https://text.chabadpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA%3A%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90%2F%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%A1_%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%9F_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%95תבנית:ספר התניא/קונטרס אחרון פרק ו - היסטוריית גרסאות2026-05-13T07:28:21Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.40.3https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%A1_%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%9F_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%95&diff=25409&oldid=prevש. א. ב־21:44, 9 באוקטובר 20252025-10-09T21:44:55Z<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־00:44, 10 באוקטובר 2025</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''דוד''' זמירות קרית להו כו'. הנה בזהר שבחא דאורייתא ורננה כו' ולהבין מהו השבח להקב"ה כשזה אסור או מותר הנה הוא ע"ד מה גדלו מעשיך ה' מאד עמקו מחשבותיך. כי הנה נודע שכל העולמות עליונים ותחתונים תלוים בדקדוק מצוה א' <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דרך משל </del>אם הקרבן כשר נעשה יחוד עליון ועולים כל העולמות לקבל חיותם ושפעם. ואם שינה שקיבל הדם בשמאלו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דרך משל </del>או שלא בכלי שרת כשר או שהיתה חציצה אזי נתבטלה עליות העולמות וחיותם ושפעם מחיי החיים <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אין סוף ברוך הוא </del>וכן בתפילין כשרות מתגלים מוחין עליונים דזו"נ שהם מקור החיים לכל העולמות ובדקדוק אחד נפסלין ומסתלקין המוחין וכה"ג בדקדוקי מצות ל"ת והלכך המתבונן מה גדלו מעשי ה' שבריבוי העולמות וכל צבאם ואיך כולם בטלים במציאות לגבי דקדוק א' מדקדוקי תורה שהוא עומק מחשבה עליונה וחכמתו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יתברך </del>אשר בדקדוק קל עולים כל העולמות ומקבלים חיותם ושפעם או להיפך ח"ו ומזה נתבונן גדולת עומק מחשבתו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יתברך </del>שהוא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בבחינת </del>בלי גבול ותכלית ומעלתה לאין קץ ותכלית על מעלות חיות כל העולמות שכל חיותם שופע מדקדוק אחד ממנה שהוא נמשך ממקורו הוא עומק מחשבתו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יתברך </del>כמו שער האדם הנמשך ממוחו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">על דרך משל </del>וכנודע מהתיקונים והאד"ר. וזאת היתה שמחת דהע"ה שהיה מזמר ומרנן לשמח לבו בעסק התורה בעת צרתו אך מה שהיה משתבח בתהלת התורה במעלתה זו ואמר זמירות היו לי כו' נענש <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">על זה </del>וא"ל הקב"ה זמירות קרית להו משום שבאמת מעלתה זו שכל העולמות בטלים לגבי דקדוק אחד ממנה היא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מבחינת </del>אחוריים של עומק המחשבה כמ"ש <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">במקום אחר </del>בשם האריז"ל על מארז"ל נובלות חכמה שלמעלה תורה. אבל פנימית שבעומק שהוא פנימית התורה היא מיוחדת לגמרי באור <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אין סוף ברוך הוא </del>המלובש בה בתכלית היחוד ולגבי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אין סוף ברוך הוא </del>כל העולמות כלא ממש ואין ואפס ממש כי אתה הוא עד שלא נברא העולם וכו' והלכך גם לפנימיות התורה אין לשבחה כלל בתהלת חיות כל העולמות מאחר דלא ממש חשיבי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ובבחינת </del>פנימיותה אינה שמחת לבב אנוש ושעשועיו אלא כביכול שמחת לב ושעשוע המלך הקב"ה שמשתעשע בה כי אלקים הבין דרכה וידע מקומה ומעלתה בידיעת עצמו כביכול אבל נעלמה מעיני כל חי כמ"ש ופני לא יראו דהיינו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בחינת </del>פנימיותה כמש"ש בשם האריז"ל. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{מונחון|</del>וזש"ה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|וזהו שאמר הכתוב}} </del>ואהי' אצלו שעשועים אצלו דוקא. משחקת לפניו לפניו דוקא דהיינו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בבחינת </del>פנימיותה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ועל זה </del>אמר ואהיה אצלו אמון אל תקרי אמון אלא אומן כו' ועל <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בחינת </del>אחוריים אמר משחקת בתבל ארצו ושעשועי את בני אדם כי התורה ניתנה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בבחינת </del>פנים ואחור כדכתיב במגילה עפה דזכרי' והיא כתובה פנים ואחור ולפי שתפס דוד <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בבחינת </del>אחוריים לכך נענש בשכחה הבאה מן <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בחינת </del>אחוריים ונעלם ממנו לפי שעה מ"ש עבודת הקדש עליהם בכתף ישאו לחבר וליחד את הכתפיים שהן <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בחינת </del>אחוריים אל עבודת הקדש היא ח"ע <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בבחינת </del>פנים שמשם נמשכו הלוחות שבארון כמ"ש כתובים משני עבריהם כו' וכמ"ש בירושלמי דשקלים שלא היתה בהן <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בחינת </del>פנים ואחור ע"ש:<noinclude>[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|ה]]</noinclude></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''דוד''' זמירות קרית להו כו'. הנה בזהר שבחא דאורייתא ורננה כו' ולהבין מהו השבח להקב"ה כשזה אסור או מותר הנה הוא ע"ד מה גדלו מעשיך ה' מאד עמקו מחשבותיך. כי הנה נודע שכל העולמות עליונים ותחתונים תלוים בדקדוק מצוה א' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ד"מ </ins>אם הקרבן כשר נעשה יחוד עליון ועולים כל העולמות לקבל חיותם ושפעם. ואם שינה שקיבל הדם בשמאלו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ד"מ </ins>או שלא בכלי שרת כשר או שהיתה חציצה אזי נתבטלה עליות העולמות וחיותם ושפעם מחיי החיים <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">א"ס ב"ה </ins>וכן בתפילין כשרות מתגלים מוחין עליונים דזו"נ שהם מקור החיים לכל העולמות ובדקדוק אחד נפסלין ומסתלקין המוחין וכה"ג בדקדוקי מצות ל"ת והלכך המתבונן מה גדלו מעשי ה' שבריבוי העולמות וכל צבאם ואיך כולם בטלים במציאות לגבי דקדוק א' מדקדוקי תורה שהוא עומק מחשבה עליונה וחכמתו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ית' </ins>אשר בדקדוק קל עולים כל העולמות ומקבלים חיותם ושפעם או להיפך ח"ו ומזה נתבונן גדולת עומק מחשבתו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ית' </ins>שהוא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בבחי' </ins>בלי גבול ותכלית ומעלתה לאין קץ ותכלית על מעלות חיות כל העולמות שכל חיותם שופע מדקדוק אחד ממנה שהוא נמשך ממקורו הוא עומק מחשבתו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ית' </ins>כמו שער האדם הנמשך ממוחו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עד"מ </ins>וכנודע מהתיקונים והאד"ר. וזאת היתה שמחת דהע"ה שהיה מזמר ומרנן לשמח לבו בעסק התורה בעת צרתו אך מה שהיה משתבח בתהלת התורה במעלתה זו ואמר זמירות היו לי כו' נענש <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ע"ז </ins>וא"ל הקב"ה זמירות קרית להו משום שבאמת מעלתה זו שכל העולמות בטלים לגבי דקדוק אחד ממנה היא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מבחי' </ins>אחוריים של עומק המחשבה כמ"ש <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">במ"א </ins>בשם האריז"ל על מארז"ל נובלות חכמה שלמעלה תורה. אבל פנימית שבעומק שהוא פנימית התורה היא מיוחדת לגמרי באור <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">א"ס ב"ה </ins>המלובש בה בתכלית היחוד ולגבי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">א"ס ב"ה </ins>כל העולמות כלא ממש ואין ואפס ממש כי אתה הוא עד שלא נברא העולם וכו' והלכך גם לפנימיות התורה אין לשבחה כלל בתהלת חיות כל העולמות מאחר דלא ממש חשיבי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ובבחי' </ins>פנימיותה אינה שמחת לבב אנוש ושעשועיו אלא כביכול שמחת לב ושעשוע המלך הקב"ה שמשתעשע בה כי אלקים הבין דרכה וידע מקומה ומעלתה בידיעת עצמו כביכול אבל נעלמה מעיני כל חי כמ"ש ופני לא יראו דהיינו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בחי' </ins>פנימיותה כמש"ש בשם האריז"ל. וזש"ה ואהי' אצלו שעשועים אצלו דוקא. משחקת לפניו לפניו דוקא דהיינו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בבחי' </ins>פנימיותה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וע"ז </ins>אמר ואהיה אצלו אמון אל תקרי אמון אלא אומן כו' ועל <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בחי' </ins>אחוריים אמר משחקת בתבל ארצו ושעשועי את בני אדם כי התורה ניתנה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בבחי' </ins>פנים ואחור כדכתיב במגילה עפה דזכרי' והיא כתובה פנים ואחור ולפי שתפס דוד <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בבחי' </ins>אחוריים לכך נענש בשכחה הבאה מן <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בחי' </ins>אחוריים ונעלם ממנו לפי שעה מ"ש עבודת הקדש עליהם בכתף ישאו לחבר וליחד את הכתפיים שהן <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בחי' </ins>אחוריים אל עבודת הקדש היא ח"ע <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בבחי' </ins>פנים שמשם נמשכו הלוחות שבארון כמ"ש כתובים משני עבריהם כו' וכמ"ש בירושלמי דשקלים שלא היתה בהן <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בחי' </ins>פנים ואחור ע"ש:<noinclude>[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|ה]]</noinclude></div></td></tr>
</table>ש. א.https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%A1_%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%9F_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%95&diff=19562&oldid=prevש. א.: הפעיל הגנה על הדף "תבנית:ספר התניא/קונטרס אחרון פרק ו": הדף מושלם ולא אמורים לעשות בו שינויים ([עריכה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן) [העברה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן))2025-07-30T15:15:01Z<p>הפעיל הגנה על הדף "<a href="/index.php/%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%A1_%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%9F_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%95" title="תבנית:ספר התניא/קונטרס אחרון פרק ו">תבנית:ספר התניא/קונטרס אחרון פרק ו</a>": הדף מושלם ולא אמורים לעשות בו שינויים ([עריכה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן) [העברה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן))</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־18:15, 30 ביולי 2025</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div>
</td></tr></table>ש. א.https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%A1_%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%9F_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%95&diff=19561&oldid=prevש. א.: ש. א. העביר את הדף תבנית:ספר התניא/קונטרס אחרון פרק ו' לשם תבנית:ספר התניא/קונטרס אחרון פרק ו בלי להשאיר הפניה: כותרת שאינה כתובה נכון2025-07-30T15:14:24Z<p>ש. א. העביר את הדף <a href="/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%A1_%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%9F_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%95%27&action=edit&redlink=1" class="new" title="תבנית:ספר התניא/קונטרס אחרון פרק ו' (הדף אינו קיים)">תבנית:ספר התניא/קונטרס אחרון פרק ו'</a> לשם <a href="/index.php/%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%A1_%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%9F_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%95" title="תבנית:ספר התניא/קונטרס אחרון פרק ו">תבנית:ספר התניא/קונטרס אחרון פרק ו</a> בלי להשאיר הפניה: כותרת שאינה כתובה נכון</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־18:14, 30 ביולי 2025</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div>
</td></tr></table>ש. א.https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%A1_%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%9F_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%95&diff=15406&oldid=prevש. א.: ש. א. העביר את הדף תבנית:ספר התניא/קונטרס אחרון - פרק ו' לשם תבנית:ספר התניא/קונטרס אחרון פרק ו' בלי להשאיר הפניה: כותרת שאינה כתובה נכון2025-07-14T21:05:17Z<p>ש. א. העביר את הדף <a href="/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%A1_%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%9F_-_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%95%27&action=edit&redlink=1" class="new" title="תבנית:ספר התניא/קונטרס אחרון - פרק ו' (הדף אינו קיים)">תבנית:ספר התניא/קונטרס אחרון - פרק ו'</a> לשם <a href="/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%A1_%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%9F_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%95%27&action=edit&redlink=1" class="new" title="תבנית:ספר התניא/קונטרס אחרון פרק ו' (הדף אינו קיים)">תבנית:ספר התניא/קונטרס אחרון פרק ו'</a> בלי להשאיר הפניה: כותרת שאינה כתובה נכון</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־00:05, 15 ביולי 2025</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div>
</td></tr></table>ש. א.https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%A1_%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%9F_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%95&diff=10340&oldid=prevש. א. ב־09:57, 16 באפריל 20252025-04-16T09:57:35Z<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:57, 16 באפריל 2025</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''דוד''' זמירות קרית להו כו'. הנה בזהר שבחא דאורייתא ורננה כו' ולהבין מהו השבח להקב"ה כשזה אסור או מותר הנה הוא ע"ד מה גדלו מעשיך ה' מאד עמקו מחשבותיך. כי הנה נודע שכל העולמות עליונים ותחתונים תלוים בדקדוק מצוה א' דרך משל אם הקרבן כשר נעשה יחוד עליון ועולים כל העולמות לקבל חיותם ושפעם. ואם שינה שקיבל הדם בשמאלו דרך משל או שלא בכלי שרת כשר או שהיתה חציצה אזי נתבטלה עליות העולמות וחיותם ושפעם מחיי החיים <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>אין סוף ברוך הוא<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>וכן בתפילין כשרות מתגלים מוחין עליונים דזו"נ שהם מקור החיים לכל העולמות ובדקדוק אחד נפסלין ומסתלקין המוחין וכה"ג בדקדוקי מצות ל"ת והלכך המתבונן מה גדלו מעשי ה' שבריבוי העולמות וכל צבאם ואיך כולם בטלים במציאות לגבי דקדוק א' מדקדוקי תורה שהוא עומק מחשבה עליונה וחכמתו יתברך אשר בדקדוק קל עולים כל העולמות ומקבלים חיותם ושפעם או להיפך ח"ו ומזה נתבונן גדולת עומק מחשבתו יתברך שהוא בבחינת בלי גבול ותכלית ומעלתה לאין קץ ותכלית על מעלות חיות כל העולמות שכל חיותם שופע מדקדוק אחד ממנה שהוא נמשך ממקורו הוא עומק מחשבתו יתברך כמו שער האדם הנמשך ממוחו על דרך משל וכנודע מהתיקונים והאד"ר. וזאת היתה שמחת דהע"ה שהיה מזמר ומרנן לשמח לבו בעסק התורה בעת צרתו אך מה שהיה משתבח בתהלת התורה במעלתה זו ואמר זמירות היו לי כו' נענש על זה וא"ל הקב"ה זמירות קרית להו משום שבאמת מעלתה זו שכל העולמות בטלים לגבי דקדוק אחד ממנה היא מבחינת אחוריים של עומק המחשבה כמ"ש במקום אחר בשם האריז"ל על מארז"ל נובלות חכמה שלמעלה תורה. אבל פנימית שבעומק שהוא פנימית התורה היא מיוחדת לגמרי באור <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>אין סוף ברוך הוא<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>המלובש בה בתכלית היחוד ולגבי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>אין סוף ברוך הוא<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>כל העולמות כלא ממש ואין ואפס ממש כי אתה הוא עד שלא נברא העולם וכו' והלכך גם לפנימיות התורה אין לשבחה כלל בתהלת חיות כל העולמות מאחר דלא ממש חשיבי ובבחינת פנימיותה אינה שמחת לבב אנוש ושעשועיו אלא כביכול שמחת לב <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ו[[שעשועי המלך בעצמותו|שעשוע </del>המלך הקב"ה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>שמשתעשע בה כי אלקים הבין דרכה וידע מקומה ומעלתה בידיעת עצמו כביכול אבל נעלמה מעיני כל חי כמ"ש ופני לא יראו דהיינו בחינת פנימיותה כמש"ש בשם האריז"ל. {{מונחון|וזש"ה|וזהו שאמר הכתוב}} ואהי' אצלו שעשועים אצלו דוקא. משחקת לפניו לפניו דוקא דהיינו בבחינת פנימיותה ועל זה אמר ואהיה אצלו אמון אל תקרי אמון אלא אומן כו' ועל בחינת אחוריים אמר משחקת בתבל ארצו ושעשועי את בני אדם כי התורה ניתנה בבחינת פנים ואחור כדכתיב במגילה עפה דזכרי' והיא כתובה פנים ואחור ולפי שתפס דוד בבחינת אחוריים לכך נענש בשכחה הבאה מן בחינת אחוריים ונעלם ממנו לפי שעה מ"ש עבודת הקדש עליהם בכתף ישאו לחבר וליחד את הכתפיים שהן בחינת אחוריים אל עבודת הקדש היא ח"ע בבחינת פנים שמשם נמשכו הלוחות שבארון כמ"ש כתובים משני עבריהם כו' וכמ"ש <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[תלמוד ירושלמי|ירושלמי]] ד[[מסכת שקלים|שקלים]] </del>שלא היתה בהן בחינת פנים ואחור ע"ש:</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''דוד''' זמירות קרית להו כו'. הנה בזהר שבחא דאורייתא ורננה כו' ולהבין מהו השבח להקב"ה כשזה אסור או מותר הנה הוא ע"ד מה גדלו מעשיך ה' מאד עמקו מחשבותיך. כי הנה נודע שכל העולמות עליונים ותחתונים תלוים בדקדוק מצוה א' דרך משל אם הקרבן כשר נעשה יחוד עליון ועולים כל העולמות לקבל חיותם ושפעם. ואם שינה שקיבל הדם בשמאלו דרך משל או שלא בכלי שרת כשר או שהיתה חציצה אזי נתבטלה עליות העולמות וחיותם ושפעם מחיי החיים אין סוף ברוך הוא וכן בתפילין כשרות מתגלים מוחין עליונים דזו"נ שהם מקור החיים לכל העולמות ובדקדוק אחד נפסלין ומסתלקין המוחין וכה"ג בדקדוקי מצות ל"ת והלכך המתבונן מה גדלו מעשי ה' שבריבוי העולמות וכל צבאם ואיך כולם בטלים במציאות לגבי דקדוק א' מדקדוקי תורה שהוא עומק מחשבה עליונה וחכמתו יתברך אשר בדקדוק קל עולים כל העולמות ומקבלים חיותם ושפעם או להיפך ח"ו ומזה נתבונן גדולת עומק מחשבתו יתברך שהוא בבחינת בלי גבול ותכלית ומעלתה לאין קץ ותכלית על מעלות חיות כל העולמות שכל חיותם שופע מדקדוק אחד ממנה שהוא נמשך ממקורו הוא עומק מחשבתו יתברך כמו שער האדם הנמשך ממוחו על דרך משל וכנודע מהתיקונים והאד"ר. וזאת היתה שמחת דהע"ה שהיה מזמר ומרנן לשמח לבו בעסק התורה בעת צרתו אך מה שהיה משתבח בתהלת התורה במעלתה זו ואמר זמירות היו לי כו' נענש על זה וא"ל הקב"ה זמירות קרית להו משום שבאמת מעלתה זו שכל העולמות בטלים לגבי דקדוק אחד ממנה היא מבחינת אחוריים של עומק המחשבה כמ"ש במקום אחר בשם האריז"ל על מארז"ל נובלות חכמה שלמעלה תורה. אבל פנימית שבעומק שהוא פנימית התורה היא מיוחדת לגמרי באור אין סוף ברוך הוא המלובש בה בתכלית היחוד ולגבי אין סוף ברוך הוא כל העולמות כלא ממש ואין ואפס ממש כי אתה הוא עד שלא נברא העולם וכו' והלכך גם לפנימיות התורה אין לשבחה כלל בתהלת חיות כל העולמות מאחר דלא ממש חשיבי ובבחינת פנימיותה אינה שמחת לבב אנוש ושעשועיו אלא כביכול שמחת לב <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ושעשוע </ins>המלך הקב"ה שמשתעשע בה כי אלקים הבין דרכה וידע מקומה ומעלתה בידיעת עצמו כביכול אבל נעלמה מעיני כל חי כמ"ש ופני לא יראו דהיינו בחינת פנימיותה כמש"ש בשם האריז"ל. {{מונחון|וזש"ה|וזהו שאמר הכתוב}} ואהי' אצלו שעשועים אצלו דוקא. משחקת לפניו לפניו דוקא דהיינו בבחינת פנימיותה ועל זה אמר ואהיה אצלו אמון אל תקרי אמון אלא אומן כו' ועל בחינת אחוריים אמר משחקת בתבל ארצו ושעשועי את בני אדם כי התורה ניתנה בבחינת פנים ואחור כדכתיב במגילה עפה דזכרי' והיא כתובה פנים ואחור ולפי שתפס דוד בבחינת אחוריים לכך נענש בשכחה הבאה מן בחינת אחוריים ונעלם ממנו לפי שעה מ"ש עבודת הקדש עליהם בכתף ישאו לחבר וליחד את הכתפיים שהן בחינת אחוריים אל עבודת הקדש היא ח"ע בבחינת פנים שמשם נמשכו הלוחות שבארון כמ"ש כתובים משני עבריהם כו' וכמ"ש <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בירושלמי דשקלים </ins>שלא היתה בהן בחינת פנים ואחור ע"ש:<noinclude>[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|ה]]</noinclude></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><noinclude>[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|ה]]</noinclude></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
</table>ש. א.https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%A1_%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%9F_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%95&diff=1917&oldid=prevיוסף בן מלמד: גרסה אחת יובאה2024-06-27T03:48:52Z<p>גרסה אחת יובאה</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־06:48, 27 ביוני 2024</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div>
</td></tr></table>יוסף בן מלמדhttps://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%A1_%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%9F_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%95&diff=1916&oldid=prevלהתראות ב־18:02, 26 בדצמבר 20222022-12-26T18:02:04Z<p></p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>'''דוד''' זמירות קרית להו כו'. הנה בזהר שבחא דאורייתא ורננה כו' ולהבין מהו השבח להקב"ה כשזה אסור או מותר הנה הוא ע"ד מה גדלו מעשיך ה' מאד עמקו מחשבותיך. כי הנה נודע שכל העולמות עליונים ותחתונים תלוים בדקדוק מצוה א' דרך משל אם הקרבן כשר נעשה יחוד עליון ועולים כל העולמות לקבל חיותם ושפעם. ואם שינה שקיבל הדם בשמאלו דרך משל או שלא בכלי שרת כשר או שהיתה חציצה אזי נתבטלה עליות העולמות וחיותם ושפעם מחיי החיים [[אין סוף ברוך הוא]] וכן בתפילין כשרות מתגלים מוחין עליונים דזו"נ שהם מקור החיים לכל העולמות ובדקדוק אחד נפסלין ומסתלקין המוחין וכה"ג בדקדוקי מצות ל"ת והלכך המתבונן מה גדלו מעשי ה' שבריבוי העולמות וכל צבאם ואיך כולם בטלים במציאות לגבי דקדוק א' מדקדוקי תורה שהוא עומק מחשבה עליונה וחכמתו יתברך אשר בדקדוק קל עולים כל העולמות ומקבלים חיותם ושפעם או להיפך ח"ו ומזה נתבונן גדולת עומק מחשבתו יתברך שהוא בבחינת בלי גבול ותכלית ומעלתה לאין קץ ותכלית על מעלות חיות כל העולמות שכל חיותם שופע מדקדוק אחד ממנה שהוא נמשך ממקורו הוא עומק מחשבתו יתברך כמו שער האדם הנמשך ממוחו על דרך משל וכנודע מהתיקונים והאד"ר. וזאת היתה שמחת דהע"ה שהיה מזמר ומרנן לשמח לבו בעסק התורה בעת צרתו אך מה שהיה משתבח בתהלת התורה במעלתה זו ואמר זמירות היו לי כו' נענש על זה וא"ל הקב"ה זמירות קרית להו משום שבאמת מעלתה זו שכל העולמות בטלים לגבי דקדוק אחד ממנה היא מבחינת אחוריים של עומק המחשבה כמ"ש במקום אחר בשם האריז"ל על מארז"ל נובלות חכמה שלמעלה תורה. אבל פנימית שבעומק שהוא פנימית התורה היא מיוחדת לגמרי באור [[אין סוף ברוך הוא]] המלובש בה בתכלית היחוד ולגבי [[אין סוף ברוך הוא]] כל העולמות כלא ממש ואין ואפס ממש כי אתה הוא עד שלא נברא העולם וכו' והלכך גם לפנימיות התורה אין לשבחה כלל בתהלת חיות כל העולמות מאחר דלא ממש חשיבי ובבחינת פנימיותה אינה שמחת לבב אנוש ושעשועיו אלא כביכול שמחת לב ו[[שעשועי המלך בעצמותו|שעשוע המלך הקב"ה]] שמשתעשע בה כי אלקים הבין דרכה וידע מקומה ומעלתה בידיעת עצמו כביכול אבל נעלמה מעיני כל חי כמ"ש ופני לא יראו דהיינו בחינת פנימיותה כמש"ש בשם האריז"ל. {{מונחון|וזש"ה|וזהו שאמר הכתוב}} ואהי' אצלו שעשועים אצלו דוקא. משחקת לפניו לפניו דוקא דהיינו בבחינת פנימיותה ועל זה אמר ואהיה אצלו אמון אל תקרי אמון אלא אומן כו' ועל בחינת אחוריים אמר משחקת בתבל ארצו ושעשועי את בני אדם כי התורה ניתנה בבחינת פנים ואחור כדכתיב במגילה עפה דזכרי' והיא כתובה פנים ואחור ולפי שתפס דוד בבחינת אחוריים לכך נענש בשכחה הבאה מן בחינת אחוריים ונעלם ממנו לפי שעה מ"ש עבודת הקדש עליהם בכתף ישאו לחבר וליחד את הכתפיים שהן בחינת אחוריים אל עבודת הקדש היא ח"ע בבחינת פנים שמשם נמשכו הלוחות שבארון כמ"ש כתובים משני עבריהם כו' וכמ"ש ב[[תלמוד ירושלמי|ירושלמי]] ד[[מסכת שקלים|שקלים]] שלא היתה בהן בחינת פנים ואחור ע"ש:<br />
<noinclude>[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|ה]]</noinclude></div>להתראות