https://text.chabadpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA%3A%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90%2F%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9C%D7%98 2026-05-13T07:27:58Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.40.3 https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9C%D7%98&diff=20289&oldid=prev 2025-08-03T18:29:55Z

<p>הפעיל הגנה על הדף &quot;<a href="/index.php/%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9C%D7%98" title="תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק לט">תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק לט</a>&quot;: הדף מושלם ולא אמורים לעשות בו שינויים ([עריכה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן) [העברה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן))</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־21:29, 3 באוגוסט 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div> </td></tr></table>

ש. א. https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9C%D7%98&diff=20288&oldid=prev 2025-08-03T18:29:27Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־21:29, 3 באוגוסט 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''פרק לט ומפני''' זה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">גם כן </del>נקראים המלאכים בשם חיות ובהמות <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כדכתיב "</del>ופני אריה אל הימין<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">" </del>וגו' <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">"</del>ופני שור מהשמאל<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">" </del>וגו' לפי שאינם בעלי בחירה ויראתם ואהבתם היא טבעית להם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כמו שנאמר ברעיא מהימנא פרשת </del>פנחס ולכן מעלת הצדיקים גדולה מהם כי מדור נשמות הצדיקים הוא בעולם הבריאה ומדור <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">המלאכים </del>בעולם היצירה*<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">:</del>{{תניא הגהה|*(והיינו בסתם מלאכים אבל יש מלאכים עליונים בעולם הבריאה שעבודתם בדחילו ורחימו שכליים כמו שאיתא בר"מ שם שיש שני מיני חיות הקדש טבעיים ושכליים וכמו שאיתא בע"ח):}}וההבדל שביניהם הוא כי בעולם היצירה מאירות שם מדותיו של <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אין סוף ברוך הוא </del>לבדן שהן אהבתו ופחדו ויראתו כו'. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וכמו שנאמר </del>[בתיקונים <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ועץ חיים</del>] דשית ספירין מקננין ביצירה ולכן זאת היא עבודת המלאכים תמיד יומם ולילה לא ישקוטו לעמוד ביראה ופחד וכו' והיינו כל מחנה גבריאל שמהשמאל ועבודת מחנה מיכאל היא האהבה כו'. אבל בעולם הבריאה מאירות שם חכמתו ובינתו ודעתו של <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אין סוף ברוך הוא </del>שהן מקור המדות ואם ושרש להן וכדאיתא בתיקונים דאימא עילאה מקננא בתלת ספירן בכרסיא שהוא עולם הבריאה ולכן הוא מדור נשמות הצדיקים עובדי ה' בדחילו ורחימו הנמשכות מן הבינה ודעת דגדולת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אין סוף ברוך הוא </del>שאהבה זו נקרא רעותא דלבא כנ"ל ומרעותא דלבא נעשה לבוש לנשמה בעולם הבריאה שהוא גן עדן העליון כדלקמן <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וכמו שנאמר </del>בזהר ויקהל אך היינו דווקא נשמות ממש שהן <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בחינת </del>מוחין דגדלות <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אין סוף ברוך הוא </del>אבל <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בחינת </del>הרוח של הצדיקים וכן שאר כל נשמות ישראל שעבדו את ה' בדחילו ורחימו המסותרות בלב <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כללות </del>ישראל אין עולות לשם רק בשבת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וראש חודש </del>לבד דרך העמוד <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שמגן עדן </del>התחתון <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לגן עדן </del>העליון שהוא עולם הבריאה הנקרא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">גן עדן </del>העליון להתענג על ה' וליהנות מזיו השכינה כי אין הנאה ותענוג לשכל נברא אלא במה שמשכיל ומבין ויודע ומשיג בשכלו ובינתו מה שאפשר לו להבין ולהשיג מאור <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אין סוף ברוך הוא על ידי </del>חכמתו ובינתו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יתברך </del>המאירות שם בעולם הבריאה ומה שזוכות נשמות אלו לעלות למעלה מהמלאכים אף שעבדו בדחילו ורחימו טבעיים לבד היינו מפני <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שעל ידי </del>דחילו ורחימו שלהם אתכפיא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">סטרא אחרא </del>המלובשת בגופם בין <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בבחינת </del>סור מרע לכבוש התאוות ולשברן ובין <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בבחינת </del>ועשה טוב כנ"ל והם היו בעלי בחירה לבחור ברע ח"ו ובחרו בטוב לאכפיא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לסטרא אחרא </del>לאסתלקא יקרא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דקודשא בריך הוא </del>כו' כיתרון האור כו' כנ"ל והנה כל זה הוא במדור הנשמות ומקום עמידתן אך תורתן ועבודתן נכללות ממש <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בעשר ספירות </del>שהן <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בחינת </del>אלהות ואור <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אין סוף </del>מתייחד בהן בתכלית היחוד והיינו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בעשר ספירות </del>דבריאה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">על ידי </del>דחילו ורחימו שכליים <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ובעשר ספירות </del>דיצירה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">על ידי </del>דחילו ורחימו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">טבעיים </del>ובתוכן מלובשות <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עשר ספירות דאצילות </del>ומיוחדות בהן בתכלית <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ועשר ספירות דאצילות </del>מיוחדות בתכלית במאצילן <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אין סוף ברוך הוא מה שאין כן הנשמות </del>אינן נכללות באלהות <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דעשר ספירות </del>אלא עומדות בהיכלות ומדורין דבריאה או יצירה ונהנין מזיו השכינה הוא אור <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אין סוף ברוך הוא </del>המיוחד <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בעשר ספירות </del>דבריאה או <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דיצירה </del>והוא זיו תורתן ועבודתן ממש [ע' זהר ויקהל דר"י] כי שכר מצוה היא מצוה עצמה:  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''פרק לט ומפני''' זה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ג"כ </ins>נקראים המלאכים בשם חיות ובהמות <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כדכתי' </ins>ופני אריה אל הימין וגו' ופני שור מהשמאל וגו' לפי שאינם בעלי בחירה ויראתם ואהבתם היא טבעית להם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כמ"ש בר"מ פ' </ins>פנחס ולכן מעלת הצדיקים גדולה מהם כי מדור נשמות הצדיקים הוא בעולם הבריאה ומדור <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">המלאכי' </ins>בעולם היצירה*{{תניא הגהה|*(והיינו בסתם מלאכים אבל יש מלאכים עליונים בעולם הבריאה שעבודתם בדחילו ורחימו שכליים כמו שאיתא בר"מ שם שיש שני מיני חיות הקדש טבעיים ושכליים וכמו שאיתא בע"ח):}} וההבדל שביניהם הוא כי בעולם היצירה מאירות שם מדותיו של <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">א"ס ב"ה </ins>לבדן שהן אהבתו ופחדו ויראתו כו'. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וכמ"ש </ins>[בתיקונים <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וע"ח</ins>] דשית ספירין מקננין ביצירה ולכן זאת היא עבודת המלאכים תמיד יומם ולילה לא ישקוטו לעמוד ביראה ופחד וכו' והיינו כל מחנה גבריאל שמהשמאל ועבודת מחנה מיכאל היא האהבה כו'. אבל בעולם הבריאה מאירות שם חכמתו ובינתו ודעתו של <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">א"ס ב"ה </ins>שהן מקור המדות ואם ושרש להן וכדאיתא בתיקונים דאימא עילאה מקננא בתלת ספירן בכרסיא שהוא עולם הבריאה ולכן הוא מדור נשמות הצדיקים עובדי ה' בדחילו ורחימו הנמשכות מן הבינה ודעת דגדולת <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">א"ס ב"ה </ins>שאהבה זו נקרא רעותא דלבא כנ"ל ומרעותא דלבא נעשה לבוש לנשמה בעולם הבריאה שהוא גן עדן העליון כדלקמן <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וכמ"ש </ins>בזהר ויקהל אך היינו דווקא נשמות ממש שהן <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בחי' </ins>מוחין דגדלות <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">א"ס ב"ה </ins>אבל <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בחי' </ins>הרוח של הצדיקים וכן שאר כל נשמות ישראל שעבדו את ה' בדחילו ורחימו המסותרות בלב <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כללו' </ins>ישראל אין עולות לשם רק בשבת <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ור"ח </ins>לבד דרך העמוד <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שמג"ע </ins>התחתון <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לג"ע </ins>העליון שהוא עולם הבריאה הנקרא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ג"ע </ins>העליון להתענג על ה' וליהנות מזיו השכינה כי אין הנאה ותענוג לשכל נברא אלא במה שמשכיל ומבין ויודע ומשיג בשכלו ובינתו מה שאפשר לו להבין ולהשיג מאור <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">א"ס ב"ה ע"י </ins>חכמתו ובינתו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ית' </ins>המאירות שם בעולם הבריאה ומה שזוכות נשמות אלו לעלות למעלה מהמלאכים אף שעבדו בדחילו ורחימו טבעיים לבד היינו מפני <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שע"י </ins>דחילו ורחימו שלהם אתכפיא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ס"א </ins>המלובשת בגופם בין <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בבחי' </ins>סור מרע לכבוש התאוות ולשברן ובין <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בבחי' </ins>ועשה טוב כנ"ל והם היו בעלי בחירה לבחור ברע ח"ו ובחרו בטוב לאכפיא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לס"א </ins>לאסתלקא יקרא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דקב"ה </ins>כו' כיתרון האור כו' כנ"ל והנה כל זה הוא במדור הנשמות ומקום עמידתן אך תורתן ועבודתן נכללות ממש <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בי"ס </ins>שהן <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בחי' </ins>אלהות ואור <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">א"ס </ins>מתייחד בהן בתכלית היחוד והיינו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בי"ס </ins>דבריאה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ע"י </ins>דחילו ורחימו שכליים <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ובי"ס </ins>דיצירה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ע"י </ins>דחילו ורחימו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">טבעיי' </ins>ובתוכן מלובשות <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">י"ס דאצי' </ins>ומיוחדות בהן בתכלית <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וי"ס דאצי' </ins>מיוחדות בתכלית במאצילן <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">א"ס ב"ה משא"כ הנשמו' </ins>אינן נכללות באלהות <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">די"ס </ins>אלא עומדות בהיכלות ומדורין דבריאה או יצירה ונהנין מזיו השכינה הוא אור <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">א"ס ב"ה </ins>המיוחד <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בי"ס </ins>דבריאה או <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דיצי' </ins>והוא זיו תורתן ועבודתן ממש [ע' זהר ויקהל דר"י] כי שכר מצוה היא מצוה עצמה:</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ועולם האצילות שהוא למעלה מהשכל וההשגה וההבנה לשכל נברא כי חכמתו ובינתו ודעתו של <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אין סוף ברוך הוא </del>מיוחדות שם בו בתכלית היחוד ביחוד עצום ונפלא ביתר שאת ויתר עז לאין קץ מבעולם הבריאה כי שם ירדו להאיר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בבחינת </del>צמצום כדי שיוכלו שכלים <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">נבראים </del>לקבל מהן חב"ד לידע את ה' ולהבין ולהשיג איזו השגה באור <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אין סוף ברוך הוא </del>כפי כח שכלים הנבראים שהם בעלי גבול ותכלית שלא יתבטלו במציאותם ולא יהיו בגדר נבראים כלל רק יחזרו למקורם ושרשם שהוא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בחינת </del>אלהות ממש. והנה צמצום זה היא סבת ההארה שמאירות שם חב"ד של <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אין סוף ברוך הוא </del>לנשמות אלו בעולם הבריאה. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מה שאין כן </del>באצילות שאינם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בבחינת </del>צמצום <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כל כך אי אפשר </del>לשכלים נבראים לקבל מהן ולכן לית מחשבתא דילהון תפיסא שם כלל לכן הוא מדור <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לצדיקים </del>הגדולים שעבודתם היא למעלה מעלה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אפילו מבחינת </del>דחילו ורחימו הנמשכות מן הבינה ודעת בגדולתו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יתברך </del>כמו שעולם האצילות הוא למעלה מעלה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מבחינת </del>בינה ודעת לשכל נברא אלא עבודתם היתה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בבחינת </del>מרכבה ממש לא"ס <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ברוך הוא </del>וליבטל אליו במציאות ולהכלל באורו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יתברך </del>הם וכל אשר להם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">על ידי </del>קיום התורה והמצות <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">על דרך </del>שאמרו האבות הן הן המרכבה והיינו לפי שכל ימיהם היתה זאת עבודתם. אך מי ששרש נשמתו קטן מהכיל עבודה תמה זו ליבטל וליכלל באורו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יתברך </del>בעבודתו בקביעות רק לפרקים ועתים שהם עת רצון למעלה וכמו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בתפילת </del>שמונה עשרה שהיא באצילות ובפרט <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בהשתחוואות </del>שבה שכל השתחוואה היא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בבחינת </del>אצילות [<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כמו שנאמר בפרי עץ חיים בקבלת </del>שבת] כי היא ענין ביטול באורו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יתברך </del>להיות חשיב קמיה כלא ממש אזי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">גם כן </del>עיקר קביעות נשמתו הוא בעולם הבריאה [רק לפרקים בעת רצון תעלה נשמתו לאצילות <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בבחינת מים נוקבין </del>כידוע לי"ח]:  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins>ועולם<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins>האצילות שהוא למעלה מהשכל וההשגה וההבנה לשכל נברא כי חכמתו ובינתו ודעתו של <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">א"ס ב"ה </ins>מיוחדות שם בו בתכלית היחוד ביחוד עצום ונפלא ביתר שאת ויתר עז לאין קץ מבעולם הבריאה כי שם ירדו להאיר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בבחי' </ins>צמצום כדי שיוכלו שכלים <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">נבראי' </ins>לקבל מהן חב"ד לידע את ה' ולהבין ולהשיג איזו השגה באור <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">א"ס ב"ה </ins>כפי כח שכלים הנבראים שהם בעלי גבול ותכלית שלא יתבטלו במציאותם ולא יהיו בגדר נבראים כלל רק יחזרו למקורם ושרשם שהוא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בחי' </ins>אלהות ממש. והנה צמצום זה היא סבת ההארה שמאירות שם חב"ד של <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">א"ס ב"ה </ins>לנשמות אלו בעולם הבריאה. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">משא"כ </ins>באצילות שאינם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בבחי' </ins>צמצום <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כ"כ א"א </ins>לשכלים נבראים לקבל מהן ולכן לית מחשבתא דילהון תפיסא שם כלל לכן הוא מדור <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לצדיקי' </ins>הגדולים שעבודתם היא למעלה מעלה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אפי' מבחי' </ins>דחילו ורחימו הנמשכות מן הבינה ודעת בגדולתו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ית' </ins>כמו שעולם האצילות הוא למעלה מעלה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מבחי' </ins>בינה ודעת לשכל נברא אלא עבודתם היתה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בבחי' </ins>מרכבה ממש לא"ס <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב"ה </ins>וליבטל אליו במציאות ולהכלל באורו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ית' </ins>הם וכל אשר להם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ע"י </ins>קיום התורה והמצות <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ע"ד </ins>שאמרו האבות הן הן המרכבה והיינו לפי שכל ימיהם היתה זאת עבודתם. אך מי ששרש נשמתו קטן מהכיל עבודה תמה זו ליבטל וליכלל באורו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ית' </ins>בעבודתו בקביעות רק לפרקים ועתים שהם עת רצון למעלה וכמו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בתפלת </ins>שמונה עשרה שהיא באצילות ובפרט <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בהשתחוואו' </ins>שבה שכל השתחוואה היא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בבחי' </ins>אצילות [<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כמ"ש בפרע"ח בקבל' </ins>שבת] כי היא ענין ביטול באורו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ית' </ins>להיות חשיב קמיה כלא ממש אזי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ג"כ </ins>עיקר קביעות נשמתו הוא בעולם הבריאה [רק לפרקים בעת רצון תעלה נשמתו לאצילות <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בבחי' מ"נ </ins>כידוע לי"ח]:</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>והנה שכר מצוה מצוה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פירוש </del>שמשכרה נדע מהותה ומדרגתה ואין לנו עסק בנסתרות שהם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">צדיקים </del>הגדולים שהם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בבחינת </del>מרכבה רק <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הנגלות </del>לנו שאחריהם כל אדם ימשוך לידע נאמנה מהות ומדרגת עבודת ה' בדחילו ורחימו בהתגלות לבו הנמשכות מן הבינה ודעת בגדולת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אין סוף ברוך הוא </del>מקומה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בעשר ספירות </del>דבריאה ועבודה בדחילו ורחימו הטבעיים שבמוחו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בעשר ספירות </del>דיצירה אבל עבודה בלי התעוררות דחילו ורחימו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אפילו </del>במוחו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בבחינת </del>גילוי דהיינו לעורר האהבה הטבעית המסותרת בלב להוציאה מההעלם והסתר הלב אל הגילוי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אפילו </del>במוחו ותעלומות לבו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">על כל פנים </del>רק היא נשארת מסותרת בלב כתולדתה כמו שהיתה קודם העבודה הרי עבודה זו נשארת למטה בעולם הפירוד <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הנקרא </del>חיצוניות העולמות ואין בה כח לעלות וליכלל ביחודו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יתברך </del>שהן עשר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ספירות </del>הקדושות <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וכמו שנאמר </del>בתיקונים דבלא דחילו ורחימו לא פרחא לעילא ולא יכלא לסלקא ולמיקם קדם ה'. והיינו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אפילו </del>אם אינו עוסק שלא לשמה ממש לשום איזו פניה ח"ו אלא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כמו שנאמר </del>ותהי יראתם אותי מצות <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אנשים </del>מלומדה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פירוש </del>מחמת הרגל שהורגל מקטנותו שהרגילו ולימדו אביו ורבו לירא את ה' ולעבדו ואינו עוסק לשמה ממש כי לשמה ממש אי אפשר בלא התעוררות דחילו ורחימו הטבעיים <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">על כל פנים </del>להוציאן מהסתר הלב אל הגילוי במוח ותעלומות לבו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">על כל פנים </del>כי כמו שאין אדם עושה דבר בשביל חבירו למלאת רצונו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אלא אם כן </del>אוהבו או ירא ממנו כך אי אפשר לעשות לשמו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יתברך </del>באמת למלאת רצונו לבד בלי זכרון והתעוררות אהבתו ויראתו כלל במוחו ומחשבתו ותעלומות לבו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">על כל פנים </del>וגם אהבה לבדה אינה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">נקראת </del>בשם עבודה בלי יראה תתאה לפחות שהיא מסותרת בלב כל ישראל <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כמו שיתבאר </del>לקמן וכשעוסק שלא לשמה ממש לשום איזו פניה לכבוד עצמו כגון להיות <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תלמיד חכם </del>וכהאי גוונא אזי אותה פניה שמצד הקליפה דנוגה מתלבשת בתורתו והתורה היא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בבחינת </del>גלות בתוך הקליפה לפי שעה עד אשר יעשה תשובה שמביאה רפואה לעולם שבשובו אל ה' גם תורתו שבה עמו ולכן אמרו רז"ל לעולם יעסוק אדם וכו' שמתוך שלא לשמה בא לשמה בודאי שבודאי סופו לעשות תשובה בגלגול זה או בגלגול אחר כי לא ידח ממנו נדח אך כשעושה סתם לא לשמה ולא שלא לשמה אין הדבר תלוי בתשובה אלא מיד שחוזר ולומד דבר זה לשמה הרי גם מה שלמד בסתם מתחבר ומצטרף ללימוד זה ופרחא לעילא מאחר שלא נתלבש בו עדיין שום קליפה דנוגה ולכן לעולם יעסוק אדם כו' וכן הענין בתפלה שלא בכוונה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כמו שאיתא </del>בזהר:&lt;noinclude&gt;[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|א]]&lt;/noinclude&gt;</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins>והנה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins>שכר מצוה מצוה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פי' </ins>שמשכרה נדע מהותה ומדרגתה ואין לנו עסק בנסתרות שהם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">צדיקי' </ins>הגדולים שהם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בבחי' </ins>מרכבה רק <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הנגלו' </ins>לנו שאחריהם כל אדם ימשוך לידע נאמנה מהות ומדרגת עבודת ה' בדחילו ורחימו בהתגלות לבו הנמשכות מן הבינה ודעת בגדולת <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">א"ס ב"ה </ins>מקומה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בי"ס </ins>דבריאה ועבודה בדחילו ורחימו הטבעיים שבמוחו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בי"ס </ins>דיצירה אבל עבודה בלי התעוררות דחילו ורחימו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אפי' </ins>במוחו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בבחי' </ins>גילוי דהיינו לעורר האהבה הטבעית המסותרת בלב להוציאה מההעלם והסתר הלב אל הגילוי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אפי' </ins>במוחו ותעלומות לבו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עכ"פ </ins>רק היא נשארת מסותרת בלב כתולדתה כמו שהיתה קודם העבודה הרי עבודה זו נשארת למטה בעולם הפירוד <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הנק' </ins>חיצוניות העולמות ואין בה כח לעלות וליכלל ביחודו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ית' </ins>שהן עשר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ספי' </ins>הקדושות <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וכמ"ש </ins>בתיקונים דבלא דחילו ורחימו לא פרחא לעילא ולא יכלא לסלקא ולמיקם קדם ה'. והיינו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אפי' </ins>אם אינו עוסק שלא לשמה ממש לשום איזו פניה ח"ו אלא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כמ"ש </ins>ותהי יראתם אותי מצות <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אנשי' </ins>מלומדה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פי' </ins>מחמת הרגל שהורגל מקטנותו שהרגילו ולימדו אביו ורבו לירא את ה' ולעבדו ואינו עוסק לשמה ממש כי לשמה ממש אי אפשר בלא התעוררות דחילו ורחימו הטבעיים <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עכ"פ </ins>להוציאן מהסתר הלב אל הגילוי במוח ותעלומות לבו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עכ"פ </ins>כי כמו שאין אדם עושה דבר בשביל חבירו למלאת רצונו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אא"כ </ins>אוהבו או ירא ממנו כך אי אפשר לעשות לשמו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ית' </ins>באמת למלאת רצונו לבד בלי זכרון והתעוררות אהבתו ויראתו כלל במוחו ומחשבתו ותעלומות לבו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עכ"פ </ins>וגם אהבה לבדה אינה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">נק' </ins>בשם עבודה בלי יראה תתאה לפחות שהיא מסותרת בלב כל ישראל <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כמ"ש </ins>לקמן וכשעוסק שלא לשמה ממש לשום איזו פניה לכבוד עצמו כגון להיות <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ת"ח </ins>וכהאי גוונא אזי אותה פניה שמצד הקליפה דנוגה מתלבשת בתורתו והתורה היא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בבחי' </ins>גלות בתוך הקליפה לפי שעה עד אשר יעשה תשובה שמביאה רפואה לעולם שבשובו אל ה' גם תורתו שבה עמו ולכן אמרו רז"ל לעולם יעסוק אדם וכו' שמתוך שלא לשמה בא לשמה בודאי שבודאי סופו לעשות תשובה בגלגול זה או בגלגול אחר כי לא ידח ממנו נדח אך כשעושה סתם לא לשמה ולא שלא לשמה אין הדבר תלוי בתשובה אלא מיד שחוזר ולומד דבר זה לשמה הרי גם מה שלמד בסתם מתחבר ומצטרף ללימוד זה ופרחא לעילא מאחר שלא נתלבש בו עדיין שום קליפה דנוגה ולכן לעולם יעסוק אדם כו' וכן הענין בתפלה שלא בכוונה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כמ"ש </ins>בזהר:&lt;noinclude&gt;[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|א]]&lt;/noinclude&gt;</div></td></tr> </table>

ש. א. https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9C%D7%98&diff=20287&oldid=prev 2025-08-03T18:26:54Z

<p>ש. א. העביר את הדף <a href="/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9C%22%D7%98&amp;action=edit&amp;redlink=1" class="new" title="תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק ל&quot;ט (הדף אינו קיים)">תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק ל&quot;ט</a> לשם <a href="/index.php/%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9C%D7%98" title="תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק לט">תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק לט</a> בלי להשאיר הפניה: כותרת שאינה כתובה נכון</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־21:26, 3 באוגוסט 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div> </td></tr></table>

ש. א. https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9C%D7%98&diff=15505&oldid=prev 2025-07-14T21:54:16Z

<p>ש. א. העביר את הדף <a href="/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_-_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9C%22%D7%98&amp;action=edit&amp;redlink=1" class="new" title="תבנית:ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק ל&quot;ט (הדף אינו קיים)">תבנית:ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק ל&quot;ט</a> לשם <a href="/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9C%22%D7%98&amp;action=edit&amp;redlink=1" class="new" title="תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק ל&quot;ט (הדף אינו קיים)">תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק ל&quot;ט</a> בלי להשאיר הפניה: כותרת שאינה כתובה נכון</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־00:54, 15 ביולי 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div> </td></tr></table>

ש. א. https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9C%D7%98&diff=10991&oldid=prev 2025-04-20T21:10:37Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־00:10, 21 באפריל 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''פרק לט ומפני''' זה גם כן נקראים המלאכים בשם חיות ובהמות כדכתיב "ופני אריה אל הימין" וגו' "ופני שור מהשמאל" וגו' לפי שאינם בעלי בחירה ויראתם ואהבתם היא טבעית להם כמו שנאמר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[זהר · פנחס|רעיא </del>מהימנא פרשת פנחס<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>ולכן מעלת הצדיקים גדולה מהם כי מדור נשמות הצדיקים הוא בעולם הבריאה ומדור המלאכים בעולם היצירה*:{{תניא הגהה|*(והיינו בסתם מלאכים אבל יש מלאכים עליונים בעולם הבריאה שעבודתם בדחילו ורחימו שכליים כמו שאיתא בר"מ שם שיש שני מיני חיות הקדש טבעיים ושכליים וכמו שאיתא בע"ח):}}וההבדל שביניהם הוא כי בעולם היצירה מאירות שם מדותיו של אין סוף ברוך הוא לבדן שהן אהבתו ופחדו ויראתו כו'. וכמו שנאמר [<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[תיקוני זהר|תיקונים]] ו[[עץ </del>חיים<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</del>] דשית ספירין מקננין ביצירה ולכן זאת היא עבודת המלאכים תמיד יומם ולילה לא ישקוטו לעמוד ביראה ופחד וכו' והיינו כל מחנה גבריאל שמהשמאל ועבודת מחנה מיכאל היא האהבה כו'. אבל בעולם הבריאה מאירות שם חכמתו ובינתו ודעתו של אין סוף ברוך הוא שהן מקור המדות ואם ושרש להן וכדאיתא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[תיקוני זהר|תיקונים]] </del>דאימא עילאה מקננא בתלת ספירן בכרסיא שהוא עולם הבריאה ולכן הוא מדור נשמות הצדיקים עובדי ה' בדחילו ורחימו הנמשכות מן הבינה ודעת דגדולת אין סוף ברוך הוא שאהבה זו נקרא רעותא דלבא כנ"ל ומרעותא דלבא נעשה לבוש לנשמה בעולם הבריאה שהוא גן עדן העליון כדלקמן וכמו שנאמר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[זהר]] </del>ויקהל אך היינו דווקא נשמות ממש שהן בחינת מוחין דגדלות אין סוף ברוך הוא אבל בחינת הרוח של הצדיקים וכן שאר כל נשמות ישראל שעבדו את ה' בדחילו ורחימו המסותרות בלב כללות ישראל אין עולות לשם רק בשבת וראש חודש לבד דרך העמוד שמגן עדן התחתון לגן עדן העליון שהוא עולם הבריאה הנקרא גן עדן העליון להתענג על ה' וליהנות מזיו השכינה כי אין הנאה ותענוג לשכל נברא אלא במה שמשכיל ומבין ויודע ומשיג בשכלו ובינתו מה שאפשר לו להבין ולהשיג מאור אין סוף ברוך הוא על ידי חכמתו ובינתו יתברך המאירות שם בעולם הבריאה ומה שזוכות נשמות אלו לעלות למעלה מהמלאכים אף שעבדו בדחילו ורחימו טבעיים לבד היינו מפני שעל ידי דחילו ורחימו שלהם אתכפיא סטרא אחרא המלובשת בגופם בין בבחינת סור מרע לכבוש התאוות ולשברן ובין בבחינת ועשה טוב כנ"ל והם היו בעלי בחירה לבחור ברע ח"ו ובחרו בטוב לאכפיא לסטרא אחרא לאסתלקא יקרא דקודשא בריך הוא כו' כיתרון האור כו' כנ"ל והנה כל זה הוא במדור הנשמות ומקום עמידתן אך תורתן ועבודתן נכללות ממש בעשר ספירות שהן בחינת אלהות ואור אין סוף מתייחד בהן בתכלית היחוד והיינו בעשר ספירות דבריאה על ידי דחילו ורחימו שכליים ובעשר ספירות דיצירה על ידי דחילו ורחימו טבעיים ובתוכן מלובשות עשר ספירות דאצילות ומיוחדות בהן בתכלית ועשר ספירות דאצילות מיוחדות בתכלית במאצילן אין סוף ברוך הוא מה שאין כן הנשמות אינן נכללות באלהות דעשר ספירות אלא עומדות בהיכלות ומדורין דבריאה או יצירה ונהנין מזיו השכינה הוא אור אין סוף ברוך הוא המיוחד בעשר ספירות דבריאה או דיצירה והוא זיו תורתן ועבודתן ממש [ע' <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>זהר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">· </del>ויקהל<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|זהר ויקהל]] </del>דר"י] כי שכר מצוה היא מצוה עצמה:  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''פרק לט ומפני''' זה גם כן נקראים המלאכים בשם חיות ובהמות כדכתיב "ופני אריה אל הימין" וגו' "ופני שור מהשמאל" וגו' לפי שאינם בעלי בחירה ויראתם ואהבתם היא טבעית להם כמו שנאמר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ברעיא </ins>מהימנא פרשת פנחס ולכן מעלת הצדיקים גדולה מהם כי מדור נשמות הצדיקים הוא בעולם הבריאה ומדור המלאכים בעולם היצירה*:{{תניא הגהה|*(והיינו בסתם מלאכים אבל יש מלאכים עליונים בעולם הבריאה שעבודתם בדחילו ורחימו שכליים כמו שאיתא בר"מ שם שיש שני מיני חיות הקדש טבעיים ושכליים וכמו שאיתא בע"ח):}}וההבדל שביניהם הוא כי בעולם היצירה מאירות שם מדותיו של אין סוף ברוך הוא לבדן שהן אהבתו ופחדו ויראתו כו'. וכמו שנאמר [<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בתיקונים ועץ </ins>חיים] דשית ספירין מקננין ביצירה ולכן זאת היא עבודת המלאכים תמיד יומם ולילה לא ישקוטו לעמוד ביראה ופחד וכו' והיינו כל מחנה גבריאל שמהשמאל ועבודת מחנה מיכאל היא האהבה כו'. אבל בעולם הבריאה מאירות שם חכמתו ובינתו ודעתו של אין סוף ברוך הוא שהן מקור המדות ואם ושרש להן וכדאיתא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בתיקונים </ins>דאימא עילאה מקננא בתלת ספירן בכרסיא שהוא עולם הבריאה ולכן הוא מדור נשמות הצדיקים עובדי ה' בדחילו ורחימו הנמשכות מן הבינה ודעת דגדולת אין סוף ברוך הוא שאהבה זו נקרא רעותא דלבא כנ"ל ומרעותא דלבא נעשה לבוש לנשמה בעולם הבריאה שהוא גן עדן העליון כדלקמן וכמו שנאמר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בזהר </ins>ויקהל אך היינו דווקא נשמות ממש שהן בחינת מוחין דגדלות אין סוף ברוך הוא אבל בחינת הרוח של הצדיקים וכן שאר כל נשמות ישראל שעבדו את ה' בדחילו ורחימו המסותרות בלב כללות ישראל אין עולות לשם רק בשבת וראש חודש לבד דרך העמוד שמגן עדן התחתון לגן עדן העליון שהוא עולם הבריאה הנקרא גן עדן העליון להתענג על ה' וליהנות מזיו השכינה כי אין הנאה ותענוג לשכל נברא אלא במה שמשכיל ומבין ויודע ומשיג בשכלו ובינתו מה שאפשר לו להבין ולהשיג מאור אין סוף ברוך הוא על ידי חכמתו ובינתו יתברך המאירות שם בעולם הבריאה ומה שזוכות נשמות אלו לעלות למעלה מהמלאכים אף שעבדו בדחילו ורחימו טבעיים לבד היינו מפני שעל ידי דחילו ורחימו שלהם אתכפיא סטרא אחרא המלובשת בגופם בין בבחינת סור מרע לכבוש התאוות ולשברן ובין בבחינת ועשה טוב כנ"ל והם היו בעלי בחירה לבחור ברע ח"ו ובחרו בטוב לאכפיא לסטרא אחרא לאסתלקא יקרא דקודשא בריך הוא כו' כיתרון האור כו' כנ"ל והנה כל זה הוא במדור הנשמות ומקום עמידתן אך תורתן ועבודתן נכללות ממש בעשר ספירות שהן בחינת אלהות ואור אין סוף מתייחד בהן בתכלית היחוד והיינו בעשר ספירות דבריאה על ידי דחילו ורחימו שכליים ובעשר ספירות דיצירה על ידי דחילו ורחימו טבעיים ובתוכן מלובשות עשר ספירות דאצילות ומיוחדות בהן בתכלית ועשר ספירות דאצילות מיוחדות בתכלית במאצילן אין סוף ברוך הוא מה שאין כן הנשמות אינן נכללות באלהות דעשר ספירות אלא עומדות בהיכלות ומדורין דבריאה או יצירה ונהנין מזיו השכינה הוא אור אין סוף ברוך הוא המיוחד בעשר ספירות דבריאה או דיצירה והוא זיו תורתן ועבודתן ממש [ע' זהר ויקהל דר"י] כי שכר מצוה היא מצוה עצמה:  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ועולם האצילות שהוא למעלה מהשכל וההשגה וההבנה לשכל נברא כי חכמתו ובינתו ודעתו של אין סוף ברוך הוא מיוחדות שם בו בתכלית היחוד ביחוד עצום ונפלא ביתר שאת ויתר עז לאין קץ מבעולם הבריאה כי שם ירדו להאיר בבחינת צמצום כדי שיוכלו שכלים נבראים לקבל מהן חב"ד לידע את ה' ולהבין ולהשיג איזו השגה באור אין סוף ברוך הוא כפי כח שכלים הנבראים שהם בעלי גבול ותכלית שלא יתבטלו במציאותם ולא יהיו בגדר נבראים כלל רק יחזרו למקורם ושרשם שהוא בחינת אלהות ממש. והנה צמצום זה היא סבת ההארה שמאירות שם חב"ד של אין סוף ברוך הוא לנשמות אלו בעולם הבריאה. מה שאין כן באצילות שאינם בבחינת צמצום כל כך אי אפשר לשכלים נבראים לקבל מהן ולכן לית מחשבתא דילהון תפיסא שם כלל לכן הוא מדור לצדיקים הגדולים שעבודתם היא למעלה מעלה אפילו מבחינת דחילו ורחימו הנמשכות מן הבינה ודעת בגדולתו יתברך כמו שעולם האצילות הוא למעלה מעלה מבחינת בינה ודעת לשכל נברא אלא עבודתם היתה בבחינת מרכבה ממש לא"ס ברוך הוא וליבטל אליו במציאות ולהכלל באורו יתברך הם וכל אשר להם על ידי קיום התורה והמצות על דרך שאמרו האבות הן הן המרכבה והיינו לפי שכל ימיהם היתה זאת עבודתם. אך מי ששרש נשמתו קטן מהכיל עבודה תמה זו ליבטל וליכלל באורו יתברך בעבודתו בקביעות רק לפרקים ועתים שהם עת רצון למעלה וכמו בתפילת שמונה עשרה שהיא באצילות ובפרט בהשתחוואות שבה שכל השתחוואה היא בבחינת אצילות [כמו שנאמר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[פרי </del>עץ חיים<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>בקבלת שבת] כי היא ענין ביטול באורו יתברך להיות חשיב קמיה כלא ממש אזי גם כן עיקר קביעות נשמתו הוא בעולם הבריאה [רק לפרקים בעת רצון תעלה נשמתו לאצילות בבחינת מים נוקבין כידוע לי"ח]:  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ועולם האצילות שהוא למעלה מהשכל וההשגה וההבנה לשכל נברא כי חכמתו ובינתו ודעתו של אין סוף ברוך הוא מיוחדות שם בו בתכלית היחוד ביחוד עצום ונפלא ביתר שאת ויתר עז לאין קץ מבעולם הבריאה כי שם ירדו להאיר בבחינת צמצום כדי שיוכלו שכלים נבראים לקבל מהן חב"ד לידע את ה' ולהבין ולהשיג איזו השגה באור אין סוף ברוך הוא כפי כח שכלים הנבראים שהם בעלי גבול ותכלית שלא יתבטלו במציאותם ולא יהיו בגדר נבראים כלל רק יחזרו למקורם ושרשם שהוא בחינת אלהות ממש. והנה צמצום זה היא סבת ההארה שמאירות שם חב"ד של אין סוף ברוך הוא לנשמות אלו בעולם הבריאה. מה שאין כן באצילות שאינם בבחינת צמצום כל כך אי אפשר לשכלים נבראים לקבל מהן ולכן לית מחשבתא דילהון תפיסא שם כלל לכן הוא מדור לצדיקים הגדולים שעבודתם היא למעלה מעלה אפילו מבחינת דחילו ורחימו הנמשכות מן הבינה ודעת בגדולתו יתברך כמו שעולם האצילות הוא למעלה מעלה מבחינת בינה ודעת לשכל נברא אלא עבודתם היתה בבחינת מרכבה ממש לא"ס ברוך הוא וליבטל אליו במציאות ולהכלל באורו יתברך הם וכל אשר להם על ידי קיום התורה והמצות על דרך שאמרו האבות הן הן המרכבה והיינו לפי שכל ימיהם היתה זאת עבודתם. אך מי ששרש נשמתו קטן מהכיל עבודה תמה זו ליבטל וליכלל באורו יתברך בעבודתו בקביעות רק לפרקים ועתים שהם עת רצון למעלה וכמו בתפילת שמונה עשרה שהיא באצילות ובפרט בהשתחוואות שבה שכל השתחוואה היא בבחינת אצילות [כמו שנאמר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בפרי </ins>עץ חיים בקבלת שבת] כי היא ענין ביטול באורו יתברך להיות חשיב קמיה כלא ממש אזי גם כן עיקר קביעות נשמתו הוא בעולם הבריאה [רק לפרקים בעת רצון תעלה נשמתו לאצילות בבחינת מים נוקבין כידוע לי"ח]:  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>והנה שכר מצוה מצוה פירוש שמשכרה נדע מהותה ומדרגתה ואין לנו עסק בנסתרות שהם צדיקים הגדולים שהם בבחינת מרכבה רק הנגלות לנו שאחריהם כל אדם ימשוך לידע נאמנה מהות ומדרגת עבודת ה' בדחילו ורחימו בהתגלות לבו הנמשכות מן הבינה ודעת בגדולת אין סוף ברוך הוא מקומה בעשר ספירות דבריאה ועבודה בדחילו ורחימו הטבעיים שבמוחו בעשר ספירות דיצירה אבל עבודה בלי התעוררות דחילו ורחימו אפילו במוחו בבחינת גילוי דהיינו לעורר האהבה הטבעית המסותרת בלב להוציאה מההעלם והסתר הלב אל הגילוי אפילו במוחו ותעלומות לבו על כל פנים רק היא נשארת מסותרת בלב כתולדתה כמו שהיתה קודם העבודה הרי עבודה זו נשארת למטה בעולם הפירוד הנקרא חיצוניות העולמות ואין בה כח לעלות וליכלל ביחודו יתברך שהן עשר ספירות הקדושות וכמו שנאמר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[תיקוני זהר|תיקונים]] </del>דבלא דחילו ורחימו לא פרחא לעילא ולא יכלא לסלקא ולמיקם קדם ה'. והיינו אפילו אם אינו עוסק שלא לשמה ממש לשום איזו פניה ח"ו אלא כמו שנאמר ותהי יראתם אותי מצות אנשים מלומדה פירוש מחמת הרגל שהורגל מקטנותו שהרגילו ולימדו אביו ורבו לירא את ה' ולעבדו ואינו עוסק לשמה ממש כי לשמה ממש אי אפשר בלא התעוררות דחילו ורחימו הטבעיים על כל פנים להוציאן מהסתר הלב אל הגילוי במוח ותעלומות לבו על כל פנים כי כמו שאין אדם עושה דבר בשביל חבירו למלאת רצונו אלא אם כן אוהבו או ירא ממנו כך אי אפשר לעשות לשמו יתברך באמת למלאת רצונו לבד בלי זכרון והתעוררות אהבתו ויראתו כלל במוחו ומחשבתו ותעלומות לבו על כל פנים וגם אהבה לבדה אינה נקראת בשם עבודה בלי יראה תתאה לפחות שהיא מסותרת בלב כל ישראל כמו שיתבאר לקמן וכשעוסק שלא לשמה ממש לשום איזו פניה לכבוד עצמו כגון להיות תלמיד חכם וכהאי גוונא אזי אותה פניה שמצד הקליפה דנוגה מתלבשת בתורתו והתורה היא בבחינת גלות בתוך הקליפה לפי שעה עד אשר יעשה תשובה שמביאה רפואה לעולם שבשובו אל ה' גם תורתו שבה עמו ולכן אמרו רז"ל לעולם יעסוק אדם וכו' שמתוך שלא לשמה בא לשמה בודאי שבודאי סופו לעשות תשובה בגלגול זה או בגלגול אחר כי לא ידח ממנו נדח אך כשעושה סתם לא לשמה ולא שלא לשמה אין הדבר תלוי בתשובה אלא מיד שחוזר ולומד דבר זה לשמה הרי גם מה שלמד בסתם מתחבר ומצטרף ללימוד זה ופרחא לעילא מאחר שלא נתלבש בו עדיין שום קליפה דנוגה ולכן לעולם יעסוק אדם כו' וכן הענין בתפלה שלא בכוונה כמו שאיתא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[זהר]]</del>:&lt;noinclude&gt;[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|א]]&lt;/noinclude&gt;</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>והנה שכר מצוה מצוה פירוש שמשכרה נדע מהותה ומדרגתה ואין לנו עסק בנסתרות שהם צדיקים הגדולים שהם בבחינת מרכבה רק הנגלות לנו שאחריהם כל אדם ימשוך לידע נאמנה מהות ומדרגת עבודת ה' בדחילו ורחימו בהתגלות לבו הנמשכות מן הבינה ודעת בגדולת אין סוף ברוך הוא מקומה בעשר ספירות דבריאה ועבודה בדחילו ורחימו הטבעיים שבמוחו בעשר ספירות דיצירה אבל עבודה בלי התעוררות דחילו ורחימו אפילו במוחו בבחינת גילוי דהיינו לעורר האהבה הטבעית המסותרת בלב להוציאה מההעלם והסתר הלב אל הגילוי אפילו במוחו ותעלומות לבו על כל פנים רק היא נשארת מסותרת בלב כתולדתה כמו שהיתה קודם העבודה הרי עבודה זו נשארת למטה בעולם הפירוד הנקרא חיצוניות העולמות ואין בה כח לעלות וליכלל ביחודו יתברך שהן עשר ספירות הקדושות וכמו שנאמר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בתיקונים </ins>דבלא דחילו ורחימו לא פרחא לעילא ולא יכלא לסלקא ולמיקם קדם ה'. והיינו אפילו אם אינו עוסק שלא לשמה ממש לשום איזו פניה ח"ו אלא כמו שנאמר ותהי יראתם אותי מצות אנשים מלומדה פירוש מחמת הרגל שהורגל מקטנותו שהרגילו ולימדו אביו ורבו לירא את ה' ולעבדו ואינו עוסק לשמה ממש כי לשמה ממש אי אפשר בלא התעוררות דחילו ורחימו הטבעיים על כל פנים להוציאן מהסתר הלב אל הגילוי במוח ותעלומות לבו על כל פנים כי כמו שאין אדם עושה דבר בשביל חבירו למלאת רצונו אלא אם כן אוהבו או ירא ממנו כך אי אפשר לעשות לשמו יתברך באמת למלאת רצונו לבד בלי זכרון והתעוררות אהבתו ויראתו כלל במוחו ומחשבתו ותעלומות לבו על כל פנים וגם אהבה לבדה אינה נקראת בשם עבודה בלי יראה תתאה לפחות שהיא מסותרת בלב כל ישראל כמו שיתבאר לקמן וכשעוסק שלא לשמה ממש לשום איזו פניה לכבוד עצמו כגון להיות תלמיד חכם וכהאי גוונא אזי אותה פניה שמצד הקליפה דנוגה מתלבשת בתורתו והתורה היא בבחינת גלות בתוך הקליפה לפי שעה עד אשר יעשה תשובה שמביאה רפואה לעולם שבשובו אל ה' גם תורתו שבה עמו ולכן אמרו רז"ל לעולם יעסוק אדם וכו' שמתוך שלא לשמה בא לשמה בודאי שבודאי סופו לעשות תשובה בגלגול זה או בגלגול אחר כי לא ידח ממנו נדח אך כשעושה סתם לא לשמה ולא שלא לשמה אין הדבר תלוי בתשובה אלא מיד שחוזר ולומד דבר זה לשמה הרי גם מה שלמד בסתם מתחבר ומצטרף ללימוד זה ופרחא לעילא מאחר שלא נתלבש בו עדיין שום קליפה דנוגה ולכן לעולם יעסוק אדם כו' וכן הענין בתפלה שלא בכוונה כמו שאיתא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בזהר</ins>:&lt;noinclude&gt;[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|א]]&lt;/noinclude&gt;</div></td></tr> </table>

ש. א. https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9C%D7%98&diff=5390&oldid=prev 2024-07-24T19:49:36Z

<p>תיקונים</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־22:49, 24 ביולי 2024</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''פרק לט ומפני''' זה גם כן נקראים <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[מלאכים]] </del>בשם חיות ובהמות כדכתיב "ופני אריה אל הימין" וגו' "ופני שור מהשמאל" וגו' לפי שאינם בעלי בחירה ויראתם ואהבתם היא טבעית להם כמו שנאמר ב[[רעיא מהימנא]] <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פרשת פנחס </del>ולכן מעלת הצדיקים גדולה מהם כי מדור נשמות הצדיקים הוא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[עולם </del>הבריאה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>ומדור המלאכים <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[עולם </del>היצירה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</del>*:{{תניא הגהה|*(והיינו בסתם מלאכים אבל יש מלאכים עליונים <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[עולם </del>הבריאה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>שעבודתם בדחילו ורחימו שכליים כמו שאיתא בר"מ שם שיש שני מיני חיות הקדש טבעיים ושכליים וכמו שאיתא בע"ח):}}וההבדל שביניהם הוא כי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[עולם </del>היצירה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>מאירות שם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[מידות|</del>מדותיו<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>של אין סוף ברוך הוא לבדן שהן אהבתו ופחדו ויראתו כו'. וכמו שנאמר [ב[[תיקונים]] ו[[עץ חיים]]] <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ד[[שית </del>ספירין מקננין ביצירה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>ולכן זאת היא עבודת המלאכים תמיד יומם ולילה לא ישקוטו לעמוד ביראה ופחד וכו' והיינו כל מחנה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>גבריאל<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>שמהשמאל ועבודת מחנה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>מיכאל<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>היא האהבה כו'. אבל <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[עולם </del>הבריאה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>מאירות שם חכמתו ובינתו ודעתו של אין סוף ברוך הוא שהן מקור המדות ואם ושרש להן וכדאיתא ב[[תיקונים]] <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ד[[אימא </del>עילאה מקננא בתלת ספירן בכרסיא<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>שהוא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>עולם הבריאה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>ולכן הוא מדור נשמות הצדיקים עובדי ה' בדחילו ורחימו הנמשכות מן <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>הבינה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>ודעת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ד[[גדולת ה'|גדולת </del>אין סוף ברוך הוא<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>שאהבה זו נקרא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>רעותא דלבא<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>כנ"ל ומרעותא דלבא נעשה לבוש לנשמה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[עולם </del>הבריאה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>שהוא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>גן עדן העליון<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>כדלקמן וכמו שנאמר ב[[זהר]] ויקהל אך היינו דווקא נשמות ממש שהן בחינת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>מוחין דגדלות<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>אין סוף ברוך הוא אבל בחינת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[רוח (חלק הנפש)|רוח]] </del>של הצדיקים וכן שאר כל נשמות ישראל שעבדו את ה' <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[דחילו </del>ורחימו<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>המסותרות בלב כללות ישראל אין עולות לשם רק <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[שבת]] ו[[ראש </del>חודש<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>לבד דרך העמוד <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שמ[[גן </del>עדן התחתון<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] ל[[גן </del>עדן העליון<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>שהוא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>עולם הבריאה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>הנקרא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>גן עדן העליון<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>להתענג על ה' וליהנות <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מ[[זיו </del>השכינה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>כי אין הנאה ותענוג לשכל נברא אלא במה שמשכיל ומבין ויודע ומשיג בשכלו ובינתו מה שאפשר לו להבין ולהשיג מאור אין סוף ברוך הוא על ידי חכמתו ובינתו יתברך המאירות שם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[עולם </del>הבריאה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>ומה שזוכות נשמות אלו לעלות למעלה מהמלאכים אף שעבדו בדחילו ורחימו טבעיים לבד היינו מפני שעל ידי דחילו ורחימו שלהם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>אתכפיא סטרא אחרא<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>המלובשת בגופם בין בבחינת סור מרע לכבוש התאוות ולשברן ובין בבחינת ועשה טוב כנ"ל והם היו בעלי בחירה לבחור ברע ח"ו ובחרו בטוב לאכפיא לסטרא אחרא לאסתלקא יקרא דקודשא בריך הוא כו' כיתרון האור כו' כנ"ל והנה כל זה הוא במדור הנשמות ומקום עמידתן אך תורתן ועבודתן נכללות ממש <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[עשר </del>ספירות<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>שהן בחינת אלהות ואור אין סוף מתייחד בהן בתכלית היחוד והיינו בעשר ספירות דבריאה על ידי דחילו ורחימו שכליים ובעשר ספירות <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ד[[יצירה]] </del>על ידי דחילו ורחימו טבעיים ובתוכן מלובשות עשר ספירות <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ד[[אצילות]] </del>ומיוחדות בהן בתכלית ועשר ספירות דאצילות מיוחדות בתכלית במאצילן אין סוף ברוך הוא מה שאין כן הנשמות אינן נכללות באלהות דעשר ספירות אלא עומדות בהיכלות ומדורין דבריאה או יצירה ונהנין מזיו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[שכינה]] </del>הוא אור אין סוף ברוך הוא המיוחד בעשר ספירות דבריאה או דיצירה והוא זיו תורתן ועבודתן ממש [ע' [[זהר]] <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ויקהל </del>דר"י] כי שכר מצוה היא מצוה עצמה:  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''פרק לט ומפני''' זה גם כן נקראים <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">המלאכים </ins>בשם חיות ובהמות כדכתיב "ופני אריה אל הימין" וגו' "ופני שור מהשמאל" וגו' לפי שאינם בעלי בחירה ויראתם ואהבתם היא טבעית להם כמו שנאמר ב[[<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">זהר · פנחס|</ins>רעיא מהימנא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פרשת פנחס</ins>]] ולכן מעלת הצדיקים גדולה מהם כי מדור נשמות הצדיקים הוא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בעולם </ins>הבריאה ומדור המלאכים <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בעולם </ins>היצירה*:{{תניא הגהה|*(והיינו בסתם מלאכים אבל יש מלאכים עליונים <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בעולם </ins>הבריאה שעבודתם בדחילו ורחימו שכליים כמו שאיתא בר"מ שם שיש שני מיני חיות הקדש טבעיים ושכליים וכמו שאיתא בע"ח):}}וההבדל שביניהם הוא כי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בעולם </ins>היצירה מאירות שם מדותיו של אין סוף ברוך הוא לבדן שהן אהבתו ופחדו ויראתו כו'. וכמו שנאמר [ב[[<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תיקוני זהר|</ins>תיקונים]] ו[[עץ חיים]]] <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דשית </ins>ספירין מקננין ביצירה ולכן זאת היא עבודת המלאכים תמיד יומם ולילה לא ישקוטו לעמוד ביראה ופחד וכו' והיינו כל מחנה גבריאל שמהשמאל ועבודת מחנה מיכאל היא האהבה כו'. אבל <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בעולם </ins>הבריאה מאירות שם חכמתו ובינתו ודעתו של אין סוף ברוך הוא שהן מקור המדות ואם ושרש להן וכדאיתא ב[[<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תיקוני זהר|</ins>תיקונים]] <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דאימא </ins>עילאה מקננא בתלת ספירן בכרסיא שהוא עולם הבריאה ולכן הוא מדור נשמות הצדיקים עובדי ה' בדחילו ורחימו הנמשכות מן הבינה ודעת <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דגדולת </ins>אין סוף ברוך הוא שאהבה זו נקרא רעותא דלבא כנ"ל ומרעותא דלבא נעשה לבוש לנשמה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בעולם </ins>הבריאה שהוא גן עדן העליון כדלקמן וכמו שנאמר ב[[זהר]] ויקהל אך היינו דווקא נשמות ממש שהן בחינת מוחין דגדלות אין סוף ברוך הוא אבל בחינת <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הרוח </ins>של הצדיקים וכן שאר כל נשמות ישראל שעבדו את ה' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בדחילו </ins>ורחימו המסותרות בלב כללות ישראל אין עולות לשם רק <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בשבת וראש </ins>חודש לבד דרך העמוד <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שמגן </ins>עדן התחתון <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לגן </ins>עדן העליון שהוא עולם הבריאה הנקרא גן עדן העליון להתענג על ה' וליהנות <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מזיו </ins>השכינה כי אין הנאה ותענוג לשכל נברא אלא במה שמשכיל ומבין ויודע ומשיג בשכלו ובינתו מה שאפשר לו להבין ולהשיג מאור אין סוף ברוך הוא על ידי חכמתו ובינתו יתברך המאירות שם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בעולם </ins>הבריאה ומה שזוכות נשמות אלו לעלות למעלה מהמלאכים אף שעבדו בדחילו ורחימו טבעיים לבד היינו מפני שעל ידי דחילו ורחימו שלהם אתכפיא סטרא אחרא המלובשת בגופם בין בבחינת סור מרע לכבוש התאוות ולשברן ובין בבחינת ועשה טוב כנ"ל והם היו בעלי בחירה לבחור ברע ח"ו ובחרו בטוב לאכפיא לסטרא אחרא לאסתלקא יקרא דקודשא בריך הוא כו' כיתרון האור כו' כנ"ל והנה כל זה הוא במדור הנשמות ומקום עמידתן אך תורתן ועבודתן נכללות ממש <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בעשר </ins>ספירות שהן בחינת אלהות ואור אין סוף מתייחד בהן בתכלית היחוד והיינו בעשר ספירות דבריאה על ידי דחילו ורחימו שכליים ובעשר ספירות <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דיצירה </ins>על ידי דחילו ורחימו טבעיים ובתוכן מלובשות עשר ספירות <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דאצילות </ins>ומיוחדות בהן בתכלית ועשר ספירות דאצילות מיוחדות בתכלית במאצילן אין סוף ברוך הוא מה שאין כן הנשמות אינן נכללות באלהות דעשר ספירות אלא עומדות בהיכלות ומדורין דבריאה או יצירה ונהנין מזיו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">השכינה </ins>הוא אור אין סוף ברוך הוא המיוחד בעשר ספירות דבריאה או דיצירה והוא זיו תורתן ועבודתן ממש [ע' [[זהר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">· ויקהל|זהר ויקהל</ins>]] דר"י] כי שכר מצוה היא מצוה עצמה:  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ו[[עולם </del>האצילות<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>שהוא למעלה מהשכל וההשגה וההבנה לשכל נברא כי חכמתו ובינתו ודעתו של אין סוף ברוך הוא מיוחדות שם בו בתכלית היחוד ביחוד עצום ונפלא ביתר שאת ויתר עז לאין קץ <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מב[[עולם </del>הבריאה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>כי שם ירדו להאיר בבחינת צמצום כדי שיוכלו שכלים נבראים לקבל מהן <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>חב"ד <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(ספירות)|חב"ד]] </del>לידע את ה' ולהבין ולהשיג איזו השגה באור אין סוף ברוך הוא כפי כח שכלים הנבראים שהם בעלי גבול ותכלית שלא יתבטלו במציאותם ולא יהיו בגדר נבראים כלל רק יחזרו למקורם ושרשם שהוא בחינת אלהות ממש. והנה צמצום זה היא סבת ההארה שמאירות שם חב"ד של אין סוף ברוך הוא לנשמות אלו בעולם הבריאה. מה שאין כן באצילות שאינם בבחינת צמצום כל כך אי אפשר לשכלים נבראים לקבל מהן ולכן לית מחשבתא דילהון תפיסא שם כלל לכן הוא מדור לצדיקים הגדולים שעבודתם היא למעלה מעלה אפילו מבחינת דחילו ורחימו הנמשכות מן <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>הבינה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>ודעת בגדולתו יתברך כמו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ש[[עולם </del>האצילות<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>הוא למעלה מעלה מבחינת בינה ודעת לשכל נברא אלא עבודתם היתה בבחינת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>מרכבה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>ממש לא"ס ברוך הוא וליבטל אליו במציאות ולהכלל באורו יתברך הם וכל אשר להם על ידי קיום <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[תורה]] וה[[מצות]] </del>על דרך שאמרו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>האבות הן הן המרכבה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>והיינו לפי שכל ימיהם היתה זאת עבודתם. אך מי ששרש נשמתו קטן מהכיל עבודה תמה זו ליבטל וליכלל באורו יתברך בעבודתו בקביעות רק לפרקים ועתים שהם עת רצון למעלה וכמו בתפילת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>שמונה עשרה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>שהיא באצילות ובפרט בהשתחוואות שבה שכל השתחוואה היא בבחינת אצילות [כמו שנאמר ב[[פרי עץ חיים]] בקבלת שבת] כי היא ענין <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>ביטול<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>באורו יתברך להיות חשיב קמיה כלא ממש אזי גם כן עיקר קביעות נשמתו הוא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[עולם </del>הבריאה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>[רק לפרקים בעת רצון תעלה נשמתו לאצילות בבחינת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>מים נוקבין<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>כידוע לי"ח]:  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ועולם </ins>האצילות שהוא למעלה מהשכל וההשגה וההבנה לשכל נברא כי חכמתו ובינתו ודעתו של אין סוף ברוך הוא מיוחדות שם בו בתכלית היחוד ביחוד עצום ונפלא ביתר שאת ויתר עז לאין קץ <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מבעולם </ins>הבריאה כי שם ירדו להאיר בבחינת צמצום כדי שיוכלו שכלים נבראים לקבל מהן חב"ד לידע את ה' ולהבין ולהשיג איזו השגה באור אין סוף ברוך הוא כפי כח שכלים הנבראים שהם בעלי גבול ותכלית שלא יתבטלו במציאותם ולא יהיו בגדר נבראים כלל רק יחזרו למקורם ושרשם שהוא בחינת אלהות ממש. והנה צמצום זה היא סבת ההארה שמאירות שם חב"ד של אין סוף ברוך הוא לנשמות אלו בעולם הבריאה. מה שאין כן באצילות שאינם בבחינת צמצום כל כך אי אפשר לשכלים נבראים לקבל מהן ולכן לית מחשבתא דילהון תפיסא שם כלל לכן הוא מדור לצדיקים הגדולים שעבודתם היא למעלה מעלה אפילו מבחינת דחילו ורחימו הנמשכות מן הבינה ודעת בגדולתו יתברך כמו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שעולם </ins>האצילות הוא למעלה מעלה מבחינת בינה ודעת לשכל נברא אלא עבודתם היתה בבחינת מרכבה ממש לא"ס ברוך הוא וליבטל אליו במציאות ולהכלל באורו יתברך הם וכל אשר להם על ידי קיום <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">התורה והמצות </ins>על דרך שאמרו האבות הן הן המרכבה והיינו לפי שכל ימיהם היתה זאת עבודתם. אך מי ששרש נשמתו קטן מהכיל עבודה תמה זו ליבטל וליכלל באורו יתברך בעבודתו בקביעות רק לפרקים ועתים שהם עת רצון למעלה וכמו בתפילת שמונה עשרה שהיא באצילות ובפרט בהשתחוואות שבה שכל השתחוואה היא בבחינת אצילות [כמו שנאמר ב[[פרי עץ חיים]] בקבלת שבת] כי היא ענין ביטול באורו יתברך להיות חשיב קמיה כלא ממש אזי גם כן עיקר קביעות נשמתו הוא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בעולם </ins>הבריאה [רק לפרקים בעת רצון תעלה נשמתו לאצילות בבחינת מים נוקבין כידוע לי"ח]:  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>והנה שכר מצוה מצוה פירוש שמשכרה נדע מהותה ומדרגתה ואין לנו עסק בנסתרות שהם צדיקים הגדולים שהם בבחינת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>מרכבה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>רק הנגלות לנו שאחריהם כל אדם ימשוך לידע נאמנה מהות ומדרגת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>עבודת ה'<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>בדחילו ורחימו בהתגלות לבו הנמשכות מן <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>הבינה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>ודעת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[גדולת </del>אין סוף ברוך הוא<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>מקומה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[עשר </del>ספירות<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>דבריאה ועבודה בדחילו ורחימו הטבעיים שבמוחו בעשר ספירות <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ד[[יצירה]] </del>אבל עבודה בלי התעוררות <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>דחילו ורחימו<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>אפילו במוחו בבחינת גילוי דהיינו לעורר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[אהבה </del>הטבעית<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>המסותרת בלב להוציאה מההעלם והסתר הלב אל הגילוי אפילו במוחו ותעלומות לבו על כל פנים רק היא נשארת מסותרת בלב כתולדתה כמו שהיתה קודם העבודה הרי עבודה זו נשארת למטה בעולם הפירוד הנקרא חיצוניות העולמות ואין בה כח לעלות וליכלל ביחודו יתברך שהן עשר ספירות הקדושות וכמו שנאמר ב[[תיקונים]] דבלא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>דחילו ורחימו<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>לא פרחא לעילא ולא יכלא לסלקא ולמיקם קדם ה'. והיינו אפילו אם אינו עוסק שלא לשמה ממש לשום איזו פניה ח"ו אלא כמו שנאמר ותהי יראתם אותי מצות אנשים מלומדה פירוש מחמת הרגל שהורגל מקטנותו שהרגילו ולימדו אביו ורבו לירא את ה' ולעבדו ואינו עוסק לשמה ממש כי לשמה ממש אי אפשר בלא התעוררות דחילו ורחימו הטבעיים על כל פנים להוציאן מהסתר הלב אל הגילוי במוח ותעלומות לבו על כל פנים כי כמו שאין אדם עושה דבר בשביל חבירו למלאת רצונו אלא אם כן אוהבו או ירא ממנו כך אי אפשר לעשות לשמו יתברך באמת למלאת רצונו לבד בלי זכרון והתעוררות אהבתו ויראתו כלל במוחו ומחשבתו ותעלומות לבו על כל פנים וגם אהבה לבדה אינה נקראת בשם עבודה בלי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>יראה תתאה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>לפחות שהיא מסותרת בלב כל ישראל כמו שיתבאר לקמן וכשעוסק שלא לשמה ממש לשום איזו פניה לכבוד עצמו כגון להיות תלמיד חכם וכהאי גוונא אזי אותה פניה שמצד <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[קליפת נוגה|קליפה </del>דנוגה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>מתלבשת בתורתו והתורה היא בבחינת גלות בתוך הקליפה לפי שעה עד אשר יעשה תשובה שמביאה רפואה לעולם שבשובו אל ה' גם תורתו שבה עמו ולכן אמרו רז"ל לעולם יעסוק אדם וכו' שמתוך שלא לשמה בא לשמה בודאי שבודאי סופו לעשות <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>תשובה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] ב[[גלגולי נשמות|גלגול </del>זה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>או בגלגול אחר כי לא ידח ממנו נדח אך כשעושה סתם לא לשמה ולא שלא לשמה אין הדבר תלוי בתשובה אלא מיד שחוזר ולומד דבר זה לשמה הרי גם מה שלמד בסתם מתחבר ומצטרף ללימוד זה ופרחא לעילא מאחר שלא נתלבש בו עדיין שום קליפה דנוגה ולכן לעולם יעסוק אדם כו' וכן הענין בתפלה שלא בכוונה כמו שאיתא ב[[זהר]]:&lt;noinclude&gt;[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|א]]&lt;/noinclude&gt;</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>והנה שכר מצוה מצוה פירוש שמשכרה נדע מהותה ומדרגתה ואין לנו עסק בנסתרות שהם צדיקים הגדולים שהם בבחינת מרכבה רק הנגלות לנו שאחריהם כל אדם ימשוך לידע נאמנה מהות ומדרגת עבודת ה' בדחילו ורחימו בהתגלות לבו הנמשכות מן הבינה ודעת <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בגדולת </ins>אין סוף ברוך הוא מקומה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בעשר </ins>ספירות דבריאה ועבודה בדחילו ורחימו הטבעיים שבמוחו בעשר ספירות <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דיצירה </ins>אבל עבודה בלי התעוררות דחילו ורחימו אפילו במוחו בבחינת גילוי דהיינו לעורר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">האהבה </ins>הטבעית המסותרת בלב להוציאה מההעלם והסתר הלב אל הגילוי אפילו במוחו ותעלומות לבו על כל פנים רק היא נשארת מסותרת בלב כתולדתה כמו שהיתה קודם העבודה הרי עבודה זו נשארת למטה בעולם הפירוד הנקרא חיצוניות העולמות ואין בה כח לעלות וליכלל ביחודו יתברך שהן עשר ספירות הקדושות וכמו שנאמר ב[[<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תיקוני זהר|</ins>תיקונים]] דבלא דחילו ורחימו לא פרחא לעילא ולא יכלא לסלקא ולמיקם קדם ה'. והיינו אפילו אם אינו עוסק שלא לשמה ממש לשום איזו פניה ח"ו אלא כמו שנאמר ותהי יראתם אותי מצות אנשים מלומדה פירוש מחמת הרגל שהורגל מקטנותו שהרגילו ולימדו אביו ורבו לירא את ה' ולעבדו ואינו עוסק לשמה ממש כי לשמה ממש אי אפשר בלא התעוררות דחילו ורחימו הטבעיים על כל פנים להוציאן מהסתר הלב אל הגילוי במוח ותעלומות לבו על כל פנים כי כמו שאין אדם עושה דבר בשביל חבירו למלאת רצונו אלא אם כן אוהבו או ירא ממנו כך אי אפשר לעשות לשמו יתברך באמת למלאת רצונו לבד בלי זכרון והתעוררות אהבתו ויראתו כלל במוחו ומחשבתו ותעלומות לבו על כל פנים וגם אהבה לבדה אינה נקראת בשם עבודה בלי יראה תתאה לפחות שהיא מסותרת בלב כל ישראל כמו שיתבאר לקמן וכשעוסק שלא לשמה ממש לשום איזו פניה לכבוד עצמו כגון להיות תלמיד חכם וכהאי גוונא אזי אותה פניה שמצד <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הקליפה </ins>דנוגה מתלבשת בתורתו והתורה היא בבחינת גלות בתוך הקליפה לפי שעה עד אשר יעשה תשובה שמביאה רפואה לעולם שבשובו אל ה' גם תורתו שבה עמו ולכן אמרו רז"ל לעולם יעסוק אדם וכו' שמתוך שלא לשמה בא לשמה בודאי שבודאי סופו לעשות תשובה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בגלגול </ins>זה או בגלגול אחר כי לא ידח ממנו נדח אך כשעושה סתם לא לשמה ולא שלא לשמה אין הדבר תלוי בתשובה אלא מיד שחוזר ולומד דבר זה לשמה הרי גם מה שלמד בסתם מתחבר ומצטרף ללימוד זה ופרחא לעילא מאחר שלא נתלבש בו עדיין שום קליפה דנוגה ולכן לעולם יעסוק אדם כו' וכן הענין בתפלה שלא בכוונה כמו שאיתא ב[[זהר]]:&lt;noinclude&gt;[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|א]]&lt;/noinclude&gt;</div></td></tr> </table>

ש. א. https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9C%D7%98&diff=1572&oldid=prev 2024-06-26T13:55:39Z

<p>גרסה אחת יובאה</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:55, 26 ביוני 2024</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div> </td></tr></table>

יוסף בן מלמד https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9C%D7%98&diff=1571&oldid=prev 2024-06-02T20:28:46Z

<p></p> <p><b>דף חדש</b></p><div>&#039;&#039;&#039;פרק לט ומפני&#039;&#039;&#039; זה גם כן נקראים ה[[מלאכים]] בשם חיות ובהמות כדכתיב &quot;ופני אריה אל הימין&quot; וגו&#039; &quot;ופני שור מהשמאל&quot; וגו&#039; לפי שאינם בעלי בחירה ויראתם ואהבתם היא טבעית להם כמו שנאמר ב[[רעיא מהימנא]] פרשת פנחס ולכן מעלת הצדיקים גדולה מהם כי מדור נשמות הצדיקים הוא ב[[עולם הבריאה]] ומדור המלאכים ב[[עולם היצירה]]*:{{תניא הגהה|*(והיינו בסתם מלאכים אבל יש מלאכים עליונים ב[[עולם הבריאה]] שעבודתם בדחילו ורחימו שכליים כמו שאיתא בר&quot;מ שם שיש שני מיני חיות הקדש טבעיים ושכליים וכמו שאיתא בע&quot;ח):}}וההבדל שביניהם הוא כי ב[[עולם היצירה]] מאירות שם [[מידות|מדותיו]] של אין סוף ברוך הוא לבדן שהן אהבתו ופחדו ויראתו כו&#039;. וכמו שנאמר [ב[[תיקונים]] ו[[עץ חיים]]] ד[[שית ספירין מקננין ביצירה]] ולכן זאת היא עבודת המלאכים תמיד יומם ולילה לא ישקוטו לעמוד ביראה ופחד וכו&#039; והיינו כל מחנה [[גבריאל]] שמהשמאל ועבודת מחנה [[מיכאל]] היא האהבה כו&#039;. אבל ב[[עולם הבריאה]] מאירות שם חכמתו ובינתו ודעתו של אין סוף ברוך הוא שהן מקור המדות ואם ושרש להן וכדאיתא ב[[תיקונים]] ד[[אימא עילאה מקננא בתלת ספירן בכרסיא]] שהוא [[עולם הבריאה]] ולכן הוא מדור נשמות הצדיקים עובדי ה&#039; בדחילו ורחימו הנמשכות מן [[הבינה]] ודעת ד[[גדולת ה&#039;|גדולת אין סוף ברוך הוא]] שאהבה זו נקרא [[רעותא דלבא]] כנ&quot;ל ומרעותא דלבא נעשה לבוש לנשמה ב[[עולם הבריאה]] שהוא [[גן עדן העליון]] כדלקמן וכמו שנאמר ב[[זהר]] ויקהל אך היינו דווקא נשמות ממש שהן בחינת [[מוחין דגדלות]] אין סוף ברוך הוא אבל בחינת ה[[רוח (חלק הנפש)|רוח]] של הצדיקים וכן שאר כל נשמות ישראל שעבדו את ה&#039; ב[[דחילו ורחימו]] המסותרות בלב כללות ישראל אין עולות לשם רק ב[[שבת]] ו[[ראש חודש]] לבד דרך העמוד שמ[[גן עדן התחתון]] ל[[גן עדן העליון]] שהוא [[עולם הבריאה]] הנקרא [[גן עדן העליון]] להתענג על ה&#039; וליהנות מ[[זיו השכינה]] כי אין הנאה ותענוג לשכל נברא אלא במה שמשכיל ומבין ויודע ומשיג בשכלו ובינתו מה שאפשר לו להבין ולהשיג מאור אין סוף ברוך הוא על ידי חכמתו ובינתו יתברך המאירות שם ב[[עולם הבריאה]] ומה שזוכות נשמות אלו לעלות למעלה מהמלאכים אף שעבדו בדחילו ורחימו טבעיים לבד היינו מפני שעל ידי דחילו ורחימו שלהם [[אתכפיא סטרא אחרא]] המלובשת בגופם בין בבחינת סור מרע לכבוש התאוות ולשברן ובין בבחינת ועשה טוב כנ&quot;ל והם היו בעלי בחירה לבחור ברע ח&quot;ו ובחרו בטוב לאכפיא לסטרא אחרא לאסתלקא יקרא דקודשא בריך הוא כו&#039; כיתרון האור כו&#039; כנ&quot;ל והנה כל זה הוא במדור הנשמות ומקום עמידתן אך תורתן ועבודתן נכללות ממש ב[[עשר ספירות]] שהן בחינת אלהות ואור אין סוף מתייחד בהן בתכלית היחוד והיינו בעשר ספירות דבריאה על ידי דחילו ורחימו שכליים ובעשר ספירות ד[[יצירה]] על ידי דחילו ורחימו טבעיים ובתוכן מלובשות עשר ספירות ד[[אצילות]] ומיוחדות בהן בתכלית ועשר ספירות דאצילות מיוחדות בתכלית במאצילן אין סוף ברוך הוא מה שאין כן הנשמות אינן נכללות באלהות דעשר ספירות אלא עומדות בהיכלות ומדורין דבריאה או יצירה ונהנין מזיו ה[[שכינה]] הוא אור אין סוף ברוך הוא המיוחד בעשר ספירות דבריאה או דיצירה והוא זיו תורתן ועבודתן ממש [ע&#039; [[זהר]] ויקהל דר&quot;י] כי שכר מצוה היא מצוה עצמה: <br /> <br /> ו[[עולם האצילות]] שהוא למעלה מהשכל וההשגה וההבנה לשכל נברא כי חכמתו ובינתו ודעתו של אין סוף ברוך הוא מיוחדות שם בו בתכלית היחוד ביחוד עצום ונפלא ביתר שאת ויתר עז לאין קץ מב[[עולם הבריאה]] כי שם ירדו להאיר בבחינת צמצום כדי שיוכלו שכלים נבראים לקבל מהן [[חב&quot;ד (ספירות)|חב&quot;ד]] לידע את ה&#039; ולהבין ולהשיג איזו השגה באור אין סוף ברוך הוא כפי כח שכלים הנבראים שהם בעלי גבול ותכלית שלא יתבטלו במציאותם ולא יהיו בגדר נבראים כלל רק יחזרו למקורם ושרשם שהוא בחינת אלהות ממש. והנה צמצום זה היא סבת ההארה שמאירות שם חב&quot;ד של אין סוף ברוך הוא לנשמות אלו בעולם הבריאה. מה שאין כן באצילות שאינם בבחינת צמצום כל כך אי אפשר לשכלים נבראים לקבל מהן ולכן לית מחשבתא דילהון תפיסא שם כלל לכן הוא מדור לצדיקים הגדולים שעבודתם היא למעלה מעלה אפילו מבחינת דחילו ורחימו הנמשכות מן [[הבינה]] ודעת בגדולתו יתברך כמו ש[[עולם האצילות]] הוא למעלה מעלה מבחינת בינה ודעת לשכל נברא אלא עבודתם היתה בבחינת [[מרכבה]] ממש לא&quot;ס ברוך הוא וליבטל אליו במציאות ולהכלל באורו יתברך הם וכל אשר להם על ידי קיום ה[[תורה]] וה[[מצות]] על דרך שאמרו [[האבות הן הן המרכבה]] והיינו לפי שכל ימיהם היתה זאת עבודתם. אך מי ששרש נשמתו קטן מהכיל עבודה תמה זו ליבטל וליכלל באורו יתברך בעבודתו בקביעות רק לפרקים ועתים שהם עת רצון למעלה וכמו בתפילת [[שמונה עשרה]] שהיא באצילות ובפרט בהשתחוואות שבה שכל השתחוואה היא בבחינת אצילות [כמו שנאמר ב[[פרי עץ חיים]] בקבלת שבת] כי היא ענין [[ביטול]] באורו יתברך להיות חשיב קמיה כלא ממש אזי גם כן עיקר קביעות נשמתו הוא ב[[עולם הבריאה]] [רק לפרקים בעת רצון תעלה נשמתו לאצילות בבחינת [[מים נוקבין]] כידוע לי&quot;ח]: <br /> <br /> והנה שכר מצוה מצוה פירוש שמשכרה נדע מהותה ומדרגתה ואין לנו עסק בנסתרות שהם צדיקים הגדולים שהם בבחינת [[מרכבה]] רק הנגלות לנו שאחריהם כל אדם ימשוך לידע נאמנה מהות ומדרגת [[עבודת ה&#039;]] בדחילו ורחימו בהתגלות לבו הנמשכות מן [[הבינה]] ודעת ב[[גדולת אין סוף ברוך הוא]] מקומה ב[[עשר ספירות]] דבריאה ועבודה בדחילו ורחימו הטבעיים שבמוחו בעשר ספירות ד[[יצירה]] אבל עבודה בלי התעוררות [[דחילו ורחימו]] אפילו במוחו בבחינת גילוי דהיינו לעורר ה[[אהבה הטבעית]] המסותרת בלב להוציאה מההעלם והסתר הלב אל הגילוי אפילו במוחו ותעלומות לבו על כל פנים רק היא נשארת מסותרת בלב כתולדתה כמו שהיתה קודם העבודה הרי עבודה זו נשארת למטה בעולם הפירוד הנקרא חיצוניות העולמות ואין בה כח לעלות וליכלל ביחודו יתברך שהן עשר ספירות הקדושות וכמו שנאמר ב[[תיקונים]] דבלא [[דחילו ורחימו]] לא פרחא לעילא ולא יכלא לסלקא ולמיקם קדם ה&#039;. והיינו אפילו אם אינו עוסק שלא לשמה ממש לשום איזו פניה ח&quot;ו אלא כמו שנאמר ותהי יראתם אותי מצות אנשים מלומדה פירוש מחמת הרגל שהורגל מקטנותו שהרגילו ולימדו אביו ורבו לירא את ה&#039; ולעבדו ואינו עוסק לשמה ממש כי לשמה ממש אי אפשר בלא התעוררות דחילו ורחימו הטבעיים על כל פנים להוציאן מהסתר הלב אל הגילוי במוח ותעלומות לבו על כל פנים כי כמו שאין אדם עושה דבר בשביל חבירו למלאת רצונו אלא אם כן אוהבו או ירא ממנו כך אי אפשר לעשות לשמו יתברך באמת למלאת רצונו לבד בלי זכרון והתעוררות אהבתו ויראתו כלל במוחו ומחשבתו ותעלומות לבו על כל פנים וגם אהבה לבדה אינה נקראת בשם עבודה בלי [[יראה תתאה]] לפחות שהיא מסותרת בלב כל ישראל כמו שיתבאר לקמן וכשעוסק שלא לשמה ממש לשום איזו פניה לכבוד עצמו כגון להיות תלמיד חכם וכהאי גוונא אזי אותה פניה שמצד ה[[קליפת נוגה|קליפה דנוגה]] מתלבשת בתורתו והתורה היא בבחינת גלות בתוך הקליפה לפי שעה עד אשר יעשה תשובה שמביאה רפואה לעולם שבשובו אל ה&#039; גם תורתו שבה עמו ולכן אמרו רז&quot;ל לעולם יעסוק אדם וכו&#039; שמתוך שלא לשמה בא לשמה בודאי שבודאי סופו לעשות [[תשובה]] ב[[גלגולי נשמות|גלגול זה]] או בגלגול אחר כי לא ידח ממנו נדח אך כשעושה סתם לא לשמה ולא שלא לשמה אין הדבר תלוי בתשובה אלא מיד שחוזר ולומד דבר זה לשמה הרי גם מה שלמד בסתם מתחבר ומצטרף ללימוד זה ופרחא לעילא מאחר שלא נתלבש בו עדיין שום קליפה דנוגה ולכן לעולם יעסוק אדם כו&#039; וכן הענין בתפלה שלא בכוונה כמו שאיתא ב[[זהר]]:&lt;noinclude&gt;[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|א]]&lt;/noinclude&gt;</div>

חב"דטקסט>ב. שורה