https://text.chabadpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA%3A%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90%2F%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9C%D7%94 2026-05-13T06:16:47Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.40.3 https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9C%D7%94&diff=20225&oldid=prev 2025-08-03T13:29:38Z

<p>הפעיל הגנה על הדף &quot;<a href="/index.php/%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9C%D7%94" title="תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק לה">תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק לה</a>&quot;: הדף מושלם ולא אמורים לעשות בו שינויים ([עריכה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן) [העברה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן))</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:29, 3 באוגוסט 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div> </td></tr></table>

ש. א. https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9C%D7%94&diff=20224&oldid=prev 2025-08-03T13:29:28Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:29, 3 באוגוסט 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''פרק לה והנה''' לתוספת ביאור תיבת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">"</del>לעשותו<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">" </del>וגם להבין מעט מזעיר תכלית בריאת הבינונים וירידת נשמותיהם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לעולם הזה </del>להתלבש בנפש הבהמית שמהקליפה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וסטרא אחרא </del>מאחר שלא יוכלו לשלחה כל ימיהם ולדחותה ממקומה מחלל השמאלי שבלב שלא יעלו ממנה הרהורים אל המוח כי מהותה ועצמותה של נפש הבהמית שמהקליפה היא בתקפה ובגבורתה אצלם כתולדתה רק שלבושיה אינם מתלבשים בגופם כנ"ל <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ואם כן </del>למה זה ירדו נשמותיהם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לעולם הזה </del>ליגע לריק ח"ו להלחם כל ימיהם עם היצר ולא יכלו לו ותהי זאת נחמתם לנחמם בכפליים לתושיה ולשמח לבם בה' השוכן אתם בתוך תורתם ועבודתם והוא בהקדים לשון הינוקא [בזהר פ' בלק] על פסוק <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">"</del>החכם עיניו בראשו<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">" </del>וכי באן אתר עינוי דבר נש כו' אלא קרא הכי הוא ודאי דתנן לא יהך בר נש בגילוי' דרישא ארבע אמות מאי טעמא דשכינתא שריא על רישיה וכל חכם עינוהי ומילוי ברישיה אינון בההוא דשריא וקיימא על רישיה וכד עינוי תמן לנדע דההוא נהורא דאדליק על רישיה אצטריך למשחא בגין דגופא דב"נ איהו פתילה ונהורא אדליק לעילא ושלמה מלכא צוח ואמר ושמן על ראשך אל יחסר דהא נהורא דבראשו אצטריך למשחא ואינון עובדאן טבאן וע"ד החכם עיניו בראשו עכ"ל. והנה ביאור משל זה שהמשיל אור השכינה לאור הנר שאינו מאיר ונאחז בפתילה בלי שמן וכך אין השכינה שורה על גוף האדם שנמשל לפתילה אלא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">על ידי </del>מעשים טובים דווקא ולא די לו בנשמתו שהיא חלק אלוה ממעל להיות היא כשמן <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לפתילה </del>מבואר ומובן לכל משכיל כי הנה נשמת האדם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אפילו </del>הוא צדיק גמור עובד ה' ביראה ואהבה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בתענוגים אף על פי כן </del>אינה בטילה במציאות לגמרי ליבטל וליכלל באור ה' ממש להיות לאחדים ומיוחדים ביחוד גמור רק הוא דבר בפני עצמו ירא ה' ואוהבו. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מה שאין כן </del>המצות ומעשים טובים שהן רצונו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יתברך </del>ורצונו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יתברך </del>הוא מקור החיים לכל העולמות והברואים שיורד אליהם על ידי צמצומים רבים והסתר פנים של רצון העליון <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ברוך הוא </del>וירידת המדרגות עד שיוכלו להתהוות ולהבראות יש מאין ודבר נפרד בפני עצמו ולא יבטלו במציאות כנ"ל <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מה שאין כן </del>המצות שהן פנימית רצונו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יתברך </del>ואין שם הסתר פנים כלל אין החיות שבהם דבר נפרד בפני עצמו כלל אלא הוא מיוחד ונכלל ברצונו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יתברך </del>והיו לאחדים ממש ביחוד גמור. והנה ענין השראת השכינה הוא גילוי אלהותו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יתברך </del>ואור <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אין סוף ברוך הוא </del>באיזה דבר והיינו לומר שאותו דבר נכלל באור ה' ובטל לו במציאות לגמרי שאז הוא ששורה ומתגלה בו ה' אחד אבל כל מה שלא בטל אליו במציאות לגמרי אין אור ה' שורה ומתגלה בו ואף צדיק גמור שמתדבק בו באהבה רבה הרי לית מחשבה תפיסא ביה כלל באמת כי אמיתת ה' אלהים אמת הוא יחודו ואחדותו שהוא לבדו הוא ואפס בלעדו ממש. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ואם כן </del>זה האוהב שהוא יש ולא אפס לית מחשבה דיליה תפיסא ביה כלל ואין אור ה' שורה ומתגלה בו אלא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">על ידי </del>קיום המצות שהן רצונו וחכמתו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יתברך </del>ממש בלי שום הסתר פנים* {{תניא הגהה|(וכאשר שמעתי ממורי ע"ה פירוש וטעם למה שנאמר ב[[עץ חיים]] שאור אין סוף ברוך הוא אינו מתייחד אפילו בעולם האצילות אלא על ידי התלבשותו תחלה בספירת חכמה והיינו משום שאין סוף ברוך הוא הוא אחד האמת שהוא לבדו הוא ואין זולתו וזו היא מדרגת החכמה וכו'):}} והנה כשהאדם עוסק בתורה אזי נשמתו שהיא נפשו האלהית עם שני לבושיה הפנימים לבדם שהם כח הדבור ומחשבה נכללות באור ה' <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אין סוף ברוך הוא </del>ומיוחדות בו ביחוד גמור והיא השראת השכינה על נפשו האלהית כמארז"ל <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שאפילו </del>אחד שיושב ועוסק בתורה שכינה עמו. אך כדי להמשיך אור והארת השכינה גם על גופו ונפשו הבהמית שהיא החיונית המלובשת בגופו ממש צריך לקיים מצות מעשיות הנעשים <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">על ידי </del>הגוף ממש שאז כח הגוף ממש שבעשיה זו נכלל באור ה' ורצונו ומיוחד בו ביחוד גמור והוא לבוש השלישי של נפש האלהית ואזי גם כח נפש החיונית שבגופו ממש שמקליפת נוגה נתהפך מרע לטוב ונכלל ממש בקדושה כנפש האלהית ממש מאחר שהוא הוא הפועל ועושה מעשה המצוה שבלעדו לא היתה נפש האלהית פועלת בגוף כלל כי היא רוחניית והגוף גשמי וחומרי והממוצע ביניהם היא נפש החיונית הבהמית המלובשת בדם האדם שבלבו וכל הגוף ואף שמהותה ועצמותה של נפש הבהמית שבלבו שהן מדותיה הרעים עדיין לא נכללו בקדושה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מכל מקום </del>מאחר דאתכפין לקדושה ובע"כ עונין אמן ומסכימין ומתרצין לעשיית המצוה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">על ידי </del>התגברות נפשו האלהית שבמוח ששליט על הלב והן בשעה זו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בבחינת </del>גלות ושינה כנ"ל ולכך אין זו מניעה מהשראת השכינה על גוף האדם בשעה זו דהיינו שכח נפש החיונית המלובש בעשיית המצוה הוא נכלל ממש באור ה' ומיוחד בו ביחוד גמור <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ועל ידי </del>זה ממשיך הארה לכללות נפש החיונית שבכל הגוף וגם על הגוף הגשמי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בבחינת </del>מקיף מלמעלה מראשו ועד רגליו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וזהו שנאמר </del>ושכינתא שריא על רישיה על דייקא וכן אכל בי עשרה שכינתא שריא. והנה כל <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בחינת </del>המשכת אור השכינה שהיא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בחינת </del>גילוי אור <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אין סוף ברוך הוא </del>אינו נקרא שינוי ח"ו בו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יתברך </del>ולא ריבוי כדאיתא בסנהדרין דאמר ליה ההוא מינא לרבן גמליאל אמריתו כל בי עשרה שכינתא שריא כמה שכינתא אית לכו והשיב לו משל מאור השמש הנכנס בחלונות רבים כו' והמשכיל יבין:&lt;noinclude&gt;[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|א]]&lt;/noinclude&gt;</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''פרק לה והנה''' לתוספת ביאור תיבת לעשותו וגם להבין מעט מזעיר תכלית בריאת הבינונים וירידת נשמותיהם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לעו"הז </ins>להתלבש בנפש הבהמית שמהקליפה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וס"א </ins>מאחר שלא יוכלו לשלחה כל ימיהם ולדחותה ממקומה מחלל השמאלי שבלב שלא יעלו ממנה הרהורים אל המוח כי מהותה ועצמותה של נפש הבהמית שמהקליפה היא בתקפה ובגבורתה אצלם כתולדתה רק שלבושיה אינם מתלבשים בגופם כנ"ל <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וא"כ </ins>למה זה ירדו נשמותיהם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לעו"הז </ins>ליגע לריק ח"ו להלחם כל ימיהם עם היצר ולא יכלו לו ותהי זאת נחמתם לנחמם בכפליים לתושיה ולשמח לבם בה' השוכן אתם בתוך תורתם ועבודתם והוא בהקדים לשון הינוקא [בזהר פ' בלק] על פסוק החכם עיניו בראשו וכי באן אתר עינוי דבר נש כו' אלא קרא הכי הוא ודאי דתנן לא יהך בר נש בגילוי' דרישא ארבע אמות מאי טעמא דשכינתא שריא על רישיה וכל חכם עינוהי ומילוי ברישיה אינון בההוא דשריא וקיימא על רישיה וכד עינוי תמן לנדע דההוא נהורא דאדליק על רישיה אצטריך למשחא בגין דגופא דב"נ איהו פתילה ונהורא אדליק לעילא ושלמה מלכא צוח ואמר ושמן על ראשך אל יחסר דהא נהורא דבראשו אצטריך למשחא ואינון עובדאן טבאן וע"ד החכם עיניו בראשו עכ"ל. והנה ביאור משל זה שהמשיל אור השכינה לאור הנר שאינו מאיר ונאחז בפתילה בלי שמן וכך אין השכינה שורה על גוף האדם שנמשל לפתילה אלא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ע"י </ins>מעשים טובים דווקא ולא די לו בנשמתו שהיא חלק אלוה ממעל להיות היא כשמן <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לפתיל' </ins>מבואר ומובן לכל משכיל כי הנה נשמת האדם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אפי' </ins>הוא צדיק גמור עובד ה' ביראה ואהבה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בתענוגי' אעפ"כ </ins>אינה בטילה במציאות לגמרי ליבטל וליכלל באור ה' ממש להיות לאחדים ומיוחדים ביחוד גמור רק הוא דבר בפני עצמו ירא ה' ואוהבו. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">משא"כ </ins>המצות ומעשים טובים שהן רצונו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ית' </ins>ורצונו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ית' </ins>הוא מקור החיים לכל העולמות והברואים שיורד אליהם על ידי צמצומים רבים והסתר פנים של רצון העליון <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב"ה </ins>וירידת המדרגות עד שיוכלו להתהוות ולהבראות יש מאין ודבר נפרד בפני עצמו ולא יבטלו במציאות כנ"ל <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">משא"כ </ins>המצות שהן פנימית רצונו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ית' </ins>ואין שם הסתר פנים כלל אין החיות שבהם דבר נפרד בפני עצמו כלל אלא הוא מיוחד ונכלל ברצונו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ית' </ins>והיו לאחדים ממש ביחוד גמור. והנה ענין השראת השכינה הוא גילוי אלהותו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ית' </ins>ואור <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">א"ס ב"ה </ins>באיזה דבר והיינו לומר שאותו דבר נכלל באור ה' ובטל לו במציאות לגמרי שאז הוא ששורה ומתגלה בו ה' אחד אבל כל מה שלא בטל אליו במציאות לגמרי אין אור ה' שורה ומתגלה בו ואף צדיק גמור שמתדבק בו באהבה רבה הרי לית מחשבה תפיסא ביה כלל באמת כי אמיתת ה' אלהים אמת הוא יחודו ואחדותו שהוא לבדו הוא ואפס בלעדו ממש. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וא"כ </ins>זה האוהב שהוא יש ולא אפס לית מחשבה דיליה תפיסא ביה כלל ואין אור ה' שורה ומתגלה בו אלא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ע"י </ins>קיום המצות שהן רצונו וחכמתו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ית' </ins>ממש בלי שום הסתר פנים*{{תניא הגהה|(וכאשר שמעתי ממורי ע"ה פירוש וטעם למה שנאמר ב[[עץ חיים]] שאור אין סוף ברוך הוא אינו מתייחד אפילו בעולם האצילות אלא על ידי התלבשותו תחלה בספירת חכמה והיינו משום שאין סוף ברוך הוא הוא אחד האמת שהוא לבדו הוא ואין זולתו וזו היא מדרגת החכמה וכו'):}} והנה כשהאדם עוסק בתורה אזי נשמתו שהיא נפשו האלהית עם שני לבושיה הפנימים לבדם שהם כח הדבור ומחשבה נכללות באור ה' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">א"ס ב"ה </ins>ומיוחדות בו ביחוד גמור והיא השראת השכינה על נפשו האלהית כמארז"ל <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שאפי' </ins>אחד שיושב ועוסק בתורה שכינה עמו. אך כדי להמשיך אור והארת השכינה גם על גופו ונפשו הבהמית שהיא החיונית המלובשת בגופו ממש צריך לקיים מצות מעשיות הנעשים <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ע"י </ins>הגוף ממש שאז כח הגוף ממש שבעשיה זו נכלל באור ה' ורצונו ומיוחד בו ביחוד גמור והוא לבוש השלישי של נפש האלהית ואזי גם כח נפש החיונית שבגופו ממש שמקליפת נוגה נתהפך מרע לטוב ונכלל ממש בקדושה כנפש האלהית ממש מאחר שהוא הוא הפועל ועושה מעשה המצוה שבלעדו לא היתה נפש האלהית פועלת בגוף כלל כי היא רוחניית והגוף גשמי וחומרי והממוצע ביניהם היא נפש החיונית הבהמית המלובשת בדם האדם שבלבו וכל הגוף ואף שמהותה ועצמותה של נפש הבהמית שבלבו שהן מדותיה הרעים עדיין לא נכללו בקדושה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מ"מ </ins>מאחר דאתכפין לקדושה ובע"כ עונין אמן ומסכימין ומתרצין לעשיית המצוה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ע"י </ins>התגברות נפשו האלהית שבמוח ששליט על הלב והן בשעה זו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בבחי' </ins>גלות ושינה כנ"ל ולכך אין זו מניעה מהשראת השכינה על גוף האדם בשעה זו דהיינו שכח נפש החיונית המלובש בעשיית המצוה הוא נכלל ממש באור ה' ומיוחד בו ביחוד גמור <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וע"י </ins>זה ממשיך הארה לכללות נפש החיונית שבכל הגוף וגם על הגוף הגשמי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בבחי' </ins>מקיף מלמעלה מראשו ועד רגליו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וז"ש </ins>ושכינתא שריא על רישיה על דייקא וכן אכל בי עשרה שכינתא שריא. והנה כל <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בחי' </ins>המשכת אור השכינה שהיא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בחי' </ins>גילוי אור <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">א"ס ב"ה </ins>אינו נקרא שינוי ח"ו בו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ית' </ins>ולא ריבוי כדאיתא בסנהדרין דאמר ליה ההוא מינא לרבן גמליאל אמריתו כל בי עשרה שכינתא שריא כמה שכינתא אית לכו והשיב לו משל מאור השמש הנכנס בחלונות רבים כו' והמשכיל יבין:&lt;noinclude&gt;[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|א]]&lt;/noinclude&gt;</div></td></tr> </table>

ש. א. https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9C%D7%94&diff=20223&oldid=prev 2025-08-03T13:28:05Z

<p>ש. א. העביר את הדף <a href="/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9C%22%D7%94&amp;action=edit&amp;redlink=1" class="new" title="תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק ל&quot;ה (הדף אינו קיים)">תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק ל&quot;ה</a> לשם <a href="/index.php/%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9C%D7%94" title="תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק לה">תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק לה</a> בלי להשאיר הפניה: כותרת שאינה כתובה נכון</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:28, 3 באוגוסט 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div> </td></tr></table>

ש. א. https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9C%D7%94&diff=15501&oldid=prev 2025-07-14T21:52:33Z

<p>ש. א. העביר את הדף <a href="/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_-_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9C%22%D7%94&amp;action=edit&amp;redlink=1" class="new" title="תבנית:ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק ל&quot;ה (הדף אינו קיים)">תבנית:ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק ל&quot;ה</a> לשם <a href="/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9C%22%D7%94&amp;action=edit&amp;redlink=1" class="new" title="תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק ל&quot;ה (הדף אינו קיים)">תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק ל&quot;ה</a> בלי להשאיר הפניה: כותרת שאינה כתובה נכון</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־00:52, 15 ביולי 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div> </td></tr></table>

ש. א. https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9C%D7%94&diff=5378&oldid=prev 2024-07-24T19:06:56Z

<p>תיקונים</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־22:06, 24 ביולי 2024</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''פרק לה והנה''' לתוספת ביאור תיבת "לעשותו" וגם להבין מעט מזעיר תכלית בריאת הבינונים <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ו[[תכלית ירידת הנשמה לעולם הזה|ירידת </del>נשמותיהם לעולם הזה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>להתלבש <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[נפש </del>הבהמית<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>שמהקליפה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ו[[סטרא </del>אחרא<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>מאחר שלא יוכלו לשלחה כל ימיהם ולדחותה ממקומה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מ[[חלל </del>השמאלי<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>שבלב שלא יעלו ממנה הרהורים אל <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[מוח]] </del>כי מהותה ועצמותה של נפש הבהמית שמהקליפה היא בתקפה ובגבורתה אצלם כתולדתה רק שלבושיה אינם מתלבשים בגופם כנ"ל ואם כן למה זה ירדו נשמותיהם לעולם הזה ליגע לריק ח"ו להלחם כל ימיהם עם היצר ולא יכלו לו ותהי זאת נחמתם לנחמם בכפליים לתושיה ולשמח לבם בה' השוכן אתם בתוך תורתם ועבודתם והוא בהקדים לשון הינוקא [בזהר פ' בלק] על פסוק "החכם עיניו בראשו" וכי באן אתר עינוי דבר נש כו' אלא קרא הכי הוא ודאי דתנן לא יהך בר נש בגילוי' דרישא ארבע אמות מאי טעמא דשכינתא שריא על רישיה וכל חכם עינוהי ומילוי ברישיה אינון בההוא דשריא וקיימא על רישיה וכד עינוי תמן לנדע דההוא נהורא דאדליק על רישיה אצטריך למשחא בגין דגופא דב"נ איהו פתילה ונהורא אדליק לעילא ושלמה מלכא צוח ואמר ושמן על ראשך אל יחסר דהא נהורא דבראשו אצטריך למשחא ואינון עובדאן טבאן וע"ד החכם עיניו בראשו עכ"ל. והנה ביאור <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>משל<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>זה שהמשיל אור <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[שכינה]] </del>לאור הנר שאינו מאיר ונאחז בפתילה בלי שמן וכך אין השכינה שורה על גוף האדם שנמשל לפתילה אלא על ידי מעשים טובים דווקא ולא די לו בנשמתו שהיא חלק אלוה ממעל להיות היא כשמן לפתילה מבואר ומובן לכל משכיל כי הנה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[נשמה|</del>נשמת האדם<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>אפילו הוא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>צדיק גמור<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>עובד ה' <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[יראה]] ו[[אהבה </del>בתענוגים<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>אף על פי כן אינה בטילה במציאות לגמרי ליבטל וליכלל באור ה' ממש להיות לאחדים ומיוחדים ביחוד גמור רק הוא דבר בפני עצמו ירא ה' ואוהבו. מה שאין כן <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[מצות]] </del>ומעשים טובים שהן רצונו יתברך ורצונו יתברך הוא מקור החיים לכל <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[עולמות]] וה[[נבראים|ברואים]] </del>שיורד אליהם על ידי צמצומים רבים והסתר פנים של <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>רצון העליון<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>ברוך הוא וירידת המדרגות עד שיוכלו להתהוות ולהבראות יש מאין ודבר נפרד בפני עצמו ולא יבטלו במציאות כנ"ל מה שאין כן <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[מצות]] </del>שהן פנימית רצונו יתברך ואין שם הסתר פנים כלל אין החיות שבהם דבר נפרד בפני עצמו כלל אלא הוא מיוחד ונכלל ברצונו יתברך והיו לאחדים ממש ביחוד גמור. והנה ענין השראת השכינה הוא גילוי אלהותו יתברך <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ו[[אור </del>אין סוף<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>ברוך הוא באיזה דבר והיינו לומר שאותו דבר נכלל באור ה' ובטל לו במציאות לגמרי שאז הוא ששורה ומתגלה בו ה' אחד אבל כל מה שלא בטל אליו במציאות לגמרי אין אור ה' שורה ומתגלה בו ואף <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>צדיק גמור<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>שמתדבק בו באהבה רבה הרי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>לית מחשבה תפיסא ביה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>כלל באמת כי אמיתת ה' אלהים אמת הוא יחודו ואחדותו שהוא לבדו הוא ואפס בלעדו ממש. ואם כן זה האוהב שהוא יש ולא אפס לית מחשבה דיליה תפיסא ביה כלל ואין אור ה' שורה ומתגלה בו אלא על ידי קיום <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[מצות]] </del>שהן רצונו וחכמתו יתברך ממש בלי שום הסתר פנים* {{תניא הגהה|(וכאשר שמעתי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מ[[המגיד ממעזריטש|מורי </del>ע"ה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>פירוש וטעם למה שנאמר ב[[עץ חיים]] <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ש[[אור </del>אין סוף<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>ברוך הוא אינו מתייחד אפילו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[עולם </del>האצילות<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>אלא על ידי התלבשותו תחלה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[ספירת </del>חכמה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>והיינו משום <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ש[[אין </del>סוף ברוך הוא<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>הוא אחד האמת שהוא לבדו הוא ואין זולתו וזו היא מדרגת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>החכמה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>וכו'):}} והנה כשהאדם עוסק <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[תורה]] </del>אזי נשמתו שהיא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[נפש האלוקית|</del>נפשו האלהית<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>עם שני לבושיה הפנימים לבדם שהם כח <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[דבור]] ו[[מחשבה]] </del>נכללות באור ה' <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>אין סוף ברוך הוא<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>ומיוחדות בו ביחוד גמור והיא השראת השכינה על נפשו האלהית כמארז"ל שאפילו אחד שיושב ועוסק בתורה שכינה עמו. אך כדי להמשיך אור והארת השכינה גם על גופו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ו[[נפש </del>הבהמית<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|נפשו הבהמית]] </del>שהיא החיונית המלובשת בגופו ממש צריך לקיים <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>מצות<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>מעשיות הנעשים על ידי הגוף ממש שאז כח הגוף ממש שבעשיה זו נכלל באור ה' ורצונו ומיוחד בו ביחוד גמור והוא לבוש השלישי של <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>נפש האלהית<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>ואזי גם כח נפש החיונית שבגופו ממש <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שמ[[קליפת </del>נוגה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>נתהפך מרע לטוב ונכלל ממש <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[קדושה]] </del>כנפש האלהית ממש מאחר שהוא הוא הפועל ועושה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>מעשה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>המצוה שבלעדו לא היתה נפש האלהית פועלת בגוף כלל כי היא רוחניית והגוף גשמי וחומרי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וה[[ממוצע]] </del>ביניהם היא נפש החיונית הבהמית המלובשת בדם האדם שבלבו וכל הגוף ואף שמהותה ועצמותה של <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>נפש הבהמית<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>שבלבו שהן מדותיה הרעים עדיין לא נכללו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[קדושה]] </del>מכל מקום מאחר דאתכפין לקדושה ובע"כ עונין אמן ומסכימין ומתרצין לעשיית המצוה על ידי התגברות נפשו האלהית שבמוח ששליט על הלב והן בשעה זו בבחינת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>גלות<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] ו[[שינה]] </del>כנ"ל ולכך אין זו מניעה מהשראת השכינה על גוף האדם בשעה זו דהיינו שכח נפש החיונית המלובש בעשיית המצוה הוא נכלל ממש באור ה' ומיוחד בו ביחוד גמור ועל ידי זה ממשיך הארה לכללות נפש החיונית שבכל הגוף וגם על הגוף הגשמי בבחינת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>מקיף<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>מלמעלה מראשו ועד רגליו וזהו שנאמר ושכינתא שריא על רישיה על דייקא וכן אכל בי עשרה שכינתא שריא. והנה כל בחינת המשכת אור השכינה שהיא בחינת גילוי אור <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>אין סוף ברוך הוא<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>אינו נקרא שינוי ח"ו בו יתברך ולא ריבוי כדאיתא בסנהדרין דאמר ליה ההוא מינא לרבן גמליאל אמריתו כל בי עשרה שכינתא שריא כמה שכינתא אית לכו והשיב לו משל מאור השמש הנכנס בחלונות רבים כו' והמשכיל יבין:&lt;noinclude&gt;[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|א]]&lt;/noinclude&gt;</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''פרק לה והנה''' לתוספת ביאור תיבת "לעשותו" וגם להבין מעט מזעיר תכלית בריאת הבינונים <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וירידת </ins>נשמותיהם לעולם הזה להתלבש <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בנפש </ins>הבהמית שמהקליפה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וסטרא </ins>אחרא מאחר שלא יוכלו לשלחה כל ימיהם ולדחותה ממקומה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מחלל </ins>השמאלי שבלב שלא יעלו ממנה הרהורים אל <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">המוח </ins>כי מהותה ועצמותה של נפש הבהמית שמהקליפה היא בתקפה ובגבורתה אצלם כתולדתה רק שלבושיה אינם מתלבשים בגופם כנ"ל ואם כן למה זה ירדו נשמותיהם לעולם הזה ליגע לריק ח"ו להלחם כל ימיהם עם היצר ולא יכלו לו ותהי זאת נחמתם לנחמם בכפליים לתושיה ולשמח לבם בה' השוכן אתם בתוך תורתם ועבודתם והוא בהקדים לשון הינוקא [בזהר פ' בלק] על פסוק "החכם עיניו בראשו" וכי באן אתר עינוי דבר נש כו' אלא קרא הכי הוא ודאי דתנן לא יהך בר נש בגילוי' דרישא ארבע אמות מאי טעמא דשכינתא שריא על רישיה וכל חכם עינוהי ומילוי ברישיה אינון בההוא דשריא וקיימא על רישיה וכד עינוי תמן לנדע דההוא נהורא דאדליק על רישיה אצטריך למשחא בגין דגופא דב"נ איהו פתילה ונהורא אדליק לעילא ושלמה מלכא צוח ואמר ושמן על ראשך אל יחסר דהא נהורא דבראשו אצטריך למשחא ואינון עובדאן טבאן וע"ד החכם עיניו בראשו עכ"ל. והנה ביאור משל זה שהמשיל אור <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">השכינה </ins>לאור הנר שאינו מאיר ונאחז בפתילה בלי שמן וכך אין השכינה שורה על גוף האדם שנמשל לפתילה אלא על ידי מעשים טובים דווקא ולא די לו בנשמתו שהיא חלק אלוה ממעל להיות היא כשמן לפתילה מבואר ומובן לכל משכיל כי הנה נשמת האדם אפילו הוא צדיק גמור עובד ה' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ביראה ואהבה </ins>בתענוגים אף על פי כן אינה בטילה במציאות לגמרי ליבטל וליכלל באור ה' ממש להיות לאחדים ומיוחדים ביחוד גמור רק הוא דבר בפני עצמו ירא ה' ואוהבו. מה שאין כן <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">המצות </ins>ומעשים טובים שהן רצונו יתברך ורצונו יתברך הוא מקור החיים לכל <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">העולמות והברואים </ins>שיורד אליהם על ידי צמצומים רבים והסתר פנים של רצון העליון ברוך הוא וירידת המדרגות עד שיוכלו להתהוות ולהבראות יש מאין ודבר נפרד בפני עצמו ולא יבטלו במציאות כנ"ל מה שאין כן <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">המצות </ins>שהן פנימית רצונו יתברך ואין שם הסתר פנים כלל אין החיות שבהם דבר נפרד בפני עצמו כלל אלא הוא מיוחד ונכלל ברצונו יתברך והיו לאחדים ממש ביחוד גמור. והנה ענין השראת השכינה הוא גילוי אלהותו יתברך <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ואור </ins>אין סוף ברוך הוא באיזה דבר והיינו לומר שאותו דבר נכלל באור ה' ובטל לו במציאות לגמרי שאז הוא ששורה ומתגלה בו ה' אחד אבל כל מה שלא בטל אליו במציאות לגמרי אין אור ה' שורה ומתגלה בו ואף צדיק גמור שמתדבק בו באהבה רבה הרי לית מחשבה תפיסא ביה כלל באמת כי אמיתת ה' אלהים אמת הוא יחודו ואחדותו שהוא לבדו הוא ואפס בלעדו ממש. ואם כן זה האוהב שהוא יש ולא אפס לית מחשבה דיליה תפיסא ביה כלל ואין אור ה' שורה ומתגלה בו אלא על ידי קיום <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">המצות </ins>שהן רצונו וחכמתו יתברך ממש בלי שום הסתר פנים* {{תניא הגהה|(וכאשר שמעתי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ממורי </ins>ע"ה פירוש וטעם למה שנאמר ב[[עץ חיים]] <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שאור </ins>אין סוף ברוך הוא אינו מתייחד אפילו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בעולם </ins>האצילות אלא על ידי התלבשותו תחלה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בספירת </ins>חכמה והיינו משום <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שאין </ins>סוף ברוך הוא הוא אחד האמת שהוא לבדו הוא ואין זולתו וזו היא מדרגת החכמה וכו'):}} והנה כשהאדם עוסק <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בתורה </ins>אזי נשמתו שהיא נפשו האלהית עם שני לבושיה הפנימים לבדם שהם כח <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הדבור ומחשבה </ins>נכללות באור ה' אין סוף ברוך הוא ומיוחדות בו ביחוד גמור והיא השראת השכינה על נפשו האלהית כמארז"ל שאפילו אחד שיושב ועוסק בתורה שכינה עמו. אך כדי להמשיך אור והארת השכינה גם על גופו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ונפשו </ins>הבהמית שהיא החיונית המלובשת בגופו ממש צריך לקיים מצות מעשיות הנעשים על ידי הגוף ממש שאז כח הגוף ממש שבעשיה זו נכלל באור ה' ורצונו ומיוחד בו ביחוד גמור והוא לבוש השלישי של נפש האלהית ואזי גם כח נפש החיונית שבגופו ממש <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שמקליפת </ins>נוגה נתהפך מרע לטוב ונכלל ממש <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בקדושה </ins>כנפש האלהית ממש מאחר שהוא הוא הפועל ועושה מעשה המצוה שבלעדו לא היתה נפש האלהית פועלת בגוף כלל כי היא רוחניית והגוף גשמי וחומרי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">והממוצע </ins>ביניהם היא נפש החיונית הבהמית המלובשת בדם האדם שבלבו וכל הגוף ואף שמהותה ועצמותה של נפש הבהמית שבלבו שהן מדותיה הרעים עדיין לא נכללו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בקדושה </ins>מכל מקום מאחר דאתכפין לקדושה ובע"כ עונין אמן ומסכימין ומתרצין לעשיית המצוה על ידי התגברות נפשו האלהית שבמוח ששליט על הלב והן בשעה זו בבחינת גלות <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ושינה </ins>כנ"ל ולכך אין זו מניעה מהשראת השכינה על גוף האדם בשעה זו דהיינו שכח נפש החיונית המלובש בעשיית המצוה הוא נכלל ממש באור ה' ומיוחד בו ביחוד גמור ועל ידי זה ממשיך הארה לכללות נפש החיונית שבכל הגוף וגם על הגוף הגשמי בבחינת מקיף מלמעלה מראשו ועד רגליו וזהו שנאמר ושכינתא שריא על רישיה על דייקא וכן אכל בי עשרה שכינתא שריא. והנה כל בחינת המשכת אור השכינה שהיא בחינת גילוי אור אין סוף ברוך הוא אינו נקרא שינוי ח"ו בו יתברך ולא ריבוי כדאיתא בסנהדרין דאמר ליה ההוא מינא לרבן גמליאל אמריתו כל בי עשרה שכינתא שריא כמה שכינתא אית לכו והשיב לו משל מאור השמש הנכנס בחלונות רבים כו' והמשכיל יבין:&lt;noinclude&gt;[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|א]]&lt;/noinclude&gt;</div></td></tr> </table>

ש. א. https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9C%D7%94&diff=1564&oldid=prev 2024-06-26T13:55:39Z

<p>גרסה אחת יובאה</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:55, 26 ביוני 2024</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div> </td></tr></table>

יוסף בן מלמד https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9C%D7%94&diff=1563&oldid=prev 2020-02-19T03:06:04Z

<p></p> <p><b>דף חדש</b></p><div>&#039;&#039;&#039;פרק לה והנה&#039;&#039;&#039; לתוספת ביאור תיבת &quot;לעשותו&quot; וגם להבין מעט מזעיר תכלית בריאת הבינונים ו[[תכלית ירידת הנשמה לעולם הזה|ירידת נשמותיהם לעולם הזה]] להתלבש ב[[נפש הבהמית]] שמהקליפה ו[[סטרא אחרא]] מאחר שלא יוכלו לשלחה כל ימיהם ולדחותה ממקומה מ[[חלל השמאלי]] שבלב שלא יעלו ממנה הרהורים אל ה[[מוח]] כי מהותה ועצמותה של נפש הבהמית שמהקליפה היא בתקפה ובגבורתה אצלם כתולדתה רק שלבושיה אינם מתלבשים בגופם כנ&quot;ל ואם כן למה זה ירדו נשמותיהם לעולם הזה ליגע לריק ח&quot;ו להלחם כל ימיהם עם היצר ולא יכלו לו ותהי זאת נחמתם לנחמם בכפליים לתושיה ולשמח לבם בה&#039; השוכן אתם בתוך תורתם ועבודתם והוא בהקדים לשון הינוקא [בזהר פ&#039; בלק] על פסוק &quot;החכם עיניו בראשו&quot; וכי באן אתר עינוי דבר נש כו&#039; אלא קרא הכי הוא ודאי דתנן לא יהך בר נש בגילוי&#039; דרישא ארבע אמות מאי טעמא דשכינתא שריא על רישיה וכל חכם עינוהי ומילוי ברישיה אינון בההוא דשריא וקיימא על רישיה וכד עינוי תמן לנדע דההוא נהורא דאדליק על רישיה אצטריך למשחא בגין דגופא דב&quot;נ איהו פתילה ונהורא אדליק לעילא ושלמה מלכא צוח ואמר ושמן על ראשך אל יחסר דהא נהורא דבראשו אצטריך למשחא ואינון עובדאן טבאן וע&quot;ד החכם עיניו בראשו עכ&quot;ל. והנה ביאור [[משל]] זה שהמשיל אור ה[[שכינה]] לאור הנר שאינו מאיר ונאחז בפתילה בלי שמן וכך אין השכינה שורה על גוף האדם שנמשל לפתילה אלא על ידי מעשים טובים דווקא ולא די לו בנשמתו שהיא חלק אלוה ממעל להיות היא כשמן לפתילה מבואר ומובן לכל משכיל כי הנה [[נשמה|נשמת האדם]] אפילו הוא [[צדיק גמור]] עובד ה&#039; ב[[יראה]] ו[[אהבה בתענוגים]] אף על פי כן אינה בטילה במציאות לגמרי ליבטל וליכלל באור ה&#039; ממש להיות לאחדים ומיוחדים ביחוד גמור רק הוא דבר בפני עצמו ירא ה&#039; ואוהבו. מה שאין כן ה[[מצות]] ומעשים טובים שהן רצונו יתברך ורצונו יתברך הוא מקור החיים לכל ה[[עולמות]] וה[[נבראים|ברואים]] שיורד אליהם על ידי צמצומים רבים והסתר פנים של [[רצון העליון]] ברוך הוא וירידת המדרגות עד שיוכלו להתהוות ולהבראות יש מאין ודבר נפרד בפני עצמו ולא יבטלו במציאות כנ&quot;ל מה שאין כן ה[[מצות]] שהן פנימית רצונו יתברך ואין שם הסתר פנים כלל אין החיות שבהם דבר נפרד בפני עצמו כלל אלא הוא מיוחד ונכלל ברצונו יתברך והיו לאחדים ממש ביחוד גמור. והנה ענין השראת השכינה הוא גילוי אלהותו יתברך ו[[אור אין סוף]] ברוך הוא באיזה דבר והיינו לומר שאותו דבר נכלל באור ה&#039; ובטל לו במציאות לגמרי שאז הוא ששורה ומתגלה בו ה&#039; אחד אבל כל מה שלא בטל אליו במציאות לגמרי אין אור ה&#039; שורה ומתגלה בו ואף [[צדיק גמור]] שמתדבק בו באהבה רבה הרי [[לית מחשבה תפיסא ביה]] כלל באמת כי אמיתת ה&#039; אלהים אמת הוא יחודו ואחדותו שהוא לבדו הוא ואפס בלעדו ממש. ואם כן זה האוהב שהוא יש ולא אפס לית מחשבה דיליה תפיסא ביה כלל ואין אור ה&#039; שורה ומתגלה בו אלא על ידי קיום ה[[מצות]] שהן רצונו וחכמתו יתברך ממש בלי שום הסתר פנים* {{תניא הגהה|(וכאשר שמעתי מ[[המגיד ממעזריטש|מורי ע&quot;ה]] פירוש וטעם למה שנאמר ב[[עץ חיים]] ש[[אור אין סוף]] ברוך הוא אינו מתייחד אפילו ב[[עולם האצילות]] אלא על ידי התלבשותו תחלה ב[[ספירת חכמה]] והיינו משום ש[[אין סוף ברוך הוא]] הוא אחד האמת שהוא לבדו הוא ואין זולתו וזו היא מדרגת [[החכמה]] וכו&#039;):}} והנה כשהאדם עוסק ב[[תורה]] אזי נשמתו שהיא [[נפש האלוקית|נפשו האלהית]] עם שני לבושיה הפנימים לבדם שהם כח ה[[דבור]] ו[[מחשבה]] נכללות באור ה&#039; [[אין סוף ברוך הוא]] ומיוחדות בו ביחוד גמור והיא השראת השכינה על נפשו האלהית כמארז&quot;ל שאפילו אחד שיושב ועוסק בתורה שכינה עמו. אך כדי להמשיך אור והארת השכינה גם על גופו ו[[נפש הבהמית|נפשו הבהמית]] שהיא החיונית המלובשת בגופו ממש צריך לקיים [[מצות]] מעשיות הנעשים על ידי הגוף ממש שאז כח הגוף ממש שבעשיה זו נכלל באור ה&#039; ורצונו ומיוחד בו ביחוד גמור והוא לבוש השלישי של [[נפש האלהית]] ואזי גם כח נפש החיונית שבגופו ממש שמ[[קליפת נוגה]] נתהפך מרע לטוב ונכלל ממש ב[[קדושה]] כנפש האלהית ממש מאחר שהוא הוא הפועל ועושה [[מעשה]] המצוה שבלעדו לא היתה נפש האלהית פועלת בגוף כלל כי היא רוחניית והגוף גשמי וחומרי וה[[ממוצע]] ביניהם היא נפש החיונית הבהמית המלובשת בדם האדם שבלבו וכל הגוף ואף שמהותה ועצמותה של [[נפש הבהמית]] שבלבו שהן מדותיה הרעים עדיין לא נכללו ב[[קדושה]] מכל מקום מאחר דאתכפין לקדושה ובע&quot;כ עונין אמן ומסכימין ומתרצין לעשיית המצוה על ידי התגברות נפשו האלהית שבמוח ששליט על הלב והן בשעה זו בבחינת [[גלות]] ו[[שינה]] כנ&quot;ל ולכך אין זו מניעה מהשראת השכינה על גוף האדם בשעה זו דהיינו שכח נפש החיונית המלובש בעשיית המצוה הוא נכלל ממש באור ה&#039; ומיוחד בו ביחוד גמור ועל ידי זה ממשיך הארה לכללות נפש החיונית שבכל הגוף וגם על הגוף הגשמי בבחינת [[מקיף]] מלמעלה מראשו ועד רגליו וזהו שנאמר ושכינתא שריא על רישיה על דייקא וכן אכל בי עשרה שכינתא שריא. והנה כל בחינת המשכת אור השכינה שהיא בחינת גילוי אור [[אין סוף ברוך הוא]] אינו נקרא שינוי ח&quot;ו בו יתברך ולא ריבוי כדאיתא בסנהדרין דאמר ליה ההוא מינא לרבן גמליאל אמריתו כל בי עשרה שכינתא שריא כמה שכינתא אית לכו והשיב לו משל מאור השמש הנכנס בחלונות רבים כו&#039; והמשכיל יבין:&lt;noinclude&gt;[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|א]]&lt;/noinclude&gt;</div>

חלוקת קונטרסים