https://text.chabadpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA%3A%D7%A8%D7%93%22%D7%A7%2F%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%90תבנית:רד"ק/יהושע פרק א - היסטוריית גרסאות2026-05-09T23:13:34Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.40.3https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A8%D7%93%22%D7%A7/%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%90&diff=20840&oldid=prevש. א. ב־15:17, 6 באוגוסט 20252025-08-06T15:17:15Z<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־18:17, 6 באוגוסט 2025</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l25">שורה 25:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 25:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>}}</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><noinclude>[[קטגוריה:תבניות ספר יהושע|רד"ק]]</noinclude></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><noinclude>[[קטגוריה:תבניות ספר יהושע|רד"ק<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]][[קטגוריה:רד"ק/יהושע</ins>]]</noinclude></div></td></tr>
</table>ש. א.https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A8%D7%93%22%D7%A7/%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%90&diff=19950&oldid=prevש. א. ב־14:06, 1 באוגוסט 20252025-08-01T14:06:10Z<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־17:06, 1 באוגוסט 2025</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{יישור טקסט|שני הצדדים|</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{יישור טקסט|שני הצדדים|</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>(א) '''ויהי אחרי מות משה עבד ה'.''' מנהג הלשון לכתוב במקומו וי"ו שלא להוסיף ולחבר דבר אל דבר כמו ויהי ביום השלישי וישא אברהם את עיניו ([[בראשית פרק כב|ברשית כב, ד]]) ואלה בני צבעון ואיה וענה ([[בראשית פרק לו|בראשית לו, כד]]) ותשב תמר ([[שמואל ב פרק יג|שמואל־ב יג, כ]]) נרדם ורכב וסוס ([[תהלים פרק עו|תהלים עו, ז]]) והדומים להם וכבר כתבנו בספר מכלל אשר חברנו כי יש לפרשם לתוספת עם חסרון מעט לפי ענין כל אחד מהם לפי דרך המקרא ומלת ויהי תמצא בהתחלת הדברים ואף בראשית הספרים כמו זה וכן ויהי אחרי מות יהושע ([[שופטים פרק א|שופטים א, א]]) ויהי איש אחד מן הרמתים ([[שמואל א פרק א|שמואל־א א, א]]) ויהי בשלשים שנה ([[יחזקאל פרק א|יחזקאל א, א]]) ויהי בימי שפוט השופטים ([[רות פרק א|רות א, א]]) ויהי בימי אחשורוש ([[אסתר פרק א|אסתר א, א]]) וכן ווין אחרים בראשי הספרים ואם נאמר כי הטעם להדביק ספר אל ספר וענין זה אל הקודם לא יספיק הטעם בכלן ואמרו המפרשים כי הוי"ו הזאת היא כפ"ה רפה בלשון ישמעאל ודקדוק מלת יהי פירשתיה בספר מכלל בחלק הדקדוק ממנו כי בהיות המלה בהפסק אמרו יהי תהי בסגול האות הנוספת וחירק הה"א וכן יחי תחי והוא בהפוך התנועות מן יפן יקן מפני שרצו להסתיר היו"ד כמשפטם להסתיר אותיות אהו"י וכן מלת יהי תהי יחי תחי שהקלו תחלה המלה עוד והפכו בה התנועות ונקדו שו"א ה"א יהיה והחי"ת יחיה תחת אות הנוספת בחיר"ק האות הנוספת ביהיה יחיה תחת הה"א והחי"ת: '''אחרי.''' לשון רבים בשקל אשרי אלא שמלת אשרי רבים לעולם לא ימצא יחיד ולא כן מלת אחרי כי ימצא יחיד אחר הדברים האלה וזולתו ורבוי מלת אשרי לפי שענינו טובות רבות כי לא יאושר האדם בטובה אחת שתמצא בו או בהצלחה אחת שתזדמן אליו לפיכך המלה בלשון רבים לעולם ורבוי מלת אחרי כמו רבוי מלת לפני כי האחורים כנגד הפנים אלא שהפנים לא ימצאו בלשון יחיד לעולם לפי שהרואה אותם והפונה אליהם ימצאו בעיניו רבים לעולם ולא יוכל לראות אבר אחד אשר בפנים מבלי חברו כי אברי הפנים שנים שנים גבות העינים והעינים ואפים ולחיים ושנים ושפתים ולא כן העורף שהוא אחר הפנים שהוא אחד כנגד הפנים וכאשר ימצא בלשון יחיד לפי שהוא אחד וכאשר ימצא בלשון רבים לפי שהוא אחר הפנים שהם רבים וכן כל צורת האדם לפניו מפותחות באיברים ולאחריו גוף שוה ולפני ואחרי יאמרו על גוף האדם וממנו נשאלים לשאר הדברים כמו ויחן את פני העיר ([[בראשית פרק לג|בראשית לג, יח]]) מאחרי העיר ([[יהושע פרק ח|יהושע ח, ד]]) והחונים לפני המשכן ([[במדבר פרק ג|במדבר ג, לח]]) ואחרי המשכן יחנו ([[במדבר פרק ג|שם כג]]) והדומים להם ויאמר לפני ואחרי על קדימת הזמן ועל התאחרו כי הפנים נקראים גם כן קדם ואחוריהם אחור כמו שנאמר אחור וקדם צרתני ([[תהלים פרק קלט|תהלים קלט, ה]]) ולכן נקראו הפנים קדם לפי שהם תחלת ההכרה באדם וההבדלה בו לפיכך שמו קדימת הזמן והתאחרו בשימוש לפני ואחרי לפני בא יום ה' אחרי ואחרי הדברים האלה והדומים להם וממנו אחרי מות משה ואינו רוצה לומר אחרי מות משה מיד אלא אחר זמן כמו שנפרש בפסוק מקצה שלשת ימים: '''עבד ה'.''' מי ששם כל כחו וכוונתו וכל השגחותיו בשם יתברך ואף בהתעסקו בעניני העולם מתכוין לעבודת האל יתברך הוא יקרא עבד ה' כמו אברהם עבדי ([[בראשית פרק כו|בראשית כג, כד]]) דוד עבדי ([[מלכים א פרק יא|מלכים־א יא, לד]]) עבדי הנביאים ([[מלכים ב פרק יז|מלכים־ב יז, יג]]) שהם כמו העבד לאדון: '''בן נון.''' בחירק כמו בסגול ואמר בכל מקום בן נון בחירק ולא יאמר באחד מהם בסגול כמו שהוא מנהג ברוב לפי שהן נדבקות שתי המלות לעולם מפני שהם מלות זעירות ונדבקות ובהדבקם תקל הקריאה בחירק ולא כן בסגול: '''משרת משה.''' והוא היה במקום משה לצאת ולבוא לפני ישראל ואחר שמת משה צוהו הקב"ה לעבור הירדן עם ישראל: '''לאמר.''' לפי שנשתמשו במלת אמור עם הלמ"ד יותר משאר אותיות השמוש הסתירו האל"ף עם הלמד מה שלא עשו כן עם השאר שאמרו באמור להם עם ה' וגו' ויהי באמור יהושע בהנעת האל"ף ופירוש לאמר לאמר לישראל שהקדוש ב"ה צוהו לעבור את הירדן כי הבטיחם בכל מקום אשר תדרוך כף רגליכם בו וגו':</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>(א) '''ויהי אחרי מות משה עבד ה'.''' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{גופן|</ins>מנהג הלשון לכתוב במקומו וי"ו שלא להוסיף ולחבר דבר אל דבר כמו ויהי ביום השלישי וישא אברהם את עיניו ([[בראשית פרק כב|ברשית כב, ד]]) ואלה בני צבעון ואיה וענה ([[בראשית פרק לו|בראשית לו, כד]]) ותשב תמר ([[שמואל ב פרק יג|שמואל־ב יג, כ]]) נרדם ורכב וסוס ([[תהלים פרק עו|תהלים עו, ז]]) והדומים להם וכבר כתבנו בספר מכלל אשר חברנו כי יש לפרשם לתוספת עם חסרון מעט לפי ענין כל אחד מהם לפי דרך המקרא ומלת ויהי תמצא בהתחלת הדברים ואף בראשית הספרים כמו זה וכן ויהי אחרי מות יהושע ([[שופטים פרק א|שופטים א, א]]) ויהי איש אחד מן הרמתים ([[שמואל א פרק א|שמואל־א א, א]]) ויהי בשלשים שנה ([[יחזקאל פרק א|יחזקאל א, א]]) ויהי בימי שפוט השופטים ([[רות פרק א|רות א, א]]) ויהי בימי אחשורוש ([[אסתר פרק א|אסתר א, א]]) וכן ווין אחרים בראשי הספרים ואם נאמר כי הטעם להדביק ספר אל ספר וענין זה אל הקודם לא יספיק הטעם בכלן ואמרו המפרשים כי הוי"ו הזאת היא כפ"ה רפה בלשון ישמעאל ודקדוק מלת יהי פירשתיה בספר מכלל בחלק הדקדוק ממנו כי בהיות המלה בהפסק אמרו יהי תהי בסגול האות הנוספת וחירק הה"א וכן יחי תחי והוא בהפוך התנועות מן יפן יקן מפני שרצו להסתיר היו"ד כמשפטם להסתיר אותיות אהו"י וכן מלת יהי תהי יחי תחי שהקלו תחלה המלה עוד והפכו בה התנועות ונקדו שו"א ה"א יהיה והחי"ת יחיה תחת אות הנוספת בחיר"ק האות הנוספת ביהיה יחיה תחת הה"א והחי"ת<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|רשי}}</ins>: '''אחרי.''' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{גופן|</ins>לשון רבים בשקל אשרי אלא שמלת אשרי רבים לעולם לא ימצא יחיד ולא כן מלת אחרי כי ימצא יחיד אחר הדברים האלה וזולתו ורבוי מלת אשרי לפי שענינו טובות רבות כי לא יאושר האדם בטובה אחת שתמצא בו או בהצלחה אחת שתזדמן אליו לפיכך המלה בלשון רבים לעולם ורבוי מלת אחרי כמו רבוי מלת לפני כי האחורים כנגד הפנים אלא שהפנים לא ימצאו בלשון יחיד לעולם לפי שהרואה אותם והפונה אליהם ימצאו בעיניו רבים לעולם ולא יוכל לראות אבר אחד אשר בפנים מבלי חברו כי אברי הפנים שנים שנים גבות העינים והעינים ואפים ולחיים ושנים ושפתים ולא כן העורף שהוא אחר הפנים שהוא אחד כנגד הפנים וכאשר ימצא בלשון יחיד לפי שהוא אחד וכאשר ימצא בלשון רבים לפי שהוא אחר הפנים שהם רבים וכן כל צורת האדם לפניו מפותחות באיברים ולאחריו גוף שוה ולפני ואחרי יאמרו על גוף האדם וממנו נשאלים לשאר הדברים כמו ויחן את פני העיר ([[בראשית פרק לג|בראשית לג, יח]]) מאחרי העיר ([[יהושע פרק ח|יהושע ח, ד]]) והחונים לפני המשכן ([[במדבר פרק ג|במדבר ג, לח]]) ואחרי המשכן יחנו ([[במדבר פרק ג|שם כג]]) והדומים להם ויאמר לפני ואחרי על קדימת הזמן ועל התאחרו כי הפנים נקראים גם כן קדם ואחוריהם אחור כמו שנאמר אחור וקדם צרתני ([[תהלים פרק קלט|תהלים קלט, ה]]) ולכן נקראו הפנים קדם לפי שהם תחלת ההכרה באדם וההבדלה בו לפיכך שמו קדימת הזמן והתאחרו בשימוש לפני ואחרי לפני בא יום ה' אחרי ואחרי הדברים האלה והדומים להם וממנו אחרי מות משה ואינו רוצה לומר אחרי מות משה מיד אלא אחר זמן כמו שנפרש בפסוק מקצה שלשת ימים<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|רשי}}</ins>: '''עבד ה'.''' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{גופן|</ins>מי ששם כל כחו וכוונתו וכל השגחותיו בשם יתברך ואף בהתעסקו בעניני העולם מתכוין לעבודת האל יתברך הוא יקרא עבד ה' כמו אברהם עבדי ([[בראשית פרק כו|בראשית כג, כד]]) דוד עבדי ([[מלכים א פרק יא|מלכים־א יא, לד]]) עבדי הנביאים ([[מלכים ב פרק יז|מלכים־ב יז, יג]]) שהם כמו העבד לאדון<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|רשי}}</ins>: '''בן נון.''' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{גופן|</ins>בחירק כמו בסגול ואמר בכל מקום בן נון בחירק ולא יאמר באחד מהם בסגול כמו שהוא מנהג ברוב לפי שהן נדבקות שתי המלות לעולם מפני שהם מלות זעירות ונדבקות ובהדבקם תקל הקריאה בחירק ולא כן בסגול<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|רשי}}</ins>: '''משרת משה.''' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{גופן|</ins>והוא היה במקום משה לצאת ולבוא לפני ישראל ואחר שמת משה צוהו הקב"ה לעבור הירדן עם ישראל<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|רשי}}</ins>: '''לאמר.''' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{גופן|</ins>לפי שנשתמשו במלת אמור עם הלמ"ד יותר משאר אותיות השמוש הסתירו האל"ף עם הלמד מה שלא עשו כן עם השאר שאמרו באמור להם עם ה' וגו' ויהי באמור יהושע בהנעת האל"ף ופירוש לאמר לאמר לישראל שהקדוש ב"ה צוהו לעבור את הירדן כי הבטיחם בכל מקום אשר תדרוך כף רגליכם בו וגו'<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|רשי}}</ins>:</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>(ב) '''קום עבור.''' קום ענין זירוז וכן קום משחהו ([[שמואל א פרק טז|שמואל־א טז, יב]]) קומו ועברו ([[שמואל ב פרק יז|שמואל־ב יז, כא]]) קום והתהלך ([[בראשית פרק יג|בראשית יג, יז]]): '''להם וגו'.''' לבני ישראל כמו יביאו את תרומת ה' ([[שמות פרק לה|שמות לה, ה]]) ותראהו את הילד ([[שמות פרק ב|שמות ב, ו]]):</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>(ב) '''קום עבור.''' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{גופן|</ins>קום ענין זירוז וכן קום משחהו ([[שמואל א פרק טז|שמואל־א טז, יב]]) קומו ועברו ([[שמואל ב פרק יז|שמואל־ב יז, כא]]) קום והתהלך ([[בראשית פרק יג|בראשית יג, יז]])<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|רשי}}</ins>: '''להם וגו'.''' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{גופן|</ins>לבני ישראל כמו יביאו את תרומת ה' ([[שמות פרק לה|שמות לה, ה]]) ותראהו את הילד ([[שמות פרק ב|שמות ב, ו]])<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|רשי}}</ins>:</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>(ג) '''כל מקום אשר תדרוך וגו'.''' כיון שתעברו את הירדן כל מקום אשר תדרוך בו לכם יהיה כלומר אני אתן לכם כח כדי שתכבשו הכל ואחר כך זכר קצת הגבולים ובדרש כל מקום אשר תדרוך וגו' לרבות חוצה לארץ:</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>(ג) '''כל מקום אשר תדרוך וגו'.''' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{גופן|</ins>כיון שתעברו את הירדן כל מקום אשר תדרוך בו לכם יהיה כלומר אני אתן לכם כח כדי שתכבשו הכל ואחר כך זכר קצת הגבולים ובדרש כל מקום אשר תדרוך וגו' לרבות חוצה לארץ<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|רשי}}</ins>:</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>(ד) '''מהמדבר.''' הוא מדבר סין שהוא גבול נגב: '''והלבנון הזה.''' הוא מקום ידוע בארץ ישראל ואמר הזה אף על פי שהוא מעבר הירדן לפי שהיה נראה משם להם וכן אמר משה ההר הטוב הזה והלבנון ([[דברים פרק ג|דברים ג, כה]]) או אמר הזה על הידיעה כמו זה סיני ([[שופטים פרק ה|שופטים ה ה]]. [[תהלים פרק סח|תהלים סח, ט]]) זה עני ([[תהלים פרק לד|תהלים לד, ז]]) לויתן זה ([[תהלים פרק קד|תהלים קד, כו]]): '''כל ארץ החתים.''' כי באותה הפאה היה יושב החתי: '''מבוא השמש הים הגדול.''' הוא מערב ארץ ישראל כמו שאמר בתורה עד הים האחרון ומה שאמר הגדול כנגד שאר הימים שבארץ ישראל שהם קטנים כמו ים המלח ים כנרת:</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>(ד) '''מהמדבר.''' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{גופן|</ins>הוא מדבר סין שהוא גבול נגב<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|רשי}}</ins>: '''והלבנון הזה.''' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{גופן|</ins>הוא מקום ידוע בארץ ישראל ואמר הזה אף על פי שהוא מעבר הירדן לפי שהיה נראה משם להם וכן אמר משה ההר הטוב הזה והלבנון ([[דברים פרק ג|דברים ג, כה]]) או אמר הזה על הידיעה כמו זה סיני ([[שופטים פרק ה|שופטים ה ה]]. [[תהלים פרק סח|תהלים סח, ט]]) זה עני ([[תהלים פרק לד|תהלים לד, ז]]) לויתן זה ([[תהלים פרק קד|תהלים קד, כו]])<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|רשי}}</ins>: '''כל ארץ החתים.''' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{גופן|</ins>כי באותה הפאה היה יושב החתי<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|רשי}}</ins>: '''מבוא השמש הים הגדול.''' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{גופן|</ins>הוא מערב ארץ ישראל כמו שאמר בתורה עד הים האחרון ומה שאמר הגדול כנגד שאר הימים שבארץ ישראל שהם קטנים כמו ים המלח ים כנרת<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|רשי}}</ins>:</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>(ז) '''אל תסור ממנו.''' שב אל משה ופירושו מדרכו הטוב' או פירושו ממנו מספר התורה ואף על פי שלא זכר הספר הנה זכר התורה ובמסרה סבירין ממנה: '''תשכיל.''' פירוש תצליח וכן תרגם יונתן בדיל דתצלח וכן תרגם אנקלוס למען תשכיל בדיל דתצלח:</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>(ז) '''אל תסור ממנו.''' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{גופן|</ins>שב אל משה ופירושו מדרכו הטוב' או פירושו ממנו מספר התורה ואף על פי שלא זכר הספר הנה זכר התורה ובמסרה סבירין ממנה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|רשי}}</ins>: '''תשכיל.''' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{גופן|</ins>פירוש תצליח וכן תרגם יונתן בדיל דתצלח וכן תרגם אנקלוס למען תשכיל בדיל דתצלח<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|רשי}}</ins>:</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>(ח) '''לא ימוש.''' נחלקו רבותינו ז"ל בזה הפסוק י"א שהוא מצוה לכל ימי האדם ואפילו ידע כל התורה כלה ויש אומרים שהוא ברכה והנראה כי היתה מצוה ליהושע וכן לכל אדם עד שידע התורה ואחר כך ילמוד החכמות: ופירוש '''והגית בו יומם ולילה.''' אחר שאמר לא ימוש הוא כפל דבר לחזק או פירוש והגית הגיון הלב כמו והגיון לבי לפניך ה' ([[תהלים פרק יט|תהלים יט, טו]]) ופירוש יומם ולילה לפירוש הראשון נראה שיהגה בו ביום ובלילה כל עת שימצא פנאי מעסקי מחיתו: '''תצליח את דרכך.''' חסר יו"ד הרבים מן המכתב והדומים לו כתבנו בספר מכלל בחלק הדקדוק ממנו ואמר תצליח שהוא פועל יוצא ואף על פי שאין ההצלחה ביד האדם לפי שבשמרו מצות ה' ובשכרם תבוא לו ההצלחה הרי הוא כאילו מצליח דרכו או יהיה תצליח פועל עומד ויהיה את דרכיך כמו בדרכיך: '''ואז תשכיל.''' זה תרגם יונתן תכשט לפי שהוא קרוב לתצליח שלא לכפול את הלשון והוא קרוב לענין ההצלחה:</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>(ח) '''לא ימוש.''' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{גופן|</ins>נחלקו רבותינו ז"ל בזה הפסוק י"א שהוא מצוה לכל ימי האדם ואפילו ידע כל התורה כלה ויש אומרים שהוא ברכה והנראה כי היתה מצוה ליהושע וכן לכל אדם עד שידע התורה ואחר כך ילמוד החכמות<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|רשי}}</ins>: <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{גופן|</ins>ופירוש<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|רשי}} </ins>'''והגית בו יומם ולילה.''' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{גופן|</ins>אחר שאמר לא ימוש הוא כפל דבר לחזק או פירוש והגית הגיון הלב כמו והגיון לבי לפניך ה' ([[תהלים פרק יט|תהלים יט, טו]]) ופירוש יומם ולילה לפירוש הראשון נראה שיהגה בו ביום ובלילה כל עת שימצא פנאי מעסקי מחיתו<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|רשי}}</ins>: '''תצליח את דרכך.''' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{גופן|</ins>חסר יו"ד הרבים מן המכתב והדומים לו כתבנו בספר מכלל בחלק הדקדוק ממנו ואמר תצליח שהוא פועל יוצא ואף על פי שאין ההצלחה ביד האדם לפי שבשמרו מצות ה' ובשכרם תבוא לו ההצלחה הרי הוא כאילו מצליח דרכו או יהיה תצליח פועל עומד ויהיה את דרכיך כמו בדרכיך<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|רשי}}</ins>: '''ואז תשכיל.''' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{גופן|</ins>זה תרגם יונתן תכשט לפי שהוא קרוב לתצליח שלא לכפול את הלשון והוא קרוב לענין ההצלחה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|רשי}}</ins>:</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>(ט) '''הלא צויתיך.''' מלת זרוז וכן הלא שמעת בתי ([[רות פרק ב|רות ב, ח]]) הלא שלחתיך ([[שופטים פרק ו|שופטים ו, יד]]) והדומים להם: '''כי עמך ה' אלהיך.''' כמו ואל משה אמר עלה אל ה' ואת יפתח ואת שמואל:</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>(ט) '''הלא צויתיך.''' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{גופן|</ins>מלת זרוז וכן הלא שמעת בתי ([[רות פרק ב|רות ב, ח]]) הלא שלחתיך ([[שופטים פרק ו|שופטים ו, יד]]) והדומים להם<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|רשי}}</ins>: '''כי עמך ה' אלהיך.''' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{גופן|</ins>כמו ואל משה אמר עלה אל ה' ואת יפתח ואת שמואל<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|רשי}}</ins>:</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>(יא) '''הכינו לכם צדה.''' פירוש מיני מאכלים זולתי הלחם כי עדיין היה יורד להם המן בכל מקום שהיו נוסעים עד ממחרת הפסח ולפי מה שאמרו חז"ל בו ביום שמת משה פסק המן אמרו הם גם כן כי בז' באדר שמת משה לקטו מן שהסתפקו בו עד ט"ז בניסן: '''בעוד שלשת ימים.''' כתרגומו בסוף תלתא יומין:</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>(יא) '''הכינו לכם צדה.''' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{גופן|</ins>פירוש מיני מאכלים זולתי הלחם כי עדיין היה יורד להם המן בכל מקום שהיו נוסעים עד ממחרת הפסח ולפי מה שאמרו חז"ל בו ביום שמת משה פסק המן אמרו הם גם כן כי בז' באדר שמת משה לקטו מן שהסתפקו בו עד ט"ז בניסן<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|רשי}}</ins>: '''בעוד שלשת ימים.''' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{גופן|</ins>כתרגומו בסוף תלתא יומין<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|רשי}}</ins>:</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>(יג) '''זכור.''' מקור:</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>(יג) '''זכור.''' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{גופן|</ins>מקור<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|רשי}}</ins>:</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>(יד) '''נשיכם טפכם.''' חסר וי"ו השימוש כמו שמש ירח ([[חבקוק פרק ג|חבקוק ג, יא]]) ראובן שמעון ([[שמות פרק א|שמות א, ב]]) והדומים להם: '''חמושים.''' כמו חלוצים:</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>(יד) '''נשיכם טפכם.''' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{גופן|</ins>חסר וי"ו השימוש כמו שמש ירח ([[חבקוק פרק ג|חבקוק ג, יא]]) ראובן שמעון ([[שמות פרק א|שמות א, ב]]) והדומים להם<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|רשי}}</ins>: '''חמושים.''' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{גופן|</ins>כמו חלוצים<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|רשי}}</ins>:</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>(יז) '''רק יהיה ה' אלהיך עמך.''' כלומר שתלך בדרך משה שיהיה ה' עמך כאשר היה עם משה:</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>(יז) '''רק יהיה ה' אלהיך עמך.''' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{גופן|</ins>כלומר שתלך בדרך משה שיהיה ה' עמך כאשר היה עם משה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|רשי}}</ins>:</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>(יח) '''רק חזק ואמץ.''' דרשו רבותינו ז"ל יומת יכול אפילו לדבר עבירה תלמוד לומר רק אכין ורקין מיעוטין הן:</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>(יח) '''רק חזק ואמץ.''' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{גופן|</ins>דרשו רבותינו ז"ל יומת יכול אפילו לדבר עבירה תלמוד לומר רק אכין ורקין מיעוטין הן<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|רשי}}</ins>:</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>}}</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><noinclude>[[קטגוריה:תבניות ספר יהושע|רד"ק]]</noinclude></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><noinclude>[[קטגוריה:תבניות ספר יהושע|רד"ק]]</noinclude></div></td></tr>
</table>ש. א.https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A8%D7%93%22%D7%A7/%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%90&diff=19748&oldid=prevש. א.: הפעיל הגנה על הדף "תבנית:רד"ק/יהושע פרק א": הדף מושלם ולא אמורים לעשות בו שינויים ([עריכה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן) [העברה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן))2025-07-31T00:10:41Z<p>הפעיל הגנה על הדף "<a href="/index.php/%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A8%D7%93%22%D7%A7/%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%90" title="תבנית:רד"ק/יהושע פרק א">תבנית:רד"ק/יהושע פרק א</a>": הדף מושלם ולא אמורים לעשות בו שינויים ([עריכה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן) [העברה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן))</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־03:10, 31 ביולי 2025</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div>
</td></tr></table>ש. א.https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A8%D7%93%22%D7%A7/%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%90&diff=19747&oldid=prevש. א.: יצירת תבנית חדשה2025-07-31T00:10:29Z<p>יצירת תבנית חדשה</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{יישור טקסט|שני הצדדים|<br />
(א) '''ויהי אחרי מות משה עבד ה'.''' מנהג הלשון לכתוב במקומו וי"ו שלא להוסיף ולחבר דבר אל דבר כמו ויהי ביום השלישי וישא אברהם את עיניו ([[בראשית פרק כב|ברשית כב, ד]]) ואלה בני צבעון ואיה וענה ([[בראשית פרק לו|בראשית לו, כד]]) ותשב תמר ([[שמואל ב פרק יג|שמואל־ב יג, כ]]) נרדם ורכב וסוס ([[תהלים פרק עו|תהלים עו, ז]]) והדומים להם וכבר כתבנו בספר מכלל אשר חברנו כי יש לפרשם לתוספת עם חסרון מעט לפי ענין כל אחד מהם לפי דרך המקרא ומלת ויהי תמצא בהתחלת הדברים ואף בראשית הספרים כמו זה וכן ויהי אחרי מות יהושע ([[שופטים פרק א|שופטים א, א]]) ויהי איש אחד מן הרמתים ([[שמואל א פרק א|שמואל־א א, א]]) ויהי בשלשים שנה ([[יחזקאל פרק א|יחזקאל א, א]]) ויהי בימי שפוט השופטים ([[רות פרק א|רות א, א]]) ויהי בימי אחשורוש ([[אסתר פרק א|אסתר א, א]]) וכן ווין אחרים בראשי הספרים ואם נאמר כי הטעם להדביק ספר אל ספר וענין זה אל הקודם לא יספיק הטעם בכלן ואמרו המפרשים כי הוי"ו הזאת היא כפ"ה רפה בלשון ישמעאל ודקדוק מלת יהי פירשתיה בספר מכלל בחלק הדקדוק ממנו כי בהיות המלה בהפסק אמרו יהי תהי בסגול האות הנוספת וחירק הה"א וכן יחי תחי והוא בהפוך התנועות מן יפן יקן מפני שרצו להסתיר היו"ד כמשפטם להסתיר אותיות אהו"י וכן מלת יהי תהי יחי תחי שהקלו תחלה המלה עוד והפכו בה התנועות ונקדו שו"א ה"א יהיה והחי"ת יחיה תחת אות הנוספת בחיר"ק האות הנוספת ביהיה יחיה תחת הה"א והחי"ת: '''אחרי.''' לשון רבים בשקל אשרי אלא שמלת אשרי רבים לעולם לא ימצא יחיד ולא כן מלת אחרי כי ימצא יחיד אחר הדברים האלה וזולתו ורבוי מלת אשרי לפי שענינו טובות רבות כי לא יאושר האדם בטובה אחת שתמצא בו או בהצלחה אחת שתזדמן אליו לפיכך המלה בלשון רבים לעולם ורבוי מלת אחרי כמו רבוי מלת לפני כי האחורים כנגד הפנים אלא שהפנים לא ימצאו בלשון יחיד לעולם לפי שהרואה אותם והפונה אליהם ימצאו בעיניו רבים לעולם ולא יוכל לראות אבר אחד אשר בפנים מבלי חברו כי אברי הפנים שנים שנים גבות העינים והעינים ואפים ולחיים ושנים ושפתים ולא כן העורף שהוא אחר הפנים שהוא אחד כנגד הפנים וכאשר ימצא בלשון יחיד לפי שהוא אחד וכאשר ימצא בלשון רבים לפי שהוא אחר הפנים שהם רבים וכן כל צורת האדם לפניו מפותחות באיברים ולאחריו גוף שוה ולפני ואחרי יאמרו על גוף האדם וממנו נשאלים לשאר הדברים כמו ויחן את פני העיר ([[בראשית פרק לג|בראשית לג, יח]]) מאחרי העיר ([[יהושע פרק ח|יהושע ח, ד]]) והחונים לפני המשכן ([[במדבר פרק ג|במדבר ג, לח]]) ואחרי המשכן יחנו ([[במדבר פרק ג|שם כג]]) והדומים להם ויאמר לפני ואחרי על קדימת הזמן ועל התאחרו כי הפנים נקראים גם כן קדם ואחוריהם אחור כמו שנאמר אחור וקדם צרתני ([[תהלים פרק קלט|תהלים קלט, ה]]) ולכן נקראו הפנים קדם לפי שהם תחלת ההכרה באדם וההבדלה בו לפיכך שמו קדימת הזמן והתאחרו בשימוש לפני ואחרי לפני בא יום ה' אחרי ואחרי הדברים האלה והדומים להם וממנו אחרי מות משה ואינו רוצה לומר אחרי מות משה מיד אלא אחר זמן כמו שנפרש בפסוק מקצה שלשת ימים: '''עבד ה'.''' מי ששם כל כחו וכוונתו וכל השגחותיו בשם יתברך ואף בהתעסקו בעניני העולם מתכוין לעבודת האל יתברך הוא יקרא עבד ה' כמו אברהם עבדי ([[בראשית פרק כו|בראשית כג, כד]]) דוד עבדי ([[מלכים א פרק יא|מלכים־א יא, לד]]) עבדי הנביאים ([[מלכים ב פרק יז|מלכים־ב יז, יג]]) שהם כמו העבד לאדון: '''בן נון.''' בחירק כמו בסגול ואמר בכל מקום בן נון בחירק ולא יאמר באחד מהם בסגול כמו שהוא מנהג ברוב לפי שהן נדבקות שתי המלות לעולם מפני שהם מלות זעירות ונדבקות ובהדבקם תקל הקריאה בחירק ולא כן בסגול: '''משרת משה.''' והוא היה במקום משה לצאת ולבוא לפני ישראל ואחר שמת משה צוהו הקב"ה לעבור הירדן עם ישראל: '''לאמר.''' לפי שנשתמשו במלת אמור עם הלמ"ד יותר משאר אותיות השמוש הסתירו האל"ף עם הלמד מה שלא עשו כן עם השאר שאמרו באמור להם עם ה' וגו' ויהי באמור יהושע בהנעת האל"ף ופירוש לאמר לאמר לישראל שהקדוש ב"ה צוהו לעבור את הירדן כי הבטיחם בכל מקום אשר תדרוך כף רגליכם בו וגו':<br />
<br />
(ב) '''קום עבור.''' קום ענין זירוז וכן קום משחהו ([[שמואל א פרק טז|שמואל־א טז, יב]]) קומו ועברו ([[שמואל ב פרק יז|שמואל־ב יז, כא]]) קום והתהלך ([[בראשית פרק יג|בראשית יג, יז]]): '''להם וגו'.''' לבני ישראל כמו יביאו את תרומת ה' ([[שמות פרק לה|שמות לה, ה]]) ותראהו את הילד ([[שמות פרק ב|שמות ב, ו]]):<br />
<br />
(ג) '''כל מקום אשר תדרוך וגו'.''' כיון שתעברו את הירדן כל מקום אשר תדרוך בו לכם יהיה כלומר אני אתן לכם כח כדי שתכבשו הכל ואחר כך זכר קצת הגבולים ובדרש כל מקום אשר תדרוך וגו' לרבות חוצה לארץ:<br />
<br />
(ד) '''מהמדבר.''' הוא מדבר סין שהוא גבול נגב: '''והלבנון הזה.''' הוא מקום ידוע בארץ ישראל ואמר הזה אף על פי שהוא מעבר הירדן לפי שהיה נראה משם להם וכן אמר משה ההר הטוב הזה והלבנון ([[דברים פרק ג|דברים ג, כה]]) או אמר הזה על הידיעה כמו זה סיני ([[שופטים פרק ה|שופטים ה ה]]. [[תהלים פרק סח|תהלים סח, ט]]) זה עני ([[תהלים פרק לד|תהלים לד, ז]]) לויתן זה ([[תהלים פרק קד|תהלים קד, כו]]): '''כל ארץ החתים.''' כי באותה הפאה היה יושב החתי: '''מבוא השמש הים הגדול.''' הוא מערב ארץ ישראל כמו שאמר בתורה עד הים האחרון ומה שאמר הגדול כנגד שאר הימים שבארץ ישראל שהם קטנים כמו ים המלח ים כנרת:<br />
<br />
(ז) '''אל תסור ממנו.''' שב אל משה ופירושו מדרכו הטוב' או פירושו ממנו מספר התורה ואף על פי שלא זכר הספר הנה זכר התורה ובמסרה סבירין ממנה: '''תשכיל.''' פירוש תצליח וכן תרגם יונתן בדיל דתצלח וכן תרגם אנקלוס למען תשכיל בדיל דתצלח:<br />
<br />
(ח) '''לא ימוש.''' נחלקו רבותינו ז"ל בזה הפסוק י"א שהוא מצוה לכל ימי האדם ואפילו ידע כל התורה כלה ויש אומרים שהוא ברכה והנראה כי היתה מצוה ליהושע וכן לכל אדם עד שידע התורה ואחר כך ילמוד החכמות: ופירוש '''והגית בו יומם ולילה.''' אחר שאמר לא ימוש הוא כפל דבר לחזק או פירוש והגית הגיון הלב כמו והגיון לבי לפניך ה' ([[תהלים פרק יט|תהלים יט, טו]]) ופירוש יומם ולילה לפירוש הראשון נראה שיהגה בו ביום ובלילה כל עת שימצא פנאי מעסקי מחיתו: '''תצליח את דרכך.''' חסר יו"ד הרבים מן המכתב והדומים לו כתבנו בספר מכלל בחלק הדקדוק ממנו ואמר תצליח שהוא פועל יוצא ואף על פי שאין ההצלחה ביד האדם לפי שבשמרו מצות ה' ובשכרם תבוא לו ההצלחה הרי הוא כאילו מצליח דרכו או יהיה תצליח פועל עומד ויהיה את דרכיך כמו בדרכיך: '''ואז תשכיל.''' זה תרגם יונתן תכשט לפי שהוא קרוב לתצליח שלא לכפול את הלשון והוא קרוב לענין ההצלחה:<br />
<br />
(ט) '''הלא צויתיך.''' מלת זרוז וכן הלא שמעת בתי ([[רות פרק ב|רות ב, ח]]) הלא שלחתיך ([[שופטים פרק ו|שופטים ו, יד]]) והדומים להם: '''כי עמך ה' אלהיך.''' כמו ואל משה אמר עלה אל ה' ואת יפתח ואת שמואל:<br />
<br />
(יא) '''הכינו לכם צדה.''' פירוש מיני מאכלים זולתי הלחם כי עדיין היה יורד להם המן בכל מקום שהיו נוסעים עד ממחרת הפסח ולפי מה שאמרו חז"ל בו ביום שמת משה פסק המן אמרו הם גם כן כי בז' באדר שמת משה לקטו מן שהסתפקו בו עד ט"ז בניסן: '''בעוד שלשת ימים.''' כתרגומו בסוף תלתא יומין:<br />
<br />
(יג) '''זכור.''' מקור:<br />
<br />
(יד) '''נשיכם טפכם.''' חסר וי"ו השימוש כמו שמש ירח ([[חבקוק פרק ג|חבקוק ג, יא]]) ראובן שמעון ([[שמות פרק א|שמות א, ב]]) והדומים להם: '''חמושים.''' כמו חלוצים:<br />
<br />
(יז) '''רק יהיה ה' אלהיך עמך.''' כלומר שתלך בדרך משה שיהיה ה' עמך כאשר היה עם משה:<br />
<br />
(יח) '''רק חזק ואמץ.''' דרשו רבותינו ז"ל יומת יכול אפילו לדבר עבירה תלמוד לומר רק אכין ורקין מיעוטין הן:<br />
}}<br />
<br />
<noinclude>[[קטגוריה:תבניות ספר יהושע|רד"ק]]</noinclude></div>ש. א.