https://text.chabadpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA%3A%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90%2F%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%99%D7%98 2026-05-13T06:50:05Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.40.3 https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%99%D7%98&diff=20069&oldid=prev 2025-08-03T11:06:21Z

<p>הפעיל הגנה על הדף &quot;<a href="/index.php/%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%99%D7%98" title="תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק יט">תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק יט</a>&quot;: הדף מושלם ולא אמורים לעשות בו שינויים ([עריכה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן) [העברה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן))</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:06, 3 באוגוסט 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div> </td></tr></table>

ש. א. https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%99%D7%98&diff=20068&oldid=prev 2025-08-03T11:06:12Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:06, 3 באוגוסט 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''פרק יט ולתוספת''' ביאור צריך לבאר היטב <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מה שנאמר </del>"נר ה' נשמת אדם<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">" פירוש </del>שישראל הקרוים אדם נשמתם היא למשל כאור הנר שמתנענע תמיד למעלה בטבעו מפני שאור האש חפץ בטבע ליפרד מהפתילה ולידבק בשרשו למעלה ביסוד האש הכללי שתחת גלגל הירח <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כמו שנאמר בעץ חיים </del>ואף <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שעל ידי </del>זה יכבה ולא יאיר כלום למטה וגם למעלה בשרשו יתבטל אורו במציאות בשרשו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אף על פי כן </del>בכך הוא חפץ בטבעו. כך נשמת האדם וכן <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בחינת </del>רוח ונפש חפצה וחשקה בטבעה ליפרד ולצאת מן הגוף ולידבק בשרשה ומקורה בה' חיי החיים <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ברוך הוא </del>הגם שתהיה אין ואפס ותתבטל שם במציאות לגמרי ולא ישאר ממנה מאומה ממהותה ועצמותה הראשון <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אף על פי כן </del>זה רצונה וחפצה בטבעה וטבע זה הוא שם המושאל לכל דבר שאינו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בבחינת </del>טעם ודעת וגם כאן הכוונה שרצון וחפץ זה בנפש אינו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בבחינת </del>טעם ודעת ושכל מושג ומובן אלא למעלה מהדעת ושכל המושג והמובן והיא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בחינת </del>חכמה שבנפש שבה אור <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אין סוף ברוך הוא</del>. וזהו כלל בכל סטרא דקדושה שאינו אלא מה שנמשך מחכמה שנק' קודש העליון הבטל במציאות באור <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אין סוף ברוך הוא </del>המלובש בו ואינו דבר בפני עצמו כנ"ל ולכן נקרא כ"ח מ"ה והוא הפך ממש <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מבחינת </del>הקליפה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וסטרא אחרא </del>שממנה נפשות אומות העולם דעבדין לגרמייהו ואמרין הב הב והלעיטני להיות יש ודבר בפני עצמו כנ"ל הפך <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בחינת </del>החכמה ולכן נקראים מתים כי החכמה תחיה וכתיב <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">"</del>ימותו ולא בחכמה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">"</del>. וכן <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הרשע|רשעים </del>ופושעי ישראל קודם שבאו לידי נסיון לקדש השם כי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בחינת </del>החכמה שבנפש האלהית עם ניצוץ אלהות מאור <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אין סוף ברוך הוא </del>המלובש בה הם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בבחינת </del>גלות בגופם בנפש הבהמית מצד הקליפה שבחלל השמאלי שבלב המולכת ומושלת בגופם בסוד גלות השכינה כנ"ל. ולכן נקראת אהבה זו בנפש האלהית שרצונה וחפצה לדבק בה' חיי החיים ברוך הוא בשם אהבה מסותרת כי היא מסותרת ומכוסה בלבוש שק דקליפה בפושעי ישראל וממנה נכנס בהם רוח שטות לחטוא כמאמר רז"ל אין אדם חוטא כו' אלא שגלות הזה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לבחינת </del>חכמה אינו אלא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לבחינה </del>המתפשטת ממנה בנפש כולה להחיותה אבל שרש ועיקר של <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בחינת </del>חכמה שבנפש האלהית הוא במוחין ואינה מתלבשת בלבוש שק דקליפה שבלב בחלל השמאלי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בבחינת </del>גלות ממש. רק שהיא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בבחינת </del>שינה ברשעים ואינה פועלת פעולתה בהם כל זמן שעסוקים בדעתם ובינתם בתאות העולם. אך כשבאים לידי נסיון בדבר אמונה שהיא למעלה מהדעת ונגעה עד הנפש <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לבחינת </del>חכמה שבה אזי היא ניעורה משנתה ופועלת פעולתה בכח ה' המלובש בה. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וכמו שנאמר </del>"ויקץ כישן ה'<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">" </del>לעמוד בנסיון באמונת ה' בלי שום טעם ודעת ושכל מושג לו להתגבר על הקליפות ותאוות <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עולם הזה </del>בהיתר ובאיסור שהורגל בהם ולמאוס בהם ולבחור לו ה' לחלקו ולגורלו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מסירות </del>למסור לו נפשו על קדושת שמו ואף כי הקליפות גברו עליו כל ימיו ולא יכול להם כמארז"ל שהרשעים הם ברשות לבם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מכל מקום </del>כשבא לידי נסיון בדבר אמונה בה' אחד שיסודתה בהררי קודש היא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בחינת </del>חכמה שבנפש האלהית שבה מלובש אור <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אין סוף ברוך הוא </del>הרי כל הקליפות בטלים ומבוטלים והיו כלא היו ממש לפני ה' כדכתיב <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">"</del>כל הגוים כאין נגדו<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">" </del>וגו' וכתיב <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">"</del>כי הנה אויביך ה' כי הנה אויביך יאבדו יתפרדו<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">" </del>וגו' וכתיב <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">"</del>כהמס דונג מפני אש יאבדו<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">" </del>וגו' וכתיב <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">"</del>הרים כדונג נמסו<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">"</del>. והנה אור ה' <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אין סוף ברוך הוא </del>המלובש בחכמה שבנפש גדול ועצום כל כך לגרש ולדחות <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הסטרא אחרא </del>והקליפות שלא יוכלו יגעו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אפילו </del>בלבושיו שהם מחשבה דבור ומעשה של אמונת ה' אחד דהיינו לעמוד בנסיון למסור נפשו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אפילו </del>שלא לעשות רק איזה מעשה לבד נגד אמונת ה' אחד כגון להשתחות לעבודה זרה אף שאינו מאמין בה כלל בלבו וכן שלא לדבר תועה ח"ו על אחדות ה' אף שאין פיו ולבו שוין רק לבו שלם באמונת ה' וזה נקרא דחילו הנכלל ברחימו שהיא אהבה הטבעית שבנפש האלהית שבכללות ישראל שחפצה ורצונה בטבעה לידבק בשרשה ומקורה אור <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אין סוף ברוך הוא </del>שמפני אהבה זו ורצון זה היא יראה ומפחדת בטבעה מנגוע בקצה טומאת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עבודה זרה </del>ח"ו שהיא נגד אמונת ה' אחד אפילו בלבושיה החיצונים שהם דבור או מעשה בלי אמונה בלב כלל:&lt;noinclude&gt;[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|א]]&lt;/noinclude&gt;</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''פרק יט ולתוספת''' ביאור צריך לבאר היטב <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מ</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ש </ins>נר ה' נשמת אדם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פי' </ins>שישראל הקרוים אדם נשמתם היא למשל כאור הנר שמתנענע תמיד למעלה בטבעו מפני שאור האש חפץ בטבע ליפרד מהפתילה ולידבק בשרשו למעלה ביסוד האש הכללי שתחת גלגל הירח <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כמ"ש בע"ח </ins>ואף <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שע"י </ins>זה יכבה ולא יאיר כלום למטה וגם למעלה בשרשו יתבטל אורו במציאות בשרשו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אעפ"כ </ins>בכך הוא חפץ בטבעו. כך נשמת האדם וכן <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בחי' </ins>רוח ונפש חפצה וחשקה בטבעה ליפרד ולצאת מן הגוף ולידבק בשרשה ומקורה בה' חיי החיים <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב"ה </ins>הגם שתהיה אין ואפס ותתבטל שם במציאות לגמרי ולא ישאר ממנה מאומה ממהותה ועצמותה הראשון <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אעפ"כ </ins>זה רצונה וחפצה בטבעה וטבע זה הוא שם המושאל לכל דבר שאינו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בבחי' </ins>טעם ודעת וגם כאן הכוונה שרצון וחפץ זה בנפש אינו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בבחי' </ins>טעם ודעת ושכל מושג ומובן אלא למעלה מהדעת ושכל המושג והמובן והיא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בחי' </ins>חכמה שבנפש שבה אור <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">א"ס ב"ה</ins>. וזהו כלל בכל סטרא דקדושה שאינו אלא מה שנמשך מחכמה שנק' קודש העליון הבטל במציאות באור <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">א"ס ב"ה </ins>המלובש בו ואינו דבר בפני עצמו כנ"ל ולכן נקרא כ"ח מ"ה והוא הפך ממש <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מבחי' </ins>הקליפה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וס"א </ins>שממנה נפשות אומות העולם דעבדין לגרמייהו ואמרין הב הב והלעיטני להיות יש ודבר בפני עצמו כנ"ל הפך <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בחי' </ins>החכמה ולכן נקראים מתים כי החכמה תחיה וכתיב ימותו ולא בחכמה. וכן <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הרשעים </ins>ופושעי ישראל קודם שבאו לידי נסיון לקדש השם כי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בחי' </ins>החכמה שבנפש האלהית עם ניצוץ אלהות מאור <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">א"ס ב"ה </ins>המלובש בה הם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בבחי' </ins>גלות בגופם בנפש הבהמית מצד הקליפה שבחלל השמאלי שבלב המולכת ומושלת בגופם בסוד גלות השכינה כנ"ל. ולכן נקראת אהבה זו בנפש האלהית שרצונה וחפצה לדבק בה' חיי החיים ברוך הוא בשם אהבה מסותרת כי היא מסותרת ומכוסה בלבוש שק דקליפה בפושעי ישראל וממנה נכנס בהם רוח שטות לחטוא כמאמר רז"ל אין אדם חוטא כו' אלא שגלות הזה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לבחי' </ins>חכמה אינו אלא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לבחי' </ins>המתפשטת ממנה בנפש כולה להחיותה אבל שרש ועיקר של <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בחי' </ins>חכמה שבנפש האלהית הוא במוחין ואינה מתלבשת בלבוש שק דקליפה שבלב בחלל השמאלי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בבחי' </ins>גלות ממש. רק שהיא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בבחי' </ins>שינה ברשעים ואינה פועלת פעולתה בהם כל זמן שעסוקים בדעתם ובינתם בתאות העולם. אך כשבאים לידי נסיון בדבר אמונה שהיא למעלה מהדעת ונגעה עד הנפש <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לבחי' </ins>חכמה שבה אזי היא ניעורה משנתה ופועלת פעולתה בכח ה' המלובש בה. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וכמ</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ש </ins>ויקץ כישן ה' לעמוד בנסיון באמונת ה' בלי שום טעם ודעת ושכל מושג לו להתגבר על הקליפות ותאוות <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עוה"ז </ins>בהיתר ובאיסור שהורגל בהם ולמאוס בהם ולבחור לו ה' לחלקו ולגורלו למסור לו נפשו על קדושת שמו ואף כי הקליפות גברו עליו כל ימיו ולא יכול להם כמארז"ל שהרשעים הם ברשות לבם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מ"מ </ins>כשבא לידי נסיון בדבר אמונה בה' אחד שיסודתה בהררי קודש היא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בחי' </ins>חכמה שבנפש האלהית שבה מלובש אור <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">א"ס ב"ה </ins>הרי כל הקליפות בטלים ומבוטלים והיו כלא היו ממש לפני ה' כדכתיב כל הגוים כאין נגדו וגו' וכתיב כי הנה אויביך ה' כי הנה אויביך יאבדו יתפרדו וגו' וכתיב כהמס דונג מפני אש יאבדו וגו' וכתיב הרים כדונג נמסו. והנה אור ה' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">א"ס ב"ה </ins>המלובש בחכמה שבנפש גדול ועצום כל כך לגרש ולדחות <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הס"א </ins>והקליפות שלא יוכלו יגעו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אפי' </ins>בלבושיו שהם מחשבה דבור ומעשה של אמונת ה' אחד דהיינו לעמוד בנסיון למסור נפשו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אפי' </ins>שלא לעשות רק איזה מעשה לבד נגד אמונת ה' אחד כגון להשתחות לעבודה זרה אף שאינו מאמין בה כלל בלבו וכן שלא לדבר תועה ח"ו על אחדות ה' אף שאין פיו ולבו שוין רק לבו שלם באמונת ה' וזה נקרא דחילו הנכלל ברחימו שהיא אהבה הטבעית שבנפש האלהית שבכללות ישראל שחפצה ורצונה בטבעה לידבק בשרשה ומקורה אור <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">א"ס ב"ה </ins>שמפני אהבה זו ורצון זה היא יראה ומפחדת בטבעה מנגוע בקצה טומאת <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ע"ז </ins>ח"ו שהיא נגד אמונת ה' אחד אפילו בלבושיה החיצונים שהם דבור או מעשה בלי אמונה בלב כלל:&lt;noinclude&gt;[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|א]]&lt;/noinclude&gt;</div></td></tr> </table>

ש. א. https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%99%D7%98&diff=20067&oldid=prev 2025-08-03T11:05:44Z

<p>ש. א. העביר את הדף <a href="/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%99%22%D7%98&amp;action=edit&amp;redlink=1" class="new" title="תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק י&quot;ט (הדף אינו קיים)">תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק י&quot;ט</a> לשם <a href="/index.php/%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%99%D7%98" title="תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק יט">תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק יט</a> בלי להשאיר הפניה: כותרת שאינה כתובה נכון</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:05, 3 באוגוסט 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div> </td></tr></table>

ש. א. https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%99%D7%98&diff=15399&oldid=prev 2025-07-14T20:58:15Z

<p>ש. א. העביר את הדף <a href="/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_-_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%99%22%D7%98&amp;action=edit&amp;redlink=1" class="new" title="תבנית:ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק י&quot;ט (הדף אינו קיים)">תבנית:ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק י&quot;ט</a> לשם <a href="/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%99%22%D7%98&amp;action=edit&amp;redlink=1" class="new" title="תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק י&quot;ט (הדף אינו קיים)">תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק י&quot;ט</a> בלי להשאיר הפניה: כותרת שאינה כתובה נכון</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־23:58, 14 ביולי 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div> </td></tr></table>

ש. א. https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%99%D7%98&diff=1785&oldid=prev 2024-06-26T23:50:53Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־02:50, 27 ביוני 2024</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''פרק יט ולתוספת''' ביאור צריך לבאר היטב מה שנאמר "נר ה' נשמת אדם" פירוש <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ש[[ישראל]] </del>הקרוים <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>אדם<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] [[נשמה|</del>נשמתם<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>היא למשל כאור הנר שמתנענע תמיד למעלה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[טבע|</del>בטבעו<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>מפני שאור האש חפץ בטבע ליפרד מהפתילה ולידבק בשרשו למעלה ביסוד <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[אש]] </del>הכללי שתחת גלגל הירח כמו שנאמר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[עץ </del>חיים<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>ואף שעל ידי זה יכבה ולא יאיר כלום למטה וגם למעלה בשרשו יתבטל אורו במציאות בשרשו אף על פי כן בכך הוא חפץ בטבעו. כך <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[נשמה|</del>נשמת<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>האדם וכן בחינת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[רוח (חלק הנפש)|</del>רוח<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] ו[[נפש]] </del>חפצה וחשקה בטבעה ליפרד ולצאת מן הגוף ולידבק בשרשה ומקורה בה' חיי החיים ברוך הוא הגם שתהיה אין ואפס ותתבטל שם במציאות לגמרי ולא ישאר ממנה מאומה ממהותה ועצמותה הראשון אף על פי כן זה רצונה וחפצה בטבעה וטבע זה הוא שם המושאל לכל דבר שאינו בבחינת טעם ודעת וגם כאן הכוונה שרצון וחפץ זה בנפש אינו בבחינת טעם ודעת ושכל מושג ומובן אלא למעלה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מ[[הדעת]] </del>ושכל המושג והמובן והיא בחינת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>חכמה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>שבנפש שבה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>אור אין סוף ברוך הוא<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</del>. וזהו כלל בכל סטרא דקדושה שאינו אלא מה שנמשך <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מ[[חכמה]] </del>שנק' קודש העליון הבטל במציאות <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[אור </del>אין סוף ברוך הוא<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>המלובש בו ואינו דבר בפני עצמו כנ"ל ולכן נקרא כ"ח מ"ה והוא הפך ממש מבחינת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[קליפה]] ו[[סטרא </del>אחרא<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>שממנה נפשות <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>אומות העולם<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>דעבדין לגרמייהו ואמרין הב הב והלעיטני להיות <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>יש<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>ודבר בפני עצמו כנ"ל הפך בחינת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[חכמה]] </del>ולכן נקראים מתים כי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>החכמה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>תחיה וכתיב "ימותו ולא בחכמה". וכן <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[רשע</del>|רשעים<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>ופושעי ישראל קודם שבאו לידי נסיון <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ל[[קידוש ה'|קדש </del>השם<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>כי בחינת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[חכמה]] שב[[נפש </del>האלהית<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>עם ניצוץ אלהות <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מ[[אור </del>אין סוף ברוך הוא<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>המלובש בה הם בבחינת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>גלות<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>בגופם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[נפש </del>הבהמית<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>מצד הקליפה שבחלל השמאלי שבלב המולכת ומושלת בגופם בסוד <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>גלות השכינה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>כנ"ל. ולכן נקראת אהבה זו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[נפש </del>האלהית<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>שרצונה וחפצה לדבק בה' חיי החיים ברוך הוא בשם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>אהבה מסותרת<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>כי היא מסותרת ומכוסה בלבוש שק דקליפה בפושעי ישראל וממנה נכנס בהם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>רוח שטות<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>לחטוא כמאמר רז"ל אין אדם חוטא כו' אלא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ש[[גלות]] </del>הזה לבחינת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>חכמה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>אינו אלא לבחינה המתפשטת ממנה בנפש כולה להחיותה אבל שרש ועיקר של בחינת חכמה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שב[[נפש </del>האלהית<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>הוא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[מוחין]] </del>ואינה מתלבשת בלבוש שק דקליפה שבלב בחלל השמאלי בבחינת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>גלות<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>ממש. רק שהיא בבחינת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>שינה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] [[רשע|</del>ברשעים<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>ואינה פועלת פעולתה בהם כל זמן שעסוקים בדעתם ובינתם בתאות העולם. אך כשבאים לידי נסיון בדבר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>אמונה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>שהיא למעלה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מ[[הדעת]] </del>ונגעה עד הנפש לבחינת חכמה שבה אזי היא ניעורה משנתה ופועלת פעולתה בכח ה' המלובש בה. וכמו שנאמר "ויקץ כישן ה'" לעמוד בנסיון <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[אמונה|</del>באמונת ה'<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>בלי שום טעם ודעת ושכל מושג לו להתגבר על הקליפות ותאוות עולם הזה בהיתר ובאיסור שהורגל בהם ולמאוס בהם ולבחור לו ה' לחלקו ולגורלו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>מסירות <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">נפש|</del>למסור לו נפשו<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>על קדושת שמו ואף כי הקליפות גברו עליו כל ימיו ולא יכול להם כמארז"ל שהרשעים הם ברשות לבם מכל מקום כשבא לידי נסיון בדבר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>אמונה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>בה' אחד שיסודתה בהררי קודש היא בחינת חכמה שבנפש האלהית שבה מלובש <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>אור אין סוף ברוך הוא<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>הרי כל הקליפות בטלים ומבוטלים והיו כלא היו ממש לפני ה' כדכתיב "כל הגוים כאין נגדו" וגו' וכתיב "כי הנה אויביך ה' כי הנה אויביך יאבדו יתפרדו" וגו' וכתיב "כהמס דונג מפני אש יאבדו" וגו' וכתיב "הרים כדונג נמסו". והנה אור ה' אין סוף ברוך הוא המלובש בחכמה שבנפש גדול ועצום כל כך לגרש ולדחות הסטרא אחרא והקליפות שלא יוכלו יגעו אפילו בלבושיו שהם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>מחשבה דבור ומעשה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>של אמונת ה' אחד דהיינו לעמוד <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[נסיון]] </del>למסור נפשו אפילו שלא לעשות רק איזה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>מעשה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>לבד נגד אמונת ה' אחד כגון להשתחות לעבודה זרה אף שאינו מאמין בה כלל בלבו וכן שלא לדבר תועה ח"ו על <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>אחדות ה'<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>אף שאין פיו ולבו שוין רק לבו שלם באמונת ה' וזה נקרא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>דחילו<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>הנכלל <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[רחימו]] </del>שהיא אהבה הטבעית <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שב[[נפש </del>האלהית<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>שבכללות ישראל שחפצה ורצונה בטבעה לידבק בשרשה ומקורה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>אור אין סוף ברוך הוא<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>שמפני אהבה זו ורצון זה היא יראה ומפחדת בטבעה מנגוע בקצה טומאת עבודה זרה ח"ו שהיא נגד אמונת ה' אחד אפילו בלבושיה החיצונים שהם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>דבור<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>או <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>מעשה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>בלי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>אמונה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>בלב כלל:&lt;noinclude&gt;[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|א]]&lt;/noinclude&gt;</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''פרק יט ולתוספת''' ביאור צריך לבאר היטב מה שנאמר "נר ה' נשמת אדם" פירוש <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שישראל </ins>הקרוים אדם נשמתם היא למשל כאור הנר שמתנענע תמיד למעלה בטבעו מפני שאור האש חפץ בטבע ליפרד מהפתילה ולידבק בשרשו למעלה ביסוד <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">האש </ins>הכללי שתחת גלגל הירח כמו שנאמר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בעץ </ins>חיים ואף שעל ידי זה יכבה ולא יאיר כלום למטה וגם למעלה בשרשו יתבטל אורו במציאות בשרשו אף על פי כן בכך הוא חפץ בטבעו. כך נשמת האדם וכן בחינת רוח <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ונפש </ins>חפצה וחשקה בטבעה ליפרד ולצאת מן הגוף ולידבק בשרשה ומקורה בה' חיי החיים ברוך הוא הגם שתהיה אין ואפס ותתבטל שם במציאות לגמרי ולא ישאר ממנה מאומה ממהותה ועצמותה הראשון אף על פי כן זה רצונה וחפצה בטבעה וטבע זה הוא שם המושאל לכל דבר שאינו בבחינת טעם ודעת וגם כאן הכוונה שרצון וחפץ זה בנפש אינו בבחינת טעם ודעת ושכל מושג ומובן אלא למעלה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מהדעת </ins>ושכל המושג והמובן והיא בחינת חכמה שבנפש שבה אור אין סוף ברוך הוא. וזהו כלל בכל סטרא דקדושה שאינו אלא מה שנמשך <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מחכמה </ins>שנק' קודש העליון הבטל במציאות <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">באור </ins>אין סוף ברוך הוא המלובש בו ואינו דבר בפני עצמו כנ"ל ולכן נקרא כ"ח מ"ה והוא הפך ממש מבחינת <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הקליפה וסטרא </ins>אחרא שממנה נפשות אומות העולם דעבדין לגרמייהו ואמרין הב הב והלעיטני להיות יש ודבר בפני עצמו כנ"ל הפך בחינת <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">החכמה </ins>ולכן נקראים מתים כי החכמה תחיה וכתיב "ימותו ולא בחכמה". וכן <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הרשע</ins>|רשעים ופושעי ישראל קודם שבאו לידי נסיון <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לקדש </ins>השם כי בחינת <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">החכמה שבנפש </ins>האלהית עם ניצוץ אלהות <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מאור </ins>אין סוף ברוך הוא המלובש בה הם בבחינת גלות בגופם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בנפש </ins>הבהמית מצד הקליפה שבחלל השמאלי שבלב המולכת ומושלת בגופם בסוד גלות השכינה כנ"ל. ולכן נקראת אהבה זו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בנפש </ins>האלהית שרצונה וחפצה לדבק בה' חיי החיים ברוך הוא בשם אהבה מסותרת כי היא מסותרת ומכוסה בלבוש שק דקליפה בפושעי ישראל וממנה נכנס בהם רוח שטות לחטוא כמאמר רז"ל אין אדם חוטא כו' אלא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שגלות </ins>הזה לבחינת חכמה אינו אלא לבחינה המתפשטת ממנה בנפש כולה להחיותה אבל שרש ועיקר של בחינת חכמה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שבנפש </ins>האלהית הוא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">במוחין </ins>ואינה מתלבשת בלבוש שק דקליפה שבלב בחלל השמאלי בבחינת גלות ממש. רק שהיא בבחינת שינה ברשעים ואינה פועלת פעולתה בהם כל זמן שעסוקים בדעתם ובינתם בתאות העולם. אך כשבאים לידי נסיון בדבר אמונה שהיא למעלה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מהדעת </ins>ונגעה עד הנפש לבחינת חכמה שבה אזי היא ניעורה משנתה ופועלת פעולתה בכח ה' המלובש בה. וכמו שנאמר "ויקץ כישן ה'" לעמוד בנסיון באמונת ה' בלי שום טעם ודעת ושכל מושג לו להתגבר על הקליפות ותאוות עולם הזה בהיתר ובאיסור שהורגל בהם ולמאוס בהם ולבחור לו ה' לחלקו ולגורלו מסירות למסור לו נפשו על קדושת שמו ואף כי הקליפות גברו עליו כל ימיו ולא יכול להם כמארז"ל שהרשעים הם ברשות לבם מכל מקום כשבא לידי נסיון בדבר אמונה בה' אחד שיסודתה בהררי קודש היא בחינת חכמה שבנפש האלהית שבה מלובש אור אין סוף ברוך הוא הרי כל הקליפות בטלים ומבוטלים והיו כלא היו ממש לפני ה' כדכתיב "כל הגוים כאין נגדו" וגו' וכתיב "כי הנה אויביך ה' כי הנה אויביך יאבדו יתפרדו" וגו' וכתיב "כהמס דונג מפני אש יאבדו" וגו' וכתיב "הרים כדונג נמסו". והנה אור ה' אין סוף ברוך הוא המלובש בחכמה שבנפש גדול ועצום כל כך לגרש ולדחות הסטרא אחרא והקליפות שלא יוכלו יגעו אפילו בלבושיו שהם מחשבה דבור ומעשה של אמונת ה' אחד דהיינו לעמוד <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בנסיון </ins>למסור נפשו אפילו שלא לעשות רק איזה מעשה לבד נגד אמונת ה' אחד כגון להשתחות לעבודה זרה אף שאינו מאמין בה כלל בלבו וכן שלא לדבר תועה ח"ו על אחדות ה' אף שאין פיו ולבו שוין רק לבו שלם באמונת ה' וזה נקרא דחילו הנכלל <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ברחימו </ins>שהיא אהבה הטבעית <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שבנפש </ins>האלהית שבכללות ישראל שחפצה ורצונה בטבעה לידבק בשרשה ומקורה אור אין סוף ברוך הוא שמפני אהבה זו ורצון זה היא יראה ומפחדת בטבעה מנגוע בקצה טומאת עבודה זרה ח"ו שהיא נגד אמונת ה' אחד אפילו בלבושיה החיצונים שהם דבור או מעשה בלי אמונה בלב כלל:&lt;noinclude&gt;[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|א]]&lt;/noinclude&gt;</div></td></tr> </table>

יוסף בן מלמד https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%99%D7%98&diff=1610&oldid=prev 2024-06-26T13:55:41Z

<p>גרסה אחת יובאה</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:55, 26 ביוני 2024</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div> </td></tr></table>

יוסף בן מלמד https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%99%D7%98&diff=1609&oldid=prev 2024-06-02T20:28:05Z

<p></p> <p><b>דף חדש</b></p><div>&#039;&#039;&#039;פרק יט ולתוספת&#039;&#039;&#039; ביאור צריך לבאר היטב מה שנאמר &quot;נר ה&#039; נשמת אדם&quot; פירוש ש[[ישראל]] הקרוים [[אדם]] [[נשמה|נשמתם]] היא למשל כאור הנר שמתנענע תמיד למעלה [[טבע|בטבעו]] מפני שאור האש חפץ בטבע ליפרד מהפתילה ולידבק בשרשו למעלה ביסוד ה[[אש]] הכללי שתחת גלגל הירח כמו שנאמר ב[[עץ חיים]] ואף שעל ידי זה יכבה ולא יאיר כלום למטה וגם למעלה בשרשו יתבטל אורו במציאות בשרשו אף על פי כן בכך הוא חפץ בטבעו. כך [[נשמה|נשמת]] האדם וכן בחינת [[רוח (חלק הנפש)|רוח]] ו[[נפש]] חפצה וחשקה בטבעה ליפרד ולצאת מן הגוף ולידבק בשרשה ומקורה בה&#039; חיי החיים ברוך הוא הגם שתהיה אין ואפס ותתבטל שם במציאות לגמרי ולא ישאר ממנה מאומה ממהותה ועצמותה הראשון אף על פי כן זה רצונה וחפצה בטבעה וטבע זה הוא שם המושאל לכל דבר שאינו בבחינת טעם ודעת וגם כאן הכוונה שרצון וחפץ זה בנפש אינו בבחינת טעם ודעת ושכל מושג ומובן אלא למעלה מ[[הדעת]] ושכל המושג והמובן והיא בחינת [[חכמה]] שבנפש שבה [[אור אין סוף ברוך הוא]]. וזהו כלל בכל סטרא דקדושה שאינו אלא מה שנמשך מ[[חכמה]] שנק&#039; קודש העליון הבטל במציאות ב[[אור אין סוף ברוך הוא]] המלובש בו ואינו דבר בפני עצמו כנ&quot;ל ולכן נקרא כ&quot;ח מ&quot;ה והוא הפך ממש מבחינת ה[[קליפה]] ו[[סטרא אחרא]] שממנה נפשות [[אומות העולם]] דעבדין לגרמייהו ואמרין הב הב והלעיטני להיות [[יש]] ודבר בפני עצמו כנ&quot;ל הפך בחינת ה[[חכמה]] ולכן נקראים מתים כי [[החכמה]] תחיה וכתיב &quot;ימותו ולא בחכמה&quot;. וכן ה[[רשע|רשעים]] ופושעי ישראל קודם שבאו לידי נסיון ל[[קידוש ה&#039;|קדש השם]] כי בחינת ה[[חכמה]] שב[[נפש האלהית]] עם ניצוץ אלהות מ[[אור אין סוף ברוך הוא]] המלובש בה הם בבחינת [[גלות]] בגופם ב[[נפש הבהמית]] מצד הקליפה שבחלל השמאלי שבלב המולכת ומושלת בגופם בסוד [[גלות השכינה]] כנ&quot;ל. ולכן נקראת אהבה זו ב[[נפש האלהית]] שרצונה וחפצה לדבק בה&#039; חיי החיים ברוך הוא בשם [[אהבה מסותרת]] כי היא מסותרת ומכוסה בלבוש שק דקליפה בפושעי ישראל וממנה נכנס בהם [[רוח שטות]] לחטוא כמאמר רז&quot;ל אין אדם חוטא כו&#039; אלא ש[[גלות]] הזה לבחינת [[חכמה]] אינו אלא לבחינה המתפשטת ממנה בנפש כולה להחיותה אבל שרש ועיקר של בחינת חכמה שב[[נפש האלהית]] הוא ב[[מוחין]] ואינה מתלבשת בלבוש שק דקליפה שבלב בחלל השמאלי בבחינת [[גלות]] ממש. רק שהיא בבחינת [[שינה]] [[רשע|ברשעים]] ואינה פועלת פעולתה בהם כל זמן שעסוקים בדעתם ובינתם בתאות העולם. אך כשבאים לידי נסיון בדבר [[אמונה]] שהיא למעלה מ[[הדעת]] ונגעה עד הנפש לבחינת חכמה שבה אזי היא ניעורה משנתה ופועלת פעולתה בכח ה&#039; המלובש בה. וכמו שנאמר &quot;ויקץ כישן ה&#039;&quot; לעמוד בנסיון [[אמונה|באמונת ה&#039;]] בלי שום טעם ודעת ושכל מושג לו להתגבר על הקליפות ותאוות עולם הזה בהיתר ובאיסור שהורגל בהם ולמאוס בהם ולבחור לו ה&#039; לחלקו ולגורלו [[מסירות נפש|למסור לו נפשו]] על קדושת שמו ואף כי הקליפות גברו עליו כל ימיו ולא יכול להם כמארז&quot;ל שהרשעים הם ברשות לבם מכל מקום כשבא לידי נסיון בדבר [[אמונה]] בה&#039; אחד שיסודתה בהררי קודש היא בחינת חכמה שבנפש האלהית שבה מלובש [[אור אין סוף ברוך הוא]] הרי כל הקליפות בטלים ומבוטלים והיו כלא היו ממש לפני ה&#039; כדכתיב &quot;כל הגוים כאין נגדו&quot; וגו&#039; וכתיב &quot;כי הנה אויביך ה&#039; כי הנה אויביך יאבדו יתפרדו&quot; וגו&#039; וכתיב &quot;כהמס דונג מפני אש יאבדו&quot; וגו&#039; וכתיב &quot;הרים כדונג נמסו&quot;. והנה אור ה&#039; אין סוף ברוך הוא המלובש בחכמה שבנפש גדול ועצום כל כך לגרש ולדחות הסטרא אחרא והקליפות שלא יוכלו יגעו אפילו בלבושיו שהם [[מחשבה דבור ומעשה]] של אמונת ה&#039; אחד דהיינו לעמוד ב[[נסיון]] למסור נפשו אפילו שלא לעשות רק איזה [[מעשה]] לבד נגד אמונת ה&#039; אחד כגון להשתחות לעבודה זרה אף שאינו מאמין בה כלל בלבו וכן שלא לדבר תועה ח&quot;ו על [[אחדות ה&#039;]] אף שאין פיו ולבו שוין רק לבו שלם באמונת ה&#039; וזה נקרא [[דחילו]] הנכלל ב[[רחימו]] שהיא אהבה הטבעית שב[[נפש האלהית]] שבכללות ישראל שחפצה ורצונה בטבעה לידבק בשרשה ומקורה [[אור אין סוף ברוך הוא]] שמפני אהבה זו ורצון זה היא יראה ומפחדת בטבעה מנגוע בקצה טומאת עבודה זרה ח&quot;ו שהיא נגד אמונת ה&#039; אחד אפילו בלבושיה החיצונים שהם [[דבור]] או [[מעשה]] בלי [[אמונה]] בלב כלל:&lt;noinclude&gt;[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|א]]&lt;/noinclude&gt;</div>

חב"דטקסט>ב. שורה