https://text.chabadpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA%3A%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90%2F%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9E 2026-05-13T07:06:11Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.40.3 https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9E&diff=20340&oldid=prev 2025-08-03T19:19:22Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־22:19, 3 באוגוסט 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''פרק מ אך''' כל זמן שלא חזר ולמד דבר זה לשמה אין לימודו עולה אפי' בי"ס המאירות בעולם היצירה והעשיה כי הספירות הן בחי' אלהות ובהן מתלבש ומתייחד אור א"ס ב"ה ממש ובלא דחילו ורחימו לא יכלא לסלקא ולמיקם קדם ה' כמ"ש בתיקונים רק לימודו עולה להיכלות ומדורין שהן חיצוניות העולמות שבהן עומדים המלאכים וכמ"ש הרח"ו ז"ל בשער הנבוא' פ"ב שמהתורה שלא בכוונה נבראים מלאכים בעולם היצירה ומהמצות בלי כוונה נבראים מלאכים בעולם העשייה וכל המלאכים הם בעלי חומר וצורה אבל תורה שלא לשמה ממש כגון להיות ת"ח וכה"ג אינה עולה כלל למעלה אפי' להיכלו' ומדור המלאכים דקדושה אלא נשארת למטה בעוה"ז הגשמי שהוא מדור הקליפות* {{תניא הגהה|*(כמו שכתב בזהר ח"ג דף ל"א ע"ב ודף קכ"א עמוד ב' עי' שם ההיא מלה סלקא ובקעא רקיעין כו' ואתער מה דאתער אי טב טב כו' ע"ש ודף ק"ה ע"א מלה דאורייתא אתעביד מיניה קלא וסליק כו' וד' קס"ח ע"ב קלין דאורייתא וצלותא בקעין רקיעין כו'):}} וכמ"ש בזהר על פסוק מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמול תחת השמש דאפילו עמלא דאורייתא אי עביד בגין יקריה כו' וז"ש אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו פי' שלא נשאר למטה בעוה"ז. ואף דאורייתא וקב"ה כולא חד שהוא ורצונו אחד הרי קב"ה איהו ממלא כל עלמין בשוה ואעפ"כ אין העולמות שוים במעלתם והשינוי הוא מהמקבלים בב' בחי' הא' שהעליונים מקבלים הארה יותר גדולה לאין קץ מהתחתונים והשנית שמקבלים בלי לבושים ומסכים רבים כ"כ כבתחתונים ועוה"ז הוא עולם השפל בב' בחי' כי ההארה שבו מצומצמת מאד עד קצה האחרון ולכן הוא חומרי וגשמי וגם זאת היא בלבושים ומסכים רבים עד שנתלבשה בקליפת נוגה להחיות כל דברים הטהורים שבעוה"ז ובכללם הוא נפש החיונית המדברת שבאדם ולכן כשמדברת דברי תורה ותפלה בלא כוונה אף שהן אותיות קדושות ואין קליפת נוגה שבנפש החיונית מסך מבדיל כלל להסתיר ולכסות על קדושתו ית' המלובשת בהן כמו שהיא מסתרת ומכסה על קדושתו ית' שבנפש החיונית כשמדברת דברים בטלי' ושבנפש החיונית שבשאר בעלי חיים הטהורים דאף דלית אתר פנוי מיני' מ"מ איהו סתימו דכל סתימין ונק' אל מסתתר וגם ההארה והתפשטות החיות ממנו ית' מסתתרת בלבושים ומסכים רבים ועצומים עד שנתלבשה ונסתתרה בלבוש נוגה משא"כ באותיות הקדושות של דברי תורה ותפלה דאדרבה קליפת נוגה מתהפכת לטוב ונכללת בקדושה זו כנ"ל מ"מ ההארה שבהן מקדושתו ית' היא בבחי' צמצום עד קצה האחרון מאחר שהקול והדבור הוא גשמי אבל בתפלה בכוונה ותורה בכוונה לשמה הרי הכוונה מתלבשת באותיות הדבור הואיל והיא מקור ושרש להן שמחמתה ובסיבתה הוא מדבר אותיות אלו לכן היא מעלה אותן עד מקומה בי"ס דיצירה או דבריאה לפי מה שהיא הכוונה בדחילו ורחימו שכליים או טבעיים כו' כנ"ל ושם מאיר ומתגלה אור א"ס ב"ה שהוא רצון העליון ב"ה המלובש באותיות התורה שלומד ובכוונתן או בתפלה ובכוונתה או במצוה ובכוונתה בהארה גדולה לאין קץ מה שלא יכול להאיר ולהתגלות כלל בעוד האותיות והמצוה בעוה"ז הגשמי לא מינה ולא מקצתה עד עת קץ הימין שיתעלה העולם מגשמיותו ונגלה כבוד ה' וגו' כנ"ל באריכות* {{תניא הגהה|*(ושם מאיר ומתגלה גם כן היחוד העליון הנעשה בכל מצוה ותלמוד תורה שהוא יחוד מדותיו יתברך שנכללות זו בזו ונמתקות הגבורות בחסדים על ידי עת רצון העליון אין סוף ברוך הוא המאיר ומתגלה בבחינת גילוי רב ועצום באתערותא דלתתא היא עשיית המצוה או עסק התורה שבהן מלובש רצון העליון אין סוף ברוך הוא אך עיקר היחוד הוא למעלה מעלה בעולם האצילות ששם הוא מהות ועצמות מדותיו יתברך מיוחדות במאצילן אין סוף ברוך הוא ושם הוא מהות ועצמות רצון העליון אין סוף ברוך הוא והארתן לבד היא מאירה בבי"ע בכל עולם מהן לפי מעלתו ואף שנפש האדם העוסק בתורה ומצוה זו אינה מאצילות מכל מקום הרי רצון העליון המלובש במצוה זו והוא הוא עצמו הדבר הלכה והתורה שעוסק בה הוא אלהות ואור אין סוף המאציל ברוך הוא שהוא ורצונו אחד וברצונו יתברך האציל מדותיו המיוחדות בו יתברך ועל ידי גילוי רצונו המתגלה על ידי עסק תורה ומצוה זו הן נכללות זו בזו ונמתקות הגבורות בחסדים בעת רצון זו):}} ובזה יובן היטב הא דדחילו ורחימו נקראי' גדפין ד"מ כדכתי' ובשתים יעופף [וכמ"ש הרח"ו ז"ל בשער היחודים פי"א] שהכנפים בעוף הן זרועות האדם כו' ובתיקונים פי' שהעוסקים בתורה ומצות בדחילו ורחימו נקראים בנים ואם לאו נק' אפרוחים דלא יכלין לפרחא* {{תניא הגהה|*(ובתיקון מ"ה דעופא הוא מט"ט רישא דיליה יו"ד וגופא וא"ו ותרין גדפין ה"א ה"א כו' והיינו עולם היצירה שנקרא מט"ט ובו הן גופי הלכות שבמשנה ורישא דיליה הן המוחין ובחינת חב"ד שהן פנימיות ההלכות וסודן וטעמיהן ותרין גדפין דחילו ורחימו הן ה' עילאה שהיא רחימו וה' תתאה היא יראה תתאה עול מלכות שמים ופחד ה' כפחד המלך דרך משל שהיא יראה חיצונית ונגלית מה שאין כן יראה עילאה ירא בושת היא מהנסתרות לה' אלהינו והיא בחכמה עילאה יו"ד של שם הוי"ה ברוך הוא כמו שכתב בר"מ):}} כי כמו שכנפי העוף אינם עיקר העוף ואין חיותו תלוי בהם כלל כדתנן ניטלו אגפיה כשרה והעיקר הוא ראשו וכל גופו והכנפיי' אינם רק משמשים לראשו וגופו לפרחא בהון וכך ד"מ התורה ומצות הן עיקר היחוד העליון ע"י גילוי רצון העליון המתגלה על ידיהן והדחילו ורחימו הם מעלים אותן למקום שיתגלה בו הרצון אור אין סוף ברוך הוא והיחוד שהן יצירה ובריאה* {{תניא הגהה|*(או אפילו בעשיה בעשר ספירות דקדושה מקום מצות מעשיות וכן מקרא אבל במשנה מתגלה היחוד ואור אין סוף ברוך הוא ביצירה ובתלמוד בבריאה דהיינו שבלימוד מקרא מתפשט היחוד ואור אין סוף ברוך הוא מאצילות עד העשיה ובמשנה עד היצירה לבדה ובתלמוד עד הבריאה לבדה כי כולן באצילות אבל קבלה אינה מתפשטת כלל מאצילות לבי"ע כמו שכתב בפרי עץ חיים):}} והנה אף דדחילו ורחימו הם ג"כ מתרי"ג מצות אעפ"כ נקראין גדפין להיות כי תכלית האהבה היא העבודה מאהבה ואהבה בלי עבודה היא אהבה בתענוגים להתענג על ה' מעין עוה"ב וקבלת שכר והיום לעשות' כתי' ולמחר לקבל שכרם ומי שלא הגיע למדה זו לטעום מעין עוה"ב אלא עדיין נפשו שוקקה וצמאה לה' וכלתה אליו כל היום ואינו מרוה צמאונו במי התורה שלפניו הרי זה כמי שעומד בנהר וצועק מים מים לשתות כמו שקובל עליו הנביא הוי כל צמא לכו למים. כי לפי פשוטו אינו מובן דמי שהוא צמא ומתאווה ללמוד פשיטא שילמוד מעצמו ולמה לו לנביא לצעוק עליו הוי וכמ"ש במ"א באריכות:&lt;noinclude&gt;[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|א]]&lt;/noinclude&gt;</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''פרק מ אך''' כל זמן שלא חזר ולמד דבר זה לשמה אין לימודו עולה אפי' בי"ס המאירות בעולם היצירה והעשיה כי הספירות הן בחי' אלהות ובהן מתלבש ומתייחד אור א"ס ב"ה ממש ובלא דחילו ורחימו לא יכלא לסלקא ולמיקם קדם ה' כמ"ש בתיקונים רק לימודו עולה להיכלות ומדורין שהן חיצוניות העולמות שבהן עומדים המלאכים וכמ"ש הרח"ו ז"ל בשער הנבוא' פ"ב שמהתורה שלא בכוונה נבראים מלאכים בעולם היצירה ומהמצות בלי כוונה נבראים מלאכים בעולם העשייה וכל המלאכים הם בעלי חומר וצורה אבל תורה שלא לשמה ממש כגון להיות ת"ח וכה"ג אינה עולה כלל למעלה אפי' להיכלו' ומדור המלאכים דקדושה אלא נשארת למטה בעוה"ז הגשמי שהוא מדור הקליפות* {{תניא הגהה|*(כמו שכתב בזהר ח"ג דף ל"א ע"ב ודף קכ"א עמוד ב' עי' שם ההיא מלה סלקא ובקעא רקיעין כו' ואתער מה דאתער אי טב טב כו' ע"ש ודף ק"ה ע"א מלה דאורייתא אתעביד מיניה קלא וסליק כו' וד' קס"ח ע"ב קלין דאורייתא וצלותא בקעין רקיעין כו'):}} וכמ"ש בזהר על פסוק מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמול תחת השמש דאפילו עמלא דאורייתא אי עביד בגין יקריה כו' וז"ש אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו פי' שלא נשאר למטה בעוה"ז. ואף דאורייתא וקב"ה כולא חד שהוא ורצונו אחד הרי קב"ה איהו ממלא כל עלמין בשוה ואעפ"כ אין העולמות שוים במעלתם והשינוי הוא מהמקבלים בב' בחי' הא' שהעליונים מקבלים הארה יותר גדולה לאין קץ מהתחתונים והשנית שמקבלים בלי לבושים ומסכים רבים כ"כ כבתחתונים ועוה"ז הוא עולם השפל בב' בחי' כי ההארה שבו מצומצמת מאד עד קצה האחרון ולכן הוא חומרי וגשמי וגם זאת היא בלבושים ומסכים רבים עד שנתלבשה בקליפת נוגה להחיות כל דברים הטהורים שבעוה"ז ובכללם הוא נפש החיונית המדברת שבאדם ולכן כשמדברת דברי תורה ותפלה בלא כוונה אף שהן אותיות קדושות ואין קליפת נוגה שבנפש החיונית מסך מבדיל כלל להסתיר ולכסות על קדושתו ית' המלובשת בהן כמו שהיא מסתרת ומכסה על קדושתו ית' שבנפש החיונית כשמדברת דברים בטלי' ושבנפש החיונית שבשאר בעלי חיים הטהורים דאף דלית אתר פנוי מיני' מ"מ איהו סתימו דכל סתימין ונק' אל מסתתר וגם ההארה והתפשטות החיות ממנו ית' מסתתרת בלבושים ומסכים רבים ועצומים עד שנתלבשה ונסתתרה בלבוש נוגה משא"כ באותיות הקדושות של דברי תורה ותפלה דאדרבה קליפת נוגה מתהפכת לטוב ונכללת בקדושה זו כנ"ל מ"מ ההארה שבהן מקדושתו ית' היא בבחי' צמצום עד קצה האחרון מאחר שהקול והדבור הוא גשמי אבל בתפלה בכוונה ותורה בכוונה לשמה הרי הכוונה מתלבשת באותיות הדבור הואיל והיא מקור ושרש להן שמחמתה ובסיבתה הוא מדבר אותיות אלו לכן היא מעלה אותן עד מקומה בי"ס דיצירה או דבריאה לפי מה שהיא הכוונה בדחילו ורחימו שכליים או טבעיים כו' כנ"ל ושם מאיר ומתגלה אור א"ס ב"ה שהוא רצון העליון ב"ה המלובש באותיות התורה שלומד ובכוונתן או בתפלה ובכוונתה או במצוה ובכוונתה בהארה גדולה לאין קץ מה שלא יכול להאיר ולהתגלות כלל בעוד האותיות והמצוה בעוה"ז הגשמי לא מינה ולא מקצתה עד עת קץ הימין שיתעלה העולם מגשמיותו ונגלה כבוד ה' וגו' כנ"ל באריכות*{{תניא הגהה|*(ושם מאיר ומתגלה גם כן היחוד העליון הנעשה בכל מצוה ותלמוד תורה שהוא יחוד מדותיו יתברך שנכללות זו בזו ונמתקות הגבורות בחסדים על ידי עת רצון העליון אין סוף ברוך הוא המאיר ומתגלה בבחינת גילוי רב ועצום באתערותא דלתתא היא עשיית המצוה או עסק התורה שבהן מלובש רצון העליון אין סוף ברוך הוא אך עיקר היחוד הוא למעלה מעלה בעולם האצילות ששם הוא מהות ועצמות מדותיו יתברך מיוחדות במאצילן אין סוף ברוך הוא ושם הוא מהות ועצמות רצון העליון אין סוף ברוך הוא והארתן לבד היא מאירה בבי"ע בכל עולם מהן לפי מעלתו ואף שנפש האדם העוסק בתורה ומצוה זו אינה מאצילות מכל מקום הרי רצון העליון המלובש במצוה זו והוא הוא עצמו הדבר הלכה והתורה שעוסק בה הוא אלהות ואור אין סוף המאציל ברוך הוא שהוא ורצונו אחד וברצונו יתברך האציל מדותיו המיוחדות בו יתברך ועל ידי גילוי רצונו המתגלה על ידי עסק תורה ומצוה זו הן נכללות זו בזו ונמתקות הגבורות בחסדים בעת רצון זו):}} ובזה יובן היטב הא דדחילו ורחימו נקראי' גדפין ד"מ כדכתי' ובשתים יעופף [וכמ"ש הרח"ו ז"ל בשער היחודים פי"א] שהכנפים בעוף הן זרועות האדם כו' ובתיקונים פי' שהעוסקים בתורה ומצות בדחילו ורחימו נקראים בנים ואם לאו נק' אפרוחים דלא יכלין לפרחא*{{תניא הגהה|*(ובתיקון מ"ה דעופא הוא מט"ט רישא דיליה יו"ד וגופא וא"ו ותרין גדפין ה"א ה"א כו' והיינו עולם היצירה שנקרא מט"ט ובו הן גופי הלכות שבמשנה ורישא דיליה הן המוחין ובחינת חב"ד שהן פנימיות ההלכות וסודן וטעמיהן ותרין גדפין דחילו ורחימו הן ה' עילאה שהיא רחימו וה' תתאה היא יראה תתאה עול מלכות שמים ופחד ה' כפחד המלך דרך משל שהיא יראה חיצונית ונגלית מה שאין כן יראה עילאה ירא בושת היא מהנסתרות לה' אלהינו והיא בחכמה עילאה יו"ד של שם הוי"ה ברוך הוא כמו שכתב בר"מ):}} כי כמו שכנפי העוף אינם עיקר העוף ואין חיותו תלוי בהם כלל כדתנן ניטלו אגפיה כשרה והעיקר הוא ראשו וכל גופו והכנפיי' אינם רק משמשים לראשו וגופו לפרחא בהון וכך ד"מ התורה ומצות הן עיקר היחוד העליון ע"י גילוי רצון העליון המתגלה על ידיהן והדחילו ורחימו הם מעלים אותן למקום שיתגלה בו הרצון אור אין סוף ברוך הוא והיחוד שהן יצירה ובריאה*{{תניא הגהה|*(או אפילו בעשיה בעשר ספירות דקדושה מקום מצות מעשיות וכן מקרא אבל במשנה מתגלה היחוד ואור אין סוף ברוך הוא ביצירה ובתלמוד בבריאה דהיינו שבלימוד מקרא מתפשט היחוד ואור אין סוף ברוך הוא מאצילות עד העשיה ובמשנה עד היצירה לבדה ובתלמוד עד הבריאה לבדה כי כולן באצילות אבל קבלה אינה מתפשטת כלל מאצילות לבי"ע כמו שכתב בפרי עץ חיים):}} והנה אף דדחילו ורחימו הם ג"כ מתרי"ג מצות אעפ"כ נקראין גדפין להיות כי תכלית האהבה היא העבודה מאהבה ואהבה בלי עבודה היא אהבה בתענוגים להתענג על ה' מעין עוה"ב וקבלת שכר והיום לעשות' כתי' ולמחר לקבל שכרם ומי שלא הגיע למדה זו לטעום מעין עוה"ב אלא עדיין נפשו שוקקה וצמאה לה' וכלתה אליו כל היום ואינו מרוה צמאונו במי התורה שלפניו הרי זה כמי שעומד בנהר וצועק מים מים לשתות כמו שקובל עליו הנביא הוי כל צמא לכו למים. כי לפי פשוטו אינו מובן דמי שהוא צמא ומתאווה ללמוד פשיטא שילמוד מעצמו ולמה לו לנביא לצעוק עליו הוי וכמ"ש במ"א באריכות:&lt;noinclude&gt;[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|א]]&lt;/noinclude&gt;</div></td></tr> </table>

ש. א. https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9E&diff=20292&oldid=prev 2025-08-03T18:33:48Z

<p>הפעיל הגנה על הדף &quot;<a href="/index.php/%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9E" title="תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק מ">תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק מ</a>&quot;: הדף מושלם ולא אמורים לעשות בו שינויים ([עריכה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן) [העברה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן))</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־21:33, 3 באוגוסט 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div> </td></tr></table>

ש. א. https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9E&diff=20291&oldid=prev 2025-08-03T18:33:27Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־21:33, 3 באוגוסט 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''פרק מ אך''' כל זמן שלא חזר ולמד דבר זה לשמה אין לימודו עולה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אפילו בעשר ספירות </del>המאירות בעולם היצירה והעשיה כי הספירות הן <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בחינת </del>אלהות ובהן מתלבש ומתייחד אור <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אין סוף ברוך הוא </del>ממש ובלא דחילו ורחימו לא יכלא לסלקא ולמיקם קדם ה' <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כמו שנאמר </del>בתיקונים רק לימודו עולה להיכלות ומדורין שהן חיצוניות העולמות שבהן עומדים המלאכים <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וכמו שאמר </del>הרח"ו ז"ל בשער <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הנבואה </del>פ"ב שמהתורה שלא בכוונה נבראים מלאכים בעולם היצירה ומהמצות בלי כוונה נבראים מלאכים בעולם העשייה וכל המלאכים הם בעלי חומר וצורה אבל תורה שלא לשמה ממש כגון להיות <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תלמיד חכם </del>וכה"ג אינה עולה כלל למעלה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אפילו להיכלות </del>ומדור המלאכים דקדושה אלא נשארת למטה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בעולם הזה </del>הגשמי שהוא מדור הקליפות* {{תניא הגהה|*(כמו שכתב בזהר ח"ג דף ל"א ע"ב ודף קכ"א עמוד ב' עי' שם ההיא מלה סלקא ובקעא רקיעין כו' ואתער מה דאתער אי טב טב כו' ע"ש ודף ק"ה ע"א מלה דאורייתא אתעביד מיניה קלא וסליק כו' וד' קס"ח ע"ב קלין דאורייתא וצלותא בקעין רקיעין כו'):}} <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וכמו שנאמר </del>בזהר על פסוק מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמול תחת השמש דאפילו עמלא דאורייתא אי עביד בגין יקריה כו' <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וזהו שנאמר </del>אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פירוש </del>שלא נשאר למטה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בעולם הזה</del>. ואף דאורייתא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וקודשא בריך הוא </del>כולא חד שהוא ורצונו אחד הרי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">קודשא בריך הוא </del>איהו ממלא כל עלמין בשוה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ואף על פי כן </del>אין העולמות שוים במעלתם והשינוי הוא מהמקבלים <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בשני בחינות האחד </del>שהעליונים מקבלים הארה יותר גדולה לאין קץ מהתחתונים והשנית שמקבלים בלי לבושים ומסכים רבים <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כל כך </del>כבתחתונים <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ועולם הזה </del>הוא עולם השפל <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בשני בחינות </del>כי ההארה שבו מצומצמת מאד עד קצה האחרון ולכן הוא חומרי וגשמי וגם זאת היא בלבושים ומסכים רבים עד שנתלבשה בקליפת נוגה להחיות כל דברים הטהורים <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שבעולם הזה </del>ובכללם הוא נפש החיונית המדברת שבאדם ולכן כשמדברת דברי תורה ותפלה בלא כוונה אף שהן אותיות קדושות ואין קליפת נוגה שבנפש החיונית מסך מבדיל כלל להסתיר ולכסות על קדושתו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יתברך </del>המלובשת בהן כמו שהיא מסתרת ומכסה על קדושתו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יתברך </del>שבנפש החיונית כשמדברת דברים <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בטלים </del>ושבנפש החיונית שבשאר בעלי חיים הטהורים דאף דלית אתר פנוי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מיניה מכל מקום </del>איהו סתימו דכל סתימין <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ונקרא </del>אל מסתתר וגם ההארה והתפשטות החיות ממנו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יתברך </del>מסתתרת בלבושים ומסכים רבים ועצומים עד שנתלבשה ונסתתרה בלבוש נוגה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מה שאין כן </del>באותיות הקדושות של דברי תורה ותפלה דאדרבה קליפת נוגה מתהפכת לטוב ונכללת בקדושה זו כנ"ל <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מכל מקום </del>ההארה שבהן מקדושתו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יתברך </del>היא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בבחינת </del>צמצום עד קצה האחרון מאחר שהקול והדבור הוא גשמי אבל בתפלה בכוונה ותורה בכוונה לשמה הרי הכוונה מתלבשת באותיות הדבור הואיל והיא מקור ושרש להן שמחמתה ובסיבתה הוא מדבר אותיות אלו לכן היא מעלה אותן עד מקומה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בעשר ספירות </del>דיצירה או דבריאה לפי מה שהיא הכוונה בדחילו ורחימו שכליים או טבעיים כו' כנ"ל ושם מאיר ומתגלה אור <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אין סוף ברוך הוא </del>שהוא רצון העליון <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ברוך הוא </del>המלובש באותיות התורה שלומד ובכוונתן או בתפלה ובכוונתה או במצוה ובכוונתה בהארה גדולה לאין קץ מה שלא יכול להאיר ולהתגלות כלל בעוד האותיות והמצוה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בעולם הזה </del>הגשמי לא מינה ולא מקצתה עד עת קץ הימין שיתעלה העולם מגשמיותו ונגלה כבוד ה' וגו' כנ"ל באריכות* {{תניא הגהה|*(ושם מאיר ומתגלה גם כן היחוד העליון הנעשה בכל מצוה ותלמוד תורה שהוא יחוד מדותיו יתברך שנכללות זו בזו ונמתקות הגבורות בחסדים על ידי עת רצון העליון אין סוף ברוך הוא המאיר ומתגלה בבחינת גילוי רב ועצום באתערותא דלתתא היא עשיית המצוה או עסק התורה שבהן מלובש רצון העליון אין סוף ברוך הוא אך עיקר היחוד הוא למעלה מעלה בעולם האצילות ששם הוא מהות ועצמות מדותיו יתברך מיוחדות במאצילן אין סוף ברוך הוא ושם הוא מהות ועצמות רצון העליון אין סוף ברוך הוא והארתן לבד היא מאירה בבי"ע בכל עולם מהן לפי מעלתו ואף שנפש האדם העוסק בתורה ומצוה זו אינה מאצילות מכל מקום הרי רצון העליון המלובש במצוה זו והוא הוא עצמו הדבר הלכה והתורה שעוסק בה הוא אלהות ואור אין סוף המאציל ברוך הוא שהוא ורצונו אחד וברצונו יתברך האציל מדותיו המיוחדות בו יתברך ועל ידי גילוי רצונו המתגלה על ידי עסק תורה ומצוה זו הן נכללות זו בזו ונמתקות הגבורות בחסדים בעת רצון זו):}} ובזה יובן היטב הא דדחילו ורחימו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">נקראים </del>גדפין <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דרך משל כדכתיב </del>"ובשתים יעופף" <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[וכמו שכתב הרב רבנו חיים ויטאל זכרונו לברכה </del>בשער היחודים <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פרק י</del>"א] שהכנפים בעוף הן זרועות האדם כו' ובתיקונים <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פירש </del>שהעוסקים בתורה ומצות בדחילו ורחימו נקראים בנים ואם לאו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">נקראים </del>אפרוחים דלא יכלין לפרחא* {{תניא הגהה|*(ובתיקון מ"ה דעופא הוא מט"ט רישא דיליה יו"ד וגופא וא"ו ותרין גדפין ה"א ה"א כו' והיינו עולם היצירה שנקרא מט"ט ובו הן גופי הלכות שבמשנה ורישא דיליה הן המוחין ובחינת חב"ד שהן פנימיות ההלכות וסודן וטעמיהן ותרין גדפין דחילו ורחימו הן ה' עילאה שהיא רחימו וה' תתאה היא יראה תתאה עול מלכות שמים ופחד ה' כפחד המלך דרך משל שהיא יראה חיצונית ונגלית מה שאין כן יראה עילאה ירא בושת היא מהנסתרות לה' אלהינו והיא בחכמה עילאה יו"ד של שם הוי"ה ברוך הוא כמו שכתב בר"מ):}} כי כמו שכנפי העוף אינם עיקר העוף ואין חיותו תלוי בהם כלל כדתנן ניטלו אגפיה כשרה והעיקר הוא ראשו וכל גופו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">והכנפיים </del>אינם רק משמשים לראשו וגופו לפרחא בהון וכך <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דרך משל </del>התורה ומצות הן עיקר היחוד העליון <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">על ידי </del>גילוי רצון העליון המתגלה על ידיהן והדחילו ורחימו הם מעלים אותן למקום שיתגלה בו הרצון אור אין סוף ברוך הוא והיחוד שהן יצירה ובריאה* {{תניא הגהה|*(או אפילו בעשיה בעשר ספירות דקדושה מקום מצות מעשיות וכן מקרא אבל במשנה מתגלה היחוד ואור אין סוף ברוך הוא ביצירה ובתלמוד בבריאה דהיינו שבלימוד מקרא מתפשט היחוד ואור אין סוף ברוך הוא מאצילות עד העשיה ובמשנה עד היצירה לבדה ובתלמוד עד הבריאה לבדה כי כולן באצילות אבל קבלה אינה מתפשטת כלל מאצילות לבי"ע כמו שכתב בפרי עץ חיים):}} והנה אף דדחילו ורחימו הם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">גם כן </del>מתרי"ג מצות <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אף על פי כן </del>נקראין גדפין להיות כי תכלית האהבה היא העבודה מאהבה ואהבה בלי עבודה היא אהבה בתענוגים להתענג על ה' מעין <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עולם הבא </del>וקבלת שכר והיום <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לעשותם כתיב </del>ולמחר לקבל שכרם ומי שלא הגיע למדה זו לטעום מעין <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עולם הבא </del>אלא עדיין נפשו שוקקה וצמאה לה' וכלתה אליו כל היום ואינו מרוה צמאונו במי התורה שלפניו הרי זה כמי שעומד בנהר וצועק מים מים לשתות כמו שקובל עליו הנביא הוי כל צמא לכו למים. כי לפי פשוטו אינו מובן דמי שהוא צמא ומתאווה ללמוד פשיטא שילמוד מעצמו ולמה לו לנביא לצעוק עליו הוי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וכמו שכתב במקום אחר </del>באריכות:&lt;noinclude&gt;[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|א]]&lt;/noinclude&gt;</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''פרק מ אך''' כל זמן שלא חזר ולמד דבר זה לשמה אין לימודו עולה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אפי' בי"ס </ins>המאירות בעולם היצירה והעשיה כי הספירות הן <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בחי' </ins>אלהות ובהן מתלבש ומתייחד אור <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">א"ס ב"ה </ins>ממש ובלא דחילו ורחימו לא יכלא לסלקא ולמיקם קדם ה' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כמ"ש </ins>בתיקונים רק לימודו עולה להיכלות ומדורין שהן חיצוניות העולמות שבהן עומדים המלאכים <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וכמ"ש </ins>הרח"ו ז"ל בשער <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הנבוא' </ins>פ"ב שמהתורה שלא בכוונה נבראים מלאכים בעולם היצירה ומהמצות בלי כוונה נבראים מלאכים בעולם העשייה וכל המלאכים הם בעלי חומר וצורה אבל תורה שלא לשמה ממש כגון להיות <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ת"ח </ins>וכה"ג אינה עולה כלל למעלה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אפי' להיכלו' </ins>ומדור המלאכים דקדושה אלא נשארת למטה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בעוה"ז </ins>הגשמי שהוא מדור הקליפות* {{תניא הגהה|*(כמו שכתב בזהר ח"ג דף ל"א ע"ב ודף קכ"א עמוד ב' עי' שם ההיא מלה סלקא ובקעא רקיעין כו' ואתער מה דאתער אי טב טב כו' ע"ש ודף ק"ה ע"א מלה דאורייתא אתעביד מיניה קלא וסליק כו' וד' קס"ח ע"ב קלין דאורייתא וצלותא בקעין רקיעין כו'):}} <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וכמ"ש </ins>בזהר על פסוק מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמול תחת השמש דאפילו עמלא דאורייתא אי עביד בגין יקריה כו' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וז"ש </ins>אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פי' </ins>שלא נשאר למטה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בעוה"ז</ins>. ואף דאורייתא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וקב"ה </ins>כולא חד שהוא ורצונו אחד הרי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">קב"ה </ins>איהו ממלא כל עלמין בשוה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ואעפ"כ </ins>אין העולמות שוים במעלתם והשינוי הוא מהמקבלים <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בב' בחי' הא' </ins>שהעליונים מקבלים הארה יותר גדולה לאין קץ מהתחתונים והשנית שמקבלים בלי לבושים ומסכים רבים <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כ"כ </ins>כבתחתונים <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ועוה"ז </ins>הוא עולם השפל <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בב' בחי' </ins>כי ההארה שבו מצומצמת מאד עד קצה האחרון ולכן הוא חומרי וגשמי וגם זאת היא בלבושים ומסכים רבים עד שנתלבשה בקליפת נוגה להחיות כל דברים הטהורים <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שבעוה"ז </ins>ובכללם הוא נפש החיונית המדברת שבאדם ולכן כשמדברת דברי תורה ותפלה בלא כוונה אף שהן אותיות קדושות ואין קליפת נוגה שבנפש החיונית מסך מבדיל כלל להסתיר ולכסות על קדושתו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ית' </ins>המלובשת בהן כמו שהיא מסתרת ומכסה על קדושתו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ית' </ins>שבנפש החיונית כשמדברת דברים <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בטלי' </ins>ושבנפש החיונית שבשאר בעלי חיים הטהורים דאף דלית אתר פנוי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מיני' מ"מ </ins>איהו סתימו דכל סתימין <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ונק' </ins>אל מסתתר וגם ההארה והתפשטות החיות ממנו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ית' </ins>מסתתרת בלבושים ומסכים רבים ועצומים עד שנתלבשה ונסתתרה בלבוש נוגה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">משא"כ </ins>באותיות הקדושות של דברי תורה ותפלה דאדרבה קליפת נוגה מתהפכת לטוב ונכללת בקדושה זו כנ"ל <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מ"מ </ins>ההארה שבהן מקדושתו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ית' </ins>היא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בבחי' </ins>צמצום עד קצה האחרון מאחר שהקול והדבור הוא גשמי אבל בתפלה בכוונה ותורה בכוונה לשמה הרי הכוונה מתלבשת באותיות הדבור הואיל והיא מקור ושרש להן שמחמתה ובסיבתה הוא מדבר אותיות אלו לכן היא מעלה אותן עד מקומה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בי"ס </ins>דיצירה או דבריאה לפי מה שהיא הכוונה בדחילו ורחימו שכליים או טבעיים כו' כנ"ל ושם מאיר ומתגלה אור <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">א"ס ב"ה </ins>שהוא רצון העליון <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב"ה </ins>המלובש באותיות התורה שלומד ובכוונתן או בתפלה ובכוונתה או במצוה ובכוונתה בהארה גדולה לאין קץ מה שלא יכול להאיר ולהתגלות כלל בעוד האותיות והמצוה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בעוה"ז </ins>הגשמי לא מינה ולא מקצתה עד עת קץ הימין שיתעלה העולם מגשמיותו ונגלה כבוד ה' וגו' כנ"ל באריכות* {{תניא הגהה|*(ושם מאיר ומתגלה גם כן היחוד העליון הנעשה בכל מצוה ותלמוד תורה שהוא יחוד מדותיו יתברך שנכללות זו בזו ונמתקות הגבורות בחסדים על ידי עת רצון העליון אין סוף ברוך הוא המאיר ומתגלה בבחינת גילוי רב ועצום באתערותא דלתתא היא עשיית המצוה או עסק התורה שבהן מלובש רצון העליון אין סוף ברוך הוא אך עיקר היחוד הוא למעלה מעלה בעולם האצילות ששם הוא מהות ועצמות מדותיו יתברך מיוחדות במאצילן אין סוף ברוך הוא ושם הוא מהות ועצמות רצון העליון אין סוף ברוך הוא והארתן לבד היא מאירה בבי"ע בכל עולם מהן לפי מעלתו ואף שנפש האדם העוסק בתורה ומצוה זו אינה מאצילות מכל מקום הרי רצון העליון המלובש במצוה זו והוא הוא עצמו הדבר הלכה והתורה שעוסק בה הוא אלהות ואור אין סוף המאציל ברוך הוא שהוא ורצונו אחד וברצונו יתברך האציל מדותיו המיוחדות בו יתברך ועל ידי גילוי רצונו המתגלה על ידי עסק תורה ומצוה זו הן נכללות זו בזו ונמתקות הגבורות בחסדים בעת רצון זו):}} ובזה יובן היטב הא דדחילו ורחימו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">נקראי' </ins>גדפין <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ד</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מ כדכתי' </ins>ובשתים יעופף <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[וכמ"ש הרח</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ו ז"ל </ins>בשער היחודים <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פי</ins>"א] שהכנפים בעוף הן זרועות האדם כו' ובתיקונים <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פי' </ins>שהעוסקים בתורה ומצות בדחילו ורחימו נקראים בנים ואם לאו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">נק' </ins>אפרוחים דלא יכלין לפרחא* {{תניא הגהה|*(ובתיקון מ"ה דעופא הוא מט"ט רישא דיליה יו"ד וגופא וא"ו ותרין גדפין ה"א ה"א כו' והיינו עולם היצירה שנקרא מט"ט ובו הן גופי הלכות שבמשנה ורישא דיליה הן המוחין ובחינת חב"ד שהן פנימיות ההלכות וסודן וטעמיהן ותרין גדפין דחילו ורחימו הן ה' עילאה שהיא רחימו וה' תתאה היא יראה תתאה עול מלכות שמים ופחד ה' כפחד המלך דרך משל שהיא יראה חיצונית ונגלית מה שאין כן יראה עילאה ירא בושת היא מהנסתרות לה' אלהינו והיא בחכמה עילאה יו"ד של שם הוי"ה ברוך הוא כמו שכתב בר"מ):}} כי כמו שכנפי העוף אינם עיקר העוף ואין חיותו תלוי בהם כלל כדתנן ניטלו אגפיה כשרה והעיקר הוא ראשו וכל גופו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">והכנפיי' </ins>אינם רק משמשים לראשו וגופו לפרחא בהון וכך <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ד"מ </ins>התורה ומצות הן עיקר היחוד העליון <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ע"י </ins>גילוי רצון העליון המתגלה על ידיהן והדחילו ורחימו הם מעלים אותן למקום שיתגלה בו הרצון אור אין סוף ברוך הוא והיחוד שהן יצירה ובריאה* {{תניא הגהה|*(או אפילו בעשיה בעשר ספירות דקדושה מקום מצות מעשיות וכן מקרא אבל במשנה מתגלה היחוד ואור אין סוף ברוך הוא ביצירה ובתלמוד בבריאה דהיינו שבלימוד מקרא מתפשט היחוד ואור אין סוף ברוך הוא מאצילות עד העשיה ובמשנה עד היצירה לבדה ובתלמוד עד הבריאה לבדה כי כולן באצילות אבל קבלה אינה מתפשטת כלל מאצילות לבי"ע כמו שכתב בפרי עץ חיים):}} והנה אף דדחילו ורחימו הם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ג"כ </ins>מתרי"ג מצות <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אעפ"כ </ins>נקראין גדפין להיות כי תכלית האהבה היא העבודה מאהבה ואהבה בלי עבודה היא אהבה בתענוגים להתענג על ה' מעין <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עוה"ב </ins>וקבלת שכר והיום <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לעשות' כתי' </ins>ולמחר לקבל שכרם ומי שלא הגיע למדה זו לטעום מעין <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עוה"ב </ins>אלא עדיין נפשו שוקקה וצמאה לה' וכלתה אליו כל היום ואינו מרוה צמאונו במי התורה שלפניו הרי זה כמי שעומד בנהר וצועק מים מים לשתות כמו שקובל עליו הנביא הוי כל צמא לכו למים. כי לפי פשוטו אינו מובן דמי שהוא צמא ומתאווה ללמוד פשיטא שילמוד מעצמו ולמה לו לנביא לצעוק עליו הוי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וכמ"ש במ"א </ins>באריכות:&lt;noinclude&gt;[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|א]]&lt;/noinclude&gt;</div></td></tr> </table>

ש. א. https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9E&diff=20290&oldid=prev 2025-08-03T18:30:53Z

<p>ש. א. העביר את הדף <a href="/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9E%27&amp;action=edit&amp;redlink=1" class="new" title="תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק מ&#039; (הדף אינו קיים)">תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק מ&#039;</a> לשם <a href="/index.php/%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9E" title="תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק מ">תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק מ</a> בלי להשאיר הפניה: כותרת שאינה כתובה נכון</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־21:30, 3 באוגוסט 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div> </td></tr></table>

ש. א. https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9E&diff=15507&oldid=prev 2025-07-14T21:55:44Z

<p>ש. א. העביר את הדף <a href="/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_-_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9E%27&amp;action=edit&amp;redlink=1" class="new" title="תבנית:ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק מ&#039; (הדף אינו קיים)">תבנית:ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק מ&#039;</a> לשם <a href="/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9E%27&amp;action=edit&amp;redlink=1" class="new" title="תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק מ&#039; (הדף אינו קיים)">תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק מ&#039;</a> בלי להשאיר הפניה: כותרת שאינה כתובה נכון</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־00:55, 15 ביולי 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div> </td></tr></table>

ש. א. https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9E&diff=15506&oldid=prev 2025-07-14T21:55:26Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־00:55, 15 ביולי 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''פרק מ אך''' כל זמן שלא חזר ולמד דבר זה לשמה אין לימודו עולה אפילו בעשר ספירות המאירות בעולם היצירה והעשיה כי הספירות הן בחינת אלהות ובהן מתלבש ומתייחד אור אין סוף ברוך הוא ממש ובלא דחילו ורחימו לא יכלא לסלקא ולמיקם קדם ה' כמו שנאמר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[תיקוני זהר|תיקונים]] </del>רק לימודו עולה להיכלות ומדורין שהן חיצוניות העולמות שבהן עומדים המלאכים וכמו שאמר הרח"ו ז"ל בשער הנבואה פ"ב שמהתורה שלא בכוונה נבראים מלאכים בעולם היצירה ומהמצות בלי כוונה נבראים מלאכים בעולם העשייה וכל המלאכים הם בעלי חומר וצורה אבל תורה שלא לשמה ממש כגון להיות תלמיד חכם וכה"ג אינה עולה כלל למעלה אפילו להיכלות ומדור המלאכים דקדושה אלא נשארת למטה בעולם הזה הגשמי שהוא מדור הקליפות* {{תניא הגהה|*(כמו שכתב <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[זהר]] </del>ח"ג דף ל"א ע"ב ודף קכ"א עמוד ב' עי' שם ההיא מלה סלקא ובקעא רקיעין כו' ואתער מה דאתער אי טב טב כו' ע"ש ודף ק"ה ע"א מלה דאורייתא אתעביד מיניה קלא וסליק כו' וד' קס"ח ע"ב קלין דאורייתא וצלותא בקעין רקיעין כו'):}} וכמו שנאמר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[זהר]] </del>על פסוק מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמול תחת השמש דאפילו עמלא דאורייתא אי עביד בגין יקריה כו' וזהו שנאמר אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו פירוש שלא נשאר למטה בעולם הזה. ואף דאורייתא וקודשא בריך הוא כולא חד שהוא ורצונו אחד הרי קודשא בריך הוא איהו ממלא כל עלמין בשוה ואף על פי כן אין העולמות שוים במעלתם והשינוי הוא מהמקבלים בשני בחינות האחד שהעליונים מקבלים הארה יותר גדולה לאין קץ מהתחתונים והשנית שמקבלים בלי לבושים ומסכים רבים כל כך כבתחתונים ועולם הזה הוא עולם השפל בשני בחינות כי ההארה שבו מצומצמת מאד עד קצה האחרון ולכן הוא חומרי וגשמי וגם זאת היא בלבושים ומסכים רבים עד שנתלבשה בקליפת נוגה להחיות כל דברים הטהורים שבעולם הזה ובכללם הוא נפש החיונית המדברת שבאדם ולכן כשמדברת דברי תורה ותפלה בלא כוונה אף שהן אותיות קדושות ואין קליפת נוגה שבנפש החיונית מסך מבדיל כלל להסתיר ולכסות על קדושתו יתברך המלובשת בהן כמו שהיא מסתרת ומכסה על קדושתו יתברך שבנפש החיונית כשמדברת דברים בטלים ושבנפש החיונית שבשאר בעלי חיים הטהורים דאף דלית אתר פנוי מיניה מכל מקום איהו סתימו דכל סתימין ונקרא אל מסתתר וגם ההארה והתפשטות החיות ממנו יתברך מסתתרת בלבושים ומסכים רבים ועצומים עד שנתלבשה ונסתתרה בלבוש נוגה מה שאין כן באותיות הקדושות של דברי תורה ותפלה דאדרבה קליפת נוגה מתהפכת לטוב ונכללת בקדושה זו כנ"ל מכל מקום ההארה שבהן מקדושתו יתברך היא בבחינת צמצום עד קצה האחרון מאחר שהקול והדבור הוא גשמי אבל בתפלה בכוונה ותורה בכוונה לשמה הרי הכוונה מתלבשת באותיות הדבור הואיל והיא מקור ושרש להן שמחמתה ובסיבתה הוא מדבר אותיות אלו לכן היא מעלה אותן עד מקומה בעשר ספירות דיצירה או דבריאה לפי מה שהיא הכוונה בדחילו ורחימו שכליים או טבעיים כו' כנ"ל ושם מאיר ומתגלה אור אין סוף ברוך הוא שהוא רצון העליון ברוך הוא המלובש באותיות התורה שלומד ובכוונתן או בתפלה ובכוונתה או במצוה ובכוונתה בהארה גדולה לאין קץ מה שלא יכול להאיר ולהתגלות כלל בעוד האותיות והמצוה בעולם הזה הגשמי לא מינה ולא מקצתה עד עת קץ הימין שיתעלה העולם מגשמיותו ונגלה כבוד ה' וגו' כנ"ל באריכות* {{תניא הגהה|*(ושם מאיר ומתגלה גם כן היחוד העליון הנעשה בכל מצוה ותלמוד תורה שהוא יחוד מדותיו יתברך שנכללות זו בזו ונמתקות הגבורות בחסדים על ידי עת רצון העליון אין סוף ברוך הוא המאיר ומתגלה בבחינת גילוי רב ועצום באתערותא דלתתא היא עשיית המצוה או עסק התורה שבהן מלובש רצון העליון אין סוף ברוך הוא אך עיקר היחוד הוא למעלה מעלה בעולם האצילות ששם הוא מהות ועצמות מדותיו יתברך מיוחדות במאצילן אין סוף ברוך הוא ושם הוא מהות ועצמות רצון העליון אין סוף ברוך הוא והארתן לבד היא מאירה בבי"ע בכל עולם מהן לפי מעלתו ואף שנפש האדם העוסק בתורה ומצוה זו אינה מאצילות מכל מקום הרי רצון העליון המלובש במצוה זו והוא הוא עצמו הדבר הלכה והתורה שעוסק בה הוא אלהות ואור אין סוף המאציל ברוך הוא שהוא ורצונו אחד וברצונו יתברך האציל מדותיו המיוחדות בו יתברך ועל ידי גילוי רצונו המתגלה על ידי עסק תורה ומצוה זו הן נכללות זו בזו ונמתקות הגבורות בחסדים בעת רצון זו):}} ובזה יובן היטב הא דדחילו ורחימו נקראים גדפין דרך משל כדכתיב "ובשתים יעופף" [וכמו שכתב הרב רבנו חיים ויטאל זכרונו לברכה בשער היחודים פרק י"א] שהכנפים בעוף הן זרועות האדם כו' ובתיקונים פירש שהעוסקים בתורה ומצות בדחילו ורחימו נקראים בנים ואם לאו נקראים אפרוחים דלא יכלין לפרחא* {{תניא הגהה|*(ובתיקון מ"ה דעופא הוא מט"ט רישא דיליה יו"ד וגופא וא"ו ותרין גדפין ה"א ה"א כו' והיינו עולם היצירה שנקרא מט"ט ובו הן גופי הלכות שבמשנה ורישא דיליה הן המוחין ובחינת חב"ד שהן פנימיות ההלכות וסודן וטעמיהן ותרין גדפין דחילו ורחימו הן ה' עילאה שהיא רחימו וה' תתאה היא יראה תתאה עול מלכות שמים ופחד ה' כפחד המלך דרך משל שהיא יראה חיצונית ונגלית מה שאין כן יראה עילאה ירא בושת היא מהנסתרות לה' אלהינו והיא בחכמה עילאה יו"ד של שם הוי"ה ברוך הוא כמו שכתב בר"מ):}} כי כמו שכנפי העוף אינם עיקר העוף ואין חיותו תלוי בהם כלל כדתנן ניטלו אגפיה כשרה והעיקר הוא ראשו וכל גופו והכנפיים אינם רק משמשים לראשו וגופו לפרחא בהון וכך דרך משל התורה ומצות הן עיקר היחוד העליון על ידי גילוי רצון העליון המתגלה על ידיהן והדחילו ורחימו הם מעלים אותן למקום שיתגלה בו הרצון אור אין סוף ברוך הוא והיחוד שהן יצירה ובריאה* {{תניא הגהה|*(או אפילו בעשיה בעשר ספירות דקדושה מקום מצות מעשיות וכן מקרא אבל במשנה מתגלה היחוד ואור אין סוף ברוך הוא ביצירה ובתלמוד בבריאה דהיינו שבלימוד מקרא מתפשט היחוד ואור אין סוף ברוך הוא מאצילות עד העשיה ובמשנה עד היצירה לבדה ובתלמוד עד הבריאה לבדה כי כולן באצילות אבל קבלה אינה מתפשטת כלל מאצילות לבי"ע כמו שכתב <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[פרי </del>עץ חיים<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</del>):}} והנה אף דדחילו ורחימו הם גם כן מתרי"ג מצות אף על פי כן נקראין גדפין להיות כי תכלית האהבה היא העבודה מאהבה ואהבה בלי עבודה היא אהבה בתענוגים להתענג על ה' מעין עולם הבא וקבלת שכר והיום לעשותם כתיב ולמחר לקבל שכרם ומי שלא הגיע למדה זו לטעום מעין עולם הבא אלא עדיין נפשו שוקקה וצמאה לה' וכלתה אליו כל היום ואינו מרוה צמאונו במי התורה שלפניו הרי זה כמי שעומד בנהר וצועק מים מים לשתות כמו שקובל עליו הנביא הוי כל צמא לכו למים. כי לפי פשוטו אינו מובן דמי שהוא צמא ומתאווה ללמוד פשיטא שילמוד מעצמו ולמה לו לנביא לצעוק עליו הוי וכמו שכתב במקום אחר באריכות:&lt;noinclude&gt;[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|א]]&lt;/noinclude&gt;</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''פרק מ אך''' כל זמן שלא חזר ולמד דבר זה לשמה אין לימודו עולה אפילו בעשר ספירות המאירות בעולם היצירה והעשיה כי הספירות הן בחינת אלהות ובהן מתלבש ומתייחד אור אין סוף ברוך הוא ממש ובלא דחילו ורחימו לא יכלא לסלקא ולמיקם קדם ה' כמו שנאמר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בתיקונים </ins>רק לימודו עולה להיכלות ומדורין שהן חיצוניות העולמות שבהן עומדים המלאכים וכמו שאמר הרח"ו ז"ל בשער הנבואה פ"ב שמהתורה שלא בכוונה נבראים מלאכים בעולם היצירה ומהמצות בלי כוונה נבראים מלאכים בעולם העשייה וכל המלאכים הם בעלי חומר וצורה אבל תורה שלא לשמה ממש כגון להיות תלמיד חכם וכה"ג אינה עולה כלל למעלה אפילו להיכלות ומדור המלאכים דקדושה אלא נשארת למטה בעולם הזה הגשמי שהוא מדור הקליפות* {{תניא הגהה|*(כמו שכתב <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בזהר </ins>ח"ג דף ל"א ע"ב ודף קכ"א עמוד ב' עי' שם ההיא מלה סלקא ובקעא רקיעין כו' ואתער מה דאתער אי טב טב כו' ע"ש ודף ק"ה ע"א מלה דאורייתא אתעביד מיניה קלא וסליק כו' וד' קס"ח ע"ב קלין דאורייתא וצלותא בקעין רקיעין כו'):}} וכמו שנאמר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בזהר </ins>על פסוק מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמול תחת השמש דאפילו עמלא דאורייתא אי עביד בגין יקריה כו' וזהו שנאמר אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו פירוש שלא נשאר למטה בעולם הזה. ואף דאורייתא וקודשא בריך הוא כולא חד שהוא ורצונו אחד הרי קודשא בריך הוא איהו ממלא כל עלמין בשוה ואף על פי כן אין העולמות שוים במעלתם והשינוי הוא מהמקבלים בשני בחינות האחד שהעליונים מקבלים הארה יותר גדולה לאין קץ מהתחתונים והשנית שמקבלים בלי לבושים ומסכים רבים כל כך כבתחתונים ועולם הזה הוא עולם השפל בשני בחינות כי ההארה שבו מצומצמת מאד עד קצה האחרון ולכן הוא חומרי וגשמי וגם זאת היא בלבושים ומסכים רבים עד שנתלבשה בקליפת נוגה להחיות כל דברים הטהורים שבעולם הזה ובכללם הוא נפש החיונית המדברת שבאדם ולכן כשמדברת דברי תורה ותפלה בלא כוונה אף שהן אותיות קדושות ואין קליפת נוגה שבנפש החיונית מסך מבדיל כלל להסתיר ולכסות על קדושתו יתברך המלובשת בהן כמו שהיא מסתרת ומכסה על קדושתו יתברך שבנפש החיונית כשמדברת דברים בטלים ושבנפש החיונית שבשאר בעלי חיים הטהורים דאף דלית אתר פנוי מיניה מכל מקום איהו סתימו דכל סתימין ונקרא אל מסתתר וגם ההארה והתפשטות החיות ממנו יתברך מסתתרת בלבושים ומסכים רבים ועצומים עד שנתלבשה ונסתתרה בלבוש נוגה מה שאין כן באותיות הקדושות של דברי תורה ותפלה דאדרבה קליפת נוגה מתהפכת לטוב ונכללת בקדושה זו כנ"ל מכל מקום ההארה שבהן מקדושתו יתברך היא בבחינת צמצום עד קצה האחרון מאחר שהקול והדבור הוא גשמי אבל בתפלה בכוונה ותורה בכוונה לשמה הרי הכוונה מתלבשת באותיות הדבור הואיל והיא מקור ושרש להן שמחמתה ובסיבתה הוא מדבר אותיות אלו לכן היא מעלה אותן עד מקומה בעשר ספירות דיצירה או דבריאה לפי מה שהיא הכוונה בדחילו ורחימו שכליים או טבעיים כו' כנ"ל ושם מאיר ומתגלה אור אין סוף ברוך הוא שהוא רצון העליון ברוך הוא המלובש באותיות התורה שלומד ובכוונתן או בתפלה ובכוונתה או במצוה ובכוונתה בהארה גדולה לאין קץ מה שלא יכול להאיר ולהתגלות כלל בעוד האותיות והמצוה בעולם הזה הגשמי לא מינה ולא מקצתה עד עת קץ הימין שיתעלה העולם מגשמיותו ונגלה כבוד ה' וגו' כנ"ל באריכות* {{תניא הגהה|*(ושם מאיר ומתגלה גם כן היחוד העליון הנעשה בכל מצוה ותלמוד תורה שהוא יחוד מדותיו יתברך שנכללות זו בזו ונמתקות הגבורות בחסדים על ידי עת רצון העליון אין סוף ברוך הוא המאיר ומתגלה בבחינת גילוי רב ועצום באתערותא דלתתא היא עשיית המצוה או עסק התורה שבהן מלובש רצון העליון אין סוף ברוך הוא אך עיקר היחוד הוא למעלה מעלה בעולם האצילות ששם הוא מהות ועצמות מדותיו יתברך מיוחדות במאצילן אין סוף ברוך הוא ושם הוא מהות ועצמות רצון העליון אין סוף ברוך הוא והארתן לבד היא מאירה בבי"ע בכל עולם מהן לפי מעלתו ואף שנפש האדם העוסק בתורה ומצוה זו אינה מאצילות מכל מקום הרי רצון העליון המלובש במצוה זו והוא הוא עצמו הדבר הלכה והתורה שעוסק בה הוא אלהות ואור אין סוף המאציל ברוך הוא שהוא ורצונו אחד וברצונו יתברך האציל מדותיו המיוחדות בו יתברך ועל ידי גילוי רצונו המתגלה על ידי עסק תורה ומצוה זו הן נכללות זו בזו ונמתקות הגבורות בחסדים בעת רצון זו):}} ובזה יובן היטב הא דדחילו ורחימו נקראים גדפין דרך משל כדכתיב "ובשתים יעופף" [וכמו שכתב הרב רבנו חיים ויטאל זכרונו לברכה בשער היחודים פרק י"א] שהכנפים בעוף הן זרועות האדם כו' ובתיקונים פירש שהעוסקים בתורה ומצות בדחילו ורחימו נקראים בנים ואם לאו נקראים אפרוחים דלא יכלין לפרחא* {{תניא הגהה|*(ובתיקון מ"ה דעופא הוא מט"ט רישא דיליה יו"ד וגופא וא"ו ותרין גדפין ה"א ה"א כו' והיינו עולם היצירה שנקרא מט"ט ובו הן גופי הלכות שבמשנה ורישא דיליה הן המוחין ובחינת חב"ד שהן פנימיות ההלכות וסודן וטעמיהן ותרין גדפין דחילו ורחימו הן ה' עילאה שהיא רחימו וה' תתאה היא יראה תתאה עול מלכות שמים ופחד ה' כפחד המלך דרך משל שהיא יראה חיצונית ונגלית מה שאין כן יראה עילאה ירא בושת היא מהנסתרות לה' אלהינו והיא בחכמה עילאה יו"ד של שם הוי"ה ברוך הוא כמו שכתב בר"מ):}} כי כמו שכנפי העוף אינם עיקר העוף ואין חיותו תלוי בהם כלל כדתנן ניטלו אגפיה כשרה והעיקר הוא ראשו וכל גופו והכנפיים אינם רק משמשים לראשו וגופו לפרחא בהון וכך דרך משל התורה ומצות הן עיקר היחוד העליון על ידי גילוי רצון העליון המתגלה על ידיהן והדחילו ורחימו הם מעלים אותן למקום שיתגלה בו הרצון אור אין סוף ברוך הוא והיחוד שהן יצירה ובריאה* {{תניא הגהה|*(או אפילו בעשיה בעשר ספירות דקדושה מקום מצות מעשיות וכן מקרא אבל במשנה מתגלה היחוד ואור אין סוף ברוך הוא ביצירה ובתלמוד בבריאה דהיינו שבלימוד מקרא מתפשט היחוד ואור אין סוף ברוך הוא מאצילות עד העשיה ובמשנה עד היצירה לבדה ובתלמוד עד הבריאה לבדה כי כולן באצילות אבל קבלה אינה מתפשטת כלל מאצילות לבי"ע כמו שכתב <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בפרי </ins>עץ חיים):}} והנה אף דדחילו ורחימו הם גם כן מתרי"ג מצות אף על פי כן נקראין גדפין להיות כי תכלית האהבה היא העבודה מאהבה ואהבה בלי עבודה היא אהבה בתענוגים להתענג על ה' מעין עולם הבא וקבלת שכר והיום לעשותם כתיב ולמחר לקבל שכרם ומי שלא הגיע למדה זו לטעום מעין עולם הבא אלא עדיין נפשו שוקקה וצמאה לה' וכלתה אליו כל היום ואינו מרוה צמאונו במי התורה שלפניו הרי זה כמי שעומד בנהר וצועק מים מים לשתות כמו שקובל עליו הנביא הוי כל צמא לכו למים. כי לפי פשוטו אינו מובן דמי שהוא צמא ומתאווה ללמוד פשיטא שילמוד מעצמו ולמה לו לנביא לצעוק עליו הוי וכמו שכתב במקום אחר באריכות:&lt;noinclude&gt;[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|א]]&lt;/noinclude&gt;</div></td></tr> </table>

ש. א. https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9E&diff=5393&oldid=prev 2024-07-24T19:59:47Z

<p>תיקונים</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־22:59, 24 ביולי 2024</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''פרק מ אך''' כל זמן שלא חזר ולמד דבר זה לשמה אין לימודו עולה אפילו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[עשר </del>ספירות<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>המאירות <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[עולם </del>היצירה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] וה[[עשיה]] </del>כי הספירות הן בחינת אלהות ובהן מתלבש ומתייחד <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>אור אין סוף<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>ברוך הוא ממש ובלא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>דחילו ורחימו<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>לא יכלא לסלקא ולמיקם קדם ה' כמו שנאמר ב[[תיקונים]] רק לימודו עולה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ל[[היכלות]] ו[[מדורין]] </del>שהן חיצוניות העולמות שבהן עומדים <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[מלאכים]] </del>וכמו שאמר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[רח</del>"ו<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>ז"ל בשער הנבואה פ"ב שמהתורה שלא בכוונה נבראים <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>מלאכים<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] ב[[עולם </del>היצירה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>ומהמצות בלי כוונה נבראים מלאכים <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[עולם </del>העשייה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>וכל המלאכים הם בעלי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>חומר וצורה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>אבל תורה שלא לשמה ממש כגון להיות תלמיד חכם וכה"ג אינה עולה כלל למעלה אפילו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ל[[היכלות]] </del>ומדור המלאכים דקדושה אלא נשארת למטה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[עולם </del>הזה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>הגשמי שהוא מדור הקליפות* {{תניא הגהה|*(כמו שכתב <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בזהר </del>ח"ג דף ל"א ע"ב ודף קכ"א עמוד ב' עי' שם ההיא מלה סלקא ובקעא רקיעין כו' ואתער מה דאתער אי טב טב כו' ע"ש ודף ק"ה ע"א מלה דאורייתא אתעביד מיניה קלא וסליק כו' וד' קס"ח ע"ב קלין דאורייתא וצלותא בקעין רקיעין כו'):}} וכמו שנאמר ב[[זהר]] על פסוק מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמול תחת השמש דאפילו עמלא דאורייתא אי עביד בגין יקריה כו' וזהו שנאמר אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו פירוש שלא נשאר למטה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[עולם </del>הזה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</del>. ואף <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ד[[אורייתא </del>וקודשא בריך הוא כולא חד<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>שהוא ורצונו אחד הרי קודשא בריך הוא איהו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>ממלא כל עלמין<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>בשוה ואף על פי כן אין העולמות שוים במעלתם והשינוי הוא מהמקבלים בשני בחינות האחד שהעליונים מקבלים הארה יותר גדולה לאין קץ מהתחתונים והשנית שמקבלים בלי לבושים ומסכים רבים כל כך כבתחתונים ועולם הזה הוא עולם השפל בשני בחינות כי ההארה שבו מצומצמת מאד עד קצה האחרון ולכן הוא חומרי וגשמי וגם זאת היא בלבושים ומסכים רבים עד שנתלבשה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[קליפת </del>נוגה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>להחיות כל דברים הטהורים שבעולם הזה ובכללם הוא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>נפש החיונית<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>המדברת שבאדם ולכן כשמדברת דברי תורה ותפלה בלא כוונה אף שהן אותיות קדושות ואין <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>קליפת נוגה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>שבנפש החיונית מסך מבדיל כלל להסתיר ולכסות על קדושתו יתברך המלובשת בהן כמו שהיא מסתרת ומכסה על קדושתו יתברך שבנפש החיונית כשמדברת דברים בטלים ושבנפש החיונית שבשאר בעלי חיים הטהורים דאף <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ד[[לית </del>אתר פנוי מיניה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>מכל מקום איהו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>סתימו דכל סתימין<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>ונקרא אל מסתתר וגם ההארה והתפשטות החיות ממנו יתברך מסתתרת בלבושים ומסכים רבים ועצומים עד שנתלבשה ונסתתרה בלבוש נוגה מה שאין כן באותיות הקדושות של דברי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>תורה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] ו[[תפלה]] </del>דאדרבה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>קליפת נוגה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>מתהפכת לטוב ונכללת בקדושה זו כנ"ל מכל מקום ההארה שבהן מקדושתו יתברך היא בבחינת צמצום עד קצה האחרון מאחר שהקול והדבור הוא גשמי אבל <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[תפלה]] </del>בכוונה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ו[[תורה]] </del>בכוונה לשמה הרי הכוונה מתלבשת באותיות הדבור הואיל והיא מקור ושרש להן שמחמתה ובסיבתה הוא מדבר אותיות אלו לכן היא מעלה אותן עד מקומה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[עשר </del>ספירות<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] ד[[יצירה]] </del>או <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ד[[בריאה]] </del>לפי מה שהיא הכוונה בדחילו ורחימו שכליים או טבעיים כו' כנ"ל ושם מאיר ומתגלה אור אין סוף ברוך הוא שהוא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>רצון העליון<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>ברוך הוא המלובש באותיות התורה שלומד ובכוונתן או בתפלה ובכוונתה או במצוה ובכוונתה בהארה גדולה לאין קץ מה שלא יכול להאיר ולהתגלות כלל בעוד האותיות והמצוה בעולם הזה הגשמי לא מינה ולא מקצתה עד עת קץ הימין שיתעלה העולם מגשמיותו ונגלה כבוד ה' וגו' כנ"ל באריכות* {{תניא הגהה|*(ושם מאיר ומתגלה גם כן היחוד העליון הנעשה בכל מצוה ותלמוד תורה שהוא יחוד מדותיו יתברך שנכללות זו בזו ונמתקות הגבורות בחסדים על ידי עת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>רצון העליון<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>אין סוף ברוך הוא המאיר ומתגלה בבחינת גילוי רב ועצום <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[אתערותא </del>דלתתא<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>היא עשיית המצוה או עסק התורה שבהן מלובש <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>רצון העליון<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>אין סוף ברוך הוא אך עיקר היחוד הוא למעלה מעלה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[עולם </del>האצילות<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>ששם הוא מהות ועצמות מדותיו יתברך מיוחדות במאצילן אין סוף ברוך הוא ושם הוא מהות ועצמות <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>רצון העליון<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>אין סוף ברוך הוא והארתן לבד היא מאירה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[בי</del>"ע<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>בכל עולם מהן לפי מעלתו ואף שנפש האדם העוסק בתורה ומצוה זו אינה מאצילות מכל מקום הרי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>רצון העליון<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>המלובש במצוה זו והוא הוא עצמו הדבר הלכה והתורה שעוסק בה הוא אלהות ואור אין סוף המאציל ברוך הוא שהוא ורצונו אחד וברצונו יתברך האציל מדותיו המיוחדות בו יתברך ועל ידי גילוי רצונו המתגלה על ידי עסק תורה ומצוה זו הן נכללות זו בזו ונמתקות הגבורות בחסדים בעת רצון זו):}} ובזה יובן היטב הא דדחילו ורחימו נקראים <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>גדפין<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>דרך משל כדכתיב "ובשתים יעופף" [וכמו שכתב הרב רבנו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>חיים ויטאל<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>זכרונו לברכה בשער היחודים פרק י"א] שהכנפים בעוף הן זרועות האדם כו' ובתיקונים פירש שהעוסקים בתורה ומצות בדחילו ורחימו נקראים בנים ואם לאו נקראים אפרוחים דלא יכלין לפרחא* {{תניא הגהה|*(ובתיקון מ"ה דעופא הוא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>מט"ט<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>רישא דיליה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>יו"ד<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>וגופא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>וא"ו<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>ותרין גדפין <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>ה"א<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] [[</del>ה"א<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>כו' והיינו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>עולם היצירה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>שנקרא מט"ט ובו הן גופי הלכות שבמשנה ורישא דיליה הן המוחין ובחינת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[חב"ד (ספירות)|</del>חב"ד<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>שהן פנימיות ההלכות וסודן וטעמיהן ותרין גדפין דחילו ורחימו הן <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>ה' עילאה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>שהיא רחימו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ו[[ה</del>' תתאה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>היא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>יראה תתאה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>עול מלכות שמים ופחד ה' כפחד המלך דרך משל שהיא יראה חיצונית ונגלית מה שאין כן <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>יראה עילאה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] [[</del>ירא בושת<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>היא מהנסתרות לה' אלהינו והיא בחכמה עילאה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>יו"ד<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>של שם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>הוי"ה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>ברוך הוא כמו שכתב בר"מ):}} כי כמו שכנפי העוף אינם עיקר העוף ואין חיותו תלוי בהם כלל כדתנן ניטלו אגפיה כשרה והעיקר הוא ראשו וכל גופו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וה[[כנפיים]] </del>אינם רק משמשים לראשו וגופו לפרחא בהון וכך דרך משל <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[תורה]] ו[[מצות]] </del>הן עיקר היחוד העליון על ידי גילוי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>רצון העליון<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>המתגלה על ידיהן והדחילו ורחימו הם מעלים אותן למקום שיתגלה בו הרצון אור אין סוף ברוך הוא והיחוד שהן יצירה ובריאה* {{תניא הגהה|*(או אפילו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[עשיה]] </del>בעשר ספירות דקדושה מקום מצות מעשיות וכן מקרא אבל <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[משנה]] </del>מתגלה היחוד ואור אין סוף ברוך הוא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[יצירה]] וב[[תלמוד]] </del>בבריאה דהיינו שבלימוד מקרא מתפשט היחוד ואור אין סוף ברוך הוא מאצילות עד העשיה ובמשנה עד היצירה לבדה ובתלמוד עד הבריאה לבדה כי כולן באצילות אבל <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>קבלה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>אינה מתפשטת כלל מאצילות <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ל[[בי</del>"ע<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>כמו שכתב ב[[פרי עץ חיים]]):}} והנה אף דדחילו ורחימו הם גם כן <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מ[[תרי</del>"ג מצות<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>אף על פי כן נקראין <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>גדפין<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>להיות כי תכלית האהבה היא העבודה מאהבה ואהבה בלי עבודה היא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>אהבה בתענוגים<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>להתענג על ה' מעין עולם הבא וקבלת שכר והיום לעשותם כתיב ולמחר לקבל שכרם ומי שלא הגיע למדה זו לטעום מעין עולם הבא אלא עדיין נפשו שוקקה וצמאה לה' וכלתה אליו כל היום ואינו מרוה צמאונו במי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[תורה]] </del>שלפניו הרי זה כמי שעומד בנהר וצועק מים מים לשתות כמו שקובל עליו הנביא הוי כל צמא לכו למים. כי לפי פשוטו אינו מובן דמי שהוא צמא ומתאווה ללמוד פשיטא שילמוד מעצמו ולמה לו לנביא לצעוק עליו הוי וכמו שכתב במקום אחר באריכות:&lt;noinclude&gt;[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|א]]&lt;/noinclude&gt;</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''פרק מ אך''' כל זמן שלא חזר ולמד דבר זה לשמה אין לימודו עולה אפילו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בעשר </ins>ספירות המאירות <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בעולם </ins>היצירה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">והעשיה </ins>כי הספירות הן בחינת אלהות ובהן מתלבש ומתייחד אור אין סוף ברוך הוא ממש ובלא דחילו ורחימו לא יכלא לסלקא ולמיקם קדם ה' כמו שנאמר ב[[<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תיקוני זהר|</ins>תיקונים]] רק לימודו עולה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">להיכלות ומדורין </ins>שהן חיצוניות העולמות שבהן עומדים <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">המלאכים </ins>וכמו שאמר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הרח</ins>"ו ז"ל בשער הנבואה פ"ב שמהתורה שלא בכוונה נבראים מלאכים <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בעולם </ins>היצירה ומהמצות בלי כוונה נבראים מלאכים <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בעולם </ins>העשייה וכל המלאכים הם בעלי חומר וצורה אבל תורה שלא לשמה ממש כגון להיות תלמיד חכם וכה"ג אינה עולה כלל למעלה אפילו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">להיכלות </ins>ומדור המלאכים דקדושה אלא נשארת למטה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בעולם </ins>הזה הגשמי שהוא מדור הקליפות* {{תניא הגהה|*(כמו שכתב <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[זהר]] </ins>ח"ג דף ל"א ע"ב ודף קכ"א עמוד ב' עי' שם ההיא מלה סלקא ובקעא רקיעין כו' ואתער מה דאתער אי טב טב כו' ע"ש ודף ק"ה ע"א מלה דאורייתא אתעביד מיניה קלא וסליק כו' וד' קס"ח ע"ב קלין דאורייתא וצלותא בקעין רקיעין כו'):}} וכמו שנאמר ב[[זהר]] על פסוק מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמול תחת השמש דאפילו עמלא דאורייתא אי עביד בגין יקריה כו' וזהו שנאמר אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו פירוש שלא נשאר למטה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בעולם </ins>הזה. ואף <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דאורייתא </ins>וקודשא בריך הוא כולא חד שהוא ורצונו אחד הרי קודשא בריך הוא איהו ממלא כל עלמין בשוה ואף על פי כן אין העולמות שוים במעלתם והשינוי הוא מהמקבלים בשני בחינות האחד שהעליונים מקבלים הארה יותר גדולה לאין קץ מהתחתונים והשנית שמקבלים בלי לבושים ומסכים רבים כל כך כבתחתונים ועולם הזה הוא עולם השפל בשני בחינות כי ההארה שבו מצומצמת מאד עד קצה האחרון ולכן הוא חומרי וגשמי וגם זאת היא בלבושים ומסכים רבים עד שנתלבשה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בקליפת </ins>נוגה להחיות כל דברים הטהורים שבעולם הזה ובכללם הוא נפש החיונית המדברת שבאדם ולכן כשמדברת דברי תורה ותפלה בלא כוונה אף שהן אותיות קדושות ואין קליפת נוגה שבנפש החיונית מסך מבדיל כלל להסתיר ולכסות על קדושתו יתברך המלובשת בהן כמו שהיא מסתרת ומכסה על קדושתו יתברך שבנפש החיונית כשמדברת דברים בטלים ושבנפש החיונית שבשאר בעלי חיים הטהורים דאף <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דלית </ins>אתר פנוי מיניה מכל מקום איהו סתימו דכל סתימין ונקרא אל מסתתר וגם ההארה והתפשטות החיות ממנו יתברך מסתתרת בלבושים ומסכים רבים ועצומים עד שנתלבשה ונסתתרה בלבוש נוגה מה שאין כן באותיות הקדושות של דברי תורה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ותפלה </ins>דאדרבה קליפת נוגה מתהפכת לטוב ונכללת בקדושה זו כנ"ל מכל מקום ההארה שבהן מקדושתו יתברך היא בבחינת צמצום עד קצה האחרון מאחר שהקול והדבור הוא גשמי אבל <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בתפלה </ins>בכוונה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ותורה </ins>בכוונה לשמה הרי הכוונה מתלבשת באותיות הדבור הואיל והיא מקור ושרש להן שמחמתה ובסיבתה הוא מדבר אותיות אלו לכן היא מעלה אותן עד מקומה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בעשר </ins>ספירות <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דיצירה </ins>או <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דבריאה </ins>לפי מה שהיא הכוונה בדחילו ורחימו שכליים או טבעיים כו' כנ"ל ושם מאיר ומתגלה אור אין סוף ברוך הוא שהוא רצון העליון ברוך הוא המלובש באותיות התורה שלומד ובכוונתן או בתפלה ובכוונתה או במצוה ובכוונתה בהארה גדולה לאין קץ מה שלא יכול להאיר ולהתגלות כלל בעוד האותיות והמצוה בעולם הזה הגשמי לא מינה ולא מקצתה עד עת קץ הימין שיתעלה העולם מגשמיותו ונגלה כבוד ה' וגו' כנ"ל באריכות* {{תניא הגהה|*(ושם מאיר ומתגלה גם כן היחוד העליון הנעשה בכל מצוה ותלמוד תורה שהוא יחוד מדותיו יתברך שנכללות זו בזו ונמתקות הגבורות בחסדים על ידי עת רצון העליון אין סוף ברוך הוא המאיר ומתגלה בבחינת גילוי רב ועצום <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">באתערותא </ins>דלתתא היא עשיית המצוה או עסק התורה שבהן מלובש רצון העליון אין סוף ברוך הוא אך עיקר היחוד הוא למעלה מעלה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בעולם </ins>האצילות ששם הוא מהות ועצמות מדותיו יתברך מיוחדות במאצילן אין סוף ברוך הוא ושם הוא מהות ועצמות רצון העליון אין סוף ברוך הוא והארתן לבד היא מאירה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בבי</ins>"ע בכל עולם מהן לפי מעלתו ואף שנפש האדם העוסק בתורה ומצוה זו אינה מאצילות מכל מקום הרי רצון העליון המלובש במצוה זו והוא הוא עצמו הדבר הלכה והתורה שעוסק בה הוא אלהות ואור אין סוף המאציל ברוך הוא שהוא ורצונו אחד וברצונו יתברך האציל מדותיו המיוחדות בו יתברך ועל ידי גילוי רצונו המתגלה על ידי עסק תורה ומצוה זו הן נכללות זו בזו ונמתקות הגבורות בחסדים בעת רצון זו):}} ובזה יובן היטב הא דדחילו ורחימו נקראים גדפין דרך משל כדכתיב "ובשתים יעופף" [וכמו שכתב הרב רבנו חיים ויטאל זכרונו לברכה בשער היחודים פרק י"א] שהכנפים בעוף הן זרועות האדם כו' ובתיקונים פירש שהעוסקים בתורה ומצות בדחילו ורחימו נקראים בנים ואם לאו נקראים אפרוחים דלא יכלין לפרחא* {{תניא הגהה|*(ובתיקון מ"ה דעופא הוא מט"ט רישא דיליה יו"ד וגופא וא"ו ותרין גדפין ה"א ה"א כו' והיינו עולם היצירה שנקרא מט"ט ובו הן גופי הלכות שבמשנה ורישא דיליה הן המוחין ובחינת חב"ד שהן פנימיות ההלכות וסודן וטעמיהן ותרין גדפין דחילו ורחימו הן ה' עילאה שהיא רחימו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וה</ins>' תתאה היא יראה תתאה עול מלכות שמים ופחד ה' כפחד המלך דרך משל שהיא יראה חיצונית ונגלית מה שאין כן יראה עילאה ירא בושת היא מהנסתרות לה' אלהינו והיא בחכמה עילאה יו"ד של שם הוי"ה ברוך הוא כמו שכתב בר"מ):}} כי כמו שכנפי העוף אינם עיקר העוף ואין חיותו תלוי בהם כלל כדתנן ניטלו אגפיה כשרה והעיקר הוא ראשו וכל גופו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">והכנפיים </ins>אינם רק משמשים לראשו וגופו לפרחא בהון וכך דרך משל <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">התורה ומצות </ins>הן עיקר היחוד העליון על ידי גילוי רצון העליון המתגלה על ידיהן והדחילו ורחימו הם מעלים אותן למקום שיתגלה בו הרצון אור אין סוף ברוך הוא והיחוד שהן יצירה ובריאה* {{תניא הגהה|*(או אפילו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בעשיה </ins>בעשר ספירות דקדושה מקום מצות מעשיות וכן מקרא אבל <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">במשנה </ins>מתגלה היחוד ואור אין סוף ברוך הוא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ביצירה ובתלמוד </ins>בבריאה דהיינו שבלימוד מקרא מתפשט היחוד ואור אין סוף ברוך הוא מאצילות עד העשיה ובמשנה עד היצירה לבדה ובתלמוד עד הבריאה לבדה כי כולן באצילות אבל קבלה אינה מתפשטת כלל מאצילות <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לבי</ins>"ע כמו שכתב ב[[פרי עץ חיים]]):}} והנה אף דדחילו ורחימו הם גם כן <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מתרי</ins>"ג מצות אף על פי כן נקראין גדפין להיות כי תכלית האהבה היא העבודה מאהבה ואהבה בלי עבודה היא אהבה בתענוגים להתענג על ה' מעין עולם הבא וקבלת שכר והיום לעשותם כתיב ולמחר לקבל שכרם ומי שלא הגיע למדה זו לטעום מעין עולם הבא אלא עדיין נפשו שוקקה וצמאה לה' וכלתה אליו כל היום ואינו מרוה צמאונו במי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">התורה </ins>שלפניו הרי זה כמי שעומד בנהר וצועק מים מים לשתות כמו שקובל עליו הנביא הוי כל צמא לכו למים. כי לפי פשוטו אינו מובן דמי שהוא צמא ומתאווה ללמוד פשיטא שילמוד מעצמו ולמה לו לנביא לצעוק עליו הוי וכמו שכתב במקום אחר באריכות:&lt;noinclude&gt;[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|א]]&lt;/noinclude&gt;</div></td></tr> </table>

ש. א. https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9E&diff=1574&oldid=prev 2024-06-26T13:55:39Z

<p>גרסה אחת יובאה</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:55, 26 ביוני 2024</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div> </td></tr></table>

יוסף בן מלמד https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9E&diff=1573&oldid=prev 2016-12-25T02:06:02Z

<p>החלפת טקסט – &quot;כנפיים &quot; ב־&quot;<a href="/index.php?title=%D7%9B%D7%A0%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%9D&amp;action=edit&amp;redlink=1" class="new" title="כנפיים (הדף אינו קיים)">כנפיים</a> &quot;</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>&#039;&#039;&#039;פרק מ אך&#039;&#039;&#039; כל זמן שלא חזר ולמד דבר זה לשמה אין לימודו עולה אפילו ב[[עשר ספירות]] המאירות ב[[עולם היצירה]] וה[[עשיה]] כי הספירות הן בחינת אלהות ובהן מתלבש ומתייחד [[אור אין סוף]] ברוך הוא ממש ובלא [[דחילו ורחימו]] לא יכלא לסלקא ולמיקם קדם ה&#039; כמו שנאמר ב[[תיקונים]] רק לימודו עולה ל[[היכלות]] ו[[מדורין]] שהן חיצוניות העולמות שבהן עומדים ה[[מלאכים]] וכמו שאמר ה[[רח&quot;ו]] ז&quot;ל בשער הנבואה פ&quot;ב שמהתורה שלא בכוונה נבראים [[מלאכים]] ב[[עולם היצירה]] ומהמצות בלי כוונה נבראים מלאכים ב[[עולם העשייה]] וכל המלאכים הם בעלי [[חומר וצורה]] אבל תורה שלא לשמה ממש כגון להיות תלמיד חכם וכה&quot;ג אינה עולה כלל למעלה אפילו ל[[היכלות]] ומדור המלאכים דקדושה אלא נשארת למטה ב[[עולם הזה]] הגשמי שהוא מדור הקליפות* {{תניא הגהה|*(כמו שכתב בזהר ח&quot;ג דף ל&quot;א ע&quot;ב ודף קכ&quot;א עמוד ב&#039; עי&#039; שם ההיא מלה סלקא ובקעא רקיעין כו&#039; ואתער מה דאתער אי טב טב כו&#039; ע&quot;ש ודף ק&quot;ה ע&quot;א מלה דאורייתא אתעביד מיניה קלא וסליק כו&#039; וד&#039; קס&quot;ח ע&quot;ב קלין דאורייתא וצלותא בקעין רקיעין כו&#039;):}} וכמו שנאמר ב[[זהר]] על פסוק מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמול תחת השמש דאפילו עמלא דאורייתא אי עביד בגין יקריה כו&#039; וזהו שנאמר אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו פירוש שלא נשאר למטה ב[[עולם הזה]]. ואף ד[[אורייתא וקודשא בריך הוא כולא חד]] שהוא ורצונו אחד הרי קודשא בריך הוא איהו [[ממלא כל עלמין]] בשוה ואף על פי כן אין העולמות שוים במעלתם והשינוי הוא מהמקבלים בשני בחינות האחד שהעליונים מקבלים הארה יותר גדולה לאין קץ מהתחתונים והשנית שמקבלים בלי לבושים ומסכים רבים כל כך כבתחתונים ועולם הזה הוא עולם השפל בשני בחינות כי ההארה שבו מצומצמת מאד עד קצה האחרון ולכן הוא חומרי וגשמי וגם זאת היא בלבושים ומסכים רבים עד שנתלבשה ב[[קליפת נוגה]] להחיות כל דברים הטהורים שבעולם הזה ובכללם הוא [[נפש החיונית]] המדברת שבאדם ולכן כשמדברת דברי תורה ותפלה בלא כוונה אף שהן אותיות קדושות ואין [[קליפת נוגה]] שבנפש החיונית מסך מבדיל כלל להסתיר ולכסות על קדושתו יתברך המלובשת בהן כמו שהיא מסתרת ומכסה על קדושתו יתברך שבנפש החיונית כשמדברת דברים בטלים ושבנפש החיונית שבשאר בעלי חיים הטהורים דאף ד[[לית אתר פנוי מיניה]] מכל מקום איהו [[סתימו דכל סתימין]] ונקרא אל מסתתר וגם ההארה והתפשטות החיות ממנו יתברך מסתתרת בלבושים ומסכים רבים ועצומים עד שנתלבשה ונסתתרה בלבוש נוגה מה שאין כן באותיות הקדושות של דברי [[תורה]] ו[[תפלה]] דאדרבה [[קליפת נוגה]] מתהפכת לטוב ונכללת בקדושה זו כנ&quot;ל מכל מקום ההארה שבהן מקדושתו יתברך היא בבחינת צמצום עד קצה האחרון מאחר שהקול והדבור הוא גשמי אבל ב[[תפלה]] בכוונה ו[[תורה]] בכוונה לשמה הרי הכוונה מתלבשת באותיות הדבור הואיל והיא מקור ושרש להן שמחמתה ובסיבתה הוא מדבר אותיות אלו לכן היא מעלה אותן עד מקומה ב[[עשר ספירות]] ד[[יצירה]] או ד[[בריאה]] לפי מה שהיא הכוונה בדחילו ורחימו שכליים או טבעיים כו&#039; כנ&quot;ל ושם מאיר ומתגלה אור אין סוף ברוך הוא שהוא [[רצון העליון]] ברוך הוא המלובש באותיות התורה שלומד ובכוונתן או בתפלה ובכוונתה או במצוה ובכוונתה בהארה גדולה לאין קץ מה שלא יכול להאיר ולהתגלות כלל בעוד האותיות והמצוה בעולם הזה הגשמי לא מינה ולא מקצתה עד עת קץ הימין שיתעלה העולם מגשמיותו ונגלה כבוד ה&#039; וגו&#039; כנ&quot;ל באריכות* {{תניא הגהה|*(ושם מאיר ומתגלה גם כן היחוד העליון הנעשה בכל מצוה ותלמוד תורה שהוא יחוד מדותיו יתברך שנכללות זו בזו ונמתקות הגבורות בחסדים על ידי עת [[רצון העליון]] אין סוף ברוך הוא המאיר ומתגלה בבחינת גילוי רב ועצום ב[[אתערותא דלתתא]] היא עשיית המצוה או עסק התורה שבהן מלובש [[רצון העליון]] אין סוף ברוך הוא אך עיקר היחוד הוא למעלה מעלה ב[[עולם האצילות]] ששם הוא מהות ועצמות מדותיו יתברך מיוחדות במאצילן אין סוף ברוך הוא ושם הוא מהות ועצמות [[רצון העליון]] אין סוף ברוך הוא והארתן לבד היא מאירה ב[[בי&quot;ע]] בכל עולם מהן לפי מעלתו ואף שנפש האדם העוסק בתורה ומצוה זו אינה מאצילות מכל מקום הרי [[רצון העליון]] המלובש במצוה זו והוא הוא עצמו הדבר הלכה והתורה שעוסק בה הוא אלהות ואור אין סוף המאציל ברוך הוא שהוא ורצונו אחד וברצונו יתברך האציל מדותיו המיוחדות בו יתברך ועל ידי גילוי רצונו המתגלה על ידי עסק תורה ומצוה זו הן נכללות זו בזו ונמתקות הגבורות בחסדים בעת רצון זו):}} ובזה יובן היטב הא דדחילו ורחימו נקראים [[גדפין]] דרך משל כדכתיב &quot;ובשתים יעופף&quot; [וכמו שכתב הרב רבנו [[חיים ויטאל]] זכרונו לברכה בשער היחודים פרק י&quot;א] שהכנפים בעוף הן זרועות האדם כו&#039; ובתיקונים פירש שהעוסקים בתורה ומצות בדחילו ורחימו נקראים בנים ואם לאו נקראים אפרוחים דלא יכלין לפרחא* {{תניא הגהה|*(ובתיקון מ&quot;ה דעופא הוא [[מט&quot;ט]] רישא דיליה [[יו&quot;ד]] וגופא [[וא&quot;ו]] ותרין גדפין [[ה&quot;א]] [[ה&quot;א]] כו&#039; והיינו [[עולם היצירה]] שנקרא מט&quot;ט ובו הן גופי הלכות שבמשנה ורישא דיליה הן המוחין ובחינת [[חב&quot;ד (ספירות)|חב&quot;ד]] שהן פנימיות ההלכות וסודן וטעמיהן ותרין גדפין דחילו ורחימו הן [[ה&#039; עילאה]] שהיא רחימו ו[[ה&#039; תתאה]] היא [[יראה תתאה]] עול מלכות שמים ופחד ה&#039; כפחד המלך דרך משל שהיא יראה חיצונית ונגלית מה שאין כן [[יראה עילאה]] [[ירא בושת]] היא מהנסתרות לה&#039; אלהינו והיא בחכמה עילאה [[יו&quot;ד]] של שם [[הוי&quot;ה]] ברוך הוא כמו שכתב בר&quot;מ):}} כי כמו שכנפי העוף אינם עיקר העוף ואין חיותו תלוי בהם כלל כדתנן ניטלו אגפיה כשרה והעיקר הוא ראשו וכל גופו וה[[כנפיים]] אינם רק משמשים לראשו וגופו לפרחא בהון וכך דרך משל ה[[תורה]] ו[[מצות]] הן עיקר היחוד העליון על ידי גילוי [[רצון העליון]] המתגלה על ידיהן והדחילו ורחימו הם מעלים אותן למקום שיתגלה בו הרצון אור אין סוף ברוך הוא והיחוד שהן יצירה ובריאה* {{תניא הגהה|*(או אפילו ב[[עשיה]] בעשר ספירות דקדושה מקום מצות מעשיות וכן מקרא אבל ב[[משנה]] מתגלה היחוד ואור אין סוף ברוך הוא ב[[יצירה]] וב[[תלמוד]] בבריאה דהיינו שבלימוד מקרא מתפשט היחוד ואור אין סוף ברוך הוא מאצילות עד העשיה ובמשנה עד היצירה לבדה ובתלמוד עד הבריאה לבדה כי כולן באצילות אבל [[קבלה]] אינה מתפשטת כלל מאצילות ל[[בי&quot;ע]] כמו שכתב ב[[פרי עץ חיים]]):}} והנה אף דדחילו ורחימו הם גם כן מ[[תרי&quot;ג מצות]] אף על פי כן נקראין [[גדפין]] להיות כי תכלית האהבה היא העבודה מאהבה ואהבה בלי עבודה היא [[אהבה בתענוגים]] להתענג על ה&#039; מעין עולם הבא וקבלת שכר והיום לעשותם כתיב ולמחר לקבל שכרם ומי שלא הגיע למדה זו לטעום מעין עולם הבא אלא עדיין נפשו שוקקה וצמאה לה&#039; וכלתה אליו כל היום ואינו מרוה צמאונו במי ה[[תורה]] שלפניו הרי זה כמי שעומד בנהר וצועק מים מים לשתות כמו שקובל עליו הנביא הוי כל צמא לכו למים. כי לפי פשוטו אינו מובן דמי שהוא צמא ומתאווה ללמוד פשיטא שילמוד מעצמו ולמה לו לנביא לצעוק עליו הוי וכמו שכתב במקום אחר באריכות:&lt;noinclude&gt;[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|א]]&lt;/noinclude&gt;</div>

חב"דטקסט>שלום