https://text.chabadpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA%3A%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90%2F%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%A0%D7%92 2026-05-13T05:56:42Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.40.3 https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%A0%D7%92&diff=20190&oldid=prev 2025-08-03T12:51:43Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־15:51, 3 באוגוסט 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''פרק נג והנה''' כשהיה בית ראשון קיים שבו היה הארון והלוחות בבית ק"ק היתה השכינה שהיא מלכות דאצילות שהיא בחי' גילוי אור א"ס ב"ה שורה שם ומלובשת בעשרת הדברות ביתר שאת ויתר עז בגילוי רב ועצום יותר מגילויה בהיכלות ק"ק שלמעלה בעולמות עליונים כי עשרת הדברות הן כללות התורה כולה דנפקא מגו חכמה עילאה דלעילא לעילא מעלמא דאתגליא וכדי לחקקן בלוחות אבנים גשמיים לא ירדה ממדרגה למדרגה כדרך השתלשלות העולמות עד עוה"ז הגשמי כי עוה"ז הגשמי מתנהג בהתלבשות הטבע הגשמי והלוחות מעשה אלהים המה והמכתב מכתב אלהים הוא למעלה מהטבע של עוה"ז הגשמי הנשפע מהארת השכינה שבהיכל ק"ק דעשיה שממנה נמשך אור וחיות לעולם העשיה שגם עוה"ז בכללו אלא בחי' חכמה עילאה דאצילות שהיא כללות התורה שבי' הדברות נתלבשה במלכות דאצי' ודבריא' לבדן והן לבדן המיוחדות באור א"ס שבתוכן הן הנקראות בשם שכינה השורה בק"ק דבית ראשון ע"י התלבשותה בי' הדברות החקוקות בלוחות שבארון בנס ומעשה אלהים חיים [הוא עלמא דאתכסיא המקנן בעולם הבריאה כנודע לי"ח] ובבית שני שלא היה בו הארון והלוחות אמרז"ל שלא היתה שכינה שורה בו. פי' מדרגת שכינה שהיתה שורה בבית ראשון שלא כדרך השתלשלות העולמות אלא בבית שני היתה שורה כדרך השתלשלות והתלבשות מלכות דאצי' במלכות דבריאה ודבריא' במלכו' דיצירה ודיצי' בהיכל ק"ק דעשי' וק"ק דעשי' היה מתלבש בק"ק שבבהמ"ק שלמטה ושרתה בו השכינה מלכות דיצירה המלובשת בק"ק דעשיה. ולכן לא היה רשאי שום אדם ליכנס שם לבד כהן גדול ביה"כ ומשחרב בית המקדש אין לו להקב"ה בעולמו אלא ד"א של הלכה בלבד ואפילו אחד שיושב ועוסק בתורה שכינה עמו כדאית' בברכו' פ"ק פי' שכינה עמו כדרך השתלשלות והתלבשות מלכות דאצילות במלכות דבריאה ויצירה ועשיה כי תרי"ג מצות התורה רובן ככולן הן מצות מעשיות וגם התלויות בדבור ומחשבה כמו ת"ת ובהמ"ז וק"ש ותפלה הא קיימא לן דהרהור לאו כדבור דמי ואינו יוצא ידי חובתו בהרהור וכוונה לבד עד שיוציא בשפתיו וקי"ל דעקימת שפתיו הוי מעשה ותרי"ג מצות התורה עם שבע מצות דרבנן בגימטריא כת"ר שהוא רצון העליון ב"ה המלובש בחכמתו יתברך המיוחדות באור א"ס ב"ה בתכלית היחוד וה' בחכמה יסד ארץ היא תורה שבעל פה דנפקא מחכמה עילאה כמ"ש בזהר דאבא יסד ברתא. וז"ש הינוקא דנהורא עילאה דאדליק על רישיה היא שכינתא אצטריך למשחא פי' להתלבש בחכמה הנק' שמן משחת קדש כמ"ש בזהר ואינון עובדין טבין הן תרי"ג מצות הנמשכות מחכמתו ית' כדי לאחוז אור השכינה בפתילה היא נפש החיונית שבגוף הנקראת פתילה עד"מ כי כמו שבנר הגשמי האור מאיר ע"י כליון ושריפת הפתילה הנהפכת לאש כך אור השכינה שורה על נפש האלהית על ידי כליון נפש הבהמית והתהפכותה מחשוכא לנהורא וממרירו למתקא בצדיקים או לפחות ע"י כליון לבושיה שהן מחשבה דבור ומעשה והתהפכותן מחשך הקליפות לאור ה' א"ס ב"ה המלובש ומיוחד במחשבה דבור ומעשה תרי"ג מצות התורה בבינונים כי ע"י התהפכות נפש הבהמית הבאה מקליפ' נוגה מחשוכא לנהורא וכו' נעשה בחי' העלאת מ"ן להמשיך אור השכינה היא בחי' גילוי אור א"ס ב"ה על נפשו האלהית שבמוחין שבראשו ובזה יובן היטב מ"ש כי ה' אלהיך אש אוכלה הוא וכמ"ש במ"א:</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''פרק נג והנה''' כשהיה בית ראשון קיים שבו היה הארון והלוחות בבית ק"ק היתה השכינה שהיא מלכות דאצילות שהיא בחי' גילוי אור א"ס ב"ה שורה שם ומלובשת בעשרת הדברות ביתר שאת ויתר עז בגילוי רב ועצום יותר מגילויה בהיכלות ק"ק שלמעלה בעולמות עליונים כי עשרת הדברות הן כללות התורה כולה דנפקא מגו חכמה עילאה דלעילא לעילא מעלמא דאתגליא וכדי לחקקן בלוחות אבנים גשמיים לא ירדה ממדרגה למדרגה כדרך השתלשלות העולמות עד עוה"ז הגשמי כי עוה"ז הגשמי מתנהג בהתלבשות הטבע הגשמי והלוחות מעשה אלהים המה והמכתב מכתב אלהים הוא למעלה מהטבע של עוה"ז הגשמי הנשפע מהארת השכינה שבהיכל ק"ק דעשיה שממנה נמשך אור וחיות לעולם העשיה שגם עוה"ז בכללו אלא בחי' חכמה עילאה דאצילות שהיא כללות התורה שבי' הדברות נתלבשה במלכות דאצי' ודבריא' לבדן והן לבדן המיוחדות באור א"ס שבתוכן הן הנקראות בשם שכינה השורה בק"ק דבית ראשון ע"י התלבשותה בי' הדברות החקוקות בלוחות שבארון בנס ומעשה אלהים חיים [הוא עלמא דאתכסיא המקנן בעולם הבריאה כנודע לי"ח] ובבית שני שלא היה בו הארון והלוחות אמרז"ל שלא היתה שכינה שורה בו. פי' מדרגת שכינה שהיתה שורה בבית ראשון שלא כדרך השתלשלות העולמות אלא בבית שני היתה שורה כדרך השתלשלות והתלבשות מלכות דאצי' במלכות דבריאה ודבריא' במלכו' דיצירה ודיצי' בהיכל ק"ק דעשי' וק"ק דעשי' היה מתלבש בק"ק שבבהמ"ק שלמטה ושרתה בו השכינה מלכות דיצירה המלובשת בק"ק דעשיה. ולכן לא היה רשאי שום אדם ליכנס שם לבד כהן גדול ביה"כ ומשחרב בית המקדש אין לו להקב"ה בעולמו אלא ד"א של הלכה בלבד ואפילו אחד שיושב ועוסק בתורה שכינה עמו כדאית' בברכו' פ"ק פי' שכינה עמו כדרך השתלשלות והתלבשות מלכות דאצילות במלכות דבריאה ויצירה ועשיה כי תרי"ג מצות התורה רובן ככולן הן מצות מעשיות וגם התלויות בדבור ומחשבה כמו ת"ת ובהמ"ז וק"ש ותפלה הא קיימא לן דהרהור לאו כדבור דמי ואינו יוצא ידי חובתו בהרהור וכוונה לבד עד שיוציא בשפתיו וקי"ל דעקימת שפתיו הוי מעשה ותרי"ג מצות התורה עם שבע מצות דרבנן בגימטריא כת"ר שהוא רצון העליון ב"ה המלובש בחכמתו יתברך המיוחדות באור א"ס ב"ה בתכלית היחוד וה' בחכמה יסד ארץ היא תורה שבעל פה דנפקא מחכמה עילאה כמ"ש בזהר דאבא יסד ברתא. וז"ש הינוקא דנהורא עילאה דאדליק על רישיה היא שכינתא אצטריך למשחא פי' להתלבש בחכמה הנק' שמן משחת קדש כמ"ש בזהר ואינון עובדין טבין הן תרי"ג מצות הנמשכות מחכמתו ית' כדי לאחוז אור השכינה בפתילה היא נפש החיונית שבגוף הנקראת פתילה עד"מ כי כמו שבנר הגשמי האור מאיר ע"י כליון ושריפת הפתילה הנהפכת לאש כך אור השכינה שורה על נפש האלהית על ידי כליון נפש הבהמית והתהפכותה מחשוכא לנהורא וממרירו למתקא בצדיקים או לפחות ע"י כליון לבושיה שהן מחשבה דבור ומעשה והתהפכותן מחשך הקליפות לאור ה' א"ס ב"ה המלובש ומיוחד במחשבה דבור ומעשה תרי"ג מצות התורה בבינונים כי ע"י התהפכות נפש הבהמית הבאה מקליפ' נוגה מחשוכא לנהורא וכו' נעשה בחי' העלאת מ"ן להמשיך אור השכינה היא בחי' גילוי אור א"ס ב"ה על נפשו האלהית שבמוחין שבראשו ובזה יובן היטב מ"ש כי ה' אלהיך אש אוכלה הוא וכמ"ש במ"א:<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{ש}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{מרכז|</ins>'''נשלם חלק ראשון בעז"ה ית' וית''''<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}}</ins>&lt;noinclude&gt;[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|א]]&lt;/noinclude&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''נשלם חלק ראשון בעז"ה ית' וית''''&lt;noinclude&gt;[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|א]]&lt;/noinclude&gt;</div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> </table>

ש. א. https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%A0%D7%92&diff=20189&oldid=prev 2025-08-03T12:50:44Z

<p>ש. א. העביר את הדף <a href="/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%A0%22%D7%92&amp;action=edit&amp;redlink=1" class="new" title="תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק נ&quot;ג (הדף אינו קיים)">תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק נ&quot;ג</a> לשם <a href="/index.php/%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%A0%D7%92" title="תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק נג">תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק נג</a> בלי להשאיר הפניה: כותרת שאינה כתובה נכון</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־15:50, 3 באוגוסט 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div> </td></tr></table>

ש. א. https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%A0%D7%92&diff=20178&oldid=prev 2025-08-03T12:41:11Z

<p>הפעיל הגנה על הדף &quot;<a href="/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%A0%22%D7%92&amp;action=edit&amp;redlink=1" class="new" title="תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק נ&quot;ג (הדף אינו קיים)">תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק נ&quot;ג</a>&quot;: הדף מושלם ולא אמורים לעשות בו שינויים ([עריכה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן) [העברה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן))</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־15:41, 3 באוגוסט 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div> </td></tr></table>

ש. א. https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%A0%D7%92&diff=20177&oldid=prev 2025-08-03T12:40:58Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־15:40, 3 באוגוסט 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''פרק נג והנה''' כשהיה בית ראשון קיים שבו היה הארון והלוחות בבית <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">קודש קדשים, </del>היתה השכינה שהיא מלכות דאצילות שהיא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בחינת </del>גילוי אור <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אין סוף ברוך הוא </del>שורה שם ומלובשת בעשרת הדברות ביתר שאת ויתר עז בגילוי רב ועצום יותר מגילויה בהיכלות <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">קודש קדשים </del>שלמעלה בעולמות עליונים כי עשרת הדברות הן כללות התורה כולה דנפקא מגו חכמה עילאה דלעילא לעילא מעלמא דאתגליא וכדי לחקקן בלוחות אבנים גשמיים לא ירדה ממדרגה למדרגה כדרך השתלשלות העולמות עד <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עולם הזה </del>הגשמי כי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עולם הזה </del>הגשמי מתנהג בהתלבשות הטבע הגשמי והלוחות מעשה אלהים המה והמכתב מכתב אלהים הוא למעלה מהטבע של <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עולם הזה </del>הגשמי הנשפע מהארת השכינה שבהיכל <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">קודש קדשים </del>דעשיה שממנה נמשך אור וחיות לעולם העשיה שגם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עולם הזה </del>בכללו אלא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בחינת </del>חכמה עילאה דאצילות שהיא כללות התורה שבי' הדברות נתלבשה במלכות <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דאצילות ודבריאה </del>לבדן והן לבדן המיוחדות באור <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אין סוף </del>שבתוכן הן הנקראות בשם שכינה השורה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בקודש קדשים </del>דבית ראשון <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">על ידי </del>התלבשותה בי' הדברות החקוקות בלוחות שבארון בנס ומעשה אלהים חיים [הוא עלמא דאתכסיא המקנן בעולם הבריאה כנודע לי"ח] ובבית שני שלא היה בו הארון והלוחות <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אמרו רבותינו ז</del>"ל שלא היתה שכינה שורה בו. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פירוש </del>מדרגת שכינה שהיתה שורה בבית ראשון שלא כדרך השתלשלות העולמות אלא בבית שני היתה שורה כדרך השתלשלות והתלבשות מלכות <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דאצילות </del>במלכות דבריאה ודבריא' במלכו' דיצירה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ודיצירה </del>בהיכל <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">קדש קדשים דעשיה וקדש קדשים דעשיה </del>היה מתלבש <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בקדש קדשים שבבית המקדש </del>שלמטה ושרתה בו השכינה מלכות דיצירה המלובשת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בקדש קדשים </del>דעשיה. ולכן לא היה רשאי שום אדם ליכנס שם לבד כהן גדול <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ביום הכיפורים </del>ומשחרב בית המקדש אין לו להקב"ה בעולמו אלא ד<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">' אמות </del>של הלכה בלבד ואפילו אחד שיושב ועוסק בתורה שכינה עמו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כדאיתא בברכות </del>פ"ק <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פירוש </del>שכינה עמו כדרך השתלשלות והתלבשות מלכות דאצילות במלכות דבריאה ויצירה ועשיה כי תרי"ג מצות התורה רובן ככולן הן מצות מעשיות וגם התלויות בדבור ומחשבה כמו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תלמוד תורה וברכת המזון וקריאת שמע </del>ותפלה הא קיימא לן דהרהור לאו כדבור דמי ואינו יוצא ידי חובתו בהרהור וכוונה לבד עד שיוציא בשפתיו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וקיימא לן </del>דעקימת שפתיו הוי מעשה ותרי"ג מצות התורה עם שבע מצות דרבנן בגימטריא כת"ר שהוא רצון העליון <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ברוך הוא </del>המלובש בחכמתו יתברך המיוחדות באור <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אין סוף ברוך הוא </del>בתכלית היחוד וה' בחכמה יסד ארץ היא תורה שבעל פה דנפקא מחכמה עילאה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כמו שכתב </del>בזהר דאבא יסד ברתא. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וזהוא שאמר </del>הינוקא דנהורא עילאה דאדליק על רישיה היא שכינתא אצטריך למשחא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פירוש </del>להתלבש בחכמה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הנקראת </del>שמן משחת קדש <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כמו שכתוב </del>בזהר ואינון עובדין טבין הן תרי"ג מצות הנמשכות מחכמתו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יתברך </del>כדי לאחוז אור השכינה בפתילה היא נפש החיונית שבגוף הנקראת פתילה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">על דרך משל </del>כי כמו שבנר הגשמי האור מאיר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">על ידי </del>כליון ושריפת הפתילה הנהפכת לאש כך אור השכינה שורה על נפש האלהית על ידי כליון נפש הבהמית והתהפכותה מחשוכא לנהורא וממרירו למתקא בצדיקים או לפחות <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">על ידי </del>כליון לבושיה שהן מחשבה דבור ומעשה והתהפכותן מחשך הקליפות לאור ה' <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אין סוף ברוך הוא </del>המלובש ומיוחד במחשבה דבור ומעשה תרי"ג מצות התורה בבינונים כי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">על ידי </del>התהפכות נפש הבהמית הבאה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מקליפת </del>נוגה מחשוכא לנהורא וכו' נעשה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בחינת </del>העלאת מ"ן להמשיך אור השכינה היא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בחינת </del>גילוי אור <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אין סוף ברוך הוא </del>על נפשו האלהית שבמוחין שבראשו ובזה יובן היטב <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מה שכתוב </del>כי ה' אלהיך אש אוכלה הוא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וכמו שכתב </del>במ"א:</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''פרק נג והנה''' כשהיה בית ראשון קיים שבו היה הארון והלוחות בבית <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ק"ק </ins>היתה השכינה שהיא מלכות דאצילות שהיא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בחי' </ins>גילוי אור <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">א"ס ב"ה </ins>שורה שם ומלובשת בעשרת הדברות ביתר שאת ויתר עז בגילוי רב ועצום יותר מגילויה בהיכלות <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ק"ק </ins>שלמעלה בעולמות עליונים כי עשרת הדברות הן כללות התורה כולה דנפקא מגו חכמה עילאה דלעילא לעילא מעלמא דאתגליא וכדי לחקקן בלוחות אבנים גשמיים לא ירדה ממדרגה למדרגה כדרך השתלשלות העולמות עד <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עוה"ז </ins>הגשמי כי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עוה"ז </ins>הגשמי מתנהג בהתלבשות הטבע הגשמי והלוחות מעשה אלהים המה והמכתב מכתב אלהים הוא למעלה מהטבע של <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עוה"ז </ins>הגשמי הנשפע מהארת השכינה שבהיכל <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ק"ק </ins>דעשיה שממנה נמשך אור וחיות לעולם העשיה שגם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עוה"ז </ins>בכללו אלא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בחי' </ins>חכמה עילאה דאצילות שהיא כללות התורה שבי' הדברות נתלבשה במלכות <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דאצי' ודבריא' </ins>לבדן והן לבדן המיוחדות באור <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">א"ס </ins>שבתוכן הן הנקראות בשם שכינה השורה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בק"ק </ins>דבית ראשון <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ע"י </ins>התלבשותה בי' הדברות החקוקות בלוחות שבארון בנס ומעשה אלהים חיים [הוא עלמא דאתכסיא המקנן בעולם הבריאה כנודע לי"ח] ובבית שני שלא היה בו הארון והלוחות <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אמרז</ins>"ל שלא היתה שכינה שורה בו. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פי' </ins>מדרגת שכינה שהיתה שורה בבית ראשון שלא כדרך השתלשלות העולמות אלא בבית שני היתה שורה כדרך השתלשלות והתלבשות מלכות <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דאצי' </ins>במלכות דבריאה ודבריא' במלכו' דיצירה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ודיצי' </ins>בהיכל <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ק"ק דעשי' וק"ק דעשי' </ins>היה מתלבש <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בק"ק שבבהמ"ק </ins>שלמטה ושרתה בו השכינה מלכות דיצירה המלובשת <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בק"ק </ins>דעשיה. ולכן לא היה רשאי שום אדם ליכנס שם לבד כהן גדול <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ביה"כ </ins>ומשחרב בית המקדש אין לו להקב"ה בעולמו אלא ד<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">"א </ins>של הלכה בלבד ואפילו אחד שיושב ועוסק בתורה שכינה עמו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כדאית' בברכו' </ins>פ"ק <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פי' </ins>שכינה עמו כדרך השתלשלות והתלבשות מלכות דאצילות במלכות דבריאה ויצירה ועשיה כי תרי"ג מצות התורה רובן ככולן הן מצות מעשיות וגם התלויות בדבור ומחשבה כמו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ת"ת ובהמ"ז וק"ש </ins>ותפלה הא קיימא לן דהרהור לאו כדבור דמי ואינו יוצא ידי חובתו בהרהור וכוונה לבד עד שיוציא בשפתיו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וקי"ל </ins>דעקימת שפתיו הוי מעשה ותרי"ג מצות התורה עם שבע מצות דרבנן בגימטריא כת"ר שהוא רצון העליון <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב"ה </ins>המלובש בחכמתו יתברך המיוחדות באור <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">א"ס ב"ה </ins>בתכלית היחוד וה' בחכמה יסד ארץ היא תורה שבעל פה דנפקא מחכמה עילאה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כמ"ש </ins>בזהר דאבא יסד ברתא. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וז"ש </ins>הינוקא דנהורא עילאה דאדליק על רישיה היא שכינתא אצטריך למשחא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פי' </ins>להתלבש בחכמה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הנק' </ins>שמן משחת קדש <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כמ"ש </ins>בזהר ואינון עובדין טבין הן תרי"ג מצות הנמשכות מחכמתו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ית' </ins>כדי לאחוז אור השכינה בפתילה היא נפש החיונית שבגוף הנקראת פתילה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עד"מ </ins>כי כמו שבנר הגשמי האור מאיר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ע"י </ins>כליון ושריפת הפתילה הנהפכת לאש כך אור השכינה שורה על נפש האלהית על ידי כליון נפש הבהמית והתהפכותה מחשוכא לנהורא וממרירו למתקא בצדיקים או לפחות <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ע"י </ins>כליון לבושיה שהן מחשבה דבור ומעשה והתהפכותן מחשך הקליפות לאור ה' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">א"ס ב"ה </ins>המלובש ומיוחד במחשבה דבור ומעשה תרי"ג מצות התורה בבינונים כי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ע"י </ins>התהפכות נפש הבהמית הבאה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מקליפ' </ins>נוגה מחשוכא לנהורא וכו' נעשה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בחי' </ins>העלאת מ"ן להמשיך אור השכינה היא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בחי' </ins>גילוי אור <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">א"ס ב"ה </ins>על נפשו האלהית שבמוחין שבראשו ובזה יובן היטב <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מ"ש </ins>כי ה' אלהיך אש אוכלה הוא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וכמ"ש </ins>במ"א:</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''נשלם חלק ראשון <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בעזרת </del>ה' <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יתברך ויתעלה</del>'''&lt;noinclude&gt;[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|א]]&lt;/noinclude&gt;</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''נשלם חלק ראשון <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בעז"</ins>ה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ית' וית</ins>''''&lt;noinclude&gt;[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|א]]&lt;/noinclude&gt;</div></td></tr> </table>

ש. א. https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%A0%D7%92&diff=15522&oldid=prev 2025-07-14T22:02:20Z

<p>ש. א. העביר את הדף <a href="/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_-_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%A0%22%D7%92&amp;action=edit&amp;redlink=1" class="new" title="תבנית:ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק נ&quot;ג (הדף אינו קיים)">תבנית:ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק נ&quot;ג</a> לשם <a href="/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%A0%22%D7%92&amp;action=edit&amp;redlink=1" class="new" title="תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק נ&quot;ג (הדף אינו קיים)">תבנית:ספר התניא/לקוטי אמרים פרק נ&quot;ג</a> בלי להשאיר הפניה: כותרת שאינה כתובה נכון</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־01:02, 15 ביולי 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div> </td></tr></table>

ש. א. https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%A0%D7%92&diff=11014&oldid=prev 2025-04-20T21:56:26Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־00:56, 21 באפריל 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''פרק נג והנה''' כשהיה בית ראשון קיים שבו היה הארון והלוחות בבית קודש קדשים, היתה השכינה שהיא מלכות דאצילות שהיא בחינת גילוי אור אין סוף ברוך הוא שורה שם ומלובשת בעשרת הדברות ביתר שאת ויתר עז בגילוי רב ועצום יותר מגילויה בהיכלות קודש קדשים שלמעלה בעולמות עליונים כי עשרת הדברות הן כללות התורה כולה דנפקא מגו חכמה עילאה דלעילא לעילא מעלמא דאתגליא וכדי לחקקן בלוחות אבנים גשמיים לא ירדה ממדרגה למדרגה כדרך השתלשלות העולמות עד עולם הזה הגשמי כי עולם הזה הגשמי מתנהג בהתלבשות הטבע הגשמי והלוחות מעשה אלהים המה והמכתב מכתב אלהים הוא למעלה מהטבע של עולם הזה הגשמי הנשפע מהארת השכינה שבהיכל קודש קדשים דעשיה שממנה נמשך אור וחיות לעולם העשיה שגם עולם הזה בכללו אלא בחינת חכמה עילאה דאצילות שהיא כללות התורה שבי' הדברות נתלבשה במלכות דאצילות ודבריאה לבדן והן לבדן המיוחדות באור אין סוף שבתוכן הן הנקראות בשם שכינה השורה בקודש קדשים דבית ראשון על ידי התלבשותה בי' הדברות החקוקות בלוחות שבארון בנס ומעשה אלהים חיים [הוא עלמא דאתכסיא המקנן בעולם הבריאה כנודע לי"ח] ובבית שני שלא היה בו הארון והלוחות אמרו רבותינו ז"ל שלא היתה שכינה שורה בו. פירוש מדרגת שכינה שהיתה שורה בבית ראשון שלא כדרך השתלשלות העולמות אלא בבית שני היתה שורה כדרך השתלשלות והתלבשות מלכות דאצילות במלכות דבריאה ודבריא' במלכו' דיצירה ודיצירה בהיכל קדש קדשים דעשיה וקדש קדשים דעשיה היה מתלבש בקדש קדשים שבבית המקדש שלמטה ושרתה בו השכינה מלכות דיצירה המלובשת בקדש קדשים דעשיה. ולכן לא היה רשאי שום אדם ליכנס שם לבד כהן גדול ביום הכיפורים ומשחרב בית המקדש אין לו להקב"ה בעולמו אלא ד' אמות של הלכה בלבד ואפילו אחד שיושב ועוסק בתורה שכינה עמו כדאיתא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[ברכות · דף ו, עמוד א|ברכות </del>פ"ק<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>פירוש שכינה עמו כדרך השתלשלות והתלבשות מלכות דאצילות במלכות דבריאה ויצירה ועשיה כי תרי"ג מצות התורה רובן ככולן הן מצות מעשיות וגם התלויות בדבור ומחשבה כמו תלמוד תורה וברכת המזון וקריאת שמע ותפלה הא קיימא לן דהרהור לאו כדבור דמי ואינו יוצא ידי חובתו בהרהור וכוונה לבד עד שיוציא בשפתיו וקיימא לן דעקימת שפתיו הוי מעשה ותרי"ג מצות התורה עם שבע מצות דרבנן בגימטריא כת"ר שהוא רצון העליון ברוך הוא המלובש בחכמתו יתברך המיוחדות באור אין סוף ברוך הוא בתכלית היחוד וה' בחכמה יסד ארץ היא תורה שבעל פה דנפקא מחכמה עילאה כמו שכתב בזהר דאבא יסד ברתא. וזהוא שאמר הינוקא דנהורא עילאה דאדליק על רישיה היא שכינתא אצטריך למשחא פירוש להתלבש בחכמה הנקראת שמן משחת קדש כמו שכתוב <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[זהר]] </del>ואינון עובדין טבין הן תרי"ג מצות הנמשכות מחכמתו יתברך כדי לאחוז אור השכינה בפתילה היא נפש החיונית שבגוף הנקראת פתילה על דרך משל כי כמו שבנר הגשמי האור מאיר על ידי כליון ושריפת הפתילה הנהפכת לאש כך אור השכינה שורה על נפש האלהית על ידי כליון נפש הבהמית והתהפכותה מחשוכא לנהורא וממרירו למתקא בצדיקים או לפחות על ידי כליון לבושיה שהן מחשבה דבור ומעשה והתהפכותן מחשך הקליפות לאור ה' אין סוף ברוך הוא המלובש ומיוחד במחשבה דבור ומעשה תרי"ג מצות התורה בבינונים כי על ידי התהפכות נפש הבהמית הבאה מקליפת נוגה מחשוכא לנהורא וכו' נעשה בחינת העלאת מ"ן להמשיך אור השכינה היא בחינת גילוי אור אין סוף ברוך הוא על נפשו האלהית שבמוחין שבראשו ובזה יובן היטב מה שכתוב כי ה' אלהיך אש אוכלה הוא וכמו שכתב במ"א:</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''פרק נג והנה''' כשהיה בית ראשון קיים שבו היה הארון והלוחות בבית קודש קדשים, היתה השכינה שהיא מלכות דאצילות שהיא בחינת גילוי אור אין סוף ברוך הוא שורה שם ומלובשת בעשרת הדברות ביתר שאת ויתר עז בגילוי רב ועצום יותר מגילויה בהיכלות קודש קדשים שלמעלה בעולמות עליונים כי עשרת הדברות הן כללות התורה כולה דנפקא מגו חכמה עילאה דלעילא לעילא מעלמא דאתגליא וכדי לחקקן בלוחות אבנים גשמיים לא ירדה ממדרגה למדרגה כדרך השתלשלות העולמות עד עולם הזה הגשמי כי עולם הזה הגשמי מתנהג בהתלבשות הטבע הגשמי והלוחות מעשה אלהים המה והמכתב מכתב אלהים הוא למעלה מהטבע של עולם הזה הגשמי הנשפע מהארת השכינה שבהיכל קודש קדשים דעשיה שממנה נמשך אור וחיות לעולם העשיה שגם עולם הזה בכללו אלא בחינת חכמה עילאה דאצילות שהיא כללות התורה שבי' הדברות נתלבשה במלכות דאצילות ודבריאה לבדן והן לבדן המיוחדות באור אין סוף שבתוכן הן הנקראות בשם שכינה השורה בקודש קדשים דבית ראשון על ידי התלבשותה בי' הדברות החקוקות בלוחות שבארון בנס ומעשה אלהים חיים [הוא עלמא דאתכסיא המקנן בעולם הבריאה כנודע לי"ח] ובבית שני שלא היה בו הארון והלוחות אמרו רבותינו ז"ל שלא היתה שכינה שורה בו. פירוש מדרגת שכינה שהיתה שורה בבית ראשון שלא כדרך השתלשלות העולמות אלא בבית שני היתה שורה כדרך השתלשלות והתלבשות מלכות דאצילות במלכות דבריאה ודבריא' במלכו' דיצירה ודיצירה בהיכל קדש קדשים דעשיה וקדש קדשים דעשיה היה מתלבש בקדש קדשים שבבית המקדש שלמטה ושרתה בו השכינה מלכות דיצירה המלובשת בקדש קדשים דעשיה. ולכן לא היה רשאי שום אדם ליכנס שם לבד כהן גדול ביום הכיפורים ומשחרב בית המקדש אין לו להקב"ה בעולמו אלא ד' אמות של הלכה בלבד ואפילו אחד שיושב ועוסק בתורה שכינה עמו כדאיתא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בברכות </ins>פ"ק פירוש שכינה עמו כדרך השתלשלות והתלבשות מלכות דאצילות במלכות דבריאה ויצירה ועשיה כי תרי"ג מצות התורה רובן ככולן הן מצות מעשיות וגם התלויות בדבור ומחשבה כמו תלמוד תורה וברכת המזון וקריאת שמע ותפלה הא קיימא לן דהרהור לאו כדבור דמי ואינו יוצא ידי חובתו בהרהור וכוונה לבד עד שיוציא בשפתיו וקיימא לן דעקימת שפתיו הוי מעשה ותרי"ג מצות התורה עם שבע מצות דרבנן בגימטריא כת"ר שהוא רצון העליון ברוך הוא המלובש בחכמתו יתברך המיוחדות באור אין סוף ברוך הוא בתכלית היחוד וה' בחכמה יסד ארץ היא תורה שבעל פה דנפקא מחכמה עילאה כמו שכתב בזהר דאבא יסד ברתא. וזהוא שאמר הינוקא דנהורא עילאה דאדליק על רישיה היא שכינתא אצטריך למשחא פירוש להתלבש בחכמה הנקראת שמן משחת קדש כמו שכתוב <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בזהר </ins>ואינון עובדין טבין הן תרי"ג מצות הנמשכות מחכמתו יתברך כדי לאחוז אור השכינה בפתילה היא נפש החיונית שבגוף הנקראת פתילה על דרך משל כי כמו שבנר הגשמי האור מאיר על ידי כליון ושריפת הפתילה הנהפכת לאש כך אור השכינה שורה על נפש האלהית על ידי כליון נפש הבהמית והתהפכותה מחשוכא לנהורא וממרירו למתקא בצדיקים או לפחות על ידי כליון לבושיה שהן מחשבה דבור ומעשה והתהפכותן מחשך הקליפות לאור ה' אין סוף ברוך הוא המלובש ומיוחד במחשבה דבור ומעשה תרי"ג מצות התורה בבינונים כי על ידי התהפכות נפש הבהמית הבאה מקליפת נוגה מחשוכא לנהורא וכו' נעשה בחינת העלאת מ"ן להמשיך אור השכינה היא בחינת גילוי אור אין סוף ברוך הוא על נפשו האלהית שבמוחין שבראשו ובזה יובן היטב מה שכתוב כי ה' אלהיך אש אוכלה הוא וכמו שכתב במ"א:</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''נשלם חלק ראשון בעזרת ה' יתברך ויתעלה'''</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''נשלם חלק ראשון בעזרת ה' יתברך ויתעלה'''&lt;noinclude&gt;[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|א]]&lt;/noinclude&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </del>&lt;noinclude&gt;[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|א]]&lt;/noinclude&gt;</div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> </table>

ש. א. https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%A0%D7%92&diff=5569&oldid=prev 2024-07-25T14:42:03Z

<p>תיקונים</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־17:42, 25 ביולי 2024</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''פרק נג והנה''' כשהיה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>בית ראשון<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>קיים שבו היה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[ארון הברית|ארון]] וה[[לוחות הברית|לוחות]] </del>בבית <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קודש הקדשים|</del>קודש קדשים<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</del>, היתה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[שכינה]] </del>שהיא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>מלכות<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] ד[[אצילות]] </del>שהיא בחינת גילוי אור אין סוף ברוך הוא שורה שם ומלובשת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[עשרת </del>הדברות<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>ביתר שאת ויתר עז בגילוי רב ועצום יותר מגילויה בהיכלות קודש קדשים שלמעלה בעולמות עליונים כי עשרת הדברות הן כללות <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[תורה]] </del>כולה דנפקא מגו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>חכמה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>עילאה דלעילא לעילא מעלמא דאתגליא וכדי לחקקן בלוחות אבנים גשמיים לא ירדה ממדרגה למדרגה כדרך <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>השתלשלות<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>העולמות עד <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>עולם הזה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>הגשמי כי עולם הזה הגשמי מתנהג בהתלבשות <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[טבע]] </del>הגשמי והלוחות מעשה אלהים המה והמכתב מכתב אלהים הוא למעלה מהטבע של עולם הזה הגשמי הנשפע מהארת השכינה שבהיכל קודש קדשים <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ד[[עשיה]] </del>שממנה נמשך <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>אור<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>וחיות <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ל[[עולם </del>העשיה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>שגם עולם הזה בכללו אלא בחינת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>חכמה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>עילאה דאצילות שהיא כללות התורה שבי' הדברות נתלבשה במלכות דאצילות <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וד[[בריאה]] </del>לבדן והן לבדן המיוחדות באור אין סוף שבתוכן הן הנקראות בשם שכינה השורה בקודש קדשים דבית ראשון על ידי התלבשותה בי' הדברות החקוקות בלוחות שבארון בנס ומעשה אלהים חיים [הוא עלמא דאתכסיא המקנן <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[עולם </del>הבריאה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>כנודע לי"ח] ובבית שני שלא היה בו הארון והלוחות אמרו רבותינו ז"ל שלא היתה שכינה שורה בו. פירוש מדרגת שכינה שהיתה שורה בבית ראשון שלא כדרך השתלשלות העולמות אלא בבית שני היתה שורה כדרך השתלשלות והתלבשות <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>מלכות דאצילות<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>במלכות דבריאה ודבריא' במלכו' דיצירה ודיצירה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[ז' היכלות|היכל </del>קדש קדשים<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>דעשיה וקדש קדשים דעשיה היה מתלבש בקדש קדשים <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שב[[בית </del>המקדש<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>שלמטה ושרתה בו השכינה מלכות דיצירה המלובשת בקדש קדשים דעשיה. ולכן לא היה רשאי שום אדם ליכנס שם לבד כהן גדול <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[יום </del>הכיפורים<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>ומשחרב <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>בית המקדש<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>אין לו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ל[[הקב</del>"ה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>בעולמו אלא ד' <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[אמה|</del>אמות<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>של <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>הלכה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>בלבד ואפילו אחד שיושב ועוסק בתורה שכינה עמו כדאיתא ב[[<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מסכת </del>ברכות|ברכות<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>פ"ק פירוש שכינה עמו כדרך השתלשלות והתלבשות <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>מלכות דאצילות<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>במלכות דבריאה ויצירה ועשיה כי תרי"ג מצות התורה רובן ככולן הן מצות מעשיות וגם התלויות בדבור ומחשבה כמו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>תלמוד תורה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] ו[[ברכת </del>המזון<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] ו[[קריאת </del>שמע<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>ותפלה הא קיימא לן דהרהור לאו כדבור דמי ואינו יוצא ידי חובתו בהרהור וכוונה לבד עד שיוציא בשפתיו וקיימא לן דעקימת שפתיו הוי מעשה ותרי"ג מצות התורה עם שבע מצות דרבנן בגימטריא כת"ר שהוא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>רצון העליון<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>ברוך הוא המלובש בחכמתו יתברך המיוחדות באור אין סוף ברוך הוא בתכלית היחוד וה' בחכמה יסד ארץ היא תורה שבעל פה דנפקא מחכמה עילאה כמו שכתב בזהר דאבא יסד ברתא. וזהוא שאמר הינוקא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ד[[אור|נהורא]] </del>עילאה דאדליק על <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[ראש|</del>רישיה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>היא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[שכינה|</del>שכינתא<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>אצטריך <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ל[[שמן|משחא]] </del>פירוש להתלבש בחכמה הנקראת שמן משחת קדש כמו שכתוב ב[[<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">זוהר|</del>זהר]]ואינון עובדין טבין הן תרי"ג מצות הנמשכות מחכמתו יתברך כדי לאחוז אור השכינה בפתילה היא נפש החיונית שבגוף הנקראת פתילה על דרך משל כי כמו שבנר הגשמי האור מאיר על ידי כליון ושריפת הפתילה הנהפכת לאש כך אור השכינה שורה על נפש האלהית על ידי כליון נפש הבהמית והתהפכותה מחשוכא לנהורא וממרירו למתקא בצדיקים או לפחות על ידי כליון לבושיה שהן מחשבה דבור ומעשה והתהפכותן מחשך הקליפות לאור ה' אין סוף ברוך הוא המלובש ומיוחד במחשבה דבור ומעשה תרי"ג מצות התורה בבינונים כי על ידי התהפכות נפש הבהמית הבאה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מ[[קליפת </del>נוגה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>מחשוכא לנהורא וכו' נעשה בחינת העלאת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>מ"ן<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>להמשיך אור השכינה היא בחינת גילוי אור אין סוף ברוך הוא על נפשו האלהית שבמוחין שבראשו ובזה יובן היטב מה שכתוב כי ה' אלהיך אש אוכלה הוא וכמו שכתב במ"א:</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''פרק נג והנה''' כשהיה בית ראשון קיים שבו היה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הארון והלוחות </ins>בבית קודש קדשים, היתה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">השכינה </ins>שהיא מלכות <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דאצילות </ins>שהיא בחינת גילוי אור אין סוף ברוך הוא שורה שם ומלובשת <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בעשרת </ins>הדברות ביתר שאת ויתר עז בגילוי רב ועצום יותר מגילויה בהיכלות קודש קדשים שלמעלה בעולמות עליונים כי עשרת הדברות הן כללות <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">התורה </ins>כולה דנפקא מגו חכמה עילאה דלעילא לעילא מעלמא דאתגליא וכדי לחקקן בלוחות אבנים גשמיים לא ירדה ממדרגה למדרגה כדרך השתלשלות העולמות עד עולם הזה הגשמי כי עולם הזה הגשמי מתנהג בהתלבשות <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הטבע </ins>הגשמי והלוחות מעשה אלהים המה והמכתב מכתב אלהים הוא למעלה מהטבע של עולם הזה הגשמי הנשפע מהארת השכינה שבהיכל קודש קדשים <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דעשיה </ins>שממנה נמשך אור וחיות <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לעולם </ins>העשיה שגם עולם הזה בכללו אלא בחינת חכמה עילאה דאצילות שהיא כללות התורה שבי' הדברות נתלבשה במלכות דאצילות <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ודבריאה </ins>לבדן והן לבדן המיוחדות באור אין סוף שבתוכן הן הנקראות בשם שכינה השורה בקודש קדשים דבית ראשון על ידי התלבשותה בי' הדברות החקוקות בלוחות שבארון בנס ומעשה אלהים חיים [הוא עלמא דאתכסיא המקנן <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בעולם </ins>הבריאה כנודע לי"ח] ובבית שני שלא היה בו הארון והלוחות אמרו רבותינו ז"ל שלא היתה שכינה שורה בו. פירוש מדרגת שכינה שהיתה שורה בבית ראשון שלא כדרך השתלשלות העולמות אלא בבית שני היתה שורה כדרך השתלשלות והתלבשות מלכות דאצילות במלכות דבריאה ודבריא' במלכו' דיצירה ודיצירה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בהיכל </ins>קדש קדשים דעשיה וקדש קדשים דעשיה היה מתלבש בקדש קדשים <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שבבית </ins>המקדש שלמטה ושרתה בו השכינה מלכות דיצירה המלובשת בקדש קדשים דעשיה. ולכן לא היה רשאי שום אדם ליכנס שם לבד כהן גדול <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ביום </ins>הכיפורים ומשחרב בית המקדש אין לו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">להקב</ins>"ה בעולמו אלא ד' אמות של הלכה בלבד ואפילו אחד שיושב ועוסק בתורה שכינה עמו כדאיתא ב[[ברכות <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">· דף ו, עמוד א</ins>|ברכות פ"ק<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </ins>פירוש שכינה עמו כדרך השתלשלות והתלבשות מלכות דאצילות במלכות דבריאה ויצירה ועשיה כי תרי"ג מצות התורה רובן ככולן הן מצות מעשיות וגם התלויות בדבור ומחשבה כמו תלמוד תורה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וברכת </ins>המזון <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וקריאת </ins>שמע ותפלה הא קיימא לן דהרהור לאו כדבור דמי ואינו יוצא ידי חובתו בהרהור וכוונה לבד עד שיוציא בשפתיו וקיימא לן דעקימת שפתיו הוי מעשה ותרי"ג מצות התורה עם שבע מצות דרבנן בגימטריא כת"ר שהוא רצון העליון ברוך הוא המלובש בחכמתו יתברך המיוחדות באור אין סוף ברוך הוא בתכלית היחוד וה' בחכמה יסד ארץ היא תורה שבעל פה דנפקא מחכמה עילאה כמו שכתב בזהר דאבא יסד ברתא. וזהוא שאמר הינוקא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דנהורא </ins>עילאה דאדליק על רישיה היא שכינתא אצטריך <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">למשחא </ins>פירוש להתלבש בחכמה הנקראת שמן משחת קדש כמו שכתוב ב[[זהר]] ואינון עובדין טבין הן תרי"ג מצות הנמשכות מחכמתו יתברך כדי לאחוז אור השכינה בפתילה היא נפש החיונית שבגוף הנקראת פתילה על דרך משל כי כמו שבנר הגשמי האור מאיר על ידי כליון ושריפת הפתילה הנהפכת לאש כך אור השכינה שורה על נפש האלהית על ידי כליון נפש הבהמית והתהפכותה מחשוכא לנהורא וממרירו למתקא בצדיקים או לפחות על ידי כליון לבושיה שהן מחשבה דבור ומעשה והתהפכותן מחשך הקליפות לאור ה' אין סוף ברוך הוא המלובש ומיוחד במחשבה דבור ומעשה תרי"ג מצות התורה בבינונים כי על ידי התהפכות נפש הבהמית הבאה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מקליפת </ins>נוגה מחשוכא לנהורא וכו' נעשה בחינת העלאת מ"ן להמשיך אור השכינה היא בחינת גילוי אור אין סוף ברוך הוא על נפשו האלהית שבמוחין שבראשו ובזה יובן היטב מה שכתוב כי ה' אלהיך אש אוכלה הוא וכמו שכתב במ"א:</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;נשלם חלק ראשון בעזרת ה&#039; יתברך ויתעלה&#039;&#039;&#039;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;נשלם חלק ראשון בעזרת ה&#039; יתברך ויתעלה&#039;&#039;&#039;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>  &lt;noinclude&gt;[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|א]]&lt;/noinclude&gt;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>  &lt;noinclude&gt;[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|א]]&lt;/noinclude&gt;</div></td></tr> </table>

ש. א. https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%A0%D7%92&diff=1646&oldid=prev 2024-06-26T13:55:44Z

<p>גרסה אחת יובאה</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:55, 26 ביוני 2024</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div> </td></tr></table>

יוסף בן מלמד https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%A0%D7%92&diff=1645&oldid=prev 2016-11-06T07:06:50Z

<p>החלפת טקסט – &quot; מלכות דאצילות&quot; ב־&quot; <a href="/index.php?title=%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%93%D7%90%D7%A6%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%AA&amp;action=edit&amp;redlink=1" class="new" title="מלכות דאצילות (הדף אינו קיים)">מלכות דאצילות</a>&quot;</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>&#039;&#039;&#039;פרק נג והנה&#039;&#039;&#039; כשהיה [[בית ראשון]] קיים שבו היה ה[[ארון הברית|ארון]] וה[[לוחות הברית|לוחות]] בבית [[קודש הקדשים|קודש קדשים]], היתה ה[[שכינה]] שהיא [[מלכות]] ד[[אצילות]] שהיא בחינת גילוי אור אין סוף ברוך הוא שורה שם ומלובשת ב[[עשרת הדברות]] ביתר שאת ויתר עז בגילוי רב ועצום יותר מגילויה בהיכלות קודש קדשים שלמעלה בעולמות עליונים כי עשרת הדברות הן כללות ה[[תורה]] כולה דנפקא מגו [[חכמה]] עילאה דלעילא לעילא מעלמא דאתגליא וכדי לחקקן בלוחות אבנים גשמיים לא ירדה ממדרגה למדרגה כדרך [[השתלשלות]] העולמות עד [[עולם הזה]] הגשמי כי עולם הזה הגשמי מתנהג בהתלבשות ה[[טבע]] הגשמי והלוחות מעשה אלהים המה והמכתב מכתב אלהים הוא למעלה מהטבע של עולם הזה הגשמי הנשפע מהארת השכינה שבהיכל קודש קדשים ד[[עשיה]] שממנה נמשך [[אור]] וחיות ל[[עולם העשיה]] שגם עולם הזה בכללו אלא בחינת [[חכמה]] עילאה דאצילות שהיא כללות התורה שבי&#039; הדברות נתלבשה במלכות דאצילות וד[[בריאה]] לבדן והן לבדן המיוחדות באור אין סוף שבתוכן הן הנקראות בשם שכינה השורה בקודש קדשים דבית ראשון על ידי התלבשותה בי&#039; הדברות החקוקות בלוחות שבארון בנס ומעשה אלהים חיים [הוא עלמא דאתכסיא המקנן ב[[עולם הבריאה]] כנודע לי&quot;ח] ובבית שני שלא היה בו הארון והלוחות אמרו רבותינו ז&quot;ל שלא היתה שכינה שורה בו. פירוש מדרגת שכינה שהיתה שורה בבית ראשון שלא כדרך השתלשלות העולמות אלא בבית שני היתה שורה כדרך השתלשלות והתלבשות [[מלכות דאצילות]] במלכות דבריאה ודבריא&#039; במלכו&#039; דיצירה ודיצירה ב[[ז&#039; היכלות|היכל קדש קדשים]] דעשיה וקדש קדשים דעשיה היה מתלבש בקדש קדשים שב[[בית המקדש]] שלמטה ושרתה בו השכינה מלכות דיצירה המלובשת בקדש קדשים דעשיה. ולכן לא היה רשאי שום אדם ליכנס שם לבד כהן גדול ב[[יום הכיפורים]] ומשחרב [[בית המקדש]] אין לו ל[[הקב&quot;ה]] בעולמו אלא ד&#039; [[אמה|אמות]] של [[הלכה]] בלבד ואפילו אחד שיושב ועוסק בתורה שכינה עמו כדאיתא ב[[מסכת ברכות|ברכות]] פ&quot;ק פירוש שכינה עמו כדרך השתלשלות והתלבשות [[מלכות דאצילות]] במלכות דבריאה ויצירה ועשיה כי תרי&quot;ג מצות התורה רובן ככולן הן מצות מעשיות וגם התלויות בדבור ומחשבה כמו [[תלמוד תורה]] ו[[ברכת המזון]] ו[[קריאת שמע]] ותפלה הא קיימא לן דהרהור לאו כדבור דמי ואינו יוצא ידי חובתו בהרהור וכוונה לבד עד שיוציא בשפתיו וקיימא לן דעקימת שפתיו הוי מעשה ותרי&quot;ג מצות התורה עם שבע מצות דרבנן בגימטריא כת&quot;ר שהוא [[רצון העליון]] ברוך הוא המלובש בחכמתו יתברך המיוחדות באור אין סוף ברוך הוא בתכלית היחוד וה&#039; בחכמה יסד ארץ היא תורה שבעל פה דנפקא מחכמה עילאה כמו שכתב בזהר דאבא יסד ברתא. וזהוא שאמר הינוקא ד[[אור|נהורא]] עילאה דאדליק על [[ראש|רישיה]] היא [[שכינה|שכינתא]] אצטריך ל[[שמן|משחא]] פירוש להתלבש בחכמה הנקראת שמן משחת קדש כמו שכתוב ב[[זוהר|זהר]]ואינון עובדין טבין הן תרי&quot;ג מצות הנמשכות מחכמתו יתברך כדי לאחוז אור השכינה בפתילה היא נפש החיונית שבגוף הנקראת פתילה על דרך משל כי כמו שבנר הגשמי האור מאיר על ידי כליון ושריפת הפתילה הנהפכת לאש כך אור השכינה שורה על נפש האלהית על ידי כליון נפש הבהמית והתהפכותה מחשוכא לנהורא וממרירו למתקא בצדיקים או לפחות על ידי כליון לבושיה שהן מחשבה דבור ומעשה והתהפכותן מחשך הקליפות לאור ה&#039; אין סוף ברוך הוא המלובש ומיוחד במחשבה דבור ומעשה תרי&quot;ג מצות התורה בבינונים כי על ידי התהפכות נפש הבהמית הבאה מ[[קליפת נוגה]] מחשוכא לנהורא וכו&#039; נעשה בחינת העלאת [[מ&quot;ן]] להמשיך אור השכינה היא בחינת גילוי אור אין סוף ברוך הוא על נפשו האלהית שבמוחין שבראשו ובזה יובן היטב מה שכתוב כי ה&#039; אלהיך אש אוכלה הוא וכמו שכתב במ&quot;א:<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;נשלם חלק ראשון בעזרת ה&#039; יתברך ויתעלה&#039;&#039;&#039;<br /> &lt;noinclude&gt;[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|א]]&lt;/noinclude&gt;</div>

חב"דטקסט>שלום