https://text.chabadpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA%3A%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90%2F%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9C%D7%90תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק לא - היסטוריית גרסאות2026-05-13T05:18:41Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.40.3https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9C%D7%90&diff=20211&oldid=prevש. א.: הפעיל הגנה על הדף "תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק לא": הדף מושלם ולא אמורים לעשות בו שינויים ([עריכה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן) [העברה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן))2025-08-03T13:18:08Z<p>הפעיל הגנה על הדף "<a href="/index.php/%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9C%D7%90" title="תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק לא">תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק לא</a>": הדף מושלם ולא אמורים לעשות בו שינויים ([עריכה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן) [העברה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן))</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:18, 3 באוגוסט 2025</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div>
</td></tr></table>ש. א.https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9C%D7%90&diff=20210&oldid=prevש. א. ב־13:17, 3 באוגוסט 20252025-08-03T13:17:58Z<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:17, 3 באוגוסט 2025</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''פרק לא והנה''' אף אם כשיאריך הרבה להעמיק <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בעניינים </del>הנ"ל כשעה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ושתים </del>להיות בנמיכת רוח ולב נשבר יבא לידי עצבות גדולה לא יחוש ואף שעצבות היא מצד קליפת נוגה ולא מצד הקדושה כי בצד הקדושה כתיב <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">"</del>עוז וחדוה במקומו<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">" </del>ואין השכינה שורה אלא מתוך שמחה וכן לדבר הלכה וכו' אלא שאם העצבות היא ממילי דשמיא היא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מבחינת </del>טוב שבנוגה [ולכן כתב האר"י ז"ל <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שאפילו </del>דאגת העונות אינה ראויה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כי אם </del>בשעת הוידוי ולא בשעת התפלה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ותלמוד תורה שצריך להיות </del>בשמחה שמצד הקדושה דווקא] <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אף על פי כן </del>הרי כך היא המדה לאכפיא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לסטרא אחרא </del>במינה ודוגמתה. כמארז"ל מיניה וביה אבא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לשדיה </del>ביה נרגא ופגע בו כיוצא בו. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ועל זה </del>נאמר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">"</del>בכל עצב יהיה מותר<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">" </del>והיתרון היא השמחה הבאה אחר העצב כדלקמן. אך באמת אין לב נשבר ומרירות הנפש על ריחוקה מאור פני ה' והתלבשותה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בסטרא אחרא </del>נקראים בשם עצבות כלל בלשון הקודש כי עצבות היא שלבו מטומטם כאבן ואין חיות בלבו אבל מרירות ולב נשבר אדרבה הרי יש חיות בלבו להתפעל ולהתמרמר רק שהיא חיות <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מבחינת </del>גבורות קדושות והשמחה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מבחינת </del>חסדים כי הלב כלול משתיהן. והנה לעתים צריך לעורר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בחינת </del>גבורות הקדושות כדי להמתיק הדינים שהם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בחינת </del>נפש <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הבהמית ויצר הרע </del>כששולט ח"ו על האדם כי אין הדינים נמתקין אלא בשרשן ולכן ארז"ל <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">"</del>לעולם ירגיז אדם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יצר הטוב</del>" והיינו בכל עת שרואה בנפשו שצריך לכך אך שעת הכושר שהיא שעה המיוחדת וראויה לכך לרוב בני אדם היא בשעה שהוא עצב <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בלאו הכי </del>ממילי דעלמא או כך בלי שום סבה אזי היא שעת הכושר להפך העצב להיות ממרי דחושבנא הנ"ל ולקיים מארז"ל <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">"</del>לעולם ירגיז<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">" </del>וכו' כנ"ל ובזה יפטר מהעצבות שממילי דעלמא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ואחר כך </del>יבא לידי שמחה אמיתית דהיינו שזאת ישיב אל לבו לנחמו בכפליים אחר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הדברים </del>והאמת האלה הנ"ל לאמר ללבו אמת הוא כן בלי ספק שאני רחוק מאד מה' בתכלית ומשוקץ ומתועב כו' אך כל זה הוא אני לבדי הוא הגוף עם נפש החיונית שבו אבל <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מכל מקום </del>יש בקרבי חלק ה' ממש שישנו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אפילו </del>בקל שבקלים שהיא נפש האלהית עם ניצוץ אלקות ממש המלובש בה להחיותה רק שהיא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בבחינת </del>גלות <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ואם כן </del>אדרבה כל מה שאני <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בתכלית </del>הריחוק מה' והתיעוב ושיקוץ הרי נפש האלהית שבי בגלות גדול יותר והרחמנות עליה גדולה מאד ולזה אשים כל מגמתי וחפצי להוציאה ולהעלותה מגלות זה להשיבה אל בית אביה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כנעוריה </del>קודם שנתלבשה בגופי שהיתה נכללת באורו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יתברך </del>ומיוחדת עמו בתכלית וגם עתה כן תהא כלולה ומיוחדת בו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יתברך </del>כשאשים כל מגמתי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בתורה </del>ומצות להלביש בהן כל עשר בחינותיה כנ"ל ובפרט במצות תפלה לצעוק אל ה' בצר לה מגלותה בגופי המשוקץ להוציאה ממסגר ולדבקה בו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יתברך </del>וזו היא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בחינת </del>תשובה ומעשים טובים שהן מעשים טובים שעושה כדי להשיב חלק ה' למקורא ושרשא דכל עלמין. וזאת תהיה עבודתו כל ימיו בשמחה רבה היא שמחת הנפש בצאתה מהגוף המתועב ושבה אל בית אביה כנעוריה בשעת התורה והעבודה וכמארז"ל להיות כל ימיו בתשובה ואין לך שמחה גדולה כצאת מהגלות והשביה כמשל בן מלך שהיה בשביה וטוחן בבית האסורים ומנוול באשפה ויצא לחפשי אל בית אביו המלך ואף שהגוף עומד בשיקוצו ותיעובו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וכמו שנאמר </del>בזהר דנקרא משכא דחויא כי מהותה ועצמותה של הנפש הבהמית לא נהפך לטוב ליכלל בקדושה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מכל מקום </del>תיקר נפשו בעיניו לשמוח בשמחתה יותר מהגוף הנבזה שלא לערבב ולבלבל שמחת הנפש בעצבון הגוף. והנה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בחינה </del>זו היא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בחינת </del>יציאת מצרים שנאמר בה כי ברח העם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דלכאורה </del>הוא תמוה למה היתה כזאת וכי אילו אמרו לפרעה לשלחם חפשי לעולם לא היה מוכרח לשלחם אלא מפני שהרע שבנפשות ישראל עדיין היה בתקפו בחלל השמאלי כי לא פסקה זוהמתם עד מתן תורה רק מגמתם וחפצם היתה לצאת נפשם האלהית מגלות <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הסטרא אחרא </del>היא טומאת מצרים ולדבקה בו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יתברך </del>וכדכתיב <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">"</del>ה' עוזי ומעוזי ומנוסי ביום צרה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">" </del>וגו' <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">"</del>משגבי ומנוסי<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">" </del>וגו' <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">"</del>והוא מנוס לי<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">" </del>וגו' ולכן לעתיד כשיעביר ה' רוח הטומאה מן הארץ כתיב <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">"</del>ובמנוסה לא תלכון כי הולך לפניכם ה'<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">" </del>וגו'. ולהיות <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בחינת </del>תשובה זו ביתר שאת ויתר עז מעומקא דלבא וגם שמחת הנפש תהיה בתוספת אורה ושמחה כאשר ישיב אל לבו דעת ותבונה לנחמו מעצבונו ויגונו לאמר כנ"ל הן אמת כו' אך אני לא עשיתי את עצמי. ולמה עשה ה' כזאת להוריד חלק מאורו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יתברך </del>הממלא וסובב כל עלמין וכולא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">קמיה </del>כלא חשיב והלבישו במשכא דחויא וטפה סרוחה אין זה כי אם ירידה זו היא צורך עליה להעלות לה' כל נפש החיונית הבהמית שמקליפת נוגה וכל לבושיה הן <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בחינת </del>מחשבה דבור ומעשה שלה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">על ידי </del>התלבשותן במעשה דבור ומחשבת התורה [<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וכמו שכתבתי </del>לקמן ענין העלאה זו באריכות איך שהיא תכלית בריאת העולם] <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ואם כן </del>איפוא זאת אעשה וזאת תהיה כל מגמתי כל ימי חלדי לכל בהן חיי רוחי ונפשי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וכמו שנאמר </del>"אליך ה' נפשי אשא<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">" </del>דהיינו לקשר מחשבתי ודבורי במחשבתו ודבורו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יתברך </del>והן הן גופי הלכות <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הערוכות </del>לפנינו וכן מעשה במעשה המצות שלכן נקראת התורה משיבת נפש <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פירוש </del>למקורה ושרשה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ועל זה נאמר </del>"פקודי ה' ישרים משמחי לב<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">"</del>:<noinclude>[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|א]]</noinclude></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''פרק לא והנה''' אף אם כשיאריך הרבה להעמיק <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בענייני' </ins>הנ"ל כשעה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ושתי' </ins>להיות בנמיכת רוח ולב נשבר יבא לידי עצבות גדולה לא יחוש ואף שעצבות היא מצד קליפת נוגה ולא מצד הקדושה כי בצד הקדושה כתיב עוז וחדוה במקומו ואין השכינה שורה אלא מתוך שמחה וכן לדבר הלכה וכו' אלא שאם העצבות היא ממילי דשמיא היא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מבחי' </ins>טוב שבנוגה [ולכן כתב האר"י ז"ל <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שאפי' </ins>דאגת העונות אינה ראויה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כ"א </ins>בשעת הוידוי ולא בשעת התפלה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ות"ת שצ"ל </ins>בשמחה שמצד הקדושה דווקא] <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אעפ"כ </ins>הרי כך היא המדה לאכפיא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לס"א </ins>במינה ודוגמתה. כמארז"ל מיניה וביה אבא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לשדי' </ins>ביה נרגא ופגע בו כיוצא בו. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וע"ז </ins>נאמר בכל עצב יהיה מותר והיתרון היא השמחה הבאה אחר העצב כדלקמן. אך באמת אין לב נשבר ומרירות הנפש על ריחוקה מאור פני ה' והתלבשותה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בס"א </ins>נקראים בשם עצבות כלל בלשון הקודש כי עצבות היא שלבו מטומטם כאבן ואין חיות בלבו אבל מרירות ולב נשבר אדרבה הרי יש חיות בלבו להתפעל ולהתמרמר רק שהיא חיות <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מבחי' </ins>גבורות קדושות והשמחה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מבחי' </ins>חסדים כי הלב כלול משתיהן. והנה לעתים צריך לעורר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בחי' </ins>גבורות הקדושות כדי להמתיק הדינים שהם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בחי' </ins>נפש <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הבהמי' ויצה"ר </ins>כששולט ח"ו על האדם כי אין הדינים נמתקין אלא בשרשן ולכן ארז"ל לעולם ירגיז אדם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יצ</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הט </ins>והיינו בכל עת שרואה בנפשו שצריך לכך אך שעת הכושר שהיא שעה המיוחדת וראויה לכך לרוב בני אדם היא בשעה שהוא עצב <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בלא"ה </ins>ממילי דעלמא או כך בלי שום סבה אזי היא שעת הכושר להפך העצב להיות ממרי דחושבנא הנ"ל ולקיים מארז"ל לעולם ירגיז וכו' כנ"ל ובזה יפטר מהעצבות שממילי דעלמא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ואח"כ </ins>יבא לידי שמחה אמיתית דהיינו שזאת ישיב אל לבו לנחמו בכפליים אחר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הדברי' </ins>והאמת האלה הנ"ל לאמר ללבו אמת הוא כן בלי ספק שאני רחוק מאד מה' בתכלית ומשוקץ ומתועב כו' אך כל זה הוא אני לבדי הוא הגוף עם נפש החיונית שבו אבל <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מ"מ </ins>יש בקרבי חלק ה' ממש שישנו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אפי' </ins>בקל שבקלים שהיא נפש האלהית עם ניצוץ אלקות ממש המלובש בה להחיותה רק שהיא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בבחי' </ins>גלות <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וא"כ </ins>אדרבה כל מה שאני <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בתכלי' </ins>הריחוק מה' והתיעוב ושיקוץ הרי נפש האלהית שבי בגלות גדול יותר והרחמנות עליה גדולה מאד ולזה אשים כל מגמתי וחפצי להוציאה ולהעלותה מגלות זה להשיבה אל בית אביה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כנעורי' </ins>קודם שנתלבשה בגופי שהיתה נכללת באורו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ית' </ins>ומיוחדת עמו בתכלית וגם עתה כן תהא כלולה ומיוחדת בו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ית' </ins>כשאשים כל מגמתי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בתור' </ins>ומצות להלביש בהן כל עשר בחינותיה כנ"ל ובפרט במצות תפלה לצעוק אל ה' בצר לה מגלותה בגופי המשוקץ להוציאה ממסגר ולדבקה בו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ית' </ins>וזו היא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בחי' </ins>תשובה ומעשים טובים שהן מעשים טובים שעושה כדי להשיב חלק ה' למקורא ושרשא דכל עלמין. וזאת תהיה עבודתו כל ימיו בשמחה רבה היא שמחת הנפש בצאתה מהגוף המתועב ושבה אל בית אביה כנעוריה בשעת התורה והעבודה וכמארז"ל להיות כל ימיו בתשובה ואין לך שמחה גדולה כצאת מהגלות והשביה כמשל בן מלך שהיה בשביה וטוחן בבית האסורים ומנוול באשפה ויצא לחפשי אל בית אביו המלך ואף שהגוף עומד בשיקוצו ותיעובו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וכמ"ש </ins>בזהר דנקרא משכא דחויא כי מהותה ועצמותה של הנפש הבהמית לא נהפך לטוב ליכלל בקדושה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מ"מ </ins>תיקר נפשו בעיניו לשמוח בשמחתה יותר מהגוף הנבזה שלא לערבב ולבלבל שמחת הנפש בעצבון הגוף. והנה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בחי' </ins>זו היא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בחי' </ins>יציאת מצרים שנאמר בה כי ברח העם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דלכאור' </ins>הוא תמוה למה היתה כזאת וכי אילו אמרו לפרעה לשלחם חפשי לעולם לא היה מוכרח לשלחם אלא מפני שהרע שבנפשות ישראל עדיין היה בתקפו בחלל השמאלי כי לא פסקה זוהמתם עד מתן תורה רק מגמתם וחפצם היתה לצאת נפשם האלהית מגלות <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הס"א </ins>היא טומאת מצרים ולדבקה בו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ית' </ins>וכדכתיב ה' עוזי ומעוזי ומנוסי ביום צרה וגו' משגבי ומנוסי וגו' והוא מנוס לי וגו' ולכן לעתיד כשיעביר ה' רוח הטומאה מן הארץ כתיב ובמנוסה לא תלכון כי הולך לפניכם ה' וגו'. ולהיות <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בחי' </ins>תשובה זו ביתר שאת ויתר עז מעומקא דלבא וגם שמחת הנפש תהיה בתוספת אורה ושמחה כאשר ישיב אל לבו דעת ותבונה לנחמו מעצבונו ויגונו לאמר כנ"ל הן אמת כו' אך אני לא עשיתי את עצמי. ולמה עשה ה' כזאת להוריד חלק מאורו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ית' </ins>הממלא וסובב כל עלמין וכולא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">קמי' </ins>כלא חשיב והלבישו במשכא דחויא וטפה סרוחה אין זה כי אם ירידה זו היא צורך עליה להעלות לה' כל נפש החיונית הבהמית שמקליפת נוגה וכל לבושיה הן <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בחי' </ins>מחשבה דבור ומעשה שלה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ע"י </ins>התלבשותן במעשה דבור ומחשבת התורה [<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וכמ"ש </ins>לקמן ענין העלאה זו באריכות איך שהיא תכלית בריאת העולם] <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וא"כ </ins>איפוא זאת אעשה וזאת תהיה כל מגמתי כל ימי חלדי לכל בהן חיי רוחי ונפשי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וכמ</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ש </ins>אליך ה' נפשי אשא דהיינו לקשר מחשבתי ודבורי במחשבתו ודבורו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ית' </ins>והן הן גופי הלכות <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הערוכו' </ins>לפנינו וכן מעשה במעשה המצות שלכן נקראת התורה משיבת נפש <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פי' </ins>למקורה ושרשה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וע</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ז נאמ' </ins>פקודי ה' ישרים משמחי לב:<noinclude>[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|א]]</noinclude></div></td></tr>
</table>ש. א.https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9C%D7%90&diff=20209&oldid=prevש. א.: ש. א. העביר את הדף תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק ל"א לשם תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק לא בלי להשאיר הפניה: כותרת שאינה כתובה נכון2025-08-03T13:17:32Z<p>ש. א. העביר את הדף <a href="/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9C%22%D7%90&action=edit&redlink=1" class="new" title="תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק ל"א (הדף אינו קיים)">תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק ל"א</a> לשם <a href="/index.php/%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9C%D7%90" title="תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק לא">תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק לא</a> בלי להשאיר הפניה: כותרת שאינה כתובה נכון</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:17, 3 באוגוסט 2025</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div>
</td></tr></table>ש. א.https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9C%D7%90&diff=15496&oldid=prevש. א.: ש. א. העביר את הדף תבנית:ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק ל"א לשם תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק ל"א בלי להשאיר הפניה: כותרת שאינה כתובה נכון2025-07-14T21:50:30Z<p>ש. א. העביר את הדף <a href="/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_-_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9C%22%D7%90&action=edit&redlink=1" class="new" title="תבנית:ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק ל"א (הדף אינו קיים)">תבנית:ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק ל"א</a> לשם <a href="/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9C%22%D7%90&action=edit&redlink=1" class="new" title="תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק ל"א (הדף אינו קיים)">תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק ל"א</a> בלי להשאיר הפניה: כותרת שאינה כתובה נכון</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־00:50, 15 ביולי 2025</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div>
</td></tr></table>ש. א.https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9C%D7%90&diff=5434&oldid=prevש. א.: תיקונים2024-07-25T13:29:42Z<p>תיקונים</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:29, 25 ביולי 2024</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''פרק לא והנה''' אף אם כשיאריך הרבה להעמיק בעניינים הנ"ל כשעה ושתים להיות בנמיכת רוח ולב נשבר יבא לידי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>עצבות<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>גדולה לא יחוש ואף שעצבות היא מצד <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>קליפת נוגה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>ולא מצד <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[קדושה]] </del>כי בצד הקדושה כתיב "עוז וחדוה במקומו" ואין <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[שכינה]] </del>שורה אלא מתוך שמחה וכן לדבר הלכה וכו' אלא שאם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[עצבות]] </del>היא ממילי דשמיא היא מבחינת טוב <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שב[[נוגה]] </del>[ולכן כתב <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>האר"י ז"ל<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>שאפילו דאגת העונות אינה ראויה כי אם בשעת הוידוי ולא בשעת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[תפלה]] ו[[תלמוד </del>תורה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>שצריך להיות <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[שמחה]] </del>שמצד הקדושה דווקא] אף על פי כן הרי כך היא המדה לאכפיא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ל[[סטרא </del>אחרא<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>במינה ודוגמתה. כמארז"ל מיניה וביה אבא לשדיה ביה נרגא ופגע בו כיוצא בו. ועל זה נאמר "בכל עצב יהיה מותר" והיתרון היא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[שמחה]] </del>הבאה אחר העצב כדלקמן. אך באמת אין לב נשבר ומרירות הנפש על ריחוקה מאור פני ה' והתלבשותה בסטרא אחרא נקראים בשם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>עצבות<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>כלל <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[לשון </del>הקודש<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>כי עצבות היא שלבו מטומטם כאבן ואין חיות בלבו אבל מרירות <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ו[[לב </del>נשבר<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>אדרבה הרי יש חיות בלבו להתפעל ולהתמרמר רק שהיא חיות מבחינת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>גבורות<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>קדושות והשמחה מבחינת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>חסדים<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>כי הלב כלול משתיהן. והנה לעתים צריך לעורר בחינת גבורות הקדושות כדי להמתיק הדינים שהם בחינת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>נפש הבהמית<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>ויצר הרע כששולט ח"ו על האדם כי אין הדינים נמתקין אלא בשרשן ולכן ארז"ל "לעולם ירגיז אדם יצר הטוב" והיינו בכל עת שרואה בנפשו שצריך לכך אך שעת הכושר שהיא שעה המיוחדת וראויה לכך לרוב בני אדם היא בשעה שהוא עצב בלאו הכי ממילי דעלמא או כך בלי שום סבה אזי היא שעת הכושר להפך העצב להיות ממרי דחושבנא הנ"ל ולקיים מארז"ל "לעולם ירגיז" וכו' כנ"ל ובזה יפטר מהעצבות שממילי דעלמא ואחר כך יבא לידי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>שמחה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>אמיתית דהיינו שזאת ישיב אל לבו לנחמו בכפליים אחר הדברים והאמת האלה הנ"ל לאמר ללבו אמת הוא כן בלי ספק שאני רחוק מאד מה' בתכלית ומשוקץ ומתועב כו' אך כל זה הוא אני לבדי הוא הגוף עם נפש החיונית שבו אבל מכל מקום יש בקרבי חלק ה' ממש שישנו אפילו בקל שבקלים שהיא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>נפש האלהית<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>עם ניצוץ אלקות ממש המלובש בה להחיותה רק שהיא בבחינת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>גלות<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>ואם כן אדרבה כל מה שאני בתכלית הריחוק מה' והתיעוב ושיקוץ הרי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>נפש האלהית<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>שבי בגלות גדול יותר והרחמנות עליה גדולה מאד ולזה אשים כל מגמתי וחפצי להוציאה ולהעלותה מגלות זה להשיבה אל בית אביה כנעוריה קודם שנתלבשה בגופי שהיתה נכללת באורו יתברך ומיוחדת עמו בתכלית וגם עתה כן תהא כלולה ומיוחדת בו יתברך כשאשים כל מגמתי בתורה ומצות להלביש בהן כל עשר בחינותיה כנ"ל ובפרט במצות <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>תפלה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>לצעוק אל ה' בצר לה מגלותה בגופי המשוקץ להוציאה ממסגר ולדבקה בו יתברך וזו היא בחינת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>תשובה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>ומעשים טובים שהן מעשים טובים שעושה כדי להשיב חלק ה' למקורא ושרשא דכל עלמין. וזאת תהיה עבודתו כל ימיו בשמחה רבה היא שמחת הנפש בצאתה מהגוף המתועב ושבה אל בית אביה כנעוריה בשעת התורה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וה[[עבודה]] </del>וכמארז"ל להיות כל ימיו בתשובה ואין לך שמחה גדולה כצאת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מה[[גלות]] </del>והשביה כמשל בן מלך שהיה בשביה וטוחן בבית האסורים ומנוול באשפה ויצא לחפשי אל בית אביו המלך ואף שהגוף עומד בשיקוצו ותיעובו וכמו שנאמר בזהר דנקרא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>משכא דחויא<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>כי מהותה ועצמותה של <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[נפש </del>הבהמית<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>לא נהפך לטוב ליכלל בקדושה מכל מקום תיקר נפשו בעיניו לשמוח בשמחתה יותר מהגוף הנבזה שלא לערבב ולבלבל שמחת הנפש בעצבון הגוף. והנה בחינה זו היא בחינת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>יציאת מצרים<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>שנאמר בה כי ברח העם דלכאורה הוא תמוה למה היתה כזאת וכי אילו אמרו לפרעה לשלחם חפשי לעולם לא היה מוכרח לשלחם אלא מפני שהרע שבנפשות ישראל עדיין היה בתקפו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[חלל </del>השמאלי<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>כי לא פסקה זוהמתם עד <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>מתן תורה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>רק מגמתם וחפצם היתה לצאת נפשם האלהית מגלות <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[סטרא </del>אחרא<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>היא טומאת מצרים ולדבקה בו יתברך וכדכתיב "ה' עוזי ומעוזי ומנוסי ביום צרה" וגו' "משגבי ומנוסי" וגו' "והוא מנוס לי" וגו' ולכן לעתיד כשיעביר ה' רוח הטומאה מן הארץ כתיב "ובמנוסה לא תלכון כי הולך לפניכם ה'" וגו'. ולהיות בחינת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>תשובה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>זו ביתר שאת ויתר עז מעומקא דלבא וגם שמחת הנפש תהיה בתוספת אורה ושמחה כאשר ישיב אל לבו דעת ותבונה לנחמו מעצבונו ויגונו לאמר כנ"ל הן אמת כו' אך אני לא עשיתי את עצמי. ולמה עשה ה' כזאת להוריד חלק מאורו יתברך <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[ממלא </del>כל עלמין<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|ממלא]] ו[[סובב כל עלמין]] ו[[כולא </del>קמיה כלא חשיב<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>והלבישו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[משכא </del>דחויא<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>וטפה סרוחה אין זה כי אם ירידה זו היא צורך עליה להעלות לה' כל נפש החיונית הבהמית <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שמ[[קליפת </del>נוגה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>וכל לבושיה הן בחינת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>מחשבה דבור ומעשה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>שלה על ידי התלבשותן <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[מעשה]] </del>דבור ומחשבת התורה [וכמו שכתבתי לקמן ענין העלאה זו באריכות איך שהיא תכלית בריאת העולם] ואם כן איפוא זאת אעשה וזאת תהיה כל מגמתי כל ימי חלדי לכל בהן חיי רוחי ונפשי וכמו שנאמר "אליך ה' נפשי אשא" דהיינו לקשר מחשבתי ודבורי במחשבתו ודבורו יתברך והן הן גופי הלכות הערוכות לפנינו וכן <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[מעשה]] ב[[</del>מעשה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>המצות שלכן נקראת התורה משיבת נפש פירוש למקורה ושרשה ועל זה נאמר "פקודי ה' ישרים משמחי לב":<noinclude>[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|א]]</noinclude></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''פרק לא והנה''' אף אם כשיאריך הרבה להעמיק בעניינים הנ"ל כשעה ושתים להיות בנמיכת רוח ולב נשבר יבא לידי עצבות גדולה לא יחוש ואף שעצבות היא מצד קליפת נוגה ולא מצד <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הקדושה </ins>כי בצד הקדושה כתיב "עוז וחדוה במקומו" ואין <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">השכינה </ins>שורה אלא מתוך שמחה וכן לדבר הלכה וכו' אלא שאם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">העצבות </ins>היא ממילי דשמיא היא מבחינת טוב <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שבנוגה </ins>[ולכן כתב האר"י ז"ל שאפילו דאגת העונות אינה ראויה כי אם בשעת הוידוי ולא בשעת <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">התפלה ותלמוד </ins>תורה שצריך להיות <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בשמחה </ins>שמצד הקדושה דווקא] אף על פי כן הרי כך היא המדה לאכפיא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לסטרא </ins>אחרא במינה ודוגמתה. כמארז"ל מיניה וביה אבא לשדיה ביה נרגא ופגע בו כיוצא בו. ועל זה נאמר "בכל עצב יהיה מותר" והיתרון היא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">השמחה </ins>הבאה אחר העצב כדלקמן. אך באמת אין לב נשבר ומרירות הנפש על ריחוקה מאור פני ה' והתלבשותה בסטרא אחרא נקראים בשם עצבות כלל <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בלשון </ins>הקודש כי עצבות היא שלבו מטומטם כאבן ואין חיות בלבו אבל מרירות <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ולב </ins>נשבר אדרבה הרי יש חיות בלבו להתפעל ולהתמרמר רק שהיא חיות מבחינת גבורות קדושות והשמחה מבחינת חסדים כי הלב כלול משתיהן. והנה לעתים צריך לעורר בחינת גבורות הקדושות כדי להמתיק הדינים שהם בחינת נפש הבהמית ויצר הרע כששולט ח"ו על האדם כי אין הדינים נמתקין אלא בשרשן ולכן ארז"ל "לעולם ירגיז אדם יצר הטוב" והיינו בכל עת שרואה בנפשו שצריך לכך אך שעת הכושר שהיא שעה המיוחדת וראויה לכך לרוב בני אדם היא בשעה שהוא עצב בלאו הכי ממילי דעלמא או כך בלי שום סבה אזי היא שעת הכושר להפך העצב להיות ממרי דחושבנא הנ"ל ולקיים מארז"ל "לעולם ירגיז" וכו' כנ"ל ובזה יפטר מהעצבות שממילי דעלמא ואחר כך יבא לידי שמחה אמיתית דהיינו שזאת ישיב אל לבו לנחמו בכפליים אחר הדברים והאמת האלה הנ"ל לאמר ללבו אמת הוא כן בלי ספק שאני רחוק מאד מה' בתכלית ומשוקץ ומתועב כו' אך כל זה הוא אני לבדי הוא הגוף עם נפש החיונית שבו אבל מכל מקום יש בקרבי חלק ה' ממש שישנו אפילו בקל שבקלים שהיא נפש האלהית עם ניצוץ אלקות ממש המלובש בה להחיותה רק שהיא בבחינת גלות ואם כן אדרבה כל מה שאני בתכלית הריחוק מה' והתיעוב ושיקוץ הרי נפש האלהית שבי בגלות גדול יותר והרחמנות עליה גדולה מאד ולזה אשים כל מגמתי וחפצי להוציאה ולהעלותה מגלות זה להשיבה אל בית אביה כנעוריה קודם שנתלבשה בגופי שהיתה נכללת באורו יתברך ומיוחדת עמו בתכלית וגם עתה כן תהא כלולה ומיוחדת בו יתברך כשאשים כל מגמתי בתורה ומצות להלביש בהן כל עשר בחינותיה כנ"ל ובפרט במצות תפלה לצעוק אל ה' בצר לה מגלותה בגופי המשוקץ להוציאה ממסגר ולדבקה בו יתברך וזו היא בחינת תשובה ומעשים טובים שהן מעשים טובים שעושה כדי להשיב חלק ה' למקורא ושרשא דכל עלמין. וזאת תהיה עבודתו כל ימיו בשמחה רבה היא שמחת הנפש בצאתה מהגוף המתועב ושבה אל בית אביה כנעוריה בשעת התורה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">והעבודה </ins>וכמארז"ל להיות כל ימיו בתשובה ואין לך שמחה גדולה כצאת <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מהגלות </ins>והשביה כמשל בן מלך שהיה בשביה וטוחן בבית האסורים ומנוול באשפה ויצא לחפשי אל בית אביו המלך ואף שהגוף עומד בשיקוצו ותיעובו וכמו שנאמר בזהר דנקרא משכא דחויא כי מהותה ועצמותה של <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הנפש </ins>הבהמית לא נהפך לטוב ליכלל בקדושה מכל מקום תיקר נפשו בעיניו לשמוח בשמחתה יותר מהגוף הנבזה שלא לערבב ולבלבל שמחת הנפש בעצבון הגוף. והנה בחינה זו היא בחינת יציאת מצרים שנאמר בה כי ברח העם דלכאורה הוא תמוה למה היתה כזאת וכי אילו אמרו לפרעה לשלחם חפשי לעולם לא היה מוכרח לשלחם אלא מפני שהרע שבנפשות ישראל עדיין היה בתקפו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בחלל </ins>השמאלי כי לא פסקה זוהמתם עד מתן תורה רק מגמתם וחפצם היתה לצאת נפשם האלהית מגלות <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הסטרא </ins>אחרא היא טומאת מצרים ולדבקה בו יתברך וכדכתיב "ה' עוזי ומעוזי ומנוסי ביום צרה" וגו' "משגבי ומנוסי" וגו' "והוא מנוס לי" וגו' ולכן לעתיד כשיעביר ה' רוח הטומאה מן הארץ כתיב "ובמנוסה לא תלכון כי הולך לפניכם ה'" וגו'. ולהיות בחינת תשובה זו ביתר שאת ויתר עז מעומקא דלבא וגם שמחת הנפש תהיה בתוספת אורה ושמחה כאשר ישיב אל לבו דעת ותבונה לנחמו מעצבונו ויגונו לאמר כנ"ל הן אמת כו' אך אני לא עשיתי את עצמי. ולמה עשה ה' כזאת להוריד חלק מאורו יתברך <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הממלא וסובב </ins>כל עלמין <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וכולא </ins>קמיה כלא חשיב והלבישו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">במשכא </ins>דחויא וטפה סרוחה אין זה כי אם ירידה זו היא צורך עליה להעלות לה' כל נפש החיונית הבהמית <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שמקליפת </ins>נוגה וכל לבושיה הן בחינת מחשבה דבור ומעשה שלה על ידי התלבשותן <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">במעשה </ins>דבור ומחשבת התורה [וכמו שכתבתי לקמן ענין העלאה זו באריכות איך שהיא תכלית בריאת העולם] ואם כן איפוא זאת אעשה וזאת תהיה כל מגמתי כל ימי חלדי לכל בהן חיי רוחי ונפשי וכמו שנאמר "אליך ה' נפשי אשא" דהיינו לקשר מחשבתי ודבורי במחשבתו ודבורו יתברך והן הן גופי הלכות הערוכות לפנינו וכן מעשה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">במעשה </ins>המצות שלכן נקראת התורה משיבת נפש פירוש למקורה ושרשה ועל זה נאמר "פקודי ה' ישרים משמחי לב":<noinclude>[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|א]]</noinclude></div></td></tr>
</table>ש. א.https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9C%D7%90&diff=1556&oldid=prevיוסף בן מלמד: גרסה אחת יובאה2024-06-26T13:55:38Z<p>גרסה אחת יובאה</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:55, 26 ביוני 2024</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div>
</td></tr></table>יוסף בן מלמדhttps://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9C%D7%90&diff=1555&oldid=prevחב"דטקסט>שלום בוט2: החלפת טקסט – "מעשה " ב־"מעשה "2016-09-29T03:30:03Z<p>החלפת טקסט – "מעשה " ב־"<a href="/index.php?title=%D7%9E%D7%A2%D7%A9%D7%94&action=edit&redlink=1" class="new" title="מעשה (הדף אינו קיים)">מעשה</a> "</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>'''פרק לא והנה''' אף אם כשיאריך הרבה להעמיק בעניינים הנ"ל כשעה ושתים להיות בנמיכת רוח ולב נשבר יבא לידי [[עצבות]] גדולה לא יחוש ואף שעצבות היא מצד [[קליפת נוגה]] ולא מצד ה[[קדושה]] כי בצד הקדושה כתיב "עוז וחדוה במקומו" ואין ה[[שכינה]] שורה אלא מתוך שמחה וכן לדבר הלכה וכו' אלא שאם ה[[עצבות]] היא ממילי דשמיא היא מבחינת טוב שב[[נוגה]] [ולכן כתב [[האר"י ז"ל]] שאפילו דאגת העונות אינה ראויה כי אם בשעת הוידוי ולא בשעת ה[[תפלה]] ו[[תלמוד תורה]] שצריך להיות ב[[שמחה]] שמצד הקדושה דווקא] אף על פי כן הרי כך היא המדה לאכפיא ל[[סטרא אחרא]] במינה ודוגמתה. כמארז"ל מיניה וביה אבא לשדיה ביה נרגא ופגע בו כיוצא בו. ועל זה נאמר "בכל עצב יהיה מותר" והיתרון היא ה[[שמחה]] הבאה אחר העצב כדלקמן. אך באמת אין לב נשבר ומרירות הנפש על ריחוקה מאור פני ה' והתלבשותה בסטרא אחרא נקראים בשם [[עצבות]] כלל ב[[לשון הקודש]] כי עצבות היא שלבו מטומטם כאבן ואין חיות בלבו אבל מרירות ו[[לב נשבר]] אדרבה הרי יש חיות בלבו להתפעל ולהתמרמר רק שהיא חיות מבחינת [[גבורות]] קדושות והשמחה מבחינת [[חסדים]] כי הלב כלול משתיהן. והנה לעתים צריך לעורר בחינת גבורות הקדושות כדי להמתיק הדינים שהם בחינת [[נפש הבהמית]] ויצר הרע כששולט ח"ו על האדם כי אין הדינים נמתקין אלא בשרשן ולכן ארז"ל "לעולם ירגיז אדם יצר הטוב" והיינו בכל עת שרואה בנפשו שצריך לכך אך שעת הכושר שהיא שעה המיוחדת וראויה לכך לרוב בני אדם היא בשעה שהוא עצב בלאו הכי ממילי דעלמא או כך בלי שום סבה אזי היא שעת הכושר להפך העצב להיות ממרי דחושבנא הנ"ל ולקיים מארז"ל "לעולם ירגיז" וכו' כנ"ל ובזה יפטר מהעצבות שממילי דעלמא ואחר כך יבא לידי [[שמחה]] אמיתית דהיינו שזאת ישיב אל לבו לנחמו בכפליים אחר הדברים והאמת האלה הנ"ל לאמר ללבו אמת הוא כן בלי ספק שאני רחוק מאד מה' בתכלית ומשוקץ ומתועב כו' אך כל זה הוא אני לבדי הוא הגוף עם נפש החיונית שבו אבל מכל מקום יש בקרבי חלק ה' ממש שישנו אפילו בקל שבקלים שהיא [[נפש האלהית]] עם ניצוץ אלקות ממש המלובש בה להחיותה רק שהיא בבחינת [[גלות]] ואם כן אדרבה כל מה שאני בתכלית הריחוק מה' והתיעוב ושיקוץ הרי [[נפש האלהית]] שבי בגלות גדול יותר והרחמנות עליה גדולה מאד ולזה אשים כל מגמתי וחפצי להוציאה ולהעלותה מגלות זה להשיבה אל בית אביה כנעוריה קודם שנתלבשה בגופי שהיתה נכללת באורו יתברך ומיוחדת עמו בתכלית וגם עתה כן תהא כלולה ומיוחדת בו יתברך כשאשים כל מגמתי בתורה ומצות להלביש בהן כל עשר בחינותיה כנ"ל ובפרט במצות [[תפלה]] לצעוק אל ה' בצר לה מגלותה בגופי המשוקץ להוציאה ממסגר ולדבקה בו יתברך וזו היא בחינת [[תשובה]] ומעשים טובים שהן מעשים טובים שעושה כדי להשיב חלק ה' למקורא ושרשא דכל עלמין. וזאת תהיה עבודתו כל ימיו בשמחה רבה היא שמחת הנפש בצאתה מהגוף המתועב ושבה אל בית אביה כנעוריה בשעת התורה וה[[עבודה]] וכמארז"ל להיות כל ימיו בתשובה ואין לך שמחה גדולה כצאת מה[[גלות]] והשביה כמשל בן מלך שהיה בשביה וטוחן בבית האסורים ומנוול באשפה ויצא לחפשי אל בית אביו המלך ואף שהגוף עומד בשיקוצו ותיעובו וכמו שנאמר בזהר דנקרא [[משכא דחויא]] כי מהותה ועצמותה של ה[[נפש הבהמית]] לא נהפך לטוב ליכלל בקדושה מכל מקום תיקר נפשו בעיניו לשמוח בשמחתה יותר מהגוף הנבזה שלא לערבב ולבלבל שמחת הנפש בעצבון הגוף. והנה בחינה זו היא בחינת [[יציאת מצרים]] שנאמר בה כי ברח העם דלכאורה הוא תמוה למה היתה כזאת וכי אילו אמרו לפרעה לשלחם חפשי לעולם לא היה מוכרח לשלחם אלא מפני שהרע שבנפשות ישראל עדיין היה בתקפו ב[[חלל השמאלי]] כי לא פסקה זוהמתם עד [[מתן תורה]] רק מגמתם וחפצם היתה לצאת נפשם האלהית מגלות ה[[סטרא אחרא]] היא טומאת מצרים ולדבקה בו יתברך וכדכתיב "ה' עוזי ומעוזי ומנוסי ביום צרה" וגו' "משגבי ומנוסי" וגו' "והוא מנוס לי" וגו' ולכן לעתיד כשיעביר ה' רוח הטומאה מן הארץ כתיב "ובמנוסה לא תלכון כי הולך לפניכם ה'" וגו'. ולהיות בחינת [[תשובה]] זו ביתר שאת ויתר עז מעומקא דלבא וגם שמחת הנפש תהיה בתוספת אורה ושמחה כאשר ישיב אל לבו דעת ותבונה לנחמו מעצבונו ויגונו לאמר כנ"ל הן אמת כו' אך אני לא עשיתי את עצמי. ולמה עשה ה' כזאת להוריד חלק מאורו יתברך ה[[ממלא כל עלמין|ממלא]] ו[[סובב כל עלמין]] ו[[כולא קמיה כלא חשיב]] והלבישו ב[[משכא דחויא]] וטפה סרוחה אין זה כי אם ירידה זו היא צורך עליה להעלות לה' כל נפש החיונית הבהמית שמ[[קליפת נוגה]] וכל לבושיה הן בחינת [[מחשבה דבור ומעשה]] שלה על ידי התלבשותן ב[[מעשה]] דבור ומחשבת התורה [וכמו שכתבתי לקמן ענין העלאה זו באריכות איך שהיא תכלית בריאת העולם] ואם כן איפוא זאת אעשה וזאת תהיה כל מגמתי כל ימי חלדי לכל בהן חיי רוחי ונפשי וכמו שנאמר "אליך ה' נפשי אשא" דהיינו לקשר מחשבתי ודבורי במחשבתו ודבורו יתברך והן הן גופי הלכות הערוכות לפנינו וכן [[מעשה]] ב[[מעשה]] המצות שלכן נקראת התורה משיבת נפש פירוש למקורה ושרשה ועל זה נאמר "פקודי ה' ישרים משמחי לב":<noinclude>[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|א]]</noinclude></div>חב"דטקסט>שלום בוט2