https://text.chabadpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA%3A%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90%2F%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%90 2026-05-12T23:41:32Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.40.3 https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%90&diff=25197&oldid=prev 2025-10-05T17:51:22Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־20:51, 5 באוקטובר 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''פרק א תניא''' [בסוף פרק ג' דנדה] משביעים אותו תהי צדיק ואל תהי רשע ואפילו כל העולם כולו אומרים לך צדיק אתה היה בעיניך כרשע וצריך להבין דהא תנן אבות פרק ב' ואל תהי רשע בפני עצמך וגם אם יהיה בעיניו כרשע ירע לבבו ויהיה עצב ולא יוכל לעבוד ה' בשמחה ובטוב לבב ואם לא ירע לבבו כלל מזה יכול לבוא לידי קלות חס ושלום. אך הענין כי הנה מצינו בגמרא ה' חלוקות. צדיק וטוב לו צדיק ורע לו רשע וטוב לו רשע ורע לו ובינוני. ופירשו בגמרא צדיק וטוב לו צדיק גמור צדיק ורע לו צדיק שאינו גמור וברעיא מהימנא פרשת משפטים פירשו צדיק ורע לו שהרע שבו כפוף לטוב וכו' ובגמרא סוף פרק ט' דברכות צדיקים יצר טוב שופטן כו' רשעים יצר הרע שופטן בינונים זה וזה שופטן וכו' אמר רבה כגון אנא בינוני אמר לו אביי לא שביק מר חיי לכל בריה וכו' ולהבין כל זה באר היטב וגם להבין מה שאמר איוב [בבא בתרא פרק א'] רבונו של עולם בראת צדיקים בראת רשעים כו' והא צדיק ורשע לא קאמר. וגם להבין מהות מדרגת הבינוני שבודאי אינו מחצה זכיות ומחצה עונות שאם כן איך טעה רבה בעצמו לומר שהוא בינוני ונודע דלא פסיק פומיה מגירסא עד שאפילו מלאך המות לא היה יכול לשלוט בו ואיך היה יכול לטעות במחצה עונות חס ושלום. ועוד שהרי בשעה שעושה עונות נקרא רשע גמור [ואם אחר כך עשה תשובה נקרא צדיק גמור] ואפילו העובר על איסור קל של דברי סופרים מקרי רשע כדאיתא בפרק ב' דיבמות ובפרק קמא דנדה ואפילו מי שיש בידו למחות ולא מיחה נקרא רשע [בפרק ו' דשבועות] וכל שכן וקל וחומר במבטל איזו מצות עשה שאפשר לו לקיימה כמו כל שאפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק שעליו דרשו רז"ל כי דבר ה' בזה וגו' הכרת תכרת וגו' ופשיטא דמקרי רשע טפי מעובר איסור דרבנן ואם כן על כורחך הבינוני אין בו אפילו עון ביטול תורה ומשום הכי טעה רבה בעצמו לומר שהוא בינוני*{{תניא הגהה|{{מונחון|סוג=הערות ותיקונים|(|הערות ותיקונים: לכאורה החצע''ג ותיבת "הגהה" – בהגהה זו ובאותן הבאות לקמן – מיותרות, כיון שנדפסו ההגהות מן הצד ובאותיות שונות. ובכמה מקומות בהוצאה זו עצמה ההגהות הן ללא חצע''ג. ובדפוסים הראשונים כמה הגהות הן בלא חצע''ג וגם בלא תיבת "הגהה".}}ומה שכתוב {{מונחון|סוג=לוח התיקון|בזוהר|לוח התיקון: בזהר}} חלק ג' דף רל"א כל שממועטין עונותיו וכו' היא שאלת רב המנונא לאליהו אבל לפי תשובת אליהו שם {{מונחון|סוג=לוח התיקון|הפירוש|לוח התיקון: פירוש}} צדיק ורע לו הוא כמו שכתוב ברעיא מהימנא פרשה משפטים דלעיל ושבעים פנים לתורה):}} והא דאמרינן בעלמא דמחצה על מחצה מקרי בינוני ורוב זכיות מקרי צדיק הוא שם המושאל לענין שכר ועונש לפי שנדון אחר רובו ומקרי צדיק בדינו מאחר שזוכה בדין אבל לענין אמיתת שם התואר והמעלה של מעלת ומדרגות חלוקות צדיקים ובינונים אמרו רבותינו זכרונם לברכה צדיקים יצר טוב שופטן שנאמר ולבי חלל בקרבי שאין לו יצר הרע כי הרגו בתענית אבל כל מי שלא הגיע למדרגה זו אף שזכיותיו מרובים על עונותיו אינו במעלת ומדרגת צדיק כלל ולכן אמרו רבותינו זכרונם לברכה במדרש ראה הקב"ה בצדיקים שהם מועטים עמד ושתלן בכל דור ודור וכו' וכמו שכתוב וצדיק יסוד עולם:  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''פרק א תניא''' [בסוף פרק ג' דנדה] משביעים אותו תהי צדיק ואל תהי רשע ואפילו כל העולם כולו אומרים לך צדיק אתה היה בעיניך כרשע וצריך להבין דהא תנן אבות פרק ב' ואל תהי רשע בפני עצמך וגם אם יהיה בעיניו כרשע ירע לבבו ויהיה עצב ולא יוכל לעבוד ה' בשמחה ובטוב לבב ואם לא ירע לבבו כלל מזה יכול לבוא לידי קלות חס ושלום. אך הענין כי הנה מצינו בגמרא ה' חלוקות. צדיק וטוב לו צדיק ורע לו רשע וטוב לו רשע ורע לו ובינוני. ופירשו בגמרא צדיק וטוב לו צדיק גמור צדיק ורע לו צדיק שאינו גמור וברעיא מהימנא פרשת משפטים פירשו צדיק ורע לו שהרע שבו כפוף לטוב וכו' ובגמרא סוף פרק ט' דברכות צדיקים יצר טוב שופטן כו' רשעים יצר הרע שופטן בינונים זה וזה שופטן וכו' אמר רבה כגון אנא בינוני אמר לו אביי לא שביק מר חיי לכל בריה וכו' ולהבין כל זה באר היטב וגם להבין מה שאמר איוב [בבא בתרא פרק א'] רבונו של עולם בראת צדיקים בראת רשעים כו' והא צדיק ורשע לא קאמר. וגם להבין מהות מדרגת הבינוני שבודאי אינו מחצה זכיות ומחצה עונות שאם כן איך טעה רבה בעצמו לומר שהוא בינוני ונודע דלא פסיק פומיה מגירסא עד שאפילו מלאך המות לא היה יכול לשלוט בו ואיך היה יכול לטעות במחצה עונות חס ושלום. ועוד שהרי בשעה שעושה עונות נקרא רשע גמור [ואם אחר כך עשה תשובה נקרא צדיק גמור] ואפילו העובר על איסור קל של דברי סופרים מקרי רשע כדאיתא בפרק ב' דיבמות ובפרק קמא דנדה ואפילו מי שיש בידו למחות ולא מיחה נקרא רשע [בפרק ו' דשבועות] וכל שכן וקל וחומר במבטל איזו מצות עשה שאפשר לו לקיימה כמו כל שאפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק שעליו דרשו רז"ל כי דבר ה' בזה וגו' הכרת תכרת וגו' ופשיטא דמקרי רשע טפי מעובר איסור דרבנן ואם כן על כורחך הבינוני אין בו אפילו עון ביטול תורה ומשום הכי טעה רבה בעצמו לומר שהוא בינוני<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins>*<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins>{{תניא הגהה|{{מונחון|סוג=הערות ותיקונים|(|הערות ותיקונים: לכאורה החצע''ג ותיבת "הגהה" – בהגהה זו ובאותן הבאות לקמן – מיותרות, כיון שנדפסו ההגהות מן הצד ובאותיות שונות. ובכמה מקומות בהוצאה זו עצמה ההגהות הן ללא חצע''ג. ובדפוסים הראשונים כמה הגהות הן בלא חצע''ג וגם בלא תיבת "הגהה".}}ומה שכתוב {{מונחון|סוג=לוח התיקון|בזוהר|לוח התיקון: בזהר}} חלק ג' דף רל"א כל שממועטין עונותיו וכו' היא שאלת רב המנונא לאליהו אבל לפי תשובת אליהו שם {{מונחון|סוג=לוח התיקון|הפירוש|לוח התיקון: פירוש}} צדיק ורע לו הוא כמו שכתוב ברעיא מהימנא פרשה משפטים דלעיל ושבעים פנים לתורה):}} והא דאמרינן בעלמא דמחצה על מחצה מקרי בינוני ורוב זכיות מקרי צדיק הוא שם המושאל לענין שכר ועונש לפי שנדון אחר רובו ומקרי צדיק בדינו מאחר שזוכה בדין אבל לענין אמיתת שם התואר והמעלה של מעלת ומדרגות חלוקות צדיקים ובינונים אמרו רבותינו זכרונם לברכה צדיקים יצר טוב שופטן שנאמר ולבי חלל בקרבי שאין לו יצר הרע כי הרגו בתענית אבל כל מי שלא הגיע למדרגה זו אף שזכיותיו מרובים על עונותיו אינו במעלת ומדרגת צדיק כלל ולכן אמרו רבותינו זכרונם לברכה במדרש ראה הקב"ה בצדיקים שהם מועטים עמד ושתלן בכל דור ודור וכו' וכמו שכתוב וצדיק יסוד עולם:  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אך ביאור הענין על פי מה שכתב הרב חיים ויטאל זכרונו לברכה {{מונחון|סוג=הערות ותיקונים|בשער|הערות ותיקונים: בשערי}} הקדושה [ובעץ חיים שער נ&#039; פ&quot;ב] דלכל איש ישראל אחד צדיק ואחד רשע יש שתי נשמות {{מונחון|סוג=לוח התיקון|דכתיב|לוח התיקון: וכדכתיב}} ונשמות אני עשיתי שהן שתי נפשות נפש אחת מצד הקליפה וסטרא אחרא והיא המתלבשת בדם האדם להחיות הגוף וכדכתיב כי נפש הבשר בדם היא וממנה באות כל המדות רעות {{מונחון|סוג=הערות ותיקונים|מארבע|הערות ותיקונים: מארבעה}} יסודות רעים שבה דהיינו כעס וגאוה מיסוד האש שנגבה למעלה. ותאות התענוגים מיסוד המים כי המים מצמיחים כל מיני תענוג. והוללות וליצנות והתפארות ודברים בטלים מיסוד הרוח. ועצלות ועצבות מיסוד העפר. וגם מדות טובות שבטבע כל ישראל בתולדותם כמו רחמנות וגמילות חסדים באות ממנה כי בישראל נפש זו דקליפה היא מקליפת נוגה שיש בה גם כן טוב והיא מסוד עץ הדעת טוב ורע:  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אך ביאור הענין על פי מה שכתב הרב חיים ויטאל זכרונו לברכה {{מונחון|סוג=הערות ותיקונים|בשער|הערות ותיקונים: בשערי}} הקדושה [ובעץ חיים שער נ&#039; פ&quot;ב] דלכל איש ישראל אחד צדיק ואחד רשע יש שתי נשמות {{מונחון|סוג=לוח התיקון|דכתיב|לוח התיקון: וכדכתיב}} ונשמות אני עשיתי שהן שתי נפשות נפש אחת מצד הקליפה וסטרא אחרא והיא המתלבשת בדם האדם להחיות הגוף וכדכתיב כי נפש הבשר בדם היא וממנה באות כל המדות רעות {{מונחון|סוג=הערות ותיקונים|מארבע|הערות ותיקונים: מארבעה}} יסודות רעים שבה דהיינו כעס וגאוה מיסוד האש שנגבה למעלה. ותאות התענוגים מיסוד המים כי המים מצמיחים כל מיני תענוג. והוללות וליצנות והתפארות ודברים בטלים מיסוד הרוח. ועצלות ועצבות מיסוד העפר. וגם מדות טובות שבטבע כל ישראל בתולדותם כמו רחמנות וגמילות חסדים באות ממנה כי בישראל נפש זו דקליפה היא מקליפת נוגה שיש בה גם כן טוב והיא מסוד עץ הדעת טוב ורע:  </div></td></tr> </table>

מ. רובין https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%90&diff=19943&oldid=prev 2025-08-01T13:24:15Z

<p>הפעיל הגנה על הדף &quot;<a href="/index.php/%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%90" title="תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק א">תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק א</a>&quot;: הדף מושלם ולא אמורים לעשות בו שינויים ([עריכה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן) [העברה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן))</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:24, 1 באוגוסט 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div> </td></tr></table>

ש. א. https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%90&diff=19942&oldid=prev 2025-08-01T13:23:43Z

<p>ש. א. העביר את הדף <a href="/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%90%27&amp;action=edit&amp;redlink=1" class="new" title="תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק א&#039; (הדף אינו קיים)">תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק א&#039;</a> לשם <a href="/index.php/%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%90" title="תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק א">תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק א</a> בלי להשאיר הפניה: כותרת שאינה כתובה נכון</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:23, 1 באוגוסט 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div> </td></tr></table>

ש. א. https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%90&diff=15327&oldid=prev 2025-07-14T18:58:42Z

<p>חלוקת קונטרסים העביר את הדף <a href="/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_-_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%90%27&amp;action=edit&amp;redlink=1" class="new" title="תבנית:ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק א&#039; (הדף אינו קיים)">תבנית:ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק א&#039;</a> לשם <a href="/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%90%27&amp;action=edit&amp;redlink=1" class="new" title="תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק א&#039; (הדף אינו קיים)">תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק א&#039;</a> בלי להשאיר הפניה: החזרה.</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־21:58, 14 ביולי 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div> </td></tr></table>

חלוקת קונטרסים https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%90&diff=10311&oldid=prev 2025-04-15T22:04:30Z

<p>ש. א. העביר את הדף <a href="/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%90%27&amp;action=edit&amp;redlink=1" class="new" title="תבנית:לקוטי אמרים פרק א&#039; (הדף אינו קיים)">תבנית:לקוטי אמרים פרק א&#039;</a> לשם <a href="/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_-_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%90%27&amp;action=edit&amp;redlink=1" class="new" title="תבנית:ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק א&#039; (הדף אינו קיים)">תבנית:ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק א&#039;</a> בלי להשאיר הפניה: כותרת שאינה כתובה נכון</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־01:04, 16 באפריל 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div> </td></tr></table>

ש. א. https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%90&diff=7336&oldid=prev 2025-02-22T21:15:08Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־00:15, 23 בפברואר 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>פרק א תניא [בסוף פרק ג' דנדה] משביעים אותו תהי צדיק ואל תהי רשע ואפילו כל העולם כולו אומרים לך צדיק אתה היה בעיניך כרשע וצריך להבין דהא תנן אבות פרק ב' ואל תהי רשע בפני עצמך וגם אם יהיה בעיניו כרשע ירע לבבו ויהיה עצב ולא יוכל לעבוד ה' בשמחה ובטוב לבב ואם לא ירע לבבו כלל מזה יכול לבוא לידי קלות חס ושלום. אך הענין כי הנה מצינו בגמרא ה' חלוקות. צדיק וטוב לו צדיק ורע לו רשע וטוב לו רשע ורע לו ובינוני. ופירשו בגמרא צדיק וטוב לו צדיק גמור צדיק ורע לו צדיק שאינו גמור וברעיא מהימנא פרשת משפטים פירשו צדיק ורע לו שהרע שבו כפוף לטוב וכו' ובגמרא סוף פרק ט' דברכות צדיקים יצר טוב שופטן כו' רשעים יצר הרע שופטן בינונים זה וזה שופטן וכו' אמר רבה כגון אנא בינוני אמר לו אביי לא שביק מר חיי לכל בריה וכו' ולהבין כל זה באר היטב וגם להבין מה שאמר איוב [בבא בתרא פרק א'] רבונו של עולם בראת צדיקים בראת רשעים כו' והא צדיק ורשע לא קאמר. וגם להבין מהות מדרגת הבינוני שבודאי אינו מחצה זכיות ומחצה עונות שאם כן איך טעה רבה בעצמו לומר שהוא בינוני ונודע דלא פסיק פומיה מגירסא עד שאפילו מלאך המות לא היה יכול לשלוט בו ואיך היה יכול לטעות במחצה עונות חס ושלום. ועוד שהרי בשעה שעושה עונות נקרא רשע גמור [ואם אחר כך עשה תשובה נקרא צדיק גמור] ואפילו העובר על איסור קל של דברי סופרים מקרי רשע כדאיתא בפרק ב' דיבמות ובפרק קמא דנדה ואפילו מי שיש בידו למחות ולא מיחה נקרא רשע [בפרק ו' דשבועות] וכל שכן וקל וחומר במבטל איזו מצות עשה שאפשר לו לקיימה כמו כל שאפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק שעליו דרשו רז"ל כי דבר ה' בזה וגו' הכרת תכרת וגו' ופשיטא דמקרי רשע טפי מעובר איסור דרבנן ואם כן על כורחך הבינוני אין בו אפילו עון ביטול תורה ומשום הכי טעה רבה בעצמו לומר שהוא בינוני*{{תניא הגהה|{{מונחון|סוג=הערות ותיקונים|(|הערות ותיקונים: לכאורה החצע''ג ותיבת "הגהה" – בהגהה זו ובאותן הבאות לקמן – מיותרות, כיון שנדפסו ההגהות מן הצד ובאותיות שונות. ובכמה מקומות בהוצאה זו עצמה ההגהות הן ללא חצע''ג. ובדפוסים הראשונים כמה הגהות הן בלא חצע''ג וגם בלא תיבת "הגהה".}}ומה שכתוב {{מונחון|סוג=לוח התיקון|בזוהר|לוח התיקון: בזהר}} חלק ג' דף רל"א כל שממועטין עונותיו וכו' היא שאלת רב המנונא לאליהו אבל לפי תשובת אליהו שם {{מונחון|סוג=לוח התיקון|הפירוש|לוח התיקון: פירוש}} צדיק ורע לו הוא כמו שכתוב ברעיא מהימנא פרשה משפטים דלעיל ושבעים פנים לתורה):}} והא דאמרינן בעלמא דמחצה על מחצה מקרי בינוני ורוב זכיות מקרי צדיק הוא שם המושאל לענין שכר ועונש לפי שנדון אחר רובו ומקרי צדיק בדינו מאחר שזוכה בדין אבל לענין אמיתת שם התואר והמעלה של מעלת ומדרגות חלוקות צדיקים ובינונים אמרו רבותינו זכרונם לברכה צדיקים יצר טוב שופטן שנאמר ולבי חלל בקרבי שאין לו יצר הרע כי הרגו בתענית אבל כל מי שלא הגיע למדרגה זו אף שזכיותיו מרובים על עונותיו אינו במעלת ומדרגת צדיק כלל ולכן אמרו רבותינו זכרונם לברכה במדרש ראה הקב"ה בצדיקים שהם מועטים עמד ושתלן בכל דור ודור וכו' וכמו שכתוב וצדיק יסוד עולם:  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins>פרק א תניא<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins>[בסוף פרק ג' דנדה] משביעים אותו תהי צדיק ואל תהי רשע ואפילו כל העולם כולו אומרים לך צדיק אתה היה בעיניך כרשע וצריך להבין דהא תנן אבות פרק ב' ואל תהי רשע בפני עצמך וגם אם יהיה בעיניו כרשע ירע לבבו ויהיה עצב ולא יוכל לעבוד ה' בשמחה ובטוב לבב ואם לא ירע לבבו כלל מזה יכול לבוא לידי קלות חס ושלום. אך הענין כי הנה מצינו בגמרא ה' חלוקות. צדיק וטוב לו צדיק ורע לו רשע וטוב לו רשע ורע לו ובינוני. ופירשו בגמרא צדיק וטוב לו צדיק גמור צדיק ורע לו צדיק שאינו גמור וברעיא מהימנא פרשת משפטים פירשו צדיק ורע לו שהרע שבו כפוף לטוב וכו' ובגמרא סוף פרק ט' דברכות צדיקים יצר טוב שופטן כו' רשעים יצר הרע שופטן בינונים זה וזה שופטן וכו' אמר רבה כגון אנא בינוני אמר לו אביי לא שביק מר חיי לכל בריה וכו' ולהבין כל זה באר היטב וגם להבין מה שאמר איוב [בבא בתרא פרק א'] רבונו של עולם בראת צדיקים בראת רשעים כו' והא צדיק ורשע לא קאמר. וגם להבין מהות מדרגת הבינוני שבודאי אינו מחצה זכיות ומחצה עונות שאם כן איך טעה רבה בעצמו לומר שהוא בינוני ונודע דלא פסיק פומיה מגירסא עד שאפילו מלאך המות לא היה יכול לשלוט בו ואיך היה יכול לטעות במחצה עונות חס ושלום. ועוד שהרי בשעה שעושה עונות נקרא רשע גמור [ואם אחר כך עשה תשובה נקרא צדיק גמור] ואפילו העובר על איסור קל של דברי סופרים מקרי רשע כדאיתא בפרק ב' דיבמות ובפרק קמא דנדה ואפילו מי שיש בידו למחות ולא מיחה נקרא רשע [בפרק ו' דשבועות] וכל שכן וקל וחומר במבטל איזו מצות עשה שאפשר לו לקיימה כמו כל שאפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק שעליו דרשו רז"ל כי דבר ה' בזה וגו' הכרת תכרת וגו' ופשיטא דמקרי רשע טפי מעובר איסור דרבנן ואם כן על כורחך הבינוני אין בו אפילו עון ביטול תורה ומשום הכי טעה רבה בעצמו לומר שהוא בינוני*{{תניא הגהה|{{מונחון|סוג=הערות ותיקונים|(|הערות ותיקונים: לכאורה החצע''ג ותיבת "הגהה" – בהגהה זו ובאותן הבאות לקמן – מיותרות, כיון שנדפסו ההגהות מן הצד ובאותיות שונות. ובכמה מקומות בהוצאה זו עצמה ההגהות הן ללא חצע''ג. ובדפוסים הראשונים כמה הגהות הן בלא חצע''ג וגם בלא תיבת "הגהה".}}ומה שכתוב {{מונחון|סוג=לוח התיקון|בזוהר|לוח התיקון: בזהר}} חלק ג' דף רל"א כל שממועטין עונותיו וכו' היא שאלת רב המנונא לאליהו אבל לפי תשובת אליהו שם {{מונחון|סוג=לוח התיקון|הפירוש|לוח התיקון: פירוש}} צדיק ורע לו הוא כמו שכתוב ברעיא מהימנא פרשה משפטים דלעיל ושבעים פנים לתורה):}} והא דאמרינן בעלמא דמחצה על מחצה מקרי בינוני ורוב זכיות מקרי צדיק הוא שם המושאל לענין שכר ועונש לפי שנדון אחר רובו ומקרי צדיק בדינו מאחר שזוכה בדין אבל לענין אמיתת שם התואר והמעלה של מעלת ומדרגות חלוקות צדיקים ובינונים אמרו רבותינו זכרונם לברכה צדיקים יצר טוב שופטן שנאמר ולבי חלל בקרבי שאין לו יצר הרע כי הרגו בתענית אבל כל מי שלא הגיע למדרגה זו אף שזכיותיו מרובים על עונותיו אינו במעלת ומדרגת צדיק כלל ולכן אמרו רבותינו זכרונם לברכה במדרש ראה הקב"ה בצדיקים שהם מועטים עמד ושתלן בכל דור ודור וכו' וכמו שכתוב וצדיק יסוד עולם:  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אך ביאור הענין על פי מה שכתב הרב חיים ויטאל זכרונו לברכה {{מונחון|סוג=הערות ותיקונים|בשער|הערות ותיקונים: בשערי}} הקדושה [ובעץ חיים שער נ&#039; פ&quot;ב] דלכל איש ישראל אחד צדיק ואחד רשע יש שתי נשמות {{מונחון|סוג=לוח התיקון|דכתיב|לוח התיקון: וכדכתיב}} ונשמות אני עשיתי שהן שתי נפשות נפש אחת מצד הקליפה וסטרא אחרא והיא המתלבשת בדם האדם להחיות הגוף וכדכתיב כי נפש הבשר בדם היא וממנה באות כל המדות רעות {{מונחון|סוג=הערות ותיקונים|מארבע|הערות ותיקונים: מארבעה}} יסודות רעים שבה דהיינו כעס וגאוה מיסוד האש שנגבה למעלה. ותאות התענוגים מיסוד המים כי המים מצמיחים כל מיני תענוג. והוללות וליצנות והתפארות ודברים בטלים מיסוד הרוח. ועצלות ועצבות מיסוד העפר. וגם מדות טובות שבטבע כל ישראל בתולדותם כמו רחמנות וגמילות חסדים באות ממנה כי בישראל נפש זו דקליפה היא מקליפת נוגה שיש בה גם כן טוב והיא מסוד עץ הדעת טוב ורע:  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אך ביאור הענין על פי מה שכתב הרב חיים ויטאל זכרונו לברכה {{מונחון|סוג=הערות ותיקונים|בשער|הערות ותיקונים: בשערי}} הקדושה [ובעץ חיים שער נ&#039; פ&quot;ב] דלכל איש ישראל אחד צדיק ואחד רשע יש שתי נשמות {{מונחון|סוג=לוח התיקון|דכתיב|לוח התיקון: וכדכתיב}} ונשמות אני עשיתי שהן שתי נפשות נפש אחת מצד הקליפה וסטרא אחרא והיא המתלבשת בדם האדם להחיות הגוף וכדכתיב כי נפש הבשר בדם היא וממנה באות כל המדות רעות {{מונחון|סוג=הערות ותיקונים|מארבע|הערות ותיקונים: מארבעה}} יסודות רעים שבה דהיינו כעס וגאוה מיסוד האש שנגבה למעלה. ותאות התענוגים מיסוד המים כי המים מצמיחים כל מיני תענוג. והוללות וליצנות והתפארות ודברים בטלים מיסוד הרוח. ועצלות ועצבות מיסוד העפר. וגם מדות טובות שבטבע כל ישראל בתולדותם כמו רחמנות וגמילות חסדים באות ממנה כי בישראל נפש זו דקליפה היא מקליפת נוגה שיש בה גם כן טוב והיא מסוד עץ הדעת טוב ורע:  </div></td></tr> </table>

חלוקת קונטרסים https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%90&diff=7309&oldid=prev 2025-02-10T22:33:33Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־01:33, 11 בפברואר 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>פרק א תניא [בסוף פרק ג' דנדה] משביעים אותו תהי צדיק ואל תהי רשע ואפילו כל העולם כולו אומרים לך צדיק אתה היה בעיניך כרשע וצריך להבין דהא תנן אבות פרק ב' ואל תהי רשע בפני עצמך וגם אם יהיה בעיניו כרשע ירע לבבו ויהיה עצב ולא יוכל לעבוד ה' בשמחה ובטוב לבב ואם לא ירע לבבו כלל מזה יכול לבוא לידי קלות חס ושלום. אך הענין כי הנה מצינו בגמרא ה' חלוקות. צדיק וטוב לו צדיק ורע לו רשע וטוב לו רשע ורע לו ובינוני. ופירשו בגמרא צדיק וטוב לו צדיק גמור צדיק ורע לו צדיק שאינו גמור וברעיא מהימנא פרשת משפטים פירשו צדיק ורע לו שהרע שבו כפוף לטוב וכו' ובגמרא סוף פרק ט' דברכות צדיקים יצר טוב שופטן כו' רשעים יצר הרע שופטן בינונים זה וזה שופטן וכו' אמר רבה כגון אנא בינוני אמר לו אביי לא שביק מר חיי לכל בריה וכו' ולהבין כל זה באר היטב וגם להבין מה שאמר איוב [בבא בתרא פרק א'] רבונו של עולם בראת צדיקים בראת רשעים כו' והא צדיק ורשע לא קאמר. וגם להבין מהות מדרגת הבינוני שבודאי אינו מחצה זכיות ומחצה עונות שאם כן איך טעה רבה בעצמו לומר שהוא בינוני ונודע דלא פסיק פומיה מגירסא עד שאפילו מלאך המות לא היה יכול לשלוט בו ואיך היה יכול לטעות במחצה עונות חס ושלום. ועוד שהרי בשעה שעושה עונות נקרא רשע גמור [ואם אחר כך עשה תשובה נקרא צדיק גמור] ואפילו העובר על איסור קל של דברי סופרים מקרי רשע כדאיתא בפרק ב' דיבמות ובפרק קמא דנדה ואפילו מי שיש בידו למחות ולא מיחה נקרא רשע [בפרק ו' דשבועות] וכל שכן וקל וחומר במבטל איזו מצות עשה שאפשר לו לקיימה כמו כל שאפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק שעליו דרשו רז"ל כי דבר ה' בזה וגו' הכרת תכרת וגו' ופשיטא דמקרי רשע טפי מעובר איסור דרבנן ואם כן על כורחך הבינוני אין בו אפילו עון ביטול תורה ומשום הכי טעה רבה בעצמו לומר שהוא בינוני*{{תניא הגהה|{{הערות ותיקונים|(|הערות ותיקונים: לכאורה החצע''ג ותיבת "הגהה" – בהגהה זו ובאותן הבאות לקמן – מיותרות, כיון שנדפסו ההגהות מן הצד ובאותיות שונות. ובכמה מקומות בהוצאה זו עצמה ההגהות הן ללא חצע''ג. ובדפוסים הראשונים כמה הגהות הן בלא חצע''ג וגם בלא תיבת "הגהה".}}ומה שכתוב {{לוח התיקון|בזוהר|לוח התיקון: בזהר}} חלק ג' דף רל"א כל שממועטין עונותיו וכו' היא שאלת רב המנונא לאליהו אבל לפי תשובת אליהו שם {{לוח התיקון|הפירוש|לוח התיקון: פירוש}} צדיק ורע לו הוא כמו שכתוב ברעיא מהימנא פרשה משפטים דלעיל ושבעים פנים לתורה):}} והא דאמרינן בעלמא דמחצה על מחצה מקרי בינוני ורוב זכיות מקרי צדיק הוא שם המושאל לענין שכר ועונש לפי שנדון אחר רובו ומקרי צדיק בדינו מאחר שזוכה בדין אבל לענין אמיתת שם התואר והמעלה של מעלת ומדרגות חלוקות צדיקים ובינונים אמרו רבותינו זכרונם לברכה צדיקים יצר טוב שופטן שנאמר ולבי חלל בקרבי שאין לו יצר הרע כי הרגו בתענית אבל כל מי שלא הגיע למדרגה זו אף שזכיותיו מרובים על עונותיו אינו במעלת ומדרגת צדיק כלל ולכן אמרו רבותינו זכרונם לברכה במדרש ראה הקב"ה בצדיקים שהם מועטים עמד ושתלן בכל דור ודור וכו' וכמו שכתוב וצדיק יסוד עולם:  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>פרק א תניא [בסוף פרק ג' דנדה] משביעים אותו תהי צדיק ואל תהי רשע ואפילו כל העולם כולו אומרים לך צדיק אתה היה בעיניך כרשע וצריך להבין דהא תנן אבות פרק ב' ואל תהי רשע בפני עצמך וגם אם יהיה בעיניו כרשע ירע לבבו ויהיה עצב ולא יוכל לעבוד ה' בשמחה ובטוב לבב ואם לא ירע לבבו כלל מזה יכול לבוא לידי קלות חס ושלום. אך הענין כי הנה מצינו בגמרא ה' חלוקות. צדיק וטוב לו צדיק ורע לו רשע וטוב לו רשע ורע לו ובינוני. ופירשו בגמרא צדיק וטוב לו צדיק גמור צדיק ורע לו צדיק שאינו גמור וברעיא מהימנא פרשת משפטים פירשו צדיק ורע לו שהרע שבו כפוף לטוב וכו' ובגמרא סוף פרק ט' דברכות צדיקים יצר טוב שופטן כו' רשעים יצר הרע שופטן בינונים זה וזה שופטן וכו' אמר רבה כגון אנא בינוני אמר לו אביי לא שביק מר חיי לכל בריה וכו' ולהבין כל זה באר היטב וגם להבין מה שאמר איוב [בבא בתרא פרק א'] רבונו של עולם בראת צדיקים בראת רשעים כו' והא צדיק ורשע לא קאמר. וגם להבין מהות מדרגת הבינוני שבודאי אינו מחצה זכיות ומחצה עונות שאם כן איך טעה רבה בעצמו לומר שהוא בינוני ונודע דלא פסיק פומיה מגירסא עד שאפילו מלאך המות לא היה יכול לשלוט בו ואיך היה יכול לטעות במחצה עונות חס ושלום. ועוד שהרי בשעה שעושה עונות נקרא רשע גמור [ואם אחר כך עשה תשובה נקרא צדיק גמור] ואפילו העובר על איסור קל של דברי סופרים מקרי רשע כדאיתא בפרק ב' דיבמות ובפרק קמא דנדה ואפילו מי שיש בידו למחות ולא מיחה נקרא רשע [בפרק ו' דשבועות] וכל שכן וקל וחומר במבטל איזו מצות עשה שאפשר לו לקיימה כמו כל שאפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק שעליו דרשו רז"ל כי דבר ה' בזה וגו' הכרת תכרת וגו' ופשיטא דמקרי רשע טפי מעובר איסור דרבנן ואם כן על כורחך הבינוני אין בו אפילו עון ביטול תורה ומשום הכי טעה רבה בעצמו לומר שהוא בינוני*{{תניא הגהה|{{<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מונחון|סוג=</ins>הערות ותיקונים|(|הערות ותיקונים: לכאורה החצע''ג ותיבת "הגהה" – בהגהה זו ובאותן הבאות לקמן – מיותרות, כיון שנדפסו ההגהות מן הצד ובאותיות שונות. ובכמה מקומות בהוצאה זו עצמה ההגהות הן ללא חצע''ג. ובדפוסים הראשונים כמה הגהות הן בלא חצע''ג וגם בלא תיבת "הגהה".}}ומה שכתוב {{<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מונחון|סוג=</ins>לוח התיקון|בזוהר|לוח התיקון: בזהר}} חלק ג' דף רל"א כל שממועטין עונותיו וכו' היא שאלת רב המנונא לאליהו אבל לפי תשובת אליהו שם {{<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מונחון|סוג=</ins>לוח התיקון|הפירוש|לוח התיקון: פירוש}} צדיק ורע לו הוא כמו שכתוב ברעיא מהימנא פרשה משפטים דלעיל ושבעים פנים לתורה):}} והא דאמרינן בעלמא דמחצה על מחצה מקרי בינוני ורוב זכיות מקרי צדיק הוא שם המושאל לענין שכר ועונש לפי שנדון אחר רובו ומקרי צדיק בדינו מאחר שזוכה בדין אבל לענין אמיתת שם התואר והמעלה של מעלת ומדרגות חלוקות צדיקים ובינונים אמרו רבותינו זכרונם לברכה צדיקים יצר טוב שופטן שנאמר ולבי חלל בקרבי שאין לו יצר הרע כי הרגו בתענית אבל כל מי שלא הגיע למדרגה זו אף שזכיותיו מרובים על עונותיו אינו במעלת ומדרגת צדיק כלל ולכן אמרו רבותינו זכרונם לברכה במדרש ראה הקב"ה בצדיקים שהם מועטים עמד ושתלן בכל דור ודור וכו' וכמו שכתוב וצדיק יסוד עולם:  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אך ביאור הענין על פי מה שכתב הרב חיים ויטאל זכרונו לברכה {{הערות ותיקונים|בשער|הערות ותיקונים: בשערי}} הקדושה [ובעץ חיים שער נ' פ"ב] דלכל איש ישראל אחד צדיק ואחד רשע יש שתי נשמות {{לוח התיקון|דכתיב|לוח התיקון: וכדכתיב}} ונשמות אני עשיתי שהן שתי נפשות נפש אחת מצד הקליפה וסטרא אחרא והיא המתלבשת בדם האדם להחיות הגוף וכדכתיב כי נפש הבשר בדם היא וממנה באות כל המדות רעות {{הערות ותיקונים|מארבע|הערות ותיקונים: מארבעה}} יסודות רעים שבה דהיינו כעס וגאוה מיסוד האש שנגבה למעלה. ותאות התענוגים מיסוד המים כי המים מצמיחים כל מיני תענוג. והוללות וליצנות והתפארות ודברים בטלים מיסוד הרוח. ועצלות ועצבות מיסוד העפר. וגם מדות טובות שבטבע כל ישראל בתולדותם כמו רחמנות וגמילות חסדים באות ממנה כי בישראל נפש זו דקליפה היא מקליפת נוגה שיש בה גם כן טוב והיא מסוד עץ הדעת טוב ורע:  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אך ביאור הענין על פי מה שכתב הרב חיים ויטאל זכרונו לברכה {{<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מונחון|סוג=</ins>הערות ותיקונים|בשער|הערות ותיקונים: בשערי}} הקדושה [ובעץ חיים שער נ' פ"ב] דלכל איש ישראל אחד צדיק ואחד רשע יש שתי נשמות {{<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מונחון|סוג=</ins>לוח התיקון|דכתיב|לוח התיקון: וכדכתיב}} ונשמות אני עשיתי שהן שתי נפשות נפש אחת מצד הקליפה וסטרא אחרא והיא המתלבשת בדם האדם להחיות הגוף וכדכתיב כי נפש הבשר בדם היא וממנה באות כל המדות רעות {{<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מונחון|סוג=</ins>הערות ותיקונים|מארבע|הערות ותיקונים: מארבעה}} יסודות רעים שבה דהיינו כעס וגאוה מיסוד האש שנגבה למעלה. ותאות התענוגים מיסוד המים כי המים מצמיחים כל מיני תענוג. והוללות וליצנות והתפארות ודברים בטלים מיסוד הרוח. ועצלות ועצבות מיסוד העפר. וגם מדות טובות שבטבע כל ישראל בתולדותם כמו רחמנות וגמילות חסדים באות ממנה כי בישראל נפש זו דקליפה היא מקליפת נוגה שיש בה גם כן טוב והיא מסוד עץ הדעת טוב ורע:  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מה שאין כן נפשות אומות {{לוח התיקון|עובדי גלולים|לוח התיקון: העולם}} הן משאר קליפות טמאות שאין בהן טוב כלל כמו שכתוב בעץ חיים שער מ"ט פרק ג' וכל טיבו דעבדין האומות {{לוח התיקון|עובדי גלולים|לוח התיקון: מיותר}} לגרמייהו עבדין וכדאיתא בגמרא על פסוק וחסד לאומים חטאת שכל צדקה וחסד שאומות {{לוח התיקון|עובדי גלולים|לוח התיקון: העולם}} עושין אינן אלא להתייהר כו':&lt;noinclude&gt;</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מה שאין כן נפשות אומות {{<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מונחון|סוג=</ins>לוח התיקון|עובדי גלולים|לוח התיקון: העולם}} הן משאר קליפות טמאות שאין בהן טוב כלל כמו שכתוב בעץ חיים שער מ"ט פרק ג' וכל טיבו דעבדין האומות {{<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מונחון|סוג=</ins>לוח התיקון|עובדי גלולים|לוח התיקון: מיותר}} לגרמייהו עבדין וכדאיתא בגמרא על פסוק וחסד לאומים חטאת שכל צדקה וחסד שאומות {{<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מונחון|סוג=</ins>לוח התיקון|עובדי גלולים|לוח התיקון: העולם}} עושין אינן אלא להתייהר כו':&lt;noinclude&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|א]]&lt;/noinclude&gt;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|א]]&lt;/noinclude&gt;</div></td></tr> </table>

חלוקת קונטרסים https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%90&diff=7305&oldid=prev 2025-02-10T22:25:01Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־01:25, 11 בפברואר 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>פרק א תניא [בסוף פרק ג' דנדה] משביעים אותו תהי צדיק ואל תהי רשע ואפילו כל העולם כולו אומרים לך צדיק אתה היה בעיניך כרשע וצריך להבין דהא תנן אבות פרק ב' ואל תהי רשע בפני עצמך וגם אם יהיה בעיניו כרשע ירע לבבו ויהיה עצב ולא יוכל לעבוד ה' בשמחה ובטוב לבב ואם לא ירע לבבו כלל מזה יכול לבוא לידי קלות חס ושלום. אך הענין כי הנה מצינו בגמרא ה' חלוקות. צדיק וטוב לו צדיק ורע לו רשע וטוב לו רשע ורע לו ובינוני. ופירשו בגמרא צדיק וטוב לו צדיק גמור צדיק ורע לו צדיק שאינו גמור וברעיא מהימנא פרשת משפטים פירשו צדיק ורע לו שהרע שבו כפוף לטוב וכו' ובגמרא סוף פרק ט' דברכות צדיקים יצר טוב שופטן כו' רשעים יצר הרע שופטן בינונים זה וזה שופטן וכו' אמר רבה כגון אנא בינוני אמר לו אביי לא שביק מר חיי לכל בריה וכו' ולהבין כל זה באר היטב וגם להבין מה שאמר איוב [בבא בתרא פרק א'] רבונו של עולם בראת צדיקים בראת רשעים כו' והא צדיק ורשע לא קאמר. וגם להבין מהות מדרגת הבינוני שבודאי אינו מחצה זכיות ומחצה עונות שאם כן איך טעה רבה בעצמו לומר שהוא בינוני ונודע דלא פסיק פומיה מגירסא עד שאפילו מלאך המות לא היה יכול לשלוט בו ואיך היה יכול לטעות במחצה עונות חס ושלום. ועוד שהרי בשעה שעושה עונות נקרא רשע גמור [ואם אחר כך עשה תשובה נקרא צדיק גמור] ואפילו העובר על איסור קל של דברי סופרים מקרי רשע כדאיתא בפרק ב' דיבמות ובפרק קמא דנדה ואפילו מי שיש בידו למחות ולא מיחה נקרא רשע [בפרק ו' דשבועות] וכל שכן וקל וחומר במבטל איזו מצות עשה שאפשר לו לקיימה כמו כל שאפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק שעליו דרשו רז"ל כי דבר ה' בזה וגו' הכרת תכרת וגו' ופשיטא דמקרי רשע טפי מעובר איסור דרבנן ואם כן על כורחך הבינוני אין בו אפילו עון ביטול תורה ומשום הכי טעה רבה בעצמו לומר שהוא בינוני*{{תניא הגהה|{{<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מונחון</del>|(|הערות ותיקונים: לכאורה החצע''ג ותיבת "הגהה" – בהגהה זו ובאותן הבאות לקמן – מיותרות, כיון שנדפסו ההגהות מן הצד ובאותיות שונות. ובכמה מקומות בהוצאה זו עצמה ההגהות הן ללא חצע''ג. ובדפוסים הראשונים כמה הגהות הן בלא חצע''ג וגם בלא תיבת "הגהה".}}ומה שכתוב {{<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מונחון</del>|בזוהר|לוח התיקון: בזהר}} חלק ג' דף רל"א כל שממועטין עונותיו וכו' היא שאלת רב המנונא לאליהו אבל לפי תשובת אליהו שם {{<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מונחון</del>|הפירוש|לוח התיקון: פירוש}} צדיק ורע לו הוא כמו שכתוב ברעיא מהימנא פרשה משפטים דלעיל ושבעים פנים לתורה):}} והא דאמרינן בעלמא דמחצה על מחצה מקרי בינוני ורוב זכיות מקרי צדיק הוא שם המושאל לענין שכר ועונש לפי שנדון אחר רובו ומקרי צדיק בדינו מאחר שזוכה בדין אבל לענין אמיתת שם התואר והמעלה של מעלת ומדרגות חלוקות צדיקים ובינונים אמרו רבותינו זכרונם לברכה צדיקים יצר טוב שופטן שנאמר ולבי חלל בקרבי שאין לו יצר הרע כי הרגו בתענית אבל כל מי שלא הגיע למדרגה זו אף שזכיותיו מרובים על עונותיו אינו במעלת ומדרגת צדיק כלל ולכן אמרו רבותינו זכרונם לברכה במדרש ראה הקב"ה בצדיקים שהם מועטים עמד ושתלן בכל דור ודור וכו' וכמו שכתוב וצדיק יסוד עולם:  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>פרק א תניא [בסוף פרק ג' דנדה] משביעים אותו תהי צדיק ואל תהי רשע ואפילו כל העולם כולו אומרים לך צדיק אתה היה בעיניך כרשע וצריך להבין דהא תנן אבות פרק ב' ואל תהי רשע בפני עצמך וגם אם יהיה בעיניו כרשע ירע לבבו ויהיה עצב ולא יוכל לעבוד ה' בשמחה ובטוב לבב ואם לא ירע לבבו כלל מזה יכול לבוא לידי קלות חס ושלום. אך הענין כי הנה מצינו בגמרא ה' חלוקות. צדיק וטוב לו צדיק ורע לו רשע וטוב לו רשע ורע לו ובינוני. ופירשו בגמרא צדיק וטוב לו צדיק גמור צדיק ורע לו צדיק שאינו גמור וברעיא מהימנא פרשת משפטים פירשו צדיק ורע לו שהרע שבו כפוף לטוב וכו' ובגמרא סוף פרק ט' דברכות צדיקים יצר טוב שופטן כו' רשעים יצר הרע שופטן בינונים זה וזה שופטן וכו' אמר רבה כגון אנא בינוני אמר לו אביי לא שביק מר חיי לכל בריה וכו' ולהבין כל זה באר היטב וגם להבין מה שאמר איוב [בבא בתרא פרק א'] רבונו של עולם בראת צדיקים בראת רשעים כו' והא צדיק ורשע לא קאמר. וגם להבין מהות מדרגת הבינוני שבודאי אינו מחצה זכיות ומחצה עונות שאם כן איך טעה רבה בעצמו לומר שהוא בינוני ונודע דלא פסיק פומיה מגירסא עד שאפילו מלאך המות לא היה יכול לשלוט בו ואיך היה יכול לטעות במחצה עונות חס ושלום. ועוד שהרי בשעה שעושה עונות נקרא רשע גמור [ואם אחר כך עשה תשובה נקרא צדיק גמור] ואפילו העובר על איסור קל של דברי סופרים מקרי רשע כדאיתא בפרק ב' דיבמות ובפרק קמא דנדה ואפילו מי שיש בידו למחות ולא מיחה נקרא רשע [בפרק ו' דשבועות] וכל שכן וקל וחומר במבטל איזו מצות עשה שאפשר לו לקיימה כמו כל שאפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק שעליו דרשו רז"ל כי דבר ה' בזה וגו' הכרת תכרת וגו' ופשיטא דמקרי רשע טפי מעובר איסור דרבנן ואם כן על כורחך הבינוני אין בו אפילו עון ביטול תורה ומשום הכי טעה רבה בעצמו לומר שהוא בינוני*{{תניא הגהה|{{<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הערות ותיקונים</ins>|(|הערות ותיקונים: לכאורה החצע''ג ותיבת "הגהה" – בהגהה זו ובאותן הבאות לקמן – מיותרות, כיון שנדפסו ההגהות מן הצד ובאותיות שונות. ובכמה מקומות בהוצאה זו עצמה ההגהות הן ללא חצע''ג. ובדפוסים הראשונים כמה הגהות הן בלא חצע''ג וגם בלא תיבת "הגהה".}}ומה שכתוב {{<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לוח התיקון</ins>|בזוהר|לוח התיקון: בזהר}} חלק ג' דף רל"א כל שממועטין עונותיו וכו' היא שאלת רב המנונא לאליהו אבל לפי תשובת אליהו שם {{<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לוח התיקון</ins>|הפירוש|לוח התיקון: פירוש}} צדיק ורע לו הוא כמו שכתוב ברעיא מהימנא פרשה משפטים דלעיל ושבעים פנים לתורה):}} והא דאמרינן בעלמא דמחצה על מחצה מקרי בינוני ורוב זכיות מקרי צדיק הוא שם המושאל לענין שכר ועונש לפי שנדון אחר רובו ומקרי צדיק בדינו מאחר שזוכה בדין אבל לענין אמיתת שם התואר והמעלה של מעלת ומדרגות חלוקות צדיקים ובינונים אמרו רבותינו זכרונם לברכה צדיקים יצר טוב שופטן שנאמר ולבי חלל בקרבי שאין לו יצר הרע כי הרגו בתענית אבל כל מי שלא הגיע למדרגה זו אף שזכיותיו מרובים על עונותיו אינו במעלת ומדרגת צדיק כלל ולכן אמרו רבותינו זכרונם לברכה במדרש ראה הקב"ה בצדיקים שהם מועטים עמד ושתלן בכל דור ודור וכו' וכמו שכתוב וצדיק יסוד עולם:  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אך ביאור הענין על פי מה שכתב הרב חיים ויטאל זכרונו לברכה {{<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מונחון</del>|בשער|הערות ותיקונים: בשערי}} הקדושה [ובעץ חיים שער נ' פ"ב] דלכל איש ישראל אחד צדיק ואחד רשע יש שתי נשמות {{<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מונחון</del>|דכתיב|לוח התיקון: וכדכתיב}} ונשמות אני עשיתי שהן שתי נפשות נפש אחת מצד הקליפה וסטרא אחרא והיא המתלבשת בדם האדם להחיות הגוף וכדכתיב כי נפש הבשר בדם היא וממנה באות כל המדות רעות {{<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מונחון</del>|מארבע|הערות ותיקונים: מארבעה}} יסודות רעים שבה דהיינו כעס וגאוה מיסוד האש שנגבה למעלה. ותאות התענוגים מיסוד המים כי המים מצמיחים כל מיני תענוג. והוללות וליצנות והתפארות ודברים בטלים מיסוד הרוח. ועצלות ועצבות מיסוד העפר. וגם מדות טובות שבטבע כל ישראל בתולדותם כמו רחמנות וגמילות חסדים באות ממנה כי בישראל נפש זו דקליפה היא מקליפת נוגה שיש בה גם כן טוב והיא מסוד עץ הדעת טוב ורע:  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אך ביאור הענין על פי מה שכתב הרב חיים ויטאל זכרונו לברכה {{<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הערות ותיקונים</ins>|בשער|הערות ותיקונים: בשערי}} הקדושה [ובעץ חיים שער נ' פ"ב] דלכל איש ישראל אחד צדיק ואחד רשע יש שתי נשמות {{<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לוח התיקון</ins>|דכתיב|לוח התיקון: וכדכתיב}} ונשמות אני עשיתי שהן שתי נפשות נפש אחת מצד הקליפה וסטרא אחרא והיא המתלבשת בדם האדם להחיות הגוף וכדכתיב כי נפש הבשר בדם היא וממנה באות כל המדות רעות {{<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הערות ותיקונים</ins>|מארבע|הערות ותיקונים: מארבעה}} יסודות רעים שבה דהיינו כעס וגאוה מיסוד האש שנגבה למעלה. ותאות התענוגים מיסוד המים כי המים מצמיחים כל מיני תענוג. והוללות וליצנות והתפארות ודברים בטלים מיסוד הרוח. ועצלות ועצבות מיסוד העפר. וגם מדות טובות שבטבע כל ישראל בתולדותם כמו רחמנות וגמילות חסדים באות ממנה כי בישראל נפש זו דקליפה היא מקליפת נוגה שיש בה גם כן טוב והיא מסוד עץ הדעת טוב ורע:  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מה שאין כן נפשות אומות {{<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מונחון</del>|עובדי גלולים|לוח התיקון: העולם}} הן משאר קליפות טמאות שאין בהן טוב כלל כמו שכתוב בעץ חיים שער מ"ט פרק ג' וכל טיבו דעבדין האומות {{<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מונחון</del>|עובדי גלולים|לוח התיקון: מיותר}} לגרמייהו עבדין וכדאיתא בגמרא על פסוק וחסד לאומים חטאת שכל צדקה וחסד שאומות {{<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מונחון</del>|עובדי גלולים|לוח התיקון: העולם}} עושין אינן אלא להתייהר כו':&lt;noinclude&gt;</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מה שאין כן נפשות אומות {{<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לוח התיקון</ins>|עובדי גלולים|לוח התיקון: העולם}} הן משאר קליפות טמאות שאין בהן טוב כלל כמו שכתוב בעץ חיים שער מ"ט פרק ג' וכל טיבו דעבדין האומות {{<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לוח התיקון</ins>|עובדי גלולים|לוח התיקון: מיותר}} לגרמייהו עבדין וכדאיתא בגמרא על פסוק וחסד לאומים חטאת שכל צדקה וחסד שאומות {{<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לוח התיקון</ins>|עובדי גלולים|לוח התיקון: העולם}} עושין אינן אלא להתייהר כו':&lt;noinclude&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|א]]&lt;/noinclude&gt;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|א]]&lt;/noinclude&gt;</div></td></tr> </table>

חלוקת קונטרסים https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%90&diff=7279&oldid=prev 2025-02-10T21:04:07Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־00:04, 11 בפברואר 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>פרק א תניא [בסוף פרק ג' דנדה] משביעים אותו תהי צדיק ואל תהי רשע ואפילו כל העולם כולו אומרים לך צדיק אתה היה בעיניך כרשע וצריך להבין דהא תנן אבות פרק ב' ואל תהי רשע בפני עצמך וגם אם יהיה בעיניו כרשע ירע לבבו ויהיה עצב ולא יוכל לעבוד ה' בשמחה ובטוב לבב ואם לא ירע לבבו כלל מזה יכול לבוא לידי קלות חס ושלום. אך הענין כי הנה מצינו בגמרא ה' חלוקות. צדיק וטוב לו צדיק ורע לו רשע וטוב לו רשע ורע לו ובינוני. ופירשו בגמרא צדיק וטוב לו צדיק גמור צדיק ורע לו צדיק שאינו גמור וברעיא מהימנא פרשת משפטים פירשו צדיק ורע לו שהרע שבו כפוף לטוב וכו' ובגמרא סוף פרק ט' דברכות צדיקים יצר טוב שופטן כו' רשעים יצר הרע שופטן בינונים זה וזה שופטן וכו' אמר רבה כגון אנא בינוני אמר לו אביי לא שביק מר חיי לכל בריה וכו' ולהבין כל זה באר היטב וגם להבין מה שאמר איוב [בבא בתרא פרק א'] רבונו של עולם בראת צדיקים בראת רשעים כו' והא צדיק ורשע לא קאמר. וגם להבין מהות מדרגת הבינוני שבודאי אינו מחצה זכיות ומחצה עונות שאם כן איך טעה רבה בעצמו לומר שהוא בינוני ונודע דלא פסיק פומיה מגירסא עד שאפילו מלאך המות לא היה יכול לשלוט בו ואיך היה יכול לטעות במחצה עונות חס ושלום. ועוד שהרי בשעה שעושה עונות נקרא רשע גמור [ואם אחר כך עשה תשובה נקרא צדיק גמור] ואפילו העובר על איסור קל של דברי סופרים מקרי רשע כדאיתא בפרק ב' דיבמות ובפרק קמא דנדה ואפילו מי שיש בידו למחות ולא מיחה נקרא רשע [בפרק ו' דשבועות] וכל שכן וקל וחומר במבטל איזו מצות עשה שאפשר לו לקיימה כמו כל שאפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק שעליו דרשו רז"ל כי דבר ה' בזה וגו' הכרת תכרת וגו' ופשיטא דמקרי רשע טפי מעובר איסור דרבנן ואם כן על כורחך הבינוני אין בו אפילו עון ביטול תורה ומשום הכי טעה רבה בעצמו לומר שהוא בינוני*{{תניא הגהה|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* </del>{{מונחון|(|הערות ותיקונים: לכאורה החצע''ג ותיבת "הגהה" – בהגהה זו ובאותן הבאות לקמן – מיותרות, כיון שנדפסו ההגהות מן הצד ובאותיות שונות. ובכמה מקומות בהוצאה זו עצמה ההגהות הן ללא חצע''ג. ובדפוסים הראשונים כמה הגהות הן בלא חצע''ג וגם בלא תיבת "הגהה".}}ומה שכתוב {{מונחון|בזוהר|לוח התיקון: בזהר}} חלק ג' דף רל"א כל שממועטין עונותיו וכו' היא שאלת רב המנונא לאליהו אבל לפי תשובת אליהו שם {{מונחון|הפירוש|לוח התיקון: פירוש}} צדיק ורע לו הוא כמו שכתוב ברעיא מהימנא פרשה משפטים דלעיל ושבעים פנים לתורה):}} והא דאמרינן בעלמא דמחצה על מחצה מקרי בינוני ורוב זכיות מקרי צדיק הוא שם המושאל לענין שכר ועונש לפי שנדון אחר רובו ומקרי צדיק בדינו מאחר שזוכה בדין אבל לענין אמיתת שם התואר והמעלה של מעלת ומדרגות חלוקות צדיקים ובינונים אמרו רבותינו זכרונם לברכה צדיקים יצר טוב שופטן שנאמר ולבי חלל בקרבי שאין לו יצר הרע כי הרגו בתענית אבל כל מי שלא הגיע למדרגה זו אף שזכיותיו מרובים על עונותיו אינו במעלת ומדרגת צדיק כלל ולכן אמרו רבותינו זכרונם לברכה במדרש ראה הקב"ה בצדיקים שהם מועטים עמד ושתלן בכל דור ודור וכו' וכמו שכתוב וצדיק יסוד עולם:  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>פרק א תניא [בסוף פרק ג' דנדה] משביעים אותו תהי צדיק ואל תהי רשע ואפילו כל העולם כולו אומרים לך צדיק אתה היה בעיניך כרשע וצריך להבין דהא תנן אבות פרק ב' ואל תהי רשע בפני עצמך וגם אם יהיה בעיניו כרשע ירע לבבו ויהיה עצב ולא יוכל לעבוד ה' בשמחה ובטוב לבב ואם לא ירע לבבו כלל מזה יכול לבוא לידי קלות חס ושלום. אך הענין כי הנה מצינו בגמרא ה' חלוקות. צדיק וטוב לו צדיק ורע לו רשע וטוב לו רשע ורע לו ובינוני. ופירשו בגמרא צדיק וטוב לו צדיק גמור צדיק ורע לו צדיק שאינו גמור וברעיא מהימנא פרשת משפטים פירשו צדיק ורע לו שהרע שבו כפוף לטוב וכו' ובגמרא סוף פרק ט' דברכות צדיקים יצר טוב שופטן כו' רשעים יצר הרע שופטן בינונים זה וזה שופטן וכו' אמר רבה כגון אנא בינוני אמר לו אביי לא שביק מר חיי לכל בריה וכו' ולהבין כל זה באר היטב וגם להבין מה שאמר איוב [בבא בתרא פרק א'] רבונו של עולם בראת צדיקים בראת רשעים כו' והא צדיק ורשע לא קאמר. וגם להבין מהות מדרגת הבינוני שבודאי אינו מחצה זכיות ומחצה עונות שאם כן איך טעה רבה בעצמו לומר שהוא בינוני ונודע דלא פסיק פומיה מגירסא עד שאפילו מלאך המות לא היה יכול לשלוט בו ואיך היה יכול לטעות במחצה עונות חס ושלום. ועוד שהרי בשעה שעושה עונות נקרא רשע גמור [ואם אחר כך עשה תשובה נקרא צדיק גמור] ואפילו העובר על איסור קל של דברי סופרים מקרי רשע כדאיתא בפרק ב' דיבמות ובפרק קמא דנדה ואפילו מי שיש בידו למחות ולא מיחה נקרא רשע [בפרק ו' דשבועות] וכל שכן וקל וחומר במבטל איזו מצות עשה שאפשר לו לקיימה כמו כל שאפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק שעליו דרשו רז"ל כי דבר ה' בזה וגו' הכרת תכרת וגו' ופשיטא דמקרי רשע טפי מעובר איסור דרבנן ואם כן על כורחך הבינוני אין בו אפילו עון ביטול תורה ומשום הכי טעה רבה בעצמו לומר שהוא בינוני*{{תניא הגהה|{{מונחון|(|הערות ותיקונים: לכאורה החצע''ג ותיבת "הגהה" – בהגהה זו ובאותן הבאות לקמן – מיותרות, כיון שנדפסו ההגהות מן הצד ובאותיות שונות. ובכמה מקומות בהוצאה זו עצמה ההגהות הן ללא חצע''ג. ובדפוסים הראשונים כמה הגהות הן בלא חצע''ג וגם בלא תיבת "הגהה".}}ומה שכתוב {{מונחון|בזוהר|לוח התיקון: בזהר}} חלק ג' דף רל"א כל שממועטין עונותיו וכו' היא שאלת רב המנונא לאליהו אבל לפי תשובת אליהו שם {{מונחון|הפירוש|לוח התיקון: פירוש}} צדיק ורע לו הוא כמו שכתוב ברעיא מהימנא פרשה משפטים דלעיל ושבעים פנים לתורה):}} והא דאמרינן בעלמא דמחצה על מחצה מקרי בינוני ורוב זכיות מקרי צדיק הוא שם המושאל לענין שכר ועונש לפי שנדון אחר רובו ומקרי צדיק בדינו מאחר שזוכה בדין אבל לענין אמיתת שם התואר והמעלה של מעלת ומדרגות חלוקות צדיקים ובינונים אמרו רבותינו זכרונם לברכה צדיקים יצר טוב שופטן שנאמר ולבי חלל בקרבי שאין לו יצר הרע כי הרגו בתענית אבל כל מי שלא הגיע למדרגה זו אף שזכיותיו מרובים על עונותיו אינו במעלת ומדרגת צדיק כלל ולכן אמרו רבותינו זכרונם לברכה במדרש ראה הקב"ה בצדיקים שהם מועטים עמד ושתלן בכל דור ודור וכו' וכמו שכתוב וצדיק יסוד עולם:  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אך ביאור הענין על פי מה שכתב הרב חיים ויטאל זכרונו לברכה {{מונחון|בשער|הערות ותיקונים: בשערי}} הקדושה [ובעץ חיים שער נ&#039; פ&quot;ב] דלכל איש ישראל אחד צדיק ואחד רשע יש שתי נשמות {{מונחון|דכתיב|לוח התיקון: וכדכתיב}} ונשמות אני עשיתי שהן שתי נפשות נפש אחת מצד הקליפה וסטרא אחרא והיא המתלבשת בדם האדם להחיות הגוף וכדכתיב כי נפש הבשר בדם היא וממנה באות כל המדות רעות {{מונחון|מארבע|הערות ותיקונים: מארבעה}} יסודות רעים שבה דהיינו כעס וגאוה מיסוד האש שנגבה למעלה. ותאות התענוגים מיסוד המים כי המים מצמיחים כל מיני תענוג. והוללות וליצנות והתפארות ודברים בטלים מיסוד הרוח. ועצלות ועצבות מיסוד העפר. וגם מדות טובות שבטבע כל ישראל בתולדותם כמו רחמנות וגמילות חסדים באות ממנה כי בישראל נפש זו דקליפה היא מקליפת נוגה שיש בה גם כן טוב והיא מסוד עץ הדעת טוב ורע:  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אך ביאור הענין על פי מה שכתב הרב חיים ויטאל זכרונו לברכה {{מונחון|בשער|הערות ותיקונים: בשערי}} הקדושה [ובעץ חיים שער נ&#039; פ&quot;ב] דלכל איש ישראל אחד צדיק ואחד רשע יש שתי נשמות {{מונחון|דכתיב|לוח התיקון: וכדכתיב}} ונשמות אני עשיתי שהן שתי נפשות נפש אחת מצד הקליפה וסטרא אחרא והיא המתלבשת בדם האדם להחיות הגוף וכדכתיב כי נפש הבשר בדם היא וממנה באות כל המדות רעות {{מונחון|מארבע|הערות ותיקונים: מארבעה}} יסודות רעים שבה דהיינו כעס וגאוה מיסוד האש שנגבה למעלה. ותאות התענוגים מיסוד המים כי המים מצמיחים כל מיני תענוג. והוללות וליצנות והתפארות ודברים בטלים מיסוד הרוח. ועצלות ועצבות מיסוד העפר. וגם מדות טובות שבטבע כל ישראל בתולדותם כמו רחמנות וגמילות חסדים באות ממנה כי בישראל נפש זו דקליפה היא מקליפת נוגה שיש בה גם כן טוב והיא מסוד עץ הדעת טוב ורע:  </div></td></tr> </table>

חלוקת קונטרסים https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%90&diff=7204&oldid=prev 2025-02-10T20:22:24Z

<p>לוח התיקון, הערות ותיקונים</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־23:22, 10 בפברואר 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</del>פרק א תניא<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </del>[בסוף פרק ג' דנדה] משביעים אותו תהי צדיק ואל תהי רשע ואפילו כל העולם כולו אומרים לך צדיק אתה היה בעיניך כרשע וצריך להבין דהא תנן אבות פרק ב' ואל תהי רשע בפני עצמך וגם אם יהיה בעיניו כרשע ירע לבבו ויהיה עצב ולא יוכל לעבוד ה' בשמחה ובטוב לבב ואם לא ירע לבבו כלל מזה יכול לבוא לידי קלות חס ושלום. אך הענין כי הנה מצינו בגמרא ה' חלוקות. צדיק וטוב לו צדיק ורע לו רשע וטוב לו רשע ורע לו ובינוני. ופירשו בגמרא צדיק וטוב לו צדיק גמור צדיק ורע לו צדיק שאינו גמור וברעיא מהימנא פרשת משפטים פירשו צדיק ורע לו שהרע שבו כפוף לטוב וכו' ובגמרא סוף פרק ט' דברכות צדיקים יצר טוב שופטן כו' רשעים יצר הרע שופטן בינונים זה וזה שופטן וכו' אמר רבה כגון אנא בינוני אמר לו אביי לא שביק מר חיי לכל בריה וכו' ולהבין כל זה באר היטב וגם להבין מה שאמר איוב [בבא בתרא פרק א'] רבונו של עולם בראת צדיקים בראת רשעים כו' והא צדיק ורשע לא קאמר. וגם להבין מהות מדרגת הבינוני שבודאי אינו מחצה זכיות ומחצה עונות שאם כן איך טעה רבה בעצמו לומר שהוא בינוני ונודע דלא פסיק פומיה מגירסא עד שאפילו מלאך המות לא היה יכול לשלוט בו ואיך היה יכול לטעות במחצה עונות חס ושלום. ועוד שהרי בשעה שעושה עונות נקרא רשע גמור [ואם אחר כך עשה תשובה נקרא צדיק גמור] ואפילו העובר על איסור קל של דברי סופרים מקרי רשע כדאיתא בפרק ב' דיבמות ובפרק קמא דנדה ואפילו מי שיש בידו למחות ולא מיחה נקרא רשע [בפרק ו' דשבועות] וכל שכן וקל וחומר במבטל איזו מצות עשה שאפשר לו לקיימה כמו כל שאפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק שעליו דרשו רז"ל כי דבר ה' בזה וגו' הכרת תכרת וגו' ופשיטא דמקרי רשע טפי מעובר איסור דרבנן ואם כן על כורחך הבינוני אין בו אפילו עון ביטול תורה ומשום הכי טעה רבה בעצמו לומר שהוא בינוני*{{תניא הגהה|* (ומה שכתוב בזוהר חלק ג' דף רל"א כל שממועטין עונותיו וכו' היא שאלת רב המנונא לאליהו אבל לפי תשובת אליהו שם הפירוש צדיק ורע לו הוא כמו שכתוב ברעיא מהימנא פרשה משפטים דלעיל ושבעים פנים לתורה):}}והא דאמרינן בעלמא דמחצה על מחצה מקרי בינוני ורוב זכיות מקרי צדיק הוא שם המושאל לענין שכר ועונש לפי שנדון אחר רובו ומקרי צדיק בדינו מאחר שזוכה בדין אבל לענין אמיתת שם התואר והמעלה של מעלת ומדרגות חלוקות צדיקים ובינונים אמרו רבותינו זכרונם לברכה צדיקים יצר טוב שופטן שנאמר ולבי חלל בקרבי שאין לו יצר הרע כי הרגו בתענית אבל כל מי שלא הגיע למדרגה זו אף שזכיותיו מרובים על עונותיו אינו במעלת ומדרגת צדיק כלל ולכן אמרו רבותינו זכרונם לברכה במדרש ראה הקב"ה בצדיקים שהם מועטים עמד ושתלן בכל דור ודור וכו' וכמו שכתוב וצדיק יסוד עולם:  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>פרק א תניא [בסוף פרק ג' דנדה] משביעים אותו תהי צדיק ואל תהי רשע ואפילו כל העולם כולו אומרים לך צדיק אתה היה בעיניך כרשע וצריך להבין דהא תנן אבות פרק ב' ואל תהי רשע בפני עצמך וגם אם יהיה בעיניו כרשע ירע לבבו ויהיה עצב ולא יוכל לעבוד ה' בשמחה ובטוב לבב ואם לא ירע לבבו כלל מזה יכול לבוא לידי קלות חס ושלום. אך הענין כי הנה מצינו בגמרא ה' חלוקות. צדיק וטוב לו צדיק ורע לו רשע וטוב לו רשע ורע לו ובינוני. ופירשו בגמרא צדיק וטוב לו צדיק גמור צדיק ורע לו צדיק שאינו גמור וברעיא מהימנא פרשת משפטים פירשו צדיק ורע לו שהרע שבו כפוף לטוב וכו' ובגמרא סוף פרק ט' דברכות צדיקים יצר טוב שופטן כו' רשעים יצר הרע שופטן בינונים זה וזה שופטן וכו' אמר רבה כגון אנא בינוני אמר לו אביי לא שביק מר חיי לכל בריה וכו' ולהבין כל זה באר היטב וגם להבין מה שאמר איוב [בבא בתרא פרק א'] רבונו של עולם בראת צדיקים בראת רשעים כו' והא צדיק ורשע לא קאמר. וגם להבין מהות מדרגת הבינוני שבודאי אינו מחצה זכיות ומחצה עונות שאם כן איך טעה רבה בעצמו לומר שהוא בינוני ונודע דלא פסיק פומיה מגירסא עד שאפילו מלאך המות לא היה יכול לשלוט בו ואיך היה יכול לטעות במחצה עונות חס ושלום. ועוד שהרי בשעה שעושה עונות נקרא רשע גמור [ואם אחר כך עשה תשובה נקרא צדיק גמור] ואפילו העובר על איסור קל של דברי סופרים מקרי רשע כדאיתא בפרק ב' דיבמות ובפרק קמא דנדה ואפילו מי שיש בידו למחות ולא מיחה נקרא רשע [בפרק ו' דשבועות] וכל שכן וקל וחומר במבטל איזו מצות עשה שאפשר לו לקיימה כמו כל שאפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק שעליו דרשו רז"ל כי דבר ה' בזה וגו' הכרת תכרת וגו' ופשיטא דמקרי רשע טפי מעובר איסור דרבנן ואם כן על כורחך הבינוני אין בו אפילו עון ביטול תורה ומשום הכי טעה רבה בעצמו לומר שהוא בינוני*{{תניא הגהה|* <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{מונחון|</ins>(<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|הערות ותיקונים: לכאורה החצע''ג ותיבת "הגהה" – בהגהה זו ובאותן הבאות לקמן – מיותרות, כיון שנדפסו ההגהות מן הצד ובאותיות שונות. ובכמה מקומות בהוצאה זו עצמה ההגהות הן ללא חצע''ג. ובדפוסים הראשונים כמה הגהות הן בלא חצע''ג וגם בלא תיבת "הגהה".}}</ins>ומה שכתוב <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{מונחון|</ins>בזוהר<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|לוח התיקון: בזהר}} </ins>חלק ג' דף רל"א כל שממועטין עונותיו וכו' היא שאלת רב המנונא לאליהו אבל לפי תשובת אליהו שם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{מונחון|</ins>הפירוש<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|לוח התיקון: פירוש}} </ins>צדיק ורע לו הוא כמו שכתוב ברעיא מהימנא פרשה משפטים דלעיל ושבעים פנים לתורה):}} והא דאמרינן בעלמא דמחצה על מחצה מקרי בינוני ורוב זכיות מקרי צדיק הוא שם המושאל לענין שכר ועונש לפי שנדון אחר רובו ומקרי צדיק בדינו מאחר שזוכה בדין אבל לענין אמיתת שם התואר והמעלה של מעלת ומדרגות חלוקות צדיקים ובינונים אמרו רבותינו זכרונם לברכה צדיקים יצר טוב שופטן שנאמר ולבי חלל בקרבי שאין לו יצר הרע כי הרגו בתענית אבל כל מי שלא הגיע למדרגה זו אף שזכיותיו מרובים על עונותיו אינו במעלת ומדרגת צדיק כלל ולכן אמרו רבותינו זכרונם לברכה במדרש ראה הקב"ה בצדיקים שהם מועטים עמד ושתלן בכל דור ודור וכו' וכמו שכתוב וצדיק יסוד עולם:  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אך ביאור הענין על פי מה שכתב הרב חיים ויטאל זכרונו לברכה בשער הקדושה [ובעץ חיים שער נ' פ"ב] דלכל איש ישראל אחד צדיק ואחד רשע יש שתי נשמות דכתיב ונשמות אני עשיתי שהן שתי נפשות נפש אחת מצד הקליפה וסטרא אחרא והיא המתלבשת בדם האדם להחיות הגוף וכדכתיב כי נפש הבשר בדם היא וממנה באות כל המדות רעות מארבע יסודות רעים שבה דהיינו כעס וגאוה מיסוד האש שנגבה למעלה. ותאות התענוגים מיסוד המים כי המים מצמיחים כל מיני תענוג. והוללות וליצנות והתפארות ודברים בטלים מיסוד הרוח. ועצלות ועצבות מיסוד העפר. וגם מדות טובות שבטבע כל ישראל בתולדותם כמו רחמנות וגמילות חסדים באות ממנה כי בישראל נפש זו דקליפה היא מקליפת נוגה שיש בה גם כן טוב והיא מסוד עץ הדעת טוב ורע:  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אך ביאור הענין על פי מה שכתב הרב חיים ויטאל זכרונו לברכה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{מונחון|</ins>בשער<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|הערות ותיקונים: בשערי}} </ins>הקדושה [ובעץ חיים שער נ' פ"ב] דלכל איש ישראל אחד צדיק ואחד רשע יש שתי נשמות <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{מונחון|</ins>דכתיב<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|לוח התיקון: וכדכתיב}} </ins>ונשמות אני עשיתי שהן שתי נפשות נפש אחת מצד הקליפה וסטרא אחרא והיא המתלבשת בדם האדם להחיות הגוף וכדכתיב כי נפש הבשר בדם היא וממנה באות כל המדות רעות <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{מונחון|</ins>מארבע<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|הערות ותיקונים: מארבעה}} </ins>יסודות רעים שבה דהיינו כעס וגאוה מיסוד האש שנגבה למעלה. ותאות התענוגים מיסוד המים כי המים מצמיחים כל מיני תענוג. והוללות וליצנות והתפארות ודברים בטלים מיסוד הרוח. ועצלות ועצבות מיסוד העפר. וגם מדות טובות שבטבע כל ישראל בתולדותם כמו רחמנות וגמילות חסדים באות ממנה כי בישראל נפש זו דקליפה היא מקליפת נוגה שיש בה גם כן טוב והיא מסוד עץ הדעת טוב ורע:  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מה שאין כן נפשות אומות עובדי גלולים הן משאר קליפות טמאות שאין בהן טוב כלל כמו שכתוב בעץ חיים שער מ"ט פרק ג' וכל טיבו דעבדין האומות עובדי גלולים לגרמייהו עבדין וכדאיתא בגמרא על פסוק וחסד לאומים חטאת שכל צדקה וחסד שאומות עובדי גלולים עושין אינן אלא להתייהר כו':&lt;noinclude&gt;</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מה שאין כן נפשות אומות <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{מונחון|</ins>עובדי גלולים<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|לוח התיקון: העולם}} </ins>הן משאר קליפות טמאות שאין בהן טוב כלל כמו שכתוב בעץ חיים שער מ"ט פרק ג' וכל טיבו דעבדין האומות <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{מונחון|</ins>עובדי גלולים<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|לוח התיקון: מיותר}} </ins>לגרמייהו עבדין וכדאיתא בגמרא על פסוק וחסד לאומים חטאת שכל צדקה וחסד שאומות <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{מונחון|</ins>עובדי גלולים<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|לוח התיקון: העולם}} </ins>עושין אינן אלא להתייהר כו':&lt;noinclude&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|א]]&lt;/noinclude&gt;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|א]]&lt;/noinclude&gt;</div></td></tr> </table>

חלוקת קונטרסים