https://text.chabadpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA%3A%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90%2F%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9B%D7%96תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק כז - היסטוריית גרסאות2026-05-13T05:58:24Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.40.3https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9B%D7%96&diff=20126&oldid=prevש. א.: הפעיל הגנה על הדף "תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק כז": הדף מושלם ולא אמורים לעשות בו שינויים ([עריכה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן) [העברה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן))2025-08-03T11:43:28Z<p>הפעיל הגנה על הדף "<a href="/index.php/%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9B%D7%96" title="תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק כז">תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק כז</a>": הדף מושלם ולא אמורים לעשות בו שינויים ([עריכה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן) [העברה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן))</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:43, 3 באוגוסט 2025</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div>
</td></tr></table>ש. א.https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9B%D7%96&diff=20125&oldid=prevש. א. ב־11:43, 3 באוגוסט 20252025-08-03T11:43:17Z<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:43, 3 באוגוסט 2025</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''פרק כז ואם''' העצבות אינה מדאגת עונות אלא מהרהורים רעים ותאוות רעות שנופלות במחשבתו. הנה אם נופלות לו שלא בשעת העבודה אלא בעת עסקו בעסקיו ודרך ארץ וכהאי גוונא אדרבה יש לו לשמוח בחלקו שאף שנופלות לו במחשבתו הוא מסיח דעתו מהן לקיים מה שנאמר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">"</del>ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זונים אחריהם<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">"</del>. ואין הכתוב מדבר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בצדיקים </del>לקראם זונים ח"ו אלא בבינונים כיוצא בו שנופלים לו הרהורי ניאוף במחשבתו בין בהיתר כו' וכשמסיח דעתו מקיים לאו זה ואמרו רז"ל ישב ולא עבר עבירה נותנים לו שכר כאלו עשה מצוה ועל כן צריך לשמוח בקיום הלאו כמו בקיום מצות עשה ממש ואדרבה העצבות היא מגסות הרוח שאינו מכיר מקומו ועל כן ירע לבבו על שאינו במדרגת צדיק שלצדיקים בודאי אין נופלים להם הרהורי שטות כאלו כי אילו היה מכיר מקומו שהוא רחוק מאד ממדרגת צדיק והלואי היה בינוני ולא רשע כל ימיו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אפילו </del>שעה אחת הרי זאת היא מדת הבינונים ועבודתם לכבוש היצר וההרהור העולה מהלב למוח ולהסיח דעתו לגמרי ממנו ולדחותו בשתי ידים כנ"ל ובכל דחיה ודחיה שמדחהו ממחשבתו אתכפיא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">סטרא אחרא </del>לתתא ובאתערותא דלתתא אתערותא דלעילא ואתכפיא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">סטרא אחרא </del>דלעילא המגביה עצמה כנשר לקיים מ"ש <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">"</del>אם תגביה כנשר<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">" </del>וגו' <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">"</del>משם אורידך נאם ה'<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">" </del>וכמו שהפליג בזהר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פרשת </del>תרומה [דף קכח] בגודל נחת רוח לפניו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יתברך </del>כד אתכפיא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">סטרא אחרא </del>לתתא דאסתלק יקרא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דקודשא בריך הוא </del>לעילא על כולא יתיר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">משבחא </del>אחרא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ואסתלקותא </del>דא יתיר מכולא וכו'. ולכן אל יפול לב אדם עליו ולא ירע לבבו מאד גם אם יהיה כן כל ימיו במלחמה זו כי אולי לכך נברא וזאת עבודתו לאכפיא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לסטרא אחרא </del>תמיד. ועל זה אמר איוב <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">"</del>בראת רשעים<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">" </del>ולא שיהיו רשעים באמת ח"ו אלא שיגיע אליהם כמעשה הרשעים במחשבתם והרהורם לבד והם יהיו נלחמים תמיד להסיח דעתם מהם כדי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לאכפיא לסטרא אחרא </del>ולא יוכלו לבטלה מכל וכל כי זה נעשה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">על ידי </del>צדיקים. ושני מיני נחת רוח לפניו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יתברך </del>למעלה. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אחד </del>מביטול <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הסטרא אחרא </del>לגמרי ואתהפכא ממרירו למתקא ומחשוכא לנהורא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">על ידי </del>הצדיקים. והשנית כד אתכפיא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הסטרא אחרא </del>בעודה בתקפה וגבורתה ומגביה עצמה כנשר ומשם מורידה ה' באתערותא דלתתא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">על ידי </del>הבינונים. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וזהו שאיתא </del>הכתוב <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">"</del>ועשה לי מטעמים כאשר אהבתי<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">" </del>מטעמים לשון רבים שני מיני נחת רוח והוא מאמר השכינה לבניה כללות ישראל <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כדפירש </del>בתיקונים. וכמו שבמטעמים גשמיים <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דרך משל </del>יש שני מיני מעדנים אחד ממאכלים ערבים ומתוקים. והשני מדברים חריפים או <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">חמוצים </del>רק שהם מתובלים <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ומתוקנים </del>היטב עד שנעשו מעדנים להשיב הנפש. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וזהו שאמר הכתוב </del>כל פעל ה' למענהו וגם רשע ליום רעה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פירוש </del>שישוב מרשעו ויעשה הרע שלו יום ואור למעלה כד אתכפיא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">סטרא אחרא </del>ואסתלק יקרא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דקודשא בריך הוא </del>לעילא. ולא עוד אלא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אפילו </del>בדברים המותרים לגמרי כל מה שהאדם זובח יצרו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אפילו </del>שעה קלה ומתכוין לאכפיא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לסטרא אחרא </del>שבחלל השמאלי כגון שחפץ לאכול ומאחר סעודתו עד לאחר שעה או פחות ועוסק בתורה באותה שעה. כדאיתא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בגמרא </del>שעה רביעית מאכל כל אדם שעה ששית מאכל <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תלמידי חכמים</del>. והיו מרעיבים עצמם שתי שעות לכוונה זו אף שגם אחר הסעודה היו לומדים כל היום. וכן אם בולם פיו מלדבר דברים שלבו מתאוה מאד לדברם מענייני העולם וכן בהרהורי מחשבתו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אפילו </del>במעט מזעיר דאתכפיא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">סטרא אחרא </del>לתתא אסתלק יקרא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דקודשא בריך הוא </del>וקדושתו לעילא הרבה ומקדושה זו נמשכת קדושה עליונה על האדם למטה לסייעו סיוע רב ועצום לעבודתו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יתברך</del>. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וזהו שאמרו </del>רז"ל <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">"</del>אדם מקדש עצמו מעט למטה מקדשין אותו הרבה מלמעלה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">" </del>לבד מה שמקיים מצות עשה של תורה והתקדשתם וכו' כשמקדש עצמו במותר לו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ופירוש "</del>והתקדשתם<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">" </del>שתעשו עצמכם קדושים כלומר אף שבאמת אינו קדוש ומובדל <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מסטרא אחרא </del>כי היא בתקפה ובגבורתה כתולדתה בחלל השמאלי רק שכובש יצרו ומקדש עצמו. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">"</del>והייתם קדושים<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">" </del>כלומר סופו להיות קדוש ומובדל באמת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מהסטרא אחרא על ידי </del>שמקדשים אותו הרבה מלמעלה ומסייעים אותו לגרשה מלבו מעט מעט:<noinclude>[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|א]]</noinclude></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''פרק כז ואם''' העצבות אינה מדאגת עונות אלא מהרהורים רעים ותאוות רעות שנופלות במחשבתו. הנה אם נופלות לו שלא בשעת העבודה אלא בעת עסקו בעסקיו ודרך ארץ וכהאי גוונא אדרבה יש לו לשמוח בחלקו שאף שנופלות לו במחשבתו הוא מסיח דעתו מהן לקיים מה שנאמר ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זונים אחריהם. ואין הכתוב מדבר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בצדיקי' </ins>לקראם זונים ח"ו אלא בבינונים כיוצא בו שנופלים לו הרהורי ניאוף במחשבתו בין בהיתר כו' וכשמסיח דעתו מקיים לאו זה ואמרו רז"ל ישב ולא עבר עבירה נותנים לו שכר כאלו עשה מצוה ועל כן צריך לשמוח בקיום הלאו כמו בקיום מצות עשה ממש ואדרבה העצבות היא מגסות הרוח שאינו מכיר מקומו ועל כן ירע לבבו על שאינו במדרגת צדיק שלצדיקים בודאי אין נופלים להם הרהורי שטות כאלו כי אילו היה מכיר מקומו שהוא רחוק מאד ממדרגת צדיק והלואי היה בינוני ולא רשע כל ימיו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אפי' </ins>שעה אחת הרי זאת היא מדת הבינונים ועבודתם לכבוש היצר וההרהור העולה מהלב למוח ולהסיח דעתו לגמרי ממנו ולדחותו בשתי ידים כנ"ל ובכל דחיה ודחיה שמדחהו ממחשבתו אתכפיא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ס"א </ins>לתתא ובאתערותא דלתתא אתערותא דלעילא ואתכפיא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ס"א </ins>דלעילא המגביה עצמה כנשר לקיים מ"ש אם תגביה כנשר וגו' משם אורידך נאם ה' וכמו שהפליג בזהר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פ' </ins>תרומה [דף קכח] בגודל נחת רוח לפניו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ית' </ins>כד אתכפיא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ס"א </ins>לתתא דאסתלק יקרא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דקב"ה </ins>לעילא על כולא יתיר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">משבח' </ins>אחרא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ואסתלקות' </ins>דא יתיר מכולא וכו'. ולכן אל יפול לב אדם עליו ולא ירע לבבו מאד גם אם יהיה כן כל ימיו במלחמה זו כי אולי לכך נברא וזאת עבודתו לאכפיא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לס"א </ins>תמיד. ועל זה אמר איוב בראת רשעים ולא שיהיו רשעים באמת ח"ו אלא שיגיע אליהם כמעשה הרשעים במחשבתם והרהורם לבד והם יהיו נלחמים תמיד להסיח דעתם מהם כדי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לאכפי' לס"א </ins>ולא יוכלו לבטלה מכל וכל כי זה נעשה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ע"י </ins>צדיקים. ושני מיני נחת רוח לפניו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ית' </ins>למעלה. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">א' </ins>מביטול <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הס"א </ins>לגמרי ואתהפכא ממרירו למתקא ומחשוכא לנהורא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ע"י </ins>הצדיקים. והשנית כד אתכפיא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הס"א </ins>בעודה בתקפה וגבורתה ומגביה עצמה כנשר ומשם מורידה ה' באתערותא דלתתא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ע"י </ins>הבינונים. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וז"ש </ins>הכתוב ועשה לי מטעמים כאשר אהבתי מטעמים לשון רבים שני מיני נחת רוח והוא מאמר השכינה לבניה כללות ישראל <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כדפי' </ins>בתיקונים. וכמו שבמטעמים גשמיים <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ד"מ </ins>יש שני מיני מעדנים אחד ממאכלים ערבים ומתוקים. והשני מדברים חריפים או <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">חמוצי' </ins>רק שהם מתובלים <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ומתוקני' </ins>היטב עד שנעשו מעדנים להשיב הנפש. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וז"ש הכתו' </ins>כל פעל ה' למענהו וגם רשע ליום רעה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פי' </ins>שישוב מרשעו ויעשה הרע שלו יום ואור למעלה כד אתכפיא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ס"א </ins>ואסתלק יקרא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דקב"ה </ins>לעילא. ולא עוד אלא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אפי' </ins>בדברים המותרים לגמרי כל מה שהאדם זובח יצרו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אפי' </ins>שעה קלה ומתכוין לאכפיא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לס"א </ins>שבחלל השמאלי כגון שחפץ לאכול ומאחר סעודתו עד לאחר שעה או פחות ועוסק בתורה באותה שעה. כדאיתא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בגמ' </ins>שעה רביעית מאכל כל אדם שעה ששית מאכל <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ת"ח</ins>. והיו מרעיבים עצמם שתי שעות לכוונה זו אף שגם אחר הסעודה היו לומדים כל היום. וכן אם בולם פיו מלדבר דברים שלבו מתאוה מאד לדברם מענייני העולם וכן בהרהורי מחשבתו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אפי' </ins>במעט מזעיר דאתכפיא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ס"א </ins>לתתא אסתלק יקרא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דקב"ה </ins>וקדושתו לעילא הרבה ומקדושה זו נמשכת קדושה עליונה על האדם למטה לסייעו סיוע רב ועצום לעבודתו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ית'</ins>. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וז"ש </ins>רז"ל אדם מקדש עצמו מעט למטה מקדשין אותו הרבה מלמעלה לבד מה שמקיים מצות עשה של תורה והתקדשתם וכו' כשמקדש עצמו במותר לו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ופי' </ins>והתקדשתם שתעשו עצמכם קדושים כלומר אף שבאמת אינו קדוש ומובדל <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מס"א </ins>כי היא בתקפה ובגבורתה כתולדתה בחלל השמאלי רק שכובש יצרו ומקדש עצמו. והייתם קדושים כלומר סופו להיות קדוש ומובדל באמת <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מהס"א ע"י </ins>שמקדשים אותו הרבה מלמעלה ומסייעים אותו לגרשה מלבו מעט מעט:<noinclude>[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|א]]</noinclude></div></td></tr>
</table>ש. א.https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9B%D7%96&diff=20124&oldid=prevש. א.: ש. א. העביר את הדף תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק כ"ז לשם תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק כז בלי להשאיר הפניה: כותרת שאינה כתובה נכון2025-08-03T11:42:54Z<p>ש. א. העביר את הדף <a href="/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9B%22%D7%96&action=edit&redlink=1" class="new" title="תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק כ"ז (הדף אינו קיים)">תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק כ"ז</a> לשם <a href="/index.php/%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9B%D7%96" title="תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק כז">תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק כז</a> בלי להשאיר הפניה: כותרת שאינה כתובה נכון</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:42, 3 באוגוסט 2025</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div>
</td></tr></table>ש. א.https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9B%D7%96&diff=15485&oldid=prevש. א.: ש. א. העביר את הדף תבנית:ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק כ"ז לשם תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק כ"ז בלי להשאיר הפניה: כותרת שאינה כתובה נכון2025-07-14T21:46:01Z<p>ש. א. העביר את הדף <a href="/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_-_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9B%22%D7%96&action=edit&redlink=1" class="new" title="תבנית:ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק כ"ז (הדף אינו קיים)">תבנית:ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק כ"ז</a> לשם <a href="/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9B%22%D7%96&action=edit&redlink=1" class="new" title="תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק כ"ז (הדף אינו קיים)">תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק כ"ז</a> בלי להשאיר הפניה: כותרת שאינה כתובה נכון</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־00:46, 15 ביולי 2025</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div>
</td></tr></table>ש. א.https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9B%D7%96&diff=11397&oldid=prevש. א. ב־22:17, 21 באפריל 20252025-04-21T22:17:14Z<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־01:17, 22 באפריל 2025</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''פרק כז ואם''' <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[עצבות]] </del>אינה מדאגת עונות אלא מהרהורים רעים ותאוות רעות שנופלות במחשבתו. הנה אם נופלות לו שלא בשעת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[עבודה]] </del>אלא בעת עסקו בעסקיו ודרך ארץ וכהאי גוונא אדרבה יש לו לשמוח בחלקו שאף שנופלות לו במחשבתו הוא מסיח דעתו מהן לקיים מה שנאמר "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זונים אחריהם". ואין הכתוב מדבר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[צדיק|צדיקים]] </del>לקראם זונים ח"ו אלא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[בינוני|בינונים]] </del>כיוצא בו שנופלים לו הרהורי ניאוף במחשבתו בין בהיתר כו' וכשמסיח דעתו מקיים לאו זה ואמרו רז"ל ישב ולא עבר עבירה נותנים לו שכר כאלו עשה מצוה ועל כן צריך <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ל[[שמחה|שמוח]] </del>בקיום הלאו כמו בקיום <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>מצות עשה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>ממש ואדרבה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[עצבות]] </del>היא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מ[[גסות </del>הרוח<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>שאינו מכיר מקומו ועל כן ירע לבבו על שאינו במדרגת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>צדיק<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>שלצדיקים בודאי אין נופלים להם הרהורי שטות כאלו כי אילו היה מכיר מקומו שהוא רחוק מאד ממדרגת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>צדיק<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>והלואי היה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>בינוני<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>ולא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>רשע<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>כל ימיו אפילו שעה אחת הרי זאת היא מדת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[בינוני|בינונים]] </del>ועבודתם לכבוש היצר וההרהור העולה מהלב למוח ולהסיח דעתו לגמרי ממנו ולדחותו בשתי ידים כנ"ל ובכל דחיה ודחיה שמדחהו ממחשבתו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>אתכפיא סטרא אחרא<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>לתתא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וב[[אתערותא </del>דלתתא<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] [[</del>אתערותא דלעילא<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>ואתכפיא סטרא אחרא דלעילא המגביה עצמה כנשר לקיים מ"ש "אם תגביה כנשר" וגו' "משם אורידך נאם ה'" וכמו שהפליג <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[זהר]] </del>פרשת תרומה [דף קכח] בגודל נחת רוח לפניו יתברך כד אתכפיא סטרא אחרא לתתא דאסתלק יקרא דקודשא בריך הוא לעילא על כולא יתיר משבחא אחרא ואסתלקותא דא יתיר מכולא וכו'. ולכן אל יפול לב אדם עליו ולא ירע לבבו מאד גם אם יהיה כן כל ימיו במלחמה זו כי אולי לכך נברא וזאת עבודתו לאכפיא לסטרא אחרא תמיד. ועל זה אמר איוב "בראת רשעים" ולא שיהיו רשעים באמת ח"ו אלא שיגיע אליהם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כ[[מעשה]] </del>הרשעים במחשבתם והרהורם לבד והם יהיו נלחמים תמיד להסיח דעתם מהם כדי לאכפיא לסטרא אחרא ולא יוכלו לבטלה מכל וכל כי זה נעשה על ידי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[צדיק|</del>צדיקים<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</del>. ושני מיני נחת רוח לפניו יתברך למעלה. אחד מביטול הסטרא אחרא לגמרי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ו[[אתהפכא]] </del>ממרירו למתקא ומחשוכא לנהורא על ידי הצדיקים. והשנית כד <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>אתכפיא<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>הסטרא אחרא בעודה בתקפה וגבורתה ומגביה עצמה כנשר ומשם מורידה ה' <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[אתערותא </del>דלתתא<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>על ידי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[בינוני|בינונים]]</del>. וזהו שאיתא הכתוב "ועשה לי מטעמים כאשר אהבתי" מטעמים לשון רבים שני מיני נחת רוח והוא מאמר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[שכינה]] </del>לבניה כללות ישראל כדפירש <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[תיקונים]]</del>. וכמו שבמטעמים גשמיים דרך משל יש שני מיני מעדנים אחד ממאכלים ערבים ומתוקים. והשני מדברים חריפים או חמוצים רק שהם מתובלים ומתוקנים היטב עד שנעשו מעדנים להשיב הנפש. וזהו שאמר הכתוב כל פעל ה' למענהו וגם רשע ליום רעה פירוש שישוב מרשעו ויעשה הרע שלו יום ואור למעלה כד אתכפיא סטרא אחרא ואסתלק יקרא דקודשא בריך הוא לעילא. ולא עוד אלא אפילו בדברים המותרים לגמרי כל מה שהאדם זובח יצרו אפילו שעה קלה ומתכוין לאכפיא לסטרא אחרא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שב[[חלל </del>השמאלי<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>כגון שחפץ לאכול ומאחר סעודתו עד לאחר שעה או פחות ועוסק בתורה באותה שעה. כדאיתא בגמרא שעה רביעית מאכל כל אדם שעה ששית מאכל תלמידי חכמים. והיו מרעיבים עצמם שתי שעות לכוונה זו אף שגם אחר הסעודה היו לומדים כל היום. וכן אם בולם פיו מלדבר דברים שלבו מתאוה מאד לדברם מענייני העולם וכן בהרהורי מחשבתו אפילו במעט מזעיר דאתכפיא סטרא אחרא לתתא אסתלק יקרא דקודשא בריך הוא וקדושתו לעילא הרבה ומקדושה זו נמשכת קדושה עליונה על האדם למטה לסייעו סיוע רב ועצום לעבודתו יתברך. וזהו שאמרו רז"ל "אדם מקדש עצמו מעט למטה מקדשין אותו הרבה מלמעלה" לבד מה שמקיים <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>מצות עשה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>של תורה והתקדשתם וכו' כשמקדש עצמו במותר לו ופירוש "והתקדשתם" שתעשו עצמכם קדושים כלומר אף שבאמת אינו קדוש ומובדל מסטרא אחרא כי היא בתקפה ובגבורתה כתולדתה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[חלל </del>השמאלי<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>רק שכובש יצרו ומקדש עצמו. "והייתם קדושים" כלומר סופו להיות קדוש ומובדל באמת מהסטרא אחרא על ידי שמקדשים אותו הרבה מלמעלה ומסייעים אותו לגרשה מלבו מעט מעט:<noinclude>[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|א]]</noinclude></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''פרק כז ואם''' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">העצבות </ins>אינה מדאגת עונות אלא מהרהורים רעים ותאוות רעות שנופלות במחשבתו. הנה אם נופלות לו שלא בשעת <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">העבודה </ins>אלא בעת עסקו בעסקיו ודרך ארץ וכהאי גוונא אדרבה יש לו לשמוח בחלקו שאף שנופלות לו במחשבתו הוא מסיח דעתו מהן לקיים מה שנאמר "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זונים אחריהם". ואין הכתוב מדבר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בצדיקים </ins>לקראם זונים ח"ו אלא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בבינונים </ins>כיוצא בו שנופלים לו הרהורי ניאוף במחשבתו בין בהיתר כו' וכשמסיח דעתו מקיים לאו זה ואמרו רז"ל ישב ולא עבר עבירה נותנים לו שכר כאלו עשה מצוה ועל כן צריך <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לשמוח </ins>בקיום הלאו כמו בקיום מצות עשה ממש ואדרבה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">העצבות </ins>היא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מגסות </ins>הרוח שאינו מכיר מקומו ועל כן ירע לבבו על שאינו במדרגת צדיק שלצדיקים בודאי אין נופלים להם הרהורי שטות כאלו כי אילו היה מכיר מקומו שהוא רחוק מאד ממדרגת צדיק והלואי היה בינוני ולא רשע כל ימיו אפילו שעה אחת הרי זאת היא מדת <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הבינונים </ins>ועבודתם לכבוש היצר וההרהור העולה מהלב למוח ולהסיח דעתו לגמרי ממנו ולדחותו בשתי ידים כנ"ל ובכל דחיה ודחיה שמדחהו ממחשבתו אתכפיא סטרא אחרא לתתא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ובאתערותא </ins>דלתתא אתערותא דלעילא ואתכפיא סטרא אחרא דלעילא המגביה עצמה כנשר לקיים מ"ש "אם תגביה כנשר" וגו' "משם אורידך נאם ה'" וכמו שהפליג <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בזהר </ins>פרשת תרומה [דף קכח] בגודל נחת רוח לפניו יתברך כד אתכפיא סטרא אחרא לתתא דאסתלק יקרא דקודשא בריך הוא לעילא על כולא יתיר משבחא אחרא ואסתלקותא דא יתיר מכולא וכו'. ולכן אל יפול לב אדם עליו ולא ירע לבבו מאד גם אם יהיה כן כל ימיו במלחמה זו כי אולי לכך נברא וזאת עבודתו לאכפיא לסטרא אחרא תמיד. ועל זה אמר איוב "בראת רשעים" ולא שיהיו רשעים באמת ח"ו אלא שיגיע אליהם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כמעשה </ins>הרשעים במחשבתם והרהורם לבד והם יהיו נלחמים תמיד להסיח דעתם מהם כדי לאכפיא לסטרא אחרא ולא יוכלו לבטלה מכל וכל כי זה נעשה על ידי צדיקים. ושני מיני נחת רוח לפניו יתברך למעלה. אחד מביטול הסטרא אחרא לגמרי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ואתהפכא </ins>ממרירו למתקא ומחשוכא לנהורא על ידי הצדיקים. והשנית כד אתכפיא הסטרא אחרא בעודה בתקפה וגבורתה ומגביה עצמה כנשר ומשם מורידה ה' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">באתערותא </ins>דלתתא על ידי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הבינונים</ins>. וזהו שאיתא הכתוב "ועשה לי מטעמים כאשר אהבתי" מטעמים לשון רבים שני מיני נחת רוח והוא מאמר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">השכינה </ins>לבניה כללות ישראל כדפירש <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בתיקונים</ins>. וכמו שבמטעמים גשמיים דרך משל יש שני מיני מעדנים אחד ממאכלים ערבים ומתוקים. והשני מדברים חריפים או חמוצים רק שהם מתובלים ומתוקנים היטב עד שנעשו מעדנים להשיב הנפש. וזהו שאמר הכתוב כל פעל ה' למענהו וגם רשע ליום רעה פירוש שישוב מרשעו ויעשה הרע שלו יום ואור למעלה כד אתכפיא סטרא אחרא ואסתלק יקרא דקודשא בריך הוא לעילא. ולא עוד אלא אפילו בדברים המותרים לגמרי כל מה שהאדם זובח יצרו אפילו שעה קלה ומתכוין לאכפיא לסטרא אחרא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שבחלל </ins>השמאלי כגון שחפץ לאכול ומאחר סעודתו עד לאחר שעה או פחות ועוסק בתורה באותה שעה. כדאיתא בגמרא שעה רביעית מאכל כל אדם שעה ששית מאכל תלמידי חכמים. והיו מרעיבים עצמם שתי שעות לכוונה זו אף שגם אחר הסעודה היו לומדים כל היום. וכן אם בולם פיו מלדבר דברים שלבו מתאוה מאד לדברם מענייני העולם וכן בהרהורי מחשבתו אפילו במעט מזעיר דאתכפיא סטרא אחרא לתתא אסתלק יקרא דקודשא בריך הוא וקדושתו לעילא הרבה ומקדושה זו נמשכת קדושה עליונה על האדם למטה לסייעו סיוע רב ועצום לעבודתו יתברך. וזהו שאמרו רז"ל "אדם מקדש עצמו מעט למטה מקדשין אותו הרבה מלמעלה" לבד מה שמקיים מצות עשה של תורה והתקדשתם וכו' כשמקדש עצמו במותר לו ופירוש "והתקדשתם" שתעשו עצמכם קדושים כלומר אף שבאמת אינו קדוש ומובדל מסטרא אחרא כי היא בתקפה ובגבורתה כתולדתה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בחלל </ins>השמאלי רק שכובש יצרו ומקדש עצמו. "והייתם קדושים" כלומר סופו להיות קדוש ומובדל באמת מהסטרא אחרא על ידי שמקדשים אותו הרבה מלמעלה ומסייעים אותו לגרשה מלבו מעט מעט:<noinclude>[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|א]]</noinclude></div></td></tr>
</table>ש. א.https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9B%D7%96&diff=1548&oldid=prevיוסף בן מלמד: גרסה אחת יובאה2024-06-26T13:55:38Z<p>גרסה אחת יובאה</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:55, 26 ביוני 2024</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div>
</td></tr></table>יוסף בן מלמדhttps://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9B%D7%96&diff=1547&oldid=prevחב"דטקסט>שלום בוט2: החלפת טקסט – "מעשה " ב־"מעשה "2016-09-29T03:22:13Z<p>החלפת טקסט – "מעשה " ב־"<a href="/index.php?title=%D7%9E%D7%A2%D7%A9%D7%94&action=edit&redlink=1" class="new" title="מעשה (הדף אינו קיים)">מעשה</a> "</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>'''פרק כז ואם''' ה[[עצבות]] אינה מדאגת עונות אלא מהרהורים רעים ותאוות רעות שנופלות במחשבתו. הנה אם נופלות לו שלא בשעת ה[[עבודה]] אלא בעת עסקו בעסקיו ודרך ארץ וכהאי גוונא אדרבה יש לו לשמוח בחלקו שאף שנופלות לו במחשבתו הוא מסיח דעתו מהן לקיים מה שנאמר "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זונים אחריהם". ואין הכתוב מדבר ב[[צדיק|צדיקים]] לקראם זונים ח"ו אלא ב[[בינוני|בינונים]] כיוצא בו שנופלים לו הרהורי ניאוף במחשבתו בין בהיתר כו' וכשמסיח דעתו מקיים לאו זה ואמרו רז"ל ישב ולא עבר עבירה נותנים לו שכר כאלו עשה מצוה ועל כן צריך ל[[שמחה|שמוח]] בקיום הלאו כמו בקיום [[מצות עשה]] ממש ואדרבה ה[[עצבות]] היא מ[[גסות הרוח]] שאינו מכיר מקומו ועל כן ירע לבבו על שאינו במדרגת [[צדיק]] שלצדיקים בודאי אין נופלים להם הרהורי שטות כאלו כי אילו היה מכיר מקומו שהוא רחוק מאד ממדרגת [[צדיק]] והלואי היה [[בינוני]] ולא [[רשע]] כל ימיו אפילו שעה אחת הרי זאת היא מדת ה[[בינוני|בינונים]] ועבודתם לכבוש היצר וההרהור העולה מהלב למוח ולהסיח דעתו לגמרי ממנו ולדחותו בשתי ידים כנ"ל ובכל דחיה ודחיה שמדחהו ממחשבתו [[אתכפיא סטרא אחרא]] לתתא וב[[אתערותא דלתתא]] [[אתערותא דלעילא]] ואתכפיא סטרא אחרא דלעילא המגביה עצמה כנשר לקיים מ"ש "אם תגביה כנשר" וגו' "משם אורידך נאם ה'" וכמו שהפליג ב[[זהר]] פרשת תרומה [דף קכח] בגודל נחת רוח לפניו יתברך כד אתכפיא סטרא אחרא לתתא דאסתלק יקרא דקודשא בריך הוא לעילא על כולא יתיר משבחא אחרא ואסתלקותא דא יתיר מכולא וכו'. ולכן אל יפול לב אדם עליו ולא ירע לבבו מאד גם אם יהיה כן כל ימיו במלחמה זו כי אולי לכך נברא וזאת עבודתו לאכפיא לסטרא אחרא תמיד. ועל זה אמר איוב "בראת רשעים" ולא שיהיו רשעים באמת ח"ו אלא שיגיע אליהם כ[[מעשה]] הרשעים במחשבתם והרהורם לבד והם יהיו נלחמים תמיד להסיח דעתם מהם כדי לאכפיא לסטרא אחרא ולא יוכלו לבטלה מכל וכל כי זה נעשה על ידי [[צדיק|צדיקים]]. ושני מיני נחת רוח לפניו יתברך למעלה. אחד מביטול הסטרא אחרא לגמרי ו[[אתהפכא]] ממרירו למתקא ומחשוכא לנהורא על ידי הצדיקים. והשנית כד [[אתכפיא]] הסטרא אחרא בעודה בתקפה וגבורתה ומגביה עצמה כנשר ומשם מורידה ה' ב[[אתערותא דלתתא]] על ידי ה[[בינוני|בינונים]]. וזהו שאיתא הכתוב "ועשה לי מטעמים כאשר אהבתי" מטעמים לשון רבים שני מיני נחת רוח והוא מאמר ה[[שכינה]] לבניה כללות ישראל כדפירש ב[[תיקונים]]. וכמו שבמטעמים גשמיים דרך משל יש שני מיני מעדנים אחד ממאכלים ערבים ומתוקים. והשני מדברים חריפים או חמוצים רק שהם מתובלים ומתוקנים היטב עד שנעשו מעדנים להשיב הנפש. וזהו שאמר הכתוב כל פעל ה' למענהו וגם רשע ליום רעה פירוש שישוב מרשעו ויעשה הרע שלו יום ואור למעלה כד אתכפיא סטרא אחרא ואסתלק יקרא דקודשא בריך הוא לעילא. ולא עוד אלא אפילו בדברים המותרים לגמרי כל מה שהאדם זובח יצרו אפילו שעה קלה ומתכוין לאכפיא לסטרא אחרא שב[[חלל השמאלי]] כגון שחפץ לאכול ומאחר סעודתו עד לאחר שעה או פחות ועוסק בתורה באותה שעה. כדאיתא בגמרא שעה רביעית מאכל כל אדם שעה ששית מאכל תלמידי חכמים. והיו מרעיבים עצמם שתי שעות לכוונה זו אף שגם אחר הסעודה היו לומדים כל היום. וכן אם בולם פיו מלדבר דברים שלבו מתאוה מאד לדברם מענייני העולם וכן בהרהורי מחשבתו אפילו במעט מזעיר דאתכפיא סטרא אחרא לתתא אסתלק יקרא דקודשא בריך הוא וקדושתו לעילא הרבה ומקדושה זו נמשכת קדושה עליונה על האדם למטה לסייעו סיוע רב ועצום לעבודתו יתברך. וזהו שאמרו רז"ל "אדם מקדש עצמו מעט למטה מקדשין אותו הרבה מלמעלה" לבד מה שמקיים [[מצות עשה]] של תורה והתקדשתם וכו' כשמקדש עצמו במותר לו ופירוש "והתקדשתם" שתעשו עצמכם קדושים כלומר אף שבאמת אינו קדוש ומובדל מסטרא אחרא כי היא בתקפה ובגבורתה כתולדתה ב[[חלל השמאלי]] רק שכובש יצרו ומקדש עצמו. "והייתם קדושים" כלומר סופו להיות קדוש ומובדל באמת מהסטרא אחרא על ידי שמקדשים אותו הרבה מלמעלה ומסייעים אותו לגרשה מלבו מעט מעט:<noinclude>[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|א]]</noinclude></div>חב"דטקסט>שלום בוט2