https://text.chabadpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA%3A%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90%2F%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%98%D7%96 2026-05-13T06:45:56Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.40.3 https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%98%D7%96&diff=20060&oldid=prev 2025-08-03T11:00:38Z

<p>הפעיל הגנה על הדף &quot;<a href="/index.php/%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%98%D7%96" title="תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק טז">תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק טז</a>&quot;: הדף מושלם ולא אמורים לעשות בו שינויים ([עריכה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן) [העברה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן))</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:00, 3 באוגוסט 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div> </td></tr></table>

ש. א. https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%98%D7%96&diff=20059&oldid=prev 2025-08-03T11:00:23Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:00, 3 באוגוסט 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''פרק טז וזה''' כלל גדול בעבודת ה' לבינונים העיקר הוא למשול ולשלוט על הטבע שבחלל השמאלי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">על ידי </del>אור ה' המאיר לנפש האלהית שבמוחו לשלוט על הלב כשמתבונן במוחו בגדולת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אין סוף ברוך הוא </del>להוליד מבינתו רוח דעת ויראת ה' במוחו להיות סור מרע דאורייתא ודרבנן ואפילו איסור קל של דבריהם ח"ו ואהבת ה' בלבו בחלל הימני בחשיקה וחפיצה לדבקה בו בקיום המצות דאורייתא ודרבנן <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ותלמוד תורה </del>שכנגד כולן. ויתר על כן צריך לידע כלל גדול בעבודה לבינונים שגם אם אין יד שכלו ורוח בינתו משגת להוליד אהבת ה' <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בהתגלות </del>לבו שיהיה לבו בוער כרשפי אש וחפץ בחפיצה וחשיקה ותשוקה מורגשת בלב לדבקה בו רק האהבה מסותרת במוחו ותעלומות לבו*{{תניא הגהה|*(והסיבה לזה היא מפני היות המוחין שלו ונר"נ שלו מבחינת עיבור והעלם תוך התבונה ולא מבחינת לידה והתגלות כידוע ליודעי חן):}} דהיינו שהלב מבין ברוח חכמה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ובינה </del>שבמוחו גדולת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אין סוף ברוך הוא </del>דכולא קמיה כלא חשיב ממש אשר על כן יאתה לו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יתברך </del>שתכלה אליו נפש כל חי לידבק ולהכלל באורו. וגם נפשו ורוחו אשר בקרבו כך יאתה להן להיות כלות אליו בחשיקה וחפיצה לצאת מנרתקן הוא הגוף לדבקה בו רק <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שבעל כרחן </del>חיות הנה בתוך הגוף וצרורות בו כאלמנות חיות ולית מחשבה דילהון תפיסא ביה כלל כי אם כאשר תפיסא ומתלבשת בתורה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ובמצותיה </del>כמשל המחבק את המלך הנ"ל. ואי לזאת יאתה להן לחבקו בכל לב ונפש ומאד דהיינו קיום התרי"ג מצות במעשה ובדבור ובמחשבה שהיא השגת וידיעת התורה כנ"ל הנה כשמעמיק בענין זה בתעלומות תבונות לבו ומוחו ופיו ולבו שוין שמקיים כן בפיו כפי אשר נגמר בתבונת לבו ומוחו דהיינו להיות בתורת ה' חפצו ויהגה בה יומם ולילה בפיו וכן הידים ושאר אברים מקיימים המצות כפי מה שנגמר בתבונת לבו ומוחו הרי תבונה זו מתלבשת במעשה דבור ומחשבת התורה ומצותיה להיות להם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בחינת </del>מוחין וחיות וגדפין לפרחא לעילא כאלו עסק בהם בדחילו ורחימו ממש אשר בהתגלות לבו [בחפיצה וחשיקה ותשוקה מורגשת בלבו ונפשו הצמאה לה' מפני רשפי אש אהבתו שבלבו כנ"ל] הואיל ותבונה זו שבמוחו ותעלומות לבו היא המביאתו לעסוק בהם ולולי שהיה מתבונן בתבונה זו לא היה עוסק בהם כלל אלא בצרכי גופו לבד [וגם אם הוא מתמיד בלמודו בטבעו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אף על פי כן </del>אוהב את גופו יותר בטבעו] וזה רמזו רז"ל באמרם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">"</del>מחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">" </del>והוה ליה למימר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">"</del>מעלה עליו הכתוב כאלו עשאה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">"</del>. אלא הענין כי דחילו ורחימו שבהתגלות לבו הם המתלבשים במעשה המצות להחיותם לפרחא לעילא כי הלב הוא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">גם כן </del>חומרי כשאר אברים שהם כלי המעשה אלא שהוא פנימי וחיות להם ולכן יכול להתלבש בהם להיות להם גדפין להעלותם. אך הדחילו ורחימו שבתבונות מוחו ותעלומות לבו הנ"ל גבהו דרכיהם למעלה מעלה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מבחינת </del>המעשה ואי אפשר להם להתלבש <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בבחינת </del>מעשה המצות להיות להם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בחינת </del>מוחין וחיות להעלותן לפרחא לעילא אם לא שהקב"ה מצרפן ומחברן <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לבחינת </del>המעשה והן נקראות בשם מחשבה טובה כי אינן דחילו ורחימו ממש בהתגלות לבו כי אם בתבונת מוחו ותעלומות לבו כנ"ל*{{תניא הגהה|*(וכמו שכתב בזוהר ועץ חיים דתבונה אותיות ב"ן וב"ת שהן דחילו ורחימו ולפעמים התבונה יורדת להיות מוחין בנוקבא דזעיר אנפין שהן אותיות התורה והמצות והמשכיל יבין):}} אך צירוף זה מצרף הקב"ה כדי להעלות מעשה המצות ועסק התורה הנעשים על ידי מחשבה טובה הנ"ל עד עולם הבריאה מקום עליית התורה והמצות הנעשים <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">על ידי </del>דחילו ורחימו שכליים אשר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בהתגלות </del>לבו ממש אבל <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בלאו הכי </del>נמי עולים לעולם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">היצירה על ידי </del>דחילו ורחימו טבעיים המסותרים בלב כל ישראל בתולדותם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כמו שיתבאר </del>לקמן באריכות:&lt;noinclude&gt;[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|א]]&lt;/noinclude&gt;</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''פרק טז וזה''' כלל גדול בעבודת ה' לבינונים העיקר הוא למשול ולשלוט על הטבע שבחלל השמאלי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ע"י </ins>אור ה' המאיר לנפש האלהית שבמוחו לשלוט על הלב כשמתבונן במוחו בגדולת <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">א"ס ב"ה </ins>להוליד מבינתו רוח דעת ויראת ה' במוחו להיות סור מרע דאורייתא ודרבנן ואפילו איסור קל של דבריהם ח"ו ואהבת ה' בלבו בחלל הימני בחשיקה וחפיצה לדבקה בו בקיום המצות דאורייתא ודרבנן <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ות"ת </ins>שכנגד כולן. ויתר על כן צריך לידע כלל גדול בעבודה לבינונים שגם אם אין יד שכלו ורוח בינתו משגת להוליד אהבת ה' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בהתגלו' </ins>לבו שיהיה לבו בוער כרשפי אש וחפץ בחפיצה וחשיקה ותשוקה מורגשת בלב לדבקה בו רק האהבה מסותרת במוחו ותעלומות לבו*<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">:</ins>{{תניא הגהה|*(והסיבה לזה היא מפני היות המוחין שלו ונר"נ שלו מבחינת עיבור והעלם תוך התבונה ולא מבחינת לידה והתגלות כידוע ליודעי חן):}} דהיינו שהלב מבין ברוח חכמה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ובינ' </ins>שבמוחו גדולת <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">א"ס ב"ה </ins>דכולא קמיה כלא חשיב ממש אשר על כן יאתה לו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יתב' </ins>שתכלה אליו נפש כל חי לידבק ולהכלל באורו. וגם נפשו ורוחו אשר בקרבו כך יאתה להן להיות כלות אליו בחשיקה וחפיצה לצאת מנרתקן הוא הגוף לדבקה בו רק <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שבע"כ </ins>חיות הנה בתוך הגוף וצרורות בו כאלמנות חיות ולית מחשבה דילהון תפיסא ביה כלל כי אם כאשר תפיסא ומתלבשת בתורה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ובמצותי' </ins>כמשל המחבק את המלך הנ"ל. ואי לזאת יאתה להן לחבקו בכל לב ונפש ומאד דהיינו קיום התרי"ג מצות במעשה ובדבור ובמחשבה שהיא השגת וידיעת התורה כנ"ל הנה כשמעמיק בענין זה בתעלומות תבונות לבו ומוחו ופיו ולבו שוין שמקיים כן בפיו כפי אשר נגמר בתבונת לבו ומוחו דהיינו להיות בתורת ה' חפצו ויהגה בה יומם ולילה בפיו וכן הידים ושאר אברים מקיימים המצות כפי מה שנגמר בתבונת לבו ומוחו הרי תבונה זו מתלבשת במעשה דבור ומחשבת התורה ומצותיה להיות להם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בחי' </ins>מוחין וחיות וגדפין לפרחא לעילא כאלו עסק בהם בדחילו ורחימו ממש אשר בהתגלות לבו [בחפיצה וחשיקה ותשוקה מורגשת בלבו ונפשו הצמאה לה' מפני רשפי אש אהבתו שבלבו כנ"ל] הואיל ותבונה זו שבמוחו ותעלומות לבו היא המביאתו לעסוק בהם ולולי שהיה מתבונן בתבונה זו לא היה עוסק בהם כלל אלא בצרכי גופו לבד [וגם אם הוא מתמיד בלמודו בטבעו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אעפ"כ </ins>אוהב את גופו יותר בטבעו] וזה רמזו רז"ל באמרם מחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה והוה ליה למימר מעלה עליו הכתוב כאלו עשאה. אלא הענין כי דחילו ורחימו שבהתגלות לבו הם המתלבשים במעשה המצות להחיותם לפרחא לעילא כי הלב הוא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ג"כ </ins>חומרי כשאר אברים שהם כלי המעשה אלא שהוא פנימי וחיות להם ולכן יכול להתלבש בהם להיות להם גדפין להעלותם. אך הדחילו ורחימו שבתבונות מוחו ותעלומות לבו הנ"ל גבהו דרכיהם למעלה מעלה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מבחי' </ins>המעשה ואי אפשר להם להתלבש <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בבחי' </ins>מעשה המצות להיות להם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בחי' </ins>מוחין וחיות להעלותן לפרחא לעילא אם לא שהקב"ה מצרפן ומחברן <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לבחי' </ins>המעשה והן נקראות בשם מחשבה טובה כי אינן דחילו ורחימו ממש בהתגלות לבו כי אם בתבונת מוחו ותעלומות לבו כנ"ל*<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">:</ins>{{תניא הגהה|*(וכמו שכתב בזוהר ועץ חיים דתבונה אותיות ב"ן וב"ת שהן דחילו ורחימו ולפעמים התבונה יורדת להיות מוחין בנוקבא דזעיר אנפין שהן אותיות התורה והמצות והמשכיל יבין):}} אך צירוף זה מצרף הקב"ה כדי להעלות מעשה המצות ועסק התורה הנעשים על ידי מחשבה טובה הנ"ל עד עולם הבריאה מקום עליית התורה והמצות הנעשים <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ע"י </ins>דחילו ורחימו שכליים אשר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בהתגלו' </ins>לבו ממש אבל <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בלא"ה </ins>נמי עולים לעולם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">היציר' ע"י </ins>דחילו ורחימו טבעיים המסותרים בלב כל ישראל בתולדותם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כמ"ש </ins>לקמן באריכות:&lt;noinclude&gt;[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|א]]&lt;/noinclude&gt;</div></td></tr> </table>

ש. א. https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%98%D7%96&diff=20058&oldid=prev 2025-08-03T10:59:01Z

<p>ש. א. העביר את הדף <a href="/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%98%22%D7%96&amp;action=edit&amp;redlink=1" class="new" title="תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק ט&quot;ז (הדף אינו קיים)">תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק ט&quot;ז</a> לשם <a href="/index.php/%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%98%D7%96" title="תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק טז">תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק טז</a> בלי להשאיר הפניה: כותרת שאינה כתובה נכון</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:59, 3 באוגוסט 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div> </td></tr></table>

ש. א. https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%98%D7%96&diff=15393&oldid=prev 2025-07-14T20:55:14Z

<p>ש. א. העביר את הדף <a href="/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_-_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%98%22%D7%96&amp;action=edit&amp;redlink=1" class="new" title="תבנית:ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק ט&quot;ז (הדף אינו קיים)">תבנית:ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק ט&quot;ז</a> לשם <a href="/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%98%22%D7%96&amp;action=edit&amp;redlink=1" class="new" title="תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק ט&quot;ז (הדף אינו קיים)">תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק ט&quot;ז</a> בלי להשאיר הפניה: כותרת שאינה כתובה נכון</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־23:55, 14 ביולי 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div> </td></tr></table>

ש. א. https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%98%D7%96&diff=1782&oldid=prev 2024-06-26T23:47:57Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־02:47, 27 ביוני 2024</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''פרק טז וזה''' כלל גדול <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[עבודת </del>ה'<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] ל[[בינונים]] </del>העיקר הוא למשול ולשלוט על הטבע <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שב[[חלל </del>השמאלי<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>על ידי אור ה' המאיר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ל[[נפש </del>האלהית<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>שבמוחו לשלוט על הלב כשמתבונן במוחו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[גדולת [[</del>אין סוף ברוך הוא<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]]] </del>להוליד מבינתו רוח דעת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ו[[יראת </del>ה'<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>במוחו להיות סור מרע דאורייתא ודרבנן ואפילו איסור קל של דבריהם ח"ו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ו[[אהבת </del>ה'<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>בלבו בחלל הימני בחשיקה וחפיצה לדבקה בו בקיום המצות דאורייתא ודרבנן ותלמוד תורה שכנגד כולן. ויתר על כן צריך לידע כלל גדול בעבודה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ל[[בינונים]] </del>שגם אם אין יד שכלו ורוח בינתו משגת להוליד <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>אהבת ה'<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>בהתגלות לבו שיהיה לבו בוער כרשפי אש וחפץ בחפיצה וחשיקה ותשוקה מורגשת בלב לדבקה בו רק <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[אהבה]] </del>מסותרת במוחו ותעלומות לבו*{{תניא הגהה|*(והסיבה לזה היא מפני היות <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[מוחין]] </del>שלו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ו[[נר</del>"נ<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>שלו מבחינת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>עיבור<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>והעלם תוך <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[תבונה]] </del>ולא מבחינת לידה והתגלות כידוע ליודעי חן):}} דהיינו שהלב מבין ברוח חכמה ובינה שבמוחו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>גדולת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>אין סוף ברוך הוא<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]]] ד[[כולא </del>קמיה כלא חשיב<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>ממש אשר על כן יאתה לו יתברך שתכלה אליו נפש כל חי לידבק ולהכלל באורו. וגם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[נפש|</del>נפשו<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] ו[[רוח (חלק הנפש)||רוחו]] </del>אשר בקרבו כך יאתה להן להיות כלות אליו בחשיקה וחפיצה לצאת מנרתקן הוא הגוף לדבקה בו רק שבעל כרחן חיות הנה בתוך הגוף וצרורות בו כאלמנות חיות ולית מחשבה דילהון תפיסא ביה כלל כי אם כאשר תפיסא ומתלבשת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[תורה]] וב[[מצוות|מצותיה]] </del>כמשל המחבק את המלך הנ"ל. ואי לזאת יאתה להן לחבקו בכל לב ונפש ומאד דהיינו קיום <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[תרי</del>"ג מצות<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] ב[[מעשה]] וב[[דבור]] וב[[מחשבה]] </del>שהיא השגת וידיעת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[תורה]] </del>כנ"ל הנה כשמעמיק בענין זה בתעלומות תבונות לבו ומוחו ופיו ולבו שוין שמקיים כן בפיו כפי אשר נגמר בתבונת לבו ומוחו דהיינו להיות בתורת ה' חפצו ויהגה בה יומם ולילה בפיו וכן הידים ושאר אברים מקיימים המצות כפי מה שנגמר בתבונת לבו ומוחו הרי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>תבונה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>זו מתלבשת במעשה דבור ומחשבת התורה ומצותיה להיות להם בחינת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>מוחין<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>וחיות וגדפין לפרחא לעילא כאלו עסק בהם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[דחילו </del>ורחימו<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>ממש אשר בהתגלות לבו [בחפיצה וחשיקה ותשוקה מורגשת בלבו ונפשו הצמאה לה' מפני רשפי אש אהבתו שבלבו כנ"ל] הואיל <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ו[[תבונה]] </del>זו שבמוחו ותעלומות לבו היא המביאתו לעסוק בהם ולולי שהיה מתבונן בתבונה זו לא היה עוסק בהם כלל אלא בצרכי גופו לבד [וגם אם הוא מתמיד בלמודו בטבעו אף על פי כן אוהב את גופו יותר בטבעו] וזה רמזו רז"ל באמרם "מחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה" והוה ליה למימר "מעלה עליו הכתוב כאלו עשאה". אלא הענין כי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>דחילו ורחימו<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>שבהתגלות לבו הם המתלבשים במעשה המצות להחיותם לפרחא לעילא כי הלב הוא גם כן חומרי כשאר אברים שהם כלי המעשה אלא שהוא פנימי וחיות להם ולכן יכול להתלבש בהם להיות להם גדפין להעלותם. אך הדחילו ורחימו שבתבונות מוחו ותעלומות לבו הנ"ל גבהו דרכיהם למעלה מעלה מבחינת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[מעשה]] </del>ואי אפשר להם להתלבש בבחינת מעשה המצות להיות להם בחינת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>מוחין<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>וחיות להעלותן לפרחא לעילא אם לא שהקב"ה מצרפן ומחברן לבחינת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[מעשה]] </del>והן נקראות בשם מחשבה טובה כי אינן <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>דחילו ורחימו<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>ממש בהתגלות לבו כי אם בתבונת מוחו ותעלומות לבו כנ"ל*{{תניא הגהה|*(וכמו שכתב <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[זוהר]] ו[[עץ </del>חיים<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] ד[[תבונה]] </del>אותיות ב"ן וב"ת שהן <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>דחילו ורחימו<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>ולפעמים התבונה יורדת להיות <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>מוחין<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] ב[[נוקבא]] ד[[זעיר </del>אנפין<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>שהן אותיות התורה והמצות והמשכיל יבין):}} אך צירוף זה מצרף הקב"ה כדי להעלות מעשה המצות ועסק התורה הנעשים על ידי מחשבה טובה הנ"ל עד <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>עולם הבריאה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>מקום עליית התורה והמצות הנעשים על ידי דחילו ורחימו שכליים אשר בהתגלות לבו ממש אבל בלאו הכי נמי עולים <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ל[[עולם </del>היצירה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>על ידי דחילו ורחימו טבעיים המסותרים בלב כל ישראל בתולדותם כמו שיתבאר לקמן באריכות:&lt;noinclude&gt;[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|א]]&lt;/noinclude&gt;</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''פרק טז וזה''' כלל גדול <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בעבודת </ins>ה' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לבינונים </ins>העיקר הוא למשול ולשלוט על הטבע <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שבחלל </ins>השמאלי על ידי אור ה' המאיר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לנפש </ins>האלהית שבמוחו לשלוט על הלב כשמתבונן במוחו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בגדולת </ins>אין סוף ברוך הוא להוליד מבינתו רוח דעת <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ויראת </ins>ה' במוחו להיות סור מרע דאורייתא ודרבנן ואפילו איסור קל של דבריהם ח"ו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ואהבת </ins>ה' בלבו בחלל הימני בחשיקה וחפיצה לדבקה בו בקיום המצות דאורייתא ודרבנן ותלמוד תורה שכנגד כולן. ויתר על כן צריך לידע כלל גדול בעבודה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לבינונים </ins>שגם אם אין יד שכלו ורוח בינתו משגת להוליד אהבת ה' בהתגלות לבו שיהיה לבו בוער כרשפי אש וחפץ בחפיצה וחשיקה ותשוקה מורגשת בלב לדבקה בו רק <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">האהבה </ins>מסותרת במוחו ותעלומות לבו*{{תניא הגהה|*(והסיבה לזה היא מפני היות <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">המוחין </ins>שלו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ונר</ins>"נ שלו מבחינת עיבור והעלם תוך <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">התבונה </ins>ולא מבחינת לידה והתגלות כידוע ליודעי חן):}} דהיינו שהלב מבין ברוח חכמה ובינה שבמוחו גדולת אין סוף ברוך הוא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דכולא </ins>קמיה כלא חשיב ממש אשר על כן יאתה לו יתברך שתכלה אליו נפש כל חי לידבק ולהכלל באורו. וגם נפשו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ורוחו </ins>אשר בקרבו כך יאתה להן להיות כלות אליו בחשיקה וחפיצה לצאת מנרתקן הוא הגוף לדבקה בו רק שבעל כרחן חיות הנה בתוך הגוף וצרורות בו כאלמנות חיות ולית מחשבה דילהון תפיסא ביה כלל כי אם כאשר תפיסא ומתלבשת <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בתורה ובמצותיה </ins>כמשל המחבק את המלך הנ"ל. ואי לזאת יאתה להן לחבקו בכל לב ונפש ומאד דהיינו קיום <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">התרי</ins>"ג מצות <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">במעשה ובדבור ובמחשבה </ins>שהיא השגת וידיעת <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">התורה </ins>כנ"ל הנה כשמעמיק בענין זה בתעלומות תבונות לבו ומוחו ופיו ולבו שוין שמקיים כן בפיו כפי אשר נגמר בתבונת לבו ומוחו דהיינו להיות בתורת ה' חפצו ויהגה בה יומם ולילה בפיו וכן הידים ושאר אברים מקיימים המצות כפי מה שנגמר בתבונת לבו ומוחו הרי תבונה זו מתלבשת במעשה דבור ומחשבת התורה ומצותיה להיות להם בחינת מוחין וחיות וגדפין לפרחא לעילא כאלו עסק בהם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בדחילו </ins>ורחימו ממש אשר בהתגלות לבו [בחפיצה וחשיקה ותשוקה מורגשת בלבו ונפשו הצמאה לה' מפני רשפי אש אהבתו שבלבו כנ"ל] הואיל <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ותבונה </ins>זו שבמוחו ותעלומות לבו היא המביאתו לעסוק בהם ולולי שהיה מתבונן בתבונה זו לא היה עוסק בהם כלל אלא בצרכי גופו לבד [וגם אם הוא מתמיד בלמודו בטבעו אף על פי כן אוהב את גופו יותר בטבעו] וזה רמזו רז"ל באמרם "מחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה" והוה ליה למימר "מעלה עליו הכתוב כאלו עשאה". אלא הענין כי דחילו ורחימו שבהתגלות לבו הם המתלבשים במעשה המצות להחיותם לפרחא לעילא כי הלב הוא גם כן חומרי כשאר אברים שהם כלי המעשה אלא שהוא פנימי וחיות להם ולכן יכול להתלבש בהם להיות להם גדפין להעלותם. אך הדחילו ורחימו שבתבונות מוחו ותעלומות לבו הנ"ל גבהו דרכיהם למעלה מעלה מבחינת <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">המעשה </ins>ואי אפשר להם להתלבש בבחינת מעשה המצות להיות להם בחינת מוחין וחיות להעלותן לפרחא לעילא אם לא שהקב"ה מצרפן ומחברן לבחינת <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">המעשה </ins>והן נקראות בשם מחשבה טובה כי אינן דחילו ורחימו ממש בהתגלות לבו כי אם בתבונת מוחו ותעלומות לבו כנ"ל*{{תניא הגהה|*(וכמו שכתב <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בזוהר ועץ </ins>חיים <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דתבונה </ins>אותיות ב"ן וב"ת שהן דחילו ורחימו ולפעמים התבונה יורדת להיות מוחין <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בנוקבא דזעיר </ins>אנפין שהן אותיות התורה והמצות והמשכיל יבין):}} אך צירוף זה מצרף הקב"ה כדי להעלות מעשה המצות ועסק התורה הנעשים על ידי מחשבה טובה הנ"ל עד עולם הבריאה מקום עליית התורה והמצות הנעשים על ידי דחילו ורחימו שכליים אשר בהתגלות לבו ממש אבל בלאו הכי נמי עולים <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לעולם </ins>היצירה על ידי דחילו ורחימו טבעיים המסותרים בלב כל ישראל בתולדותם כמו שיתבאר לקמן באריכות:&lt;noinclude&gt;[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|א]]&lt;/noinclude&gt;</div></td></tr> </table>

יוסף בן מלמד https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%98%D7%96&diff=1604&oldid=prev 2024-06-26T13:55:41Z

<p>גרסה אחת יובאה</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:55, 26 ביוני 2024</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div> </td></tr></table>

יוסף בן מלמד https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%98%D7%96&diff=1603&oldid=prev 2024-06-02T20:27:39Z

<p></p> <p><b>דף חדש</b></p><div>&#039;&#039;&#039;פרק טז וזה&#039;&#039;&#039; כלל גדול ב[[עבודת ה&#039;]] ל[[בינונים]] העיקר הוא למשול ולשלוט על הטבע שב[[חלל השמאלי]] על ידי אור ה&#039; המאיר ל[[נפש האלהית]] שבמוחו לשלוט על הלב כשמתבונן במוחו ב[[גדולת [[אין סוף ברוך הוא]]]] להוליד מבינתו רוח דעת ו[[יראת ה&#039;]] במוחו להיות סור מרע דאורייתא ודרבנן ואפילו איסור קל של דבריהם ח&quot;ו ו[[אהבת ה&#039;]] בלבו בחלל הימני בחשיקה וחפיצה לדבקה בו בקיום המצות דאורייתא ודרבנן ותלמוד תורה שכנגד כולן. ויתר על כן צריך לידע כלל גדול בעבודה ל[[בינונים]] שגם אם אין יד שכלו ורוח בינתו משגת להוליד [[אהבת ה&#039;]] בהתגלות לבו שיהיה לבו בוער כרשפי אש וחפץ בחפיצה וחשיקה ותשוקה מורגשת בלב לדבקה בו רק ה[[אהבה]] מסותרת במוחו ותעלומות לבו*{{תניא הגהה|*(והסיבה לזה היא מפני היות ה[[מוחין]] שלו ו[[נר&quot;נ]] שלו מבחינת [[עיבור]] והעלם תוך ה[[תבונה]] ולא מבחינת לידה והתגלות כידוע ליודעי חן):}} דהיינו שהלב מבין ברוח חכמה ובינה שבמוחו [[גדולת [[אין סוף ברוך הוא]]]] ד[[כולא קמיה כלא חשיב]] ממש אשר על כן יאתה לו יתברך שתכלה אליו נפש כל חי לידבק ולהכלל באורו. וגם [[נפש|נפשו]] ו[[רוח (חלק הנפש)||רוחו]] אשר בקרבו כך יאתה להן להיות כלות אליו בחשיקה וחפיצה לצאת מנרתקן הוא הגוף לדבקה בו רק שבעל כרחן חיות הנה בתוך הגוף וצרורות בו כאלמנות חיות ולית מחשבה דילהון תפיסא ביה כלל כי אם כאשר תפיסא ומתלבשת ב[[תורה]] וב[[מצוות|מצותיה]] כמשל המחבק את המלך הנ&quot;ל. ואי לזאת יאתה להן לחבקו בכל לב ונפש ומאד דהיינו קיום ה[[תרי&quot;ג מצות]] ב[[מעשה]] וב[[דבור]] וב[[מחשבה]] שהיא השגת וידיעת ה[[תורה]] כנ&quot;ל הנה כשמעמיק בענין זה בתעלומות תבונות לבו ומוחו ופיו ולבו שוין שמקיים כן בפיו כפי אשר נגמר בתבונת לבו ומוחו דהיינו להיות בתורת ה&#039; חפצו ויהגה בה יומם ולילה בפיו וכן הידים ושאר אברים מקיימים המצות כפי מה שנגמר בתבונת לבו ומוחו הרי [[תבונה]] זו מתלבשת במעשה דבור ומחשבת התורה ומצותיה להיות להם בחינת [[מוחין]] וחיות וגדפין לפרחא לעילא כאלו עסק בהם ב[[דחילו ורחימו]] ממש אשר בהתגלות לבו [בחפיצה וחשיקה ותשוקה מורגשת בלבו ונפשו הצמאה לה&#039; מפני רשפי אש אהבתו שבלבו כנ&quot;ל] הואיל ו[[תבונה]] זו שבמוחו ותעלומות לבו היא המביאתו לעסוק בהם ולולי שהיה מתבונן בתבונה זו לא היה עוסק בהם כלל אלא בצרכי גופו לבד [וגם אם הוא מתמיד בלמודו בטבעו אף על פי כן אוהב את גופו יותר בטבעו] וזה רמזו רז&quot;ל באמרם &quot;מחשבה טובה הקב&quot;ה מצרפה למעשה&quot; והוה ליה למימר &quot;מעלה עליו הכתוב כאלו עשאה&quot;. אלא הענין כי [[דחילו ורחימו]] שבהתגלות לבו הם המתלבשים במעשה המצות להחיותם לפרחא לעילא כי הלב הוא גם כן חומרי כשאר אברים שהם כלי המעשה אלא שהוא פנימי וחיות להם ולכן יכול להתלבש בהם להיות להם גדפין להעלותם. אך הדחילו ורחימו שבתבונות מוחו ותעלומות לבו הנ&quot;ל גבהו דרכיהם למעלה מעלה מבחינת ה[[מעשה]] ואי אפשר להם להתלבש בבחינת מעשה המצות להיות להם בחינת [[מוחין]] וחיות להעלותן לפרחא לעילא אם לא שהקב&quot;ה מצרפן ומחברן לבחינת ה[[מעשה]] והן נקראות בשם מחשבה טובה כי אינן [[דחילו ורחימו]] ממש בהתגלות לבו כי אם בתבונת מוחו ותעלומות לבו כנ&quot;ל*{{תניא הגהה|*(וכמו שכתב ב[[זוהר]] ו[[עץ חיים]] ד[[תבונה]] אותיות ב&quot;ן וב&quot;ת שהן [[דחילו ורחימו]] ולפעמים התבונה יורדת להיות [[מוחין]] ב[[נוקבא]] ד[[זעיר אנפין]] שהן אותיות התורה והמצות והמשכיל יבין):}} אך צירוף זה מצרף הקב&quot;ה כדי להעלות מעשה המצות ועסק התורה הנעשים על ידי מחשבה טובה הנ&quot;ל עד [[עולם הבריאה]] מקום עליית התורה והמצות הנעשים על ידי דחילו ורחימו שכליים אשר בהתגלות לבו ממש אבל בלאו הכי נמי עולים ל[[עולם היצירה]] על ידי דחילו ורחימו טבעיים המסותרים בלב כל ישראל בתולדותם כמו שיתבאר לקמן באריכות:&lt;noinclude&gt;[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|א]]&lt;/noinclude&gt;</div>

חב"דטקסט>ב. שורה