https://text.chabadpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA%3A%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90%2F%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9Bתבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק כ - היסטוריית גרסאות2026-05-13T02:14:12Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.40.3https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9B&diff=20072&oldid=prevש. א.: הפעיל הגנה על הדף "תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק כ": הדף מושלם ולא אמורים לעשות בו שינויים ([עריכה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן) [העברה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן))2025-08-03T11:07:18Z<p>הפעיל הגנה על הדף "<a href="/index.php/%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9B" title="תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק כ">תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק כ</a>": הדף מושלם ולא אמורים לעשות בו שינויים ([עריכה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן) [העברה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן))</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:07, 3 באוגוסט 2025</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div>
</td></tr></table>ש. א.https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9B&diff=20071&oldid=prevש. א. ב־11:07, 3 באוגוסט 20252025-08-03T11:07:09Z<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:07, 3 באוגוסט 2025</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''פרק כ והנה''' מודעת זאת לכל כי מצות ואזהרת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עבודה זרה </del>שהם שני דברות הראשונים אנכי ולא יהיה לך הם כללות כל התורה כולה. כי דבור אנכי כולל כל רמ"ח מצות עשה. ולא יהיה לך כולל כל שס"ה מצות <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לא תעשה </del>ולכן שמענו אנכי ולא יהיה לך לבד מפי הגבורה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כמאמר רז</del>"ל מפני שהם כללות התורה כולה. ולבאר היטב ענין זה צריך להזכיר תחלה בקצרה ענין ומהות אחדותו של הקב"ה שנקרא יחיד ומיוחד וכל מאמינים שהוא לבדו הוא כמו שהיה קודם שנברא העולם ממש שהיה הוא לבדו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וכמו שנאמר </del>"אתה הוא עד שלא נברא העולם אתה הוא משנברא<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">" </del>כו' <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פירוש </del>הוא ממש בלי שום שינוי כדכתיב <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">"</del>אני ה' לא שניתי" <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כי עולם הזה </del>וכן כל העולמות העליונים אינן פועלים שום שינוי באחדותו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יתברך </del>בהבראם מאין ליש שכמו שהיה הוא לבדו הוא יחיד ומיוחד קודם הבראם כן הוא לבדו הוא יחיד ומיוחד אחר שבראם משום דכולא קמיה כלא חשיב וכאין ואפס ממש כי התהוות כל <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">העולמות </del>עליונים ותחתונים מאין ליש וחיותם וקיומם המקיימם שלא יחזרו להיות אין ואפס כשהיה אינו אלא דבר ה' ורוח פיו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יתברך </del>המלובש בהם. ולמשל כמו בנפש האדם כשמדבר דבר אחד שדבור זה לבדו כלא ממש <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אפילו </del>לגבי כללות נפשו המדברת שהוא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בחינת </del>לבוש האמצעי שלה שהוא כח הדבור שלה שיכול לדבר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דבורים </del>לאין קץ ותכלית <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וכל שכן </del>לגבי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בחינת </del>לבוש הפנימי שלה שהוא המחשבה שממנה נמשכו הדבורים והיא חיותם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ואין צריך </del>לומר לגבי מהות ועצמות הנפש שהן עשר בחינותיה הנ"ל חב"ד כו' שמהן נמשכו אותיות מחשבה זו המלובשות בדבור זה כשמדבר כי המחשבה היא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">גם כן בחינת </del>אותיות כמו הדבור רק שהן רוחניות ודקות יותר אבל עשר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בחינת </del>חב"ד כו' הן שרש ומקור המחשבה ואין בהם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בחינת </del>אותיות עדיין קודם שמתלבשות בלבוש המחשבה. למשל כשנופלת איזו אהבה וחמדה בלבו של אדם קודם שעולה מהלב אל המוח לחשב ולהרהר בה אין בה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בחינת </del>אותיות עדיין רק חפץ פשוט וחשיקה בלב אל הדבר ההוא הנחמד אצלו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וכל שכן </del>קודם שנפלה התאוה והחמדה בלבו לאותו דבר רק היתה בכח חכמתו ושכלו וידיעתו שהיה נודע אצלו אותו דבר שהוא נחמד ונעים וטוב ויפה להשיגו ולידבק בו כגון ללמוד איזו חכמה או לאכול איזו מאכל ערב רק לאחר שכבר נפלה החמדה והתאוה בלבו בכח חכמתו ושכלו וידיעתו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ואחר כך </del>חזרה ועלתה מהלב למוח לחשב ולהרהר בה איך להוציא תאותו מכח אל הפועל להשיג המאכל או למידת החכמה בפועל הרי בכאן נולדה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בחינת </del>אותיות במוחו שהן אותיות כלשון עם ועם המדברים והמהרהרים בהם כל ענייני העולם:<noinclude>[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|א]]</noinclude></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''פרק כ והנה''' מודעת זאת לכל כי מצות ואזהרת <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ע"ז </ins>שהם שני דברות הראשונים אנכי ולא יהיה לך הם כללות כל התורה כולה. כי דבור אנכי כולל כל רמ"ח מצות עשה. ולא יהיה לך כולל כל שס"ה מצות <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ל"ת </ins>ולכן שמענו אנכי ולא יהיה לך לבד מפי הגבורה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כמארז</ins>"ל מפני שהם כללות התורה כולה. ולבאר היטב ענין זה צריך להזכיר תחלה בקצרה ענין ומהות אחדותו של הקב"ה שנקרא יחיד ומיוחד וכל מאמינים שהוא לבדו הוא כמו שהיה קודם שנברא העולם ממש שהיה הוא לבדו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וכמ</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ש </ins>אתה הוא עד שלא נברא העולם אתה הוא משנברא כו' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פי' </ins>הוא ממש בלי שום שינוי כדכתיב אני ה' לא שניתי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כי עוה</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ז </ins>וכן כל העולמות העליונים אינן פועלים שום שינוי באחדותו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ית' </ins>בהבראם מאין ליש שכמו שהיה הוא לבדו הוא יחיד ומיוחד קודם הבראם כן הוא לבדו הוא יחיד ומיוחד אחר שבראם משום דכולא קמיה כלא חשיב וכאין ואפס ממש כי התהוות כל <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">העולמו' </ins>עליונים ותחתונים מאין ליש וחיותם וקיומם המקיימם שלא יחזרו להיות אין ואפס כשהיה אינו אלא דבר ה' ורוח פיו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ית' </ins>המלובש בהם. ולמשל כמו בנפש האדם כשמדבר דבר אחד שדבור זה לבדו כלא ממש <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אפי' </ins>לגבי כללות נפשו המדברת שהוא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בחי' </ins>לבוש האמצעי שלה שהוא כח הדבור שלה שיכול לדבר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דבורי' </ins>לאין קץ ותכלית <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וכ"ש </ins>לגבי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בחי' </ins>לבוש הפנימי שלה שהוא המחשבה שממנה נמשכו הדבורים והיא חיותם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וא"צ </ins>לומר לגבי מהות ועצמות הנפש שהן עשר בחינותיה הנ"ל חב"ד כו' שמהן נמשכו אותיות מחשבה זו המלובשות בדבור זה כשמדבר כי המחשבה היא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ג"כ בחי' </ins>אותיות כמו הדבור רק שהן רוחניות ודקות יותר אבל עשר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בחי' </ins>חב"ד כו' הן שרש ומקור המחשבה ואין בהם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בחי' </ins>אותיות עדיין קודם שמתלבשות בלבוש המחשבה. למשל כשנופלת איזו אהבה וחמדה בלבו של אדם קודם שעולה מהלב אל המוח לחשב ולהרהר בה אין בה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בחי' </ins>אותיות עדיין רק חפץ פשוט וחשיקה בלב אל הדבר ההוא הנחמד אצלו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וכ"ש </ins>קודם שנפלה התאוה והחמדה בלבו לאותו דבר רק היתה בכח חכמתו ושכלו וידיעתו שהיה נודע אצלו אותו דבר שהוא נחמד ונעים וטוב ויפה להשיגו ולידבק בו כגון ללמוד איזו חכמה או לאכול איזו מאכל ערב רק לאחר שכבר נפלה החמדה והתאוה בלבו בכח חכמתו ושכלו וידיעתו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ואח"כ </ins>חזרה ועלתה מהלב למוח לחשב ולהרהר בה איך להוציא תאותו מכח אל הפועל להשיג המאכל או למידת החכמה בפועל הרי בכאן נולדה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בחי' </ins>אותיות במוחו שהן אותיות כלשון עם ועם המדברים והמהרהרים בהם כל ענייני העולם:<noinclude>[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|א]]</noinclude></div></td></tr>
</table>ש. א.https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9B&diff=20070&oldid=prevש. א.: ש. א. העביר את הדף תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק כ' לשם תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק כ בלי להשאיר הפניה: כותרת שאינה כתובה נכון2025-08-03T11:06:36Z<p>ש. א. העביר את הדף <a href="/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9B%27&action=edit&redlink=1" class="new" title="תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק כ' (הדף אינו קיים)">תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק כ'</a> לשם <a href="/index.php/%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9B" title="תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק כ">תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק כ</a> בלי להשאיר הפניה: כותרת שאינה כתובה נכון</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:06, 3 באוגוסט 2025</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div>
</td></tr></table>ש. א.https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9B&diff=15400&oldid=prevש. א.: ש. א. העביר את הדף תבנית:ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק כ' לשם תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק כ' בלי להשאיר הפניה: כותרת שאינה כתובה נכון2025-07-14T20:58:33Z<p>ש. א. העביר את הדף <a href="/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_-_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9B%27&action=edit&redlink=1" class="new" title="תבנית:ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק כ' (הדף אינו קיים)">תבנית:ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק כ'</a> לשם <a href="/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9B%27&action=edit&redlink=1" class="new" title="תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק כ' (הדף אינו קיים)">תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק כ'</a> בלי להשאיר הפניה: כותרת שאינה כתובה נכון</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־23:58, 14 ביולי 2025</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div>
</td></tr></table>ש. א.https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9B&diff=1786&oldid=prevיוסף בן מלמד ב־23:52, 26 ביוני 20242024-06-26T23:52:04Z<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־02:52, 27 ביוני 2024</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''פרק כ והנה''' מודעת זאת לכל כי מצות ואזהרת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>עבודה זרה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>שהם שני דברות הראשונים אנכי ולא יהיה לך הם כללות כל <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[תורה]] </del>כולה. כי דבור אנכי כולל כל <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>רמ"ח מצות עשה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</del>. ולא יהיה לך כולל כל <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>שס"ה מצות לא תעשה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>ולכן שמענו אנכי ולא יהיה לך לבד מפי הגבורה כמאמר רז"ל מפני שהם כללות התורה כולה. ולבאר היטב ענין זה צריך להזכיר תחלה בקצרה ענין ומהות אחדותו של <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>הקב"ה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>שנקרא יחיד ומיוחד וכל מאמינים שהוא לבדו הוא כמו שהיה קודם שנברא העולם ממש שהיה הוא לבדו וכמו שנאמר "אתה הוא עד שלא נברא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[עולם]] </del>אתה הוא משנברא" כו' פירוש הוא ממש בלי שום שינוי כדכתיב "אני ה' לא שניתי" כי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>עולם הזה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>וכן כל העולמות העליונים אינן פועלים שום שינוי באחדותו יתברך בהבראם מאין ליש שכמו שהיה הוא לבדו הוא יחיד ומיוחד קודם הבראם כן הוא לבדו הוא יחיד ומיוחד אחר שבראם משום <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ד[[כולא </del>קמיה כלא חשיב<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>וכאין ואפס ממש כי התהוות כל העולמות עליונים ותחתונים מאין ליש וחיותם וקיומם המקיימם שלא יחזרו להיות אין ואפס כשהיה אינו אלא דבר ה' ורוח פיו יתברך המלובש בהם. ולמשל כמו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[נפש]] </del>האדם כשמדבר דבר אחד <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ש[[דבור]] </del>זה לבדו כלא ממש אפילו לגבי כללות נפשו המדברת שהוא בחינת לבוש האמצעי שלה שהוא כח <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[דבור]] </del>שלה שיכול לדבר דבורים לאין קץ ותכלית וכל שכן לגבי בחינת לבוש הפנימי שלה שהוא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[מחשבה]] </del>שממנה נמשכו הדבורים והיא חיותם ואין צריך לומר לגבי מהות ועצמות הנפש שהן עשר בחינותיה הנ"ל <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>חב"ד <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(ספירות)|חב"ד]] </del>כו' שמהן נמשכו אותיות <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>מחשבה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>זו המלובשות בדבור זה כשמדבר כי המחשבה היא גם כן בחינת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[אותיות המחשבה|</del>אותיות<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>כמו הדבור רק שהן רוחניות ודקות יותר אבל עשר בחינת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[חב"ד (ספירות)|</del>חב"ד<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>כו' הן שרש ומקור המחשבה ואין בהם בחינת אותיות עדיין קודם שמתלבשות בלבוש המחשבה. למשל כשנופלת איזו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>אהבה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>וחמדה בלבו של אדם קודם שעולה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מה[[לב]] </del>אל <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[מוח]] </del>לחשב ולהרהר בה אין בה בחינת אותיות עדיין רק חפץ פשוט וחשיקה בלב אל הדבר ההוא הנחמד אצלו וכל שכן קודם שנפלה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[תאוה]] </del>והחמדה בלבו לאותו דבר רק היתה בכח חכמתו ושכלו וידיעתו שהיה נודע אצלו אותו דבר שהוא נחמד ונעים וטוב ויפה להשיגו ולידבק בו כגון ללמוד איזו חכמה או לאכול איזו מאכל ערב רק לאחר שכבר נפלה החמדה והתאוה בלבו בכח <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[חכמה|</del>חכמתו<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>ושכלו וידיעתו ואחר כך חזרה ועלתה מהלב למוח לחשב ולהרהר בה איך להוציא תאותו מכח אל הפועל להשיג המאכל או למידת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>החכמה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>בפועל הרי בכאן נולדה בחינת אותיות במוחו שהן אותיות כלשון עם ועם המדברים והמהרהרים בהם כל ענייני העולם:<noinclude>[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|א]]</noinclude></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''פרק כ והנה''' מודעת זאת לכל כי מצות ואזהרת עבודה זרה שהם שני דברות הראשונים אנכי ולא יהיה לך הם כללות כל <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">התורה </ins>כולה. כי דבור אנכי כולל כל רמ"ח מצות עשה. ולא יהיה לך כולל כל שס"ה מצות לא תעשה ולכן שמענו אנכי ולא יהיה לך לבד מפי הגבורה כמאמר רז"ל מפני שהם כללות התורה כולה. ולבאר היטב ענין זה צריך להזכיר תחלה בקצרה ענין ומהות אחדותו של הקב"ה שנקרא יחיד ומיוחד וכל מאמינים שהוא לבדו הוא כמו שהיה קודם שנברא העולם ממש שהיה הוא לבדו וכמו שנאמר "אתה הוא עד שלא נברא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">העולם </ins>אתה הוא משנברא" כו' פירוש הוא ממש בלי שום שינוי כדכתיב "אני ה' לא שניתי" כי עולם הזה וכן כל העולמות העליונים אינן פועלים שום שינוי באחדותו יתברך בהבראם מאין ליש שכמו שהיה הוא לבדו הוא יחיד ומיוחד קודם הבראם כן הוא לבדו הוא יחיד ומיוחד אחר שבראם משום <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דכולא </ins>קמיה כלא חשיב וכאין ואפס ממש כי התהוות כל העולמות עליונים ותחתונים מאין ליש וחיותם וקיומם המקיימם שלא יחזרו להיות אין ואפס כשהיה אינו אלא דבר ה' ורוח פיו יתברך המלובש בהם. ולמשל כמו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בנפש </ins>האדם כשמדבר דבר אחד <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שדבור </ins>זה לבדו כלא ממש אפילו לגבי כללות נפשו המדברת שהוא בחינת לבוש האמצעי שלה שהוא כח <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הדבור </ins>שלה שיכול לדבר דבורים לאין קץ ותכלית וכל שכן לגבי בחינת לבוש הפנימי שלה שהוא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">המחשבה </ins>שממנה נמשכו הדבורים והיא חיותם ואין צריך לומר לגבי מהות ועצמות הנפש שהן עשר בחינותיה הנ"ל חב"ד כו' שמהן נמשכו אותיות מחשבה זו המלובשות בדבור זה כשמדבר כי המחשבה היא גם כן בחינת אותיות כמו הדבור רק שהן רוחניות ודקות יותר אבל עשר בחינת חב"ד כו' הן שרש ומקור המחשבה ואין בהם בחינת אותיות עדיין קודם שמתלבשות בלבוש המחשבה. למשל כשנופלת איזו אהבה וחמדה בלבו של אדם קודם שעולה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מהלב </ins>אל <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">המוח </ins>לחשב ולהרהר בה אין בה בחינת אותיות עדיין רק חפץ פשוט וחשיקה בלב אל הדבר ההוא הנחמד אצלו וכל שכן קודם שנפלה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">התאוה </ins>והחמדה בלבו לאותו דבר רק היתה בכח חכמתו ושכלו וידיעתו שהיה נודע אצלו אותו דבר שהוא נחמד ונעים וטוב ויפה להשיגו ולידבק בו כגון ללמוד איזו חכמה או לאכול איזו מאכל ערב רק לאחר שכבר נפלה החמדה והתאוה בלבו בכח חכמתו ושכלו וידיעתו ואחר כך חזרה ועלתה מהלב למוח לחשב ולהרהר בה איך להוציא תאותו מכח אל הפועל להשיג המאכל או למידת החכמה בפועל הרי בכאן נולדה בחינת אותיות במוחו שהן אותיות כלשון עם ועם המדברים והמהרהרים בהם כל ענייני העולם:<noinclude>[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|א]]</noinclude></div></td></tr>
</table>יוסף בן מלמדhttps://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9B&diff=1616&oldid=prevיוסף בן מלמד: גרסה אחת יובאה2024-06-26T13:55:42Z<p>גרסה אחת יובאה</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:55, 26 ביוני 2024</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div>
</td></tr></table>יוסף בן מלמדhttps://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9B&diff=1615&oldid=prevחב"דטקסט>שלום בוט2: החלפת טקסט – "החכמה " ב־"החכמה "2016-09-22T22:50:03Z<p>החלפת טקסט – "החכמה " ב־"<a href="/index.php?title=%D7%94%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%94&action=edit&redlink=1" class="new" title="החכמה (הדף אינו קיים)">החכמה</a> "</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>'''פרק כ והנה''' מודעת זאת לכל כי מצות ואזהרת [[עבודה זרה]] שהם שני דברות הראשונים אנכי ולא יהיה לך הם כללות כל ה[[תורה]] כולה. כי דבור אנכי כולל כל [[רמ"ח מצות עשה]]. ולא יהיה לך כולל כל [[שס"ה מצות לא תעשה]] ולכן שמענו אנכי ולא יהיה לך לבד מפי הגבורה כמאמר רז"ל מפני שהם כללות התורה כולה. ולבאר היטב ענין זה צריך להזכיר תחלה בקצרה ענין ומהות אחדותו של [[הקב"ה]] שנקרא יחיד ומיוחד וכל מאמינים שהוא לבדו הוא כמו שהיה קודם שנברא העולם ממש שהיה הוא לבדו וכמו שנאמר "אתה הוא עד שלא נברא ה[[עולם]] אתה הוא משנברא" כו' פירוש הוא ממש בלי שום שינוי כדכתיב "אני ה' לא שניתי" כי [[עולם הזה]] וכן כל העולמות העליונים אינן פועלים שום שינוי באחדותו יתברך בהבראם מאין ליש שכמו שהיה הוא לבדו הוא יחיד ומיוחד קודם הבראם כן הוא לבדו הוא יחיד ומיוחד אחר שבראם משום ד[[כולא קמיה כלא חשיב]] וכאין ואפס ממש כי התהוות כל העולמות עליונים ותחתונים מאין ליש וחיותם וקיומם המקיימם שלא יחזרו להיות אין ואפס כשהיה אינו אלא דבר ה' ורוח פיו יתברך המלובש בהם. ולמשל כמו ב[[נפש]] האדם כשמדבר דבר אחד ש[[דבור]] זה לבדו כלא ממש אפילו לגבי כללות נפשו המדברת שהוא בחינת לבוש האמצעי שלה שהוא כח ה[[דבור]] שלה שיכול לדבר דבורים לאין קץ ותכלית וכל שכן לגבי בחינת לבוש הפנימי שלה שהוא ה[[מחשבה]] שממנה נמשכו הדבורים והיא חיותם ואין צריך לומר לגבי מהות ועצמות הנפש שהן עשר בחינותיה הנ"ל [[חב"ד (ספירות)|חב"ד]] כו' שמהן נמשכו אותיות [[מחשבה]] זו המלובשות בדבור זה כשמדבר כי המחשבה היא גם כן בחינת [[אותיות המחשבה|אותיות]] כמו הדבור רק שהן רוחניות ודקות יותר אבל עשר בחינת [[חב"ד (ספירות)|חב"ד]] כו' הן שרש ומקור המחשבה ואין בהם בחינת אותיות עדיין קודם שמתלבשות בלבוש המחשבה. למשל כשנופלת איזו [[אהבה]] וחמדה בלבו של אדם קודם שעולה מה[[לב]] אל ה[[מוח]] לחשב ולהרהר בה אין בה בחינת אותיות עדיין רק חפץ פשוט וחשיקה בלב אל הדבר ההוא הנחמד אצלו וכל שכן קודם שנפלה ה[[תאוה]] והחמדה בלבו לאותו דבר רק היתה בכח חכמתו ושכלו וידיעתו שהיה נודע אצלו אותו דבר שהוא נחמד ונעים וטוב ויפה להשיגו ולידבק בו כגון ללמוד איזו חכמה או לאכול איזו מאכל ערב רק לאחר שכבר נפלה החמדה והתאוה בלבו בכח [[חכמה|חכמתו]] ושכלו וידיעתו ואחר כך חזרה ועלתה מהלב למוח לחשב ולהרהר בה איך להוציא תאותו מכח אל הפועל להשיג המאכל או למידת [[החכמה]] בפועל הרי בכאן נולדה בחינת אותיות במוחו שהן אותיות כלשון עם ועם המדברים והמהרהרים בהם כל ענייני העולם:<noinclude>[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|א]]</noinclude></div>חב"דטקסט>שלום בוט2