https://text.chabadpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA%3A%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90%2F%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9C 2026-05-12T22:49:41Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.40.3 https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9C&diff=20134&oldid=prev 2025-08-03T11:48:05Z

<p>הפעיל הגנה על הדף &quot;<a href="/index.php/%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9C" title="תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק ל">תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק ל</a>&quot;: הדף מושלם ולא אמורים לעשות בו שינויים ([עריכה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן) [העברה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן))</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:48, 3 באוגוסט 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div> </td></tr></table>

ש. א. https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9C&diff=20133&oldid=prev 2025-08-03T11:47:55Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:47, 3 באוגוסט 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''פרק ל עוד''' זאת ישים אל לבו לקיים מאמר רז"ל <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">"</del>והוי שפל רוח בפני כל האדם<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">"</del>. והוי באמת לאמיתו בפני כל האדם ממש <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אפילו </del>בפני קל שבקלים. והיינו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">על פי </del>מארז"ל <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">"</del>אל תדין את חבירך עד שתגיע למקומו<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">"</del>. כי מקומו גורם לו לחטוא להיות פרנסתו לילך בשוק כל היום ולהיות מיושבי קרנות ועיניו רואות כל התאוות והעין רואה והלב חומד ויצרו בוער כתנור בוערה מאופה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כמו שנאמר </del>בהושע <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">"</del>הוא בוער כאש להבה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">" </del>וגו'. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מה שאין כן </del>מי שהולך בשוק מעט ורוב היום יושב בביתו וגם אם הולך כל היום בשוק יכול להיות שאינו מחומם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כל כך </del>בטבעו כי אין היצר שוה בכל נפש יש שיצרו כו' <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כמו שמבואר במקום אחר</del>. והנה באמת גם מי שהוא מחומם מאד בטבעו ופרנסתו היא להיות מיושבי קרנות כל היום אין לו שום התנצלות על חטאיו ומיקרי רשע גמור על אשר אין פחד אלהי' לנגד עיניו. כי היה לו להתאפק ולמשול על רוח תאוותו שבלבו מפני פחד ה' הרואה כל מעשיו כמש"ל כי המוח שליט על הלב בתולדתו. והנה באמת שהיא מלחמה גדולה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ועצומה </del>לשבור היצר הבוער כאש להבה מפני פחד ה' וכמו נסיון ממש. והלכך צריך כל אדם לפי מה שהוא מקומו ומדרגתו בעבודת ה' לשקול ולבחון בעצמו אם הוא עובד ה' בערך <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ובחינת </del>מלחמה עצומה כזו ונסיון כזה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בבחינת </del>ועשה טוב כגון בעבודת התפלה בכוונה לשפוך נפשו לפני ה' בכל כחו ממש עד מיצוי הנפש ולהלחם עם גופו ונפש הבהמית שבו המונעים הכוונה במלחמה עצומה ולבטשם ולכתתם כעפר קודם התפלה שחרית וערבית מדי יום ביום וגם בשעת התפלה לייגע עצמו ביגיעת נפש ויגיעת בשר כמ"ש לקמן באריכות. וכל שלא הגיע לידי מדה זו להלחם עם גופו מלחמה עצומה כזו עדיין לא הגיע <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לבחינת </del>וערך מלחמת היצר הבוער כאש להבה להיות נכנע ונשבר מפני פחד ה'. וכן בענין ברכת המזון וכל ברכת הנהנין והמצות בכונה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ואין צריך לומר </del>כונת המצות לשמן. וכן בענין עסק לימוד התורה ללמוד הרבה יותר מחפצו ורצונו לפי טבעו ורגילותו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">על ידי </del>מלחמה עצומה עם גופו. כי הלומד מעט יותר מטבעו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הרי זה </del>מלחמה קטנה ואין לה ערך ודמיון עם מלחמת היצר הבוער כאש דמקרי רשע גמור אם אינו מנצח יצרו להיות נכנע ונשבר מפני ה'. ומה לי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בחינת </del>סור מרע ומה לי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בחינת </del>ועשה טוב הכל היא מצות המלך הקדוש יחיד ומיוחד <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ברוך הוא</del>. וכן בשאר מצות ובפרט בדבר שבממון כמו עבודת הצדקה וכה"ג. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ואפילו בבחינת </del>סור מרע יכול כל איש משכיל למצוא בנפשו שאינו סר לגמרי מהרע בכל מכל כל במקום שצריך למלחמה עצומה כערך הנ"ל <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ואפילו </del>פחות מערך הנ"ל כגון להפסיק באמצע שיחה נאה או סיפור בגנות חבירו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ואפילו </del>גנאי קטן וקל מאד אף שהוא אמת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ואפילו </del>כדי לנקות עצמו כנודע מהא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דאמר רבי שמעון </del>לאביו רבינו הקדוש לאו אנא כתבי' אלא יהודא חייטא כתביה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ואמר לו </del>כלך <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מלשון הרע </del>[<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עיין שם </del>בגמרא רפ"י דב"ב]. וכה"ג כמה מילי דשכיחי טובא ובפרט בענין לקדש עצמו במותר לו שהוא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מדאורייתא כמו שנאמר </del>"קדושים תהיו<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">" </del>וגו' <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">"</del>והתקדשתם<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">" </del>וגו'. וגם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דברי סופרים </del>חמורים <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מדברי תורה </del>וכו'. אלא שכל אלו וכיוצא בהן הן מעוונות שהאדם דש בעקביו וגם נעשו כהיתר מחמת שעבר ושנה וכו'. אבל באמת אם הוא יודע ספר ומחזיק בתורת ה' וקרבת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אלקים </del>יחפץ גדול עונו מנשוא ואשמתו גדלה בכפלי כפליים במה שאינו נלחם ומתגבר על יצרו בערך <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ובחינת </del>מלחמה עצומה הנ"ל מאשמת קל שבקלים מיושבי קרנות הרחוקים מה' ותורתו ואין אשמתם גדולה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כל כך </del>במה שאינם כובשים יצרם הבוער כאש להבה מפני פחד ה' המבין ומביט אל כל מעשיהם כאשמת כל הקרב הקרב אל ה' ואל תורתו ועבודתו וכמשארז"ל גבי אחר שידע בכבודי וכו' ולכן ארז"ל על ע"ה שזדונות נעשו להם כשגגות:&lt;noinclude&gt;[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|א]]&lt;/noinclude&gt;</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''פרק ל עוד''' זאת ישים אל לבו לקיים מאמר רז"ל והוי שפל רוח בפני כל האדם. והוי באמת לאמיתו בפני כל האדם ממש <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אפי' </ins>בפני קל שבקלים. והיינו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ע"פ </ins>מארז"ל אל תדין את חבירך עד שתגיע למקומו. כי מקומו גורם לו לחטוא להיות פרנסתו לילך בשוק כל היום ולהיות מיושבי קרנות ועיניו רואות כל התאוות והעין רואה והלב חומד ויצרו בוער כתנור בוערה מאופה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כמ"ש </ins>בהושע הוא בוער כאש להבה וגו'. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">משא"כ </ins>מי שהולך בשוק מעט ורוב היום יושב בביתו וגם אם הולך כל היום בשוק יכול להיות שאינו מחומם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כ"כ </ins>בטבעו כי אין היצר שוה בכל נפש יש שיצרו כו' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כמ"ש במ"א</ins>. והנה באמת גם מי שהוא מחומם מאד בטבעו ופרנסתו היא להיות מיושבי קרנות כל היום אין לו שום התנצלות על חטאיו ומיקרי רשע גמור על אשר אין פחד אלהי' לנגד עיניו. כי היה לו להתאפק ולמשול על רוח תאוותו שבלבו מפני פחד ה' הרואה כל מעשיו כמש"ל כי המוח שליט על הלב בתולדתו. והנה באמת שהיא מלחמה גדולה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ועצומ' </ins>לשבור היצר הבוער כאש להבה מפני פחד ה' וכמו נסיון ממש. והלכך צריך כל אדם לפי מה שהוא מקומו ומדרגתו בעבודת ה' לשקול ולבחון בעצמו אם הוא עובד ה' בערך <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ובחי' </ins>מלחמה עצומה כזו ונסיון כזה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בבחי' </ins>ועשה טוב כגון בעבודת התפלה בכוונה לשפוך נפשו לפני ה' בכל כחו ממש עד מיצוי הנפש ולהלחם עם גופו ונפש הבהמית שבו המונעים הכוונה במלחמה עצומה ולבטשם ולכתתם כעפר קודם התפלה שחרית וערבית מדי יום ביום וגם בשעת התפלה לייגע עצמו ביגיעת נפש ויגיעת בשר כמ"ש לקמן באריכות. וכל שלא הגיע לידי מדה זו להלחם עם גופו מלחמה עצומה כזו עדיין לא הגיע <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לבחי' </ins>וערך מלחמת היצר הבוער כאש להבה להיות נכנע ונשבר מפני פחד ה'. וכן בענין ברכת המזון וכל ברכת הנהנין והמצות בכונה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ואצ"ל </ins>כונת המצות לשמן. וכן בענין עסק לימוד התורה ללמוד הרבה יותר מחפצו ורצונו לפי טבעו ורגילותו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ע"י </ins>מלחמה עצומה עם גופו. כי הלומד מעט יותר מטבעו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה"ז </ins>מלחמה קטנה ואין לה ערך ודמיון עם מלחמת היצר הבוער כאש דמקרי רשע גמור אם אינו מנצח יצרו להיות נכנע ונשבר מפני ה'. ומה לי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בחי' </ins>סור מרע ומה לי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בחי' </ins>ועשה טוב הכל היא מצות המלך הקדוש יחיד ומיוחד <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב"ה</ins>. וכן בשאר מצות ובפרט בדבר שבממון כמו עבודת הצדקה וכה"ג. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ואפי' בבחי' </ins>סור מרע יכול כל איש משכיל למצוא בנפשו שאינו סר לגמרי מהרע בכל מכל כל במקום שצריך למלחמה עצומה כערך הנ"ל <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ואפי' </ins>פחות מערך הנ"ל כגון להפסיק באמצע שיחה נאה או סיפור בגנות חבירו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ואפי' </ins>גנאי קטן וקל מאד אף שהוא אמת <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ואפי' </ins>כדי לנקות עצמו כנודע מהא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דאר"ש </ins>לאביו רבינו הקדוש לאו אנא כתבי' אלא יהודא חייטא כתביה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וא"ל </ins>כלך <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מלה"ר </ins>[<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ע"ש </ins>בגמרא רפ"י דב"ב]. וכה"ג כמה מילי דשכיחי טובא ובפרט בענין לקדש עצמו במותר לו שהוא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מדאוריית' כמ</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ש </ins>קדושים תהיו וגו' והתקדשתם וגו'. וגם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ד"ס </ins>חמורים <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מד"ת </ins>וכו'. אלא שכל אלו וכיוצא בהן הן מעוונות שהאדם דש בעקביו וגם נעשו כהיתר מחמת שעבר ושנה וכו'. אבל באמת אם הוא יודע ספר ומחזיק בתורת ה' וקרבת <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אלקי' </ins>יחפץ גדול עונו מנשוא ואשמתו גדלה בכפלי כפליים במה שאינו נלחם ומתגבר על יצרו בערך <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ובחי' </ins>מלחמה עצומה הנ"ל מאשמת קל שבקלים מיושבי קרנות הרחוקים מה' ותורתו ואין אשמתם גדולה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כ"כ </ins>במה שאינם כובשים יצרם הבוער כאש להבה מפני פחד ה' המבין ומביט אל כל מעשיהם כאשמת כל הקרב הקרב אל ה' ואל תורתו ועבודתו וכמשארז"ל גבי אחר שידע בכבודי וכו' ולכן ארז"ל על ע"ה שזדונות נעשו להם כשגגות:&lt;noinclude&gt;[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|א]]&lt;/noinclude&gt;</div></td></tr> </table>

ש. א. https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9C&diff=20132&oldid=prev 2025-08-03T11:47:21Z

<p>ש. א. העביר את הדף <a href="/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9C%27&amp;action=edit&amp;redlink=1" class="new" title="תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק ל&#039; (הדף אינו קיים)">תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק ל&#039;</a> לשם <a href="/index.php/%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9C" title="תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק ל">תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק ל</a> בלי להשאיר הפניה: כותרת שאינה כתובה נכון</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:47, 3 באוגוסט 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div> </td></tr></table>

ש. א. https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9C&diff=15495&oldid=prev 2025-07-14T21:50:05Z

<p>ש. א. העביר את הדף <a href="/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_-_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9C%27&amp;action=edit&amp;redlink=1" class="new" title="תבנית:ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק ל&#039; (הדף אינו קיים)">תבנית:ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק ל&#039;</a> לשם <a href="/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9C%27&amp;action=edit&amp;redlink=1" class="new" title="תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק ל&#039; (הדף אינו קיים)">תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק ל&#039;</a> בלי להשאיר הפניה: כותרת שאינה כתובה נכון</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־00:50, 15 ביולי 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div> </td></tr></table>

ש. א. https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9C&diff=5436&oldid=prev 2024-07-25T13:33:05Z

<p>תיקונים</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:33, 25 ביולי 2024</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''פרק ל עוד''' זאת ישים אל לבו לקיים מאמר רז"ל "והוי שפל רוח בפני כל האדם". והוי באמת לאמיתו בפני כל האדם ממש אפילו בפני קל שבקלים. והיינו על פי מארז"ל "אל תדין את חבירך עד שתגיע למקומו". כי מקומו גורם לו לחטוא להיות פרנסתו לילך בשוק כל היום ולהיות מיושבי קרנות ועיניו רואות כל התאוות והעין רואה והלב חומד ויצרו בוער כתנור בוערה מאופה כמו שנאמר בהושע "הוא בוער כאש להבה" וגו'. מה שאין כן מי שהולך בשוק מעט ורוב היום יושב בביתו וגם אם הולך כל היום בשוק יכול להיות שאינו מחומם כל כך בטבעו כי אין היצר שוה בכל נפש יש שיצרו כו' כמו שמבואר במקום אחר. והנה באמת גם מי שהוא מחומם מאד בטבעו ופרנסתו היא להיות מיושבי קרנות כל היום אין לו שום התנצלות על חטאיו ומיקרי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>רשע גמור<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>על אשר אין פחד אלהי' לנגד עיניו. כי היה לו להתאפק ולמשול על רוח תאוותו שבלבו מפני פחד ה' הרואה כל מעשיו כמש"ל כי המוח שליט על הלב בתולדתו. והנה באמת שהיא מלחמה גדולה ועצומה לשבור היצר הבוער כאש להבה מפני פחד ה' וכמו נסיון ממש. והלכך צריך כל אדם לפי מה שהוא מקומו ומדרגתו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[עבודת </del>ה'<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>לשקול ולבחון בעצמו אם הוא עובד ה' בערך ובחינת מלחמה עצומה כזו ונסיון כזה בבחינת ועשה טוב כגון בעבודת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[תפלה]] </del>בכוונה לשפוך נפשו לפני ה' בכל כחו ממש עד מיצוי הנפש ולהלחם עם גופו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ו[[נפש </del>הבהמית<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>שבו המונעים הכוונה במלחמה עצומה ולבטשם ולכתתם כעפר קודם התפלה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>שחרית<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] ו[[ערבית]] </del>מדי יום ביום וגם בשעת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[תפלה]] </del>לייגע עצמו ביגיעת נפש ויגיעת בשר כמ"ש לקמן באריכות. וכל שלא הגיע לידי מדה זו להלחם עם גופו מלחמה עצומה כזו עדיין לא הגיע לבחינת וערך מלחמת היצר הבוער כאש להבה להיות נכנע ונשבר מפני פחד ה'. וכן בענין <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>ברכת המזון<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>וכל ברכת הנהנין והמצות בכונה ואין צריך לומר כונת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[מצות]] </del>לשמן. וכן בענין עסק <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>לימוד התורה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>ללמוד הרבה יותר מחפצו ורצונו לפי טבעו ורגילותו על ידי מלחמה עצומה עם גופו. כי הלומד מעט יותר מטבעו הרי זה מלחמה קטנה ואין לה ערך ודמיון עם מלחמת היצר הבוער כאש דמקרי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>רשע גמור<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>אם אינו מנצח יצרו להיות נכנע ונשבר מפני ה'. ומה לי בחינת סור מרע ומה לי בחינת ועשה טוב הכל היא מצות המלך הקדוש יחיד ומיוחד ברוך הוא. וכן בשאר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>מצות<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>ובפרט בדבר שבממון כמו עבודת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[צדקה]] </del>וכה"ג. ואפילו בבחינת סור מרע יכול כל איש משכיל למצוא בנפשו שאינו סר לגמרי מהרע בכל מכל כל במקום שצריך למלחמה עצומה כערך הנ"ל ואפילו פחות מערך הנ"ל כגון להפסיק באמצע שיחה נאה או סיפור בגנות חבירו ואפילו גנאי קטן וקל מאד אף שהוא אמת ואפילו כדי לנקות עצמו כנודע מהא דאמר רבי שמעון לאביו רבינו הקדוש לאו אנא כתבי' אלא יהודא חייטא כתביה ואמר לו כלך מלשון הרע [עיין שם בגמרא רפ"י דב"ב]. וכה"ג כמה מילי דשכיחי טובא ובפרט בענין לקדש עצמו במותר לו שהוא מדאורייתא כמו שנאמר "קדושים תהיו" וגו' "והתקדשתם" וגו'. וגם דברי סופרים חמורים מדברי תורה וכו'. אלא שכל אלו וכיוצא בהן הן מעוונות שהאדם דש בעקביו וגם נעשו כהיתר מחמת שעבר ושנה וכו'. אבל באמת אם הוא יודע ספר ומחזיק בתורת ה' וקרבת אלקים יחפץ גדול עונו מנשוא ואשמתו גדלה בכפלי כפליים במה שאינו נלחם ומתגבר על יצרו בערך ובחינת מלחמה עצומה הנ"ל מאשמת קל שבקלים מיושבי קרנות הרחוקים מה' ותורתו ואין אשמתם גדולה כל כך במה שאינם כובשים יצרם הבוער כאש להבה מפני פחד ה' המבין ומביט אל כל מעשיהם כאשמת כל הקרב הקרב אל ה' ואל תורתו ועבודתו וכמשארז"ל גבי אחר שידע בכבודי וכו' ולכן ארז"ל על ע"ה שזדונות נעשו להם כשגגות:&lt;noinclude&gt;[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|א]]&lt;/noinclude&gt;</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''פרק ל עוד''' זאת ישים אל לבו לקיים מאמר רז"ל "והוי שפל רוח בפני כל האדם". והוי באמת לאמיתו בפני כל האדם ממש אפילו בפני קל שבקלים. והיינו על פי מארז"ל "אל תדין את חבירך עד שתגיע למקומו". כי מקומו גורם לו לחטוא להיות פרנסתו לילך בשוק כל היום ולהיות מיושבי קרנות ועיניו רואות כל התאוות והעין רואה והלב חומד ויצרו בוער כתנור בוערה מאופה כמו שנאמר בהושע "הוא בוער כאש להבה" וגו'. מה שאין כן מי שהולך בשוק מעט ורוב היום יושב בביתו וגם אם הולך כל היום בשוק יכול להיות שאינו מחומם כל כך בטבעו כי אין היצר שוה בכל נפש יש שיצרו כו' כמו שמבואר במקום אחר. והנה באמת גם מי שהוא מחומם מאד בטבעו ופרנסתו היא להיות מיושבי קרנות כל היום אין לו שום התנצלות על חטאיו ומיקרי רשע גמור על אשר אין פחד אלהי' לנגד עיניו. כי היה לו להתאפק ולמשול על רוח תאוותו שבלבו מפני פחד ה' הרואה כל מעשיו כמש"ל כי המוח שליט על הלב בתולדתו. והנה באמת שהיא מלחמה גדולה ועצומה לשבור היצר הבוער כאש להבה מפני פחד ה' וכמו נסיון ממש. והלכך צריך כל אדם לפי מה שהוא מקומו ומדרגתו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בעבודת </ins>ה' לשקול ולבחון בעצמו אם הוא עובד ה' בערך ובחינת מלחמה עצומה כזו ונסיון כזה בבחינת ועשה טוב כגון בעבודת <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">התפלה </ins>בכוונה לשפוך נפשו לפני ה' בכל כחו ממש עד מיצוי הנפש ולהלחם עם גופו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ונפש </ins>הבהמית שבו המונעים הכוונה במלחמה עצומה ולבטשם ולכתתם כעפר קודם התפלה שחרית <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וערבית </ins>מדי יום ביום וגם בשעת <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">התפלה </ins>לייגע עצמו ביגיעת נפש ויגיעת בשר כמ"ש לקמן באריכות. וכל שלא הגיע לידי מדה זו להלחם עם גופו מלחמה עצומה כזו עדיין לא הגיע לבחינת וערך מלחמת היצר הבוער כאש להבה להיות נכנע ונשבר מפני פחד ה'. וכן בענין ברכת המזון וכל ברכת הנהנין והמצות בכונה ואין צריך לומר כונת <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">המצות </ins>לשמן. וכן בענין עסק לימוד התורה ללמוד הרבה יותר מחפצו ורצונו לפי טבעו ורגילותו על ידי מלחמה עצומה עם גופו. כי הלומד מעט יותר מטבעו הרי זה מלחמה קטנה ואין לה ערך ודמיון עם מלחמת היצר הבוער כאש דמקרי רשע גמור אם אינו מנצח יצרו להיות נכנע ונשבר מפני ה'. ומה לי בחינת סור מרע ומה לי בחינת ועשה טוב הכל היא מצות המלך הקדוש יחיד ומיוחד ברוך הוא. וכן בשאר מצות ובפרט בדבר שבממון כמו עבודת <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הצדקה </ins>וכה"ג. ואפילו בבחינת סור מרע יכול כל איש משכיל למצוא בנפשו שאינו סר לגמרי מהרע בכל מכל כל במקום שצריך למלחמה עצומה כערך הנ"ל ואפילו פחות מערך הנ"ל כגון להפסיק באמצע שיחה נאה או סיפור בגנות חבירו ואפילו גנאי קטן וקל מאד אף שהוא אמת ואפילו כדי לנקות עצמו כנודע מהא דאמר רבי שמעון לאביו רבינו הקדוש לאו אנא כתבי' אלא יהודא חייטא כתביה ואמר לו כלך מלשון הרע [עיין שם בגמרא רפ"י דב"ב]. וכה"ג כמה מילי דשכיחי טובא ובפרט בענין לקדש עצמו במותר לו שהוא מדאורייתא כמו שנאמר "קדושים תהיו" וגו' "והתקדשתם" וגו'. וגם דברי סופרים חמורים מדברי תורה וכו'. אלא שכל אלו וכיוצא בהן הן מעוונות שהאדם דש בעקביו וגם נעשו כהיתר מחמת שעבר ושנה וכו'. אבל באמת אם הוא יודע ספר ומחזיק בתורת ה' וקרבת אלקים יחפץ גדול עונו מנשוא ואשמתו גדלה בכפלי כפליים במה שאינו נלחם ומתגבר על יצרו בערך ובחינת מלחמה עצומה הנ"ל מאשמת קל שבקלים מיושבי קרנות הרחוקים מה' ותורתו ואין אשמתם גדולה כל כך במה שאינם כובשים יצרם הבוער כאש להבה מפני פחד ה' המבין ומביט אל כל מעשיהם כאשמת כל הקרב הקרב אל ה' ואל תורתו ועבודתו וכמשארז"ל גבי אחר שידע בכבודי וכו' ולכן ארז"ל על ע"ה שזדונות נעשו להם כשגגות:&lt;noinclude&gt;[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|א]]&lt;/noinclude&gt;</div></td></tr> </table>

ש. א. https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9C&diff=1554&oldid=prev 2024-06-26T13:55:38Z

<p>גרסה אחת יובאה</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:55, 26 ביוני 2024</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div> </td></tr></table>

יוסף בן מלמד https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9C&diff=1553&oldid=prev 2016-09-22T07:54:28Z

<p>החלפת טקסט – &quot; ב&quot;ה&quot; ב־&quot; ברוך הוא&quot;</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>&#039;&#039;&#039;פרק ל עוד&#039;&#039;&#039; זאת ישים אל לבו לקיים מאמר רז&quot;ל &quot;והוי שפל רוח בפני כל האדם&quot;. והוי באמת לאמיתו בפני כל האדם ממש אפילו בפני קל שבקלים. והיינו על פי מארז&quot;ל &quot;אל תדין את חבירך עד שתגיע למקומו&quot;. כי מקומו גורם לו לחטוא להיות פרנסתו לילך בשוק כל היום ולהיות מיושבי קרנות ועיניו רואות כל התאוות והעין רואה והלב חומד ויצרו בוער כתנור בוערה מאופה כמו שנאמר בהושע &quot;הוא בוער כאש להבה&quot; וגו&#039;. מה שאין כן מי שהולך בשוק מעט ורוב היום יושב בביתו וגם אם הולך כל היום בשוק יכול להיות שאינו מחומם כל כך בטבעו כי אין היצר שוה בכל נפש יש שיצרו כו&#039; כמו שמבואר במקום אחר. והנה באמת גם מי שהוא מחומם מאד בטבעו ופרנסתו היא להיות מיושבי קרנות כל היום אין לו שום התנצלות על חטאיו ומיקרי [[רשע גמור]] על אשר אין פחד אלהי&#039; לנגד עיניו. כי היה לו להתאפק ולמשול על רוח תאוותו שבלבו מפני פחד ה&#039; הרואה כל מעשיו כמש&quot;ל כי המוח שליט על הלב בתולדתו. והנה באמת שהיא מלחמה גדולה ועצומה לשבור היצר הבוער כאש להבה מפני פחד ה&#039; וכמו נסיון ממש. והלכך צריך כל אדם לפי מה שהוא מקומו ומדרגתו ב[[עבודת ה&#039;]] לשקול ולבחון בעצמו אם הוא עובד ה&#039; בערך ובחינת מלחמה עצומה כזו ונסיון כזה בבחינת ועשה טוב כגון בעבודת ה[[תפלה]] בכוונה לשפוך נפשו לפני ה&#039; בכל כחו ממש עד מיצוי הנפש ולהלחם עם גופו ו[[נפש הבהמית]] שבו המונעים הכוונה במלחמה עצומה ולבטשם ולכתתם כעפר קודם התפלה [[שחרית]] ו[[ערבית]] מדי יום ביום וגם בשעת ה[[תפלה]] לייגע עצמו ביגיעת נפש ויגיעת בשר כמ&quot;ש לקמן באריכות. וכל שלא הגיע לידי מדה זו להלחם עם גופו מלחמה עצומה כזו עדיין לא הגיע לבחינת וערך מלחמת היצר הבוער כאש להבה להיות נכנע ונשבר מפני פחד ה&#039;. וכן בענין [[ברכת המזון]] וכל ברכת הנהנין והמצות בכונה ואין צריך לומר כונת ה[[מצות]] לשמן. וכן בענין עסק [[לימוד התורה]] ללמוד הרבה יותר מחפצו ורצונו לפי טבעו ורגילותו על ידי מלחמה עצומה עם גופו. כי הלומד מעט יותר מטבעו הרי זה מלחמה קטנה ואין לה ערך ודמיון עם מלחמת היצר הבוער כאש דמקרי [[רשע גמור]] אם אינו מנצח יצרו להיות נכנע ונשבר מפני ה&#039;. ומה לי בחינת סור מרע ומה לי בחינת ועשה טוב הכל היא מצות המלך הקדוש יחיד ומיוחד ברוך הוא. וכן בשאר [[מצות]] ובפרט בדבר שבממון כמו עבודת ה[[צדקה]] וכה&quot;ג. ואפילו בבחינת סור מרע יכול כל איש משכיל למצוא בנפשו שאינו סר לגמרי מהרע בכל מכל כל במקום שצריך למלחמה עצומה כערך הנ&quot;ל ואפילו פחות מערך הנ&quot;ל כגון להפסיק באמצע שיחה נאה או סיפור בגנות חבירו ואפילו גנאי קטן וקל מאד אף שהוא אמת ואפילו כדי לנקות עצמו כנודע מהא דאמר רבי שמעון לאביו רבינו הקדוש לאו אנא כתבי&#039; אלא יהודא חייטא כתביה ואמר לו כלך מלשון הרע [עיין שם בגמרא רפ&quot;י דב&quot;ב]. וכה&quot;ג כמה מילי דשכיחי טובא ובפרט בענין לקדש עצמו במותר לו שהוא מדאורייתא כמו שנאמר &quot;קדושים תהיו&quot; וגו&#039; &quot;והתקדשתם&quot; וגו&#039;. וגם דברי סופרים חמורים מדברי תורה וכו&#039;. אלא שכל אלו וכיוצא בהן הן מעוונות שהאדם דש בעקביו וגם נעשו כהיתר מחמת שעבר ושנה וכו&#039;. אבל באמת אם הוא יודע ספר ומחזיק בתורת ה&#039; וקרבת אלקים יחפץ גדול עונו מנשוא ואשמתו גדלה בכפלי כפליים במה שאינו נלחם ומתגבר על יצרו בערך ובחינת מלחמה עצומה הנ&quot;ל מאשמת קל שבקלים מיושבי קרנות הרחוקים מה&#039; ותורתו ואין אשמתם גדולה כל כך במה שאינם כובשים יצרם הבוער כאש להבה מפני פחד ה&#039; המבין ומביט אל כל מעשיהם כאשמת כל הקרב הקרב אל ה&#039; ואל תורתו ועבודתו וכמשארז&quot;ל גבי אחר שידע בכבודי וכו&#039; ולכן ארז&quot;ל על ע&quot;ה שזדונות נעשו להם כשגגות:&lt;noinclude&gt;[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|א]]&lt;/noinclude&gt;</div>

חב"דטקסט>שלום