https://text.chabadpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA%3A%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90%2F%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%99%D7%97תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק יח - היסטוריית גרסאות2026-05-13T06:16:56Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.40.3https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%99%D7%97&diff=20066&oldid=prevש. א.: הפעיל הגנה על הדף "תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק יח": הדף מושלם ולא אמורים לעשות בו שינויים ([עריכה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן) [העברה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן))2025-08-03T11:05:13Z<p>הפעיל הגנה על הדף "<a href="/index.php/%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%99%D7%97" title="תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק יח">תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק יח</a>": הדף מושלם ולא אמורים לעשות בו שינויים ([עריכה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן) [העברה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן))</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:05, 3 באוגוסט 2025</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div>
</td></tr></table>ש. א.https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%99%D7%97&diff=20065&oldid=prevש. א. ב־11:05, 3 באוגוסט 20252025-08-03T11:05:02Z<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:05, 3 באוגוסט 2025</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''פרק יח ולתוספת''' ביאור באר היטב מלת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">"</del>מאד<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">" </del>שבפסוק <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">"</del>כי קרוב אליך הדבר מאד<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">" </del>וגו' צריך לידע נאמנה כי אף מי שדעתו קצרה בידיעת ה' ואין לו לב להבין בגדולת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אין סוף ברוך הוא </del>להוליד ממנה דחילו ורחימו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אפילו </del>במוחו ותבונתו לבד <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אף על פי כן </del>קרוב אליו הדבר מאד לשמור ולעשות כל מצות התורה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ותלמוד תורה </del>כנגד כולן בפיו ובלבבו ממש מעומקא דלבא באמת לאמיתו בדחילו ורחימו שהיא אהבה מסותרת שבלב כללות ישראל שהיא ירושה לנו מאבותינו רק שצריך <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">להקדים </del>ולבאר תחלה באר היטב שרש אהבה זו ועניינה ואיך היא ירושה לנו ואיך נכלל בה גם דחילו. והענין כי האבות הן הן המרכבה ועל כן זכו להמשיך נר"נ לבניהם אחריהם עד עולם מעשר ספירות דקדושה שבארבע עולמות אבי"ע לכל אחד ואחד כפי מדרגתו וכפי מעשיו ועל כל פנים <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אפילו </del>לקל שבקלים ופושעי ישראל נמשך בזיווגם נפש דנפש דמלכות דעשיה שהיא מדרגה התחתונה שבקדושת העשיה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ואף על פי כן </del>מאחר שהיא מעשר ספירות קדושות היא כלולה מכולן גם מחכמה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דעשיה </del>שבתוכה מלובשת חכמה דמלכות דאצילות שבתוכה חכמה דאצילות שבה מאיר אור <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אין סוף ברוך הוא </del>ממש כדכתיב <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">"</del>ה' בחכמה יסד ארץ<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">" ו"כולם </del>בחכמה עשית<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">" </del>ונמצא כי אין סוף <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ברוך הוא </del>מלובש <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בבחינת </del>חכמה שבנפש האדם יהיה מי שיהיה מישראל <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ובחינת </del>החכמה שבה עם אור <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אין סוף ברוך הוא </del>המלובש בה מתפשטת בכל <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בחינת </del>הנפש כולה להחיותה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מבחינת </del>ראשה עד <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בחינת </del>רגלה כדכתיב <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">"</del>החכמה תחיה בעליה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">" </del>[ולפעמים ממשיכים פושעי ישראל נשמות גבוהות מאד שהיו בעמקי הקליפות <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כמו שכתב </del>בספר גלגולים]: </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''פרק יח ולתוספת''' ביאור באר היטב מלת מאד שבפסוק כי קרוב אליך הדבר מאד וגו' צריך לידע נאמנה כי אף מי שדעתו קצרה בידיעת ה' ואין לו לב להבין בגדולת <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">א"ס ב"ה </ins>להוליד ממנה דחילו ורחימו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אפי' </ins>במוחו ותבונתו לבד <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אעפ"כ </ins>קרוב אליו הדבר מאד לשמור ולעשות כל מצות התורה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ות"ת </ins>כנגד כולן בפיו ובלבבו ממש מעומקא דלבא באמת לאמיתו בדחילו ורחימו שהיא אהבה מסותרת שבלב כללות ישראל שהיא ירושה לנו מאבותינו רק שצריך <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">להקדי' </ins>ולבאר תחלה באר היטב שרש אהבה זו ועניינה ואיך היא ירושה לנו ואיך נכלל בה גם דחילו. והענין כי האבות הן הן המרכבה ועל כן זכו להמשיך נר"נ לבניהם אחריהם עד עולם מעשר ספירות דקדושה שבארבע עולמות אבי"ע לכל אחד ואחד כפי מדרגתו וכפי מעשיו ועל כל פנים <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אפי' </ins>לקל שבקלים ופושעי ישראל נמשך בזיווגם נפש דנפש דמלכות דעשיה שהיא מדרגה התחתונה שבקדושת העשיה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ואעפ"כ </ins>מאחר שהיא מעשר ספירות קדושות היא כלולה מכולן גם מחכמה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דעשי' </ins>שבתוכה מלובשת חכמה דמלכות דאצילות שבתוכה חכמה דאצילות שבה מאיר אור <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">א"ס ב"ה </ins>ממש כדכתיב ה' בחכמה יסד ארץ <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וכולם </ins>בחכמה עשית ונמצא כי אין סוף <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב"ה </ins>מלובש <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בבחי' </ins>חכמה שבנפש האדם יהיה מי שיהיה מישראל <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ובחי' </ins>החכמה שבה עם אור <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">א"ס ב"ה </ins>המלובש בה מתפשטת בכל <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בחי' </ins>הנפש כולה להחיותה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מבחי' </ins>ראשה עד <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בחי' </ins>רגלה כדכתיב החכמה תחיה בעליה [ולפעמים ממשיכים פושעי ישראל נשמות גבוהות מאד שהיו בעמקי הקליפות <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כמ"ש </ins>בספר גלגולים]:</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הנה החכמה היא מקור השכל וההבנה והיא למעלה מהבינה שהוא הבנת השכל והשגתו והחכמה היא למעלה מההבנה וההשגה והיא מקור להן וזהו לשון חכמה כ"ח מ"ה שהוא מה שאינו מושג ומובן ואינו נתפס בהשגה עדיין ולכן מתלבש בה אור <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אין סוף ברוך הוא </del>דלית מחשבה תפיסא ביה כלל ולכן כל ישראל אפילו הנשים ועמי הארץ הם מאמינים בה' שהאמונה היא למעלה מן הדעת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וההשגה </del>כי פתי יאמין לכל דבר וערום יבין וגו' ולגבי הקב"ה שהוא למעלה מן השכל והדעת ולית מחשבה תפיסא ביה כלל הכל כפתיים אצלו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יתברך </del>כדכתיב ואני בער ולא אדע בהמות הייתי עמך ואני תמיד עמך וגו' כלומר שבזה שאני בער ובהמות אני תמיד עמך ולכן <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אפילו </del>קל שבקלים ופושעי ישראל מוסרים נפשם על קדושת ה' על הרוב וסובלים עינוים קשים שלא לכפור בה' אחד ואף אם הם בורים ועמי הארץ ואין יודעים גדולת ה'. וגם במעט שיודעים אין <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מתבוננים </del>כלל ואין <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מוסרים </del>נפשם מחמת דעת והתבוננות בה' כלל. אלא בלי שום דעת והתבוננות רק כאלו הוא דבר שאי אפשר כלל לכפור בה' אחד בלי שום טעם וטענה ומענה כלל והיינו משום שה' אחד מאיר ומחיה כל הנפש <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">על ידי </del>התלבשותו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בבחינת </del>חכמה שבה שהיא למעלה מן הדעת והשכל המושג ומובן:<noinclude>[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|א]]</noinclude></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins>הנה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins>החכמה היא מקור השכל וההבנה והיא למעלה מהבינה שהוא הבנת השכל והשגתו והחכמה היא למעלה מההבנה וההשגה והיא מקור להן וזהו לשון חכמה כ"ח מ"ה שהוא מה שאינו מושג ומובן ואינו נתפס בהשגה עדיין ולכן מתלבש בה אור <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">א"ס ב"ה </ins>דלית מחשבה תפיסא ביה כלל ולכן כל ישראל אפילו הנשים ועמי הארץ הם מאמינים בה' שהאמונה היא למעלה מן הדעת <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וההשג' </ins>כי פתי יאמין לכל דבר וערום יבין וגו' ולגבי הקב"ה שהוא למעלה מן השכל והדעת ולית מחשבה תפיסא ביה כלל הכל כפתיים אצלו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ית' </ins>כדכתיב ואני בער ולא אדע בהמות הייתי עמך ואני תמיד עמך וגו' כלומר שבזה שאני בער ובהמות אני תמיד עמך ולכן <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אפי' </ins>קל שבקלים ופושעי ישראל מוסרים נפשם על קדושת ה' על הרוב וסובלים עינוים קשים שלא לכפור בה' אחד ואף אם הם בורים ועמי הארץ ואין יודעים גדולת ה'. וגם במעט שיודעים אין <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מתבונני' </ins>כלל ואין <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מוסרי' </ins>נפשם מחמת דעת והתבוננות בה' כלל. אלא בלי שום דעת והתבוננות רק כאלו הוא דבר שאי אפשר כלל לכפור בה' אחד בלי שום טעם וטענה ומענה כלל והיינו משום שה' אחד מאיר ומחיה כל הנפש <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ע"י </ins>התלבשותו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בבחי' </ins>חכמה שבה שהיא למעלה מן הדעת והשכל המושג ומובן:<noinclude>[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|א]]</noinclude></div></td></tr>
</table>ש. א.https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%99%D7%97&diff=20064&oldid=prevש. א.: ש. א. העביר את הדף תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק י"ח לשם תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק יח בלי להשאיר הפניה: כותרת שאינה כתובה נכון2025-08-03T11:02:28Z<p>ש. א. העביר את הדף <a href="/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%99%22%D7%97&action=edit&redlink=1" class="new" title="תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק י"ח (הדף אינו קיים)">תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק י"ח</a> לשם <a href="/index.php/%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%99%D7%97" title="תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק יח">תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק יח</a> בלי להשאיר הפניה: כותרת שאינה כתובה נכון</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:02, 3 באוגוסט 2025</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div>
</td></tr></table>ש. א.https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%99%D7%97&diff=15398&oldid=prevש. א.: ש. א. העביר את הדף תבנית:ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק י"ח לשם תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק י"ח בלי להשאיר הפניה: כותרת שאינה כתובה נכון2025-07-14T20:57:52Z<p>ש. א. העביר את הדף <a href="/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_-_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%99%22%D7%97&action=edit&redlink=1" class="new" title="תבנית:ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק י"ח (הדף אינו קיים)">תבנית:ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק י"ח</a> לשם <a href="/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%99%22%D7%97&action=edit&redlink=1" class="new" title="תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק י"ח (הדף אינו קיים)">תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק י"ח</a> בלי להשאיר הפניה: כותרת שאינה כתובה נכון</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־23:57, 14 ביולי 2025</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div>
</td></tr></table>ש. א.https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%99%D7%97&diff=1784&oldid=prevיוסף בן מלמד ב־23:49, 26 ביוני 20242024-06-26T23:49:38Z<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־02:49, 27 ביוני 2024</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''פרק יח ולתוספת''' ביאור באר היטב מלת "מאד" שבפסוק "כי קרוב אליך הדבר מאד" וגו' צריך לידע נאמנה כי אף מי שדעתו קצרה בידיעת ה' ואין לו לב להבין בגדולת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>אין סוף ברוך הוא<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>להוליד ממנה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>דחילו ורחימו<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>אפילו במוחו ותבונתו לבד אף על פי כן קרוב אליו הדבר מאד לשמור ולעשות כל <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>מצות התורה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] ו[[תלמוד </del>תורה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>כנגד כולן בפיו ובלבבו ממש מעומקא דלבא באמת לאמיתו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[דחילו </del>ורחימו<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>שהיא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>אהבה מסותרת<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>שבלב כללות ישראל שהיא ירושה לנו מאבותינו רק שצריך להקדים ולבאר תחלה באר היטב שרש <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>אהבה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>זו ועניינה ואיך היא ירושה לנו ואיך נכלל בה גם דחילו. והענין כי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>האבות הן הן המרכבה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>ועל כן זכו להמשיך <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>נר"נ<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>לבניהם אחריהם עד עולם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מ[[עשר </del>ספירות<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] ד[[קדושה]] </del>שבארבע <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>עולמות אבי"ע<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>לכל אחד ואחד כפי מדרגתו וכפי מעשיו ועל כל פנים אפילו לקל שבקלים ופושעי ישראל נמשך בזיווגם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>נפש<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] ד[[נפש]] ד[[מלכות]] ד[[עשיה]] </del>שהיא מדרגה התחתונה שבקדושת העשיה ואף על פי כן מאחר שהיא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מ[[עשר </del>ספירות<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>קדושות היא כלולה מכולן גם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מ[[חכמה]] </del>דעשיה שבתוכה מלובשת חכמה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ד[[מלכות </del>דאצילות<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>שבתוכה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[חכמה עילאה|</del>חכמה דאצילות<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>שבה מאיר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>אור אין סוף ברוך הוא<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>ממש כדכתיב "ה' בחכמה יסד ארץ" ו"כולם בחכמה עשית" ונמצא כי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>אין סוף ברוך הוא<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>מלובש בבחינת חכמה שבנפש האדם יהיה מי שיהיה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מ[[ישראל]] </del>ובחינת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>החכמה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>שבה עם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>אור אין סוף ברוך הוא<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>המלובש בה מתפשטת בכל בחינת הנפש כולה להחיותה מבחינת ראשה עד בחינת רגלה כדכתיב "<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>החכמה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>תחיה בעליה" [ולפעמים ממשיכים פושעי ישראל נשמות גבוהות מאד שהיו בעמקי הקליפות כמו שכתב בספר גלגולים]: </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''פרק יח ולתוספת''' ביאור באר היטב מלת "מאד" שבפסוק "כי קרוב אליך הדבר מאד" וגו' צריך לידע נאמנה כי אף מי שדעתו קצרה בידיעת ה' ואין לו לב להבין בגדולת אין סוף ברוך הוא להוליד ממנה דחילו ורחימו אפילו במוחו ותבונתו לבד אף על פי כן קרוב אליו הדבר מאד לשמור ולעשות כל מצות התורה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ותלמוד </ins>תורה כנגד כולן בפיו ובלבבו ממש מעומקא דלבא באמת לאמיתו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בדחילו </ins>ורחימו שהיא אהבה מסותרת שבלב כללות ישראל שהיא ירושה לנו מאבותינו רק שצריך להקדים ולבאר תחלה באר היטב שרש אהבה זו ועניינה ואיך היא ירושה לנו ואיך נכלל בה גם דחילו. והענין כי האבות הן הן המרכבה ועל כן זכו להמשיך נר"נ לבניהם אחריהם עד עולם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מעשר </ins>ספירות <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דקדושה </ins>שבארבע עולמות אבי"ע לכל אחד ואחד כפי מדרגתו וכפי מעשיו ועל כל פנים אפילו לקל שבקלים ופושעי ישראל נמשך בזיווגם נפש <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דנפש דמלכות דעשיה </ins>שהיא מדרגה התחתונה שבקדושת העשיה ואף על פי כן מאחר שהיא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מעשר </ins>ספירות קדושות היא כלולה מכולן גם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מחכמה </ins>דעשיה שבתוכה מלובשת חכמה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דמלכות </ins>דאצילות שבתוכה חכמה דאצילות שבה מאיר אור אין סוף ברוך הוא ממש כדכתיב "ה' בחכמה יסד ארץ" ו"כולם בחכמה עשית" ונמצא כי אין סוף ברוך הוא מלובש בבחינת חכמה שבנפש האדם יהיה מי שיהיה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מישראל </ins>ובחינת החכמה שבה עם אור אין סוף ברוך הוא המלובש בה מתפשטת בכל בחינת הנפש כולה להחיותה מבחינת ראשה עד בחינת רגלה כדכתיב "החכמה תחיה בעליה" [ולפעמים ממשיכים פושעי ישראל נשמות גבוהות מאד שהיו בעמקי הקליפות כמו שכתב בספר גלגולים]: </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הנה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[חכמה]] </del>היא מקור השכל וההבנה והיא למעלה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מה[[בינה]] </del>שהוא הבנת השכל והשגתו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ו[[החכמה]] </del>היא למעלה מההבנה וההשגה והיא מקור להן וזהו לשון חכמה כ"ח מ"ה שהוא מה שאינו מושג ומובן ואינו נתפס בהשגה עדיין ולכן מתלבש בה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>אור אין סוף ברוך הוא<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] ד[[לית </del>מחשבה תפיסא ביה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>כלל ולכן כל <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>ישראל<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>אפילו הנשים ועמי הארץ הם מאמינים בה' <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שה[[אמונה]] </del>היא למעלה מן הדעת וההשגה כי פתי יאמין לכל דבר וערום יבין וגו' ולגבי הקב"ה שהוא למעלה מן השכל והדעת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ו[[לית </del>מחשבה תפיסא ביה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>כלל הכל כפתיים אצלו יתברך כדכתיב ואני בער ולא אדע בהמות הייתי עמך ואני תמיד עמך וגו' כלומר שבזה שאני בער ובהמות אני תמיד עמך ולכן אפילו קל שבקלים ופושעי ישראל מוסרים נפשם על <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קידוש ה'|</del>קדושת ה'<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>על הרוב וסובלים עינוים קשים שלא לכפור בה' אחד ואף אם הם בורים ועמי הארץ ואין יודעים <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>גדולת ה'<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</del>. וגם במעט שיודעים אין מתבוננים כלל ואין מוסרים נפשם מחמת דעת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ו[[התבוננות]] </del>בה' כלל. אלא בלי שום דעת והתבוננות רק כאלו הוא דבר שאי אפשר כלל לכפור בה' אחד בלי שום טעם וטענה ומענה כלל והיינו משום שה' אחד מאיר ומחיה כל הנפש על ידי התלבשותו בבחינת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>חכמה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>שבה שהיא למעלה מן הדעת והשכל המושג ומובן:<noinclude>[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|א]]</noinclude></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הנה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">החכמה </ins>היא מקור השכל וההבנה והיא למעלה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מהבינה </ins>שהוא הבנת השכל והשגתו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">והחכמה </ins>היא למעלה מההבנה וההשגה והיא מקור להן וזהו לשון חכמה כ"ח מ"ה שהוא מה שאינו מושג ומובן ואינו נתפס בהשגה עדיין ולכן מתלבש בה אור אין סוף ברוך הוא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דלית </ins>מחשבה תפיסא ביה כלל ולכן כל ישראל אפילו הנשים ועמי הארץ הם מאמינים בה' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שהאמונה </ins>היא למעלה מן הדעת וההשגה כי פתי יאמין לכל דבר וערום יבין וגו' ולגבי הקב"ה שהוא למעלה מן השכל והדעת <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ולית </ins>מחשבה תפיסא ביה כלל הכל כפתיים אצלו יתברך כדכתיב ואני בער ולא אדע בהמות הייתי עמך ואני תמיד עמך וגו' כלומר שבזה שאני בער ובהמות אני תמיד עמך ולכן אפילו קל שבקלים ופושעי ישראל מוסרים נפשם על קדושת ה' על הרוב וסובלים עינוים קשים שלא לכפור בה' אחד ואף אם הם בורים ועמי הארץ ואין יודעים גדולת ה'. וגם במעט שיודעים אין מתבוננים כלל ואין מוסרים נפשם מחמת דעת <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">והתבוננות </ins>בה' כלל. אלא בלי שום דעת והתבוננות רק כאלו הוא דבר שאי אפשר כלל לכפור בה' אחד בלי שום טעם וטענה ומענה כלל והיינו משום שה' אחד מאיר ומחיה כל הנפש על ידי התלבשותו בבחינת חכמה שבה שהיא למעלה מן הדעת והשכל המושג ומובן:<noinclude>[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|א]]</noinclude></div></td></tr>
</table>יוסף בן מלמדhttps://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%99%D7%97&diff=1608&oldid=prevיוסף בן מלמד: גרסה אחת יובאה2024-06-26T13:55:41Z<p>גרסה אחת יובאה</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:55, 26 ביוני 2024</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div>
</td></tr></table>יוסף בן מלמדhttps://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%99%D7%97&diff=1607&oldid=prevחב"דטקסט>אשר שרייבר: הגהה2022-06-08T18:49:02Z<p>הגהה</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>'''פרק יח ולתוספת''' ביאור באר היטב מלת "מאד" שבפסוק "כי קרוב אליך הדבר מאד" וגו' צריך לידע נאמנה כי אף מי שדעתו קצרה בידיעת ה' ואין לו לב להבין בגדולת [[אין סוף ברוך הוא]] להוליד ממנה [[דחילו ורחימו]] אפילו במוחו ותבונתו לבד אף על פי כן קרוב אליו הדבר מאד לשמור ולעשות כל [[מצות התורה]] ו[[תלמוד תורה]] כנגד כולן בפיו ובלבבו ממש מעומקא דלבא באמת לאמיתו ב[[דחילו ורחימו]] שהיא [[אהבה מסותרת]] שבלב כללות ישראל שהיא ירושה לנו מאבותינו רק שצריך להקדים ולבאר תחלה באר היטב שרש [[אהבה]] זו ועניינה ואיך היא ירושה לנו ואיך נכלל בה גם דחילו. והענין כי [[האבות הן הן המרכבה]] ועל כן זכו להמשיך [[נר"נ]] לבניהם אחריהם עד עולם מ[[עשר ספירות]] ד[[קדושה]] שבארבע [[עולמות אבי"ע]] לכל אחד ואחד כפי מדרגתו וכפי מעשיו ועל כל פנים אפילו לקל שבקלים ופושעי ישראל נמשך בזיווגם [[נפש]] ד[[נפש]] ד[[מלכות]] ד[[עשיה]] שהיא מדרגה התחתונה שבקדושת העשיה ואף על פי כן מאחר שהיא מ[[עשר ספירות]] קדושות היא כלולה מכולן גם מ[[חכמה]] דעשיה שבתוכה מלובשת חכמה ד[[מלכות דאצילות]] שבתוכה [[חכמה עילאה|חכמה דאצילות]] שבה מאיר [[אור אין סוף ברוך הוא]] ממש כדכתיב "ה' בחכמה יסד ארץ" ו"כולם בחכמה עשית" ונמצא כי [[אין סוף ברוך הוא]] מלובש בבחינת חכמה שבנפש האדם יהיה מי שיהיה מ[[ישראל]] ובחינת [[החכמה]] שבה עם [[אור אין סוף ברוך הוא]] המלובש בה מתפשטת בכל בחינת הנפש כולה להחיותה מבחינת ראשה עד בחינת רגלה כדכתיב "[[החכמה]] תחיה בעליה" [ולפעמים ממשיכים פושעי ישראל נשמות גבוהות מאד שהיו בעמקי הקליפות כמו שכתב בספר גלגולים]: <br />
<br />
הנה ה[[חכמה]] היא מקור השכל וההבנה והיא למעלה מה[[בינה]] שהוא הבנת השכל והשגתו ו[[החכמה]] היא למעלה מההבנה וההשגה והיא מקור להן וזהו לשון חכמה כ"ח מ"ה שהוא מה שאינו מושג ומובן ואינו נתפס בהשגה עדיין ולכן מתלבש בה [[אור אין סוף ברוך הוא]] ד[[לית מחשבה תפיסא ביה]] כלל ולכן כל [[ישראל]] אפילו הנשים ועמי הארץ הם מאמינים בה' שה[[אמונה]] היא למעלה מן הדעת וההשגה כי פתי יאמין לכל דבר וערום יבין וגו' ולגבי הקב"ה שהוא למעלה מן השכל והדעת ו[[לית מחשבה תפיסא ביה]] כלל הכל כפתיים אצלו יתברך כדכתיב ואני בער ולא אדע בהמות הייתי עמך ואני תמיד עמך וגו' כלומר שבזה שאני בער ובהמות אני תמיד עמך ולכן אפילו קל שבקלים ופושעי ישראל מוסרים נפשם על [[קידוש ה'|קדושת ה']] על הרוב וסובלים עינוים קשים שלא לכפור בה' אחד ואף אם הם בורים ועמי הארץ ואין יודעים [[גדולת ה']]. וגם במעט שיודעים אין מתבוננים כלל ואין מוסרים נפשם מחמת דעת ו[[התבוננות]] בה' כלל. אלא בלי שום דעת והתבוננות רק כאלו הוא דבר שאי אפשר כלל לכפור בה' אחד בלי שום טעם וטענה ומענה כלל והיינו משום שה' אחד מאיר ומחיה כל הנפש על ידי התלבשותו בבחינת [[חכמה]] שבה שהיא למעלה מן הדעת והשכל המושג ומובן:<noinclude>[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|א]]</noinclude></div>חב"דטקסט>אשר שרייבר