https://text.chabadpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA%3A%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90%2F%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%94_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%99%D7%90תבנית:ספר התניא/אגרת התשובה פרק יא - היסטוריית גרסאות2026-05-13T08:05:18Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.40.3https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%94_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%99%D7%90&diff=19625&oldid=prevש. א.: הפעיל הגנה על הדף "תבנית:ספר התניא/אגרת התשובה פרק יא": הדף מושלם ולא אמורים לעשות בו שינויים ([עריכה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן) [העברה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן))2025-07-30T18:24:02Z<p>הפעיל הגנה על הדף "<a href="/index.php/%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%94_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%99%D7%90" title="תבנית:ספר התניא/אגרת התשובה פרק יא">תבנית:ספר התניא/אגרת התשובה פרק יא</a>": הדף מושלם ולא אמורים לעשות בו שינויים ([עריכה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן) [העברה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן))</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־21:24, 30 ביולי 2025</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div>
</td></tr></table>ש. א.https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%94_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%99%D7%90&diff=19624&oldid=prevש. א.: ש. א. העביר את הדף תבנית:ספר התניא/אגרת התשובה פרק י"א לשם תבנית:ספר התניא/אגרת התשובה פרק יא בלי להשאיר הפניה: כותרת שאינה כתובה נכון2025-07-30T18:23:49Z<p>ש. א. העביר את הדף <a href="/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%94_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%99%22%D7%90&action=edit&redlink=1" class="new" title="תבנית:ספר התניא/אגרת התשובה פרק י"א (הדף אינו קיים)">תבנית:ספר התניא/אגרת התשובה פרק י"א</a> לשם <a href="/index.php/%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%94_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%99%D7%90" title="תבנית:ספר התניא/אגרת התשובה פרק יא">תבנית:ספר התניא/אגרת התשובה פרק יא</a> בלי להשאיר הפניה: כותרת שאינה כתובה נכון</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־21:23, 30 ביולי 2025</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div>
</td></tr></table>ש. א.https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%94_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%99%D7%90&diff=19530&oldid=prevש. א. ב־14:33, 30 ביולי 20252025-07-30T14:33:01Z<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־17:33, 30 ביולי 2025</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''פרק יא ואמנם''' להיות בלבו ההכנעה היא בחינת תשובה תתאה כנ"ל וגם השמחה בה' שתיהן ביחד. כבר מילתא אמורה ב[[לקוטי אמרים פרק <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ל"ד</del>|לקוטי אמרים ס"פ ל"ד]]. כמו שאיתא בזוה"ק חדוה תקיעא בלבאי מסטרא דא וכו' ובצירוף עוד האמונה והבטחון להיות נכון לבו בטוח בה' כי חפץ חסד הוא וחנון ורחום ורב לסלוח תיכף ומיד שמבקש מחילה וסליחה מאתו ית', (כרוב רחמיך מחה פשעי כבסני טהרני וכל עוונותי מחה וכו') בלי שום ספק וספק ספיקא בעולם. וכמו שאנו מברכין בכל תפילת י"ח תיכף שמבקשים סלח לנו כו' ברוך אתה ה' חנון המרבה לסלוח, והרי ספק ברכות להקל משום חשש ברכה לבטלה, אלא אין כאן שום ספק כלל מאחר שבקשנו סלח לנו מחל לנו. ואילו לא היינו חוזרים וחוטאים היינו נגאלין מיד, כמו שאנו מברכין בא"י גואל ישראל. והרי אפילו במדת בשר ודם כן, שצריך האדם למחול תיכף ומיד שמבקשים ממנו מחילה ולא יהא אכזרי מלמחול ואפי' בקוטע יד חבירו כדאי' בגמ' בספ"ח דב"ק. ואם ביקש ממנו ג"פ ולא מחל לו שוב א"צ לבקש ממנו. והגבעונים שביקש דוד המלך ע"ה מהם מחילה בעד שאול שהמית את הגבעונים ולא רצו למחול גזר דוד עליהם שלא יבאו בקהל ה' שהם רחמנים וכו' כדאיתא בפ"ח דיבמות. ובמדת הקדוש ברוך הוא על אחת כמה וכמה לאין קץ. ומה שמשבחים ומברכים את ה' חנון המרבה לסלוח המרבה דייקא, וכמו שאיתא בעזרא ורב לסלוח. דהיינו שבמדת ב"ו אם יחטא איש לאיש וביקש ממנו מחילה ומחל לו ואחר כך חזר לסורו קשה מאד שימחול לו שנית ומכל שכן בשלישית ורביעית. אבל במדת הקב"ה אין הפרש בין פעם אחת לאלף פעמים כי המחילה היא ממדת הרחמים, ומדותיו הקדושות אינן בבחינת גבול ותכלית אלא בבחינת אין סוף, כמו שכתוב כי לא כלו רחמיו. ולגבי בחינת אין סוף אין הפרש כלל בין מספר קטן לגדול, דכולא קמיה כלא ממש חשיב ומשוה קטן וגדול וכו'. ולכן מעביר אשמותינו בכל שנה ושנה וכל החטאים שמתוודים בעל חטא מדי שנה אף שחזר ועבר עליהם חוזר ומתודה עליהם ביום הכיפורים בשנה הבאה וכן לעולם. ובכל שנה ושנה לאו דוקא אלא כמו כן בכל יום ויום ג"פ מברכים בא"י חנון המרבה לסלוח וכמאמר רבותינו ז"ל תפלה כנגד תמידין תקנוה. ותמיד של שחר היה מכפר על עבירות הלילה ותמיד של בין הערביים על של יום, וכן מדי יום ביום לעולם. אלא שיום הכיפורים מכפר על עבירות חמורות. והתמיד שהוא קרבן עולה מכפר על מצוות עשה בלבד. וכן התפלה בזמן הזה עם התשובה כנ"ל. ואין זה אחטא ואשוב. כי היינו דוקא שבשעת החטא היה יכול לכבוש יצרו אלא שסומך בלבו על התשובה ולכן הואיל והתשובה גורמת לו לחטוא אין מספיקין וכו'. ואף גם זאת אין מספיקין דייקא. אבל אם דחק ונתחזק ונתגבר על יצרו ועשה תשובה מקבלין תשובתו. אבל אנו שמבקשים בכל יום סלח לנו אנו מקדימין לבקש והחזירנו בתשובה שלימה לפניך דהיינו שלא נשוב עוד לכסלה וכן ביום הכיפורים מבקשים יהי רצון מלפניך שלא אחטא עוד מספיקין ומספיקין כמארז"ל הבא לטהר מסייעין אותו הבא דייקא מיד שבא ואי לזאת גם הסליחה והמחילה היא מיד. ומה שכתוב וחטאתי נגדי תמיד אין המכוון להיות תמיד עצב נבזה ח"ו, דהא כתיב בתריה תשמיעני ששון ושמחה וכו' ורוח נדיבה תסמכני וכו' ומשום שצריך להיות כל ימיו בתשובה עילאה שהיא בשמחה רבה כנ"ל אלא נגדי דייקא כמו ואתה תתיצב מנגד מנגד סביב לאהל מועד יחנו ופרש"י מרחוק. והמכוון רק לבלתי רום לבבו ולהיות שפל רוח בפני כל האדם כשיהיה לזכרון בין עיניו שחטא נגד ה'. ואדרבה לענין השמחה יועיל זכרון החטא ביתר שאת בכדי לקבל בשמחה כל המאורעות המתרגשות ובאות בין מן השמים בין על ידי הבריות בדיבור או במעשה (וזו עצה טובה להנצל מכעס וכל מיני קפידא וכו') וכמארז"ל הנעלבים ואינן עולבין שומעים חרפתם ואין משיבים עושים מאהבה ושמחים ביסורים וכו' וכל המעביר על מדותיו מעבירים לו על כל פשעיו:<noinclude>[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|ג]]</noinclude></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''פרק יא ואמנם''' להיות בלבו ההכנעה היא בחינת תשובה תתאה כנ"ל וגם השמחה בה' שתיהן ביחד. כבר מילתא אמורה ב[[לקוטי אמרים פרק <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לד</ins>|לקוטי אמרים ס"פ ל"ד]]. כמו שאיתא בזוה"ק חדוה תקיעא בלבאי מסטרא דא וכו' ובצירוף עוד האמונה והבטחון להיות נכון לבו בטוח בה' כי חפץ חסד הוא וחנון ורחום ורב לסלוח תיכף ומיד שמבקש מחילה וסליחה מאתו ית', (כרוב רחמיך מחה פשעי כבסני טהרני וכל עוונותי מחה וכו') בלי שום ספק וספק ספיקא בעולם. וכמו שאנו מברכין בכל תפילת י"ח תיכף שמבקשים סלח לנו כו' ברוך אתה ה' חנון המרבה לסלוח, והרי ספק ברכות להקל משום חשש ברכה לבטלה, אלא אין כאן שום ספק כלל מאחר שבקשנו סלח לנו מחל לנו. ואילו לא היינו חוזרים וחוטאים היינו נגאלין מיד, כמו שאנו מברכין בא"י גואל ישראל. והרי אפילו במדת בשר ודם כן, שצריך האדם למחול תיכף ומיד שמבקשים ממנו מחילה ולא יהא אכזרי מלמחול ואפי' בקוטע יד חבירו כדאי' בגמ' בספ"ח דב"ק. ואם ביקש ממנו ג"פ ולא מחל לו שוב א"צ לבקש ממנו. והגבעונים שביקש דוד המלך ע"ה מהם מחילה בעד שאול שהמית את הגבעונים ולא רצו למחול גזר דוד עליהם שלא יבאו בקהל ה' שהם רחמנים וכו' כדאיתא בפ"ח דיבמות. ובמדת הקדוש ברוך הוא על אחת כמה וכמה לאין קץ. ומה שמשבחים ומברכים את ה' חנון המרבה לסלוח המרבה דייקא, וכמו שאיתא בעזרא ורב לסלוח. דהיינו שבמדת ב"ו אם יחטא איש לאיש וביקש ממנו מחילה ומחל לו ואחר כך חזר לסורו קשה מאד שימחול לו שנית ומכל שכן בשלישית ורביעית. אבל במדת הקב"ה אין הפרש בין פעם אחת לאלף פעמים כי המחילה היא ממדת הרחמים, ומדותיו הקדושות אינן בבחינת גבול ותכלית אלא בבחינת אין סוף, כמו שכתוב כי לא כלו רחמיו. ולגבי בחינת אין סוף אין הפרש כלל בין מספר קטן לגדול, דכולא קמיה כלא ממש חשיב ומשוה קטן וגדול וכו'. ולכן מעביר אשמותינו בכל שנה ושנה וכל החטאים שמתוודים בעל חטא מדי שנה אף שחזר ועבר עליהם חוזר ומתודה עליהם ביום הכיפורים בשנה הבאה וכן לעולם. ובכל שנה ושנה לאו דוקא אלא כמו כן בכל יום ויום ג"פ מברכים בא"י חנון המרבה לסלוח וכמאמר רבותינו ז"ל תפלה כנגד תמידין תקנוה. ותמיד של שחר היה מכפר על עבירות הלילה ותמיד של בין הערביים על של יום, וכן מדי יום ביום לעולם. אלא שיום הכיפורים מכפר על עבירות חמורות. והתמיד שהוא קרבן עולה מכפר על מצוות עשה בלבד. וכן התפלה בזמן הזה עם התשובה כנ"ל. ואין זה אחטא ואשוב. כי היינו דוקא שבשעת החטא היה יכול לכבוש יצרו אלא שסומך בלבו על התשובה ולכן הואיל והתשובה גורמת לו לחטוא אין מספיקין וכו'. ואף גם זאת אין מספיקין דייקא. אבל אם דחק ונתחזק ונתגבר על יצרו ועשה תשובה מקבלין תשובתו. אבל אנו שמבקשים בכל יום סלח לנו אנו מקדימין לבקש והחזירנו בתשובה שלימה לפניך דהיינו שלא נשוב עוד לכסלה וכן ביום הכיפורים מבקשים יהי רצון מלפניך שלא אחטא עוד מספיקין ומספיקין כמארז"ל הבא לטהר מסייעין אותו הבא דייקא מיד שבא ואי לזאת גם הסליחה והמחילה היא מיד. ומה שכתוב וחטאתי נגדי תמיד אין המכוון להיות תמיד עצב נבזה ח"ו, דהא כתיב בתריה תשמיעני ששון ושמחה וכו' ורוח נדיבה תסמכני וכו' ומשום שצריך להיות כל ימיו בתשובה עילאה שהיא בשמחה רבה כנ"ל אלא נגדי דייקא כמו ואתה תתיצב מנגד מנגד סביב לאהל מועד יחנו ופרש"י מרחוק. והמכוון רק לבלתי רום לבבו ולהיות שפל רוח בפני כל האדם כשיהיה לזכרון בין עיניו שחטא נגד ה'. ואדרבה לענין השמחה יועיל זכרון החטא ביתר שאת בכדי לקבל בשמחה כל המאורעות המתרגשות ובאות בין מן השמים בין על ידי הבריות בדיבור או במעשה (וזו עצה טובה להנצל מכעס וכל מיני קפידא וכו') וכמארז"ל הנעלבים ואינן עולבין שומעים חרפתם ואין משיבים עושים מאהבה ושמחים ביסורים וכו' וכל המעביר על מדותיו מעבירים לו על כל פשעיו:<noinclude>[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|ג]]</noinclude></div></td></tr>
</table>ש. א.https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%94_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%99%D7%90&diff=15421&oldid=prevש. א.: ש. א. העביר את הדף תבנית:ספר התניא/אגרת התשובה - פרק י"א לשם תבנית:ספר התניא/אגרת התשובה פרק י"א בלי להשאיר הפניה: כותרת שאינה כתובה נכון2025-07-14T21:10:48Z<p>ש. א. העביר את הדף <a href="/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%94_-_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%99%22%D7%90&action=edit&redlink=1" class="new" title="תבנית:ספר התניא/אגרת התשובה - פרק י"א (הדף אינו קיים)">תבנית:ספר התניא/אגרת התשובה - פרק י"א</a> לשם <a href="/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%94_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%99%22%D7%90&action=edit&redlink=1" class="new" title="תבנית:ספר התניא/אגרת התשובה פרק י"א (הדף אינו קיים)">תבנית:ספר התניא/אגרת התשובה פרק י"א</a> בלי להשאיר הפניה: כותרת שאינה כתובה נכון</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־00:10, 15 ביולי 2025</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div>
</td></tr></table>ש. א.https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%94_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%99%D7%90&diff=10303&oldid=prevש. א. ב־21:42, 15 באפריל 20252025-04-15T21:42:44Z<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־00:42, 16 באפריל 2025</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''פרק יא ואמנם''' להיות בלבו ההכנעה היא בחינת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>תשובה תתאה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>כנ"ל וגם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[שמחה]] </del>בה' שתיהן ביחד. כבר מילתא אמורה ב[[לקוטי אמרים <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">- </del>פרק ל"ד|לקוטי אמרים ס"פ ל"ד<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">.</del>]] כמו שאיתא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[זוה</del>"ק<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>חדוה תקיעא בלבאי מסטרא דא וכו' ובצירוף עוד <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[אמונה]] </del>והבטחון להיות נכון לבו בטוח בה' כי חפץ חסד הוא וחנון ורחום ורב לסלוח תיכף ומיד שמבקש מחילה וסליחה מאתו ית', (כרוב רחמיך מחה פשעי כבסני טהרני וכל עוונותי מחה וכו') בלי שום ספק וספק ספיקא בעולם. וכמו שאנו מברכין בכל <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>תפילת י"ח<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>תיכף שמבקשים <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[ברכת סלח לנו|</del>סלח לנו<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>כו' ברוך אתה ה' חנון המרבה לסלוח, והרי ספק ברכות להקל משום חשש ברכה לבטלה, אלא אין כאן שום ספק כלל מאחר שבקשנו סלח לנו מחל לנו. ואילו לא היינו חוזרים וחוטאים היינו נגאלין מיד, כמו שאנו מברכין בא"י גואל ישראל. והרי אפילו במדת בשר ודם כן, שצריך האדם למחול תיכף ומיד שמבקשים ממנו מחילה ולא יהא אכזרי מלמחול ואפי' בקוטע יד חבירו כדאי' בגמ' בספ"ח דב"ק. ואם ביקש ממנו ג"פ ולא מחל לו שוב א"צ לבקש ממנו. והגבעונים שביקש <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>דוד המלך<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>ע"ה מהם מחילה בעד שאול שהמית את הגבעונים ולא רצו למחול גזר דוד עליהם שלא יבאו בקהל ה' שהם רחמנים וכו' כדאיתא בפ"ח <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ד[[יבמות]]</del>. ובמדת הקדוש ברוך הוא על אחת כמה וכמה לאין קץ. ומה שמשבחים ומברכים את ה' חנון המרבה לסלוח המרבה דייקא, וכמו שאיתא בעזרא ורב לסלוח. דהיינו שבמדת ב"ו אם יחטא איש לאיש וביקש ממנו מחילה ומחל לו ואחר כך חזר לסורו קשה מאד שימחול לו שנית ומכל שכן בשלישית ורביעית. אבל במדת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>הקב"ה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>אין הפרש בין פעם אחת לאלף פעמים כי המחילה היא ממדת הרחמים, ומדותיו הקדושות אינן בבחינת גבול ותכלית אלא בבחינת אין סוף, כמו שכתוב כי לא כלו רחמיו. ולגבי בחינת אין סוף אין הפרש כלל בין מספר קטן לגדול, דכולא קמיה כלא ממש חשיב ומשוה קטן וגדול וכו'. ולכן מעביר אשמותינו בכל <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>שנה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>ושנה וכל החטאים שמתוודים בעל חטא מדי שנה אף שחזר ועבר עליהם חוזר ומתודה עליהם ביום הכיפורים בשנה הבאה וכן לעולם. ובכל שנה ושנה לאו דוקא אלא כמו כן בכל יום ויום ג"פ מברכים בא"י חנון המרבה לסלוח וכמאמר רבותינו ז"ל <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>תפלה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>כנגד תמידין תקנוה. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ו[[קרבן תמיד|תמיד </del>של שחר<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>היה מכפר על עבירות הלילה ותמיד של בין הערביים על של יום, וכן מדי יום ביום לעולם. אלא שיום הכיפורים מכפר על עבירות חמורות. והתמיד שהוא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>קרבן עולה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>מכפר על <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>מצוות עשה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>בלבד. וכן <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[תפלה]] </del>בזמן הזה עם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[תשובה]] </del>כנ"ל. ואין זה אחטא ואשוב. כי היינו דוקא שבשעת החטא היה יכול לכבוש יצרו אלא שסומך בלבו על התשובה ולכן הואיל והתשובה גורמת לו לחטוא אין מספיקין וכו'. ואף גם זאת אין מספיקין דייקא. אבל אם דחק ונתחזק ונתגבר על יצרו ועשה תשובה מקבלין תשובתו. אבל אנו שמבקשים בכל יום סלח לנו אנו מקדימין לבקש והחזירנו בתשובה שלימה לפניך דהיינו שלא נשוב עוד לכסלה וכן <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[יום </del>הכיפורים<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>מבקשים יהי רצון מלפניך שלא אחטא עוד מספיקין ומספיקין כמארז"ל הבא לטהר מסייעין אותו הבא דייקא מיד שבא ואי לזאת גם הסליחה והמחילה היא מיד. ומה שכתוב וחטאתי נגדי תמיד אין המכוון להיות תמיד עצב נבזה ח"ו, דהא כתיב בתריה תשמיעני ששון ושמחה וכו' ורוח נדיבה תסמכני וכו' ומשום שצריך להיות כל ימיו בתשובה עילאה שהיא בשמחה רבה כנ"ל אלא נגדי דייקא כמו ואתה תתיצב מנגד מנגד סביב לאהל מועד יחנו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ופ[[רש</del>"י<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>מרחוק. והמכוון רק לבלתי רום לבבו ולהיות שפל רוח בפני כל האדם כשיהיה לזכרון בין עיניו שחטא נגד ה'. ואדרבה לענין השמחה יועיל זכרון החטא ביתר שאת בכדי לקבל בשמחה כל המאורעות המתרגשות ובאות בין מן השמים בין על ידי הבריות בדיבור או <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[מעשה]] </del>(וזו עצה טובה להנצל מכעס וכל מיני קפידא וכו') וכמארז"ל הנעלבים ואינן עולבין שומעים חרפתם ואין משיבים עושים <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מ[[אהבה]] </del>ושמחים ביסורים וכו' וכל המעביר על מדותיו מעבירים לו על כל פשעיו:</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''פרק יא ואמנם''' להיות בלבו ההכנעה היא בחינת תשובה תתאה כנ"ל וגם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">השמחה </ins>בה' שתיהן ביחד. כבר מילתא אמורה ב[[לקוטי אמרים פרק ל"ד|לקוטי אמרים ס"פ ל"ד]]<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. </ins>כמו שאיתא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בזוה</ins>"ק חדוה תקיעא בלבאי מסטרא דא וכו' ובצירוף עוד <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">האמונה </ins>והבטחון להיות נכון לבו בטוח בה' כי חפץ חסד הוא וחנון ורחום ורב לסלוח תיכף ומיד שמבקש מחילה וסליחה מאתו ית', (כרוב רחמיך מחה פשעי כבסני טהרני וכל עוונותי מחה וכו') בלי שום ספק וספק ספיקא בעולם. וכמו שאנו מברכין בכל תפילת י"ח תיכף שמבקשים סלח לנו כו' ברוך אתה ה' חנון המרבה לסלוח, והרי ספק ברכות להקל משום חשש ברכה לבטלה, אלא אין כאן שום ספק כלל מאחר שבקשנו סלח לנו מחל לנו. ואילו לא היינו חוזרים וחוטאים היינו נגאלין מיד, כמו שאנו מברכין בא"י גואל ישראל. והרי אפילו במדת בשר ודם כן, שצריך האדם למחול תיכף ומיד שמבקשים ממנו מחילה ולא יהא אכזרי מלמחול ואפי' בקוטע יד חבירו כדאי' בגמ' בספ"ח דב"ק. ואם ביקש ממנו ג"פ ולא מחל לו שוב א"צ לבקש ממנו. והגבעונים שביקש דוד המלך ע"ה מהם מחילה בעד שאול שהמית את הגבעונים ולא רצו למחול גזר דוד עליהם שלא יבאו בקהל ה' שהם רחמנים וכו' כדאיתא בפ"ח <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דיבמות</ins>. ובמדת הקדוש ברוך הוא על אחת כמה וכמה לאין קץ. ומה שמשבחים ומברכים את ה' חנון המרבה לסלוח המרבה דייקא, וכמו שאיתא בעזרא ורב לסלוח. דהיינו שבמדת ב"ו אם יחטא איש לאיש וביקש ממנו מחילה ומחל לו ואחר כך חזר לסורו קשה מאד שימחול לו שנית ומכל שכן בשלישית ורביעית. אבל במדת הקב"ה אין הפרש בין פעם אחת לאלף פעמים כי המחילה היא ממדת הרחמים, ומדותיו הקדושות אינן בבחינת גבול ותכלית אלא בבחינת אין סוף, כמו שכתוב כי לא כלו רחמיו. ולגבי בחינת אין סוף אין הפרש כלל בין מספר קטן לגדול, דכולא קמיה כלא ממש חשיב ומשוה קטן וגדול וכו'. ולכן מעביר אשמותינו בכל שנה ושנה וכל החטאים שמתוודים בעל חטא מדי שנה אף שחזר ועבר עליהם חוזר ומתודה עליהם ביום הכיפורים בשנה הבאה וכן לעולם. ובכל שנה ושנה לאו דוקא אלא כמו כן בכל יום ויום ג"פ מברכים בא"י חנון המרבה לסלוח וכמאמר רבותינו ז"ל תפלה כנגד תמידין תקנוה. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ותמיד </ins>של שחר היה מכפר על עבירות הלילה ותמיד של בין הערביים על של יום, וכן מדי יום ביום לעולם. אלא שיום הכיפורים מכפר על עבירות חמורות. והתמיד שהוא קרבן עולה מכפר על מצוות עשה בלבד. וכן <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">התפלה </ins>בזמן הזה עם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">התשובה </ins>כנ"ל. ואין זה אחטא ואשוב. כי היינו דוקא שבשעת החטא היה יכול לכבוש יצרו אלא שסומך בלבו על התשובה ולכן הואיל והתשובה גורמת לו לחטוא אין מספיקין וכו'. ואף גם זאת אין מספיקין דייקא. אבל אם דחק ונתחזק ונתגבר על יצרו ועשה תשובה מקבלין תשובתו. אבל אנו שמבקשים בכל יום סלח לנו אנו מקדימין לבקש והחזירנו בתשובה שלימה לפניך דהיינו שלא נשוב עוד לכסלה וכן <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ביום </ins>הכיפורים מבקשים יהי רצון מלפניך שלא אחטא עוד מספיקין ומספיקין כמארז"ל הבא לטהר מסייעין אותו הבא דייקא מיד שבא ואי לזאת גם הסליחה והמחילה היא מיד. ומה שכתוב וחטאתי נגדי תמיד אין המכוון להיות תמיד עצב נבזה ח"ו, דהא כתיב בתריה תשמיעני ששון ושמחה וכו' ורוח נדיבה תסמכני וכו' ומשום שצריך להיות כל ימיו בתשובה עילאה שהיא בשמחה רבה כנ"ל אלא נגדי דייקא כמו ואתה תתיצב מנגד מנגד סביב לאהל מועד יחנו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ופרש</ins>"י מרחוק. והמכוון רק לבלתי רום לבבו ולהיות שפל רוח בפני כל האדם כשיהיה לזכרון בין עיניו שחטא נגד ה'. ואדרבה לענין השמחה יועיל זכרון החטא ביתר שאת בכדי לקבל בשמחה כל המאורעות המתרגשות ובאות בין מן השמים בין על ידי הבריות בדיבור או <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">במעשה </ins>(וזו עצה טובה להנצל מכעס וכל מיני קפידא וכו') וכמארז"ל הנעלבים ואינן עולבין שומעים חרפתם ואין משיבים עושים <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מאהבה </ins>ושמחים ביסורים וכו' וכל המעביר על מדותיו מעבירים לו על כל פשעיו:<noinclude>[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|ג]]</noinclude></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><noinclude>[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|ג]]</noinclude></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
</table>ש. א.https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%94_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%99%D7%90&diff=1843&oldid=prevיוסף בן מלמד: גרסה אחת יובאה2024-06-27T03:48:50Z<p>גרסה אחת יובאה</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־06:48, 27 ביוני 2024</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div>
</td></tr></table>יוסף בן מלמדhttps://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%94_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%99%D7%90&diff=1842&oldid=prevחב"דטקסט>חלוקה בוט: החלפת טקסט – "תפלת" ב־"תפילת"2020-08-23T22:37:26Z<p>החלפת טקסט – "תפלת" ב־"תפילת"</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>'''פרק יא ואמנם''' להיות בלבו ההכנעה היא בחינת [[תשובה תתאה]] כנ"ל וגם ה[[שמחה]] בה' שתיהן ביחד. כבר מילתא אמורה ב[[לקוטי אמרים - פרק ל"ד|לקוטי אמרים ס"פ ל"ד.]] כמו שאיתא ב[[זוה"ק]] חדוה תקיעא בלבאי מסטרא דא וכו' ובצירוף עוד ה[[אמונה]] והבטחון להיות נכון לבו בטוח בה' כי חפץ חסד הוא וחנון ורחום ורב לסלוח תיכף ומיד שמבקש מחילה וסליחה מאתו ית', (כרוב רחמיך מחה פשעי כבסני טהרני וכל עוונותי מחה וכו') בלי שום ספק וספק ספיקא בעולם. וכמו שאנו מברכין בכל [[תפילת י"ח]] תיכף שמבקשים [[ברכת סלח לנו|סלח לנו]] כו' ברוך אתה ה' חנון המרבה לסלוח, והרי ספק ברכות להקל משום חשש ברכה לבטלה, אלא אין כאן שום ספק כלל מאחר שבקשנו סלח לנו מחל לנו. ואילו לא היינו חוזרים וחוטאים היינו נגאלין מיד, כמו שאנו מברכין בא"י גואל ישראל. והרי אפילו במדת בשר ודם כן, שצריך האדם למחול תיכף ומיד שמבקשים ממנו מחילה ולא יהא אכזרי מלמחול ואפי' בקוטע יד חבירו כדאי' בגמ' בספ"ח דב"ק. ואם ביקש ממנו ג"פ ולא מחל לו שוב א"צ לבקש ממנו. והגבעונים שביקש [[דוד המלך]] ע"ה מהם מחילה בעד שאול שהמית את הגבעונים ולא רצו למחול גזר דוד עליהם שלא יבאו בקהל ה' שהם רחמנים וכו' כדאיתא בפ"ח ד[[יבמות]]. ובמדת הקדוש ברוך הוא על אחת כמה וכמה לאין קץ. ומה שמשבחים ומברכים את ה' חנון המרבה לסלוח המרבה דייקא, וכמו שאיתא בעזרא ורב לסלוח. דהיינו שבמדת ב"ו אם יחטא איש לאיש וביקש ממנו מחילה ומחל לו ואחר כך חזר לסורו קשה מאד שימחול לו שנית ומכל שכן בשלישית ורביעית. אבל במדת [[הקב"ה]] אין הפרש בין פעם אחת לאלף פעמים כי המחילה היא ממדת הרחמים, ומדותיו הקדושות אינן בבחינת גבול ותכלית אלא בבחינת אין סוף, כמו שכתוב כי לא כלו רחמיו. ולגבי בחינת אין סוף אין הפרש כלל בין מספר קטן לגדול, דכולא קמיה כלא ממש חשיב ומשוה קטן וגדול וכו'. ולכן מעביר אשמותינו בכל [[שנה]] ושנה וכל החטאים שמתוודים בעל חטא מדי שנה אף שחזר ועבר עליהם חוזר ומתודה עליהם ביום הכיפורים בשנה הבאה וכן לעולם. ובכל שנה ושנה לאו דוקא אלא כמו כן בכל יום ויום ג"פ מברכים בא"י חנון המרבה לסלוח וכמאמר רבותינו ז"ל [[תפלה]] כנגד תמידין תקנוה. ו[[קרבן תמיד|תמיד של שחר]] היה מכפר על עבירות הלילה ותמיד של בין הערביים על של יום, וכן מדי יום ביום לעולם. אלא שיום הכיפורים מכפר על עבירות חמורות. והתמיד שהוא [[קרבן עולה]] מכפר על [[מצוות עשה]] בלבד. וכן ה[[תפלה]] בזמן הזה עם ה[[תשובה]] כנ"ל. ואין זה אחטא ואשוב. כי היינו דוקא שבשעת החטא היה יכול לכבוש יצרו אלא שסומך בלבו על התשובה ולכן הואיל והתשובה גורמת לו לחטוא אין מספיקין וכו'. ואף גם זאת אין מספיקין דייקא. אבל אם דחק ונתחזק ונתגבר על יצרו ועשה תשובה מקבלין תשובתו. אבל אנו שמבקשים בכל יום סלח לנו אנו מקדימין לבקש והחזירנו בתשובה שלימה לפניך דהיינו שלא נשוב עוד לכסלה וכן ב[[יום הכיפורים]] מבקשים יהי רצון מלפניך שלא אחטא עוד מספיקין ומספיקין כמארז"ל הבא לטהר מסייעין אותו הבא דייקא מיד שבא ואי לזאת גם הסליחה והמחילה היא מיד. ומה שכתוב וחטאתי נגדי תמיד אין המכוון להיות תמיד עצב נבזה ח"ו, דהא כתיב בתריה תשמיעני ששון ושמחה וכו' ורוח נדיבה תסמכני וכו' ומשום שצריך להיות כל ימיו בתשובה עילאה שהיא בשמחה רבה כנ"ל אלא נגדי דייקא כמו ואתה תתיצב מנגד מנגד סביב לאהל מועד יחנו ופ[[רש"י]] מרחוק. והמכוון רק לבלתי רום לבבו ולהיות שפל רוח בפני כל האדם כשיהיה לזכרון בין עיניו שחטא נגד ה'. ואדרבה לענין השמחה יועיל זכרון החטא ביתר שאת בכדי לקבל בשמחה כל המאורעות המתרגשות ובאות בין מן השמים בין על ידי הבריות בדיבור או ב[[מעשה]] (וזו עצה טובה להנצל מכעס וכל מיני קפידא וכו') וכמארז"ל הנעלבים ואינן עולבין שומעים חרפתם ואין משיבים עושים מ[[אהבה]] ושמחים ביסורים וכו' וכל המעביר על מדותיו מעבירים לו על כל פשעיו:<br />
<noinclude>[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|ג]]</noinclude></div>חב"דטקסט>חלוקה בוט