https://text.chabadpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA%3A%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90%2F%D7%A9%D7%A2%D7%A8_%D7%94%D7%99%D7%97%D7%95%D7%93_%D7%95%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94_%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9A_%D7%A7%D7%98%D7%9Fתבנית:ספר התניא/שער היחוד והאמונה חינוך קטן - היסטוריית גרסאות2026-05-15T13:53:32Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.40.3https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%A9%D7%A2%D7%A8_%D7%94%D7%99%D7%97%D7%95%D7%93_%D7%95%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94_%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9A_%D7%A7%D7%98%D7%9F&diff=24977&oldid=prevש. א. בוט ב־14:40, 29 בספטמבר 20252025-09-29T14:40:54Z<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־17:40, 29 בספטמבר 2025</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''לקוטי אמרים חלק שני הנקרא בשם חינוך קטן מלוקט מפי ספרים ומפי סופרים קדושי עליון נשמתם עדן מיוסד על פרשה ראשונה של קריאת שמע:'''</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''לקוטי אמרים חלק שני הנקרא בשם חינוך קטן מלוקט מפי ספרים ומפי סופרים קדושי עליון נשמתם עדן מיוסד על פרשה ראשונה של קריאת שמע:'''</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''חנוך''' לנער על פי דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה. הנה מדכתיב על פי דרכו משמע שאינה דרך האמת לאמיתו, ואם כן מאי מעליותא שגם כי יזקין לא יסור ממנה. אך הנה מודעת זאת כי שרשי עבודת ה' ויסודותיה הן דחילו ורחימו, היראה שרש ויסוד לסור מרע והאהבה לועשה טוב וקיום כל מצוות עשה דאורייתא ודרבנן כמו שיתבאר במקומן, (ומצות החינוך היא גם כן במצוות עשה, כמו שכתבתי ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">· </del>אורח חיים <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">- </del>שמג|אורח חיים סימן שמ"ג]]):</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''חנוך''' לנער על פי דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה. הנה מדכתיב על פי דרכו משמע שאינה דרך האמת לאמיתו, ואם כן מאי מעליותא שגם כי יזקין לא יסור ממנה. אך הנה מודעת זאת כי שרשי עבודת ה' ויסודותיה הן דחילו ורחימו, היראה שרש ויסוד לסור מרע והאהבה לועשה טוב וקיום כל מצוות עשה דאורייתא ודרבנן כמו שיתבאר במקומן, (ומצות החינוך היא גם כן במצוות עשה, כמו שכתבתי ב[[שולחן ערוך <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>אדמו"ר הזקן<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)/</ins>אורח חיים <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">סימן </ins>שמג|אורח חיים סימן שמ"ג]]):</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>והנה באהבה כתיב בסוף פרשת עקב אשר אנכי מצוה אתכם לעשותה לאהבה את ה' וגו'. וצריך להבין, איך שייך לשון עשייה גבי אהבה שבלב. אך הענין הוא, דיש שני מיני אהבת ה' האחת היא כלות הנפש בטבעה אל בוראה כאשר תתגבר נפש השכלית על החומר ותשפילהו ותכניעהו תחתיה, אזי תתלהב ותתלהט בשלהבת העולה מאליה ותגל ותשמח בה' עושה ותתענג על ה' תענוג נפלא והזוכים למעלת אהבה רבה זו הם הנקראים צדיקים כדכתיב שמחו צדיקים בה' אך לא כל אדם זוכה לזה כי לזה צריך זיכוך החומר במאד מאד וגם תורה ומעשים טובים הרבה, לזכות לנשמה עליונה שלמעלה ממדרגת רוח ונפש כמו שכתב בראשית חכמה שער האהבה. והשנית היא אהבה שכל אדם יוכל להגיע אליה, כשיתבונן היטב בעומקא דלבא בדברים המעוררים את האהבה לה' בלב כל ישראל. הן דרך כלל כי הוא חיינו ממש וכאשר האדם אוהב את נפשו וחייו. כן יאהב את ה', כאשר יתבונן וישים אל לבו כי ה' הוא נפשו האמיתית וחייו ממש, כמו שכתוב בזהר על פסוק נפשי אויתיך וגו'. והן דרך פרט, שכשיבין וישכיל בגדולתו של מלך מלכי המלכים הקב"ה דרך פרטית כאשר יוכל שאת בשכלו ומה שלמעלה משכלו ואחר כך יתבונן באהבת ה' הגדולה ונפלאה אלינו לירד למצרים ערות הארץ להוציא נשמותינו מכור הברזל שהוא הסטרא אחרא רחמנא ליצלן, לקרבנו אליו ולדבקנו בשמו ממש, והוא ושמו אחד, דהיינו שרוממנו מתכלית השפלות והטומאה לתכלית הקדושה וגדולתו יתברך שאין לה קץ ותכלית אזי כמים הפנים אל פנים תתעורר האהבה בלב כל משכיל ומתבונן בענין זה בעומקא דלבא לאהוב את ה' אהבה עזה ולדבקה בו בלב ונפש כמו שיתבאר במקומה באריכות. והנה ענין אהבה זו רצה משה רבינו ע"ה ליטע בלב כל ישראל, בפרשה ועתה ישראל וגו', בפסוק הן לה' אלהיך השמים וגו', רק באבותיך חשק וגו', ומלתם וגו', בשבעים נפש וגו', ואהבת וגו'. ולכן סיים דבריו על אהבה זו אשר אנכי מצוה אתכם לעשותה שהיא אהבה עשויה בלב על ידי הבינה והדעת בדברים המעוררים את האהבה, ועל זה צוה כבר תחלה והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום על לבבך כדי שעל ידי זה תבא לאהבה את ה' כדאיתא בספרי על פסוק זה. והנה על אהבה זו השנית שייך לשון מצוה וצווי דהיינו לשום לבו ודעתו בדברים המעוררים את האהבה, אבל באהבה ראשונה שהיא שלהבת העולה מאליה לא שייך לשון צווי ומצוה כלל, ולא עוד אלא שהיא מתן שכרן של צדיקים לטעום מעין עולם הבא בעולם הזה שעליה נאמר עבודת מתנה אתן את כהונתכם כמו שיתבאר במקומה. אך הנה ידוע ליודעים טעמא דקרא, מאי דכתיב כי שבע יפול צדיק וקם, ובפרט שהאדם נקרא מהלך ולא עומד, וצריך לילך ממדרגה למדרגה ולא לעמוד במדרגה אחת לעולם, ובין מדרגה למדרגה טרם שיגיע למדרגה עליונה ממנה הוא בבחינת נפילה ממדרגה הראשונה אך כי יפול לא יוטל כתיב ואינה נקראת נפילה אלא לגבי מדריגתו הראשונה ולא לגבי שאר כל אדם ח"ו, שאף על פי כן הוא למעלה מכל האדם בעבודתו כי נשאר בה בחינת רשימו ממדריגתו הראשונה אך עיקרה מאהבה שנתחנך והורגל בה מנעוריו בטרם שהגיע למדרגת צדיק וזהו שאמר גם כי יזקין וגו'. והנה ראשית הדברים המעוררים האהבה והיראה ויסודן היא האמונה הטהורה ונאמנה ביחודו ואחדותו יתברך וית':</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>והנה באהבה כתיב בסוף פרשת עקב אשר אנכי מצוה אתכם לעשותה לאהבה את ה' וגו'. וצריך להבין, איך שייך לשון עשייה גבי אהבה שבלב. אך הענין הוא, דיש שני מיני אהבת ה' האחת היא כלות הנפש בטבעה אל בוראה כאשר תתגבר נפש השכלית על החומר ותשפילהו ותכניעהו תחתיה, אזי תתלהב ותתלהט בשלהבת העולה מאליה ותגל ותשמח בה' עושה ותתענג על ה' תענוג נפלא והזוכים למעלת אהבה רבה זו הם הנקראים צדיקים כדכתיב שמחו צדיקים בה' אך לא כל אדם זוכה לזה כי לזה צריך זיכוך החומר במאד מאד וגם תורה ומעשים טובים הרבה, לזכות לנשמה עליונה שלמעלה ממדרגת רוח ונפש כמו שכתב בראשית חכמה שער האהבה. והשנית היא אהבה שכל אדם יוכל להגיע אליה, כשיתבונן היטב בעומקא דלבא בדברים המעוררים את האהבה לה' בלב כל ישראל. הן דרך כלל כי הוא חיינו ממש וכאשר האדם אוהב את נפשו וחייו. כן יאהב את ה', כאשר יתבונן וישים אל לבו כי ה' הוא נפשו האמיתית וחייו ממש, כמו שכתוב בזהר על פסוק נפשי אויתיך וגו'. והן דרך פרט, שכשיבין וישכיל בגדולתו של מלך מלכי המלכים הקב"ה דרך פרטית כאשר יוכל שאת בשכלו ומה שלמעלה משכלו ואחר כך יתבונן באהבת ה' הגדולה ונפלאה אלינו לירד למצרים ערות הארץ להוציא נשמותינו מכור הברזל שהוא הסטרא אחרא רחמנא ליצלן, לקרבנו אליו ולדבקנו בשמו ממש, והוא ושמו אחד, דהיינו שרוממנו מתכלית השפלות והטומאה לתכלית הקדושה וגדולתו יתברך שאין לה קץ ותכלית אזי כמים הפנים אל פנים תתעורר האהבה בלב כל משכיל ומתבונן בענין זה בעומקא דלבא לאהוב את ה' אהבה עזה ולדבקה בו בלב ונפש כמו שיתבאר במקומה באריכות. והנה ענין אהבה זו רצה משה רבינו ע"ה ליטע בלב כל ישראל, בפרשה ועתה ישראל וגו', בפסוק הן לה' אלהיך השמים וגו', רק באבותיך חשק וגו', ומלתם וגו', בשבעים נפש וגו', ואהבת וגו'. ולכן סיים דבריו על אהבה זו אשר אנכי מצוה אתכם לעשותה שהיא אהבה עשויה בלב על ידי הבינה והדעת בדברים המעוררים את האהבה, ועל זה צוה כבר תחלה והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום על לבבך כדי שעל ידי זה תבא לאהבה את ה' כדאיתא בספרי על פסוק זה. והנה על אהבה זו השנית שייך לשון מצוה וצווי דהיינו לשום לבו ודעתו בדברים המעוררים את האהבה, אבל באהבה ראשונה שהיא שלהבת העולה מאליה לא שייך לשון צווי ומצוה כלל, ולא עוד אלא שהיא מתן שכרן של צדיקים לטעום מעין עולם הבא בעולם הזה שעליה נאמר עבודת מתנה אתן את כהונתכם כמו שיתבאר במקומה. אך הנה ידוע ליודעים טעמא דקרא, מאי דכתיב כי שבע יפול צדיק וקם, ובפרט שהאדם נקרא מהלך ולא עומד, וצריך לילך ממדרגה למדרגה ולא לעמוד במדרגה אחת לעולם, ובין מדרגה למדרגה טרם שיגיע למדרגה עליונה ממנה הוא בבחינת נפילה ממדרגה הראשונה אך כי יפול לא יוטל כתיב ואינה נקראת נפילה אלא לגבי מדריגתו הראשונה ולא לגבי שאר כל אדם ח"ו, שאף על פי כן הוא למעלה מכל האדם בעבודתו כי נשאר בה בחינת רשימו ממדריגתו הראשונה אך עיקרה מאהבה שנתחנך והורגל בה מנעוריו בטרם שהגיע למדרגת צדיק וזהו שאמר גם כי יזקין וגו'. והנה ראשית הדברים המעוררים האהבה והיראה ויסודן היא האמונה הטהורה ונאמנה ביחודו ואחדותו יתברך וית':</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><noinclude>[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|ב]]</noinclude></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><noinclude>[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|ב]]</noinclude></div></td></tr>
</table>ש. א. בוטhttps://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%A9%D7%A2%D7%A8_%D7%94%D7%99%D7%97%D7%95%D7%93_%D7%95%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94_%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9A_%D7%A7%D7%98%D7%9F&diff=15422&oldid=prevש. א.: ש. א. העביר את הדף תבנית:ספר התניא/שער היחוד והאמונה - חינוך קטן לשם תבנית:ספר התניא/שער היחוד והאמונה חינוך קטן בלי להשאיר הפניה: כותרת שאינה כתובה נכון2025-07-14T21:11:25Z<p>ש. א. העביר את הדף <a href="/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%A9%D7%A2%D7%A8_%D7%94%D7%99%D7%97%D7%95%D7%93_%D7%95%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94_-_%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9A_%D7%A7%D7%98%D7%9F&action=edit&redlink=1" class="new" title="תבנית:ספר התניא/שער היחוד והאמונה - חינוך קטן (הדף אינו קיים)">תבנית:ספר התניא/שער היחוד והאמונה - חינוך קטן</a> לשם <a href="/index.php/%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%A9%D7%A2%D7%A8_%D7%94%D7%99%D7%97%D7%95%D7%93_%D7%95%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94_%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9A_%D7%A7%D7%98%D7%9F" title="תבנית:ספר התניא/שער היחוד והאמונה חינוך קטן">תבנית:ספר התניא/שער היחוד והאמונה חינוך קטן</a> בלי להשאיר הפניה: כותרת שאינה כתובה נכון</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־00:11, 15 ביולי 2025</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div>
</td></tr></table>ש. א.https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%A9%D7%A2%D7%A8_%D7%94%D7%99%D7%97%D7%95%D7%93_%D7%95%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94_%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9A_%D7%A7%D7%98%D7%9F&diff=5236&oldid=prevש. א.: תיקונים2024-07-24T13:13:18Z<p>תיקונים</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:13, 24 ביולי 2024</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''לקוטי אמרים חלק שני הנקרא בשם חינוך קטן מלוקט מפי ספרים ומפי סופרים קדושי עליון נשמתם עדן מיוסד על פרשה ראשונה של <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>קריאת שמע<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</del>:'''</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''לקוטי אמרים חלק שני הנקרא בשם חינוך קטן מלוקט מפי ספרים ומפי סופרים קדושי עליון נשמתם עדן מיוסד על פרשה ראשונה של קריאת שמע:'''</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''חנוך''' לנער על פי דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה. הנה מדכתיב על פי דרכו משמע שאינה דרך האמת לאמיתו, ואם כן מאי מעליותא שגם כי יזקין לא יסור ממנה. אך הנה מודעת זאת כי שרשי עבודת ה' ויסודותיה הן <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>דחילו<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] ו[[רחימו]]</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[יראה]] </del>שרש ויסוד לסור מרע והאהבה לועשה טוב וקיום כל מצוות עשה דאורייתא ודרבנן כמו שיתבאר במקומן, (ומצות החינוך היא גם כן במצוות עשה, כמו [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שכתבתי]] באורח </del>חיים סימן שמ"ג):</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''חנוך''' לנער על פי דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה. הנה מדכתיב על פי דרכו משמע שאינה דרך האמת לאמיתו, ואם כן מאי מעליותא שגם כי יזקין לא יסור ממנה. אך הנה מודעת זאת כי שרשי עבודת ה' ויסודותיה הן דחילו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ורחימו</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">היראה </ins>שרש ויסוד לסור מרע והאהבה לועשה טוב וקיום כל מצוות עשה דאורייתא ודרבנן כמו שיתבאר במקומן, (ומצות החינוך היא גם כן במצוות עשה, כמו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שכתבתי ב</ins>[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">· אורח חיים - שמג</ins>|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אורח </ins>חיים סימן שמ"ג<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</ins>):</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>והנה באהבה כתיב בסוף פרשת עקב אשר אנכי מצוה אתכם לעשותה לאהבה את ה' וגו'. וצריך להבין, איך שייך לשון עשייה גבי אהבה שבלב. אך הענין הוא, דיש שני מיני <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>אהבת ה'<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>האחת היא כלות הנפש בטבעה אל בוראה כאשר תתגבר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[נפש אלוקית|</del>נפש השכלית<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>על החומר ותשפילהו ותכניעהו תחתיה, אזי תתלהב ותתלהט בשלהבת העולה מאליה ותגל ותשמח בה' עושה ותתענג על ה' תענוג נפלא והזוכים למעלת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>אהבה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>רבה זו הם הנקראים צדיקים כדכתיב שמחו צדיקים בה' אך לא כל אדם זוכה לזה כי לזה צריך זיכוך החומר במאד מאד וגם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>תורה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>ומעשים טובים הרבה, לזכות <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ל[[נשמה]] </del>עליונה שלמעלה ממדרגת רוח ונפש כמו שכתב בראשית חכמה שער האהבה. והשנית היא אהבה שכל אדם יוכל להגיע אליה, כשיתבונן היטב בעומקא דלבא בדברים המעוררים את האהבה לה' בלב כל ישראל. הן דרך כלל כי הוא חיינו ממש וכאשר האדם אוהב את נפשו וחייו. כן יאהב את ה', כאשר יתבונן וישים אל לבו כי ה' הוא נפשו האמיתית וחייו ממש, כמו שכתוב בזהר על פסוק נפשי אויתיך וגו'. והן דרך פרט, שכשיבין וישכיל בגדולתו של <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[מלך|</del>מלך מלכי המלכים<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] [[</del>הקב"ה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>דרך פרטית כאשר יוכל שאת בשכלו ומה שלמעלה משכלו ואחר כך יתבונן <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[אהבת </del>ה'<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>הגדולה ונפלאה אלינו לירד למצרים ערות הארץ להוציא נשמותינו מכור הברזל שהוא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>הסטרא אחרא<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>רחמנא ליצלן, לקרבנו אליו ולדבקנו בשמו ממש, והוא ושמו אחד, דהיינו שרוממנו מתכלית השפלות והטומאה לתכלית הקדושה וגדולתו יתברך שאין לה קץ ותכלית אזי כמים הפנים אל פנים תתעורר האהבה בלב כל משכיל ומתבונן בענין זה בעומקא דלבא לאהוב את ה' אהבה עזה ולדבקה בו בלב ונפש כמו שיתבאר במקומה באריכות. והנה ענין אהבה זו רצה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>משה רבינו<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>ע"ה ליטע בלב כל ישראל, בפרשה ועתה ישראל וגו', בפסוק הן לה' אלהיך השמים וגו', רק באבותיך חשק וגו', ומלתם וגו', בשבעים נפש וגו', ואהבת וגו'. ולכן סיים דבריו על אהבה זו אשר אנכי מצוה אתכם לעשותה שהיא אהבה עשויה בלב על ידי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[בינה]] וה[[דעת]] </del>בדברים המעוררים את האהבה, ועל זה צוה כבר תחלה והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום על לבבך כדי שעל ידי זה תבא לאהבה את ה' כדאיתא בספרי על פסוק זה. והנה על אהבה זו השנית שייך לשון מצוה וצווי דהיינו לשום לבו ודעתו בדברים המעוררים את האהבה, אבל באהבה ראשונה שהיא שלהבת העולה מאליה לא שייך לשון צווי ומצוה כלל, ולא עוד אלא שהיא מתן שכרן של צדיקים לטעום מעין <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>עולם הבא<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] ב[[עולם </del>הזה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>שעליה נאמר עבודת מתנה אתן את כהונתכם כמו שיתבאר במקומה. אך הנה ידוע ליודעים טעמא דקרא, מאי דכתיב כי שבע יפול צדיק וקם, ובפרט שהאדם נקרא מהלך ולא עומד, וצריך לילך ממדרגה למדרגה ולא לעמוד במדרגה אחת לעולם, ובין מדרגה למדרגה טרם שיגיע למדרגה עליונה ממנה הוא בבחינת נפילה ממדרגה הראשונה אך כי יפול לא יוטל כתיב ואינה נקראת נפילה אלא לגבי מדריגתו הראשונה ולא לגבי שאר כל אדם ח"ו, שאף על פי כן הוא למעלה מכל האדם בעבודתו כי נשאר בה בחינת רשימו ממדריגתו הראשונה אך עיקרה מאהבה שנתחנך והורגל בה מנעוריו בטרם שהגיע למדרגת צדיק וזהו שאמר גם כי יזקין וגו'. והנה ראשית הדברים המעוררים האהבה והיראה ויסודן היא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[אמונה]] </del>הטהורה ונאמנה ביחודו ואחדותו יתברך וית':</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>והנה באהבה כתיב בסוף פרשת עקב אשר אנכי מצוה אתכם לעשותה לאהבה את ה' וגו'. וצריך להבין, איך שייך לשון עשייה גבי אהבה שבלב. אך הענין הוא, דיש שני מיני אהבת ה' האחת היא כלות הנפש בטבעה אל בוראה כאשר תתגבר נפש השכלית על החומר ותשפילהו ותכניעהו תחתיה, אזי תתלהב ותתלהט בשלהבת העולה מאליה ותגל ותשמח בה' עושה ותתענג על ה' תענוג נפלא והזוכים למעלת אהבה רבה זו הם הנקראים צדיקים כדכתיב שמחו צדיקים בה' אך לא כל אדם זוכה לזה כי לזה צריך זיכוך החומר במאד מאד וגם תורה ומעשים טובים הרבה, לזכות <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לנשמה </ins>עליונה שלמעלה ממדרגת רוח ונפש כמו שכתב בראשית חכמה שער האהבה. והשנית היא אהבה שכל אדם יוכל להגיע אליה, כשיתבונן היטב בעומקא דלבא בדברים המעוררים את האהבה לה' בלב כל ישראל. הן דרך כלל כי הוא חיינו ממש וכאשר האדם אוהב את נפשו וחייו. כן יאהב את ה', כאשר יתבונן וישים אל לבו כי ה' הוא נפשו האמיתית וחייו ממש, כמו שכתוב בזהר על פסוק נפשי אויתיך וגו'. והן דרך פרט, שכשיבין וישכיל בגדולתו של מלך מלכי המלכים הקב"ה דרך פרטית כאשר יוכל שאת בשכלו ומה שלמעלה משכלו ואחר כך יתבונן <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">באהבת </ins>ה' הגדולה ונפלאה אלינו לירד למצרים ערות הארץ להוציא נשמותינו מכור הברזל שהוא הסטרא אחרא רחמנא ליצלן, לקרבנו אליו ולדבקנו בשמו ממש, והוא ושמו אחד, דהיינו שרוממנו מתכלית השפלות והטומאה לתכלית הקדושה וגדולתו יתברך שאין לה קץ ותכלית אזי כמים הפנים אל פנים תתעורר האהבה בלב כל משכיל ומתבונן בענין זה בעומקא דלבא לאהוב את ה' אהבה עזה ולדבקה בו בלב ונפש כמו שיתבאר במקומה באריכות. והנה ענין אהבה זו רצה משה רבינו ע"ה ליטע בלב כל ישראל, בפרשה ועתה ישראל וגו', בפסוק הן לה' אלהיך השמים וגו', רק באבותיך חשק וגו', ומלתם וגו', בשבעים נפש וגו', ואהבת וגו'. ולכן סיים דבריו על אהבה זו אשר אנכי מצוה אתכם לעשותה שהיא אהבה עשויה בלב על ידי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הבינה והדעת </ins>בדברים המעוררים את האהבה, ועל זה צוה כבר תחלה והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום על לבבך כדי שעל ידי זה תבא לאהבה את ה' כדאיתא בספרי על פסוק זה. והנה על אהבה זו השנית שייך לשון מצוה וצווי דהיינו לשום לבו ודעתו בדברים המעוררים את האהבה, אבל באהבה ראשונה שהיא שלהבת העולה מאליה לא שייך לשון צווי ומצוה כלל, ולא עוד אלא שהיא מתן שכרן של צדיקים לטעום מעין עולם הבא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בעולם </ins>הזה שעליה נאמר עבודת מתנה אתן את כהונתכם כמו שיתבאר במקומה. אך הנה ידוע ליודעים טעמא דקרא, מאי דכתיב כי שבע יפול צדיק וקם, ובפרט שהאדם נקרא מהלך ולא עומד, וצריך לילך ממדרגה למדרגה ולא לעמוד במדרגה אחת לעולם, ובין מדרגה למדרגה טרם שיגיע למדרגה עליונה ממנה הוא בבחינת נפילה ממדרגה הראשונה אך כי יפול לא יוטל כתיב ואינה נקראת נפילה אלא לגבי מדריגתו הראשונה ולא לגבי שאר כל אדם ח"ו, שאף על פי כן הוא למעלה מכל האדם בעבודתו כי נשאר בה בחינת רשימו ממדריגתו הראשונה אך עיקרה מאהבה שנתחנך והורגל בה מנעוריו בטרם שהגיע למדרגת צדיק וזהו שאמר גם כי יזקין וגו'. והנה ראשית הדברים המעוררים האהבה והיראה ויסודן היא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">האמונה </ins>הטהורה ונאמנה ביחודו ואחדותו יתברך וית':</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><noinclude>[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|ב]]</noinclude></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><noinclude>[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|ב]]</noinclude></div></td></tr>
</table>ש. א.https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%A9%D7%A2%D7%A8_%D7%94%D7%99%D7%97%D7%95%D7%93_%D7%95%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94_%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9A_%D7%A7%D7%98%D7%9F&diff=1674&oldid=prevיוסף בן מלמד: גרסה אחת יובאה2024-06-26T13:55:46Z<p>גרסה אחת יובאה</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:55, 26 ביוני 2024</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div>
</td></tr></table>יוסף בן מלמדhttps://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90/%D7%A9%D7%A2%D7%A8_%D7%94%D7%99%D7%97%D7%95%D7%93_%D7%95%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94_%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9A_%D7%A7%D7%98%D7%9F&diff=1673&oldid=prevלהתראות ב־12:22, 15 באוקטובר 20192019-10-15T12:22:57Z<p></p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>'''לקוטי אמרים חלק שני הנקרא בשם חינוך קטן מלוקט מפי ספרים ומפי סופרים קדושי עליון נשמתם עדן מיוסד על פרשה ראשונה של [[קריאת שמע]]:'''<br />
<br />
'''חנוך''' לנער על פי דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה. הנה מדכתיב על פי דרכו משמע שאינה דרך האמת לאמיתו, ואם כן מאי מעליותא שגם כי יזקין לא יסור ממנה. אך הנה מודעת זאת כי שרשי עבודת ה' ויסודותיה הן [[דחילו]] ו[[רחימו]], ה[[יראה]] שרש ויסוד לסור מרע והאהבה לועשה טוב וקיום כל מצוות עשה דאורייתא ודרבנן כמו שיתבאר במקומן, (ומצות החינוך היא גם כן במצוות עשה, כמו [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שכתבתי]] באורח חיים סימן שמ"ג):<br />
<br />
והנה באהבה כתיב בסוף פרשת עקב אשר אנכי מצוה אתכם לעשותה לאהבה את ה' וגו'. וצריך להבין, איך שייך לשון עשייה גבי אהבה שבלב. אך הענין הוא, דיש שני מיני [[אהבת ה']] האחת היא כלות הנפש בטבעה אל בוראה כאשר תתגבר [[נפש אלוקית|נפש השכלית]] על החומר ותשפילהו ותכניעהו תחתיה, אזי תתלהב ותתלהט בשלהבת העולה מאליה ותגל ותשמח בה' עושה ותתענג על ה' תענוג נפלא והזוכים למעלת [[אהבה]] רבה זו הם הנקראים צדיקים כדכתיב שמחו צדיקים בה' אך לא כל אדם זוכה לזה כי לזה צריך זיכוך החומר במאד מאד וגם [[תורה]] ומעשים טובים הרבה, לזכות ל[[נשמה]] עליונה שלמעלה ממדרגת רוח ונפש כמו שכתב בראשית חכמה שער האהבה. והשנית היא אהבה שכל אדם יוכל להגיע אליה, כשיתבונן היטב בעומקא דלבא בדברים המעוררים את האהבה לה' בלב כל ישראל. הן דרך כלל כי הוא חיינו ממש וכאשר האדם אוהב את נפשו וחייו. כן יאהב את ה', כאשר יתבונן וישים אל לבו כי ה' הוא נפשו האמיתית וחייו ממש, כמו שכתוב בזהר על פסוק נפשי אויתיך וגו'. והן דרך פרט, שכשיבין וישכיל בגדולתו של [[מלך|מלך מלכי המלכים]] [[הקב"ה]] דרך פרטית כאשר יוכל שאת בשכלו ומה שלמעלה משכלו ואחר כך יתבונן ב[[אהבת ה']] הגדולה ונפלאה אלינו לירד למצרים ערות הארץ להוציא נשמותינו מכור הברזל שהוא [[הסטרא אחרא]] רחמנא ליצלן, לקרבנו אליו ולדבקנו בשמו ממש, והוא ושמו אחד, דהיינו שרוממנו מתכלית השפלות והטומאה לתכלית הקדושה וגדולתו יתברך שאין לה קץ ותכלית אזי כמים הפנים אל פנים תתעורר האהבה בלב כל משכיל ומתבונן בענין זה בעומקא דלבא לאהוב את ה' אהבה עזה ולדבקה בו בלב ונפש כמו שיתבאר במקומה באריכות. והנה ענין אהבה זו רצה [[משה רבינו]] ע"ה ליטע בלב כל ישראל, בפרשה ועתה ישראל וגו', בפסוק הן לה' אלהיך השמים וגו', רק באבותיך חשק וגו', ומלתם וגו', בשבעים נפש וגו', ואהבת וגו'. ולכן סיים דבריו על אהבה זו אשר אנכי מצוה אתכם לעשותה שהיא אהבה עשויה בלב על ידי ה[[בינה]] וה[[דעת]] בדברים המעוררים את האהבה, ועל זה צוה כבר תחלה והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום על לבבך כדי שעל ידי זה תבא לאהבה את ה' כדאיתא בספרי על פסוק זה. והנה על אהבה זו השנית שייך לשון מצוה וצווי דהיינו לשום לבו ודעתו בדברים המעוררים את האהבה, אבל באהבה ראשונה שהיא שלהבת העולה מאליה לא שייך לשון צווי ומצוה כלל, ולא עוד אלא שהיא מתן שכרן של צדיקים לטעום מעין [[עולם הבא]] ב[[עולם הזה]] שעליה נאמר עבודת מתנה אתן את כהונתכם כמו שיתבאר במקומה. אך הנה ידוע ליודעים טעמא דקרא, מאי דכתיב כי שבע יפול צדיק וקם, ובפרט שהאדם נקרא מהלך ולא עומד, וצריך לילך ממדרגה למדרגה ולא לעמוד במדרגה אחת לעולם, ובין מדרגה למדרגה טרם שיגיע למדרגה עליונה ממנה הוא בבחינת נפילה ממדרגה הראשונה אך כי יפול לא יוטל כתיב ואינה נקראת נפילה אלא לגבי מדריגתו הראשונה ולא לגבי שאר כל אדם ח"ו, שאף על פי כן הוא למעלה מכל האדם בעבודתו כי נשאר בה בחינת רשימו ממדריגתו הראשונה אך עיקרה מאהבה שנתחנך והורגל בה מנעוריו בטרם שהגיע למדרגת צדיק וזהו שאמר גם כי יזקין וגו'. והנה ראשית הדברים המעוררים האהבה והיראה ויסודן היא ה[[אמונה]] הטהורה ונאמנה ביחודו ואחדותו יתברך וית':<br />
<noinclude>[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|ב]]</noinclude></div>להתראות