https://text.chabadpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA%3A%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90%2F%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9E%D7%98תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק מט - היסטוריית גרסאות2026-05-13T07:47:35Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.40.3https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9E%D7%98&diff=20359&oldid=prevש. א.: הפעיל הגנה על הדף "תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק מט": הדף מושלם ולא אמורים לעשות בו שינויים ([עריכה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן) [העברה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן))2025-08-03T19:32:45Z<p>הפעיל הגנה על הדף "<a href="/index.php/%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9E%D7%98" title="תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק מט">תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק מט</a>": הדף מושלם ולא אמורים לעשות בו שינויים ([עריכה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן) [העברה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן))</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־22:32, 3 באוגוסט 2025</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div>
</td></tr></table>ש. א.https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9E%D7%98&diff=20358&oldid=prevש. א. ב־19:32, 3 באוגוסט 20252025-08-03T19:32:36Z<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־22:32, 3 באוגוסט 2025</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''פרק מט והנה''' אף כי פרטי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בחינות </del>ההסתר וההעלם אור <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אין סוף ברוך הוא </del>בהשתלשלות העולמות עד שנברא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עולם הזה </del>הגשמי עצמו מספר ומינים ממינים שונים כידוע לטועמים מעץ החיים: </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''פרק מט והנה''' אף כי פרטי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בחי' </ins>ההסתר וההעלם אור <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">א"ס ב"ה </ins>בהשתלשלות העולמות עד שנברא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עוה"ז </ins>הגשמי עצמו מספר ומינים ממינים שונים כידוע לטועמים מעץ החיים:</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אך דרך כלל הם שלשה מיני צמצומים עצומים כלליים. לשלשה מיני עולמות כלליים. ובכל כלל יש רבוא רבבות פרטיים. והם שלשה עולמות בי"ע. כי עולם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">האצילות </del>הוא אלהות ממש. וכדי לברוא עולם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הבריאה </del>שהן נשמות ומלאכים עליונים אשר עבודתם לה' <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בבחינת </del>חב"ד המתלבשים בהם והם משיגים ומקבלים מהם היה תחלה צמצום עצום כנ"ל. וכן מבריאה ליצירה. כי אור מעט מזער המתלבש בעולם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הבריאה </del>עדיין הוא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בבחינת אין סוף </del>לגבי עולם היצירה. ואי אפשר להתלבש בו אלא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">על ידי </del>צמצום והעלם וכן מיצירה לעשיה [<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וכמו שכתבתי במקום אחר </del>ביאור שלשה צמצומים אלו באריכות לקרב אל שכלינו הדל] ותכלית כל הצמצומים הוא כדי לברוא גוף האדם החומרי ולאכפייא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לסטרא אחרא </del>ולהיות יתרון האור מן החושך בהעלות האדם את נפשו האלהית והחיונית ולבושיה וכל כחות הגוף כולן לה' לבדו כנ"ל באריכות. כי זה תכלית השתלשלות העולמות. והנה כמים הפנים לפנים כמו שהקב"ה כביכול הניח וסילק לצד אחד דרך משל את אורו הגדול הבלתי תכלית וגנזו והסתירו בג' מיני צמצומים שונים. והכל בשביל אהבת האדם התחתון להעלותו לה'. כי אהבה דוחקת הבשר. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">על אחת כמה וכמה </del>בכפלי כפליים לאין קץ כי ראוי לאדם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">גם כן </del>להניח ולעזוב כל אשר לו מנפש ועד בשר ולהפקיר הכל בשביל לדבקה בו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יתברך </del>בדביקה חשיקה וחפיצה ולא יהיה שום מונע מבית ומבחוץ לא גוף ולא נפש ולא ממון ולא אשה ובנים. ובזה יובן טוב טעם ודעת לתקנת חכמים שתקנו ברכות <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">קריאת שמע </del>שתים לפניה כו' דלכאורה אין להם שייכות כלל עם קריאת שמע <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כמו שהקשו </del>הרשב"א ושאר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פוסקים</del>. ולמה קראו אותן ברכות <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">קריאת שמע </del>ולמה תקנו אותן לפניה דווקא. אלא משום שעיקר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">קריאת שמע </del>לקיים בכל לבבך כו' בשני יצריך כו' דהיינו לעמוד נגד כל מונע מאהבת ה'. ולבבך הן האשה וילדיה. שלבבו של אדם קשורה בהן בטבעו. כמשארז"ל <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">על פסוק </del>הוא אמר ויהי זו אשה הוא צוה ויעמוד אלו בנים. ונפשך ומאדך כמשמעו חיי ומזוני להפקיר הכל בשביל אהבת ה'. ואיך יבא האדם החומרי למדה זו לכך סידרו תחלה ברכות יוצר אור. ושם נאמר ונשנה באריכות ענין וסדר המלאכים העומדים ברום עולם להודיע גדולתו של הקב"ה איך שכולם בטלים לאורו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יתברך {{ציטוטון|</del>ומשמיעים ביראה כו' ומקדישים כו' ואומרים ביראה קדוש כו'<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}} </del>כלומר שהוא מובדל מהן ואינו מתלבש בהן <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בבחינת </del>גילוי אלא מלא כל הארץ כבודו היא כנסת ישראל למעלה וישראל למטה כנ"ל. וכן <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{ציטוטון|</del>האופנים וחיות הקודש ברעש גדול וכו' ברוך כבוד ה' ממקומו<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}} </del>לפי שאין יודעים ומשיגים מקומו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וכמו שאומרים </del>כי הוא לבדו מרום וקדוש. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ואחר כך </del>ברכה שניה אהבת עולם אהבתנו ה' אלהינו. כלומר שהניח כל צבא מעלה הקדושים והשרה שכינתו עלינו להיות נקרא אלהינו. כמו אלהי אברהם כו' כנ"ל. והיינו כי אהבה דוחקת הבשר ולכן נקרא אהבת עולם שהיא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בחינת </del>צמצום אורו הגדול הבלתי תכלית להתלבש <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בבחינת </del>גבול הנקרא עולם בעבור אהבת עמו ישראל כדי לקרבם אליו ליכלל ביחודו ואחדותו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יתברך</del>. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וזהו שאומרים </del>חמלה גדולה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ו'''יתירה</del>'<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'' פירוש </del>יתירה על קרבת אלהים שבכל צבא מעלה. ובנו בחרת מכל עם ולשון הוא הגוף החומרי הנדמה בחומריותו לגופי אומות העולם. וקרבתנו וכו' להודות וכו' ופי' הודאה יתבאר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">במקום אחר</del>. וליחדך כו' ליכלל ביחודו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יתברך </del>כנ"ל והנה כאשר ישים המשכיל אלה הדברים אל עומקא דלבא ומוחא אזי ממילא כמים הפנים לפנים תתלהט נפשו ותתלבש ברוח נדיבה להתנדב להניח ולעזוב כל אשר לו מנגד ורק לדבקה בו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יתברך </del>וליכלל באורו בדביקה חשיקה וכו' <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בבחינת </del>נשיקין ואתדבקות רוחא ברוחא כנ"ל. אך איך היא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בחינת </del>אתדבקות רוחא ברוחא לזה אמר והיו הדברים האלה כו' על לבבך ודברת בם כו' <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וכמו שכתוב בעץ חיים </del>שיחוד הנשיקין עיקרו הוא יחוד חב"ד בחב"ד והוא עיון התורה והפה הוא מוצא הרוח וגילויו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בבחינת </del>גילוי והיינו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בחינת </del>הדבור <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בדברי תורה</del>. כי על מוצא פי ה' יחיה האדם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ומכל מקום </del>לא יצא ידי חובתו בהרהור ועיון לבדו עד שיוציא בשפתיו כדי להמשיך אור <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אין סוף ברוך הוא </del>למטה עד נפש החיונית השוכנת בדם האדם המתהוה מדומם צומח חי כדי להעלות כולן לה' עם כל העולם כולו ולכללן ביחודו ואורו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יתברך </del>אשר יאיר לארץ ולדרים <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בבחינת </del>גילוי ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר וכו' שזהו תכלית השתלשלות כל העולמות להיות כבוד ה' מלא כל הארץ הלזו דוקא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בבחינת </del>גילוי לאהפכא חשוכא לנהורא ומרירא למיתקא כנ"ל באריכות. וזהו תכלית כוונת האדם בעבודתו להמשיך אור אין סוף ברוך הוא למטה רק שצריך תחלה העלאת מ"ן למסור לו נפשו ומאודו כנ"ל:<noinclude>[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|א]]</noinclude></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins>אך<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins>דרך כלל הם שלשה מיני צמצומים עצומים כלליים. לשלשה מיני עולמות כלליים. ובכל כלל יש רבוא רבבות פרטיים. והם שלשה עולמות בי"ע. כי עולם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">האצילו' </ins>הוא אלהות ממש. וכדי לברוא עולם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הבריא' </ins>שהן נשמות ומלאכים עליונים אשר עבודתם לה' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בבחי' </ins>חב"ד המתלבשים בהם והם משיגים ומקבלים מהם היה תחלה צמצום עצום כנ"ל. וכן מבריאה ליצירה. כי אור מעט מזער המתלבש בעולם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הבריא' </ins>עדיין הוא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בבחי' א"ס </ins>לגבי עולם היצירה. ואי אפשר להתלבש בו אלא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ע"י </ins>צמצום והעלם וכן מיצירה לעשיה [<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וכמ"ש במ"א </ins>ביאור שלשה צמצומים אלו באריכות לקרב אל שכלינו הדל] ותכלית כל הצמצומים הוא כדי לברוא גוף האדם החומרי ולאכפייא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לס"א </ins>ולהיות יתרון האור מן החושך בהעלות האדם את נפשו האלהית והחיונית ולבושיה וכל כחות הגוף כולן לה' לבדו כנ"ל באריכות. כי זה תכלית השתלשלות העולמות. והנה כמים הפנים לפנים כמו שהקב"ה כביכול הניח וסילק לצד אחד דרך משל את אורו הגדול הבלתי תכלית וגנזו והסתירו בג' מיני צמצומים שונים. והכל בשביל אהבת האדם התחתון להעלותו לה'. כי אהבה דוחקת הבשר. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עאכ"ו </ins>בכפלי כפליים לאין קץ כי ראוי לאדם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ג"כ </ins>להניח ולעזוב כל אשר לו מנפש ועד בשר ולהפקיר הכל בשביל לדבקה בו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ית' </ins>בדביקה חשיקה וחפיצה ולא יהיה שום מונע מבית ומבחוץ לא גוף ולא נפש ולא ממון ולא אשה ובנים. ובזה יובן טוב טעם ודעת לתקנת חכמים שתקנו ברכות <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ק"ש </ins>שתים לפניה כו' דלכאורה אין להם שייכות כלל עם קריאת שמע <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כמ"ש </ins>הרשב"א ושאר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פוסקי'</ins>. ולמה קראו אותן ברכות <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ק"ש </ins>ולמה תקנו אותן לפניה דווקא. אלא משום שעיקר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ק"ש </ins>לקיים בכל לבבך כו' בשני יצריך כו' דהיינו לעמוד נגד כל מונע מאהבת ה'. ולבבך הן האשה וילדיה. שלבבו של אדם קשורה בהן בטבעו. כמשארז"ל <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ע"פ </ins>הוא אמר ויהי זו אשה הוא צוה ויעמוד אלו בנים. ונפשך ומאדך כמשמעו חיי ומזוני להפקיר הכל בשביל אהבת ה'. ואיך יבא האדם החומרי למדה זו לכך סידרו תחלה ברכות יוצר אור. ושם נאמר ונשנה באריכות ענין וסדר המלאכים העומדים ברום עולם להודיע גדולתו של הקב"ה איך שכולם בטלים לאורו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ית' </ins>ומשמיעים ביראה כו' ומקדישים כו' ואומרים ביראה קדוש כו' כלומר שהוא מובדל מהן ואינו מתלבש בהן <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בבחי' </ins>גילוי אלא מלא כל הארץ כבודו היא כנסת ישראל למעלה וישראל למטה כנ"ל. וכן האופנים וחיות הקודש ברעש גדול וכו' ברוך כבוד ה' ממקומו לפי שאין יודעים ומשיגים מקומו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וכמ"ש </ins>כי הוא לבדו מרום וקדוש. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ואח"כ </ins>ברכה שניה אהבת עולם אהבתנו ה' אלהינו. כלומר שהניח כל צבא מעלה הקדושים והשרה שכינתו עלינו להיות נקרא אלהינו. כמו אלהי אברהם כו' כנ"ל. והיינו כי אהבה דוחקת הבשר ולכן נקרא אהבת עולם שהיא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בחי' </ins>צמצום אורו הגדול הבלתי תכלית להתלבש <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בבחי' </ins>גבול הנקרא עולם בעבור אהבת עמו ישראל כדי לקרבם אליו ליכלל ביחודו ואחדותו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ית'</ins>. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וז"ש </ins>חמלה גדולה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ויתירה פי</ins>' יתירה על קרבת אלהים שבכל צבא מעלה. ובנו בחרת מכל עם ולשון הוא הגוף החומרי הנדמה בחומריותו לגופי אומות העולם. וקרבתנו וכו' להודות וכו' ופי' הודאה יתבאר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">במ"א</ins>. וליחדך כו' ליכלל ביחודו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ית' </ins>כנ"ל והנה כאשר ישים המשכיל אלה הדברים אל עומקא דלבא ומוחא אזי ממילא כמים הפנים לפנים תתלהט נפשו ותתלבש ברוח נדיבה להתנדב להניח ולעזוב כל אשר לו מנגד ורק לדבקה בו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ית' </ins>וליכלל באורו בדביקה חשיקה וכו' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בבחי' </ins>נשיקין ואתדבקות רוחא ברוחא כנ"ל. אך איך היא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בחי' </ins>אתדבקות רוחא ברוחא לזה אמר והיו הדברים האלה כו' על לבבך ודברת בם כו' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וכמ"ש בע"ח </ins>שיחוד הנשיקין עיקרו הוא יחוד חב"ד בחב"ד והוא עיון התורה והפה הוא מוצא הרוח וגילויו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בבחי' </ins>גילוי והיינו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בחי' </ins>הדבור <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בד"ת</ins>. כי על מוצא פי ה' יחיה האדם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ומ"מ </ins>לא יצא ידי חובתו בהרהור ועיון לבדו עד שיוציא בשפתיו כדי להמשיך אור <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">א"ס ב"ה </ins>למטה עד נפש החיונית השוכנת בדם האדם המתהוה מדומם צומח חי כדי להעלות כולן לה' עם כל העולם כולו ולכללן ביחודו ואורו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ית' </ins>אשר יאיר לארץ ולדרים <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בבחי' </ins>גילוי ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר וכו' שזהו תכלית השתלשלות כל העולמות להיות כבוד ה' מלא כל הארץ הלזו דוקא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בבחי' </ins>גילוי לאהפכא חשוכא לנהורא ומרירא למיתקא כנ"ל באריכות. וזהו תכלית כוונת האדם בעבודתו להמשיך אור אין סוף ברוך הוא למטה רק שצריך תחלה העלאת מ"ן למסור לו נפשו ומאודו כנ"ל:<noinclude>[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|א]]</noinclude></div></td></tr>
</table>ש. א.https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9E%D7%98&diff=20357&oldid=prevש. א.: ש. א. העביר את הדף תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק מ"ט לשם תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק מט בלי להשאיר הפניה: כותרת שאינה כתובה נכון2025-08-03T19:30:55Z<p>ש. א. העביר את הדף <a href="/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9E%22%D7%98&action=edit&redlink=1" class="new" title="תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק מ"ט (הדף אינו קיים)">תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק מ"ט</a> לשם <a href="/index.php/%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9E%D7%98" title="תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק מט">תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק מט</a> בלי להשאיר הפניה: כותרת שאינה כתובה נכון</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־22:30, 3 באוגוסט 2025</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div>
</td></tr></table>ש. א.https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9E%D7%98&diff=15518&oldid=prevש. א.: ש. א. העביר את הדף תבנית:ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק מ"ט לשם תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק מ"ט בלי להשאיר הפניה: כותרת שאינה כתובה נכון2025-07-14T22:00:52Z<p>ש. א. העביר את הדף <a href="/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_-_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9E%22%D7%98&action=edit&redlink=1" class="new" title="תבנית:ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק מ"ט (הדף אינו קיים)">תבנית:ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק מ"ט</a> לשם <a href="/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9E%22%D7%98&action=edit&redlink=1" class="new" title="תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק מ"ט (הדף אינו קיים)">תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק מ"ט</a> בלי להשאיר הפניה: כותרת שאינה כתובה נכון</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־01:00, 15 ביולי 2025</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div>
</td></tr></table>ש. א.https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9E%D7%98&diff=5550&oldid=prevש. א.: תיקונים2024-07-25T13:55:26Z<p>תיקונים</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:55, 25 ביולי 2024</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''פרק מט והנה''' אף כי פרטי בחינות ההסתר וההעלם אור <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>אין סוף ברוך הוא<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>בהשתלשלות העולמות עד שנברא עולם הזה הגשמי עצמו מספר ומינים ממינים שונים כידוע לטועמים מעץ החיים: </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''פרק מט והנה''' אף כי פרטי בחינות ההסתר וההעלם אור אין סוף ברוך הוא בהשתלשלות העולמות עד שנברא עולם הזה הגשמי עצמו מספר ומינים ממינים שונים כידוע לטועמים מעץ החיים: </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אך דרך כלל הם שלשה מיני צמצומים עצומים כלליים. לשלשה מיני עולמות כלליים. ובכל כלל יש רבוא רבבות פרטיים. והם שלשה עולמות <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>בי"ע<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</del>. כי עולם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[אצילות]] </del>הוא אלהות ממש. וכדי לברוא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>עולם הבריאה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>שהן <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[נשמה|</del>נשמות<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] ו[[מלאך|מלאכים]] </del>עליונים אשר עבודתם לה' בבחינת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>חב"ד<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>המתלבשים בהם והם משיגים ומקבלים מהם היה תחלה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>צמצום<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>עצום כנ"ל. וכן מבריאה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ל[[יצירה]]</del>. כי אור מעט מזער המתלבש <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[עולם </del>הבריאה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>עדיין הוא בבחינת אין סוף לגבי עולם היצירה. ואי אפשר להתלבש בו אלא על ידי צמצום והעלם וכן מיצירה לעשיה [וכמו שכתבתי במקום אחר ביאור שלשה צמצומים אלו באריכות לקרב אל שכלינו הדל] ותכלית כל הצמצומים הוא כדי לברוא גוף האדם החומרי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ול[[אתכפיא|אכפייא]] ל[[סטרא </del>אחרא<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>ולהיות <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>יתרון האור מן החושך<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>בהעלות האדם את נפשו האלהית והחיונית ולבושיה וכל כחות הגוף כולן לה' לבדו כנ"ל באריכות. כי זה תכלית השתלשלות העולמות. והנה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כ[[מים]] </del>הפנים לפנים כמו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ש[[הקב</del>"ה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>כביכול הניח וסילק לצד אחד דרך משל את <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[אור]]ו </del>הגדול הבלתי תכלית וגנזו והסתירו בג' מיני צמצומים שונים. והכל בשביל אהבת האדם התחתון להעלותו לה'. כי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>אהבה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>דוחקת הבשר. על אחת כמה וכמה בכפלי כפליים לאין קץ כי ראוי לאדם גם כן להניח ולעזוב כל אשר לו מנפש ועד בשר ולהפקיר הכל בשביל לדבקה בו יתברך בדביקה חשיקה וחפיצה ולא יהיה שום מונע מבית ומבחוץ לא גוף ולא נפש ולא ממון ולא אשה ובנים. ובזה יובן טוב טעם ודעת לתקנת חכמים שתקנו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>ברכות קריאת שמע<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>שתים לפניה כו' דלכאורה אין להם שייכות כלל עם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>קריאת שמע<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>כמו שהקשו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>הרשב"א<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>ושאר פוסקים. ולמה קראו אותן ברכות קריאת שמע ולמה תקנו אותן לפניה דווקא. אלא משום שעיקר קריאת שמע לקיים בכל לבבך כו' בשני יצריך כו' דהיינו לעמוד נגד כל מונע מאהבת ה'. ולבבך הן האשה וילדיה. שלבבו של אדם קשורה בהן בטבעו. כמשארז"ל על פסוק הוא אמר ויהי זו אשה הוא צוה ויעמוד אלו בנים. ונפשך ומאדך כמשמעו חיי ומזוני להפקיר הכל בשביל אהבת ה'. ואיך יבא האדם החומרי למדה זו לכך סידרו תחלה ברכות יוצר אור. ושם נאמר ונשנה באריכות ענין וסדר המלאכים העומדים ברום עולם להודיע גדולתו של הקב"ה איך שכולם בטלים לאורו יתברך {{ציטוטון|ומשמיעים ביראה כו' ומקדישים כו' ואומרים <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[יראה]] [[</del>קדוש<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>כו'}} כלומר שהוא מובדל מהן ואינו מתלבש בהן בבחינת גילוי אלא מלא כל הארץ כבודו היא כנסת ישראל למעלה וישראל למטה כנ"ל. וכן {{ציטוטון|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[אופנים]] ו[[חיות </del>הקודש<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>ברעש גדול וכו' ברוך כבוד ה' ממקומו}} לפי שאין יודעים ומשיגים מקומו וכמו שאומרים כי הוא לבדו מרום וקדוש. ואחר כך ברכה שניה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>אהבת עולם<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>אהבתנו ה' אלהינו. כלומר שהניח כל צבא מעלה הקדושים והשרה שכינתו עלינו להיות נקרא אלהינו. כמו אלהי אברהם כו' כנ"ל. והיינו כי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>אהבה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>דוחקת הבשר ולכן נקרא אהבת עולם שהיא בחינת צמצום אורו הגדול הבלתי תכלית להתלבש בבחינת גבול הנקרא עולם בעבור אהבת עמו ישראל כדי לקרבם אליו ליכלל ביחודו ואחדותו יתברך. וזהו שאומרים חמלה גדולה ו'''יתירה''' פירוש יתירה על קרבת אלהים שבכל צבא מעלה. ובנו בחרת מכל עם ולשון הוא הגוף החומרי הנדמה בחומריותו לגופי אומות העולם. וקרבתנו וכו' להודות וכו' ופי' <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>הודאה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>יתבאר במקום אחר. וליחדך כו' ליכלל ביחודו יתברך כנ"ל והנה כאשר ישים המשכיל אלה הדברים אל עומקא דלבא ומוחא אזי ממילא כמים הפנים לפנים תתלהט נפשו ותתלבש ברוח נדיבה להתנדב להניח ולעזוב כל אשר לו מנגד ורק לדבקה בו יתברך וליכלל באורו בדביקה חשיקה וכו' בבחינת נשיקין ואתדבקות רוחא ברוחא כנ"ל. אך איך היא בחינת אתדבקות רוחא ברוחא לזה אמר והיו הדברים האלה כו' על לבבך ודברת בם כו' וכמו שכתוב בעץ חיים שיחוד <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[נשיקין]] </del>עיקרו הוא יחוד חב"ד בחב"ד והוא עיון התורה והפה הוא מוצא הרוח וגילויו בבחינת גילוי והיינו בחינת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[דבור]] </del>בדברי תורה. כי על מוצא פי ה' יחיה האדם ומכל מקום לא יצא ידי חובתו בהרהור ועיון לבדו עד שיוציא בשפתיו כדי להמשיך אור <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>אין סוף ברוך הוא<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>למטה עד נפש החיונית השוכנת בדם האדם המתהוה מדומם צומח חי כדי להעלות כולן לה' עם כל העולם כולו ולכללן ביחודו ואורו יתברך אשר יאיר לארץ ולדרים בבחינת גילוי ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר וכו' שזהו תכלית השתלשלות כל העולמות להיות כבוד ה' מלא כל הארץ הלזו דוקא בבחינת גילוי לאהפכא חשוכא לנהורא ומרירא למיתקא כנ"ל באריכות. וזהו תכלית כוונת האדם בעבודתו להמשיך אור <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>אין סוף ברוך הוא<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>למטה רק שצריך תחלה העלאת מ"ן למסור לו נפשו ומאודו כנ"ל:<noinclude>[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|א]]</noinclude></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אך דרך כלל הם שלשה מיני צמצומים עצומים כלליים. לשלשה מיני עולמות כלליים. ובכל כלל יש רבוא רבבות פרטיים. והם שלשה עולמות בי"ע. כי עולם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">האצילות </ins>הוא אלהות ממש. וכדי לברוא עולם הבריאה שהן נשמות <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ומלאכים </ins>עליונים אשר עבודתם לה' בבחינת חב"ד המתלבשים בהם והם משיגים ומקבלים מהם היה תחלה צמצום עצום כנ"ל. וכן מבריאה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ליצירה</ins>. כי אור מעט מזער המתלבש <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בעולם </ins>הבריאה עדיין הוא בבחינת אין סוף לגבי עולם היצירה. ואי אפשר להתלבש בו אלא על ידי צמצום והעלם וכן מיצירה לעשיה [וכמו שכתבתי במקום אחר ביאור שלשה צמצומים אלו באריכות לקרב אל שכלינו הדל] ותכלית כל הצמצומים הוא כדי לברוא גוף האדם החומרי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ולאכפייא לסטרא </ins>אחרא ולהיות יתרון האור מן החושך בהעלות האדם את נפשו האלהית והחיונית ולבושיה וכל כחות הגוף כולן לה' לבדו כנ"ל באריכות. כי זה תכלית השתלשלות העולמות. והנה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כמים </ins>הפנים לפנים כמו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שהקב</ins>"ה כביכול הניח וסילק לצד אחד דרך משל את <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אורו </ins>הגדול הבלתי תכלית וגנזו והסתירו בג' מיני צמצומים שונים. והכל בשביל אהבת האדם התחתון להעלותו לה'. כי אהבה דוחקת הבשר. על אחת כמה וכמה בכפלי כפליים לאין קץ כי ראוי לאדם גם כן להניח ולעזוב כל אשר לו מנפש ועד בשר ולהפקיר הכל בשביל לדבקה בו יתברך בדביקה חשיקה וחפיצה ולא יהיה שום מונע מבית ומבחוץ לא גוף ולא נפש ולא ממון ולא אשה ובנים. ובזה יובן טוב טעם ודעת לתקנת חכמים שתקנו ברכות קריאת שמע שתים לפניה כו' דלכאורה אין להם שייכות כלל עם קריאת שמע כמו שהקשו הרשב"א ושאר פוסקים. ולמה קראו אותן ברכות קריאת שמע ולמה תקנו אותן לפניה דווקא. אלא משום שעיקר קריאת שמע לקיים בכל לבבך כו' בשני יצריך כו' דהיינו לעמוד נגד כל מונע מאהבת ה'. ולבבך הן האשה וילדיה. שלבבו של אדם קשורה בהן בטבעו. כמשארז"ל על פסוק הוא אמר ויהי זו אשה הוא צוה ויעמוד אלו בנים. ונפשך ומאדך כמשמעו חיי ומזוני להפקיר הכל בשביל אהבת ה'. ואיך יבא האדם החומרי למדה זו לכך סידרו תחלה ברכות יוצר אור. ושם נאמר ונשנה באריכות ענין וסדר המלאכים העומדים ברום עולם להודיע גדולתו של הקב"ה איך שכולם בטלים לאורו יתברך {{ציטוטון|ומשמיעים ביראה כו' ומקדישים כו' ואומרים <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ביראה </ins>קדוש כו'}} כלומר שהוא מובדל מהן ואינו מתלבש בהן בבחינת גילוי אלא מלא כל הארץ כבודו היא כנסת ישראל למעלה וישראל למטה כנ"ל. וכן {{ציטוטון|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">האופנים וחיות </ins>הקודש ברעש גדול וכו' ברוך כבוד ה' ממקומו}} לפי שאין יודעים ומשיגים מקומו וכמו שאומרים כי הוא לבדו מרום וקדוש. ואחר כך ברכה שניה אהבת עולם אהבתנו ה' אלהינו. כלומר שהניח כל צבא מעלה הקדושים והשרה שכינתו עלינו להיות נקרא אלהינו. כמו אלהי אברהם כו' כנ"ל. והיינו כי אהבה דוחקת הבשר ולכן נקרא אהבת עולם שהיא בחינת צמצום אורו הגדול הבלתי תכלית להתלבש בבחינת גבול הנקרא עולם בעבור אהבת עמו ישראל כדי לקרבם אליו ליכלל ביחודו ואחדותו יתברך. וזהו שאומרים חמלה גדולה ו'''יתירה''' פירוש יתירה על קרבת אלהים שבכל צבא מעלה. ובנו בחרת מכל עם ולשון הוא הגוף החומרי הנדמה בחומריותו לגופי אומות העולם. וקרבתנו וכו' להודות וכו' ופי' הודאה יתבאר במקום אחר. וליחדך כו' ליכלל ביחודו יתברך כנ"ל והנה כאשר ישים המשכיל אלה הדברים אל עומקא דלבא ומוחא אזי ממילא כמים הפנים לפנים תתלהט נפשו ותתלבש ברוח נדיבה להתנדב להניח ולעזוב כל אשר לו מנגד ורק לדבקה בו יתברך וליכלל באורו בדביקה חשיקה וכו' בבחינת נשיקין ואתדבקות רוחא ברוחא כנ"ל. אך איך היא בחינת אתדבקות רוחא ברוחא לזה אמר והיו הדברים האלה כו' על לבבך ודברת בם כו' וכמו שכתוב בעץ חיים שיחוד <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הנשיקין </ins>עיקרו הוא יחוד חב"ד בחב"ד והוא עיון התורה והפה הוא מוצא הרוח וגילויו בבחינת גילוי והיינו בחינת <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הדבור </ins>בדברי תורה. כי על מוצא פי ה' יחיה האדם ומכל מקום לא יצא ידי חובתו בהרהור ועיון לבדו עד שיוציא בשפתיו כדי להמשיך אור אין סוף ברוך הוא למטה עד נפש החיונית השוכנת בדם האדם המתהוה מדומם צומח חי כדי להעלות כולן לה' עם כל העולם כולו ולכללן ביחודו ואורו יתברך אשר יאיר לארץ ולדרים בבחינת גילוי ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר וכו' שזהו תכלית השתלשלות כל העולמות להיות כבוד ה' מלא כל הארץ הלזו דוקא בבחינת גילוי לאהפכא חשוכא לנהורא ומרירא למיתקא כנ"ל באריכות. וזהו תכלית כוונת האדם בעבודתו להמשיך אור אין סוף ברוך הוא למטה רק שצריך תחלה העלאת מ"ן למסור לו נפשו ומאודו כנ"ל:<noinclude>[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|א]]</noinclude></div></td></tr>
</table>ש. א.https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9E%D7%98&diff=1648&oldid=prevיוסף בן מלמד: גרסה אחת יובאה2024-06-26T13:55:45Z<p>גרסה אחת יובאה</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:55, 26 ביוני 2024</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div>
</td></tr></table>יוסף בן מלמדhttps://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9E%D7%98&diff=1647&oldid=prevחב"דטקסט>שלום בוט2: החלפת טקסט – "אהבה " ב־"אהבה "2016-10-31T07:46:25Z<p>החלפת טקסט – "אהבה " ב־"<a href="/index.php?title=%D7%90%D7%94%D7%91%D7%94&action=edit&redlink=1" class="new" title="אהבה (הדף אינו קיים)">אהבה</a> "</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>'''פרק מט והנה''' אף כי פרטי בחינות ההסתר וההעלם אור [[אין סוף ברוך הוא]] בהשתלשלות העולמות עד שנברא עולם הזה הגשמי עצמו מספר ומינים ממינים שונים כידוע לטועמים מעץ החיים: <br />
<br />
אך דרך כלל הם שלשה מיני צמצומים עצומים כלליים. לשלשה מיני עולמות כלליים. ובכל כלל יש רבוא רבבות פרטיים. והם שלשה עולמות [[בי"ע]]. כי עולם ה[[אצילות]] הוא אלהות ממש. וכדי לברוא [[עולם הבריאה]] שהן [[נשמה|נשמות]] ו[[מלאך|מלאכים]] עליונים אשר עבודתם לה' בבחינת [[חב"ד]] המתלבשים בהם והם משיגים ומקבלים מהם היה תחלה [[צמצום]] עצום כנ"ל. וכן מבריאה ל[[יצירה]]. כי אור מעט מזער המתלבש ב[[עולם הבריאה]] עדיין הוא בבחינת אין סוף לגבי עולם היצירה. ואי אפשר להתלבש בו אלא על ידי צמצום והעלם וכן מיצירה לעשיה [וכמו שכתבתי במקום אחר ביאור שלשה צמצומים אלו באריכות לקרב אל שכלינו הדל] ותכלית כל הצמצומים הוא כדי לברוא גוף האדם החומרי ול[[אתכפיא|אכפייא]] ל[[סטרא אחרא]] ולהיות [[יתרון האור מן החושך]] בהעלות האדם את נפשו האלהית והחיונית ולבושיה וכל כחות הגוף כולן לה' לבדו כנ"ל באריכות. כי זה תכלית השתלשלות העולמות. והנה כ[[מים]] הפנים לפנים כמו ש[[הקב"ה]] כביכול הניח וסילק לצד אחד דרך משל את [[אור]]ו הגדול הבלתי תכלית וגנזו והסתירו בג' מיני צמצומים שונים. והכל בשביל אהבת האדם התחתון להעלותו לה'. כי [[אהבה]] דוחקת הבשר. על אחת כמה וכמה בכפלי כפליים לאין קץ כי ראוי לאדם גם כן להניח ולעזוב כל אשר לו מנפש ועד בשר ולהפקיר הכל בשביל לדבקה בו יתברך בדביקה חשיקה וחפיצה ולא יהיה שום מונע מבית ומבחוץ לא גוף ולא נפש ולא ממון ולא אשה ובנים. ובזה יובן טוב טעם ודעת לתקנת חכמים שתקנו [[ברכות קריאת שמע]] שתים לפניה כו' דלכאורה אין להם שייכות כלל עם [[קריאת שמע]] כמו שהקשו [[הרשב"א]] ושאר פוסקים. ולמה קראו אותן ברכות קריאת שמע ולמה תקנו אותן לפניה דווקא. אלא משום שעיקר קריאת שמע לקיים בכל לבבך כו' בשני יצריך כו' דהיינו לעמוד נגד כל מונע מאהבת ה'. ולבבך הן האשה וילדיה. שלבבו של אדם קשורה בהן בטבעו. כמשארז"ל על פסוק הוא אמר ויהי זו אשה הוא צוה ויעמוד אלו בנים. ונפשך ומאדך כמשמעו חיי ומזוני להפקיר הכל בשביל אהבת ה'. ואיך יבא האדם החומרי למדה זו לכך סידרו תחלה ברכות יוצר אור. ושם נאמר ונשנה באריכות ענין וסדר המלאכים העומדים ברום עולם להודיע גדולתו של הקב"ה איך שכולם בטלים לאורו יתברך {{ציטוטון|ומשמיעים ביראה כו' ומקדישים כו' ואומרים ב[[יראה]] [[קדוש]] כו'}} כלומר שהוא מובדל מהן ואינו מתלבש בהן בבחינת גילוי אלא מלא כל הארץ כבודו היא כנסת ישראל למעלה וישראל למטה כנ"ל. וכן {{ציטוטון|ה[[אופנים]] ו[[חיות הקודש]] ברעש גדול וכו' ברוך כבוד ה' ממקומו}} לפי שאין יודעים ומשיגים מקומו וכמו שאומרים כי הוא לבדו מרום וקדוש. ואחר כך ברכה שניה [[אהבת עולם]] אהבתנו ה' אלהינו. כלומר שהניח כל צבא מעלה הקדושים והשרה שכינתו עלינו להיות נקרא אלהינו. כמו אלהי אברהם כו' כנ"ל. והיינו כי [[אהבה]] דוחקת הבשר ולכן נקרא אהבת עולם שהיא בחינת צמצום אורו הגדול הבלתי תכלית להתלבש בבחינת גבול הנקרא עולם בעבור אהבת עמו ישראל כדי לקרבם אליו ליכלל ביחודו ואחדותו יתברך. וזהו שאומרים חמלה גדולה ו'''יתירה''' פירוש יתירה על קרבת אלהים שבכל צבא מעלה. ובנו בחרת מכל עם ולשון הוא הגוף החומרי הנדמה בחומריותו לגופי אומות העולם. וקרבתנו וכו' להודות וכו' ופי' [[הודאה]] יתבאר במקום אחר. וליחדך כו' ליכלל ביחודו יתברך כנ"ל והנה כאשר ישים המשכיל אלה הדברים אל עומקא דלבא ומוחא אזי ממילא כמים הפנים לפנים תתלהט נפשו ותתלבש ברוח נדיבה להתנדב להניח ולעזוב כל אשר לו מנגד ורק לדבקה בו יתברך וליכלל באורו בדביקה חשיקה וכו' בבחינת נשיקין ואתדבקות רוחא ברוחא כנ"ל. אך איך היא בחינת אתדבקות רוחא ברוחא לזה אמר והיו הדברים האלה כו' על לבבך ודברת בם כו' וכמו שכתוב בעץ חיים שיחוד ה[[נשיקין]] עיקרו הוא יחוד חב"ד בחב"ד והוא עיון התורה והפה הוא מוצא הרוח וגילויו בבחינת גילוי והיינו בחינת ה[[דבור]] בדברי תורה. כי על מוצא פי ה' יחיה האדם ומכל מקום לא יצא ידי חובתו בהרהור ועיון לבדו עד שיוציא בשפתיו כדי להמשיך אור [[אין סוף ברוך הוא]] למטה עד נפש החיונית השוכנת בדם האדם המתהוה מדומם צומח חי כדי להעלות כולן לה' עם כל העולם כולו ולכללן ביחודו ואורו יתברך אשר יאיר לארץ ולדרים בבחינת גילוי ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר וכו' שזהו תכלית השתלשלות כל העולמות להיות כבוד ה' מלא כל הארץ הלזו דוקא בבחינת גילוי לאהפכא חשוכא לנהורא ומרירא למיתקא כנ"ל באריכות. וזהו תכלית כוונת האדם בעבודתו להמשיך אור [[אין סוף ברוך הוא]] למטה רק שצריך תחלה העלאת מ"ן למסור לו נפשו ומאודו כנ"ל:<noinclude>[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|א]]</noinclude></div>חב"דטקסט>שלום בוט2