https://text.chabadpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA%3A%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90%2F%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9B%D7%95 2026-05-13T08:49:40Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.40.3 https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9B%D7%95&diff=20128&oldid=prev 2025-08-03T11:45:02Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:45, 3 באוגוסט 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;פרק כו ברם&#039;&#039;&#039; כגון דא צריך לאודעי כלל גדול כי כמו שנצחון לנצח דבר גשמי כגון שני אנשים המתאבקים זה עם זה להפיל זה את זה. הנה אם האחד הוא בעצלות וכבדות ינוצח בקל ויפול גם אם הוא גבור יותר מחבירו ככה ממש בנצחון היצר אי אפשר לנצחו בעצלות וכבדות הנמשכות מעצבות וטמטום הלב כאבן כ&quot;א בזריזות הנמשכת משמחה ופתיחת הלב וטהרתו מכל נדנוד דאגה ועצב בעולם. ומ&quot;ש בכל עצב יהיה מותר פי&#039; שיהיה איזה יתרון ומעלה מזה הנה אדרבה מלשון זה משמע שהעצב מצד עצמו אין בו מעלה רק שיגיע ויבא ממנו איזה יתרון והיינו השמחה האמיתית בה&#039; אלהיו הבאה אחר העצב האמיתי לעתים מזומנים על עונותיו במר נפשו ולב נשבר שע&quot;י זה נשברה רוח הטומאה וס&quot;א ומחיצה של ברזל המפסקת בינו לאביו שבשמים כמ&quot;ש בזהר ע&quot;פ רוח נשברה לב נשבר וגו&#039; ואזי יקוים בו רישיה דקרא תשמיעני ששון ושמחה וגו&#039; השיבה לי ששון ישעך ורוח נדיבה וגו&#039; וזהו טעם הפשוט לתיקון האר&quot;י ז&quot;ל לומר מזמור זה אחר תיקון חצות קודם הלימוד כדי ללמוד בשמחה אמיתית בה&#039; הבאה אחר העצב שיש לשמחה זו יתרון כיתרון האור הבא מן החשך דוקא כמ&quot;ש בזהר על פסוק וראיתי שיש יתרון לחכמה מן הסכלות כיתרון האור כו&#039; ע&quot;ש וד&quot;ל ומקרא מלא דבר הכתוב תחת אשר לא עבדת את ה&#039; אלהיך בשמחה וגו&#039; ונודע לכל פי&#039; האר&quot;י ז&quot;ל על פסוק זה:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;פרק כו ברם&#039;&#039;&#039; כגון דא צריך לאודעי כלל גדול כי כמו שנצחון לנצח דבר גשמי כגון שני אנשים המתאבקים זה עם זה להפיל זה את זה. הנה אם האחד הוא בעצלות וכבדות ינוצח בקל ויפול גם אם הוא גבור יותר מחבירו ככה ממש בנצחון היצר אי אפשר לנצחו בעצלות וכבדות הנמשכות מעצבות וטמטום הלב כאבן כ&quot;א בזריזות הנמשכת משמחה ופתיחת הלב וטהרתו מכל נדנוד דאגה ועצב בעולם. ומ&quot;ש בכל עצב יהיה מותר פי&#039; שיהיה איזה יתרון ומעלה מזה הנה אדרבה מלשון זה משמע שהעצב מצד עצמו אין בו מעלה רק שיגיע ויבא ממנו איזה יתרון והיינו השמחה האמיתית בה&#039; אלהיו הבאה אחר העצב האמיתי לעתים מזומנים על עונותיו במר נפשו ולב נשבר שע&quot;י זה נשברה רוח הטומאה וס&quot;א ומחיצה של ברזל המפסקת בינו לאביו שבשמים כמ&quot;ש בזהר ע&quot;פ רוח נשברה לב נשבר וגו&#039; ואזי יקוים בו רישיה דקרא תשמיעני ששון ושמחה וגו&#039; השיבה לי ששון ישעך ורוח נדיבה וגו&#039; וזהו טעם הפשוט לתיקון האר&quot;י ז&quot;ל לומר מזמור זה אחר תיקון חצות קודם הלימוד כדי ללמוד בשמחה אמיתית בה&#039; הבאה אחר העצב שיש לשמחה זו יתרון כיתרון האור הבא מן החשך דוקא כמ&quot;ש בזהר על פסוק וראיתי שיש יתרון לחכמה מן הסכלות כיתרון האור כו&#039; ע&quot;ש וד&quot;ל ומקרא מלא דבר הכתוב תחת אשר לא עבדת את ה&#039; אלהיך בשמחה וגו&#039; ונודע לכל פי&#039; האר&quot;י ז&quot;ל על פסוק זה:</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>והנה עצה היעוצה לטהר לבו מכל עצב ונדנוד דאגה ממילי דעלמא ואפי' בני חיי ומזוני מודעת זאת לכל מאמר רז"ל כשם שמברך על הטובה כו' ופירשו בגמ' לקבולי בשמחה כמו שמחת הטובה הנגלית ונראית כי גם זו לטובה רק שאינה נגלית ונראית לעיני בשר כי היא מעלמא דאתכסי' שלמעלה מעלמא דאתגלייא שהוא ו"ה משם הוי"ה ב"ה ועלמא דאתכסיא הוא י"ה וז"ש אשרי הגבר אשר תיסרנו י"ה וגו' ולכן ארז"ל כי השמחים ביסורים עליהם הכתוב אומר ואוהביו כצאת השמש בגבורתו כי השמחה היא מאהבתו קרבת ה' יותר מכל חיי העוה"ז כדכתיב כי טוב חסדך מחיים וגו' וקרבת ה' היא ביתר שאת ומעלה לאין קץ בעלמא דאתכסיא כי שם חביון עוזו ויושב בסתר עליון ועל כן זוכה לצאת השמש בגבורתו לעתיד לבא שהיא יציאת חמה מנרתקה שהיא מכוסה בו בעוה"ז ולעתיד תתגלה מכסויה דהיינו שאז יתגלה עלמא דאתכסיא ויזרח ויאיר בגילוי רב ועצום לכל החוסים בו בעוה"ז ומסתופפים בצלו צל החכמה שהוא בחי' צל ולא אורה וטובה נראים וד"ל:</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins>והנה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins>עצה היעוצה לטהר לבו מכל עצב ונדנוד דאגה ממילי דעלמא ואפי' בני חיי ומזוני מודעת זאת לכל מאמר רז"ל כשם שמברך על הטובה כו' ופירשו בגמ' לקבולי בשמחה כמו שמחת הטובה הנגלית ונראית כי גם זו לטובה רק שאינה נגלית ונראית לעיני בשר כי היא מעלמא דאתכסי' שלמעלה מעלמא דאתגלייא שהוא ו"ה משם הוי"ה ב"ה ועלמא דאתכסיא הוא י"ה וז"ש אשרי הגבר אשר תיסרנו י"ה וגו' ולכן ארז"ל כי השמחים ביסורים עליהם הכתוב אומר ואוהביו כצאת השמש בגבורתו כי השמחה היא מאהבתו קרבת ה' יותר מכל חיי העוה"ז כדכתיב כי טוב חסדך מחיים וגו' וקרבת ה' היא ביתר שאת ומעלה לאין קץ בעלמא דאתכסיא כי שם חביון עוזו ויושב בסתר עליון ועל כן זוכה לצאת השמש בגבורתו לעתיד לבא שהיא יציאת חמה מנרתקה שהיא מכוסה בו בעוה"ז ולעתיד תתגלה מכסויה דהיינו שאז יתגלה עלמא דאתכסיא ויזרח ויאיר בגילוי רב ועצום לכל החוסים בו בעוה"ז ומסתופפים בצלו צל החכמה שהוא בחי' צל ולא אורה וטובה נראים וד"ל:</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אך העצבות ממילי דשמיא צריך לשית עצות בנפשו לפטר ממנה אין צריך לומר בשעת עבודה שצריך לעבוד ה' בשמחה ובטוב לבב אלא אפילו מי שהוא בעל עסקים ודרך ארץ אם נופל לו עצב ודאגה ממילי דשמיא בשעת עסקיו בידוע שהוא תחבולת היצר כדי להפילו אח"כ בתאוות ח"ו כנודע שאל"כ מאין באה לו עצבות אמיתית מחמת אהבת ה' או יראתו באמצע עסקיו. והנה בין שנפלה לו העצבות בשעת עבודה בת"ת או בתפלה ובין שנפלה לו שלא בשעת עבודה זאת ישים אל לבו כי אין הזמן גרמא כעת לעצבות אמיתית אפי' לדאגת עונות חמורים ח"ו. רק לזאת צריך קביעות עתים ושעת הכושר בישוב הדעת להתבונן בגדול' ה' אשר חטא לו כדי שע"י זה יהיה לבו נשבר באמת במרירות אמיתית וכמבואר עת זו במ"א ושם נתבאר ג"כ כי מיד אחר שנשבר לבו בעתים קבועים ההם אזי יסיר העצב מלבו לגמרי ויאמין אמונה שלימה כי ה' העביר חטאתו ורב לסלוח וזו היא השמחה האמיתית בה' הבאה אחר העצב כנ"ל:&lt;noinclude&gt;[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|א]]&lt;/noinclude&gt;</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins>אך<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins>העצבות ממילי דשמיא צריך לשית עצות בנפשו לפטר ממנה אין צריך לומר בשעת עבודה שצריך לעבוד ה' בשמחה ובטוב לבב אלא אפילו מי שהוא בעל עסקים ודרך ארץ אם נופל לו עצב ודאגה ממילי דשמיא בשעת עסקיו בידוע שהוא תחבולת היצר כדי להפילו אח"כ בתאוות ח"ו כנודע שאל"כ מאין באה לו עצבות אמיתית מחמת אהבת ה' או יראתו באמצע עסקיו. והנה בין שנפלה לו העצבות בשעת עבודה בת"ת או בתפלה ובין שנפלה לו שלא בשעת עבודה זאת ישים אל לבו כי אין הזמן גרמא כעת לעצבות אמיתית אפי' לדאגת עונות חמורים ח"ו. רק לזאת צריך קביעות עתים ושעת הכושר בישוב הדעת להתבונן בגדול' ה' אשר חטא לו כדי שע"י זה יהיה לבו נשבר באמת במרירות אמיתית וכמבואר עת זו במ"א ושם נתבאר ג"כ כי מיד אחר שנשבר לבו בעתים קבועים ההם אזי יסיר העצב מלבו לגמרי ויאמין אמונה שלימה כי ה' העביר חטאתו ורב לסלוח וזו היא השמחה האמיתית בה' הבאה אחר העצב כנ"ל:&lt;noinclude&gt;[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|א]]&lt;/noinclude&gt;</div></td></tr> </table>

ש. א. https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9B%D7%95&diff=20123&oldid=prev 2025-08-03T11:42:28Z

<p>הפעיל הגנה על הדף &quot;<a href="/index.php/%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9B%D7%95" title="תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק כו">תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק כו</a>&quot;: הדף מושלם ולא אמורים לעשות בו שינויים ([עריכה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן) [העברה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן))</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:42, 3 באוגוסט 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div> </td></tr></table>

ש. א. https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9B%D7%95&diff=20122&oldid=prev 2025-08-03T11:42:19Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:42, 3 באוגוסט 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''פרק כו ברם''' כגון דא צריך לאודעי כלל גדול כי כמו שנצחון לנצח דבר גשמי כגון שני אנשים המתאבקים זה עם זה להפיל זה את זה. הנה אם האחד הוא בעצלות וכבדות ינוצח בקל ויפול גם אם הוא גבור יותר מחבירו ככה ממש בנצחון היצר אי אפשר לנצחו בעצלות וכבדות הנמשכות מעצבות וטמטום הלב כאבן <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כי אם </del>בזריזות הנמשכת משמחה ופתיחת הלב וטהרתו מכל נדנוד דאגה ועצב בעולם. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ומה שכתוב </del>"בכל עצב יהיה מותר<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">" פירוש </del>שיהיה איזה יתרון ומעלה מזה הנה אדרבה מלשון זה משמע שהעצב מצד עצמו אין בו מעלה רק שיגיע ויבא ממנו איזה יתרון והיינו השמחה האמיתית בה' אלהיו הבאה אחר העצב האמיתי לעתים מזומנים על עונותיו במר נפשו ולב נשבר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שעל ידי </del>זה נשברה רוח הטומאה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וסטרא אחרא </del>ומחיצה של ברזל המפסקת בינו לאביו שבשמים <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כמו שנאמר </del>בזהר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">על פסוק </del>רוח נשברה לב נשבר וגו' ואזי יקוים בו רישיה דקרא תשמיעני ששון ושמחה וגו' השיבה לי ששון ישעך ורוח נדיבה וגו' וזהו טעם הפשוט לתיקון האר"י ז"ל לומר מזמור זה אחר תיקון חצות קודם הלימוד כדי ללמוד בשמחה אמיתית בה' הבאה אחר העצב שיש לשמחה זו יתרון כיתרון האור הבא מן החשך דוקא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כמו שנאמר </del>בזהר על פסוק וראיתי שיש יתרון לחכמה מן הסכלות כיתרון האור כו' ע"ש <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ודי למבין </del>ומקרא מלא דבר הכתוב <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">"</del>תחת אשר לא עבדת את ה' אלהיך בשמחה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">" </del>וגו' ונודע לכל <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פירוש </del>האר"י ז"ל על פסוק זה:  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''פרק כו ברם''' כגון דא צריך לאודעי כלל גדול כי כמו שנצחון לנצח דבר גשמי כגון שני אנשים המתאבקים זה עם זה להפיל זה את זה. הנה אם האחד הוא בעצלות וכבדות ינוצח בקל ויפול גם אם הוא גבור יותר מחבירו ככה ממש בנצחון היצר אי אפשר לנצחו בעצלות וכבדות הנמשכות מעצבות וטמטום הלב כאבן <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כ"א </ins>בזריזות הנמשכת משמחה ופתיחת הלב וטהרתו מכל נדנוד דאגה ועצב בעולם. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ומ</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ש </ins>בכל עצב יהיה מותר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פי' </ins>שיהיה איזה יתרון ומעלה מזה הנה אדרבה מלשון זה משמע שהעצב מצד עצמו אין בו מעלה רק שיגיע ויבא ממנו איזה יתרון והיינו השמחה האמיתית בה' אלהיו הבאה אחר העצב האמיתי לעתים מזומנים על עונותיו במר נפשו ולב נשבר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שע"י </ins>זה נשברה רוח הטומאה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וס"א </ins>ומחיצה של ברזל המפסקת בינו לאביו שבשמים <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כמ"ש </ins>בזהר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ע"פ </ins>רוח נשברה לב נשבר וגו' ואזי יקוים בו רישיה דקרא תשמיעני ששון ושמחה וגו' השיבה לי ששון ישעך ורוח נדיבה וגו' וזהו טעם הפשוט לתיקון האר"י ז"ל לומר מזמור זה אחר תיקון חצות קודם הלימוד כדי ללמוד בשמחה אמיתית בה' הבאה אחר העצב שיש לשמחה זו יתרון כיתרון האור הבא מן החשך דוקא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כמ"ש </ins>בזהר על פסוק וראיתי שיש יתרון לחכמה מן הסכלות כיתרון האור כו' ע"ש <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וד"ל </ins>ומקרא מלא דבר הכתוב תחת אשר לא עבדת את ה' אלהיך בשמחה וגו' ונודע לכל <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פי' </ins>האר"י ז"ל על פסוק זה:</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>והנה עצה היעוצה לטהר לבו מכל עצב ונדנוד דאגה ממילי דעלמא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ואפילו </del>בני חיי ומזוני מודעת זאת לכל מאמר רז"ל כשם שמברך על הטובה כו' ופירשו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בגמרא </del>לקבולי בשמחה כמו שמחת הטובה הנגלית ונראית כי גם זו לטובה רק שאינה נגלית ונראית לעיני בשר כי היא מעלמא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דאתכסיא </del>שלמעלה מעלמא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דאתגליא </del>שהוא ו"ה משם הוי"ה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ברוך הוא </del>ועלמא דאתכסיא הוא י"ה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וזהו שנאמר </del>"אשרי הגבר אשר תיסרנו י"ה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">" </del>וגו' ולכן ארז"ל כי השמחים ביסורים עליהם הכתוב אומר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">"</del>ואוהביו כצאת השמש בגבורתו<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">" </del>כי השמחה היא מאהבתו קרבת ה' יותר מכל חיי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">העולם הזה </del>כדכתיב <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">"</del>כי טוב חסדך מחיים<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">" </del>וגו' וקרבת ה' היא ביתר שאת ומעלה לאין קץ בעלמא דאתכסיא כי שם חביון עוזו ויושב בסתר עליון ועל כן זוכה לצאת השמש בגבורתו לעתיד לבא שהיא יציאת חמה מנרתקה שהיא מכוסה בו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בעולם הזה </del>ולעתיד תתגלה מכסויה דהיינו שאז יתגלה עלמא דאתכסיא ויזרח ויאיר בגילוי רב ועצום לכל החוסים בו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בעולם הזה </del>ומסתופפים בצלו צל החכמה שהוא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בחינת </del>צל ולא אורה וטובה נראים <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ודי למבין</del>:  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>והנה עצה היעוצה לטהר לבו מכל עצב ונדנוד דאגה ממילי דעלמא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ואפי' </ins>בני חיי ומזוני מודעת זאת לכל מאמר רז"ל כשם שמברך על הטובה כו' ופירשו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בגמ' </ins>לקבולי בשמחה כמו שמחת הטובה הנגלית ונראית כי גם זו לטובה רק שאינה נגלית ונראית לעיני בשר כי היא מעלמא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דאתכסי' </ins>שלמעלה מעלמא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דאתגלייא </ins>שהוא ו"ה משם הוי"ה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב"ה </ins>ועלמא דאתכסיא הוא י"ה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וז</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ש </ins>אשרי הגבר אשר תיסרנו י"ה וגו' ולכן ארז"ל כי השמחים ביסורים עליהם הכתוב אומר ואוהביו כצאת השמש בגבורתו כי השמחה היא מאהבתו קרבת ה' יותר מכל חיי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">העוה"ז </ins>כדכתיב כי טוב חסדך מחיים וגו' וקרבת ה' היא ביתר שאת ומעלה לאין קץ בעלמא דאתכסיא כי שם חביון עוזו ויושב בסתר עליון ועל כן זוכה לצאת השמש בגבורתו לעתיד לבא שהיא יציאת חמה מנרתקה שהיא מכוסה בו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בעוה"ז </ins>ולעתיד תתגלה מכסויה דהיינו שאז יתגלה עלמא דאתכסיא ויזרח ויאיר בגילוי רב ועצום לכל החוסים בו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בעוה"ז </ins>ומסתופפים בצלו צל החכמה שהוא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בחי' </ins>צל ולא אורה וטובה נראים <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וד"ל</ins>:</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אך העצבות ממילי דשמיא צריך לשית עצות בנפשו לפטר ממנה אין צריך לומר בשעת עבודה שצריך לעבוד ה' בשמחה ובטוב לבב אלא אפילו מי שהוא בעל עסקים ודרך ארץ אם נופל לו עצב ודאגה ממילי דשמיא בשעת עסקיו בידוע שהוא תחבולת היצר כדי להפילו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אחר כך </del>בתאוות ח"ו כנודע <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שאם לא כן </del>מאין באה לו עצבות אמיתית מחמת אהבת ה' או יראתו באמצע עסקיו. והנה בין שנפלה לו העצבות בשעת עבודה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בתלמוד תורה </del>או בתפלה ובין שנפלה לו שלא בשעת עבודה זאת ישים אל לבו כי אין הזמן גרמא כעת לעצבות אמיתית <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אפילו </del>לדאגת עונות חמורים ח"ו. רק לזאת צריך קביעות עתים ושעת הכושר בישוב הדעת להתבונן <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בגדולת </del>ה' אשר חטא לו כדי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שעל ידי </del>זה יהיה לבו נשבר באמת במרירות אמיתית וכמבואר עת זו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">במקום אחר </del>ושם נתבאר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">גם כן </del>כי מיד אחר שנשבר לבו בעתים קבועים ההם אזי יסיר העצב מלבו לגמרי ויאמין אמונה שלימה כי ה' העביר חטאתו ורב לסלוח וזו היא השמחה האמיתית בה' הבאה אחר העצב כנ"ל:&lt;noinclude&gt;[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|א]]&lt;/noinclude&gt;</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אך העצבות ממילי דשמיא צריך לשית עצות בנפשו לפטר ממנה אין צריך לומר בשעת עבודה שצריך לעבוד ה' בשמחה ובטוב לבב אלא אפילו מי שהוא בעל עסקים ודרך ארץ אם נופל לו עצב ודאגה ממילי דשמיא בשעת עסקיו בידוע שהוא תחבולת היצר כדי להפילו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אח"כ </ins>בתאוות ח"ו כנודע <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שאל"כ </ins>מאין באה לו עצבות אמיתית מחמת אהבת ה' או יראתו באמצע עסקיו. והנה בין שנפלה לו העצבות בשעת עבודה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בת"ת </ins>או בתפלה ובין שנפלה לו שלא בשעת עבודה זאת ישים אל לבו כי אין הזמן גרמא כעת לעצבות אמיתית <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אפי' </ins>לדאגת עונות חמורים ח"ו. רק לזאת צריך קביעות עתים ושעת הכושר בישוב הדעת להתבונן <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בגדול' </ins>ה' אשר חטא לו כדי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שע"י </ins>זה יהיה לבו נשבר באמת במרירות אמיתית וכמבואר עת זו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">במ"א </ins>ושם נתבאר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ג"כ </ins>כי מיד אחר שנשבר לבו בעתים קבועים ההם אזי יסיר העצב מלבו לגמרי ויאמין אמונה שלימה כי ה' העביר חטאתו ורב לסלוח וזו היא השמחה האמיתית בה' הבאה אחר העצב כנ"ל:&lt;noinclude&gt;[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|א]]&lt;/noinclude&gt;</div></td></tr> </table>

ש. א. https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9B%D7%95&diff=20121&oldid=prev 2025-08-03T11:41:11Z

<p>ש. א. העביר את הדף <a href="/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9B%22%D7%95&amp;action=edit&amp;redlink=1" class="new" title="תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק כ&quot;ו (הדף אינו קיים)">תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק כ&quot;ו</a> לשם <a href="/index.php/%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9B%D7%95" title="תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק כו">תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק כו</a> בלי להשאיר הפניה: כותרת שאינה כתובה נכון</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:41, 3 באוגוסט 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div> </td></tr></table>

ש. א. https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9B%D7%95&diff=15493&oldid=prev 2025-07-14T21:49:26Z

<p>ש. א. העביר את הדף <a href="/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9B%22%D7%95&amp;action=edit&amp;redlink=1" class="new" title="תבנית:ספר התניא/ליקוטי אמרים פרק כ&quot;ו (הדף אינו קיים)">תבנית:ספר התניא/ליקוטי אמרים פרק כ&quot;ו</a> לשם <a href="/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9B%22%D7%95&amp;action=edit&amp;redlink=1" class="new" title="תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק כ&quot;ו (הדף אינו קיים)">תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק כ&quot;ו</a> בלי להשאיר הפניה: כותרת שאינה כתובה נכון</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־00:49, 15 ביולי 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div> </td></tr></table>

ש. א. https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9B%D7%95&diff=15484&oldid=prev 2025-07-14T21:45:24Z

<p>ש. א. העביר את הדף <a href="/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_-_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9B%22%D7%95&amp;action=edit&amp;redlink=1" class="new" title="תבנית:ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק כ&quot;ו (הדף אינו קיים)">תבנית:ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק כ&quot;ו</a> לשם <a href="/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9B%22%D7%95&amp;action=edit&amp;redlink=1" class="new" title="תבנית:ספר התניא/ליקוטי אמרים פרק כ&quot;ו (הדף אינו קיים)">תבנית:ספר התניא/ליקוטי אמרים פרק כ&quot;ו</a> בלי להשאיר הפניה: כותרת שאינה כתובה נכון</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־00:45, 15 ביולי 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div> </td></tr></table>

ש. א. https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9B%D7%95&diff=11401&oldid=prev 2025-04-22T10:34:16Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:34, 22 באפריל 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''פרק כו ברם''' כגון דא צריך לאודעי כלל גדול כי כמו שנצחון לנצח דבר גשמי כגון שני אנשים המתאבקים זה עם זה להפיל זה את זה. הנה אם האחד הוא בעצלות וכבדות ינוצח בקל ויפול גם אם הוא גבור יותר מחבירו ככה ממש בנצחון היצר אי אפשר לנצחו בעצלות וכבדות הנמשכות <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מ[[עצבות]] ו[[טמטום </del>הלב<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>כאבן כי אם בזריזות הנמשכת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מ[[שמחה]] </del>ופתיחת הלב וטהרתו מכל נדנוד דאגה ועצב בעולם. ומה שכתוב "בכל עצב יהיה מותר" פירוש שיהיה איזה יתרון ומעלה מזה הנה אדרבה מלשון זה משמע שהעצב מצד עצמו אין בו מעלה רק שיגיע ויבא ממנו איזה יתרון והיינו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[שמחה]] </del>האמיתית בה' אלהיו הבאה אחר העצב האמיתי לעתים מזומנים על עונותיו במר נפשו ולב נשבר שעל ידי זה נשברה רוח הטומאה וסטרא אחרא ומחיצה של ברזל המפסקת בינו לאביו שבשמים כמו שנאמר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[זהר]] </del>על פסוק רוח נשברה לב נשבר וגו' ואזי יקוים בו רישיה דקרא תשמיעני ששון ושמחה וגו' השיבה לי ששון ישעך ורוח נדיבה וגו' וזהו טעם הפשוט לתיקון <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>האר"י<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>ז"ל לומר מזמור זה אחר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>תיקון חצות<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>קודם הלימוד כדי ללמוד בשמחה אמיתית בה' הבאה אחר העצב שיש <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ל[[שמחה]] </del>זו יתרון כיתרון האור הבא מן החשך דוקא כמו שנאמר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[זהר]] </del>על פסוק וראיתי שיש יתרון לחכמה מן הסכלות כיתרון האור כו' ע"ש ודי למבין ומקרא מלא דבר הכתוב "תחת אשר לא עבדת את ה' אלהיך בשמחה" וגו' ונודע לכל פירוש האר"י ז"ל על פסוק זה:  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''פרק כו ברם''' כגון דא צריך לאודעי כלל גדול כי כמו שנצחון לנצח דבר גשמי כגון שני אנשים המתאבקים זה עם זה להפיל זה את זה. הנה אם האחד הוא בעצלות וכבדות ינוצח בקל ויפול גם אם הוא גבור יותר מחבירו ככה ממש בנצחון היצר אי אפשר לנצחו בעצלות וכבדות הנמשכות <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מעצבות וטמטום </ins>הלב כאבן כי אם בזריזות הנמשכת <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">משמחה </ins>ופתיחת הלב וטהרתו מכל נדנוד דאגה ועצב בעולם. ומה שכתוב "בכל עצב יהיה מותר" פירוש שיהיה איזה יתרון ומעלה מזה הנה אדרבה מלשון זה משמע שהעצב מצד עצמו אין בו מעלה רק שיגיע ויבא ממנו איזה יתרון והיינו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">השמחה </ins>האמיתית בה' אלהיו הבאה אחר העצב האמיתי לעתים מזומנים על עונותיו במר נפשו ולב נשבר שעל ידי זה נשברה רוח הטומאה וסטרא אחרא ומחיצה של ברזל המפסקת בינו לאביו שבשמים כמו שנאמר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בזהר </ins>על פסוק רוח נשברה לב נשבר וגו' ואזי יקוים בו רישיה דקרא תשמיעני ששון ושמחה וגו' השיבה לי ששון ישעך ורוח נדיבה וגו' וזהו טעם הפשוט לתיקון האר"י ז"ל לומר מזמור זה אחר תיקון חצות קודם הלימוד כדי ללמוד בשמחה אמיתית בה' הבאה אחר העצב שיש <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לשמחה </ins>זו יתרון כיתרון האור הבא מן החשך דוקא כמו שנאמר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בזהר </ins>על פסוק וראיתי שיש יתרון לחכמה מן הסכלות כיתרון האור כו' ע"ש ודי למבין ומקרא מלא דבר הכתוב "תחת אשר לא עבדת את ה' אלהיך בשמחה" וגו' ונודע לכל פירוש האר"י ז"ל על פסוק זה:  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>והנה עצה היעוצה לטהר לבו מכל עצב ונדנוד דאגה ממילי דעלמא ואפילו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>בני חיי ומזוני<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>מודעת זאת לכל מאמר רז"ל כשם שמברך על הטובה כו' ופירשו בגמרא לקבולי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[שמחה]] </del>כמו שמחת הטובה הנגלית ונראית כי גם זו לטובה רק שאינה נגלית ונראית לעיני בשר כי היא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מ[[עלמא </del>דאתכסיא<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>שלמעלה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מ[[עלמא </del>דאתגליא<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>שהוא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>ו"ה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>משם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>הוי"ה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>ברוך הוא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ו[[עלמא </del>דאתכסיא<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>הוא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>י"ה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>וזהו שנאמר "אשרי הגבר אשר תיסרנו י"ה" וגו' ולכן ארז"ל כי השמחים ביסורים עליהם הכתוב אומר "ואוהביו כצאת השמש בגבורתו" כי השמחה היא מאהבתו קרבת ה' יותר מכל חיי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[עולם </del>הזה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>כדכתיב "כי טוב חסדך מחיים" וגו' וקרבת ה' היא ביתר שאת ומעלה לאין קץ <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[עלמא </del>דאתכסיא<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>כי שם חביון עוזו ויושב בסתר עליון ועל כן זוכה לצאת השמש בגבורתו לעתיד לבא שהיא יציאת חמה מנרתקה שהיא מכוסה בו בעולם הזה ולעתיד תתגלה מכסויה דהיינו שאז יתגלה עלמא דאתכסיא ויזרח ויאיר בגילוי רב ועצום לכל החוסים בו בעולם הזה ומסתופפים בצלו צל <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>החכמה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>שהוא בחינת צל ולא אורה וטובה נראים ודי למבין:  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>והנה עצה היעוצה לטהר לבו מכל עצב ונדנוד דאגה ממילי דעלמא ואפילו בני חיי ומזוני מודעת זאת לכל מאמר רז"ל כשם שמברך על הטובה כו' ופירשו בגמרא לקבולי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בשמחה </ins>כמו שמחת הטובה הנגלית ונראית כי גם זו לטובה רק שאינה נגלית ונראית לעיני בשר כי היא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מעלמא </ins>דאתכסיא שלמעלה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מעלמא </ins>דאתגליא שהוא ו"ה משם הוי"ה ברוך הוא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ועלמא </ins>דאתכסיא הוא י"ה וזהו שנאמר "אשרי הגבר אשר תיסרנו י"ה" וגו' ולכן ארז"ל כי השמחים ביסורים עליהם הכתוב אומר "ואוהביו כצאת השמש בגבורתו" כי השמחה היא מאהבתו קרבת ה' יותר מכל חיי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">העולם </ins>הזה כדכתיב "כי טוב חסדך מחיים" וגו' וקרבת ה' היא ביתר שאת ומעלה לאין קץ <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בעלמא </ins>דאתכסיא כי שם חביון עוזו ויושב בסתר עליון ועל כן זוכה לצאת השמש בגבורתו לעתיד לבא שהיא יציאת חמה מנרתקה שהיא מכוסה בו בעולם הזה ולעתיד תתגלה מכסויה דהיינו שאז יתגלה עלמא דאתכסיא ויזרח ויאיר בגילוי רב ועצום לכל החוסים בו בעולם הזה ומסתופפים בצלו צל החכמה שהוא בחינת צל ולא אורה וטובה נראים ודי למבין:  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אך העצבות ממילי דשמיא צריך לשית עצות בנפשו לפטר ממנה אין צריך לומר בשעת עבודה שצריך לעבוד ה' בשמחה ובטוב לבב אלא אפילו מי שהוא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>בעל עסקים<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>ודרך ארץ אם נופל לו עצב ודאגה ממילי דשמיא בשעת עסקיו בידוע שהוא תחבולת היצר כדי להפילו אחר כך בתאוות ח"ו כנודע שאם לא כן מאין באה לו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>עצבות אמיתית<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>מחמת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>אהבת ה'<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>או יראתו באמצע עסקיו. והנה בין שנפלה לו העצבות בשעת עבודה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[תלמוד </del>תורה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>או <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[תפלה]] </del>ובין שנפלה לו שלא בשעת עבודה זאת ישים אל לבו כי אין הזמן גרמא כעת לעצבות אמיתית אפילו לדאגת עונות חמורים ח"ו. רק לזאת צריך קביעות עתים ושעת הכושר בישוב <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>הדעת<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>להתבונן <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[גדולת </del>ה'<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>אשר חטא לו כדי שעל ידי זה יהיה לבו נשבר באמת במרירות אמיתית וכמבואר עת זו במקום אחר ושם נתבאר גם כן כי מיד אחר שנשבר לבו בעתים קבועים ההם אזי יסיר העצב מלבו לגמרי ויאמין <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>אמונה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>שלימה כי ה' העביר חטאתו ורב לסלוח וזו היא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[שמחה]] </del>האמיתית בה' הבאה אחר העצב כנ"ל:&lt;noinclude&gt;[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|א]]&lt;/noinclude&gt;</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אך העצבות ממילי דשמיא צריך לשית עצות בנפשו לפטר ממנה אין צריך לומר בשעת עבודה שצריך לעבוד ה' בשמחה ובטוב לבב אלא אפילו מי שהוא בעל עסקים ודרך ארץ אם נופל לו עצב ודאגה ממילי דשמיא בשעת עסקיו בידוע שהוא תחבולת היצר כדי להפילו אחר כך בתאוות ח"ו כנודע שאם לא כן מאין באה לו עצבות אמיתית מחמת אהבת ה' או יראתו באמצע עסקיו. והנה בין שנפלה לו העצבות בשעת עבודה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בתלמוד </ins>תורה או <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בתפלה </ins>ובין שנפלה לו שלא בשעת עבודה זאת ישים אל לבו כי אין הזמן גרמא כעת לעצבות אמיתית אפילו לדאגת עונות חמורים ח"ו. רק לזאת צריך קביעות עתים ושעת הכושר בישוב הדעת להתבונן <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בגדולת </ins>ה' אשר חטא לו כדי שעל ידי זה יהיה לבו נשבר באמת במרירות אמיתית וכמבואר עת זו במקום אחר ושם נתבאר גם כן כי מיד אחר שנשבר לבו בעתים קבועים ההם אזי יסיר העצב מלבו לגמרי ויאמין אמונה שלימה כי ה' העביר חטאתו ורב לסלוח וזו היא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">השמחה </ins>האמיתית בה' הבאה אחר העצב כנ"ל:&lt;noinclude&gt;[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|א]]&lt;/noinclude&gt;</div></td></tr> </table>

ש. א. https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9B%D7%95&diff=1546&oldid=prev 2024-06-26T13:55:38Z

<p>גרסה אחת יובאה</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:55, 26 ביוני 2024</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div> </td></tr></table>

יוסף בן מלמד https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9B%D7%95&diff=1545&oldid=prev 2016-09-23T00:28:20Z

<p>החלפת טקסט – &quot;ע&quot;פ&quot; ב־&quot;על פסוק&quot;</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>&#039;&#039;&#039;פרק כו ברם&#039;&#039;&#039; כגון דא צריך לאודעי כלל גדול כי כמו שנצחון לנצח דבר גשמי כגון שני אנשים המתאבקים זה עם זה להפיל זה את זה. הנה אם האחד הוא בעצלות וכבדות ינוצח בקל ויפול גם אם הוא גבור יותר מחבירו ככה ממש בנצחון היצר אי אפשר לנצחו בעצלות וכבדות הנמשכות מ[[עצבות]] ו[[טמטום הלב]] כאבן כי אם בזריזות הנמשכת מ[[שמחה]] ופתיחת הלב וטהרתו מכל נדנוד דאגה ועצב בעולם. ומה שכתוב &quot;בכל עצב יהיה מותר&quot; פירוש שיהיה איזה יתרון ומעלה מזה הנה אדרבה מלשון זה משמע שהעצב מצד עצמו אין בו מעלה רק שיגיע ויבא ממנו איזה יתרון והיינו ה[[שמחה]] האמיתית בה&#039; אלהיו הבאה אחר העצב האמיתי לעתים מזומנים על עונותיו במר נפשו ולב נשבר שעל ידי זה נשברה רוח הטומאה וסטרא אחרא ומחיצה של ברזל המפסקת בינו לאביו שבשמים כמו שנאמר ב[[זהר]] על פסוק רוח נשברה לב נשבר וגו&#039; ואזי יקוים בו רישיה דקרא תשמיעני ששון ושמחה וגו&#039; השיבה לי ששון ישעך ורוח נדיבה וגו&#039; וזהו טעם הפשוט לתיקון [[האר&quot;י]] ז&quot;ל לומר מזמור זה אחר [[תיקון חצות]] קודם הלימוד כדי ללמוד בשמחה אמיתית בה&#039; הבאה אחר העצב שיש ל[[שמחה]] זו יתרון כיתרון האור הבא מן החשך דוקא כמו שנאמר ב[[זהר]] על פסוק וראיתי שיש יתרון לחכמה מן הסכלות כיתרון האור כו&#039; ע&quot;ש ודי למבין ומקרא מלא דבר הכתוב &quot;תחת אשר לא עבדת את ה&#039; אלהיך בשמחה&quot; וגו&#039; ונודע לכל פירוש האר&quot;י ז&quot;ל על פסוק זה: <br /> <br /> והנה עצה היעוצה לטהר לבו מכל עצב ונדנוד דאגה ממילי דעלמא ואפילו [[בני חיי ומזוני]] מודעת זאת לכל מאמר רז&quot;ל כשם שמברך על הטובה כו&#039; ופירשו בגמרא לקבולי ב[[שמחה]] כמו שמחת הטובה הנגלית ונראית כי גם זו לטובה רק שאינה נגלית ונראית לעיני בשר כי היא מ[[עלמא דאתכסיא]] שלמעלה מ[[עלמא דאתגליא]] שהוא [[ו&quot;ה]] משם [[הוי&quot;ה]] ברוך הוא ו[[עלמא דאתכסיא]] הוא [[י&quot;ה]] וזהו שנאמר &quot;אשרי הגבר אשר תיסרנו י&quot;ה&quot; וגו&#039; ולכן ארז&quot;ל כי השמחים ביסורים עליהם הכתוב אומר &quot;ואוהביו כצאת השמש בגבורתו&quot; כי השמחה היא מאהבתו קרבת ה&#039; יותר מכל חיי ה[[עולם הזה]] כדכתיב &quot;כי טוב חסדך מחיים&quot; וגו&#039; וקרבת ה&#039; היא ביתר שאת ומעלה לאין קץ ב[[עלמא דאתכסיא]] כי שם חביון עוזו ויושב בסתר עליון ועל כן זוכה לצאת השמש בגבורתו לעתיד לבא שהיא יציאת חמה מנרתקה שהיא מכוסה בו בעולם הזה ולעתיד תתגלה מכסויה דהיינו שאז יתגלה עלמא דאתכסיא ויזרח ויאיר בגילוי רב ועצום לכל החוסים בו בעולם הזה ומסתופפים בצלו צל [[החכמה]] שהוא בחינת צל ולא אורה וטובה נראים ודי למבין: <br /> <br /> אך העצבות ממילי דשמיא צריך לשית עצות בנפשו לפטר ממנה אין צריך לומר בשעת עבודה שצריך לעבוד ה&#039; בשמחה ובטוב לבב אלא אפילו מי שהוא [[בעל עסקים]] ודרך ארץ אם נופל לו עצב ודאגה ממילי דשמיא בשעת עסקיו בידוע שהוא תחבולת היצר כדי להפילו אחר כך בתאוות ח&quot;ו כנודע שאם לא כן מאין באה לו [[עצבות אמיתית]] מחמת [[אהבת ה&#039;]] או יראתו באמצע עסקיו. והנה בין שנפלה לו העצבות בשעת עבודה ב[[תלמוד תורה]] או ב[[תפלה]] ובין שנפלה לו שלא בשעת עבודה זאת ישים אל לבו כי אין הזמן גרמא כעת לעצבות אמיתית אפילו לדאגת עונות חמורים ח&quot;ו. רק לזאת צריך קביעות עתים ושעת הכושר בישוב [[הדעת]] להתבונן ב[[גדולת ה&#039;]] אשר חטא לו כדי שעל ידי זה יהיה לבו נשבר באמת במרירות אמיתית וכמבואר עת זו במקום אחר ושם נתבאר גם כן כי מיד אחר שנשבר לבו בעתים קבועים ההם אזי יסיר העצב מלבו לגמרי ויאמין [[אמונה]] שלימה כי ה&#039; העביר חטאתו ורב לסלוח וזו היא ה[[שמחה]] האמיתית בה&#039; הבאה אחר העצב כנ&quot;ל:&lt;noinclude&gt;[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|א]]&lt;/noinclude&gt;</div>

חב"דטקסט>שלום בוט2