https://text.chabadpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA%3A%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90%2F%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%94_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%96תבנית:ספר התניא/אגרת התשובה פרק ז - היסטוריית גרסאות2026-05-13T07:06:12Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.40.3https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%94_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%96&diff=19612&oldid=prevש. א.: הפעיל הגנה על הדף "תבנית:ספר התניא/אגרת התשובה פרק ז": הדף מושלם ולא אמורים לעשות בו שינויים ([עריכה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן) [העברה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן))2025-07-30T18:13:54Z<p>הפעיל הגנה על הדף "<a href="/index.php/%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%94_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%96" title="תבנית:ספר התניא/אגרת התשובה פרק ז">תבנית:ספר התניא/אגרת התשובה פרק ז</a>": הדף מושלם ולא אמורים לעשות בו שינויים ([עריכה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן) [העברה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן))</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־21:13, 30 ביולי 2025</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div>
</td></tr></table>ש. א.https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%94_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%96&diff=19611&oldid=prevש. א.: ש. א. העביר את הדף תבנית:ספר התניא/אגרת התשובה פרק ז' לשם תבנית:ספר התניא/אגרת התשובה פרק ז בלי להשאיר הפניה: כותרת שאינה כתובה נכון2025-07-30T18:13:38Z<p>ש. א. העביר את הדף <a href="/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%94_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%96%27&action=edit&redlink=1" class="new" title="תבנית:ספר התניא/אגרת התשובה פרק ז' (הדף אינו קיים)">תבנית:ספר התניא/אגרת התשובה פרק ז'</a> לשם <a href="/index.php/%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%94_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%96" title="תבנית:ספר התניא/אגרת התשובה פרק ז">תבנית:ספר התניא/אגרת התשובה פרק ז</a> בלי להשאיר הפניה: כותרת שאינה כתובה נכון</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־21:13, 30 ביולי 2025</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div>
</td></tr></table>ש. א.https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%94_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%96&diff=15416&oldid=prevש. א.: ש. א. העביר את הדף תבנית:ספר התניא/אגרת התשובה - פרק ז' לשם תבנית:ספר התניא/אגרת התשובה פרק ז' בלי להשאיר הפניה: כותרת שאינה כתובה נכון2025-07-14T21:09:02Z<p>ש. א. העביר את הדף <a href="/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%94_-_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%96%27&action=edit&redlink=1" class="new" title="תבנית:ספר התניא/אגרת התשובה - פרק ז' (הדף אינו קיים)">תבנית:ספר התניא/אגרת התשובה - פרק ז'</a> לשם <a href="/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%94_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%96%27&action=edit&redlink=1" class="new" title="תבנית:ספר התניא/אגרת התשובה פרק ז' (הדף אינו קיים)">תבנית:ספר התניא/אגרת התשובה פרק ז'</a> בלי להשאיר הפניה: כותרת שאינה כתובה נכון</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־00:09, 15 ביולי 2025</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div>
</td></tr></table>ש. א.https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%94_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%96&diff=10286&oldid=prevש. א. ב־20:44, 15 באפריל 20252025-04-15T20:44:15Z<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־23:44, 15 באפריל 2025</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''פרק ז ואולם''' דרך <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[אמת]] </del>והישר לבחינת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>תשובה תתאה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] [[</del>ה"א תתאה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>הנ"ל הם שני דברים דרך כלל. האחד הוא לעורר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>רחמים<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>העליונים ממקור <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[רחמים]] </del>על <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[נשמה|</del>נשמתו<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] [[נפש|</del>ונפשו<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>האלקית שנפלה מאיגרא רמה חיי החיים ברוך הוא לבירא עמיקתא, הן היכלות הטומאה והסטרא אחרא. ועל מקורה במקור החיים הוא שם הויה ברוך הוא, וכמו שכתוב וישוב אל הויה וירחמהו. פירוש לעורר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>רחמים<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>על השפעת שם הויה ברוך הוא שנשתלשלה וירדה תוך היכלות הסטרא אחרא הטמאים להחיותם על ידי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>מעשה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>אנוש ותחבולותיו ומחשבותיו הרעות, וכמו שכתוב מלך אסור ברהטים ברהיטי מוחא וכו' היא בחינת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>גלות השכינה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>כנ"ל. וזמן המסוגל לזה הוא בתיקון חצות כמו שכתוב <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[סידור אדה"ז|סידור]] </del>בהערה עיין שם באריכות. וזהו שאיתא שם נפלה עטרת ראשינו אוי נא לנו כי חטאנו. ולכן נקרא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>הקדוש ברוך הוא<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>מלך עלוב בפרקי היכלות כמו שכתב <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>הרמ"ק<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>ז"ל, כי אין לך עלבון גדול מזה. ובפרט כאשר יתבונן המשכיל בגדולת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>אין סוף ברוך הוא<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] [[</del>ממלא כל עלמין<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>וסובב כל עלמין, כל אחד ואחד לפי שיעור שכלו והבנתו, יתמרמר על זה מאד מאד:</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''פרק ז ואולם''' דרך <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">האמת </ins>והישר לבחינת תשובה תתאה ה"א תתאה הנ"ל הם שני דברים דרך כלל. האחד הוא לעורר רחמים העליונים ממקור <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הרחמים </ins>על נשמתו ונפשו האלקית שנפלה מאיגרא רמה חיי החיים ברוך הוא לבירא עמיקתא, הן היכלות הטומאה והסטרא אחרא. ועל מקורה במקור החיים הוא שם הויה ברוך הוא, וכמו שכתוב וישוב אל הויה וירחמהו. פירוש לעורר רחמים על השפעת שם הויה ברוך הוא שנשתלשלה וירדה תוך היכלות הסטרא אחרא הטמאים להחיותם על ידי מעשה אנוש ותחבולותיו ומחשבותיו הרעות, וכמו שכתוב מלך אסור ברהטים ברהיטי מוחא וכו' היא בחינת גלות השכינה כנ"ל. וזמן המסוגל לזה הוא בתיקון חצות כמו שכתוב <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בסידור </ins>בהערה עיין שם באריכות. וזהו שאיתא שם נפלה עטרת ראשינו אוי נא לנו כי חטאנו. ולכן נקרא הקדוש ברוך הוא מלך עלוב בפרקי היכלות כמו שכתב הרמ"ק ז"ל, כי אין לך עלבון גדול מזה. ובפרט כאשר יתבונן המשכיל בגדולת אין סוף ברוך הוא ממלא כל עלמין וסובב כל עלמין, כל אחד ואחד לפי שיעור שכלו והבנתו, יתמרמר על זה מאד מאד:</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>והב' לבטש ולהכניע הקליפה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ו[[סטרא </del>אחרא<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>אשר כל חיותה היא רק בחינת גסות והגבהה, כמו שכתוב אם תגביה כנשר וכו'. והביטוש וההכנעה עד עפר ממש זוהי מיתתה וביטולה. והיינו על ידי לב נשבר ונדכה ולהיות נבזה בעיניו נמאס וכו'. וכמו שאיתא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[זוה</del>"ק<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>על פסוק זבחי אלקים רוח נשברה לב נשבר ונדכה וכו'. כי כל קרבן מן <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[בהמה]] </del>הוא לשם הוי' היא מדת הרחמים. אבל לשם אלקים היא מדת הדין אין מקריבין קרבן <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>בהמה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>כי אם לשבר ולהעביר רוח <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[טומאה]] </del>והסטרא אחרא וזהו רוח נשברה. והאיך נשברה רוח הסטרא אחרא. כשהלב נשבר ונדכה וכו'. והאיך נשבר הלב ונדכה. הנה מעט מזעיר הוא על ידי סיגופים ותעניות בדורותינו אלה שאין לנו כח להתענות הרבה כדוד המלך כמאמר רז"ל על פסוק ולבי חלל בקרבי שהרגו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[תענית]]</del>. אך עיקר הכנעת הלב להיות נשבר ונדכה, והעברת רוח הטומאה וסטרא אחרא הוא להיות ממארי דחושבנא בעומק הדעת, להעמיק דעתו ובינתו שעה אחת בכל יום או לילה לפני <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>תיקון חצות<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>להתבונן במה שפעל ועשה בחטאיו בחינת גלות <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[שכינה]] </del>כנ"ל וגם [גרם] לעקור נשמתו ונפשו האלקית מחיי החיים ברוך הוא והורידה למקום הטומאה והמות הן היכלות <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[סטרא </del>אחרא<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>ונעשית בבחינת מרכבה אליהם לקבל מהם שפע וחיות להשפיע לגופו כנ"ל. וזהו שאמרו רז"ל רשעים בחייהם קרויים מתים, כלומר שחייהם נמשכים ממקום המות והטומאה (וכן מה שכתוב לא המתים יהללו כו' אינו כלועג לרש ח"ו, אלא הכוונה על הרשעים שבחייהם קרויים מתים, שמבלבלים אותם במחשבות זרות בעודם ברשעם ואינם חפיצים <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[תשובה]] </del>כנודע). ואף מי שלא עבר על עון כרת וגם לא על עון מיתה בידי שמים שהוא הוצאת ז"ל וכהאי גוונא אלא שאר עבירות קלות. אף על פי כן מאחר שהן פוגמים בנשמה ונפש האלקית וכמשל פגימת ופסיקת חבלים דקים כנ"ל. הרי בריבוי החטאים יכול להיות פגם כמו בלאו אחד שיש בו כרת או מיתה. ואפילו בכפילת חטא אחד פעמים רבות מאד. כמו שהמשיל הנביא החטאים <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ל[[ענן]] </del>המאפיל אור השמש, כמו שכתוב מחיתי כעב פשעיך הם עבירות חמורות [המבדילים] בין פנימית השפעת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>שם הויה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>ברוך הוא לנפש האלקית. כהבדלת ענן עב וחשוך המבדיל בין השמש לארץ ולדרים עליה על דרך משל. וכענן חטאתיך, הן עבירות קלות שאדם דש בעקביו המבדילים כהבדלת ענן קל וקלוש על דרך משל. והנה כמו שבמשל הזה אם משים אדם נגד אור השמש בחלון מחיצות קלות וקלושות לרוב מאד, הן מאפילות כמו מחיצה אחת עבה ויותר. וככה ממש הוא בנמשל בכל עונות שאדם דש בעקביו, ומכל שכן המפורסמות מדברי רז"ל שהן ממש <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כ[[עבודה זרה|ע</del>"ז<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] ו[[גילוי עריות|ג</del>"ע<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>ושפיכות דמים. כמו העלמת עין מן <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[צדקה]] </del>כמו שכתוב השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל כו' ובליעל היא עובד עבודת אלילים וכו'. והמספר בגנות חבירו היא לשון הרע השקולה כע"ז וג"ע וש"ד, וכל הכועס כאלו עובד עבודה זרה, וכן מי שיש בו גסות הרוח. וכהנה רבות בגמרא. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ו[[תלמוד </del>תורה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>כנגד כולן כמאמר רבותינו ז"ל, ויתר הקב"ה על <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>עבודה זרה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>וכו'. ולכן סידרו בק"ש שעל המטה לקבל עליו ד' מיתות בית דין וכו'. מלבד שעל פי הסוד כל הפוגם באות יו"ד של שם הוי' כאילו נתחייב סקילה והפוגם באות ה"א כאילו נתחייב שריפה ובאות וי"ו כאילו נתחייב הרג ובאות ה"א אחרונה כאילו נתחייב חנק. והמבטל <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>קריאת שמע<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>פוגם באות יו"ד ותפילין באות ה"א <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ו[[ציצית]] </del>באות וי"ו ותפלה באות ה"א וכו'. ומזה יכול המשכיל ללמוד לשאר עונות וחטאים וביטול תורה כנגד כולן:</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>והב' לבטש ולהכניע הקליפה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וסטרא </ins>אחרא אשר כל חיותה היא רק בחינת גסות והגבהה, כמו שכתוב אם תגביה כנשר וכו'. והביטוש וההכנעה עד עפר ממש זוהי מיתתה וביטולה. והיינו על ידי לב נשבר ונדכה ולהיות נבזה בעיניו נמאס וכו'. וכמו שאיתא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בזוה</ins>"ק על פסוק זבחי אלקים רוח נשברה לב נשבר ונדכה וכו'. כי כל קרבן מן <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הבהמה </ins>הוא לשם הוי' היא מדת הרחמים. אבל לשם אלקים היא מדת הדין אין מקריבין קרבן בהמה כי אם לשבר ולהעביר רוח <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הטומאה </ins>והסטרא אחרא וזהו רוח נשברה. והאיך נשברה רוח הסטרא אחרא. כשהלב נשבר ונדכה וכו'. והאיך נשבר הלב ונדכה. הנה מעט מזעיר הוא על ידי סיגופים ותעניות בדורותינו אלה שאין לנו כח להתענות הרבה כדוד המלך כמאמר רז"ל על פסוק ולבי חלל בקרבי שהרגו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בתענית</ins>. אך עיקר הכנעת הלב להיות נשבר ונדכה, והעברת רוח הטומאה וסטרא אחרא הוא להיות ממארי דחושבנא בעומק הדעת, להעמיק דעתו ובינתו שעה אחת בכל יום או לילה לפני תיקון חצות להתבונן במה שפעל ועשה בחטאיו בחינת גלות <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">השכינה </ins>כנ"ל וגם [גרם] לעקור נשמתו ונפשו האלקית מחיי החיים ברוך הוא והורידה למקום הטומאה והמות הן היכלות <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הסטרא </ins>אחרא ונעשית בבחינת מרכבה אליהם לקבל מהם שפע וחיות להשפיע לגופו כנ"ל. וזהו שאמרו רז"ל רשעים בחייהם קרויים מתים, כלומר שחייהם נמשכים ממקום המות והטומאה (וכן מה שכתוב לא המתים יהללו כו' אינו כלועג לרש ח"ו, אלא הכוונה על הרשעים שבחייהם קרויים מתים, שמבלבלים אותם במחשבות זרות בעודם ברשעם ואינם חפיצים <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בתשובה </ins>כנודע). ואף מי שלא עבר על עון כרת וגם לא על עון מיתה בידי שמים שהוא הוצאת ז"ל וכהאי גוונא אלא שאר עבירות קלות. אף על פי כן מאחר שהן פוגמים בנשמה ונפש האלקית וכמשל פגימת ופסיקת חבלים דקים כנ"ל. הרי בריבוי החטאים יכול להיות פגם כמו בלאו אחד שיש בו כרת או מיתה. ואפילו בכפילת חטא אחד פעמים רבות מאד. כמו שהמשיל הנביא החטאים <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לענן </ins>המאפיל אור השמש, כמו שכתוב מחיתי כעב פשעיך הם עבירות חמורות [המבדילים] בין פנימית השפעת שם הויה ברוך הוא לנפש האלקית. כהבדלת ענן עב וחשוך המבדיל בין השמש לארץ ולדרים עליה על דרך משל. וכענן חטאתיך, הן עבירות קלות שאדם דש בעקביו המבדילים כהבדלת ענן קל וקלוש על דרך משל. והנה כמו שבמשל הזה אם משים אדם נגד אור השמש בחלון מחיצות קלות וקלושות לרוב מאד, הן מאפילות כמו מחיצה אחת עבה ויותר. וככה ממש הוא בנמשל בכל עונות שאדם דש בעקביו, ומכל שכן המפורסמות מדברי רז"ל שהן ממש <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כע</ins>"ז <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וג</ins>"ע ושפיכות דמים. כמו העלמת עין מן <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הצדקה </ins>כמו שכתוב השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל כו' ובליעל היא עובד עבודת אלילים וכו'. והמספר בגנות חבירו היא לשון הרע השקולה כע"ז וג"ע וש"ד, וכל הכועס כאלו עובד עבודה זרה, וכן מי שיש בו גסות הרוח. וכהנה רבות בגמרא. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ותלמוד </ins>תורה כנגד כולן כמאמר רבותינו ז"ל, ויתר הקב"ה על עבודה זרה וכו'. ולכן סידרו בק"ש שעל המטה לקבל עליו ד' מיתות בית דין וכו'. מלבד שעל פי הסוד כל הפוגם באות יו"ד של שם הוי' כאילו נתחייב סקילה והפוגם באות ה"א כאילו נתחייב שריפה ובאות וי"ו כאילו נתחייב הרג ובאות ה"א אחרונה כאילו נתחייב חנק. והמבטל קריאת שמע פוגם באות יו"ד ותפילין באות ה"א <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וציצית </ins>באות וי"ו ותפלה באות ה"א וכו'. ומזה יכול המשכיל ללמוד לשאר עונות וחטאים וביטול תורה כנגד כולן:<noinclude>[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|ג]]</noinclude></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><noinclude>[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|ג]]</noinclude></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
</table>ש. א.https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%94_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%96&diff=1835&oldid=prevיוסף בן מלמד: גרסה אחת יובאה2024-06-27T03:48:50Z<p>גרסה אחת יובאה</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־06:48, 27 ביוני 2024</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div>
</td></tr></table>יוסף בן מלמדhttps://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%94_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%96&diff=1834&oldid=prevחב"דטקסט>שלום בוט2 ב־02:46, 13 בנובמבר 20162016-11-13T02:46:14Z<p></p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>'''פרק ז ואולם''' דרך ה[[אמת]] והישר לבחינת [[תשובה תתאה]] [[ה"א תתאה]] הנ"ל הם שני דברים דרך כלל. האחד הוא לעורר [[רחמים]] העליונים ממקור ה[[רחמים]] על [[נשמה|נשמתו]] [[נפש|ונפשו]] האלקית שנפלה מאיגרא רמה חיי החיים ברוך הוא לבירא עמיקתא, הן היכלות הטומאה והסטרא אחרא. ועל מקורה במקור החיים הוא שם הויה ברוך הוא, וכמו שכתוב וישוב אל הויה וירחמהו. פירוש לעורר [[רחמים]] על השפעת שם הויה ברוך הוא שנשתלשלה וירדה תוך היכלות הסטרא אחרא הטמאים להחיותם על ידי [[מעשה]] אנוש ותחבולותיו ומחשבותיו הרעות, וכמו שכתוב מלך אסור ברהטים ברהיטי מוחא וכו' היא בחינת [[גלות השכינה]] כנ"ל. וזמן המסוגל לזה הוא בתיקון חצות כמו שכתוב ב[[סידור אדה"ז|סידור]] בהערה עיין שם באריכות. וזהו שאיתא שם נפלה עטרת ראשינו אוי נא לנו כי חטאנו. ולכן נקרא [[הקדוש ברוך הוא]] מלך עלוב בפרקי היכלות כמו שכתב [[הרמ"ק]] ז"ל, כי אין לך עלבון גדול מזה. ובפרט כאשר יתבונן המשכיל בגדולת [[אין סוף ברוך הוא]] [[ממלא כל עלמין]] וסובב כל עלמין, כל אחד ואחד לפי שיעור שכלו והבנתו, יתמרמר על זה מאד מאד:<br />
<br />
והב' לבטש ולהכניע הקליפה ו[[סטרא אחרא]] אשר כל חיותה היא רק בחינת גסות והגבהה, כמו שכתוב אם תגביה כנשר וכו'. והביטוש וההכנעה עד עפר ממש זוהי מיתתה וביטולה. והיינו על ידי לב נשבר ונדכה ולהיות נבזה בעיניו נמאס וכו'. וכמו שאיתא ב[[זוה"ק]] על פסוק זבחי אלקים רוח נשברה לב נשבר ונדכה וכו'. כי כל קרבן מן ה[[בהמה]] הוא לשם הוי' היא מדת הרחמים. אבל לשם אלקים היא מדת הדין אין מקריבין קרבן [[בהמה]] כי אם לשבר ולהעביר רוח ה[[טומאה]] והסטרא אחרא וזהו רוח נשברה. והאיך נשברה רוח הסטרא אחרא. כשהלב נשבר ונדכה וכו'. והאיך נשבר הלב ונדכה. הנה מעט מזעיר הוא על ידי סיגופים ותעניות בדורותינו אלה שאין לנו כח להתענות הרבה כדוד המלך כמאמר רז"ל על פסוק ולבי חלל בקרבי שהרגו ב[[תענית]]. אך עיקר הכנעת הלב להיות נשבר ונדכה, והעברת רוח הטומאה וסטרא אחרא הוא להיות ממארי דחושבנא בעומק הדעת, להעמיק דעתו ובינתו שעה אחת בכל יום או לילה לפני [[תיקון חצות]] להתבונן במה שפעל ועשה בחטאיו בחינת גלות ה[[שכינה]] כנ"ל וגם [גרם] לעקור נשמתו ונפשו האלקית מחיי החיים ברוך הוא והורידה למקום הטומאה והמות הן היכלות ה[[סטרא אחרא]] ונעשית בבחינת מרכבה אליהם לקבל מהם שפע וחיות להשפיע לגופו כנ"ל. וזהו שאמרו רז"ל רשעים בחייהם קרויים מתים, כלומר שחייהם נמשכים ממקום המות והטומאה (וכן מה שכתוב לא המתים יהללו כו' אינו כלועג לרש ח"ו, אלא הכוונה על הרשעים שבחייהם קרויים מתים, שמבלבלים אותם במחשבות זרות בעודם ברשעם ואינם חפיצים ב[[תשובה]] כנודע). ואף מי שלא עבר על עון כרת וגם לא על עון מיתה בידי שמים שהוא הוצאת ז"ל וכהאי גוונא אלא שאר עבירות קלות. אף על פי כן מאחר שהן פוגמים בנשמה ונפש האלקית וכמשל פגימת ופסיקת חבלים דקים כנ"ל. הרי בריבוי החטאים יכול להיות פגם כמו בלאו אחד שיש בו כרת או מיתה. ואפילו בכפילת חטא אחד פעמים רבות מאד. כמו שהמשיל הנביא החטאים ל[[ענן]] המאפיל אור השמש, כמו שכתוב מחיתי כעב פשעיך הם עבירות חמורות [המבדילים] בין פנימית השפעת [[שם הויה]] ברוך הוא לנפש האלקית. כהבדלת ענן עב וחשוך המבדיל בין השמש לארץ ולדרים עליה על דרך משל. וכענן חטאתיך, הן עבירות קלות שאדם דש בעקביו המבדילים כהבדלת ענן קל וקלוש על דרך משל. והנה כמו שבמשל הזה אם משים אדם נגד אור השמש בחלון מחיצות קלות וקלושות לרוב מאד, הן מאפילות כמו מחיצה אחת עבה ויותר. וככה ממש הוא בנמשל בכל עונות שאדם דש בעקביו, ומכל שכן המפורסמות מדברי רז"ל שהן ממש כ[[עבודה זרה|ע"ז]] ו[[גילוי עריות|ג"ע]] ושפיכות דמים. כמו העלמת עין מן ה[[צדקה]] כמו שכתוב השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל כו' ובליעל היא עובד עבודת אלילים וכו'. והמספר בגנות חבירו היא לשון הרע השקולה כע"ז וג"ע וש"ד, וכל הכועס כאלו עובד עבודה זרה, וכן מי שיש בו גסות הרוח. וכהנה רבות בגמרא. ו[[תלמוד תורה]] כנגד כולן כמאמר רבותינו ז"ל, ויתר הקב"ה על [[עבודה זרה]] וכו'. ולכן סידרו בק"ש שעל המטה לקבל עליו ד' מיתות בית דין וכו'. מלבד שעל פי הסוד כל הפוגם באות יו"ד של שם הוי' כאילו נתחייב סקילה והפוגם באות ה"א כאילו נתחייב שריפה ובאות וי"ו כאילו נתחייב הרג ובאות ה"א אחרונה כאילו נתחייב חנק. והמבטל [[קריאת שמע]] פוגם באות יו"ד ותפילין באות ה"א ו[[ציצית]] באות וי"ו ותפלה באות ה"א וכו'. ומזה יכול המשכיל ללמוד לשאר עונות וחטאים וביטול תורה כנגד כולן:<br />
<noinclude>[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|ג]]</noinclude></div>חב"דטקסט>שלום בוט2