https://text.chabadpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA%3A%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90%2F%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%93 2026-05-13T01:14:31Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.40.3 https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%93&diff=20011&oldid=prev 2025-08-03T10:30:09Z

<p>הפעיל הגנה על הדף &quot;<a href="/index.php/%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%93" title="תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק ד">תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק ד</a>&quot;: הדף מושלם ולא אמורים לעשות בו שינויים ([עריכה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן) [העברה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן))</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:30, 3 באוגוסט 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div> </td></tr></table>

ש. א. https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%93&diff=20010&oldid=prev 2025-08-03T10:29:51Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:29, 3 באוגוסט 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''פרק ד ועוד''' יש לכל נפש אלהית שלשה לבושים שהם מחשבה דבור ומעשה של תרי"ג מצות התורה שכשהאדם מקיים במעשה כל מצות מעשיות ובדבור הוא עוסק בפירוש כל תרי"ג מצות והלכותיהן ובמחשבה הוא משיג כל מה שאפשר לו להשיג בפרד"ס התורה הרי כללות תרי"ג אברי נפשו מלובשים בתרי"ג מצות התורה ובפרטות <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בחינת </del>חב"ד שבנפשו מלובשות בהשגת התורה שהוא משיג בפרד"ס כפי יכולת השגתו ושרש נפשו למעלה. והמדות שהן יראה ואהבה וענפיהן ותולדותיהן מלובשות בקיום המצות במעשה ובדבור שהוא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תלמוד תורה </del>שכנגד כולן כי האהבה היא שרש כל רמ"ח <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מצות עשה </del>וממנה הן נמשכות ובלעדה אין להן קיום אמיתי כי המקיימן באמת הוא האוהב את שם ה' וחפץ לדבקה בו באמת ואי אפשר לדבקה בו באמת כי אם בקיום רמ"ח פקודין שהם רמ"ח אברין דמלכא כביכול <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כמו שמבואר </del>במקום אחר והיראה היא שרש לשס"ה לא תעשה כי ירא למרוד במלך מלכי המלכים הקב"ה. או יראה פנימית מזו שמתבושש מגדולתו למרות עיני כבודו ולעשות הרע בעיניו כל תועבת ה' אשר שנא הם הקליפות וסטרא אחרא אשר יניקתם מהאדם התחתון ואחיזתם בו הוא בשס"ה מצות לא תעשה. והנה שלשה לבושים אלו מהתורה ומצותיה אף שנקראים לבושים לנפש רוח ונשמה עם כל זה גבהה וגדלה מעלתם לאין קץ וסוף על מעלת נפש רוח ונשמה עצמן <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כמו שנאמר </del>בזהר דאורייתא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וקודשא בריך הוא </del>כולא חד <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פירוש </del>דאורייתא היא חכמתו ורצונו של הקב"ה והקב"ה בכבודו ובעצמו כולא חד כי הוא היודע והוא המדע וכו' <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כמו שאיתא </del>לעיל בשם הרמב"ם. ואף דהקב"ה נקרא אין סוף ולגדולתו אין חקר ולית מחשבה תפיסא ביה כלל וכן ברצונו וחכמתו כדכתיב <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">"</del>אין חקר לתבונתו<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">" וכתיב "</del>החקר אלוה תמצא<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">" </del>וכתיב <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">"</del>כי לא מחשבותי מחשבותיכם<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">" </del>הנה על זה אמרו במקום שאתה מוצא גדולתו של הקב"ה שם אתה מוצא ענותנותו וצמצם הקב"ה רצונו וחכמתו בתרי"ג מצות התורה ובהלכותיהן ובצרופי אותיות תנ"ך ודרשותיהן שבאגדות ומדרשי חכמינו ז"ל בכדי שכל הנשמה או רוח ונפש שבגוף האדם תוכל להשיגן בדעתה ולקיימן כל מה שאפשר לקיים מהן במעשה דבור ומחשבה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ועל ידי </del>זה תתלבש בכל עשר בחינותיה בשלשה לבושים אלו. ולכן נמשלה התורה למים מה מים יורדים ממקום גבוה למקום נמוך כך התורה ירדה ממקום כבודה שהיא רצונו וחכמתו יתברך ואורייתא וקודשא בריך הוא כולא חד ולית מחשבה תפיסא ביה כלל. ומשם נסעה וירדה בסתר המדרגות ממדרגה למדרגה בהשתלשלות העולמות עד שנתלבשה בדברים גשמיים וענייני עולם הזה שהן רוב מצות התורה ככולם והלכותיהן ובצרופי אותיות גשמיות בדיו על הספר עשרים וארבעה ספרים שבתורה נביאים וכתובים כדי שתהא כל מחשבה תפיסא בהן <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ואפילו בחינת </del>דבור ומעשה שלמטה ממדרגת מחשבה תפיסא בהן ומתלבשת בהן ומאחר שהתורה ומצותיה מלבישים כל עשר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בחינות </del>הנפש וכל תרי"ג אבריה מראשה ועד רגלה הרי כולה צרורה בצרור החיים את ה' ממש ואור ה' ממש מקיפה ומלבישה מראשה ועד רגלה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כמו שנאמר </del>"צורי אחסה בו<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">" </del>וכתיב <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">"</del>כצנה רצון תעטרנו<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">" </del>שהוא רצונו וחכמתו יתברך המלובשים בתורתו ומצותיה. ולכן אמרו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">"</del>יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעולם הזה מכל חיי עולם הבא<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">" </del>כי עולם הבא הוא שנהנין מזיו השכינה שהוא תענוג ההשגה ואי אפשר לשום נברא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אפילו </del>מהעליונים להשיג כי אם איזו הארה מאור ה' ולכן נקרא בשם זיו השכינה אבל הקב"ה בכבודו ובעצמו לית מחשבה תפיסא ביה כלל כי אם כאשר תפיסא ומתלבשת בתורה ומצותיה אזי היא תפיסא בהן<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{הערה|שם=פרק ד'|</del>בכ"י ליתא תיבת בהן<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}} </del>ומתלבשת בהקב"ה ממש דאורייתא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וקודשא בריך הוא </del>כולא חד. ואף שהתורה נתלבשה בדברים תחתונים גשמיים הרי זה כמחבק את המלך <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דרך משל </del>שאין הפרש במעלת התקרבותו ודביקותו במלך בין מחבקו כשהוא לבוש לבוש אחד בין שהוא לבוש כמה לבושים מאחר שגוף המלך בתוכם. וכן אם המלך מחבקו בזרועו גם שהיא מלובשת תוך מלבושיו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כמו שנאמר </del>"וימינו תחבקני<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">" </del>שהיא התורה שנתנה מימין שהיא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בחינת </del>חסד ומים:</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''פרק ד ועוד''' יש לכל נפש אלהית שלשה לבושים שהם מחשבה דבור ומעשה של תרי"ג מצות התורה שכשהאדם מקיים במעשה כל מצות מעשיות ובדבור הוא עוסק בפירוש כל תרי"ג מצות והלכותיהן ובמחשבה הוא משיג כל מה שאפשר לו להשיג בפרד"ס התורה הרי כללות תרי"ג אברי נפשו מלובשים בתרי"ג מצות התורה ובפרטות <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בחי' </ins>חב"ד שבנפשו מלובשות בהשגת התורה שהוא משיג בפרד"ס כפי יכולת השגתו ושרש נפשו למעלה. והמדות שהן יראה ואהבה וענפיהן ותולדותיהן מלובשות בקיום המצות במעשה ובדבור שהוא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ת"ת </ins>שכנגד כולן כי האהבה היא שרש כל רמ"ח <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מ"ע </ins>וממנה הן נמשכות ובלעדה אין להן קיום אמיתי כי המקיימן באמת הוא האוהב את שם ה' וחפץ לדבקה בו באמת ואי אפשר לדבקה בו באמת כי אם בקיום רמ"ח פקודין שהם רמ"ח אברין דמלכא כביכול <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כמ"ש </ins>במקום אחר והיראה היא שרש לשס"ה לא תעשה כי ירא למרוד במלך מלכי המלכים הקב"ה. או יראה פנימית מזו שמתבושש מגדולתו למרות עיני כבודו ולעשות הרע בעיניו כל תועבת ה' אשר שנא הם הקליפות וסטרא אחרא אשר יניקתם מהאדם התחתון ואחיזתם בו הוא בשס"ה מצות לא תעשה. והנה שלשה לבושים אלו מהתורה ומצותיה אף שנקראים לבושים לנפש רוח ונשמה עם כל זה גבהה וגדלה מעלתם לאין קץ וסוף על מעלת נפש רוח ונשמה עצמן <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כמ"ש </ins>בזהר דאורייתא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וקב"ה </ins>כולא חד <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פי' </ins>דאורייתא היא חכמתו ורצונו של הקב"ה והקב"ה בכבודו ובעצמו כולא חד כי הוא היודע והוא המדע וכו' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כמ"ש </ins>לעיל בשם הרמב"ם. ואף דהקב"ה נקרא אין סוף ולגדולתו אין חקר ולית מחשבה תפיסא ביה כלל וכן ברצונו וחכמתו כדכתיב אין חקר לתבונתו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וכתי' </ins>החקר אלוה תמצא וכתיב כי לא מחשבותי מחשבותיכם הנה על זה אמרו במקום שאתה מוצא גדולתו של הקב"ה שם אתה מוצא ענותנותו וצמצם הקב"ה רצונו וחכמתו בתרי"ג מצות התורה ובהלכותיהן ובצרופי אותיות תנ"ך ודרשותיהן שבאגדות ומדרשי חכמינו ז"ל בכדי שכל הנשמה או רוח ונפש שבגוף האדם תוכל להשיגן בדעתה ולקיימן כל מה שאפשר לקיים מהן במעשה דבור ומחשבה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וע"י </ins>זה תתלבש בכל עשר בחינותיה בשלשה לבושים אלו. ולכן נמשלה התורה למים מה מים יורדים ממקום גבוה למקום נמוך כך התורה ירדה ממקום כבודה שהיא רצונו וחכמתו יתברך ואורייתא וקודשא בריך הוא כולא חד ולית מחשבה תפיסא ביה כלל. ומשם נסעה וירדה בסתר המדרגות ממדרגה למדרגה בהשתלשלות העולמות עד שנתלבשה בדברים גשמיים וענייני עולם הזה שהן רוב מצות התורה ככולם והלכותיהן ובצרופי אותיות גשמיות בדיו על הספר עשרים וארבעה ספרים שבתורה נביאים וכתובים כדי שתהא כל מחשבה תפיסא בהן <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ואפי' בחי' </ins>דבור ומעשה שלמטה ממדרגת מחשבה תפיסא בהן ומתלבשת בהן ומאחר שהתורה ומצותיה מלבישים כל עשר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בחי' </ins>הנפש וכל תרי"ג אבריה מראשה ועד רגלה הרי כולה צרורה בצרור החיים את ה' ממש ואור ה' ממש מקיפה ומלבישה מראשה ועד רגלה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כמ</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ש </ins>צורי אחסה בו וכתיב כצנה רצון תעטרנו שהוא רצונו וחכמתו יתברך המלובשים בתורתו ומצותיה. ולכן אמרו יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעולם הזה מכל חיי עולם הבא כי עולם הבא הוא שנהנין מזיו השכינה שהוא תענוג ההשגה ואי אפשר לשום נברא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אפי' </ins>מהעליונים להשיג כי אם איזו הארה מאור ה' ולכן נקרא בשם זיו השכינה אבל הקב"ה בכבודו ובעצמו לית מחשבה תפיסא ביה כלל כי אם כאשר תפיסא ומתלבשת בתורה ומצותיה אזי היא תפיסא בהן <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;small&gt;(</ins>בכ"י ליתא תיבת בהן<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)&lt;/small&gt;. </ins>ומתלבשת בהקב"ה ממש דאורייתא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וקב"ה </ins>כולא חד. ואף שהתורה נתלבשה בדברים תחתונים גשמיים הרי זה כמחבק את המלך <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ד"מ </ins>שאין הפרש במעלת התקרבותו ודביקותו במלך בין מחבקו כשהוא לבוש לבוש אחד בין שהוא לבוש כמה לבושים מאחר שגוף המלך בתוכם. וכן אם המלך מחבקו בזרועו גם שהיא מלובשת תוך מלבושיו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כמ</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ש </ins>וימינו תחבקני שהיא התורה שנתנה מימין שהיא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בחי' </ins>חסד ומים:&lt;noinclude&gt;[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|א]]&lt;/noinclude&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{הערות שוליים}}</del>&lt;noinclude&gt;[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|א]]&lt;/noinclude&gt;</div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> </table>

ש. א. https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%93&diff=20009&oldid=prev 2025-08-03T10:28:02Z

<p>ש. א. העביר את הדף <a href="/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%93%27&amp;action=edit&amp;redlink=1" class="new" title="תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק ד&#039; (הדף אינו קיים)">תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק ד&#039;</a> לשם <a href="/index.php/%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%93" title="תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק ד">תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק ד</a> בלי להשאיר הפניה: כותרת שאינה כתובה נכון</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:28, 3 באוגוסט 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div> </td></tr></table>

ש. א. https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%93&diff=15376&oldid=prev 2025-07-14T20:44:21Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־23:44, 14 ביולי 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''פרק ד ועוד''' יש לכל נפש אלהית שלשה לבושים שהם מחשבה דבור ומעשה של תרי"ג מצות התורה שכשהאדם מקיים במעשה כל מצות מעשיות ובדבור הוא עוסק בפירוש כל תרי"ג מצות והלכותיהן ובמחשבה הוא משיג כל מה שאפשר לו להשיג בפרד"ס התורה הרי כללות תרי"ג אברי נפשו מלובשים בתרי"ג מצות התורה ובפרטות בחינת חב"ד שבנפשו מלובשות בהשגת התורה שהוא משיג בפרד"ס כפי יכולת השגתו ושרש נפשו למעלה. והמדות שהן יראה ואהבה וענפיהן ותולדותיהן מלובשות בקיום המצות במעשה ובדבור שהוא תלמוד תורה שכנגד כולן כי האהבה היא שרש כל רמ"ח מצות עשה וממנה הן נמשכות ובלעדה אין להן קיום אמיתי כי המקיימן באמת הוא האוהב את שם ה' וחפץ לדבקה בו באמת ואי אפשר לדבקה בו באמת כי אם בקיום רמ"ח פקודין שהם רמ"ח אברין דמלכא כביכול כמו שמבואר במקום אחר והיראה היא שרש לשס"ה לא תעשה כי ירא למרוד במלך מלכי המלכים הקב"ה. או יראה פנימית מזו שמתבושש מגדולתו למרות עיני כבודו ולעשות הרע בעיניו כל תועבת ה' אשר שנא הם הקליפות וסטרא אחרא אשר יניקתם מהאדם התחתון ואחיזתם בו הוא בשס"ה מצות לא תעשה. והנה שלשה לבושים אלו מהתורה ומצותיה אף שנקראים לבושים לנפש רוח ונשמה עם כל זה גבהה וגדלה מעלתם לאין קץ וסוף על מעלת נפש רוח ונשמה עצמן כמו שנאמר בזהר דאורייתא וקודשא בריך הוא כולא חד פירוש דאורייתא היא חכמתו ורצונו של הקב"ה והקב"ה בכבודו ובעצמו כולא חד כי הוא היודע והוא המדע וכו' כמו שאיתא לעיל בשם הרמב"ם. ואף דהקב"ה נקרא אין סוף ולגדולתו אין חקר ולית מחשבה תפיסא ביה כלל וכן ברצונו וחכמתו כדכתיב "אין חקר לתבונתו" וכתיב "החקר אלוה תמצא" וכתיב "כי לא מחשבותי מחשבותיכם" הנה על זה אמרו במקום שאתה מוצא גדולתו של הקב"ה שם אתה מוצא ענותנותו וצמצם הקב"ה רצונו וחכמתו בתרי"ג מצות התורה ובהלכותיהן ובצרופי אותיות תנ"ך ודרשותיהן שבאגדות ומדרשי חכמינו ז"ל בכדי שכל הנשמה או רוח ונפש שבגוף האדם תוכל להשיגן בדעתה ולקיימן כל מה שאפשר לקיים מהן במעשה דבור ומחשבה ועל ידי זה תתלבש בכל עשר בחינותיה בשלשה לבושים אלו. ולכן נמשלה התורה למים מה מים יורדים ממקום גבוה למקום נמוך כך התורה ירדה ממקום כבודה שהיא רצונו וחכמתו יתברך ואורייתא וקודשא בריך הוא כולא חד ולית מחשבה תפיסא ביה כלל. ומשם נסעה וירדה בסתר המדרגות ממדרגה למדרגה בהשתלשלות העולמות עד שנתלבשה בדברים גשמיים וענייני עולם הזה שהן רוב מצות התורה ככולם והלכותיהן ובצרופי אותיות גשמיות בדיו על הספר עשרים וארבעה ספרים שבתורה נביאים וכתובים כדי שתהא כל מחשבה תפיסא בהן ואפילו בחינת דבור ומעשה שלמטה ממדרגת מחשבה תפיסא בהן ומתלבשת בהן ומאחר שהתורה ומצותיה מלבישים כל עשר בחינות הנפש וכל תרי"ג אבריה מראשה ועד רגלה הרי כולה צרורה בצרור החיים את ה' ממש ואור ה' ממש מקיפה ומלבישה מראשה ועד רגלה כמו שנאמר "צורי אחסה בו" וכתיב "כצנה רצון תעטרנו" שהוא רצונו וחכמתו יתברך המלובשים בתורתו ומצותיה. ולכן אמרו "יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעולם הזה מכל חיי עולם הבא" כי עולם הבא הוא שנהנין מזיו השכינה שהוא תענוג ההשגה ואי אפשר לשום נברא אפילו מהעליונים להשיג כי אם איזו הארה מאור ה' ולכן נקרא בשם זיו השכינה אבל הקב"ה בכבודו ובעצמו לית מחשבה תפיסא ביה כלל כי אם כאשר תפיסא ומתלבשת בתורה ומצותיה אזי היא תפיסא בהן{{הערה|שם=פרק ד'|בכ"י ליתא תיבת בהן}} ומתלבשת בהקב"ה ממש דאורייתא וקודשא בריך הוא כולא חד. ואף שהתורה נתלבשה בדברים תחתונים גשמיים הרי זה כמחבק את המלך דרך משל שאין הפרש במעלת התקרבותו ודביקותו במלך בין מחבקו כשהוא לבוש לבוש אחד בין שהוא לבוש כמה לבושים מאחר שגוף המלך בתוכם. וכן אם המלך מחבקו בזרועו גם שהיא מלובשת תוך מלבושיו כמו שנאמר "וימינו תחבקני" שהיא התורה שנתנה מימין שהיא בחינת חסד ומים:&lt;noinclude&gt;[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|א]]&lt;/noinclude&gt;</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''פרק ד ועוד''' יש לכל נפש אלהית שלשה לבושים שהם מחשבה דבור ומעשה של תרי"ג מצות התורה שכשהאדם מקיים במעשה כל מצות מעשיות ובדבור הוא עוסק בפירוש כל תרי"ג מצות והלכותיהן ובמחשבה הוא משיג כל מה שאפשר לו להשיג בפרד"ס התורה הרי כללות תרי"ג אברי נפשו מלובשים בתרי"ג מצות התורה ובפרטות בחינת חב"ד שבנפשו מלובשות בהשגת התורה שהוא משיג בפרד"ס כפי יכולת השגתו ושרש נפשו למעלה. והמדות שהן יראה ואהבה וענפיהן ותולדותיהן מלובשות בקיום המצות במעשה ובדבור שהוא תלמוד תורה שכנגד כולן כי האהבה היא שרש כל רמ"ח מצות עשה וממנה הן נמשכות ובלעדה אין להן קיום אמיתי כי המקיימן באמת הוא האוהב את שם ה' וחפץ לדבקה בו באמת ואי אפשר לדבקה בו באמת כי אם בקיום רמ"ח פקודין שהם רמ"ח אברין דמלכא כביכול כמו שמבואר במקום אחר והיראה היא שרש לשס"ה לא תעשה כי ירא למרוד במלך מלכי המלכים הקב"ה. או יראה פנימית מזו שמתבושש מגדולתו למרות עיני כבודו ולעשות הרע בעיניו כל תועבת ה' אשר שנא הם הקליפות וסטרא אחרא אשר יניקתם מהאדם התחתון ואחיזתם בו הוא בשס"ה מצות לא תעשה. והנה שלשה לבושים אלו מהתורה ומצותיה אף שנקראים לבושים לנפש רוח ונשמה עם כל זה גבהה וגדלה מעלתם לאין קץ וסוף על מעלת נפש רוח ונשמה עצמן כמו שנאמר בזהר דאורייתא וקודשא בריך הוא כולא חד פירוש דאורייתא היא חכמתו ורצונו של הקב"ה והקב"ה בכבודו ובעצמו כולא חד כי הוא היודע והוא המדע וכו' כמו שאיתא לעיל בשם הרמב"ם. ואף דהקב"ה נקרא אין סוף ולגדולתו אין חקר ולית מחשבה תפיסא ביה כלל וכן ברצונו וחכמתו כדכתיב "אין חקר לתבונתו" וכתיב "החקר אלוה תמצא" וכתיב "כי לא מחשבותי מחשבותיכם" הנה על זה אמרו במקום שאתה מוצא גדולתו של הקב"ה שם אתה מוצא ענותנותו וצמצם הקב"ה רצונו וחכמתו בתרי"ג מצות התורה ובהלכותיהן ובצרופי אותיות תנ"ך ודרשותיהן שבאגדות ומדרשי חכמינו ז"ל בכדי שכל הנשמה או רוח ונפש שבגוף האדם תוכל להשיגן בדעתה ולקיימן כל מה שאפשר לקיים מהן במעשה דבור ומחשבה ועל ידי זה תתלבש בכל עשר בחינותיה בשלשה לבושים אלו. ולכן נמשלה התורה למים מה מים יורדים ממקום גבוה למקום נמוך כך התורה ירדה ממקום כבודה שהיא רצונו וחכמתו יתברך ואורייתא וקודשא בריך הוא כולא חד ולית מחשבה תפיסא ביה כלל. ומשם נסעה וירדה בסתר המדרגות ממדרגה למדרגה בהשתלשלות העולמות עד שנתלבשה בדברים גשמיים וענייני עולם הזה שהן רוב מצות התורה ככולם והלכותיהן ובצרופי אותיות גשמיות בדיו על הספר עשרים וארבעה ספרים שבתורה נביאים וכתובים כדי שתהא כל מחשבה תפיסא בהן ואפילו בחינת דבור ומעשה שלמטה ממדרגת מחשבה תפיסא בהן ומתלבשת בהן ומאחר שהתורה ומצותיה מלבישים כל עשר בחינות הנפש וכל תרי"ג אבריה מראשה ועד רגלה הרי כולה צרורה בצרור החיים את ה' ממש ואור ה' ממש מקיפה ומלבישה מראשה ועד רגלה כמו שנאמר "צורי אחסה בו" וכתיב "כצנה רצון תעטרנו" שהוא רצונו וחכמתו יתברך המלובשים בתורתו ומצותיה. ולכן אמרו "יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעולם הזה מכל חיי עולם הבא" כי עולם הבא הוא שנהנין מזיו השכינה שהוא תענוג ההשגה ואי אפשר לשום נברא אפילו מהעליונים להשיג כי אם איזו הארה מאור ה' ולכן נקרא בשם זיו השכינה אבל הקב"ה בכבודו ובעצמו לית מחשבה תפיסא ביה כלל כי אם כאשר תפיסא ומתלבשת בתורה ומצותיה אזי היא תפיסא בהן{{הערה|שם=פרק ד'|בכ"י ליתא תיבת בהן}} ומתלבשת בהקב"ה ממש דאורייתא וקודשא בריך הוא כולא חד. ואף שהתורה נתלבשה בדברים תחתונים גשמיים הרי זה כמחבק את המלך דרך משל שאין הפרש במעלת התקרבותו ודביקותו במלך בין מחבקו כשהוא לבוש לבוש אחד בין שהוא לבוש כמה לבושים מאחר שגוף המלך בתוכם. וכן אם המלך מחבקו בזרועו גם שהיא מלובשת תוך מלבושיו כמו שנאמר "וימינו תחבקני" שהיא התורה שנתנה מימין שהיא בחינת חסד ומים:</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{הערות שוליים}}</ins>&lt;noinclude&gt;[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|א]]&lt;/noinclude&gt;</div></td></tr> </table>

ש. א. https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%93&diff=15375&oldid=prev 2025-07-14T20:43:45Z

<p>ש. א. העביר את הדף <a href="/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_-_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%93%27&amp;action=edit&amp;redlink=1" class="new" title="תבנית:ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק ד&#039; (הדף אינו קיים)">תבנית:ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק ד&#039;</a> לשם <a href="/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%93%27&amp;action=edit&amp;redlink=1" class="new" title="תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק ד&#039; (הדף אינו קיים)">תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק ד&#039;</a> בלי להשאיר הפניה: כותרת שאינה כתובה נכון</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־23:43, 14 ביולי 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div> </td></tr></table>

ש. א. https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%93&diff=11372&oldid=prev 2025-04-21T21:00:57Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־00:00, 22 באפריל 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''פרק ד ועוד''' יש לכל נפש אלהית שלשה לבושים שהם מחשבה דבור ומעשה של תרי"ג מצות התורה שכשהאדם מקיים במעשה כל מצות מעשיות ובדבור הוא עוסק בפירוש כל תרי"ג מצות והלכותיהן ובמחשבה הוא משיג כל מה שאפשר לו להשיג בפרד"ס התורה הרי כללות תרי"ג אברי נפשו מלובשים בתרי"ג מצות התורה ובפרטות בחינת חב"ד שבנפשו מלובשות בהשגת התורה שהוא משיג בפרד"ס כפי יכולת השגתו ושרש נפשו למעלה. והמדות שהן יראה ואהבה וענפיהן ותולדותיהן מלובשות בקיום המצות במעשה ובדבור שהוא תלמוד תורה שכנגד כולן כי האהבה היא שרש כל רמ"ח מצות עשה וממנה הן נמשכות ובלעדה אין להן קיום אמיתי כי המקיימן באמת הוא האוהב את שם ה' וחפץ לדבקה בו באמת ואי אפשר לדבקה בו באמת כי אם בקיום רמ"ח פקודין שהם רמ"ח אברין דמלכא כביכול כמו שמבואר במקום אחר והיראה היא שרש לשס"ה לא תעשה כי ירא למרוד במלך מלכי המלכים הקב"ה. או יראה פנימית מזו שמתבושש מגדולתו למרות עיני כבודו ולעשות הרע בעיניו כל תועבת ה' אשר שנא הם הקליפות וסטרא אחרא אשר יניקתם מהאדם התחתון ואחיזתם בו הוא בשס"ה מצות לא תעשה. והנה שלשה לבושים אלו מהתורה ומצותיה אף שנקראים לבושים לנפש רוח ונשמה עם כל זה גבהה וגדלה מעלתם לאין קץ וסוף על מעלת נפש רוח ונשמה עצמן כמו שנאמר בזהר דאורייתא וקודשא בריך הוא כולא חד פירוש דאורייתא היא חכמתו ורצונו של הקב"ה והקב"ה בכבודו ובעצמו כולא חד כי הוא היודע והוא המדע וכו' כמו שאיתא לעיל בשם הרמב"ם. ואף דהקב"ה נקרא אין סוף ולגדולתו אין חקר ולית מחשבה תפיסא ביה כלל וכן ברצונו וחכמתו כדכתיב "אין חקר לתבונתו" וכתיב "החקר אלוה תמצא" וכתיב "כי לא מחשבותי מחשבותיכם" הנה על זה אמרו במקום שאתה מוצא גדולתו של הקב"ה שם אתה מוצא ענותנותו וצמצם הקב"ה רצונו וחכמתו בתרי"ג מצות התורה ובהלכותיהן ובצרופי אותיות תנ"ך ודרשותיהן שבאגדות ומדרשי חכמינו ז"ל בכדי שכל הנשמה או רוח ונפש שבגוף האדם תוכל להשיגן בדעתה ולקיימן כל מה שאפשר לקיים מהן במעשה דבור ומחשבה ועל ידי זה תתלבש בכל עשר בחינותיה בשלשה לבושים אלו. ולכן נמשלה התורה למים מה מים יורדים ממקום גבוה למקום נמוך כך התורה ירדה ממקום כבודה שהיא רצונו וחכמתו יתברך ואורייתא וקודשא בריך הוא כולא חד ולית מחשבה תפיסא ביה כלל. ומשם נסעה וירדה בסתר המדרגות ממדרגה למדרגה בהשתלשלות העולמות עד שנתלבשה בדברים גשמיים וענייני עולם הזה שהן רוב מצות התורה ככולם והלכותיהן ובצרופי אותיות גשמיות בדיו על הספר עשרים וארבעה ספרים שבתורה נביאים וכתובים כדי שתהא כל מחשבה תפיסא בהן ואפילו בחינת דבור ומעשה שלמטה ממדרגת מחשבה תפיסא בהן ומתלבשת בהן ומאחר שהתורה ומצותיה מלבישים כל עשר בחינות הנפש וכל תרי"ג אבריה מראשה ועד רגלה הרי כולה צרורה בצרור החיים את ה' ממש ואור ה' ממש מקיפה ומלבישה מראשה ועד רגלה כמו שנאמר "צורי אחסה בו" וכתיב "כצנה רצון תעטרנו" שהוא רצונו וחכמתו יתברך המלובשים בתורתו ומצותיה. ולכן אמרו "יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעולם הזה מכל חיי עולם הבא" כי עולם הבא הוא שנהנין מזיו השכינה שהוא תענוג ההשגה ואי אפשר לשום נברא אפילו מהעליונים להשיג כי אם איזו הארה מאור ה' ולכן נקרא בשם זיו השכינה אבל הקב"ה בכבודו ובעצמו לית מחשבה תפיסא ביה כלל כי אם כאשר תפיסא ומתלבשת בתורה ומצותיה אזי היא תפיסא בהן{{הערה|שם=פרק ד'|בכ"י ליתא תיבת בהן}} ומתלבשת בהקב"ה ממש דאורייתא וקודשא בריך הוא כולא חד. ואף שהתורה נתלבשה בדברים תחתונים גשמיים הרי זה כמחבק את המלך דרך משל שאין הפרש במעלת התקרבותו ודביקותו במלך בין מחבקו כשהוא לבוש לבוש אחד בין שהוא לבוש כמה לבושים מאחר שגוף המלך בתוכם. וכן אם המלך מחבקו בזרועו גם שהיא מלובשת תוך מלבושיו כמו שנאמר "וימינו תחבקני" שהיא התורה שנתנה מימין שהיא בחינת חסד ומים:</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''פרק ד ועוד''' יש לכל נפש אלהית שלשה לבושים שהם מחשבה דבור ומעשה של תרי"ג מצות התורה שכשהאדם מקיים במעשה כל מצות מעשיות ובדבור הוא עוסק בפירוש כל תרי"ג מצות והלכותיהן ובמחשבה הוא משיג כל מה שאפשר לו להשיג בפרד"ס התורה הרי כללות תרי"ג אברי נפשו מלובשים בתרי"ג מצות התורה ובפרטות בחינת חב"ד שבנפשו מלובשות בהשגת התורה שהוא משיג בפרד"ס כפי יכולת השגתו ושרש נפשו למעלה. והמדות שהן יראה ואהבה וענפיהן ותולדותיהן מלובשות בקיום המצות במעשה ובדבור שהוא תלמוד תורה שכנגד כולן כי האהבה היא שרש כל רמ"ח מצות עשה וממנה הן נמשכות ובלעדה אין להן קיום אמיתי כי המקיימן באמת הוא האוהב את שם ה' וחפץ לדבקה בו באמת ואי אפשר לדבקה בו באמת כי אם בקיום רמ"ח פקודין שהם רמ"ח אברין דמלכא כביכול כמו שמבואר במקום אחר והיראה היא שרש לשס"ה לא תעשה כי ירא למרוד במלך מלכי המלכים הקב"ה. או יראה פנימית מזו שמתבושש מגדולתו למרות עיני כבודו ולעשות הרע בעיניו כל תועבת ה' אשר שנא הם הקליפות וסטרא אחרא אשר יניקתם מהאדם התחתון ואחיזתם בו הוא בשס"ה מצות לא תעשה. והנה שלשה לבושים אלו מהתורה ומצותיה אף שנקראים לבושים לנפש רוח ונשמה עם כל זה גבהה וגדלה מעלתם לאין קץ וסוף על מעלת נפש רוח ונשמה עצמן כמו שנאמר בזהר דאורייתא וקודשא בריך הוא כולא חד פירוש דאורייתא היא חכמתו ורצונו של הקב"ה והקב"ה בכבודו ובעצמו כולא חד כי הוא היודע והוא המדע וכו' כמו שאיתא לעיל בשם הרמב"ם. ואף דהקב"ה נקרא אין סוף ולגדולתו אין חקר ולית מחשבה תפיסא ביה כלל וכן ברצונו וחכמתו כדכתיב "אין חקר לתבונתו" וכתיב "החקר אלוה תמצא" וכתיב "כי לא מחשבותי מחשבותיכם" הנה על זה אמרו במקום שאתה מוצא גדולתו של הקב"ה שם אתה מוצא ענותנותו וצמצם הקב"ה רצונו וחכמתו בתרי"ג מצות התורה ובהלכותיהן ובצרופי אותיות תנ"ך ודרשותיהן שבאגדות ומדרשי חכמינו ז"ל בכדי שכל הנשמה או רוח ונפש שבגוף האדם תוכל להשיגן בדעתה ולקיימן כל מה שאפשר לקיים מהן במעשה דבור ומחשבה ועל ידי זה תתלבש בכל עשר בחינותיה בשלשה לבושים אלו. ולכן נמשלה התורה למים מה מים יורדים ממקום גבוה למקום נמוך כך התורה ירדה ממקום כבודה שהיא רצונו וחכמתו יתברך ואורייתא וקודשא בריך הוא כולא חד ולית מחשבה תפיסא ביה כלל. ומשם נסעה וירדה בסתר המדרגות ממדרגה למדרגה בהשתלשלות העולמות עד שנתלבשה בדברים גשמיים וענייני עולם הזה שהן רוב מצות התורה ככולם והלכותיהן ובצרופי אותיות גשמיות בדיו על הספר עשרים וארבעה ספרים שבתורה נביאים וכתובים כדי שתהא כל מחשבה תפיסא בהן ואפילו בחינת דבור ומעשה שלמטה ממדרגת מחשבה תפיסא בהן ומתלבשת בהן ומאחר שהתורה ומצותיה מלבישים כל עשר בחינות הנפש וכל תרי"ג אבריה מראשה ועד רגלה הרי כולה צרורה בצרור החיים את ה' ממש ואור ה' ממש מקיפה ומלבישה מראשה ועד רגלה כמו שנאמר "צורי אחסה בו" וכתיב "כצנה רצון תעטרנו" שהוא רצונו וחכמתו יתברך המלובשים בתורתו ומצותיה. ולכן אמרו "יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעולם הזה מכל חיי עולם הבא" כי עולם הבא הוא שנהנין מזיו השכינה שהוא תענוג ההשגה ואי אפשר לשום נברא אפילו מהעליונים להשיג כי אם איזו הארה מאור ה' ולכן נקרא בשם זיו השכינה אבל הקב"ה בכבודו ובעצמו לית מחשבה תפיסא ביה כלל כי אם כאשר תפיסא ומתלבשת בתורה ומצותיה אזי היא תפיסא בהן{{הערה|שם=פרק ד'|בכ"י ליתא תיבת בהן}} ומתלבשת בהקב"ה ממש דאורייתא וקודשא בריך הוא כולא חד. ואף שהתורה נתלבשה בדברים תחתונים גשמיים הרי זה כמחבק את המלך דרך משל שאין הפרש במעלת התקרבותו ודביקותו במלך בין מחבקו כשהוא לבוש לבוש אחד בין שהוא לבוש כמה לבושים מאחר שגוף המלך בתוכם. וכן אם המלך מחבקו בזרועו גם שהיא מלובשת תוך מלבושיו כמו שנאמר "וימינו תחבקני" שהיא התורה שנתנה מימין שהיא בחינת חסד ומים:&lt;noinclude&gt;[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|א]]&lt;/noinclude&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;noinclude&gt;[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|א]]&lt;/noinclude&gt;</div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> </table>

ש. א. https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%93&diff=1763&oldid=prev 2024-06-26T23:22:22Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־02:22, 27 ביוני 2024</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l2">שורה 2:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 2:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;noinclude&gt;[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|א]]&lt;/noinclude&gt;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;noinclude&gt;[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|א]]&lt;/noinclude&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{הערות שוליים}}</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> </table>

יוסף בן מלמד https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%93&diff=1761&oldid=prev 2024-06-26T23:21:21Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־02:21, 27 ביוני 2024</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''פרק ד ועוד''' יש לכל <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>נפש אלהית<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>שלשה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[לבוש|</del>לבושים<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>שהם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>מחשבה דבור ומעשה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>של <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>תרי"ג מצות התורה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>שכשהאדם מקיים <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[מעשה]] </del>כל מצות מעשיות <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וב[[דבור]] </del>הוא עוסק בפירוש כל <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>תרי"ג מצות<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>והלכותיהן <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וב[[מחשבה]] </del>הוא משיג כל מה שאפשר לו להשיג <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[פרד"ס|פרד</del>"ס התורה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>הרי כללות תרי"ג אברי נפשו מלובשים <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[תרי</del>"ג מצות התורה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>ובפרטות בחינת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>חב"ד <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(ספירות)|חב"ד]] </del>שבנפשו מלובשות בהשגת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[תורה]] </del>שהוא משיג <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[פרד</del>"ס<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>כפי יכולת השגתו ושרש נפשו למעלה. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וה[[מדות]] </del>שהן <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>יראה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] ו[[אהבה]] </del>וענפיהן ותולדותיהן מלובשות בקיום המצות <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[מעשה]] וב[[דבור]] </del>שהוא תלמוד תורה שכנגד כולן כי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[אהבה]] </del>היא שרש כל <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>רמ"ח מצות עשה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>וממנה הן נמשכות ובלעדה אין להן קיום אמיתי כי המקיימן באמת הוא האוהב את שם ה' וחפץ לדבקה בו באמת ואי אפשר לדבקה בו באמת כי אם בקיום <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>רמ"ח פקודין<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>שהם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>רמ"ח אברין דמלכא<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>כביכול כמו שמבואר במקום אחר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וה[[יראה]] </del>היא שרש <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ל[[שס</del>"ה לא תעשה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>כי ירא למרוד <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[מלך </del>מלכי המלכים<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>הקב"ה. או יראה פנימית מזו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ש[[יראת הרוממות|מתבושש </del>מגדולתו<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>למרות עיני כבודו ולעשות הרע בעיניו כל תועבת ה' אשר שנא הם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[קליפות]] ו[[סטרא </del>אחרא<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>אשר יניקתם מהאדם התחתון ואחיזתם בו הוא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[שס</del>"ה מצות לא תעשה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</del>. והנה שלשה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[לבוש|</del>לבושים<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>אלו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מה[[תורה]] ו[[מצוות|מצותיה]] </del>אף שנקראים לבושים <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ל[[נפש </del>רוח ונשמה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>עם כל זה גבהה וגדלה מעלתם לאין קץ וסוף על מעלת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>נפש רוח ונשמה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>עצמן כמו שנאמר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[זהר]] ד[[אורייתא </del>וקודשא בריך הוא כולא חד<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>פירוש דאורייתא היא חכמתו ורצונו של הקב"ה והקב"ה בכבודו ובעצמו כולא חד כי הוא היודע והוא המדע וכו' כמו שאיתא לעיל בשם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[רמב</del>"ם<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</del>. ואף דהקב"ה נקרא אין סוף ולגדולתו אין חקר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ו[[לית </del>מחשבה תפיסא ביה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>כלל וכן ברצונו וחכמתו כדכתיב "אין חקר לתבונתו" וכתיב "החקר אלוה תמצא" וכתיב "כי לא מחשבותי מחשבותיכם" הנה על זה אמרו במקום שאתה מוצא גדולתו של הקב"ה שם אתה מוצא ענותנותו וצמצם הקב"ה רצונו וחכמתו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[תרי</del>"ג מצות התורה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>ובהלכותיהן ובצרופי אותיות <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>תנ"ך<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>ודרשותיהן שבאגדות ומדרשי חכמינו ז"ל בכדי שכל <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[נשמה]] </del>או <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>רוח <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(חלק הנפש)|רוח]] ו[[נפש]] </del>שבגוף האדם תוכל להשיגן בדעתה ולקיימן כל מה שאפשר לקיים מהן <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[מעשה]] [[</del>דבור<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] ו[[מחשבה]] </del>ועל ידי זה תתלבש בכל עשר בחינותיה בשלשה לבושים אלו. ולכן נמשלה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[תורה]] ל[[מים]] </del>מה מים יורדים ממקום גבוה למקום נמוך כך התורה ירדה ממקום כבודה שהיא רצונו וחכמתו יתברך <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ו[[אורייתא </del>וקודשא בריך הוא כולא חד<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] ו[[לית </del>מחשבה תפיסא ביה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>כלל. ומשם נסעה וירדה בסתר המדרגות ממדרגה למדרגה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[השתלשלות </del>העולמות<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>עד שנתלבשה בדברים גשמיים וענייני עולם הזה שהן רוב מצות התורה ככולם והלכותיהן ובצרופי אותיות גשמיות בדיו על הספר עשרים וארבעה ספרים שבתורה נביאים וכתובים כדי שתהא כל מחשבה תפיסא בהן ואפילו בחינת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>דבור<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] ו[[מעשה]] </del>שלמטה ממדרגת מחשבה תפיסא בהן ומתלבשת בהן ומאחר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שה[[תורה]] ו[[מצוות|מצותיה]] </del>מלבישים כל עשר בחינות הנפש וכל תרי"ג אבריה מראשה ועד רגלה הרי כולה צרורה בצרור החיים את ה' ממש ואור ה' ממש מקיפה ומלבישה מראשה ועד רגלה כמו שנאמר "צורי אחסה בו" וכתיב "כצנה רצון תעטרנו" שהוא רצונו וחכמתו יתברך המלובשים בתורתו ומצותיה. ולכן אמרו "יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעולם הזה מכל חיי עולם הבא" כי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>עולם הבא<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>הוא שנהנין <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מ[[זיו </del>השכינה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>שהוא תענוג ההשגה ואי אפשר לשום נברא אפילו מהעליונים להשיג כי אם איזו הארה מאור ה' ולכן נקרא בשם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>זיו השכינה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>אבל הקב"ה בכבודו ובעצמו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>לית מחשבה תפיסא ביה כלל<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>כי אם כאשר תפיסא ומתלבשת בתורה ומצותיה אזי היא תפיסא בהן{{הערה|שם=פרק ד'|בכ"י ליתא תיבת בהן}} ומתלבשת בהקב"ה ממש <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ד[[אורייתא </del>וקודשא בריך הוא כולא חד<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</del>. ואף שהתורה נתלבשה בדברים תחתונים גשמיים הרי זה כמחבק את המלך דרך משל שאין הפרש במעלת התקרבותו ודביקותו במלך בין מחבקו כשהוא לבוש לבוש אחד בין שהוא לבוש כמה לבושים מאחר שגוף המלך בתוכם. וכן אם המלך מחבקו בזרועו גם שהיא מלובשת תוך מלבושיו כמו שנאמר "וימינו תחבקני" שהיא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[תורה]] </del>שנתנה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מ[[ימין]] </del>שהיא בחינת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>חסד<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] ו[[מים]]</del>:</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''פרק ד ועוד''' יש לכל נפש אלהית שלשה לבושים שהם מחשבה דבור ומעשה של תרי"ג מצות התורה שכשהאדם מקיים <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">במעשה </ins>כל מצות מעשיות <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ובדבור </ins>הוא עוסק בפירוש כל תרי"ג מצות והלכותיהן <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ובמחשבה </ins>הוא משיג כל מה שאפשר לו להשיג <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בפרד</ins>"ס התורה הרי כללות תרי"ג אברי נפשו מלובשים <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בתרי</ins>"ג מצות התורה ובפרטות בחינת חב"ד שבנפשו מלובשות בהשגת <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">התורה </ins>שהוא משיג <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בפרד</ins>"ס כפי יכולת השגתו ושרש נפשו למעלה. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">והמדות </ins>שהן יראה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ואהבה </ins>וענפיהן ותולדותיהן מלובשות בקיום המצות <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">במעשה ובדבור </ins>שהוא תלמוד תורה שכנגד כולן כי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">האהבה </ins>היא שרש כל רמ"ח מצות עשה וממנה הן נמשכות ובלעדה אין להן קיום אמיתי כי המקיימן באמת הוא האוהב את שם ה' וחפץ לדבקה בו באמת ואי אפשר לדבקה בו באמת כי אם בקיום רמ"ח פקודין שהם רמ"ח אברין דמלכא כביכול כמו שמבואר במקום אחר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">והיראה </ins>היא שרש <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לשס</ins>"ה לא תעשה כי ירא למרוד <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">במלך </ins>מלכי המלכים הקב"ה. או יראה פנימית מזו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שמתבושש </ins>מגדולתו למרות עיני כבודו ולעשות הרע בעיניו כל תועבת ה' אשר שנא הם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הקליפות וסטרא </ins>אחרא אשר יניקתם מהאדם התחתון ואחיזתם בו הוא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בשס</ins>"ה מצות לא תעשה. והנה שלשה לבושים אלו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מהתורה ומצותיה </ins>אף שנקראים לבושים <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לנפש </ins>רוח ונשמה עם כל זה גבהה וגדלה מעלתם לאין קץ וסוף על מעלת נפש רוח ונשמה עצמן כמו שנאמר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בזהר דאורייתא </ins>וקודשא בריך הוא כולא חד פירוש דאורייתא היא חכמתו ורצונו של הקב"ה והקב"ה בכבודו ובעצמו כולא חד כי הוא היודע והוא המדע וכו' כמו שאיתא לעיל בשם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הרמב</ins>"ם. ואף דהקב"ה נקרא אין סוף ולגדולתו אין חקר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ולית </ins>מחשבה תפיסא ביה כלל וכן ברצונו וחכמתו כדכתיב "אין חקר לתבונתו" וכתיב "החקר אלוה תמצא" וכתיב "כי לא מחשבותי מחשבותיכם" הנה על זה אמרו במקום שאתה מוצא גדולתו של הקב"ה שם אתה מוצא ענותנותו וצמצם הקב"ה רצונו וחכמתו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בתרי</ins>"ג מצות התורה ובהלכותיהן ובצרופי אותיות תנ"ך ודרשותיהן שבאגדות ומדרשי חכמינו ז"ל בכדי שכל <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הנשמה </ins>או רוח <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ונפש </ins>שבגוף האדם תוכל להשיגן בדעתה ולקיימן כל מה שאפשר לקיים מהן <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">במעשה </ins>דבור <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ומחשבה </ins>ועל ידי זה תתלבש בכל עשר בחינותיה בשלשה לבושים אלו. ולכן נמשלה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">התורה למים </ins>מה מים יורדים ממקום גבוה למקום נמוך כך התורה ירדה ממקום כבודה שהיא רצונו וחכמתו יתברך <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ואורייתא </ins>וקודשא בריך הוא כולא חד <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ולית </ins>מחשבה תפיסא ביה כלל. ומשם נסעה וירדה בסתר המדרגות ממדרגה למדרגה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בהשתלשלות </ins>העולמות עד שנתלבשה בדברים גשמיים וענייני עולם הזה שהן רוב מצות התורה ככולם והלכותיהן ובצרופי אותיות גשמיות בדיו על הספר עשרים וארבעה ספרים שבתורה נביאים וכתובים כדי שתהא כל מחשבה תפיסא בהן ואפילו בחינת דבור <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ומעשה </ins>שלמטה ממדרגת מחשבה תפיסא בהן ומתלבשת בהן ומאחר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שהתורה ומצותיה </ins>מלבישים כל עשר בחינות הנפש וכל תרי"ג אבריה מראשה ועד רגלה הרי כולה צרורה בצרור החיים את ה' ממש ואור ה' ממש מקיפה ומלבישה מראשה ועד רגלה כמו שנאמר "צורי אחסה בו" וכתיב "כצנה רצון תעטרנו" שהוא רצונו וחכמתו יתברך המלובשים בתורתו ומצותיה. ולכן אמרו "יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעולם הזה מכל חיי עולם הבא" כי עולם הבא הוא שנהנין <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מזיו </ins>השכינה שהוא תענוג ההשגה ואי אפשר לשום נברא אפילו מהעליונים להשיג כי אם איזו הארה מאור ה' ולכן נקרא בשם זיו השכינה אבל הקב"ה בכבודו ובעצמו לית מחשבה תפיסא ביה כלל כי אם כאשר תפיסא ומתלבשת בתורה ומצותיה אזי היא תפיסא בהן{{הערה|שם=פרק ד'|בכ"י ליתא תיבת בהן}} ומתלבשת בהקב"ה ממש <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דאורייתא </ins>וקודשא בריך הוא כולא חד. ואף שהתורה נתלבשה בדברים תחתונים גשמיים הרי זה כמחבק את המלך דרך משל שאין הפרש במעלת התקרבותו ודביקותו במלך בין מחבקו כשהוא לבוש לבוש אחד בין שהוא לבוש כמה לבושים מאחר שגוף המלך בתוכם. וכן אם המלך מחבקו בזרועו גם שהיא מלובשת תוך מלבושיו כמו שנאמר "וימינו תחבקני" שהיא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">התורה </ins>שנתנה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מימין </ins>שהיא בחינת חסד <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ומים</ins>:</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;noinclude&gt;[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|א]]&lt;/noinclude&gt;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;noinclude&gt;[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|א]]&lt;/noinclude&gt;</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{הערות שוליים}}</ins></div></td></tr> </table>

יוסף בן מלמד https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%93&diff=1580&oldid=prev 2024-06-26T13:55:40Z

<p>גרסה אחת יובאה</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:55, 26 ביוני 2024</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div> </td></tr></table>

יוסף בן מלמד https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%93&diff=1579&oldid=prev 2024-06-02T20:23:08Z

<p></p> <p><b>דף חדש</b></p><div>&#039;&#039;&#039;פרק ד ועוד&#039;&#039;&#039; יש לכל [[נפש אלהית]] שלשה [[לבוש|לבושים]] שהם [[מחשבה דבור ומעשה]] של [[תרי&quot;ג מצות התורה]] שכשהאדם מקיים ב[[מעשה]] כל מצות מעשיות וב[[דבור]] הוא עוסק בפירוש כל [[תרי&quot;ג מצות]] והלכותיהן וב[[מחשבה]] הוא משיג כל מה שאפשר לו להשיג ב[[פרד&quot;ס|פרד&quot;ס התורה]] הרי כללות תרי&quot;ג אברי נפשו מלובשים ב[[תרי&quot;ג מצות התורה]] ובפרטות בחינת [[חב&quot;ד (ספירות)|חב&quot;ד]] שבנפשו מלובשות בהשגת ה[[תורה]] שהוא משיג ב[[פרד&quot;ס]] כפי יכולת השגתו ושרש נפשו למעלה. וה[[מדות]] שהן [[יראה]] ו[[אהבה]] וענפיהן ותולדותיהן מלובשות בקיום המצות ב[[מעשה]] וב[[דבור]] שהוא תלמוד תורה שכנגד כולן כי ה[[אהבה]] היא שרש כל [[רמ&quot;ח מצות עשה]] וממנה הן נמשכות ובלעדה אין להן קיום אמיתי כי המקיימן באמת הוא האוהב את שם ה&#039; וחפץ לדבקה בו באמת ואי אפשר לדבקה בו באמת כי אם בקיום [[רמ&quot;ח פקודין]] שהם [[רמ&quot;ח אברין דמלכא]] כביכול כמו שמבואר במקום אחר וה[[יראה]] היא שרש ל[[שס&quot;ה לא תעשה]] כי ירא למרוד ב[[מלך מלכי המלכים]] הקב&quot;ה. או יראה פנימית מזו ש[[יראת הרוממות|מתבושש מגדולתו]] למרות עיני כבודו ולעשות הרע בעיניו כל תועבת ה&#039; אשר שנא הם ה[[קליפות]] ו[[סטרא אחרא]] אשר יניקתם מהאדם התחתון ואחיזתם בו הוא ב[[שס&quot;ה מצות לא תעשה]]. והנה שלשה [[לבוש|לבושים]] אלו מה[[תורה]] ו[[מצוות|מצותיה]] אף שנקראים לבושים ל[[נפש רוח ונשמה]] עם כל זה גבהה וגדלה מעלתם לאין קץ וסוף על מעלת [[נפש רוח ונשמה]] עצמן כמו שנאמר ב[[זהר]] ד[[אורייתא וקודשא בריך הוא כולא חד]] פירוש דאורייתא היא חכמתו ורצונו של הקב&quot;ה והקב&quot;ה בכבודו ובעצמו כולא חד כי הוא היודע והוא המדע וכו&#039; כמו שאיתא לעיל בשם ה[[רמב&quot;ם]]. ואף דהקב&quot;ה נקרא אין סוף ולגדולתו אין חקר ו[[לית מחשבה תפיסא ביה]] כלל וכן ברצונו וחכמתו כדכתיב &quot;אין חקר לתבונתו&quot; וכתיב &quot;החקר אלוה תמצא&quot; וכתיב &quot;כי לא מחשבותי מחשבותיכם&quot; הנה על זה אמרו במקום שאתה מוצא גדולתו של הקב&quot;ה שם אתה מוצא ענותנותו וצמצם הקב&quot;ה רצונו וחכמתו ב[[תרי&quot;ג מצות התורה]] ובהלכותיהן ובצרופי אותיות [[תנ&quot;ך]] ודרשותיהן שבאגדות ומדרשי חכמינו ז&quot;ל בכדי שכל ה[[נשמה]] או [[רוח (חלק הנפש)|רוח]] ו[[נפש]] שבגוף האדם תוכל להשיגן בדעתה ולקיימן כל מה שאפשר לקיים מהן ב[[מעשה]] [[דבור]] ו[[מחשבה]] ועל ידי זה תתלבש בכל עשר בחינותיה בשלשה לבושים אלו. ולכן נמשלה ה[[תורה]] ל[[מים]] מה מים יורדים ממקום גבוה למקום נמוך כך התורה ירדה ממקום כבודה שהיא רצונו וחכמתו יתברך ו[[אורייתא וקודשא בריך הוא כולא חד]] ו[[לית מחשבה תפיסא ביה]] כלל. ומשם נסעה וירדה בסתר המדרגות ממדרגה למדרגה ב[[השתלשלות העולמות]] עד שנתלבשה בדברים גשמיים וענייני עולם הזה שהן רוב מצות התורה ככולם והלכותיהן ובצרופי אותיות גשמיות בדיו על הספר עשרים וארבעה ספרים שבתורה נביאים וכתובים כדי שתהא כל מחשבה תפיסא בהן ואפילו בחינת [[דבור]] ו[[מעשה]] שלמטה ממדרגת מחשבה תפיסא בהן ומתלבשת בהן ומאחר שה[[תורה]] ו[[מצוות|מצותיה]] מלבישים כל עשר בחינות הנפש וכל תרי&quot;ג אבריה מראשה ועד רגלה הרי כולה צרורה בצרור החיים את ה&#039; ממש ואור ה&#039; ממש מקיפה ומלבישה מראשה ועד רגלה כמו שנאמר &quot;צורי אחסה בו&quot; וכתיב &quot;כצנה רצון תעטרנו&quot; שהוא רצונו וחכמתו יתברך המלובשים בתורתו ומצותיה. ולכן אמרו &quot;יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעולם הזה מכל חיי עולם הבא&quot; כי [[עולם הבא]] הוא שנהנין מ[[זיו השכינה]] שהוא תענוג ההשגה ואי אפשר לשום נברא אפילו מהעליונים להשיג כי אם איזו הארה מאור ה&#039; ולכן נקרא בשם [[זיו השכינה]] אבל הקב&quot;ה בכבודו ובעצמו [[לית מחשבה תפיסא ביה כלל]] כי אם כאשר תפיסא ומתלבשת בתורה ומצותיה אזי היא תפיסא בהן{{הערה|שם=פרק ד&#039;|בכ&quot;י ליתא תיבת בהן}} ומתלבשת בהקב&quot;ה ממש ד[[אורייתא וקודשא בריך הוא כולא חד]]. ואף שהתורה נתלבשה בדברים תחתונים גשמיים הרי זה כמחבק את המלך דרך משל שאין הפרש במעלת התקרבותו ודביקותו במלך בין מחבקו כשהוא לבוש לבוש אחד בין שהוא לבוש כמה לבושים מאחר שגוף המלך בתוכם. וכן אם המלך מחבקו בזרועו גם שהיא מלובשת תוך מלבושיו כמו שנאמר &quot;וימינו תחבקני&quot; שהיא ה[[תורה]] שנתנה מ[[ימין]] שהיא בחינת [[חסד]] ו[[מים]]:<br /> <br /> &lt;noinclude&gt;[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|א]]&lt;/noinclude&gt;</div>

חב"דטקסט>ב. שורה