ה' תתאה תשובה תתאה. ה' עילאה תשובה עילאה. וגם מ"ש בזוה"ק בקצת מקומות שאין תשובה מועלת לפוגם בריתו ומוציא ז"ל. והוא דבר תמוה מאד שאין לך דבר עומד בפני התשובה ואפילו עבודה זרה וגילוי עריות וכו'. ופירש בראשית חכמה שכוונת הזוהר שאין מועלת תשובה תתאה כי אם תשובה עילאה וכו'. הנה להבין זאת מעט מזעיר צריך להקדים מה שמבואר מהכתוב ומדברי רז"ל ענין הכרת ומיתה בידי שמים כשעבר עבירה שחייבים עליה כרת היה מת ממש קודם חמשים שנה. ובמיתה בידי שמים מת ממש קודם ששים שנה כחנניה בן עזור הנביא בירמיה, (ולפעמים גם במיתה בידי שמים נפרעין לאלתר כמו שמצינו בער ואונן) והרי נמצאו בכל דור כמה וכמה חייבי כריתות ומיתות והאריכו ימיהם (ושניהם) [ושנותיהם] בנעימים. אך הענין יובן על פי מה שכתוב כי חלק ה' עמו וכו' חלק משם הויה ברוך הוא כדכתיב ויפח באפיו נשמת חיים ומאן דנפח מתוכו נפח וכו'. ואף שאין לו דמות הגוף וכו' ח"ו. אך דברה תורה כלשון בני אדם. כי כמו שיש הפרש והבדל גדול באדם התחתון על דרך משל בין ההבל שיוצא מפיו בדיבורו להבל היוצא על ידי נפיחה. שביוצא בדיבורו מלובש בו כח וחיות מעט מזעיר והוא בחינת חיצוניות מנפש החיה שבקרבו. אבל ביוצא בכח הנופח דמתוכו נפח מלובש בו כח וחיות פנימים מבחינת הנפש החיה וכו'. ככה ממש על דרך משל המבדיל הבדלות לאין קץ. יש הפרש עצום מאד למעלה בין כל צבא השמים ואפילו המלאכים שנבראו מאין ליש וחיים וקיימים מבחינת חיצוניות החיות והשפע שמשפיע אין סוף ברוך הוא להחיות העולמות ובחינת זו נקראת בשם רוח פיו על דרך משל כמו שכתוב וברוח פיו כל צבאם והיא בחינת חיות המלובשת באותיות שבעשרה מאמרות (שהן בחינת כלים והמשכות וכו' כמו שכתבתי ב[[שער היחוד והאמונה פרק <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">י"א</del>|לקוטי אמרים ח"ב פי"א]]). ובין נשמת האדם שנמשכה תחלה מבחינת פנימיות החיות והשפע שמשפיע אין סוף ברוך הוא כמו שכתוב ויפח וכו' ואחר כך ירדה בסתר המדרגה גם כן על ידי בחינת האותיות שבמאמר נעשה אדם וכו' כדי להתלבש בגוף עולם הזה התחתון. ולכן נקראו המלאכים בשם אלקים בכתוב, וכמו שכתוב כי ה' אלקיכם אלקי האלקים כו', הודו לאלקי האלקים כו', ויבאו בני האלקים להתייצב כו'. לפי שיניקת חיותם היא מבחינת חיצוניות, שהיא בחינת האותיות לבד ושם אלקים הוא בחינת חיצוניות לגבי שם הויה ברוך הוא. אבל נשמת האדם שהיא מבחינת פנימיות החיות היא חלק שם הויה ברוך הוא. כי שם הויה מורה על פנימיות החיות שהיא למעלה מעלה מבחינת האותיות. וביאור הענין כנודע ממאמר אליהו אנת הוא דאפיקת עשר תיקונין וקרינן להון עשר ספירן לאנהגא בהון עלמין סתימין וכו'. אנת חכים ולא בחכמה ידיעא אנת מבין ולא בבינה ידיעא וכו'. וכל הי' ספירות נכללות ונרמזות בשם הויה ברוך הוא. כי היו"ד שהיא בחינת נקודה לבד מרמזת לחכמתו יתברך שהיא בבחינת העלם והסתר קודם שבאה לבחינת התפשטות וגילוי ההשגה וההבנה (והקוץ שעל היו"ד רומז לבחינת רצון העליון ברוך הוא שלמעלה מעלה ממדרגת בחינת חכמה עילאה כנודע). ואחר שבאה לבחינת התפשטות וגילוי ההשגה וההבנה לעלמין סתימין נכללת ונרמזת באות ה"א שיש לה בחינת התפשטות לרוחב המורה ומרמז על הרחבת הביאור וההבנה, וגם לאורך המורה על בחינת ההמשכה וההשפעה מלמעלה למטה לעלמין סתימין. ואח"כ כשנמשכת המשכה והשפעה זו יותר למטה לעלמין דאתגליין. וכמו האדם שרוצה לגלות חכמתו לאחרים על ידי דיבורו על דרך משל. נכללת ונרמזת המשכה זו באותיות ו"ה. כי הוי"ו מורה על ההמשכה מלמעלה למטה. וגם המשכה זו היא על ידי מדת חסדו וטובו ושאר מדותיו הקדושות הנכללות בדרך כלל במספר שש שבפסוק לך ה' הגדולה וכו' עד לך ה' הממלכה וכו' ולא עד בכלל. כי מדת מלכותו יתברך נקראת בשם דבר ה', כמו שכתוב באשר דבר מלך שלטון ונכללת ונרמזת באות ה"א אחרונה של שם הויה. כי פנימיות ומקור הדיבור הוא ההבל העולה מן הלב ומתחלק לה' מוצאות הפה אחה"ע מהגרון וכו'. וגם הברת הה"א היא בחינת הבל לבד כמו שכתוב אתא קלילא דלית בה מששא. ואף שאין לו דמות הגוף ח"ו. אך דברה תורה כלשון בני אדם. בשגם שגם דבר ה' כ"ב אותיות המתחלקות לה' חלקי המוצאות ובהן נברא כל היצור (וכמ"ש [[שער היחוד והאמונה פרק <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">י"א</del>|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בלק</del>"א ח"ב פי"א]] ביאור ענין אותיות אלו). וככה ממש על דרך משל המבדיל הבדלות לאין קץ בנשמת האדם שהיא בחינת נפש האלקית דמתוכיה נפח יש בה בחינת שכל הנעלם המרומז באות יו"ד שבכחו לצאת אל הגילוי להבין ולהשכיל באמתתו יתברך ובגדולתו וכו' כל חד וחד לפום שיעורא דיליה לפי רוחב שכלו ובינתו. וכפי אשר מעמיק שכלו ומרחיב דעתו ובינתו להתבונן בגדולתו יתברך אזי מרומזת בינתו באות ה"א שיש לה רוחב וגם אורך המורה ההמשכה מלמעלה למטה להוליד מבינתו והתבוננותו בגדולת ה' אהבה ויראה ותולדותיהן במוחו ותעלומות לבו ואחר כך בבחינת התגלות לבו. ומזה נמשכה עבודה האמיתית בעסק התורה והמצות בקול ודבור או מעשה הן אותיות וא"ו ה"א וכו'. וגם ההתבוננות להבין ולהשכיל באמתתו וגדולתו יתברך נמשכה גם כן מהתורה דאורייתא מחכמה נפקא היא בחינת יו"ד של שם הויה וכו':&lt;noinclude&gt;[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|ג]]&lt;/noinclude&gt;</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''פרק ד ואולם''' כל הנ"ל הוא לגמר הכפרה ומירוק הנפש לה' אחר התשובה כמו שהבאתי לעיל מהגמרא פרק קמא דזבחים, דעולה דורון היא לאחר שריצה הפרקליט וכו'. אמנם התחלת מצות התשובה ועיקרה לשוב עד ה' באמת ובלב שלם. ההכרח לבאר היטב בהרחבת הביאור. בהקדים מ"ש בזוהר הקדוש בביאור מלת תשובה על דרך הסוד. תשוב ה'. ה' תתאה תשובה תתאה. ה' עילאה תשובה עילאה. וגם מ"ש בזוה"ק בקצת מקומות שאין תשובה מועלת לפוגם בריתו ומוציא ז"ל. והוא דבר תמוה מאד שאין לך דבר עומד בפני התשובה ואפילו עבודה זרה וגילוי עריות וכו'. ופירש בראשית חכמה שכוונת הזוהר שאין מועלת תשובה תתאה כי אם תשובה עילאה וכו'. הנה להבין זאת מעט מזעיר צריך להקדים מה שמבואר מהכתוב ומדברי רז"ל ענין הכרת ומיתה בידי שמים כשעבר עבירה שחייבים עליה כרת היה מת ממש קודם חמשים שנה. ובמיתה בידי שמים מת ממש קודם ששים שנה כחנניה בן עזור הנביא בירמיה, (ולפעמים גם במיתה בידי שמים נפרעין לאלתר כמו שמצינו בער ואונן) והרי נמצאו בכל דור כמה וכמה חייבי כריתות ומיתות והאריכו ימיהם (ושניהם) [ושנותיהם] בנעימים. אך הענין יובן על פי מה שכתוב כי חלק ה' עמו וכו' חלק משם הויה ברוך הוא כדכתיב ויפח באפיו נשמת חיים ומאן דנפח מתוכו נפח וכו'. ואף שאין לו דמות הגוף וכו' ח"ו. אך דברה תורה כלשון בני אדם. כי כמו שיש הפרש והבדל גדול באדם התחתון על דרך משל בין ההבל שיוצא מפיו בדיבורו להבל היוצא על ידי נפיחה. שביוצא בדיבורו מלובש בו כח וחיות מעט מזעיר והוא בחינת חיצוניות מנפש החיה שבקרבו. אבל ביוצא בכח הנופח דמתוכו נפח מלובש בו כח וחיות פנימים מבחינת הנפש החיה וכו'. ככה ממש על דרך משל המבדיל הבדלות לאין קץ. יש הפרש עצום מאד למעלה בין כל צבא השמים ואפילו המלאכים שנבראו מאין ליש וחיים וקיימים מבחינת חיצוניות החיות והשפע שמשפיע אין סוף ברוך הוא להחיות העולמות ובחינת זו נקראת בשם רוח פיו על דרך משל כמו שכתוב וברוח פיו כל צבאם והיא בחינת חיות המלובשת באותיות שבעשרה מאמרות (שהן בחינת כלים והמשכות וכו' כמו שכתבתי ב[[שער היחוד והאמונה פרק <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יא</ins>|לקוטי אמרים ח"ב פי"א]]). ובין נשמת האדם שנמשכה תחלה מבחינת פנימיות החיות והשפע שמשפיע אין סוף ברוך הוא כמו שכתוב ויפח וכו' ואחר כך ירדה בסתר המדרגה גם כן על ידי בחינת האותיות שבמאמר נעשה אדם וכו' כדי להתלבש בגוף עולם הזה התחתון. ולכן נקראו המלאכים בשם אלקים בכתוב, וכמו שכתוב כי ה' אלקיכם אלקי האלקים כו', הודו לאלקי האלקים כו', ויבאו בני האלקים להתייצב כו'. לפי שיניקת חיותם היא מבחינת חיצוניות, שהיא בחינת האותיות לבד ושם אלקים הוא בחינת חיצוניות לגבי שם הויה ברוך הוא. אבל נשמת האדם שהיא מבחינת פנימיות החיות היא חלק שם הויה ברוך הוא. כי שם הויה מורה על פנימיות החיות שהיא למעלה מעלה מבחינת האותיות. וביאור הענין כנודע ממאמר אליהו אנת הוא דאפיקת עשר תיקונין וקרינן להון עשר ספירן לאנהגא בהון עלמין סתימין וכו'. אנת חכים ולא בחכמה ידיעא אנת מבין ולא בבינה ידיעא וכו'. וכל הי' ספירות נכללות ונרמזות בשם הויה ברוך הוא. כי היו"ד שהיא בחינת נקודה לבד מרמזת לחכמתו יתברך שהיא בבחינת העלם והסתר קודם שבאה לבחינת התפשטות וגילוי ההשגה וההבנה (והקוץ שעל היו"ד רומז לבחינת רצון העליון ברוך הוא שלמעלה מעלה ממדרגת בחינת חכמה עילאה כנודע). ואחר שבאה לבחינת התפשטות וגילוי ההשגה וההבנה לעלמין סתימין נכללת ונרמזת באות ה"א שיש לה בחינת התפשטות לרוחב המורה ומרמז על הרחבת הביאור וההבנה, וגם לאורך המורה על בחינת ההמשכה וההשפעה מלמעלה למטה לעלמין סתימין. ואח"כ כשנמשכת המשכה והשפעה זו יותר למטה לעלמין דאתגליין. וכמו האדם שרוצה לגלות חכמתו לאחרים על ידי דיבורו על דרך משל. נכללת ונרמזת המשכה זו באותיות ו"ה. כי הוי"ו מורה על ההמשכה מלמעלה למטה. וגם המשכה זו היא על ידי מדת חסדו וטובו ושאר מדותיו הקדושות הנכללות בדרך כלל במספר שש שבפסוק לך ה' הגדולה וכו' עד לך ה' הממלכה וכו' ולא עד בכלל. כי מדת מלכותו יתברך נקראת בשם דבר ה', כמו שכתוב באשר דבר מלך שלטון ונכללת ונרמזת באות ה"א אחרונה של שם הויה. כי פנימיות ומקור הדיבור הוא ההבל העולה מן הלב ומתחלק לה' מוצאות הפה אחה"ע מהגרון וכו'. וגם הברת הה"א היא בחינת הבל לבד כמו שכתוב אתא קלילא דלית בה מששא. ואף שאין לו דמות הגוף ח"ו. אך דברה תורה כלשון בני אדם. בשגם שגם דבר ה' כ"ב אותיות המתחלקות לה' חלקי המוצאות ובהן נברא כל היצור (וכמ"ש <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב</ins>[[שער היחוד והאמונה פרק <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יא</ins>|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לק</ins>"א ח"ב פי"א]] ביאור ענין אותיות אלו). וככה ממש על דרך משל המבדיל הבדלות לאין קץ בנשמת האדם שהיא בחינת נפש האלקית דמתוכיה נפח יש בה בחינת שכל הנעלם המרומז באות יו"ד שבכחו לצאת אל הגילוי להבין ולהשכיל באמתתו יתברך ובגדולתו וכו' כל חד וחד לפום שיעורא דיליה לפי רוחב שכלו ובינתו. וכפי אשר מעמיק שכלו ומרחיב דעתו ובינתו להתבונן בגדולתו יתברך אזי מרומזת בינתו באות ה"א שיש לה רוחב וגם אורך המורה ההמשכה מלמעלה למטה להוליד מבינתו והתבוננותו בגדולת ה' אהבה ויראה ותולדותיהן במוחו ותעלומות לבו ואחר כך בבחינת התגלות לבו. ומזה נמשכה עבודה האמיתית בעסק התורה והמצות בקול ודבור או מעשה הן אותיות וא"ו ה"א וכו'. וגם ההתבוננות להבין ולהשכיל באמתתו וגדולתו יתברך נמשכה גם כן מהתורה דאורייתא מחכמה נפקא היא בחינת יו"ד של שם הויה וכו':&lt;noinclude&gt;[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|ג]]&lt;/noinclude&gt;</div></td></tr> </table>

ש. א. https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%94_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%93&diff=19592&oldid=prev 2025-07-30T15:43:52Z

<p>ש. א. העביר את הדף <a href="/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%94_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%93%27&amp;action=edit&amp;redlink=1" class="new" title="תבנית:ספר התניא/אגרת התשובה פרק ד&#039; (הדף אינו קיים)">תבנית:ספר התניא/אגרת התשובה פרק ד&#039;</a> לשם <a href="/index.php/%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%94_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%93" title="תבנית:ספר התניא/אגרת התשובה פרק ד">תבנית:ספר התניא/אגרת התשובה פרק ד</a> בלי להשאיר הפניה: כותרת שאינה כתובה נכון</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־18:43, 30 ביולי 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div> </td></tr></table>

ש. א. https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%94_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%93&diff=15413&oldid=prev 2025-07-14T21:08:07Z

<p>ש. א. העביר את הדף <a href="/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%94_-_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%93%27&amp;action=edit&amp;redlink=1" class="new" title="תבנית:ספר התניא/אגרת התשובה - פרק ד&#039; (הדף אינו קיים)">תבנית:ספר התניא/אגרת התשובה - פרק ד&#039;</a> לשם <a href="/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%94_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%93%27&amp;action=edit&amp;redlink=1" class="new" title="תבנית:ספר התניא/אגרת התשובה פרק ד&#039; (הדף אינו קיים)">תבנית:ספר התניא/אגרת התשובה פרק ד&#039;</a> בלי להשאיר הפניה: כותרת שאינה כתובה נכון</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־00:08, 15 ביולי 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div> </td></tr></table>

ש. א. https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%94_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%93&diff=10271&oldid=prev 2025-04-15T20:22:24Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־23:22, 15 באפריל 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''פרק ד ואולם''' כל הנ"ל הוא לגמר הכפרה ומירוק הנפש לה' אחר התשובה כמו שהבאתי לעיל מהגמרא פרק קמא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ד[[זבחים]]</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ד[[קרבן עולה|עולה]] </del>דורון היא לאחר שריצה הפרקליט וכו'. אמנם התחלת מצות התשובה ועיקרה לשוב עד ה' <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[אמת]] וב[[לב]] </del>שלם. ההכרח לבאר היטב בהרחבת הביאור. בהקדים מ"ש <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[זוהר </del>הקדוש<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>בביאור מלת תשובה על דרך הסוד. תשוב ה'. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>ה' תתאה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>תשובה תתאה. ה' עילאה תשובה עילאה. וגם מ"ש <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[זוה</del>"ק<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>בקצת מקומות שאין תשובה מועלת לפוגם בריתו ומוציא ז"ל. והוא דבר תמוה מאד שאין לך דבר עומד בפני התשובה ואפילו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>עבודה זרה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] ו[[גילוי </del>עריות<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>וכו'. ופירש בראשית חכמה שכוונת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[זוהר]] </del>שאין מועלת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>תשובה תתאה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>כי אם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>תשובה עילאה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>וכו'. הנה להבין זאת מעט מזעיר צריך להקדים מה שמבואר מהכתוב ומדברי רז"ל ענין הכרת ומיתה בידי שמים כשעבר עבירה שחייבים עליה כרת היה מת ממש קודם חמשים <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>שנה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</del>. ובמיתה בידי שמים מת ממש קודם ששים שנה כחנניה בן עזור <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[נביא]] </del>בירמיה, (ולפעמים גם במיתה בידי שמים נפרעין לאלתר כמו שמצינו בער ואונן) והרי נמצאו בכל דור כמה וכמה חייבי כריתות ומיתות והאריכו ימיהם (ושניהם) [ושנותיהם] בנעימים. אך הענין יובן על פי מה שכתוב כי חלק ה' עמו וכו' חלק משם הויה ברוך הוא כדכתיב ויפח באפיו נשמת חיים ומאן דנפח מתוכו נפח וכו'. ואף שאין לו דמות הגוף וכו' ח"ו. אך דברה תורה כלשון בני אדם. כי כמו שיש הפרש והבדל גדול באדם התחתון על דרך משל בין ההבל שיוצא מפיו בדיבורו להבל היוצא על ידי נפיחה. שביוצא בדיבורו מלובש בו כח וחיות מעט מזעיר והוא בחינת חיצוניות מנפש החיה שבקרבו. אבל ביוצא בכח הנופח דמתוכו נפח מלובש בו כח וחיות פנימים מבחינת הנפש החיה וכו'. ככה ממש על דרך משל המבדיל הבדלות לאין קץ. יש הפרש עצום מאד למעלה בין כל צבא השמים ואפילו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[מלאכים]] </del>שנבראו מאין ליש וחיים וקיימים מבחינת חיצוניות החיות והשפע שמשפיע <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>אין סוף ברוך הוא<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>להחיות העולמות ובחינת זו נקראת בשם רוח פיו על דרך משל כמו שכתוב וברוח פיו כל צבאם והיא בחינת חיות המלובשת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[אותיות]] שב[[עשרה </del>מאמרות<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>(שהן בחינת כלים והמשכות וכו' כמו שכתבתי ב[[שער היחוד והאמונה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">- </del>פרק י"א|לקוטי אמרים ח"ב פי"א]]). ובין <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[נשמה|</del>נשמת האדם<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>שנמשכה תחלה מבחינת פנימיות החיות והשפע שמשפיע <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>אין סוף ברוך הוא<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>כמו שכתוב ויפח וכו' ואחר כך ירדה בסתר המדרגה גם כן על ידי בחינת האותיות שבמאמר נעשה אדם וכו' כדי להתלבש בגוף <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>עולם הזה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>התחתון. ולכן נקראו המלאכים בשם אלקים בכתוב, וכמו שכתוב כי ה' אלקיכם אלקי האלקים כו', הודו לאלקי האלקים כו', ויבאו בני האלקים להתייצב כו'. לפי שיניקת חיותם היא מבחינת חיצוניות, שהיא בחינת האותיות לבד ושם אלקים הוא בחינת חיצוניות לגבי שם הויה ברוך הוא. אבל <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[נשמה|</del>נשמת האדם<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>שהיא מבחינת פנימיות החיות היא חלק שם הויה ברוך הוא. כי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>שם הויה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>מורה על פנימיות החיות שהיא למעלה מעלה מבחינת האותיות. וביאור הענין כנודע ממאמר אליהו אנת הוא דאפיקת עשר תיקונין וקרינן להון עשר ספירן לאנהגא בהון עלמין סתימין וכו'. אנת חכים ולא בחכמה ידיעא אנת מבין ולא בבינה ידיעא וכו'. וכל הי' ספירות נכללות ונרמזות <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[שם </del>הויה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>ברוך הוא. כי היו"ד שהיא בחינת נקודה לבד מרמזת לחכמתו יתברך שהיא בבחינת העלם והסתר קודם שבאה לבחינת התפשטות וגילוי ההשגה וההבנה (והקוץ שעל היו"ד רומז לבחינת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>רצון העליון<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>ברוך הוא שלמעלה מעלה ממדרגת בחינת חכמה עילאה כנודע). ואחר שבאה לבחינת התפשטות וגילוי ההשגה וההבנה לעלמין סתימין נכללת ונרמזת באות ה"א שיש לה בחינת התפשטות לרוחב המורה ומרמז על הרחבת הביאור וההבנה, וגם לאורך המורה על בחינת ההמשכה וההשפעה מלמעלה למטה לעלמין סתימין. ואח"כ כשנמשכת המשכה והשפעה זו יותר למטה לעלמין דאתגליין. וכמו האדם שרוצה לגלות חכמתו לאחרים על ידי דיבורו על דרך משל. נכללת ונרמזת המשכה זו באותיות ו"ה. כי הוי"ו מורה על ההמשכה מלמעלה למטה. וגם המשכה זו היא על ידי מדת חסדו וטובו ושאר מדותיו הקדושות הנכללות בדרך כלל במספר שש שבפסוק לך ה' הגדולה וכו' עד לך ה' הממלכה וכו' ולא עד בכלל. כי מדת מלכותו יתברך נקראת בשם דבר ה', כמו שכתוב באשר דבר מלך שלטון ונכללת ונרמזת באות ה"א אחרונה של שם הויה. כי פנימיות ומקור הדיבור הוא ההבל העולה מן הלב ומתחלק לה' מוצאות הפה אחה"ע מהגרון וכו'. וגם הברת הה"א היא בחינת הבל לבד כמו שכתוב אתא קלילא דלית בה מששא. ואף שאין לו דמות הגוף ח"ו. אך דברה תורה כלשון בני אדם. בשגם שגם דבר ה' כ"ב אותיות המתחלקות לה' חלקי המוצאות ובהן נברא כל היצור (וכמ"ש [[שער היחוד והאמונה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">- </del>פרק י"א|בלק"א ח"ב פי"א]] ביאור ענין אותיות אלו). וככה ממש על דרך משל המבדיל הבדלות לאין קץ <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[נשמה|נשמת </del>האדם<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>שהיא בחינת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>נפש האלקית<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>דמתוכיה נפח יש בה בחינת שכל הנעלם המרומז באות יו"ד שבכחו לצאת אל הגילוי להבין ולהשכיל באמתתו יתברך ובגדולתו וכו' כל חד וחד לפום שיעורא דיליה לפי רוחב שכלו ובינתו. וכפי אשר מעמיק שכלו ומרחיב דעתו ובינתו להתבונן בגדולתו יתברך אזי מרומזת בינתו באות ה"א שיש לה רוחב וגם אורך המורה ההמשכה מלמעלה למטה להוליד מבינתו והתבוננותו בגדולת ה' <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>אהבה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>ויראה ותולדותיהן במוחו ותעלומות לבו ואחר כך בבחינת התגלות לבו. ומזה נמשכה עבודה האמיתית בעסק התורה והמצות <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[קול]] </del>ודבור או <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>מעשה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>הן אותיות וא"ו ה"א וכו'. וגם ההתבוננות להבין ולהשכיל באמתתו וגדולתו יתברך נמשכה גם כן מהתורה דאורייתא מחכמה נפקא היא בחינת יו"ד של שם הויה וכו':</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''פרק ד ואולם''' כל הנ"ל הוא לגמר הכפרה ומירוק הנפש לה' אחר התשובה כמו שהבאתי לעיל מהגמרא פרק קמא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דזבחים</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דעולה </ins>דורון היא לאחר שריצה הפרקליט וכו'. אמנם התחלת מצות התשובה ועיקרה לשוב עד ה' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">באמת ובלב </ins>שלם. ההכרח לבאר היטב בהרחבת הביאור. בהקדים מ"ש <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בזוהר </ins>הקדוש בביאור מלת תשובה על דרך הסוד. תשוב ה'. ה' תתאה תשובה תתאה. ה' עילאה תשובה עילאה. וגם מ"ש <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בזוה</ins>"ק בקצת מקומות שאין תשובה מועלת לפוגם בריתו ומוציא ז"ל. והוא דבר תמוה מאד שאין לך דבר עומד בפני התשובה ואפילו עבודה זרה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וגילוי </ins>עריות וכו'. ופירש בראשית חכמה שכוונת <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הזוהר </ins>שאין מועלת תשובה תתאה כי אם תשובה עילאה וכו'. הנה להבין זאת מעט מזעיר צריך להקדים מה שמבואר מהכתוב ומדברי רז"ל ענין הכרת ומיתה בידי שמים כשעבר עבירה שחייבים עליה כרת היה מת ממש קודם חמשים שנה. ובמיתה בידי שמים מת ממש קודם ששים שנה כחנניה בן עזור <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הנביא </ins>בירמיה, (ולפעמים גם במיתה בידי שמים נפרעין לאלתר כמו שמצינו בער ואונן) והרי נמצאו בכל דור כמה וכמה חייבי כריתות ומיתות והאריכו ימיהם (ושניהם) [ושנותיהם] בנעימים. אך הענין יובן על פי מה שכתוב כי חלק ה' עמו וכו' חלק משם הויה ברוך הוא כדכתיב ויפח באפיו נשמת חיים ומאן דנפח מתוכו נפח וכו'. ואף שאין לו דמות הגוף וכו' ח"ו. אך דברה תורה כלשון בני אדם. כי כמו שיש הפרש והבדל גדול באדם התחתון על דרך משל בין ההבל שיוצא מפיו בדיבורו להבל היוצא על ידי נפיחה. שביוצא בדיבורו מלובש בו כח וחיות מעט מזעיר והוא בחינת חיצוניות מנפש החיה שבקרבו. אבל ביוצא בכח הנופח דמתוכו נפח מלובש בו כח וחיות פנימים מבחינת הנפש החיה וכו'. ככה ממש על דרך משל המבדיל הבדלות לאין קץ. יש הפרש עצום מאד למעלה בין כל צבא השמים ואפילו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">המלאכים </ins>שנבראו מאין ליש וחיים וקיימים מבחינת חיצוניות החיות והשפע שמשפיע אין סוף ברוך הוא להחיות העולמות ובחינת זו נקראת בשם רוח פיו על דרך משל כמו שכתוב וברוח פיו כל צבאם והיא בחינת חיות המלובשת <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">באותיות שבעשרה </ins>מאמרות (שהן בחינת כלים והמשכות וכו' כמו שכתבתי ב[[שער היחוד והאמונה פרק י"א|לקוטי אמרים ח"ב פי"א]]). ובין נשמת האדם שנמשכה תחלה מבחינת פנימיות החיות והשפע שמשפיע אין סוף ברוך הוא כמו שכתוב ויפח וכו' ואחר כך ירדה בסתר המדרגה גם כן על ידי בחינת האותיות שבמאמר נעשה אדם וכו' כדי להתלבש בגוף עולם הזה התחתון. ולכן נקראו המלאכים בשם אלקים בכתוב, וכמו שכתוב כי ה' אלקיכם אלקי האלקים כו', הודו לאלקי האלקים כו', ויבאו בני האלקים להתייצב כו'. לפי שיניקת חיותם היא מבחינת חיצוניות, שהיא בחינת האותיות לבד ושם אלקים הוא בחינת חיצוניות לגבי שם הויה ברוך הוא. אבל נשמת האדם שהיא מבחינת פנימיות החיות היא חלק שם הויה ברוך הוא. כי שם הויה מורה על פנימיות החיות שהיא למעלה מעלה מבחינת האותיות. וביאור הענין כנודע ממאמר אליהו אנת הוא דאפיקת עשר תיקונין וקרינן להון עשר ספירן לאנהגא בהון עלמין סתימין וכו'. אנת חכים ולא בחכמה ידיעא אנת מבין ולא בבינה ידיעא וכו'. וכל הי' ספירות נכללות ונרמזות <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בשם </ins>הויה ברוך הוא. כי היו"ד שהיא בחינת נקודה לבד מרמזת לחכמתו יתברך שהיא בבחינת העלם והסתר קודם שבאה לבחינת התפשטות וגילוי ההשגה וההבנה (והקוץ שעל היו"ד רומז לבחינת רצון העליון ברוך הוא שלמעלה מעלה ממדרגת בחינת חכמה עילאה כנודע). ואחר שבאה לבחינת התפשטות וגילוי ההשגה וההבנה לעלמין סתימין נכללת ונרמזת באות ה"א שיש לה בחינת התפשטות לרוחב המורה ומרמז על הרחבת הביאור וההבנה, וגם לאורך המורה על בחינת ההמשכה וההשפעה מלמעלה למטה לעלמין סתימין. ואח"כ כשנמשכת המשכה והשפעה זו יותר למטה לעלמין דאתגליין. וכמו האדם שרוצה לגלות חכמתו לאחרים על ידי דיבורו על דרך משל. נכללת ונרמזת המשכה זו באותיות ו"ה. כי הוי"ו מורה על ההמשכה מלמעלה למטה. וגם המשכה זו היא על ידי מדת חסדו וטובו ושאר מדותיו הקדושות הנכללות בדרך כלל במספר שש שבפסוק לך ה' הגדולה וכו' עד לך ה' הממלכה וכו' ולא עד בכלל. כי מדת מלכותו יתברך נקראת בשם דבר ה', כמו שכתוב באשר דבר מלך שלטון ונכללת ונרמזת באות ה"א אחרונה של שם הויה. כי פנימיות ומקור הדיבור הוא ההבל העולה מן הלב ומתחלק לה' מוצאות הפה אחה"ע מהגרון וכו'. וגם הברת הה"א היא בחינת הבל לבד כמו שכתוב אתא קלילא דלית בה מששא. ואף שאין לו דמות הגוף ח"ו. אך דברה תורה כלשון בני אדם. בשגם שגם דבר ה' כ"ב אותיות המתחלקות לה' חלקי המוצאות ובהן נברא כל היצור (וכמ"ש [[שער היחוד והאמונה פרק י"א|בלק"א ח"ב פי"א]] ביאור ענין אותיות אלו). וככה ממש על דרך משל המבדיל הבדלות לאין קץ <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בנשמת </ins>האדם שהיא בחינת נפש האלקית דמתוכיה נפח יש בה בחינת שכל הנעלם המרומז באות יו"ד שבכחו לצאת אל הגילוי להבין ולהשכיל באמתתו יתברך ובגדולתו וכו' כל חד וחד לפום שיעורא דיליה לפי רוחב שכלו ובינתו. וכפי אשר מעמיק שכלו ומרחיב דעתו ובינתו להתבונן בגדולתו יתברך אזי מרומזת בינתו באות ה"א שיש לה רוחב וגם אורך המורה ההמשכה מלמעלה למטה להוליד מבינתו והתבוננותו בגדולת ה' אהבה ויראה ותולדותיהן במוחו ותעלומות לבו ואחר כך בבחינת התגלות לבו. ומזה נמשכה עבודה האמיתית בעסק התורה והמצות <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בקול </ins>ודבור או מעשה הן אותיות וא"ו ה"א וכו'. וגם ההתבוננות להבין ולהשכיל באמתתו וגדולתו יתברך נמשכה גם כן מהתורה דאורייתא מחכמה נפקא היא בחינת יו"ד של שם הויה וכו':&lt;noinclude&gt;[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|ג]]&lt;/noinclude&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;noinclude&gt;[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|ג]]&lt;/noinclude&gt;</div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> </table>

ש. א. https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%94_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%93&diff=1829&oldid=prev 2024-06-27T03:48:49Z

<p>גרסה אחת יובאה</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־06:48, 27 ביוני 2024</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div> </td></tr></table>

יוסף בן מלמד https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%94_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%93&diff=1828&oldid=prev 2016-10-31T07:50:32Z

<p>החלפת טקסט – &quot;אהבה &quot; ב־&quot;<a href="/index.php?title=%D7%90%D7%94%D7%91%D7%94&amp;action=edit&amp;redlink=1" class="new" title="אהבה (הדף אינו קיים)">אהבה</a> &quot;</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>&#039;&#039;&#039;פרק ד ואולם&#039;&#039;&#039; כל הנ&quot;ל הוא לגמר הכפרה ומירוק הנפש לה&#039; אחר התשובה כמו שהבאתי לעיל מהגמרא פרק קמא ד[[זבחים]], ד[[קרבן עולה|עולה]] דורון היא לאחר שריצה הפרקליט וכו&#039;. אמנם התחלת מצות התשובה ועיקרה לשוב עד ה&#039; ב[[אמת]] וב[[לב]] שלם. ההכרח לבאר היטב בהרחבת הביאור. בהקדים מ&quot;ש ב[[זוהר הקדוש]] בביאור מלת תשובה על דרך הסוד. תשוב ה&#039;. [[ה&#039; תתאה]] תשובה תתאה. ה&#039; עילאה תשובה עילאה. וגם מ&quot;ש ב[[זוה&quot;ק]] בקצת מקומות שאין תשובה מועלת לפוגם בריתו ומוציא ז&quot;ל. והוא דבר תמוה מאד שאין לך דבר עומד בפני התשובה ואפילו [[עבודה זרה]] ו[[גילוי עריות]] וכו&#039;. ופירש בראשית חכמה שכוונת ה[[זוהר]] שאין מועלת [[תשובה תתאה]] כי אם [[תשובה עילאה]] וכו&#039;. הנה להבין זאת מעט מזעיר צריך להקדים מה שמבואר מהכתוב ומדברי רז&quot;ל ענין הכרת ומיתה בידי שמים כשעבר עבירה שחייבים עליה כרת היה מת ממש קודם חמשים [[שנה]]. ובמיתה בידי שמים מת ממש קודם ששים שנה כחנניה בן עזור ה[[נביא]] בירמיה, (ולפעמים גם במיתה בידי שמים נפרעין לאלתר כמו שמצינו בער ואונן) והרי נמצאו בכל דור כמה וכמה חייבי כריתות ומיתות והאריכו ימיהם (ושניהם) [ושנותיהם] בנעימים. אך הענין יובן על פי מה שכתוב כי חלק ה&#039; עמו וכו&#039; חלק משם הויה ברוך הוא כדכתיב ויפח באפיו נשמת חיים ומאן דנפח מתוכו נפח וכו&#039;. ואף שאין לו דמות הגוף וכו&#039; ח&quot;ו. אך דברה תורה כלשון בני אדם. כי כמו שיש הפרש והבדל גדול באדם התחתון על דרך משל בין ההבל שיוצא מפיו בדיבורו להבל היוצא על ידי נפיחה. שביוצא בדיבורו מלובש בו כח וחיות מעט מזעיר והוא בחינת חיצוניות מנפש החיה שבקרבו. אבל ביוצא בכח הנופח דמתוכו נפח מלובש בו כח וחיות פנימים מבחינת הנפש החיה וכו&#039;. ככה ממש על דרך משל המבדיל הבדלות לאין קץ. יש הפרש עצום מאד למעלה בין כל צבא השמים ואפילו ה[[מלאכים]] שנבראו מאין ליש וחיים וקיימים מבחינת חיצוניות החיות והשפע שמשפיע [[אין סוף ברוך הוא]] להחיות העולמות ובחינת זו נקראת בשם רוח פיו על דרך משל כמו שכתוב וברוח פיו כל צבאם והיא בחינת חיות המלובשת ב[[אותיות]] שב[[עשרה מאמרות]] (שהן בחינת כלים והמשכות וכו&#039; כמו שכתבתי ב[[שער היחוד והאמונה - פרק י&quot;א|לקוטי אמרים ח&quot;ב פי&quot;א]]). ובין [[נשמה|נשמת האדם]] שנמשכה תחלה מבחינת פנימיות החיות והשפע שמשפיע [[אין סוף ברוך הוא]] כמו שכתוב ויפח וכו&#039; ואחר כך ירדה בסתר המדרגה גם כן על ידי בחינת האותיות שבמאמר נעשה אדם וכו&#039; כדי להתלבש בגוף [[עולם הזה]] התחתון. ולכן נקראו המלאכים בשם אלקים בכתוב, וכמו שכתוב כי ה&#039; אלקיכם אלקי האלקים כו&#039;, הודו לאלקי האלקים כו&#039;, ויבאו בני האלקים להתייצב כו&#039;. לפי שיניקת חיותם היא מבחינת חיצוניות, שהיא בחינת האותיות לבד ושם אלקים הוא בחינת חיצוניות לגבי שם הויה ברוך הוא. אבל [[נשמה|נשמת האדם]] שהיא מבחינת פנימיות החיות היא חלק שם הויה ברוך הוא. כי [[שם הויה]] מורה על פנימיות החיות שהיא למעלה מעלה מבחינת האותיות. וביאור הענין כנודע ממאמר אליהו אנת הוא דאפיקת עשר תיקונין וקרינן להון עשר ספירן לאנהגא בהון עלמין סתימין וכו&#039;. אנת חכים ולא בחכמה ידיעא אנת מבין ולא בבינה ידיעא וכו&#039;. וכל הי&#039; ספירות נכללות ונרמזות ב[[שם הויה]] ברוך הוא. כי היו&quot;ד שהיא בחינת נקודה לבד מרמזת לחכמתו יתברך שהיא בבחינת העלם והסתר קודם שבאה לבחינת התפשטות וגילוי ההשגה וההבנה (והקוץ שעל היו&quot;ד רומז לבחינת [[רצון העליון]] ברוך הוא שלמעלה מעלה ממדרגת בחינת חכמה עילאה כנודע). ואחר שבאה לבחינת התפשטות וגילוי ההשגה וההבנה לעלמין סתימין נכללת ונרמזת באות ה&quot;א שיש לה בחינת התפשטות לרוחב המורה ומרמז על הרחבת הביאור וההבנה, וגם לאורך המורה על בחינת ההמשכה וההשפעה מלמעלה למטה לעלמין סתימין. ואח&quot;כ כשנמשכת המשכה והשפעה זו יותר למטה לעלמין דאתגליין. וכמו האדם שרוצה לגלות חכמתו לאחרים על ידי דיבורו על דרך משל. נכללת ונרמזת המשכה זו באותיות ו&quot;ה. כי הוי&quot;ו מורה על ההמשכה מלמעלה למטה. וגם המשכה זו היא על ידי מדת חסדו וטובו ושאר מדותיו הקדושות הנכללות בדרך כלל במספר שש שבפסוק לך ה&#039; הגדולה וכו&#039; עד לך ה&#039; הממלכה וכו&#039; ולא עד בכלל. כי מדת מלכותו יתברך נקראת בשם דבר ה&#039;, כמו שכתוב באשר דבר מלך שלטון ונכללת ונרמזת באות ה&quot;א אחרונה של שם הויה. כי פנימיות ומקור הדיבור הוא ההבל העולה מן הלב ומתחלק לה&#039; מוצאות הפה אחה&quot;ע מהגרון וכו&#039;. וגם הברת הה&quot;א היא בחינת הבל לבד כמו שכתוב אתא קלילא דלית בה מששא. ואף שאין לו דמות הגוף ח&quot;ו. אך דברה תורה כלשון בני אדם. בשגם שגם דבר ה&#039; כ&quot;ב אותיות המתחלקות לה&#039; חלקי המוצאות ובהן נברא כל היצור (וכמ&quot;ש [[שער היחוד והאמונה - פרק י&quot;א|בלק&quot;א ח&quot;ב פי&quot;א]] ביאור ענין אותיות אלו). וככה ממש על דרך משל המבדיל הבדלות לאין קץ ב[[נשמה|נשמת האדם]] שהיא בחינת [[נפש האלקית]] דמתוכיה נפח יש בה בחינת שכל הנעלם המרומז באות יו&quot;ד שבכחו לצאת אל הגילוי להבין ולהשכיל באמתתו יתברך ובגדולתו וכו&#039; כל חד וחד לפום שיעורא דיליה לפי רוחב שכלו ובינתו. וכפי אשר מעמיק שכלו ומרחיב דעתו ובינתו להתבונן בגדולתו יתברך אזי מרומזת בינתו באות ה&quot;א שיש לה רוחב וגם אורך המורה ההמשכה מלמעלה למטה להוליד מבינתו והתבוננותו בגדולת ה&#039; [[אהבה]] ויראה ותולדותיהן במוחו ותעלומות לבו ואחר כך בבחינת התגלות לבו. ומזה נמשכה עבודה האמיתית בעסק התורה והמצות ב[[קול]] ודבור או [[מעשה]] הן אותיות וא&quot;ו ה&quot;א וכו&#039;. וגם ההתבוננות להבין ולהשכיל באמתתו וגדולתו יתברך נמשכה גם כן מהתורה דאורייתא מחכמה נפקא היא בחינת יו&quot;ד של שם הויה וכו&#039;:<br /> &lt;noinclude&gt;[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|ג]]&lt;/noinclude&gt;</div>

חב"דטקסט>שלום בוט2