https://text.chabadpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA%3A%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90%2F%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%94 2026-05-13T10:36:55Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.40.3 https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%94&diff=20014&oldid=prev 2025-08-03T10:31:13Z

<p>הפעיל הגנה על הדף &quot;<a href="/index.php/%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%94" title="תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק ה">תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק ה</a>&quot;: הדף מושלם ולא אמורים לעשות בו שינויים ([עריכה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן) [העברה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן))</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:31, 3 באוגוסט 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div> </td></tr></table>

ש. א. https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%94&diff=20013&oldid=prev 2025-08-03T10:31:02Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:31, 3 באוגוסט 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''פרק ה ולתוספת''' ביאור באר היטב לשון תפיסא שאמר אליהו לית מחשבה תפיסא בך כו'. הנה כל שכל כשמשכיל ומשיג בשכלו איזה מושכל הרי השכל תופס את המושכל ומקיפו בשכלו והמושכל נתפס ומוקף ומלובש בתוך השכל שהשיגו והשכילו וגם השכל מלובש במושכל בשעה שמשיגו ותופסו בשכלו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דרך משל </del>כשאדם מבין ומשיג איזו הלכה במשנה או בגמרא לאשורה על בוריה הרי שכלו תופס ומקיף אותה וגם שכלו מלובש בה באותה שעה. והנה הלכה זו היא חכמתו ורצונו של הקב"ה שעלה ברצונו שכשיטעון ראובן כך וכך דרך משל ושמעון כך וכך יהיה הפסק ביניהם כך וכך ואף אם לא היה ולא יהיה הדבר הזה לעולם לבא למשפט על טענות ותביעות אלו מכל מקום מאחר שכך עלה ברצונו וחכמתו של הקב"ה שאם יטעון זה כך וזה כך יהיה הפסק כך הרי כשאדם יודע ומשיג בשכלו פסק זה כהלכה הערוכה במשנה או גמרא או פוסקים הרי זה משיג ותופס ומקיף בשכלו רצונו וחכמתו של הקב"ה דלית מחשבה תפיסא ביה ולא ברצונו וחכמתו כי אם בהתלבשותם בהלכות הערוכות לפנינו וגם שכלו מלובש בהם והוא יחוד נפלא שאין יחוד כמוהו ולא כערכו נמצא כלל בגשמיות להיות לאחדים ומיוחדים ממש מכל צד ופנה. וזאת מעלה יתרה גדולה ונפלאה לאין קץ אשר במצות ידיעת התורה והשגתה על כל המצות מעשיות <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ואפילו </del>על מצות התלויות בדבור <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ואפילו </del>על מצות תלמוד תורה שבדבור כי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">על ידי </del>כל המצות שבדבור ומעשה הקב"ה מלביש את הנפש ומקיפה אור ה' מראשה ועד רגלה. ובידיעת התורה מלבד שהשכל מלובש בחכמת ה' הנה גם חכמת ה' בקרבו מה שהשכל משיג ותופס ומקיף בשכלו מה שאפשר לו לתפוס ולהשיג מידיעת התורה איש כפי שכלו וכח ידיעתו והשגתו בפרד"ס. ולפי שבידיעת התורה התורה מלובשת בנפש האדם ושכלו ומוקפת בתוכם לכן נקראת בשם לחם ומזון הנפש כי כמו שהלחם הגשמי זן את הגוף כשמכניסו בתוכו וקרבו ממש ונהפך שם להיות דם ובשר כבשרו ואזי יחיה ויתקיים כך בידיעת התורה והשגתה בנפש האדם שלומדה היטב בעיון שכלו עד שנתפסת בשכלו ומתאחדת עמו והיו לאחדים נעשה מזון לנפש וחיים בקרבה מחיי החיים אין סוף ברוך הוא המלובש בחכמתו ותורתו שבקרבה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וזהו שנאמר </del>"ותורתך בתוך מעי" <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וכמו שנאמר בעץ חיים </del>שער מ"ד פ"ג שלבושי הנשמות בגן עדן הן המצות והתורה היא המזון לנשמות שעסקו בעולם הזה בתורה לשמה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וכמו שנאמר </del>בזהר ויקהל דף ר"י ולשמה היינו כדי לקשר נפשו לה' <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">על ידי </del>השגת התורה איש כפי שכלו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כמו שנאמר בפרי עץ חיים </del>[והמזון היא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בחינת </del>אור פנימי והלבושים <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בחינת אורמקיפים </del>ולכן אמרו רז"ל שתלמוד תורה שקול כנגד כל המצות לפי שהמצות הן לבושים לבד והתורה היא מזון וגם לבוש לנפש המשכלת שמתלבש בה בעיונה ולימודה וכל שכן כשמוציא בפיו בדבור שהבל הדבור נעשה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בחינת </del>אור מקיף <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כמו שנאמר בפרי עץ חיים</del>]:&lt;noinclude&gt;[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|א]]&lt;/noinclude&gt;</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''פרק ה ולתוספת''' ביאור באר היטב לשון תפיסא שאמר אליהו לית מחשבה תפיסא בך כו'. הנה כל שכל כשמשכיל ומשיג בשכלו איזה מושכל הרי השכל תופס את המושכל ומקיפו בשכלו והמושכל נתפס ומוקף ומלובש בתוך השכל שהשיגו והשכילו וגם השכל מלובש במושכל בשעה שמשיגו ותופסו בשכלו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ד"מ </ins>כשאדם מבין ומשיג איזו הלכה במשנה או בגמרא לאשורה על בוריה הרי שכלו תופס ומקיף אותה וגם שכלו מלובש בה באותה שעה. והנה הלכה זו היא חכמתו ורצונו של הקב"ה שעלה ברצונו שכשיטעון ראובן כך וכך דרך משל ושמעון כך וכך יהיה הפסק ביניהם כך וכך ואף אם לא היה ולא יהיה הדבר הזה לעולם לבא למשפט על טענות ותביעות אלו מכל מקום מאחר שכך עלה ברצונו וחכמתו של הקב"ה שאם יטעון זה כך וזה כך יהיה הפסק כך הרי כשאדם יודע ומשיג בשכלו פסק זה כהלכה הערוכה במשנה או גמרא או פוסקים הרי זה משיג ותופס ומקיף בשכלו רצונו וחכמתו של הקב"ה דלית מחשבה תפיסא ביה ולא ברצונו וחכמתו כי אם בהתלבשותם בהלכות הערוכות לפנינו וגם שכלו מלובש בהם והוא יחוד נפלא שאין יחוד כמוהו ולא כערכו נמצא כלל בגשמיות להיות לאחדים ומיוחדים ממש מכל צד ופנה. וזאת מעלה יתרה גדולה ונפלאה לאין קץ אשר במצות ידיעת התורה והשגתה על כל המצות מעשיות <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ואפי' </ins>על מצות התלויות בדבור <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ואפי' </ins>על מצות תלמוד תורה שבדבור כי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ע"י </ins>כל המצות שבדבור ומעשה הקב"ה מלביש את הנפש ומקיפה אור ה' מראשה ועד רגלה. ובידיעת התורה מלבד שהשכל מלובש בחכמת ה' הנה גם חכמת ה' בקרבו מה שהשכל משיג ותופס ומקיף בשכלו מה שאפשר לו לתפוס ולהשיג מידיעת התורה איש כפי שכלו וכח ידיעתו והשגתו בפרד"ס. ולפי שבידיעת התורה התורה מלובשת בנפש האדם ושכלו ומוקפת בתוכם לכן נקראת בשם לחם ומזון הנפש כי כמו שהלחם הגשמי זן את הגוף כשמכניסו בתוכו וקרבו ממש ונהפך שם להיות דם ובשר כבשרו ואזי יחיה ויתקיים כך בידיעת התורה והשגתה בנפש האדם שלומדה היטב בעיון שכלו עד שנתפסת בשכלו ומתאחדת עמו והיו לאחדים נעשה מזון לנפש וחיים בקרבה מחיי החיים אין סוף ברוך הוא המלובש בחכמתו ותורתו שבקרבה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וז</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ש </ins>ותורתך בתוך מעי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וכמ</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ש בע"ח </ins>שער מ"ד פ"ג שלבושי הנשמות בגן עדן הן המצות והתורה היא המזון לנשמות שעסקו בעולם הזה בתורה לשמה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וכמ"ש </ins>בזהר ויקהל דף ר"י ולשמה היינו כדי לקשר נפשו לה' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ע"י </ins>השגת התורה איש כפי שכלו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כמ"ש בפרע"ח </ins>[והמזון היא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בחי' </ins>אור פנימי והלבושים <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בחי' מקיפים </ins>ולכן אמרו רז"ל שתלמוד תורה שקול כנגד כל המצות לפי שהמצות הן לבושים לבד והתורה היא מזון וגם לבוש לנפש המשכלת שמתלבש בה בעיונה ולימודה וכל שכן כשמוציא בפיו בדבור שהבל הדבור נעשה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בחי' </ins>אור מקיף <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כמ"ש בפרע"ח</ins>]:&lt;noinclude&gt;[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|א]]&lt;/noinclude&gt;</div></td></tr> </table>

ש. א. https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%94&diff=20012&oldid=prev 2025-08-03T10:30:31Z

<p>ש. א. העביר את הדף <a href="/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%94%27&amp;action=edit&amp;redlink=1" class="new" title="תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק ה&#039; (הדף אינו קיים)">תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק ה&#039;</a> לשם <a href="/index.php/%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%94" title="תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק ה">תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק ה</a> בלי להשאיר הפניה: כותרת שאינה כתובה נכון</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:30, 3 באוגוסט 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div> </td></tr></table>

ש. א. https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%94&diff=15378&oldid=prev 2025-07-14T20:47:08Z

<p>ש. א. העביר את הדף <a href="/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_-_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%94%27&amp;action=edit&amp;redlink=1" class="new" title="תבנית:ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק ה&#039; (הדף אינו קיים)">תבנית:ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק ה&#039;</a> לשם <a href="/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%94%27&amp;action=edit&amp;redlink=1" class="new" title="תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק ה&#039; (הדף אינו קיים)">תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק ה&#039;</a> בלי להשאיר הפניה: כותרת שאינה כתובה נכון</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־23:47, 14 ביולי 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div> </td></tr></table>

ש. א. https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%94&diff=1764&oldid=prev 2024-06-26T23:24:16Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־02:24, 27 ביוני 2024</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''פרק ה ולתוספת''' ביאור באר היטב לשון תפיסא שאמר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>אליהו<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] [[לית מחשבה תפיסא ביה|</del>לית מחשבה תפיסא בך<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>כו'. הנה כל שכל כשמשכיל ומשיג בשכלו איזה מושכל הרי השכל תופס את המושכל ומקיפו בשכלו והמושכל נתפס ומוקף ומלובש בתוך השכל שהשיגו והשכילו וגם השכל מלובש במושכל בשעה שמשיגו ותופסו בשכלו דרך משל כשאדם מבין ומשיג איזו הלכה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[משנה]] </del>או <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[גמרא]] </del>לאשורה על בוריה הרי שכלו תופס ומקיף אותה וגם שכלו מלובש בה באותה שעה. והנה הלכה זו היא חכמתו ורצונו של הקב"ה שעלה ברצונו שכשיטעון ראובן כך וכך דרך משל ושמעון כך וכך יהיה הפסק ביניהם כך וכך ואף אם לא היה ולא יהיה הדבר הזה לעולם לבא למשפט על טענות ותביעות אלו מכל מקום מאחר שכך עלה ברצונו וחכמתו של הקב"ה שאם יטעון זה כך וזה כך יהיה הפסק כך הרי כשאדם יודע ומשיג בשכלו פסק זה כהלכה הערוכה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[משנה]] </del>או <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>גמרא<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>או פוסקים הרי זה משיג ותופס ומקיף בשכלו רצונו וחכמתו של הקב"ה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ד[[לית </del>מחשבה תפיסא ביה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>ולא ברצונו וחכמתו כי אם בהתלבשותם בהלכות הערוכות לפנינו וגם שכלו מלובש בהם והוא יחוד נפלא שאין יחוד כמוהו ולא כערכו נמצא כלל בגשמיות להיות לאחדים ומיוחדים ממש מכל צד ופנה. וזאת מעלה יתרה גדולה ונפלאה לאין קץ אשר במצות ידיעת התורה והשגתה על כל המצות מעשיות ואפילו על מצות התלויות <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[דבור]] </del>ואפילו על מצות <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>תלמוד תורה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] שב[[דבור]] </del>כי על ידי כל <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[מצות]] שב[[דבור]] ו[[מעשה]] </del>הקב"ה מלביש את הנפש ומקיפה אור ה' מראשה ועד רגלה. ובידיעת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[תורה]] </del>מלבד שהשכל מלובש בחכמת ה' הנה גם חכמת ה' בקרבו מה שהשכל משיג ותופס ומקיף בשכלו מה שאפשר לו לתפוס ולהשיג מידיעת התורה איש כפי שכלו וכח ידיעתו והשגתו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[פרד</del>"ס<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</del>. ולפי שבידיעת התורה התורה מלובשת בנפש האדם ושכלו ומוקפת בתוכם לכן נקראת בשם לחם ומזון הנפש כי כמו שהלחם הגשמי זן את הגוף כשמכניסו בתוכו וקרבו ממש ונהפך שם להיות דם ובשר כבשרו ואזי יחיה ויתקיים כך בידיעת התורה והשגתה בנפש האדם שלומדה היטב בעיון שכלו עד שנתפסת בשכלו ומתאחדת עמו והיו לאחדים נעשה מזון לנפש וחיים בקרבה מחיי החיים <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>אין סוף ברוך הוא<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>המלובש בחכמתו ותורתו שבקרבה וזהו שנאמר "ותורתך בתוך מעי" וכמו שנאמר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[עץ </del>חיים<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>שער מ"ד פ"ג שלבושי הנשמות <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[גן </del>עדן<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>הן <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[מצות]] וה[[תורה]] </del>היא המזון לנשמות שעסקו בעולם הזה בתורה לשמה וכמו שנאמר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[זהר]] </del>ויקהל דף ר"י ולשמה היינו כדי לקשר נפשו לה' על ידי השגת התורה איש כפי שכלו כמו שנאמר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[פרי </del>עץ חיים<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>[והמזון היא בחינת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>אור פנימי<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] וה[[לבוש|לבושים]] </del>בחינת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[אור מקיף|מקיפים]] </del>ולכן אמרו רז"ל <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ש[[תלמוד </del>תורה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>שקול כנגד כל <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[מצות]] </del>לפי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שה[[מצות]] </del>הן <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[לבוש|</del>לבושים<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>לבד <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וה[[תורה]] </del>היא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>מזון<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>וגם לבוש <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ל[[נפש </del>המשכלת<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>שמתלבש בה בעיונה ולימודה וכל שכן כשמוציא בפיו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[דבור]] </del>שהבל הדבור נעשה בחינת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>אור מקיף<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>כמו שנאמר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[פרי </del>עץ חיים<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</del>]:&lt;noinclude&gt;[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|א]]&lt;/noinclude&gt;</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''פרק ה ולתוספת''' ביאור באר היטב לשון תפיסא שאמר אליהו לית מחשבה תפיסא בך כו'. הנה כל שכל כשמשכיל ומשיג בשכלו איזה מושכל הרי השכל תופס את המושכל ומקיפו בשכלו והמושכל נתפס ומוקף ומלובש בתוך השכל שהשיגו והשכילו וגם השכל מלובש במושכל בשעה שמשיגו ותופסו בשכלו דרך משל כשאדם מבין ומשיג איזו הלכה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">במשנה </ins>או <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בגמרא </ins>לאשורה על בוריה הרי שכלו תופס ומקיף אותה וגם שכלו מלובש בה באותה שעה. והנה הלכה זו היא חכמתו ורצונו של הקב"ה שעלה ברצונו שכשיטעון ראובן כך וכך דרך משל ושמעון כך וכך יהיה הפסק ביניהם כך וכך ואף אם לא היה ולא יהיה הדבר הזה לעולם לבא למשפט על טענות ותביעות אלו מכל מקום מאחר שכך עלה ברצונו וחכמתו של הקב"ה שאם יטעון זה כך וזה כך יהיה הפסק כך הרי כשאדם יודע ומשיג בשכלו פסק זה כהלכה הערוכה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">במשנה </ins>או גמרא או פוסקים הרי זה משיג ותופס ומקיף בשכלו רצונו וחכמתו של הקב"ה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דלית </ins>מחשבה תפיסא ביה ולא ברצונו וחכמתו כי אם בהתלבשותם בהלכות הערוכות לפנינו וגם שכלו מלובש בהם והוא יחוד נפלא שאין יחוד כמוהו ולא כערכו נמצא כלל בגשמיות להיות לאחדים ומיוחדים ממש מכל צד ופנה. וזאת מעלה יתרה גדולה ונפלאה לאין קץ אשר במצות ידיעת התורה והשגתה על כל המצות מעשיות ואפילו על מצות התלויות <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בדבור </ins>ואפילו על מצות תלמוד תורה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שבדבור </ins>כי על ידי כל <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">המצות שבדבור ומעשה </ins>הקב"ה מלביש את הנפש ומקיפה אור ה' מראשה ועד רגלה. ובידיעת <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">התורה </ins>מלבד שהשכל מלובש בחכמת ה' הנה גם חכמת ה' בקרבו מה שהשכל משיג ותופס ומקיף בשכלו מה שאפשר לו לתפוס ולהשיג מידיעת התורה איש כפי שכלו וכח ידיעתו והשגתו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בפרד</ins>"ס. ולפי שבידיעת התורה התורה מלובשת בנפש האדם ושכלו ומוקפת בתוכם לכן נקראת בשם לחם ומזון הנפש כי כמו שהלחם הגשמי זן את הגוף כשמכניסו בתוכו וקרבו ממש ונהפך שם להיות דם ובשר כבשרו ואזי יחיה ויתקיים כך בידיעת התורה והשגתה בנפש האדם שלומדה היטב בעיון שכלו עד שנתפסת בשכלו ומתאחדת עמו והיו לאחדים נעשה מזון לנפש וחיים בקרבה מחיי החיים אין סוף ברוך הוא המלובש בחכמתו ותורתו שבקרבה וזהו שנאמר "ותורתך בתוך מעי" וכמו שנאמר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בעץ </ins>חיים שער מ"ד פ"ג שלבושי הנשמות <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בגן </ins>עדן הן <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">המצות והתורה </ins>היא המזון לנשמות שעסקו בעולם הזה בתורה לשמה וכמו שנאמר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בזהר </ins>ויקהל דף ר"י ולשמה היינו כדי לקשר נפשו לה' על ידי השגת התורה איש כפי שכלו כמו שנאמר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בפרי </ins>עץ חיים [והמזון היא בחינת אור פנימי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">והלבושים </ins>בחינת <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אורמקיפים </ins>ולכן אמרו רז"ל <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שתלמוד </ins>תורה שקול כנגד כל <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">המצות </ins>לפי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שהמצות </ins>הן לבושים לבד <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">והתורה </ins>היא מזון וגם לבוש <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לנפש </ins>המשכלת שמתלבש בה בעיונה ולימודה וכל שכן כשמוציא בפיו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בדבור </ins>שהבל הדבור נעשה בחינת אור מקיף כמו שנאמר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בפרי </ins>עץ חיים]:&lt;noinclude&gt;[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|א]]&lt;/noinclude&gt;</div></td></tr> </table>

יוסף בן מלמד https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%94&diff=1582&oldid=prev 2024-06-26T13:55:40Z

<p>גרסה אחת יובאה</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:55, 26 ביוני 2024</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div> </td></tr></table>

יוסף בן מלמד https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%94&diff=1581&oldid=prev 2022-10-21T08:47:31Z

<p>שוחזר מעריכות של <a href="/index.php/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA/%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%94%D7%90%D7%95%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%94" title="מיוחד:תרומות/רוסיהאוקראינה">רוסיהאוקראינה</a> (<a href="/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%94%D7%90%D7%95%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%94&amp;action=edit&amp;redlink=1" class="new" title="שיחת משתמש:רוסיהאוקראינה (הדף אינו קיים)">שיחה</a>) לעריכה האחרונה של <a href="/index.php/%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%A7%D7%AA_%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%A1%D7%99%D7%9D" title="משתמש:חלוקת קונטרסים">חלוקת קונטרסים</a></p> <p><b>דף חדש</b></p><div>&#039;&#039;&#039;פרק ה ולתוספת&#039;&#039;&#039; ביאור באר היטב לשון תפיסא שאמר [[אליהו]] [[לית מחשבה תפיסא ביה|לית מחשבה תפיסא בך]] כו&#039;. הנה כל שכל כשמשכיל ומשיג בשכלו איזה מושכל הרי השכל תופס את המושכל ומקיפו בשכלו והמושכל נתפס ומוקף ומלובש בתוך השכל שהשיגו והשכילו וגם השכל מלובש במושכל בשעה שמשיגו ותופסו בשכלו דרך משל כשאדם מבין ומשיג איזו הלכה ב[[משנה]] או ב[[גמרא]] לאשורה על בוריה הרי שכלו תופס ומקיף אותה וגם שכלו מלובש בה באותה שעה. והנה הלכה זו היא חכמתו ורצונו של הקב&quot;ה שעלה ברצונו שכשיטעון ראובן כך וכך דרך משל ושמעון כך וכך יהיה הפסק ביניהם כך וכך ואף אם לא היה ולא יהיה הדבר הזה לעולם לבא למשפט על טענות ותביעות אלו מכל מקום מאחר שכך עלה ברצונו וחכמתו של הקב&quot;ה שאם יטעון זה כך וזה כך יהיה הפסק כך הרי כשאדם יודע ומשיג בשכלו פסק זה כהלכה הערוכה ב[[משנה]] או [[גמרא]] או פוסקים הרי זה משיג ותופס ומקיף בשכלו רצונו וחכמתו של הקב&quot;ה ד[[לית מחשבה תפיסא ביה]] ולא ברצונו וחכמתו כי אם בהתלבשותם בהלכות הערוכות לפנינו וגם שכלו מלובש בהם והוא יחוד נפלא שאין יחוד כמוהו ולא כערכו נמצא כלל בגשמיות להיות לאחדים ומיוחדים ממש מכל צד ופנה. וזאת מעלה יתרה גדולה ונפלאה לאין קץ אשר במצות ידיעת התורה והשגתה על כל המצות מעשיות ואפילו על מצות התלויות ב[[דבור]] ואפילו על מצות [[תלמוד תורה]] שב[[דבור]] כי על ידי כל ה[[מצות]] שב[[דבור]] ו[[מעשה]] הקב&quot;ה מלביש את הנפש ומקיפה אור ה&#039; מראשה ועד רגלה. ובידיעת ה[[תורה]] מלבד שהשכל מלובש בחכמת ה&#039; הנה גם חכמת ה&#039; בקרבו מה שהשכל משיג ותופס ומקיף בשכלו מה שאפשר לו לתפוס ולהשיג מידיעת התורה איש כפי שכלו וכח ידיעתו והשגתו ב[[פרד&quot;ס]]. ולפי שבידיעת התורה התורה מלובשת בנפש האדם ושכלו ומוקפת בתוכם לכן נקראת בשם לחם ומזון הנפש כי כמו שהלחם הגשמי זן את הגוף כשמכניסו בתוכו וקרבו ממש ונהפך שם להיות דם ובשר כבשרו ואזי יחיה ויתקיים כך בידיעת התורה והשגתה בנפש האדם שלומדה היטב בעיון שכלו עד שנתפסת בשכלו ומתאחדת עמו והיו לאחדים נעשה מזון לנפש וחיים בקרבה מחיי החיים [[אין סוף ברוך הוא]] המלובש בחכמתו ותורתו שבקרבה וזהו שנאמר &quot;ותורתך בתוך מעי&quot; וכמו שנאמר ב[[עץ חיים]] שער מ&quot;ד פ&quot;ג שלבושי הנשמות ב[[גן עדן]] הן ה[[מצות]] וה[[תורה]] היא המזון לנשמות שעסקו בעולם הזה בתורה לשמה וכמו שנאמר ב[[זהר]] ויקהל דף ר&quot;י ולשמה היינו כדי לקשר נפשו לה&#039; על ידי השגת התורה איש כפי שכלו כמו שנאמר ב[[פרי עץ חיים]] [והמזון היא בחינת [[אור פנימי]] וה[[לבוש|לבושים]] בחינת [[אור מקיף|מקיפים]] ולכן אמרו רז&quot;ל ש[[תלמוד תורה]] שקול כנגד כל ה[[מצות]] לפי שה[[מצות]] הן [[לבוש|לבושים]] לבד וה[[תורה]] היא [[מזון]] וגם לבוש ל[[נפש המשכלת]] שמתלבש בה בעיונה ולימודה וכל שכן כשמוציא בפיו ב[[דבור]] שהבל הדבור נעשה בחינת [[אור מקיף]] כמו שנאמר ב[[פרי עץ חיים]]]:&lt;noinclude&gt;[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|א]]&lt;/noinclude&gt;</div>

חב"דטקסט>שמואל חיים