https://text.chabadpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA%3A%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90%2F%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9C%D7%97 2026-05-13T07:07:51Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.40.3 https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9C%D7%97&diff=20286&oldid=prev 2025-08-03T18:25:53Z

<p>ש. א. העביר את הדף <a href="/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9C%22%D7%97&amp;action=edit&amp;redlink=1" class="new" title="תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק ל&quot;ח (הדף אינו קיים)">תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק ל&quot;ח</a> לשם <a href="/index.php/%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9C%D7%97" title="תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק לח">תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק לח</a> בלי להשאיר הפניה: כותרת שאינה כתובה נכון</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־21:25, 3 באוגוסט 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div> </td></tr></table>

ש. א. https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9C%D7%97&diff=20285&oldid=prev 2025-08-03T18:21:20Z

<p>הפעיל הגנה על הדף &quot;<a href="/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9C%22%D7%97&amp;action=edit&amp;redlink=1" class="new" title="תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק ל&quot;ח (הדף אינו קיים)">תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק ל&quot;ח</a>&quot;: הדף מושלם ולא אמורים לעשות בו שינויים ([עריכה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן) [העברה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן))</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־21:21, 3 באוגוסט 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div> </td></tr></table>

ש. א. https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9C%D7%97&diff=20284&oldid=prev 2025-08-03T18:21:08Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־21:21, 3 באוגוסט 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''פרק לח והנה''' עם כל הנ"ל יובן היטב פסק ההלכה הערוכה בתלמוד <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ופוסקים </del>דהרהור לאו כדבור דמי ואם קרא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">קריאת שמע </del>במחשבתו ובלבו לבד בכל כח כוונתו לא יצא ידי חובתו וצריך לחזור ולקרות וכן בברכת המזון דאורייתא ובשאר ברכות דרבנן <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ובתפלה </del>ואם הוציא בשפתיו ולא כיון לבו יצא ידי חובתו בדיעבד ואין צריך לחזור לבד מפסוק ראשון של <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">קריאת שמע </del>וברכה ראשונה של <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תפילת </del>שמונה עשרה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וכדאיתא </del>[ברפ"ב דברכות] <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עד כאן </del>מצות כוונה מכאן ואילך מצות קריאה וכו'. והיינו משום שהנשמה אינה צריכה תיקון לעצמה במצות רק להמשיך אור לתקן נפש החיונית והגוף <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">על על ידי </del>אותיות הדבור שהנפש מדברת בה' מוצאות הפה וכן במצות מעשיות שהנפש עושה בשאר אברי הגוף:  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''פרק לח והנה''' עם כל הנ"ל יובן היטב פסק ההלכה הערוכה בתלמוד <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ופוסקי' </ins>דהרהור לאו כדבור דמי ואם קרא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ק"ש </ins>במחשבתו ובלבו לבד בכל כח כוונתו לא יצא ידי חובתו וצריך לחזור ולקרות וכן בברכת המזון דאורייתא ובשאר ברכות דרבנן <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ובתפל' </ins>ואם הוציא בשפתיו ולא כיון לבו יצא ידי חובתו בדיעבד ואין צריך לחזור לבד מפסוק ראשון של <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ק"ש </ins>וברכה ראשונה של <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תפלת </ins>שמונה עשרה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וכדאי' </ins>[ברפ"ב דברכות] <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ע"כ </ins>מצות כוונה מכאן ואילך מצות קריאה וכו'. והיינו משום שהנשמה אינה צריכה תיקון לעצמה במצות רק להמשיך אור לתקן נפש החיונית והגוף <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ע"י </ins>אותיות הדבור שהנפש מדברת בה' מוצאות הפה וכן במצות מעשיות שהנפש עושה בשאר אברי הגוף:</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אך <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אעפ"כ </ins>אמרו תפלה או שאר ברכה בלא כוונה הן כגוף בלא נשמה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פי' </ins>כי כמו שכל הברואים <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שבעוה"ז </ins>שיש להם גוף ונשמה שהם נפש כל חי ורוח כל בשר איש ונשמת כל אשר רוח חיים באפיו מכל בעלי חיים וה' מחיה את כולם ומהוה אותם מאין ליש תמיד באור וחיות שמשפיע בהם שגם הגוף החומרי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ואפי' </ins>אבנים ועפר הדומם ממש יש בו אור וחיות ממנו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ית' </ins>שלא יחזור להיות אין ואפס כשהיה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ואעפ"כ </ins>אין ערך ודמיון כלל בין <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בחי' </ins>אור <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וחיו' </ins>המאיר בגוף לגבי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בחי' </ins>אור וחיות המאיר בנשמה שהיא נפש כל חי ואף שבשניהם אור אחד שוה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בבחי' </ins>הסתר פנים <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ולבושי' </ins>שוים שהאור מסתתר ומתעלם ומתלבש בו כי שניהם הם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מעוה"ז </ins>שבכללותו מסתתר בשוה האור והחיות שמרוח פיו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ית' בבחי' </ins>הסתר פנים וירידת המדרגות בהשתלשלות העולמות ממדרגה למדרגה בצמצומים רבים ועצומים עד שנתלבש בקליפת נוגה להחיות כללות <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עוה"ז </ins>החומרי דהיינו כל דברים המותרים והטהורים שבעולם הזה וממנה ועל ידה מושפעים דברים הטמאים כי היא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בחי' </ins>ממוצעת כנ"ל <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אעפ"כ </ins>ההארה שהיא המשכת החיות אשר ה' מאיר ומחיה דרך לבוש זה אינה שוה בכולן <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בבחי' </ins>צמצום והתפשטות כי בגוף הגשמי והדומם ממש כאבנים ועפר ההארה היא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בבחי' </ins>צמצום גדול אשר אין כמוהו והחיות שבו מועטת כל כך עד שאין בו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אפי' </ins>כח הצומח ובצומח ההארה אינה בצמצום גדול כל כך. ודרך כלל נחלקות לארבע מדרגות דומם צומח חי מדבר כנגד <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ד</ins>' אותיות שם הוי"ה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב"ה </ins>שממנו מושפעים וכמו שאין ערך ודמיון ההארה והמשכת <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">החיו' </ins>שבדומם וצומח לההארה והמשכת החיות <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">המלובש' </ins>בחי ומדבר אף שבכולן אור אחד שוה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בבחי' </ins>הסתר פנים ומלובש בלבוש אחד בכולן שהוא לבוש נוגה כך אין ערך ודמיון כלל בין הארת והמשכת אור <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">א"ס ב"ה </ins>שהוא פנימיות רצונו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ית' </ins>בלי הסתר פנים ולבוש כלל המאירה ומלובשת במצות מעשיות ממש. וכן במצות התלויות בדבור וביטוי שפתים בלי כוונה שהוא נחשב כמעשה ממש כנ"ל לגבי ההארה והמשכת אור <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">א"ס ב"ה </ins>המאירה ומלובשת בכוונת המצות מעשיות שהאדם מתכוין בעשייתן כדי לדבקה בו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ית' ע"י </ins>קיום רצונו שהוא ורצונו אחד וכן בכוונת התפלה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וק"ש </ins>וברכותיה ושאר ברכות שבכוונתו בהן מדבק מחשבתו ושכלו בו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ית' </ins>ולא שדביקות המחשבה ושכל האדם בו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ית' </ins>היא מצד עצמה למעלה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מדביקו' </ins>קיום המצות <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מעשיו' </ins>בפועל ממש <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כמ"ש </ins>לקמן אלא מפני שזהו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ג"כ </ins>רצונו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ית' </ins>לדבקה בשכל ומחשבה וכוונת המצות <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מעשיו' ובכוונ' ק"ש </ins>ותפלה ושאר ברכות והארת רצון העליון הזה המאירה ומלובשת בכוונה זו היא גדולה לאין קץ למעלה מעלה מהארת רצון העליון המאירה ומלובשת בקיום המצות עצמן במעשה ובדבור בלי כוונה כגודל מעלת אור הנשמה על הגוף שהוא כלי ומלבוש הנשמה כמו גוף המצוה שהוא כלי ומלבוש לכוונתה ואף שבשתיהן במצוה ובכוונתה מלובש רצון אחד פשוט בתכלית הפשיטות בלי שום שינוי וריבוי ח"ו ומיוחד במהותו ועצמותו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ית' </ins>בתכלית היחוד אף על פי כן ההארה אינה שוה בבחינת צמצום והתפשטות*{{תניא הגהה|*(וכמו שכתב <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בעץ </ins>חיים שכוונת המצות ותלמוד תורה היא במדרגת אור וגוף המצות הן מדרגות ובחינת כלים שהם בחינת צמצום שעל ידי צמצום האור נתהוו הכלים כידוע לי"ח):}} ונחלקת גם כן לארבע מדרגות כי גוף המצות עצמן ממש הן ב' מדרגות שהן מצות מעשיות ממש ומצות התלויות בדבור ומחשבה כמו תלמוד תורה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וק"ש </ins>ותפלה וברכת המזון ושאר ברכות. וכוונת המצות לדבקה בו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ית' </ins>שהיא כנשמה לגוף נחלקת <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ג"כ </ins>לשתי מדרגות כמו שתי מדרגות הנשמה שהן בגוף החומרי שהן חי ומדבר. כי מי שדעתו יפה לדעת את ה' ולהתבונן בגדולתו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ית' </ins>ולהוליד מבינתו יראה עילאה במוחו ואהבת ה' בחלל הימני שבלבו להיות נפשו צמאה לה' לדבקה בו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ע"י </ins>קיום התורה והמצות שהן המשכת והארת אור <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">א"ס ב"ה </ins>על נפשו לדבקה בו ובכוונה זו הוא לומד ומקיים המצות וכן בכוונה זו מתפלל ומברך הרי כוונה זו על <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ד"מ </ins>כמו נשמת המדבר שהוא בעל שכל ובחירה ובדעת ידבר ומי שדעתו קצרה לידע ולהתבונן בגדולת <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">א"ס ב"ה </ins>להוליד האהבה מבינתו בהתגלות לבו וכן היראה במוחו ופחד ה' בלבו רק שזוכר ומעורר את האהבה הטבעית המסותרת בלבו ומוציאה מההעלם והסתר הלב אל הגילוי במוח <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עכ"פ </ins>שיהיה רצונו שבמוחו ותעלומות לבו מסכים ומתרצה בריצוי גמור באמת לאמיתו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">למסו' </ins>נפשו בפועל ממש על יחוד ה' כדי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לדבק' </ins>בו נפשו האלהית ולבושיה ולכללן ביחודו ואחדותו שהוא רצון העליון המלובש <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בת"ת </ins>ובקיום המצות כנ"ל וגם היראה כלולה בה לקבל מלכותו שלא למרוד בו ח"ו ובכוונה זו הוא סור מרע ועושה טוב ולומד ומתפלל ומברך בפירוש המלות לבדו בלא דחילו ורחימו בהתגלות לבו ומוחו הרי כוונה זו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עד"מ </ins>כמו נשמת החי שאינו בעל שכל ובחירה וכל מדותיו שהן יראתו מדברים המזיקים אותו ואהבתו לדברים הנאהבים אצלו הן רק טבעיים אצלו ולא מבינתו ודעתו וכך הן על <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ד"מ </ins>היראה והאהבה הטבעיות המסותרות בלב כל ישראל כי הן ירושה לנו מאבותינו וכמו טבע בנפשותינו כנז"ל:&lt;noinclude&gt;[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|א]]&lt;/noinclude&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אך <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אף על פי כן </del>אמרו תפלה או שאר ברכה בלא כוונה הן כגוף בלא נשמה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פירוש </del>כי כמו שכל הברואים <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שבעולם הזה </del>שיש להם גוף ונשמה שהם נפש כל חי ורוח כל בשר איש ונשמת כל אשר רוח חיים באפיו מכל בעלי חיים וה' מחיה את כולם ומהוה אותם מאין ליש תמיד באור וחיות שמשפיע בהם שגם הגוף החומרי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ואפילו </del>אבנים ועפר הדומם ממש יש בו אור וחיות ממנו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יתברך </del>שלא יחזור להיות אין ואפס כשהיה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ואף על פי כן </del>אין ערך ודמיון כלל בין <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בחינת </del>אור <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וחיות </del>המאיר בגוף לגבי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בחינת </del>אור וחיות המאיר בנשמה שהיא נפש כל חי ואף שבשניהם אור אחד שוה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בבחינת </del>הסתר פנים <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ולבושים </del>שוים שהאור מסתתר ומתעלם ומתלבש בו כי שניהם הם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מעולם הזה </del>שבכללותו מסתתר בשוה האור והחיות שמרוח פיו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יתברך בבחינת </del>הסתר פנים וירידת המדרגות בהשתלשלות העולמות ממדרגה למדרגה בצמצומים רבים ועצומים עד שנתלבש בקליפת נוגה להחיות כללות <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עולם הזה </del>החומרי דהיינו כל דברים המותרים והטהורים שבעולם הזה וממנה ועל ידה מושפעים דברים הטמאים כי היא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בחינה </del>ממוצעת כנ"ל <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אף על פי כן </del>ההארה שהיא המשכת החיות אשר ה' מאיר ומחיה דרך לבוש זה אינה שוה בכולן <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בבחינת </del>צמצום והתפשטות כי בגוף הגשמי והדומם ממש כאבנים ועפר ההארה היא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בבחינת </del>צמצום גדול אשר אין כמוהו והחיות שבו מועטת כל כך עד שאין בו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אפילו </del>כח הצומח ובצומח ההארה אינה בצמצום גדול כל כך. ודרך כלל נחלקות לארבע מדרגות דומם צומח חי מדבר כנגד <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">א</del>' אותיות שם הוי"ה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ברוך הוא </del>שממנו מושפעים וכמו שאין ערך ודמיון ההארה והמשכת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">החיות </del>שבדומם וצומח לההארה והמשכת החיות <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">המלובשים </del>בחי ומדבר אף שבכולן אור אחד שוה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בבחינת </del>הסתר פנים ומלובש בלבוש אחד בכולן שהוא לבוש נוגה כך אין ערך ודמיון כלל בין הארת והמשכת אור <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אין סוף ברוך הוא </del>שהוא פנימיות רצונו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יתברך </del>בלי הסתר פנים ולבוש כלל המאירה ומלובשת במצות מעשיות ממש. וכן במצות התלויות בדבור וביטוי שפתים בלי כוונה שהוא נחשב כמעשה ממש כנ"ל לגבי ההארה והמשכת אור <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אין סוף ברוך הוא </del>המאירה ומלובשת בכוונת המצות מעשיות שהאדם מתכוין בעשייתן כדי לדבקה בו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יתברך על ידי </del>קיום רצונו שהוא ורצונו אחד וכן בכוונת התפלה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וקריאת שמע </del>וברכותיה ושאר ברכות שבכוונתו בהן מדבק מחשבתו ושכלו בו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יתברך </del>ולא שדביקות המחשבה ושכל האדם בו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יתברך </del>היא מצד עצמה למעלה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מדביקות </del>קיום המצות <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מעשיות </del>בפועל ממש <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כמו שכתב </del>לקמן אלא מפני שזהו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">גם כן </del>רצונו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יתברך </del>לדבקה בשכל ומחשבה וכוונת המצות <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מעשיות ובכוונות קריאת שמע </del>ותפלה ושאר ברכות והארת רצון העליון הזה המאירה ומלובשת בכוונה זו היא גדולה לאין קץ למעלה מעלה מהארת רצון העליון המאירה ומלובשת בקיום המצות עצמן במעשה ובדבור בלי כוונה כגודל מעלת אור הנשמה על הגוף שהוא כלי ומלבוש הנשמה כמו גוף המצוה שהוא כלי ומלבוש לכוונתה ואף שבשתיהן במצוה ובכוונתה מלובש רצון אחד פשוט בתכלית הפשיטות בלי שום שינוי וריבוי ח"ו ומיוחד במהותו ועצמותו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יתברך </del>בתכלית היחוד אף על פי כן ההארה אינה שוה בבחינת צמצום והתפשטות*<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">:</del>{{תניא הגהה|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">1=</del>*(וכמו שכתב <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[עץ </del>חיים<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>שכוונת המצות ותלמוד תורה היא במדרגת אור וגוף המצות הן מדרגות ובחינת כלים שהם בחינת צמצום שעל ידי צמצום האור נתהוו הכלים כידוע לי"ח):}}ונחלקת גם כן לארבע מדרגות כי גוף המצות עצמן ממש הן ב' מדרגות שהן מצות מעשיות ממש ומצות התלויות בדבור ומחשבה כמו תלמוד תורה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וקריאת שמע </del>ותפלה וברכת המזון ושאר ברכות. וכוונת המצות לדבקה בו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יתברך </del>שהיא כנשמה לגוף נחלקת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">גם כן </del>לשתי מדרגות כמו שתי מדרגות הנשמה שהן בגוף החומרי שהן חי ומדבר. כי מי שדעתו יפה לדעת את ה' ולהתבונן בגדולתו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יתברך </del>ולהוליד מבינתו יראה עילאה במוחו ואהבת ה' בחלל הימני שבלבו להיות נפשו צמאה לה' לדבקה בו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">על ידי </del>קיום התורה והמצות שהן המשכת והארת אור <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אין סוף ברוך הוא </del>על נפשו לדבקה בו ובכוונה זו הוא לומד ומקיים המצות וכן בכוונה זו מתפלל ומברך הרי כוונה זו על <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דרך משל </del>כמו נשמת המדבר שהוא בעל שכל ובחירה ובדעת ידבר ומי שדעתו קצרה לידע ולהתבונן בגדולת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אין סוף ברוך הוא </del>להוליד האהבה מבינתו בהתגלות לבו וכן היראה במוחו ופחד ה' בלבו רק שזוכר ומעורר את האהבה הטבעית המסותרת בלבו ומוציאה מההעלם והסתר הלב אל הגילוי במוח <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">על כל פנים </del>שיהיה רצונו שבמוחו ותעלומות לבו מסכים ומתרצה בריצוי גמור באמת לאמיתו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">למסור </del>נפשו בפועל ממש על יחוד ה' כדי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לדבקה </del>בו נפשו האלהית ולבושיה ולכללן ביחודו ואחדותו שהוא רצון העליון המלובש <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בתלמוד תורה </del>ובקיום המצות כנ"ל וגם היראה כלולה בה לקבל מלכותו שלא למרוד בו ח"ו ובכוונה זו הוא סור מרע ועושה טוב ולומד ומתפלל ומברך בפירוש המלות לבדו בלא דחילו ורחימו בהתגלות לבו ומוחו הרי כוונה זו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">על דרך משל </del>כמו נשמת החי שאינו בעל שכל ובחירה וכל מדותיו שהן יראתו מדברים המזיקים אותו ואהבתו לדברים הנאהבים אצלו הן רק טבעיים אצלו ולא מבינתו ודעתו וכך הן על <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דרך משל </del>היראה והאהבה הטבעיות המסותרות בלב כל ישראל כי הן ירושה לנו מאבותינו וכמו טבע בנפשותינו כנז"ל:&lt;noinclude&gt;[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|א]]&lt;/noinclude&gt;</div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> </table>

ש. א. https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9C%D7%97&diff=15504&oldid=prev 2025-07-14T21:53:55Z

<p>ש. א. העביר את הדף <a href="/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_-_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9C%22%D7%97&amp;action=edit&amp;redlink=1" class="new" title="תבנית:ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק ל&quot;ח (הדף אינו קיים)">תבנית:ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק ל&quot;ח</a> לשם <a href="/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9C%22%D7%97&amp;action=edit&amp;redlink=1" class="new" title="תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק ל&quot;ח (הדף אינו קיים)">תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק ל&quot;ח</a> בלי להשאיר הפניה: כותרת שאינה כתובה נכון</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־00:53, 15 ביולי 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div> </td></tr></table>

ש. א. https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9C%D7%97&diff=8922&oldid=prev 2025-04-01T21:13:11Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־00:13, 2 באפריל 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''פרק לח והנה''' עם כל הנ"ל יובן היטב פסק ההלכה הערוכה בתלמוד ופוסקים דהרהור לאו כדבור דמי ואם קרא קריאת שמע במחשבתו ובלבו לבד בכל כח כוונתו לא יצא ידי חובתו וצריך לחזור ולקרות וכן בברכת המזון דאורייתא ובשאר ברכות דרבנן ובתפלה ואם הוציא בשפתיו ולא כיון לבו יצא ידי חובתו בדיעבד ואין צריך לחזור לבד מפסוק ראשון של קריאת שמע וברכה ראשונה של תפילת שמונה עשרה וכדאיתא [ברפ"ב דברכות] עד כאן מצות כוונה מכאן ואילך מצות קריאה וכו'. והיינו משום שהנשמה אינה צריכה תיקון לעצמה במצות רק להמשיך אור לתקן נפש החיונית והגוף על <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">י'י </del>אותיות הדבור שהנפש מדברת בה' מוצאות הפה וכן במצות מעשיות שהנפש עושה בשאר אברי הגוף:  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''פרק לח והנה''' עם כל הנ"ל יובן היטב פסק ההלכה הערוכה בתלמוד ופוסקים דהרהור לאו כדבור דמי ואם קרא קריאת שמע במחשבתו ובלבו לבד בכל כח כוונתו לא יצא ידי חובתו וצריך לחזור ולקרות וכן בברכת המזון דאורייתא ובשאר ברכות דרבנן ובתפלה ואם הוציא בשפתיו ולא כיון לבו יצא ידי חובתו בדיעבד ואין צריך לחזור לבד מפסוק ראשון של קריאת שמע וברכה ראשונה של תפילת שמונה עשרה וכדאיתא [ברפ"ב דברכות] עד כאן מצות כוונה מכאן ואילך מצות קריאה וכו'. והיינו משום שהנשמה אינה צריכה תיקון לעצמה במצות רק להמשיך אור לתקן נפש החיונית והגוף על <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">על ידי </ins>אותיות הדבור שהנפש מדברת בה' מוצאות הפה וכן במצות מעשיות שהנפש עושה בשאר אברי הגוף:  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אך אף על פי כן אמרו תפלה או שאר ברכה בלא כוונה הן כגוף בלא נשמה פירוש כי כמו שכל הברואים שבעולם הזה שיש להם גוף ונשמה שהם נפש כל חי ורוח כל בשר איש ונשמת כל אשר רוח חיים באפיו מכל בעלי חיים וה&#039; מחיה את כולם ומהוה אותם מאין ליש תמיד באור וחיות שמשפיע בהם שגם הגוף החומרי ואפילו אבנים ועפר הדומם ממש יש בו אור וחיות ממנו יתברך שלא יחזור להיות אין ואפס כשהיה ואף על פי כן אין ערך ודמיון כלל בין בחינת אור וחיות המאיר בגוף לגבי בחינת אור וחיות המאיר בנשמה שהיא נפש כל חי ואף שבשניהם אור אחד שוה בבחינת הסתר פנים ולבושים שוים שהאור מסתתר ומתעלם ומתלבש בו כי שניהם הם מעולם הזה שבכללותו מסתתר בשוה האור והחיות שמרוח פיו יתברך בבחינת הסתר פנים וירידת המדרגות בהשתלשלות העולמות ממדרגה למדרגה בצמצומים רבים ועצומים עד שנתלבש בקליפת נוגה להחיות כללות עולם הזה החומרי דהיינו כל דברים המותרים והטהורים שבעולם הזה וממנה ועל ידה מושפעים דברים הטמאים כי היא בחינה ממוצעת כנ&quot;ל אף על פי כן ההארה שהיא המשכת החיות אשר ה&#039; מאיר ומחיה דרך לבוש זה אינה שוה בכולן בבחינת צמצום והתפשטות כי בגוף הגשמי והדומם ממש כאבנים ועפר ההארה היא בבחינת צמצום גדול אשר אין כמוהו והחיות שבו מועטת כל כך עד שאין בו אפילו כח הצומח ובצומח ההארה אינה בצמצום גדול כל כך. ודרך כלל נחלקות לארבע מדרגות דומם צומח חי מדבר כנגד א&#039; אותיות שם הוי&quot;ה ברוך הוא שממנו מושפעים וכמו שאין ערך ודמיון ההארה והמשכת החיות שבדומם וצומח לההארה והמשכת החיות המלובשים בחי ומדבר אף שבכולן אור אחד שוה בבחינת הסתר פנים ומלובש בלבוש אחד בכולן שהוא לבוש נוגה כך אין ערך ודמיון כלל בין הארת והמשכת אור אין סוף ברוך הוא שהוא פנימיות רצונו יתברך בלי הסתר פנים ולבוש כלל המאירה ומלובשת במצות מעשיות ממש. וכן במצות התלויות בדבור וביטוי שפתים בלי כוונה שהוא נחשב כמעשה ממש כנ&quot;ל לגבי ההארה והמשכת אור אין סוף ברוך הוא המאירה ומלובשת בכוונת המצות מעשיות שהאדם מתכוין בעשייתן כדי לדבקה בו יתברך על ידי קיום רצונו שהוא ורצונו אחד וכן בכוונת התפלה וקריאת שמע וברכותיה ושאר ברכות שבכוונתו בהן מדבק מחשבתו ושכלו בו יתברך ולא שדביקות המחשבה ושכל האדם בו יתברך היא מצד עצמה למעלה מדביקות קיום המצות מעשיות בפועל ממש כמו שכתב לקמן אלא מפני שזהו גם כן רצונו יתברך לדבקה בשכל ומחשבה וכוונת המצות מעשיות ובכוונות קריאת שמע ותפלה ושאר ברכות והארת רצון העליון הזה המאירה ומלובשת בכוונה זו היא גדולה לאין קץ למעלה מעלה מהארת רצון העליון המאירה ומלובשת בקיום המצות עצמן במעשה ובדבור בלי כוונה כגודל מעלת אור הנשמה על הגוף שהוא כלי ומלבוש הנשמה כמו גוף המצוה שהוא כלי ומלבוש לכוונתה ואף שבשתיהן במצוה ובכוונתה מלובש רצון אחד פשוט בתכלית הפשיטות בלי שום שינוי וריבוי ח&quot;ו ומיוחד במהותו ועצמותו יתברך בתכלית היחוד אף על פי כן ההארה אינה שוה בבחינת צמצום והתפשטות*:{{תניא הגהה|1=*(וכמו שכתב ב[[עץ חיים]] שכוונת המצות ותלמוד תורה היא במדרגת אור וגוף המצות הן מדרגות ובחינת כלים שהם בחינת צמצום שעל ידי צמצום האור נתהוו הכלים כידוע לי&quot;ח):}}ונחלקת גם כן לארבע מדרגות כי גוף המצות עצמן ממש הן ב&#039; מדרגות שהן מצות מעשיות ממש ומצות התלויות בדבור ומחשבה כמו תלמוד תורה וקריאת שמע ותפלה וברכת המזון ושאר ברכות. וכוונת המצות לדבקה בו יתברך שהיא כנשמה לגוף נחלקת גם כן לשתי מדרגות כמו שתי מדרגות הנשמה שהן בגוף החומרי שהן חי ומדבר. כי מי שדעתו יפה לדעת את ה&#039; ולהתבונן בגדולתו יתברך ולהוליד מבינתו יראה עילאה במוחו ואהבת ה&#039; בחלל הימני שבלבו להיות נפשו צמאה לה&#039; לדבקה בו על ידי קיום התורה והמצות שהן המשכת והארת אור אין סוף ברוך הוא על נפשו לדבקה בו ובכוונה זו הוא לומד ומקיים המצות וכן בכוונה זו מתפלל ומברך הרי כוונה זו על דרך משל כמו נשמת המדבר שהוא בעל שכל ובחירה ובדעת ידבר ומי שדעתו קצרה לידע ולהתבונן בגדולת אין סוף ברוך הוא להוליד האהבה מבינתו בהתגלות לבו וכן היראה במוחו ופחד ה&#039; בלבו רק שזוכר ומעורר את האהבה הטבעית המסותרת בלבו ומוציאה מההעלם והסתר הלב אל הגילוי במוח על כל פנים שיהיה רצונו שבמוחו ותעלומות לבו מסכים ומתרצה בריצוי גמור באמת לאמיתו למסור נפשו בפועל ממש על יחוד ה&#039; כדי לדבקה בו נפשו האלהית ולבושיה ולכללן ביחודו ואחדותו שהוא רצון העליון המלובש בתלמוד תורה ובקיום המצות כנ&quot;ל וגם היראה כלולה בה לקבל מלכותו שלא למרוד בו ח&quot;ו ובכוונה זו הוא סור מרע ועושה טוב ולומד ומתפלל ומברך בפירוש המלות לבדו בלא דחילו ורחימו בהתגלות לבו ומוחו הרי כוונה זו על דרך משל כמו נשמת החי שאינו בעל שכל ובחירה וכל מדותיו שהן יראתו מדברים המזיקים אותו ואהבתו לדברים הנאהבים אצלו הן רק טבעיים אצלו ולא מבינתו ודעתו וכך הן על דרך משל היראה והאהבה הטבעיות המסותרות בלב כל ישראל כי הן ירושה לנו מאבותינו וכמו טבע בנפשותינו כנז&quot;ל:&lt;noinclude&gt;[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|א]]&lt;/noinclude&gt;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אך אף על פי כן אמרו תפלה או שאר ברכה בלא כוונה הן כגוף בלא נשמה פירוש כי כמו שכל הברואים שבעולם הזה שיש להם גוף ונשמה שהם נפש כל חי ורוח כל בשר איש ונשמת כל אשר רוח חיים באפיו מכל בעלי חיים וה&#039; מחיה את כולם ומהוה אותם מאין ליש תמיד באור וחיות שמשפיע בהם שגם הגוף החומרי ואפילו אבנים ועפר הדומם ממש יש בו אור וחיות ממנו יתברך שלא יחזור להיות אין ואפס כשהיה ואף על פי כן אין ערך ודמיון כלל בין בחינת אור וחיות המאיר בגוף לגבי בחינת אור וחיות המאיר בנשמה שהיא נפש כל חי ואף שבשניהם אור אחד שוה בבחינת הסתר פנים ולבושים שוים שהאור מסתתר ומתעלם ומתלבש בו כי שניהם הם מעולם הזה שבכללותו מסתתר בשוה האור והחיות שמרוח פיו יתברך בבחינת הסתר פנים וירידת המדרגות בהשתלשלות העולמות ממדרגה למדרגה בצמצומים רבים ועצומים עד שנתלבש בקליפת נוגה להחיות כללות עולם הזה החומרי דהיינו כל דברים המותרים והטהורים שבעולם הזה וממנה ועל ידה מושפעים דברים הטמאים כי היא בחינה ממוצעת כנ&quot;ל אף על פי כן ההארה שהיא המשכת החיות אשר ה&#039; מאיר ומחיה דרך לבוש זה אינה שוה בכולן בבחינת צמצום והתפשטות כי בגוף הגשמי והדומם ממש כאבנים ועפר ההארה היא בבחינת צמצום גדול אשר אין כמוהו והחיות שבו מועטת כל כך עד שאין בו אפילו כח הצומח ובצומח ההארה אינה בצמצום גדול כל כך. ודרך כלל נחלקות לארבע מדרגות דומם צומח חי מדבר כנגד א&#039; אותיות שם הוי&quot;ה ברוך הוא שממנו מושפעים וכמו שאין ערך ודמיון ההארה והמשכת החיות שבדומם וצומח לההארה והמשכת החיות המלובשים בחי ומדבר אף שבכולן אור אחד שוה בבחינת הסתר פנים ומלובש בלבוש אחד בכולן שהוא לבוש נוגה כך אין ערך ודמיון כלל בין הארת והמשכת אור אין סוף ברוך הוא שהוא פנימיות רצונו יתברך בלי הסתר פנים ולבוש כלל המאירה ומלובשת במצות מעשיות ממש. וכן במצות התלויות בדבור וביטוי שפתים בלי כוונה שהוא נחשב כמעשה ממש כנ&quot;ל לגבי ההארה והמשכת אור אין סוף ברוך הוא המאירה ומלובשת בכוונת המצות מעשיות שהאדם מתכוין בעשייתן כדי לדבקה בו יתברך על ידי קיום רצונו שהוא ורצונו אחד וכן בכוונת התפלה וקריאת שמע וברכותיה ושאר ברכות שבכוונתו בהן מדבק מחשבתו ושכלו בו יתברך ולא שדביקות המחשבה ושכל האדם בו יתברך היא מצד עצמה למעלה מדביקות קיום המצות מעשיות בפועל ממש כמו שכתב לקמן אלא מפני שזהו גם כן רצונו יתברך לדבקה בשכל ומחשבה וכוונת המצות מעשיות ובכוונות קריאת שמע ותפלה ושאר ברכות והארת רצון העליון הזה המאירה ומלובשת בכוונה זו היא גדולה לאין קץ למעלה מעלה מהארת רצון העליון המאירה ומלובשת בקיום המצות עצמן במעשה ובדבור בלי כוונה כגודל מעלת אור הנשמה על הגוף שהוא כלי ומלבוש הנשמה כמו גוף המצוה שהוא כלי ומלבוש לכוונתה ואף שבשתיהן במצוה ובכוונתה מלובש רצון אחד פשוט בתכלית הפשיטות בלי שום שינוי וריבוי ח&quot;ו ומיוחד במהותו ועצמותו יתברך בתכלית היחוד אף על פי כן ההארה אינה שוה בבחינת צמצום והתפשטות*:{{תניא הגהה|1=*(וכמו שכתב ב[[עץ חיים]] שכוונת המצות ותלמוד תורה היא במדרגת אור וגוף המצות הן מדרגות ובחינת כלים שהם בחינת צמצום שעל ידי צמצום האור נתהוו הכלים כידוע לי&quot;ח):}}ונחלקת גם כן לארבע מדרגות כי גוף המצות עצמן ממש הן ב&#039; מדרגות שהן מצות מעשיות ממש ומצות התלויות בדבור ומחשבה כמו תלמוד תורה וקריאת שמע ותפלה וברכת המזון ושאר ברכות. וכוונת המצות לדבקה בו יתברך שהיא כנשמה לגוף נחלקת גם כן לשתי מדרגות כמו שתי מדרגות הנשמה שהן בגוף החומרי שהן חי ומדבר. כי מי שדעתו יפה לדעת את ה&#039; ולהתבונן בגדולתו יתברך ולהוליד מבינתו יראה עילאה במוחו ואהבת ה&#039; בחלל הימני שבלבו להיות נפשו צמאה לה&#039; לדבקה בו על ידי קיום התורה והמצות שהן המשכת והארת אור אין סוף ברוך הוא על נפשו לדבקה בו ובכוונה זו הוא לומד ומקיים המצות וכן בכוונה זו מתפלל ומברך הרי כוונה זו על דרך משל כמו נשמת המדבר שהוא בעל שכל ובחירה ובדעת ידבר ומי שדעתו קצרה לידע ולהתבונן בגדולת אין סוף ברוך הוא להוליד האהבה מבינתו בהתגלות לבו וכן היראה במוחו ופחד ה&#039; בלבו רק שזוכר ומעורר את האהבה הטבעית המסותרת בלבו ומוציאה מההעלם והסתר הלב אל הגילוי במוח על כל פנים שיהיה רצונו שבמוחו ותעלומות לבו מסכים ומתרצה בריצוי גמור באמת לאמיתו למסור נפשו בפועל ממש על יחוד ה&#039; כדי לדבקה בו נפשו האלהית ולבושיה ולכללן ביחודו ואחדותו שהוא רצון העליון המלובש בתלמוד תורה ובקיום המצות כנ&quot;ל וגם היראה כלולה בה לקבל מלכותו שלא למרוד בו ח&quot;ו ובכוונה זו הוא סור מרע ועושה טוב ולומד ומתפלל ומברך בפירוש המלות לבדו בלא דחילו ורחימו בהתגלות לבו ומוחו הרי כוונה זו על דרך משל כמו נשמת החי שאינו בעל שכל ובחירה וכל מדותיו שהן יראתו מדברים המזיקים אותו ואהבתו לדברים הנאהבים אצלו הן רק טבעיים אצלו ולא מבינתו ודעתו וכך הן על דרך משל היראה והאהבה הטבעיות המסותרות בלב כל ישראל כי הן ירושה לנו מאבותינו וכמו טבע בנפשותינו כנז&quot;ל:&lt;noinclude&gt;[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|א]]&lt;/noinclude&gt;</div></td></tr> </table>

ש. א. https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9C%D7%97&diff=5387&oldid=prev 2024-07-24T19:38:53Z

<p>תיקונים</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־22:38, 24 ביולי 2024</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''פרק לח והנה''' עם כל הנ"ל יובן היטב פסק <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[הלכה]] </del>הערוכה בתלמוד ופוסקים דהרהור לאו כדבור דמי ואם קרא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>קריאת שמע<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>במחשבתו ובלבו לבד בכל כח כוונתו לא יצא ידי חובתו וצריך לחזור ולקרות וכן <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[ברכת </del>המזון<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>דאורייתא ובשאר ברכות דרבנן <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וב[[תפלה]] </del>ואם הוציא בשפתיו ולא כיון לבו יצא ידי חובתו בדיעבד ואין צריך לחזור לבד מפסוק ראשון של קריאת שמע וברכה ראשונה של תפילת שמונה עשרה וכדאיתא [ברפ"ב דברכות] עד כאן מצות כוונה מכאן ואילך מצות קריאה וכו'. והיינו משום <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שה[[נשמה]] </del>אינה צריכה תיקון לעצמה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[מצות]] </del>רק להמשיך אור לתקן <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>נפש החיונית<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] וה[[גוף]] </del>על י'י אותיות הדבור שהנפש מדברת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[ה</del>' מוצאות הפה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>וכן <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[מצות]] </del>מעשיות שהנפש עושה בשאר אברי הגוף:  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''פרק לח והנה''' עם כל הנ"ל יובן היטב פסק <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ההלכה </ins>הערוכה בתלמוד ופוסקים דהרהור לאו כדבור דמי ואם קרא קריאת שמע במחשבתו ובלבו לבד בכל כח כוונתו לא יצא ידי חובתו וצריך לחזור ולקרות וכן <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בברכת </ins>המזון דאורייתא ובשאר ברכות דרבנן <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ובתפלה </ins>ואם הוציא בשפתיו ולא כיון לבו יצא ידי חובתו בדיעבד ואין צריך לחזור לבד מפסוק ראשון של קריאת שמע וברכה ראשונה של תפילת שמונה עשרה וכדאיתא [ברפ"ב דברכות] עד כאן מצות כוונה מכאן ואילך מצות קריאה וכו'. והיינו משום <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שהנשמה </ins>אינה צריכה תיקון לעצמה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">במצות </ins>רק להמשיך אור לתקן נפש החיונית <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">והגוף </ins>על י'י אותיות הדבור שהנפש מדברת <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בה</ins>' מוצאות הפה וכן <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">במצות </ins>מעשיות שהנפש עושה בשאר אברי הגוף:  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אך אף על פי כן אמרו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>תפלה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>או שאר ברכה בלא כוונה הן כגוף בלא נשמה פירוש כי כמו שכל הברואים <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שב[[עולם </del>הזה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>שיש להם גוף ונשמה שהם נפש כל חי ורוח כל בשר איש ונשמת כל אשר רוח חיים באפיו מכל בעלי חיים וה' מחיה את כולם ומהוה אותם מאין ליש תמיד באור וחיות שמשפיע בהם שגם הגוף החומרי ואפילו אבנים ועפר הדומם ממש יש בו אור וחיות ממנו יתברך שלא יחזור להיות אין ואפס כשהיה ואף על פי כן אין ערך ודמיון כלל בין בחינת אור וחיות המאיר בגוף לגבי בחינת אור וחיות המאיר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[נשמה]] </del>שהיא נפש כל חי ואף שבשניהם אור אחד שוה בבחינת הסתר פנים ולבושים שוים שהאור מסתתר ומתעלם ומתלבש בו כי שניהם הם מעולם הזה שבכללותו מסתתר בשוה האור והחיות שמרוח פיו יתברך בבחינת הסתר פנים וירידת המדרגות <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[השתלשלות </del>העולמות<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>ממדרגה למדרגה בצמצומים רבים ועצומים עד שנתלבש <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[קליפת </del>נוגה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>להחיות כללות עולם הזה החומרי דהיינו כל דברים המותרים והטהורים שבעולם הזה וממנה ועל ידה מושפעים דברים הטמאים כי היא בחינה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[ממוצע|</del>ממוצעת<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>כנ"ל אף על פי כן ההארה שהיא המשכת החיות אשר ה' מאיר ומחיה דרך לבוש זה אינה שוה בכולן בבחינת צמצום והתפשטות כי בגוף הגשמי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וה[[דומם]] </del>ממש כאבנים ועפר ההארה היא בבחינת צמצום גדול אשר אין כמוהו והחיות שבו מועטת כל כך עד שאין בו אפילו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>כח הצומח<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] וב[[צומח]] </del>ההארה אינה בצמצום גדול כל כך. ודרך כלל נחלקות לארבע מדרגות <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>דומם צומח חי מדבר<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>כנגד א' אותיות שם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>הוי"ה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>ברוך הוא שממנו מושפעים וכמו שאין ערך ודמיון ההארה והמשכת החיות <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שב[[דומם]] ו[[צומח]] </del>לההארה והמשכת החיות המלובשים <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[חי]] ו[[מין המדבר|מדבר]] </del>אף שבכולן אור אחד שוה בבחינת הסתר פנים ומלובש בלבוש אחד בכולן שהוא לבוש נוגה כך אין ערך ודמיון כלל בין הארת והמשכת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>אור אין סוף<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>ברוך הוא שהוא פנימיות רצונו יתברך בלי הסתר פנים ולבוש כלל המאירה ומלובשת במצות מעשיות ממש. וכן במצות התלויות בדבור וביטוי שפתים בלי כוונה שהוא נחשב <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כ[[מעשה]] </del>ממש כנ"ל לגבי ההארה והמשכת אור <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>אין סוף ברוך הוא<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>המאירה ומלובשת בכוונת המצות מעשיות שהאדם מתכוין בעשייתן כדי לדבקה בו יתברך על ידי קיום רצונו שהוא ורצונו אחד וכן בכוונת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[תפלה]] ו[[קריאת </del>שמע<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>וברכותיה ושאר ברכות שבכוונתו בהן מדבק מחשבתו ושכלו בו יתברך ולא שדביקות המחשבה ושכל האדם בו יתברך היא מצד עצמה למעלה מדביקות קיום המצות מעשיות בפועל ממש כמו שכתב לקמן אלא מפני שזהו גם כן רצונו יתברך לדבקה בשכל ומחשבה וכוונת המצות מעשיות ובכוונות קריאת שמע ותפלה ושאר ברכות והארת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>רצון העליון<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>הזה המאירה ומלובשת בכוונה זו היא גדולה לאין קץ למעלה מעלה מהארת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>רצון העליון<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>המאירה ומלובשת בקיום המצות עצמן <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[מעשה]] </del>ובדבור בלי כוונה כגודל מעלת אור הנשמה על הגוף שהוא כלי ומלבוש הנשמה כמו גוף המצוה שהוא כלי ומלבוש לכוונתה ואף שבשתיהן במצוה ובכוונתה מלובש רצון אחד פשוט בתכלית הפשיטות בלי שום שינוי וריבוי ח"ו ומיוחד במהותו ועצמותו יתברך בתכלית היחוד אף על פי כן ההארה אינה שוה בבחינת צמצום והתפשטות*:{{תניא הגהה|1=*(וכמו שכתב ב[[עץ חיים]] שכוונת המצות ותלמוד תורה היא במדרגת אור וגוף המצות הן מדרגות ובחינת כלים שהם בחינת צמצום שעל ידי צמצום האור נתהוו הכלים כידוע לי"ח):}}ונחלקת גם כן לארבע מדרגות כי גוף המצות עצמן ממש הן ב' מדרגות שהן <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>מצות<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>מעשיות ממש ומצות התלויות בדבור ומחשבה כמו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>תלמוד תורה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] ו[[קריאת </del>שמע<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] ו[[תפלה]] ו[[ברכת </del>המזון<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>ושאר ברכות. וכוונת המצות לדבקה בו יתברך שהיא כנשמה לגוף נחלקת גם כן לשתי מדרגות כמו שתי מדרגות הנשמה שהן בגוף החומרי שהן <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>חי<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] ו[[מין המדבר|מדבר]]</del>. כי מי שדעתו יפה לדעת את ה' ולהתבונן בגדולתו יתברך ולהוליד מבינתו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>יראה עילאה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>במוחו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ו[[אהבת </del>ה'<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] ב[[חלל </del>הימני<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>שבלבו להיות נפשו צמאה לה' לדבקה בו על ידי קיום התורה והמצות שהן המשכת והארת אור <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>אין סוף ברוך הוא<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>על נפשו לדבקה בו ובכוונה זו הוא לומד ומקיים <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[מצות]] </del>וכן בכוונה זו מתפלל ומברך הרי כוונה זו על דרך משל כמו נשמת המדבר שהוא בעל שכל ובחירה ובדעת ידבר ומי שדעתו קצרה לידע ולהתבונן בגדולת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>אין סוף ברוך הוא<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>להוליד האהבה מבינתו בהתגלות לבו וכן היראה במוחו ופחד ה' בלבו רק שזוכר ומעורר את <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[אהבה </del>הטבעית<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>המסותרת בלבו ומוציאה מההעלם והסתר הלב אל הגילוי במוח על כל פנים שיהיה רצונו שבמוחו ותעלומות לבו מסכים ומתרצה בריצוי גמור באמת לאמיתו למסור נפשו בפועל ממש על יחוד ה' כדי לדבקה בו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[נפש האלוקית|</del>נפשו האלהית<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>ולבושיה ולכללן ביחודו ואחדותו שהוא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>רצון העליון<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>המלובש <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[תלמוד </del>תורה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>ובקיום <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[מצות]] </del>כנ"ל וגם היראה כלולה בה לקבל מלכותו שלא למרוד בו ח"ו ובכוונה זו הוא סור מרע ועושה טוב ולומד ומתפלל ומברך בפירוש המלות לבדו בלא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>דחילו ורחימו<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>בהתגלות לבו ומוחו הרי כוונה זו על דרך משל כמו נשמת החי שאינו בעל שכל ובחירה וכל מדותיו שהן יראתו מדברים המזיקים אותו ואהבתו לדברים הנאהבים אצלו הן רק טבעיים אצלו ולא מבינתו ודעתו וכך הן על דרך משל היראה והאהבה הטבעיות המסותרות בלב כל <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>ישראל<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>כי הן ירושה לנו מאבותינו וכמו טבע בנפשותינו כנז"ל:&lt;noinclude&gt;[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|א]]&lt;/noinclude&gt;</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אך אף על פי כן אמרו תפלה או שאר ברכה בלא כוונה הן כגוף בלא נשמה פירוש כי כמו שכל הברואים <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שבעולם </ins>הזה שיש להם גוף ונשמה שהם נפש כל חי ורוח כל בשר איש ונשמת כל אשר רוח חיים באפיו מכל בעלי חיים וה' מחיה את כולם ומהוה אותם מאין ליש תמיד באור וחיות שמשפיע בהם שגם הגוף החומרי ואפילו אבנים ועפר הדומם ממש יש בו אור וחיות ממנו יתברך שלא יחזור להיות אין ואפס כשהיה ואף על פי כן אין ערך ודמיון כלל בין בחינת אור וחיות המאיר בגוף לגבי בחינת אור וחיות המאיר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בנשמה </ins>שהיא נפש כל חי ואף שבשניהם אור אחד שוה בבחינת הסתר פנים ולבושים שוים שהאור מסתתר ומתעלם ומתלבש בו כי שניהם הם מעולם הזה שבכללותו מסתתר בשוה האור והחיות שמרוח פיו יתברך בבחינת הסתר פנים וירידת המדרגות <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בהשתלשלות </ins>העולמות ממדרגה למדרגה בצמצומים רבים ועצומים עד שנתלבש <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בקליפת </ins>נוגה להחיות כללות עולם הזה החומרי דהיינו כל דברים המותרים והטהורים שבעולם הזה וממנה ועל ידה מושפעים דברים הטמאים כי היא בחינה ממוצעת כנ"ל אף על פי כן ההארה שהיא המשכת החיות אשר ה' מאיר ומחיה דרך לבוש זה אינה שוה בכולן בבחינת צמצום והתפשטות כי בגוף הגשמי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">והדומם </ins>ממש כאבנים ועפר ההארה היא בבחינת צמצום גדול אשר אין כמוהו והחיות שבו מועטת כל כך עד שאין בו אפילו כח הצומח <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ובצומח </ins>ההארה אינה בצמצום גדול כל כך. ודרך כלל נחלקות לארבע מדרגות דומם צומח חי מדבר כנגד א' אותיות שם הוי"ה ברוך הוא שממנו מושפעים וכמו שאין ערך ודמיון ההארה והמשכת החיות <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שבדומם וצומח </ins>לההארה והמשכת החיות המלובשים <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בחי ומדבר </ins>אף שבכולן אור אחד שוה בבחינת הסתר פנים ומלובש בלבוש אחד בכולן שהוא לבוש נוגה כך אין ערך ודמיון כלל בין הארת והמשכת אור אין סוף ברוך הוא שהוא פנימיות רצונו יתברך בלי הסתר פנים ולבוש כלל המאירה ומלובשת במצות מעשיות ממש. וכן במצות התלויות בדבור וביטוי שפתים בלי כוונה שהוא נחשב <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כמעשה </ins>ממש כנ"ל לגבי ההארה והמשכת אור אין סוף ברוך הוא המאירה ומלובשת בכוונת המצות מעשיות שהאדם מתכוין בעשייתן כדי לדבקה בו יתברך על ידי קיום רצונו שהוא ורצונו אחד וכן בכוונת <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">התפלה וקריאת </ins>שמע וברכותיה ושאר ברכות שבכוונתו בהן מדבק מחשבתו ושכלו בו יתברך ולא שדביקות המחשבה ושכל האדם בו יתברך היא מצד עצמה למעלה מדביקות קיום המצות מעשיות בפועל ממש כמו שכתב לקמן אלא מפני שזהו גם כן רצונו יתברך לדבקה בשכל ומחשבה וכוונת המצות מעשיות ובכוונות קריאת שמע ותפלה ושאר ברכות והארת רצון העליון הזה המאירה ומלובשת בכוונה זו היא גדולה לאין קץ למעלה מעלה מהארת רצון העליון המאירה ומלובשת בקיום המצות עצמן <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">במעשה </ins>ובדבור בלי כוונה כגודל מעלת אור הנשמה על הגוף שהוא כלי ומלבוש הנשמה כמו גוף המצוה שהוא כלי ומלבוש לכוונתה ואף שבשתיהן במצוה ובכוונתה מלובש רצון אחד פשוט בתכלית הפשיטות בלי שום שינוי וריבוי ח"ו ומיוחד במהותו ועצמותו יתברך בתכלית היחוד אף על פי כן ההארה אינה שוה בבחינת צמצום והתפשטות*:{{תניא הגהה|1=*(וכמו שכתב ב[[עץ חיים]] שכוונת המצות ותלמוד תורה היא במדרגת אור וגוף המצות הן מדרגות ובחינת כלים שהם בחינת צמצום שעל ידי צמצום האור נתהוו הכלים כידוע לי"ח):}}ונחלקת גם כן לארבע מדרגות כי גוף המצות עצמן ממש הן ב' מדרגות שהן מצות מעשיות ממש ומצות התלויות בדבור ומחשבה כמו תלמוד תורה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וקריאת </ins>שמע <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ותפלה וברכת </ins>המזון ושאר ברכות. וכוונת המצות לדבקה בו יתברך שהיא כנשמה לגוף נחלקת גם כן לשתי מדרגות כמו שתי מדרגות הנשמה שהן בגוף החומרי שהן חי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ומדבר</ins>. כי מי שדעתו יפה לדעת את ה' ולהתבונן בגדולתו יתברך ולהוליד מבינתו יראה עילאה במוחו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ואהבת </ins>ה' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בחלל </ins>הימני שבלבו להיות נפשו צמאה לה' לדבקה בו על ידי קיום התורה והמצות שהן המשכת והארת אור אין סוף ברוך הוא על נפשו לדבקה בו ובכוונה זו הוא לומד ומקיים <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">המצות </ins>וכן בכוונה זו מתפלל ומברך הרי כוונה זו על דרך משל כמו נשמת המדבר שהוא בעל שכל ובחירה ובדעת ידבר ומי שדעתו קצרה לידע ולהתבונן בגדולת אין סוף ברוך הוא להוליד האהבה מבינתו בהתגלות לבו וכן היראה במוחו ופחד ה' בלבו רק שזוכר ומעורר את <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">האהבה </ins>הטבעית המסותרת בלבו ומוציאה מההעלם והסתר הלב אל הגילוי במוח על כל פנים שיהיה רצונו שבמוחו ותעלומות לבו מסכים ומתרצה בריצוי גמור באמת לאמיתו למסור נפשו בפועל ממש על יחוד ה' כדי לדבקה בו נפשו האלהית ולבושיה ולכללן ביחודו ואחדותו שהוא רצון העליון המלובש <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בתלמוד </ins>תורה ובקיום <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">המצות </ins>כנ"ל וגם היראה כלולה בה לקבל מלכותו שלא למרוד בו ח"ו ובכוונה זו הוא סור מרע ועושה טוב ולומד ומתפלל ומברך בפירוש המלות לבדו בלא דחילו ורחימו בהתגלות לבו ומוחו הרי כוונה זו על דרך משל כמו נשמת החי שאינו בעל שכל ובחירה וכל מדותיו שהן יראתו מדברים המזיקים אותו ואהבתו לדברים הנאהבים אצלו הן רק טבעיים אצלו ולא מבינתו ודעתו וכך הן על דרך משל היראה והאהבה הטבעיות המסותרות בלב כל ישראל כי הן ירושה לנו מאבותינו וכמו טבע בנפשותינו כנז"ל:&lt;noinclude&gt;[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|א]]&lt;/noinclude&gt;</div></td></tr> </table>

ש. א. https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9C%D7%97&diff=1570&oldid=prev 2024-06-26T13:55:39Z

<p>גרסה אחת יובאה</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:55, 26 ביוני 2024</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div> </td></tr></table>

יוסף בן מלמד https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9C%D7%97&diff=1569&oldid=prev 2023-05-10T22:20:53Z

<p>החלפת טקסט – &quot;כח הצומח &quot; ב־&quot;<a href="/index.php?title=%D7%9B%D7%97_%D7%94%D7%A6%D7%95%D7%9E%D7%97&amp;action=edit&amp;redlink=1" class="new" title="כח הצומח (הדף אינו קיים)">כח הצומח</a> &quot;</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>&#039;&#039;&#039;פרק לח והנה&#039;&#039;&#039; עם כל הנ&quot;ל יובן היטב פסק ה[[הלכה]] הערוכה בתלמוד ופוסקים דהרהור לאו כדבור דמי ואם קרא [[קריאת שמע]] במחשבתו ובלבו לבד בכל כח כוונתו לא יצא ידי חובתו וצריך לחזור ולקרות וכן ב[[ברכת המזון]] דאורייתא ובשאר ברכות דרבנן וב[[תפלה]] ואם הוציא בשפתיו ולא כיון לבו יצא ידי חובתו בדיעבד ואין צריך לחזור לבד מפסוק ראשון של קריאת שמע וברכה ראשונה של תפילת שמונה עשרה וכדאיתא [ברפ&quot;ב דברכות] עד כאן מצות כוונה מכאן ואילך מצות קריאה וכו&#039;. והיינו משום שה[[נשמה]] אינה צריכה תיקון לעצמה ב[[מצות]] רק להמשיך אור לתקן [[נפש החיונית]] וה[[גוף]] על י&#039;י אותיות הדבור שהנפש מדברת ב[[ה&#039; מוצאות הפה]] וכן ב[[מצות]] מעשיות שהנפש עושה בשאר אברי הגוף: <br /> <br /> אך אף על פי כן אמרו [[תפלה]] או שאר ברכה בלא כוונה הן כגוף בלא נשמה פירוש כי כמו שכל הברואים שב[[עולם הזה]] שיש להם גוף ונשמה שהם נפש כל חי ורוח כל בשר איש ונשמת כל אשר רוח חיים באפיו מכל בעלי חיים וה&#039; מחיה את כולם ומהוה אותם מאין ליש תמיד באור וחיות שמשפיע בהם שגם הגוף החומרי ואפילו אבנים ועפר הדומם ממש יש בו אור וחיות ממנו יתברך שלא יחזור להיות אין ואפס כשהיה ואף על פי כן אין ערך ודמיון כלל בין בחינת אור וחיות המאיר בגוף לגבי בחינת אור וחיות המאיר ב[[נשמה]] שהיא נפש כל חי ואף שבשניהם אור אחד שוה בבחינת הסתר פנים ולבושים שוים שהאור מסתתר ומתעלם ומתלבש בו כי שניהם הם מעולם הזה שבכללותו מסתתר בשוה האור והחיות שמרוח פיו יתברך בבחינת הסתר פנים וירידת המדרגות ב[[השתלשלות העולמות]] ממדרגה למדרגה בצמצומים רבים ועצומים עד שנתלבש ב[[קליפת נוגה]] להחיות כללות עולם הזה החומרי דהיינו כל דברים המותרים והטהורים שבעולם הזה וממנה ועל ידה מושפעים דברים הטמאים כי היא בחינה [[ממוצע|ממוצעת]] כנ&quot;ל אף על פי כן ההארה שהיא המשכת החיות אשר ה&#039; מאיר ומחיה דרך לבוש זה אינה שוה בכולן בבחינת צמצום והתפשטות כי בגוף הגשמי וה[[דומם]] ממש כאבנים ועפר ההארה היא בבחינת צמצום גדול אשר אין כמוהו והחיות שבו מועטת כל כך עד שאין בו אפילו [[כח הצומח]] וב[[צומח]] ההארה אינה בצמצום גדול כל כך. ודרך כלל נחלקות לארבע מדרגות [[דומם צומח חי מדבר]] כנגד א&#039; אותיות שם [[הוי&quot;ה]] ברוך הוא שממנו מושפעים וכמו שאין ערך ודמיון ההארה והמשכת החיות שב[[דומם]] ו[[צומח]] לההארה והמשכת החיות המלובשים ב[[חי]] ו[[מין המדבר|מדבר]] אף שבכולן אור אחד שוה בבחינת הסתר פנים ומלובש בלבוש אחד בכולן שהוא לבוש נוגה כך אין ערך ודמיון כלל בין הארת והמשכת [[אור אין סוף]] ברוך הוא שהוא פנימיות רצונו יתברך בלי הסתר פנים ולבוש כלל המאירה ומלובשת במצות מעשיות ממש. וכן במצות התלויות בדבור וביטוי שפתים בלי כוונה שהוא נחשב כ[[מעשה]] ממש כנ&quot;ל לגבי ההארה והמשכת אור [[אין סוף ברוך הוא]] המאירה ומלובשת בכוונת המצות מעשיות שהאדם מתכוין בעשייתן כדי לדבקה בו יתברך על ידי קיום רצונו שהוא ורצונו אחד וכן בכוונת ה[[תפלה]] ו[[קריאת שמע]] וברכותיה ושאר ברכות שבכוונתו בהן מדבק מחשבתו ושכלו בו יתברך ולא שדביקות המחשבה ושכל האדם בו יתברך היא מצד עצמה למעלה מדביקות קיום המצות מעשיות בפועל ממש כמו שכתב לקמן אלא מפני שזהו גם כן רצונו יתברך לדבקה בשכל ומחשבה וכוונת המצות מעשיות ובכוונות קריאת שמע ותפלה ושאר ברכות והארת [[רצון העליון]] הזה המאירה ומלובשת בכוונה זו היא גדולה לאין קץ למעלה מעלה מהארת [[רצון העליון]] המאירה ומלובשת בקיום המצות עצמן ב[[מעשה]] ובדבור בלי כוונה כגודל מעלת אור הנשמה על הגוף שהוא כלי ומלבוש הנשמה כמו גוף המצוה שהוא כלי ומלבוש לכוונתה ואף שבשתיהן במצוה ובכוונתה מלובש רצון אחד פשוט בתכלית הפשיטות בלי שום שינוי וריבוי ח&quot;ו ומיוחד במהותו ועצמותו יתברך בתכלית היחוד אף על פי כן ההארה אינה שוה בבחינת צמצום והתפשטות*:{{תניא הגהה|1=*(וכמו שכתב ב[[עץ חיים]] שכוונת המצות ותלמוד תורה היא במדרגת אור וגוף המצות הן מדרגות ובחינת כלים שהם בחינת צמצום שעל ידי צמצום האור נתהוו הכלים כידוע לי&quot;ח):}}ונחלקת גם כן לארבע מדרגות כי גוף המצות עצמן ממש הן ב&#039; מדרגות שהן [[מצות]] מעשיות ממש ומצות התלויות בדבור ומחשבה כמו [[תלמוד תורה]] ו[[קריאת שמע]] ו[[תפלה]] ו[[ברכת המזון]] ושאר ברכות. וכוונת המצות לדבקה בו יתברך שהיא כנשמה לגוף נחלקת גם כן לשתי מדרגות כמו שתי מדרגות הנשמה שהן בגוף החומרי שהן [[חי]] ו[[מין המדבר|מדבר]]. כי מי שדעתו יפה לדעת את ה&#039; ולהתבונן בגדולתו יתברך ולהוליד מבינתו [[יראה עילאה]] במוחו ו[[אהבת ה&#039;]] ב[[חלל הימני]] שבלבו להיות נפשו צמאה לה&#039; לדבקה בו על ידי קיום התורה והמצות שהן המשכת והארת אור [[אין סוף ברוך הוא]] על נפשו לדבקה בו ובכוונה זו הוא לומד ומקיים ה[[מצות]] וכן בכוונה זו מתפלל ומברך הרי כוונה זו על דרך משל כמו נשמת המדבר שהוא בעל שכל ובחירה ובדעת ידבר ומי שדעתו קצרה לידע ולהתבונן בגדולת [[אין סוף ברוך הוא]] להוליד האהבה מבינתו בהתגלות לבו וכן היראה במוחו ופחד ה&#039; בלבו רק שזוכר ומעורר את ה[[אהבה הטבעית]] המסותרת בלבו ומוציאה מההעלם והסתר הלב אל הגילוי במוח על כל פנים שיהיה רצונו שבמוחו ותעלומות לבו מסכים ומתרצה בריצוי גמור באמת לאמיתו למסור נפשו בפועל ממש על יחוד ה&#039; כדי לדבקה בו [[נפש האלוקית|נפשו האלהית]] ולבושיה ולכללן ביחודו ואחדותו שהוא [[רצון העליון]] המלובש ב[[תלמוד תורה]] ובקיום ה[[מצות]] כנ&quot;ל וגם היראה כלולה בה לקבל מלכותו שלא למרוד בו ח&quot;ו ובכוונה זו הוא סור מרע ועושה טוב ולומד ומתפלל ומברך בפירוש המלות לבדו בלא [[דחילו ורחימו]] בהתגלות לבו ומוחו הרי כוונה זו על דרך משל כמו נשמת החי שאינו בעל שכל ובחירה וכל מדותיו שהן יראתו מדברים המזיקים אותו ואהבתו לדברים הנאהבים אצלו הן רק טבעיים אצלו ולא מבינתו ודעתו וכך הן על דרך משל היראה והאהבה הטבעיות המסותרות בלב כל [[ישראל]] כי הן ירושה לנו מאבותינו וכמו טבע בנפשותינו כנז&quot;ל:&lt;noinclude&gt;[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|א]]&lt;/noinclude&gt;</div>

חב"דטקסט>חלוקה בוט