https://text.chabadpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA%3A%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90%2F%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9E%D7%92תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק מג - היסטוריית גרסאות2026-05-13T05:59:38Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.40.3https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9E%D7%92&diff=20094&oldid=prevש. א.: הפעיל הגנה על הדף "תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק מג": הדף מושלם ולא אמורים לעשות בו שינויים ([עריכה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן) [העברה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן))2025-08-03T11:23:04Z<p>הפעיל הגנה על הדף "<a href="/index.php/%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9E%D7%92" title="תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק מג">תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק מג</a>": הדף מושלם ולא אמורים לעשות בו שינויים ([עריכה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן) [העברה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן))</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:23, 3 באוגוסט 2025</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div>
</td></tr></table>ש. א.https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9E%D7%92&diff=20093&oldid=prevש. א. ב־11:22, 3 באוגוסט 20252025-08-03T11:22:54Z<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:22, 3 באוגוסט 2025</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''פרק מג והנה''' על יראה תתאה זו<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </del>שהיא לקיום <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מצוותיו יתברך בבחינת </del>סור מרע ועשה טוב<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </del>אמרו<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">: </del>אם אין יראה אין חכמה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. </del>ויש בה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בחינת </del>קטנות <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ובחינת </del>גדלות<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. </del>דהיינו כשנמשכת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בחינת </del>יראה זו מההתבוננות בגדולת ה'<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </del>דאיהו ממלא כל עלמין<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </del>ומהארץ לרקיע מהלך <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">חמש מאות </del>שנה וכו'<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </del>ובין רקיע לרקיע כו'<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </del>רגלי החיות כנגד כולן וכו'<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </del>וכן השתלשלות כל העולמות למעלה מעלה עד רום המעלות<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, אף על פי כן </del>נקרא יראה זו יראה חיצונית ותתאה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </del>מאחר שנמשכת מהעולמות<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </del>שהם לבושים של המלך <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הקדוש ברוך הוא, </del>אשר מסתתר ומתעלם ומתלבש בהם להחיותם ולקיימם להיות יש מאין וכו'<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. </del>רק שהיא השער והפתח לקיום התורה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">והמצוות</del>. אך היראה עילאה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </del>ירא בשת<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </del>ויראה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פנימיות, </del>שהיא נמשכת מפנימית האלהות שבתוך העולמות<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </del>עליה אמרו<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">: "</del>אם אין חכמה אין יראה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">", </del>דחכמה היא כ"ח מ"ה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, ו"החכמה </del>מאין תמצא<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">". ו"איזהו </del>חכם הרואה את הנולד<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">", פירוש, </del>שרואה כל דבר איך נולד ונתהוה מאין ליש בדבר ה' ורוח פיו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יתברך, כמו שנאמר: </del>"וברוח פיו כל צבאם<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">". </del>ואי לזאת<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </del>הרי השמים והארץ וכל צבאם בטלים במציאות ממש בדבר ה' ורוח פיו<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </del>וכלא ממש חשיבי ואין ואפס ממש<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </del>כביטול אור וזיו השמש בגוף השמש עצמה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. </del>ואל יוציא אדם עצמו מהכלל<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </del>שגם גופו ונפשו ורוחו ונשמתו בטלים במציאות בדבר ה'<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </del>ודבורו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יתברך </del>מיוחד במחשבתו כו'<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </del>וכנ"ל [<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פרקים [[לקוטי אמרים פרק כ</del>'<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|</del>כ'<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] ו[[לקוטי אמרים פרק כ"א|כ</del>"א<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</del>] באריכות<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, בדרך משל </del>מנפש האדם<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </del>שדבור אחד מדבורו ומחשבתו כלא ממש כו'<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. </del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''פרק מג והנה''' על יראה תתאה זו שהיא לקיום <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מצותיו ית' בבחי' </ins>סור מרע ועשה טוב אמרו אם אין יראה אין חכמה ויש בה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בחי' </ins>קטנות <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ובחי' </ins>גדלות דהיינו כשנמשכת <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בחי' </ins>יראה זו מההתבוננות בגדולת ה' דאיהו ממלא כל עלמין ומהארץ לרקיע מהלך <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ת"ק </ins>שנה וכו' ובין רקיע לרקיע כו' רגלי החיות כנגד כולן וכו' וכן השתלשלות כל העולמות למעלה מעלה עד רום המעלות <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אעפ"כ </ins>נקרא יראה זו יראה חיצונית ותתאה מאחר שנמשכת מהעולמות שהם לבושים של המלך <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הקב"ה </ins>אשר מסתתר ומתעלם ומתלבש בהם להחיותם ולקיימם להיות יש מאין וכו' רק שהיא השער והפתח לקיום התורה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">והמצות</ins>. אך היראה עילאה ירא בשת ויראה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פנימית </ins>שהיא נמשכת מפנימית האלהות שבתוך העולמות עליה אמרו אם אין חכמה אין יראה דחכמה היא כ"ח מ"ה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">והחכמה </ins>מאין תמצא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ואיזהו </ins>חכם הרואה את הנולד <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פי' </ins>שרואה כל דבר איך נולד ונתהוה מאין ליש בדבר ה' ורוח פיו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ית' כמ</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ש </ins>וברוח פיו כל צבאם ואי לזאת הרי השמים והארץ וכל צבאם בטלים במציאות ממש בדבר ה' ורוח פיו וכלא ממש חשיבי ואין ואפס ממש כביטול אור וזיו השמש בגוף השמש עצמה ואל יוציא אדם עצמו מהכלל שגם גופו ונפשו ורוחו ונשמתו בטלים במציאות בדבר ה' ודבורו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ית' </ins>מיוחד במחשבתו כו' וכנ"ל [<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פ</ins>' כ' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וכ</ins>"א] באריכות <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בד"מ </ins>מנפש האדם שדבור אחד מדבורו ומחשבתו כלא ממש כו' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וזש</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה </ins>הן יראת ה' היא חכמה. אך אי אפשר להשיג ליראה וחכמה זו אלא בקיום התורה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">והמצות ע"י </ins>יראה תתאה החיצונית <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וז</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ש </ins>אם אין יראה אין חכמה. והנה באהבה יש <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ג"כ </ins>שתי מדרגות אהבה רבה ואהבת עולם. אהבה רבה היא אהבה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בתענוגי' </ins>והיא שלהבת העולה מאליה ובאה מלמעלה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בבחי' </ins>מתנה למי שהוא שלם ביראה כנודע על מאמר רז"ל דרכו של איש לחזר אחר אשה שאהבה נקראת איש וזכר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כמ</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ש </ins>זכר חסדו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ואשה </ins>יראת ה' כנודע ובלי קדימת היראה אי אפשר להגיע לאהבה רבה זו כי אהבה זו היא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מבחי' </ins>אצילות דלית תמן קיצוץ ופירוד <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ח"ו </ins>אך אהבת עולם היא הבאה מהתבונה ודעת בגדולת ה' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">א"ס ב"ה </ins>הממלא כל עלמין וסובב כל עלמין וכולא קמיה כלא ממש חשיב וכביטול דבור אחד בנפש <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">המשכל' </ins>בעודו במחשבתה או בחמדת הלב כנ"ל אשר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ע"י התבוננו' </ins>זו ממילא תתפשט <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מדת </ins>האהבה שבנפש מלבושיה דהיינו שלא תתלבש בשום דבר הנאה ותענוג גשמי או רוחני לאהבה אותו ולא לחפוץ כלל שום דבר בעולם בלתי ה' לבדו מקור החיים של כל התענוגים שכולם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בטילים </ins>במציאות וכלא ממש קמיה חשיבי ואין ערוך ודמיון כלל ביניהם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ח"ו </ins>כמו שאין ערוך לאין ואפס המוחלט לגבי חיים נצחיים <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וכמ</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ש </ins>מי לי בשמים ועמך לא חפצתי בארץ כלה שארי ולבבי צור לבבי וגו' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וכמ"ש </ins>לקמן וגם מי שאין <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מדת </ins>אהבה שבנפשו מלובשת כלל בשום תענוג גשמי או רוחני יכול להלהיב נפשו כרשפי אש ושלהבת עזה ולהב העולה השמימה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ע"י התבוננו' </ins>הנ"ל <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כמ"ש </ins>לקמן והנה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בחי' </ins>אהבה זו פעמים שקודמת ליראה כפי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בחי' </ins>הדעת המולידה כנודע [שהדעת כולל חסדים וגבורות שהם אהבה ויראה ופעמים שהחסדים קודמים לירד ולהתגלות] ולכן אפשר לרשע ובעל עבירות שיעשה תשובה מאהבה הנולדה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בלבו </ins>בזכרו את ה' אלהיו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ומ"מ </ins>היראה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ג"כ </ins>כלולה בה ממילא רק שהיא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בבחי' </ins>קטנות והעלם דהיינו יראת חטא למרוד בו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ח"ו </ins>והאהבה היא בהתגלות <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לבו </ins>ומוחו אך זהו דרך מקרה והוראת שעה בהשגחה פרטית מאת ה' לצורך שעה כמעשה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דר"א </ins>בן דורדייא. אבל סדר העבודה הקבועה ותלויה בבחירת האדם צריך להקדים <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תחלה </ins>קיום התורה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">והמצות ע"י </ins>יראה תתאה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בבחי' </ins>קטנות <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עכ"פ </ins>בסור מרע ועשה טוב להאיר נפשו האלהית באור התורה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ומצותיה ואח"כ </ins>יאיר עליה אור האהבה [כי ואהבת בגימטריא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב"פ </ins>אור כידוע <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לי"</ins>ח]:<noinclude>[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|א]]</noinclude></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וזהו שאמר הכתוב: </del>"הן יראת ה' היא חכמה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">"</del>. אך אי אפשר להשיג ליראה וחכמה זו<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </del>אלא בקיום התורה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">והמצוות על ידי </del>יראה תתאה החיצונית<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. וזהו שאמרו: </del>"אם אין יראה אין חכמה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">"</del>. </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>והנה באהבה יש <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">גם כן </del>שתי מדרגות<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">: </del>אהבה רבה ואהבת עולם. אהבה רבה היא אהבה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בתענוגים, </del>והיא שלהבת העולה מאליה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </del>ובאה מלמעלה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בבחינת </del>מתנה למי שהוא שלם ביראה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </del>כנודע על מאמר רז"ל<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">: "</del>דרכו של איש לחזר אחר אשה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">", </del>שאהבה נקראת איש וזכר<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, כמו שכתוב: </del>"זכר חסדו<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">", ו"אשה </del>יראת ה'<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">", </del>כנודע<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. </del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ובלי קדימת היראה אי אפשר להגיע לאהבה רבה זו<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </del>כי אהבה זו היא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מבחינת </del>אצילות<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </del>דלית תמן קיצוץ ופירוד <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">חס ושלום. </del>אך אהבת עולם היא הבאה מהתבונה ודעת בגדולת ה' <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אין סוף ברוך הוא </del>הממלא כל עלמין וסובב כל עלמין<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </del>וכולא קמיה כלא ממש חשיב<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </del>וכביטול דבור אחד בנפש <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">המשכלת </del>בעודו במחשבתה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </del>או בחמדת הלב כנ"ל<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </del>אשר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">על ידי התבוננות </del>זו ממילא תתפשט <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מידת </del>האהבה שבנפש מלבושיה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </del>דהיינו שלא תתלבש בשום דבר הנאה ותענוג גשמי או רוחני לאהבה אותו<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </del>ולא לחפוץ כלל שום דבר בעולם בלתי ה' לבדו<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </del>מקור החיים של כל התענוגים<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </del>שכולם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בטלים </del>במציאות וכלא ממש קמיה חשיבי<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </del>ואין ערוך ודמיון כלל ביניהם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">חס ושלום, </del>כמו שאין ערוך לאין ואפס המוחלט לגבי חיים נצחיים<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, וכמו שכתוב: </del>"מי לי בשמים ועמך לא חפצתי בארץ<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </del>כלה שארי ולבבי צור לבבי<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">" </del>וגו'<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, וכמו שיתבאר </del>לקמן<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. </del>וגם מי שאין <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מידת </del>אהבה שבנפשו מלובשת כלל בשום תענוג גשמי או רוחני<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </del>יכול להלהיב נפשו כרשפי אש ושלהבת עזה ולהב העולה השמימה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">על ידי התבוננות </del>הנ"ל<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, כמו שיתבאר </del>לקמן<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. </del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>והנה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בחינת </del>אהבה זו<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </del>פעמים שקודמת ליראה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </del>כפי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בחינת </del>הדעת המולידה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </del>כנודע [שהדעת כולל חסדים וגבורות<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </del>שהם אהבה ויראה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </del>ופעמים שהחסדים קודמים לירד ולהתגלות]<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. </del>ולכן אפשר לרשע ובעל עבירות שיעשה תשובה מאהבה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </del>הנולדה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בליבו </del>בזכרו את ה' אלהיו<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. ומכל מקום </del>היראה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">גם כן </del>כלולה בה ממילא<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </del>רק שהיא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בבחינת </del>קטנות והעלם<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </del>דהיינו יראת חטא למרוד בו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">חס ושלום; </del>והאהבה היא בהתגלות <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ליבו </del>ומוחו<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. </del>אך זהו דרך מקרה והוראת שעה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </del>בהשגחה פרטית מאת ה' לצורך שעה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </del>כמעשה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דרבי אלעזר </del>בן דורדייא. אבל סדר העבודה הקבועה ותלויה בבחירת האדם<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </del>צריך להקדים <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תחילה </del>קיום התורה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">והמצוות על ידי </del>יראה תתאה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, בבחינת </del>קטנות <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">על כל פנים </del>בסור מרע ועשה טוב<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </del>להאיר נפשו האלהית באור התורה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ומצוותיה, ואחר כך </del>יאיר עליה אור האהבה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. </del>[כי ואהבת בגימטריא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שתי פעמים </del>אור<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </del>כידוע <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ליודעי </del>ח<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">"ן</del>]:<noinclude>[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|א]]</noinclude></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
</table>ש. א.https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9E%D7%92&diff=20092&oldid=prevש. א.: ש. א. העביר את הדף תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק מ"ג לשם תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק מג בלי להשאיר הפניה: כותרת שאינה כתובה נכון2025-08-03T11:22:32Z<p>ש. א. העביר את הדף <a href="/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9E%22%D7%92&action=edit&redlink=1" class="new" title="תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק מ"ג (הדף אינו קיים)">תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק מ"ג</a> לשם <a href="/index.php/%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9E%D7%92" title="תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק מג">תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק מג</a> בלי להשאיר הפניה: כותרת שאינה כתובה נכון</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:22, 3 באוגוסט 2025</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div>
</td></tr></table>ש. א.https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9E%D7%92&diff=15511&oldid=prevש. א.: ש. א. העביר את הדף תבנית:ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק מ"ג לשם תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק מ"ג בלי להשאיר הפניה: כותרת שאינה כתובה נכון2025-07-14T21:57:43Z<p>ש. א. העביר את הדף <a href="/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_-_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9E%22%D7%92&action=edit&redlink=1" class="new" title="תבנית:ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק מ"ג (הדף אינו קיים)">תבנית:ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק מ"ג</a> לשם <a href="/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9E%22%D7%92&action=edit&redlink=1" class="new" title="תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק מ"ג (הדף אינו קיים)">תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק מ"ג</a> בלי להשאיר הפניה: כותרת שאינה כתובה נכון</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־00:57, 15 ביולי 2025</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div>
</td></tr></table>ש. א.https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9E%D7%92&diff=10999&oldid=prevש. א. ב־21:22, 20 באפריל 20252025-04-20T21:22:22Z<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־00:22, 21 באפריל 2025</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''פרק מג והנה''' על יראה תתאה זו, שהיא לקיום מצוותיו יתברך בבחינת סור מרע ועשה טוב, אמרו: אם אין יראה אין חכמה. ויש בה בחינת קטנות ובחינת גדלות. דהיינו כשנמשכת בחינת יראה זו מההתבוננות בגדולת ה', דאיהו ממלא כל עלמין, ומהארץ לרקיע מהלך חמש מאות שנה וכו', ובין רקיע לרקיע כו', רגלי החיות כנגד כולן וכו', וכן השתלשלות כל העולמות למעלה מעלה עד רום המעלות, אף על פי כן נקרא יראה זו יראה חיצונית ותתאה, מאחר שנמשכת מהעולמות, שהם לבושים של המלך הקדוש ברוך הוא, אשר מסתתר ומתעלם ומתלבש בהם להחיותם ולקיימם להיות יש מאין וכו'. רק שהיא השער והפתח לקיום התורה והמצוות. אך היראה עילאה, ירא בשת, ויראה פנימיות, שהיא נמשכת מפנימית האלהות שבתוך העולמות, עליה אמרו: "אם אין חכמה אין יראה", דחכמה היא כ"ח מ"ה, ו"החכמה מאין תמצא". ו"איזהו חכם הרואה את הנולד", פירוש, שרואה כל דבר איך נולד ונתהוה מאין ליש בדבר ה' ורוח פיו יתברך, כמו שנאמר: "וברוח פיו כל צבאם". ואי לזאת, הרי השמים והארץ וכל צבאם בטלים במציאות ממש בדבר ה' ורוח פיו, וכלא ממש חשיבי ואין ואפס ממש, כביטול אור וזיו השמש בגוף השמש עצמה. ואל יוציא אדם עצמו מהכלל, שגם גופו ונפשו ורוחו ונשמתו בטלים במציאות בדבר ה', ודבורו יתברך מיוחד במחשבתו כו', וכנ"ל [פרקים [[לקוטי אמרים <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">· </del>פרק כ|כ]] ו[[לקוטי אמרים <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">· </del>פרק <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כא</del>|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כא</del>]]] באריכות, בדרך משל מנפש האדם, שדבור אחד מדבורו ומחשבתו כלא ממש כו'. </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''פרק מג והנה''' על יראה תתאה זו, שהיא לקיום מצוותיו יתברך בבחינת סור מרע ועשה טוב, אמרו: אם אין יראה אין חכמה. ויש בה בחינת קטנות ובחינת גדלות. דהיינו כשנמשכת בחינת יראה זו מההתבוננות בגדולת ה', דאיהו ממלא כל עלמין, ומהארץ לרקיע מהלך חמש מאות שנה וכו', ובין רקיע לרקיע כו', רגלי החיות כנגד כולן וכו', וכן השתלשלות כל העולמות למעלה מעלה עד רום המעלות, אף על פי כן נקרא יראה זו יראה חיצונית ותתאה, מאחר שנמשכת מהעולמות, שהם לבושים של המלך הקדוש ברוך הוא, אשר מסתתר ומתעלם ומתלבש בהם להחיותם ולקיימם להיות יש מאין וכו'. רק שהיא השער והפתח לקיום התורה והמצוות. אך היראה עילאה, ירא בשת, ויראה פנימיות, שהיא נמשכת מפנימית האלהות שבתוך העולמות, עליה אמרו: "אם אין חכמה אין יראה", דחכמה היא כ"ח מ"ה, ו"החכמה מאין תמצא". ו"איזהו חכם הרואה את הנולד", פירוש, שרואה כל דבר איך נולד ונתהוה מאין ליש בדבר ה' ורוח פיו יתברך, כמו שנאמר: "וברוח פיו כל צבאם". ואי לזאת, הרי השמים והארץ וכל צבאם בטלים במציאות ממש בדבר ה' ורוח פיו, וכלא ממש חשיבי ואין ואפס ממש, כביטול אור וזיו השמש בגוף השמש עצמה. ואל יוציא אדם עצמו מהכלל, שגם גופו ונפשו ורוחו ונשמתו בטלים במציאות בדבר ה', ודבורו יתברך מיוחד במחשבתו כו', וכנ"ל [פרקים [[לקוטי אמרים פרק כ<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'</ins>|כ<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'</ins>]] ו[[לקוטי אמרים פרק <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כ"א</ins>|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כ"א</ins>]]] באריכות, בדרך משל מנפש האדם, שדבור אחד מדבורו ומחשבתו כלא ממש כו'. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וזהו שאמר הכתוב: "הן יראת ה' היא חכמה". אך אי אפשר להשיג ליראה וחכמה זו, אלא בקיום התורה והמצוות על ידי יראה תתאה החיצונית. וזהו שאמרו: "אם אין יראה אין חכמה". </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וזהו שאמר הכתוב: "הן יראת ה' היא חכמה". אך אי אפשר להשיג ליראה וחכמה זו, אלא בקיום התורה והמצוות על ידי יראה תתאה החיצונית. וזהו שאמרו: "אם אין יראה אין חכמה". </div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l7">שורה 7:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 7:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ובלי קדימת היראה אי אפשר להגיע לאהבה רבה זו, כי אהבה זו היא מבחינת אצילות, דלית תמן קיצוץ ופירוד חס ושלום. אך אהבת עולם היא הבאה מהתבונה ודעת בגדולת ה' אין סוף ברוך הוא הממלא כל עלמין וסובב כל עלמין, וכולא קמיה כלא ממש חשיב, וכביטול דבור אחד בנפש המשכלת בעודו במחשבתה, או בחמדת הלב כנ"ל, אשר על ידי התבוננות זו ממילא תתפשט מידת האהבה שבנפש מלבושיה, דהיינו שלא תתלבש בשום דבר הנאה ותענוג גשמי או רוחני לאהבה אותו, ולא לחפוץ כלל שום דבר בעולם בלתי ה' לבדו, מקור החיים של כל התענוגים, שכולם בטלים במציאות וכלא ממש קמיה חשיבי, ואין ערוך ודמיון כלל ביניהם חס ושלום, כמו שאין ערוך לאין ואפס המוחלט לגבי חיים נצחיים, וכמו שכתוב: "מי לי בשמים ועמך לא חפצתי בארץ, כלה שארי ולבבי צור לבבי" וגו', וכמו שיתבאר לקמן. וגם מי שאין מידת אהבה שבנפשו מלובשת כלל בשום תענוג גשמי או רוחני, יכול להלהיב נפשו כרשפי אש ושלהבת עזה ולהב העולה השמימה על ידי התבוננות הנ"ל, כמו שיתבאר לקמן. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ובלי קדימת היראה אי אפשר להגיע לאהבה רבה זו, כי אהבה זו היא מבחינת אצילות, דלית תמן קיצוץ ופירוד חס ושלום. אך אהבת עולם היא הבאה מהתבונה ודעת בגדולת ה' אין סוף ברוך הוא הממלא כל עלמין וסובב כל עלמין, וכולא קמיה כלא ממש חשיב, וכביטול דבור אחד בנפש המשכלת בעודו במחשבתה, או בחמדת הלב כנ"ל, אשר על ידי התבוננות זו ממילא תתפשט מידת האהבה שבנפש מלבושיה, דהיינו שלא תתלבש בשום דבר הנאה ותענוג גשמי או רוחני לאהבה אותו, ולא לחפוץ כלל שום דבר בעולם בלתי ה' לבדו, מקור החיים של כל התענוגים, שכולם בטלים במציאות וכלא ממש קמיה חשיבי, ואין ערוך ודמיון כלל ביניהם חס ושלום, כמו שאין ערוך לאין ואפס המוחלט לגבי חיים נצחיים, וכמו שכתוב: "מי לי בשמים ועמך לא חפצתי בארץ, כלה שארי ולבבי צור לבבי" וגו', וכמו שיתבאר לקמן. וגם מי שאין מידת אהבה שבנפשו מלובשת כלל בשום תענוג גשמי או רוחני, יכול להלהיב נפשו כרשפי אש ושלהבת עזה ולהב העולה השמימה על ידי התבוננות הנ"ל, כמו שיתבאר לקמן. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>והנה בחינת אהבה זו, פעמים שקודמת ליראה, כפי בחינת הדעת המולידה, כנודע [שהדעת כולל חסדים וגבורות, שהם אהבה ויראה, ופעמים שהחסדים קודמים לירד ולהתגלות]. ולכן אפשר לרשע ובעל עבירות שיעשה תשובה מאהבה, הנולדה בליבו בזכרו את ה' אלהיו. ומכל מקום היראה גם כן כלולה בה ממילא, רק שהיא בבחינת קטנות והעלם, דהיינו יראת חטא למרוד בו חס ושלום; והאהבה היא בהתגלות ליבו ומוחו. אך זהו דרך מקרה והוראת שעה, בהשגחה פרטית מאת ה' לצורך שעה, כמעשה דרבי אלעזר בן דורדייא. אבל סדר העבודה הקבועה ותלויה בבחירת האדם, צריך להקדים תחילה קיום התורה והמצוות על ידי יראה תתאה, בבחינת קטנות על כל פנים בסור מרע ועשה טוב, להאיר נפשו האלהית באור התורה ומצוותיה, ואחר כך יאיר עליה אור האהבה. [כי ואהבת בגימטריא שתי פעמים אור, כידוע ליודעי ח"ן]:</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>והנה בחינת אהבה זו, פעמים שקודמת ליראה, כפי בחינת הדעת המולידה, כנודע [שהדעת כולל חסדים וגבורות, שהם אהבה ויראה, ופעמים שהחסדים קודמים לירד ולהתגלות]. ולכן אפשר לרשע ובעל עבירות שיעשה תשובה מאהבה, הנולדה בליבו בזכרו את ה' אלהיו. ומכל מקום היראה גם כן כלולה בה ממילא, רק שהיא בבחינת קטנות והעלם, דהיינו יראת חטא למרוד בו חס ושלום; והאהבה היא בהתגלות ליבו ומוחו. אך זהו דרך מקרה והוראת שעה, בהשגחה פרטית מאת ה' לצורך שעה, כמעשה דרבי אלעזר בן דורדייא. אבל סדר העבודה הקבועה ותלויה בבחירת האדם, צריך להקדים תחילה קיום התורה והמצוות על ידי יראה תתאה, בבחינת קטנות על כל פנים בסור מרע ועשה טוב, להאיר נפשו האלהית באור התורה ומצוותיה, ואחר כך יאיר עליה אור האהבה. [כי ואהבת בגימטריא שתי פעמים אור, כידוע ליודעי ח"ן]:<noinclude>[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|א]]</noinclude></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><noinclude>[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|א]]</noinclude></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
</table>ש. א.https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9E%D7%92&diff=5408&oldid=prevש. א.: תיקונים2024-07-24T21:20:50Z<p>תיקונים</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־00:20, 25 ביולי 2024</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''פרק מג והנה''' על יראה תתאה זו, שהיא לקיום <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[מצוות]]יו </del>יתברך בבחינת סור <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מ[[רע]] </del>ועשה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>טוב<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</del>, אמרו: אם אין <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>יראה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>אין חכמה. ויש בה בחינת קטנות ובחינת גדלות. דהיינו כשנמשכת בחינת יראה זו מההתבוננות בגדולת ה', דאיהו ממלא כל עלמין, ומהארץ לרקיע מהלך חמש מאות שנה וכו', ובין רקיע לרקיע כו', רגלי החיות כנגד כולן וכו', וכן השתלשלות כל העולמות למעלה מעלה עד רום המעלות, אף על פי כן נקרא יראה זו יראה חיצונית ותתאה, מאחר שנמשכת מהעולמות, שהם לבושים של המלך הקדוש ברוך הוא, אשר מסתתר ומתעלם ומתלבש בהם להחיותם ולקיימם להיות יש מאין וכו'. רק שהיא השער והפתח לקיום התורה והמצוות. אך <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[יראה </del>עילאה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</del>, ירא בשת, ויראה פנימיות, שהיא נמשכת מפנימית האלהות שבתוך העולמות, עליה אמרו: "אם אין חכמה אין יראה", <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ד[[חכמה]] </del>היא כ"ח מ"ה, ו"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>החכמה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>מאין תמצא". ו"איזהו חכם הרואה את הנולד", פירוש, שרואה כל דבר איך נולד ונתהוה מאין ליש בדבר ה' ורוח פיו יתברך, כמו שנאמר: "וברוח פיו כל צבאם". ואי לזאת, הרי השמים והארץ וכל צבאם בטלים במציאות ממש בדבר ה' ורוח פיו, וכלא ממש חשיבי ואין ואפס ממש, כביטול <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>אור<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>וזיו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[שמש]] </del>בגוף השמש עצמה. ואל יוציא אדם עצמו מהכלל, שגם גופו ונפשו ורוחו ונשמתו בטלים במציאות בדבר ה', ודבורו יתברך מיוחד במחשבתו כו', וכנ"ל [פרקים [[<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ליקוטי </del>אמרים <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">- </del>פרק כ<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'</del>|כ<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'</del>]] ו[[<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ליקוטי </del>אמרים <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">- </del>פרק <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כ"א</del>|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כ"א</del>]] ] באריכות, בדרך משל מנפש האדם, שדבור אחד מדבורו ומחשבתו כלא ממש כו'. </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''פרק מג והנה''' על יראה תתאה זו, שהיא לקיום <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מצוותיו </ins>יתברך בבחינת סור <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מרע </ins>ועשה טוב, אמרו: אם אין יראה אין חכמה. ויש בה בחינת קטנות ובחינת גדלות. דהיינו כשנמשכת בחינת יראה זו מההתבוננות בגדולת ה', דאיהו ממלא כל עלמין, ומהארץ לרקיע מהלך חמש מאות שנה וכו', ובין רקיע לרקיע כו', רגלי החיות כנגד כולן וכו', וכן השתלשלות כל העולמות למעלה מעלה עד רום המעלות, אף על פי כן נקרא יראה זו יראה חיצונית ותתאה, מאחר שנמשכת מהעולמות, שהם לבושים של המלך הקדוש ברוך הוא, אשר מסתתר ומתעלם ומתלבש בהם להחיותם ולקיימם להיות יש מאין וכו'. רק שהיא השער והפתח לקיום התורה והמצוות. אך <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">היראה </ins>עילאה, ירא בשת, ויראה פנימיות, שהיא נמשכת מפנימית האלהות שבתוך העולמות, עליה אמרו: "אם אין חכמה אין יראה", <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דחכמה </ins>היא כ"ח מ"ה, ו"החכמה מאין תמצא". ו"איזהו חכם הרואה את הנולד", פירוש, שרואה כל דבר איך נולד ונתהוה מאין ליש בדבר ה' ורוח פיו יתברך, כמו שנאמר: "וברוח פיו כל צבאם". ואי לזאת, הרי השמים והארץ וכל צבאם בטלים במציאות ממש בדבר ה' ורוח פיו, וכלא ממש חשיבי ואין ואפס ממש, כביטול אור וזיו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">השמש </ins>בגוף השמש עצמה. ואל יוציא אדם עצמו מהכלל, שגם גופו ונפשו ורוחו ונשמתו בטלים במציאות בדבר ה', ודבורו יתברך מיוחד במחשבתו כו', וכנ"ל [פרקים [[<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לקוטי </ins>אמרים <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">· </ins>פרק כ|כ]] ו[[<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לקוטי </ins>אמרים <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">· </ins>פרק <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כא</ins>|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כא</ins>]]] באריכות, בדרך משל מנפש האדם, שדבור אחד מדבורו ומחשבתו כלא ממש כו'. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וזהו שאמר הכתוב: "הן יראת ה' היא חכמה". אך אי אפשר להשיג ליראה וחכמה זו, אלא בקיום <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[תורה]] וה[[מצוות]] </del>על ידי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>יראה תתאה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>החיצונית. וזהו שאמרו: "אם אין יראה אין חכמה". </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וזהו שאמר הכתוב: "הן יראת ה' היא חכמה". אך אי אפשר להשיג ליראה וחכמה זו, אלא בקיום <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">התורה והמצוות </ins>על ידי יראה תתאה החיצונית. וזהו שאמרו: "אם אין יראה אין חכמה". </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>והנה באהבה יש גם כן שתי מדרגות: אהבה רבה ואהבת עולם. אהבה רבה היא אהבה בתענוגים, והיא שלהבת העולה מאליה, ובאה מלמעלה בבחינת מתנה למי שהוא שלם ביראה, כנודע על מאמר רז"ל: "דרכו של איש לחזר אחר אשה", שאהבה נקראת איש וזכר, כמו שכתוב: "זכר חסדו", ו"אשה יראת ה'", כנודע. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>והנה באהבה יש גם כן שתי מדרגות: אהבה רבה ואהבת עולם. אהבה רבה היא אהבה בתענוגים, והיא שלהבת העולה מאליה, ובאה מלמעלה בבחינת מתנה למי שהוא שלם ביראה, כנודע על מאמר רז"ל: "דרכו של איש לחזר אחר אשה", שאהבה נקראת איש וזכר, כמו שכתוב: "זכר חסדו", ו"אשה יראת ה'", כנודע. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ובלי קדימת היראה אי אפשר להגיע לאהבה רבה זו, כי אהבה זו היא מבחינת אצילות, דלית תמן קיצוץ ופירוד חס ושלום. אך אהבת עולם היא הבאה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מה[[בינה|תבונה]] ו[[דעת]] </del>בגדולת ה' <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>אין סוף ברוך הוא<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] ה[[ממלא </del>כל עלמין<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>וסובב כל עלמין, וכולא קמיה כלא ממש חשיב, וכביטול דבור אחד <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[נפש]] </del>המשכלת בעודו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[מחשבה|מחשבתה]]</del>, או בחמדת הלב כנ"ל, אשר על ידי התבוננות זו ממילא תתפשט מידת האהבה שבנפש מלבושיה, דהיינו שלא תתלבש בשום דבר הנאה ותענוג גשמי או רוחני לאהבה אותו, ולא לחפוץ כלל שום דבר בעולם בלתי ה' לבדו, מקור החיים של כל התענוגים, שכולם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[ביטול במציאות|</del>בטלים במציאות<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>וכלא ממש קמיה חשיבי, ואין ערוך ודמיון כלל ביניהם חס ושלום, כמו שאין ערוך לאין ואפס המוחלט לגבי חיים נצחיים, וכמו שכתוב: "מי לי בשמים ועמך לא חפצתי בארץ, כלה שארי ולבבי צור לבבי" וגו', וכמו שיתבאר לקמן. וגם מי שאין מידת אהבה שבנפשו מלובשת כלל בשום תענוג גשמי או רוחני, יכול להלהיב נפשו כרשפי אש ושלהבת עזה ולהב העולה השמימה על ידי התבוננות הנ"ל, כמו שיתבאר לקמן. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><noinclude>[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|א]]</noinclude> </del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ובלי קדימת היראה אי אפשר להגיע לאהבה רבה זו, כי אהבה זו היא מבחינת אצילות, דלית תמן קיצוץ ופירוד חס ושלום. אך אהבת עולם היא הבאה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מהתבונה ודעת </ins>בגדולת ה' אין סוף ברוך הוא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הממלא </ins>כל עלמין וסובב כל עלמין, וכולא קמיה כלא ממש חשיב, וכביטול דבור אחד <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בנפש </ins>המשכלת בעודו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">במחשבתה</ins>, או בחמדת הלב כנ"ל, אשר על ידי התבוננות זו ממילא תתפשט מידת האהבה שבנפש מלבושיה, דהיינו שלא תתלבש בשום דבר הנאה ותענוג גשמי או רוחני לאהבה אותו, ולא לחפוץ כלל שום דבר בעולם בלתי ה' לבדו, מקור החיים של כל התענוגים, שכולם בטלים במציאות וכלא ממש קמיה חשיבי, ואין ערוך ודמיון כלל ביניהם חס ושלום, כמו שאין ערוך לאין ואפס המוחלט לגבי חיים נצחיים, וכמו שכתוב: "מי לי בשמים ועמך לא חפצתי בארץ, כלה שארי ולבבי צור לבבי" וגו', וכמו שיתבאר לקמן. וגם מי שאין מידת אהבה שבנפשו מלובשת כלל בשום תענוג גשמי או רוחני, יכול להלהיב נפשו כרשפי אש ושלהבת עזה ולהב העולה השמימה על ידי התבוננות הנ"ל, כמו שיתבאר לקמן. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>והנה בחינת אהבה זו, פעמים שקודמת ליראה, כפי בחינת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>הדעת<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>המולידה, כנודע [<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ש[[הדעת]] </del>כולל <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[חסד|</del>חסדים<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] ו[[גבורה|גבורות]]</del>, שהם אהבה ויראה, ופעמים שהחסדים קודמים לירד ולהתגלות]. ולכן אפשר לרשע ובעל עבירות שיעשה תשובה מאהבה, הנולדה בליבו בזכרו את ה' אלהיו. ומכל מקום היראה גם כן כלולה בה ממילא, רק שהיא בבחינת קטנות והעלם, דהיינו יראת חטא למרוד בו חס ושלום; והאהבה היא בהתגלות ליבו ומוחו. אך זהו דרך מקרה והוראת שעה, בהשגחה פרטית מאת ה' לצורך שעה, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כ[[מעשה]] ד[[רבי </del>אלעזר בן דורדייא<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</del>. אבל סדר העבודה הקבועה ותלויה בבחירת האדם, צריך להקדים תחילה קיום התורה והמצוות על ידי יראה תתאה, בבחינת קטנות על כל פנים בסור מרע ועשה טוב, להאיר נפשו האלהית באור התורה ומצוותיה, ואחר כך יאיר עליה אור האהבה. [כי ואהבת בגימטריא שתי פעמים אור, כידוע ליודעי ח"ן]:</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>והנה בחינת אהבה זו, פעמים שקודמת ליראה, כפי בחינת הדעת המולידה, כנודע [<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שהדעת </ins>כולל חסדים <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וגבורות</ins>, שהם אהבה ויראה, ופעמים שהחסדים קודמים לירד ולהתגלות]. ולכן אפשר לרשע ובעל עבירות שיעשה תשובה מאהבה, הנולדה בליבו בזכרו את ה' אלהיו. ומכל מקום היראה גם כן כלולה בה ממילא, רק שהיא בבחינת קטנות והעלם, דהיינו יראת חטא למרוד בו חס ושלום; והאהבה היא בהתגלות ליבו ומוחו. אך זהו דרך מקרה והוראת שעה, בהשגחה פרטית מאת ה' לצורך שעה, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כמעשה דרבי </ins>אלעזר בן דורדייא. אבל סדר העבודה הקבועה ותלויה בבחירת האדם, צריך להקדים תחילה קיום התורה והמצוות על ידי יראה תתאה, בבחינת קטנות על כל פנים בסור מרע ועשה טוב, להאיר נפשו האלהית באור התורה ומצוותיה, ואחר כך יאיר עליה אור האהבה. [כי ואהבת בגימטריא שתי פעמים אור, כידוע ליודעי ח"ן]:</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><noinclude>[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|א]]</noinclude></ins></div></td></tr>
</table>ש. א.https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9E%D7%92&diff=1630&oldid=prevיוסף בן מלמד: גרסה אחת יובאה2024-06-26T13:55:43Z<p>גרסה אחת יובאה</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:55, 26 ביוני 2024</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div>
</td></tr></table>יוסף בן מלמדhttps://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9E%D7%92&diff=1629&oldid=prevחב"דטקסט>שלום בוט2: החלפת טקסט – "אין סוף ברוך הוא" ב־"אין סוף ברוך הוא"2016-09-29T03:43:14Z<p>החלפת טקסט – "אין סוף ברוך הוא" ב־"<a href="/index.php?title=%D7%90%D7%99%D7%9F_%D7%A1%D7%95%D7%A3_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%94%D7%95%D7%90&action=edit&redlink=1" class="new" title="אין סוף ברוך הוא (הדף אינו קיים)">אין סוף ברוך הוא</a>"</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>'''פרק מג והנה''' על יראה תתאה זו, שהיא לקיום [[מצוות]]יו יתברך בבחינת סור מ[[רע]] ועשה [[טוב]], אמרו: אם אין [[יראה]] אין חכמה. ויש בה בחינת קטנות ובחינת גדלות. דהיינו כשנמשכת בחינת יראה זו מההתבוננות בגדולת ה', דאיהו ממלא כל עלמין, ומהארץ לרקיע מהלך חמש מאות שנה וכו', ובין רקיע לרקיע כו', רגלי החיות כנגד כולן וכו', וכן השתלשלות כל העולמות למעלה מעלה עד רום המעלות, אף על פי כן נקרא יראה זו יראה חיצונית ותתאה, מאחר שנמשכת מהעולמות, שהם לבושים של המלך הקדוש ברוך הוא, אשר מסתתר ומתעלם ומתלבש בהם להחיותם ולקיימם להיות יש מאין וכו'. רק שהיא השער והפתח לקיום התורה והמצוות. אך ה[[יראה עילאה]], ירא בשת, ויראה פנימיות, שהיא נמשכת מפנימית האלהות שבתוך העולמות, עליה אמרו: "אם אין חכמה אין יראה", ד[[חכמה]] היא כ"ח מ"ה, ו"[[החכמה]] מאין תמצא". ו"איזהו חכם הרואה את הנולד", פירוש, שרואה כל דבר איך נולד ונתהוה מאין ליש בדבר ה' ורוח פיו יתברך, כמו שנאמר: "וברוח פיו כל צבאם". ואי לזאת, הרי השמים והארץ וכל צבאם בטלים במציאות ממש בדבר ה' ורוח פיו, וכלא ממש חשיבי ואין ואפס ממש, כביטול [[אור]] וזיו ה[[שמש]] בגוף השמש עצמה. ואל יוציא אדם עצמו מהכלל, שגם גופו ונפשו ורוחו ונשמתו בטלים במציאות בדבר ה', ודבורו יתברך מיוחד במחשבתו כו', וכנ"ל [פרקים [[ליקוטי אמרים - פרק כ'|כ']] ו[[ליקוטי אמרים - פרק כ"א|כ"א]] ] באריכות, בדרך משל מנפש האדם, שדבור אחד מדבורו ומחשבתו כלא ממש כו'. <br />
<br />
וזהו שאמר הכתוב: "הן יראת ה' היא חכמה". אך אי אפשר להשיג ליראה וחכמה זו, אלא בקיום ה[[תורה]] וה[[מצוות]] על ידי [[יראה תתאה]] החיצונית. וזהו שאמרו: "אם אין יראה אין חכמה". <br />
<br />
והנה באהבה יש גם כן שתי מדרגות: אהבה רבה ואהבת עולם. אהבה רבה היא אהבה בתענוגים, והיא שלהבת העולה מאליה, ובאה מלמעלה בבחינת מתנה למי שהוא שלם ביראה, כנודע על מאמר רז"ל: "דרכו של איש לחזר אחר אשה", שאהבה נקראת איש וזכר, כמו שכתוב: "זכר חסדו", ו"אשה יראת ה'", כנודע. <br />
<br />
ובלי קדימת היראה אי אפשר להגיע לאהבה רבה זו, כי אהבה זו היא מבחינת אצילות, דלית תמן קיצוץ ופירוד חס ושלום. אך אהבת עולם היא הבאה מה[[בינה|תבונה]] ו[[דעת]] בגדולת ה' [[אין סוף ברוך הוא]] ה[[ממלא כל עלמין]] וסובב כל עלמין, וכולא קמיה כלא ממש חשיב, וכביטול דבור אחד ב[[נפש]] המשכלת בעודו ב[[מחשבה|מחשבתה]], או בחמדת הלב כנ"ל, אשר על ידי התבוננות זו ממילא תתפשט מידת האהבה שבנפש מלבושיה, דהיינו שלא תתלבש בשום דבר הנאה ותענוג גשמי או רוחני לאהבה אותו, ולא לחפוץ כלל שום דבר בעולם בלתי ה' לבדו, מקור החיים של כל התענוגים, שכולם [[ביטול במציאות|בטלים במציאות]] וכלא ממש קמיה חשיבי, ואין ערוך ודמיון כלל ביניהם חס ושלום, כמו שאין ערוך לאין ואפס המוחלט לגבי חיים נצחיים, וכמו שכתוב: "מי לי בשמים ועמך לא חפצתי בארץ, כלה שארי ולבבי צור לבבי" וגו', וכמו שיתבאר לקמן. וגם מי שאין מידת אהבה שבנפשו מלובשת כלל בשום תענוג גשמי או רוחני, יכול להלהיב נפשו כרשפי אש ושלהבת עזה ולהב העולה השמימה על ידי התבוננות הנ"ל, כמו שיתבאר לקמן. <noinclude>[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|א]]</noinclude> <br />
<br />
והנה בחינת אהבה זו, פעמים שקודמת ליראה, כפי בחינת [[הדעת]] המולידה, כנודע [ש[[הדעת]] כולל [[חסד|חסדים]] ו[[גבורה|גבורות]], שהם אהבה ויראה, ופעמים שהחסדים קודמים לירד ולהתגלות]. ולכן אפשר לרשע ובעל עבירות שיעשה תשובה מאהבה, הנולדה בליבו בזכרו את ה' אלהיו. ומכל מקום היראה גם כן כלולה בה ממילא, רק שהיא בבחינת קטנות והעלם, דהיינו יראת חטא למרוד בו חס ושלום; והאהבה היא בהתגלות ליבו ומוחו. אך זהו דרך מקרה והוראת שעה, בהשגחה פרטית מאת ה' לצורך שעה, כ[[מעשה]] ד[[רבי אלעזר בן דורדייא]]. אבל סדר העבודה הקבועה ותלויה בבחירת האדם, צריך להקדים תחילה קיום התורה והמצוות על ידי יראה תתאה, בבחינת קטנות על כל פנים בסור מרע ועשה טוב, להאיר נפשו האלהית באור התורה ומצוותיה, ואחר כך יאיר עליה אור האהבה. [כי ואהבת בגימטריא שתי פעמים אור, כידוע ליודעי ח"ן]:</div>חב"דטקסט>שלום בוט2