https://text.chabadpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA%3A%D7%A8%D7%93%22%D7%A7%2F%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%90תבנית:רד"ק/עובדיה פרק א - היסטוריית גרסאות2026-05-10T17:24:46Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.40.3https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A8%D7%93%22%D7%A7/%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%90&diff=20963&oldid=prevש. א. ב־13:11, 14 באוגוסט 20252025-08-14T13:11:41Z<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:11, 14 באוגוסט 2025</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l38">שורה 38:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 38:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>(יט) '''וירשו הנגב את הר עשו.''' {{גופן|מהר עשו יירשו הנגב והוא ארץ המישור כי הר עשו יהיה שממה חרבן עולם|רשי}}: '''והשפלה את פלשתים.''' {{גופן|והשפלה יִרשו מארץ פלשתים כי לא יצטרכו להרים להשגב בהם ולא לזרוע בהם אם לא ירצו כי השפלה והנגב יספיק להם|רשי}}: '''וירשו את שדה אפרים ואת שדה שומרון.''' {{גופן|שמתחילה היו יושבים בהר אפרים ובהר שמרון ואז לא יצטרכו להרים לא לשבת ולא לזרוע אלא השדות שהם המישור|רשי}}: '''ובנימן את הגלעד.''' {{גופן|וכן בנימן שהיה בגבולו הירדן יירש משם והלאה את המישור בארץ הגלעד שהוא מעבר לירדן כי ירבה גבולו כל מישור הגלעד שהוא סמוך לנחלתו כי מנשה שהיה לו ארץ הגלעד יתפשט גבולו משם והלאה בארץ מואב ובני עמון. ו[[#תרגום יונתן|תרגם יונתן]] וירשו הנגב ויחסנון יתבי דרומא ית כרכא דעשו רוצה לומר כי יושבי דרום ארץ ישראל יירשו את הר שעיר שהוא סמוך להם שהוא לדרום ארץ ישראל ויושבי השפלה בארץ ישראל יירשו את פלשתים שהוא סמוך להם. ו[[#תרגום יונתן|תרגם יונתן]] ויחסנון ית קרוי אפרים וית קרוי שומרון דבית בנימן ית יתבי ארע גלעד|רשי}}:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>(יט) '''וירשו הנגב את הר עשו.''' {{גופן|מהר עשו יירשו הנגב והוא ארץ המישור כי הר עשו יהיה שממה חרבן עולם|רשי}}: '''והשפלה את פלשתים.''' {{גופן|והשפלה יִרשו מארץ פלשתים כי לא יצטרכו להרים להשגב בהם ולא לזרוע בהם אם לא ירצו כי השפלה והנגב יספיק להם|רשי}}: '''וירשו את שדה אפרים ואת שדה שומרון.''' {{גופן|שמתחילה היו יושבים בהר אפרים ובהר שמרון ואז לא יצטרכו להרים לא לשבת ולא לזרוע אלא השדות שהם המישור|רשי}}: '''ובנימן את הגלעד.''' {{גופן|וכן בנימן שהיה בגבולו הירדן יירש משם והלאה את המישור בארץ הגלעד שהוא מעבר לירדן כי ירבה גבולו כל מישור הגלעד שהוא סמוך לנחלתו כי מנשה שהיה לו ארץ הגלעד יתפשט גבולו משם והלאה בארץ מואב ובני עמון. ו[[#תרגום יונתן|תרגם יונתן]] וירשו הנגב ויחסנון יתבי דרומא ית כרכא דעשו רוצה לומר כי יושבי דרום ארץ ישראל יירשו את הר שעיר שהוא סמוך להם שהוא לדרום ארץ ישראל ויושבי השפלה בארץ ישראל יירשו את פלשתים שהוא סמוך להם. ו[[#תרגום יונתן|תרגם יונתן]] ויחסנון ית קרוי אפרים וית קרוי שומרון דבית בנימן ית יתבי ארע גלעד|רשי}}:</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>(כ) '''וגלות החל הזה לבני ישראל.''' {{גופן|החל חסר יו"ד והוא כמו החיל ([[יהושע פרק א|יהושע א, יד]]) ואם הוא בציר"י הנה כמוהו אל המלך חזקיהו בחיל כבד ([מלכים ב פרק יח|מלכים־ב יח, יז]]) ופירוש גלות החיל הזה אשר לבני ישראל כלומר שהם בני ישראל שהם נפרדים בגלות|רשי}}: '''אשר כנענים.''' {{גופן|כלומר אשר גלו והם עם כנענים עד צרפת|רשי}}: '''וגלות ירושלם אשר בספרד יירשו את ערי הנגב.''' {{גופן|והם ערי יהודה כי חלק בני יהודה היה בדרום ארץ ישראל וכן אמר עליהם בירמיה ערי הנגב סגרו ואין פותח ([[ירמיה פרק יג|ירמיה יג, יט]]) ואמר יירשו על גלות ירושלם שהיו מבני יהודה כלומר ישובו לארצם ולעריהם או אמר יירשו על כולם מפני ירושלם שהיא בחלק יהודה וכל שבטי ישראל יהיה להם חלק בירושלם כמו שכתוב בנבואת יחזקאל|רשי}}: '''וגלות החל הזה.''' {{גופן|הוא גלות טיטוס שהגלם בארצות מלכי רומי והם ארצות אלמניי"א ואשקלוני"א וצרפת שהיא שקורין פרנצ"א וארצות ספרד שקורין ספני"א ובני ירושלם הם שגלו בספרד והאחרים גלו לשאר ארצות הנזכרים שהיו ברשות רומי ומארצות אלו גלו מעצמם אותם שהם היום בארצות ישמעאל התפשטו בארצות ישמעאל ואומרים בקבלה כי בני ארץ אלמניי"א היו כנעניים כי כשפנה כנעני תחת יהושע כמו שכתבנו בספר יהושע ([[יהושע פרק ט#רד"ק|יהושע ט, ז]]) הלכו להם לארץ אלמניי"א ואשקלוני"א שקורין ארץ אשכנז ועד היום קוראין אותם כנעניים. ו[[#תרגום יונתן|יונתן תרגם]] הפסוק כן וגלות עמא הדין דבני ישראל וגו'|רשי}}:</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>(כ) '''וגלות החל הזה לבני ישראל.''' {{גופן|החל חסר יו"ד והוא כמו החיל ([[יהושע פרק א|יהושע א, יד]]) ואם הוא בציר"י הנה כמוהו אל המלך חזקיהו בחיל כבד (<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[</ins>[מלכים ב פרק יח|מלכים־ב יח, יז]]) ופירוש גלות החיל הזה אשר לבני ישראל כלומר שהם בני ישראל שהם נפרדים בגלות|רשי}}: '''אשר כנענים.''' {{גופן|כלומר אשר גלו והם עם כנענים עד צרפת|רשי}}: '''וגלות ירושלם אשר בספרד יירשו את ערי הנגב.''' {{גופן|והם ערי יהודה כי חלק בני יהודה היה בדרום ארץ ישראל וכן אמר עליהם בירמיה ערי הנגב סגרו ואין פותח ([[ירמיה פרק יג|ירמיה יג, יט]]) ואמר יירשו על גלות ירושלם שהיו מבני יהודה כלומר ישובו לארצם ולעריהם או אמר יירשו על כולם מפני ירושלם שהיא בחלק יהודה וכל שבטי ישראל יהיה להם חלק בירושלם כמו שכתוב בנבואת יחזקאל|רשי}}: '''וגלות החל הזה.''' {{גופן|הוא גלות טיטוס שהגלם בארצות מלכי רומי והם ארצות אלמניי"א ואשקלוני"א וצרפת שהיא שקורין פרנצ"א וארצות ספרד שקורין ספני"א ובני ירושלם הם שגלו בספרד והאחרים גלו לשאר ארצות הנזכרים שהיו ברשות רומי ומארצות אלו גלו מעצמם אותם שהם היום בארצות ישמעאל התפשטו בארצות ישמעאל ואומרים בקבלה כי בני ארץ אלמניי"א היו כנעניים כי כשפנה כנעני תחת יהושע כמו שכתבנו בספר יהושע ([[יהושע פרק ט#רד"ק|יהושע ט, ז]]) הלכו להם לארץ אלמניי"א ואשקלוני"א שקורין ארץ אשכנז ועד היום קוראין אותם כנעניים. ו[[#תרגום יונתן|יונתן תרגם]] הפסוק כן וגלות עמא הדין דבני ישראל וגו'|רשי}}:</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>(כא) '''ועלו מושיעים.''' {{גופן|המלך המשיח וחביריו שבעה רועים ושמונה נסיכי אדם|רשי}}: '''לשפוט את הר עשו.''' {{גופן|לקחת משפט ישראל מהם על כל אשר הרעו להם. ויונתן תרגם ויסקון משזבין מטורא דציון למידן ית כרכא דעשו והוא כרך שלרומי|רשי}}: '''והיתה לה' המלוכה.''' {{גופן|ואז תהיה המלוכה לה' לבדו כי כל הגוים יודו במלכותו כמו שאמר בנבואת זכריה והיה ה' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד ([[זכריה פרק יד|זכריה יד, ט]]). ו[[#תרגום יונתן|יונתן תרגם]] ותתגלי מלכותא דה' בקרוב על כל יתבי ארעא ותהי מלכותא דה' לעלם ולעלמי עלמיא|רשי}}:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>(כא) '''ועלו מושיעים.''' {{גופן|המלך המשיח וחביריו שבעה רועים ושמונה נסיכי אדם|רשי}}: '''לשפוט את הר עשו.''' {{גופן|לקחת משפט ישראל מהם על כל אשר הרעו להם. ויונתן תרגם ויסקון משזבין מטורא דציון למידן ית כרכא דעשו והוא כרך שלרומי|רשי}}: '''והיתה לה' המלוכה.''' {{גופן|ואז תהיה המלוכה לה' לבדו כי כל הגוים יודו במלכותו כמו שאמר בנבואת זכריה והיה ה' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד ([[זכריה פרק יד|זכריה יד, ט]]). ו[[#תרגום יונתן|יונתן תרגם]] ותתגלי מלכותא דה' בקרוב על כל יתבי ארעא ותהי מלכותא דה' לעלם ולעלמי עלמיא|רשי}}:</div></td></tr>
</table>ש. א.https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A8%D7%93%22%D7%A7/%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%90&diff=20962&oldid=prevש. א.: הפעיל הגנה על הדף "תבנית:רד"ק/עובדיה פרק א": הדף מושלם ולא אמורים לעשות בו שינויים ([עריכה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן) [העברה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן))2025-08-14T13:10:02Z<p>הפעיל הגנה על הדף "<a href="/index.php/%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A8%D7%93%22%D7%A7/%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%90" title="תבנית:רד"ק/עובדיה פרק א">תבנית:רד"ק/עובדיה פרק א</a>": הדף מושלם ולא אמורים לעשות בו שינויים ([עריכה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן) [העברה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן))</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:10, 14 באוגוסט 2025</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div>
</td></tr></table>ש. א.https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A8%D7%93%22%D7%A7/%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%90&diff=20961&oldid=prevש. א.: יצירת תבנית תוכן חדשה2025-08-14T13:09:42Z<p>יצירת תבנית תוכן חדשה</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{יישור טקסט|שני הצדדים|<br />
(א) '''חזון עובדיה.''' {{גופן|זה הנביא לא ידענו באי זה דור התנבא ודעת רבותינו ז"ל (סנהדרין לט, ב) שזהו עבדיה שהיה עם אחאב ועוד אמרו (שם) כי עבדיה גר אדומי היה ונתנבא רע על אדום היינו דאמרי אינשי (פסחים כח, א) כפא דחק נגרא בגויה נשרוף חרדלא אמר הקדוש ברוך הוא (סנהדרין שם) יבא עבדיה שדר בין שני רשעים אחאב ואיזבל ולא למד ממעשיהם ויפרע מעשו הרשע שדר בין שני צדיקים יצחק ורבקה ולא למד ממעשיהם והנה כל נבואתו היתה על אדום ואמר כי עם חרבן אדום תהיה תשועת ישראל ובזה כלה נבואתו והנבואה הזאת היתה בבית שני שהרעו בני אדום לישראל כמו שפירשנו בנבואת עמוס בפרשת על שלשה פשעי אדום ([[עמוס פרק א#רד"ק|עמוס א, יא]]) והנביא הזה התנבא שעתיד הקב"ה להפרע מהם באחרית הימים בעלות ישראל מן הגלות וארץ אדום אינה היום לבני אדום כי האומות נתבלבלו ורובם הם בין אמונת הנצרים ואמונת הישמעאלים ולא יכירו בהם מי הוא מאדום וממואב ומבני עמון ומשאר האומות כי כולם גלו מארצם ונתערבו האומות אלא שמלכות רומי היו בתחילה רובם בני אדום ומה שאמרו הנביאים בחרבן אדום באחרית הימים על רומי אמרו כמו שפירשנו בישעיה בפרשת קרבו גוים לשמוע ([[ישעיה פרק לד|ישעיה לד, א]]) כי כשתחרב רומי תהיה גאולת ישראל וכן אמר ירמיהו במגילת קינות תם עונך בת ציון לא יוסיף להגלותך פקד עונך בת אדום וגו' ([[איכה פרק ד|איכה ד, כב]])|רשי}}: '''כה אמר ה' אלקים לאדום.''' {{גופן|בעבור אדום כמו אמרי לי אחי הוא ([[בראשית פרק כ|בראשית כ, יג]])|רשי}}: '''שמועה שמענו מאת ה'.''' {{גופן|שיאמרו הגוים על אדום שמועה שמענו מאת ה' וכאלו ציר בגוים שולח ומהו השמועה שיאמרו גוי לגוי קומו ונקומה עליה למלחמה|רשי}}: '''עליה.''' {{גופן|על ארץ אדום או פי' הפסוק כמו הפוך אמר עבדיה שמועה שמענו אני והנביאים האחרים כי כה אמר ה' אלקים לאדום וציר וגו' כמו שפירשנו וכן אמר ירמיהו בנבואתו שמועה שמעתי מאת ה' ([[ירמיה פרק מט|ירמיה מט, יד]])|רשי}}:<br />
<br />
(ב) '''הנה קטן.''' {{גופן|בזוי ושפל כמו קטנתי מכל החסדים ([[בראשית פרק לב|בראשית לב, יא]]) וכן [[#תרגום יונתן|תרגם יונתן]] הא חלש יהביתך עשו רשיעא בעממיא. וכן אמר בזוי אתה מאד. כלומר שלא יחושו לך שאר הגוים אם תאבד|רשי}}: '''נתתיך.''' {{גופן|כמו אתנך ([[הושע פרק יא|הושע יא, ח]]) כי בנבואות עבר במקום עתיד|רשי}}:<br />
<br />
(ג) '''זדון לבך השיאך.''' {{גופן|להגדיל פה ולהרע אף לאחיך יעקב|רשי}}: '''שוכני בחגוי סלע.''' {{גופן|כשהיית שוכן בהר שעיר חשבת שאתה נשגב בו ואין מי שיורידך ממנו|רשי}}: '''מרום שבתו.''' {{גופן|מרום ישיבתו היה בחגוי סלע והוא הר שעיר ובירמיה מרום גבעה ([[ירמיה פרק מט|ירמיה מט, טז]]) שוכני כמו שוכן ([[יואל פרק ד|יואל ד, יז]]) והיו"ד נוספת. וכן חצבי מרום קברו ([[ישעיה פרק כב|ישעיה כב, טז]]) היושבי בשמים והדומים להם ([[תהלים פרק קכג|תהלים קכג, א]])|רשי}}: '''בחגוי.''' {{גופן|כמו חוג הארץ ([[ישעיה פרק מ|ישעיה מ, כב]]) חג וחוג ענין אחד כלומר סביב הסלע ר"ל ראש הסלע והוא המגדל הבנוי עליו|רשי}}:<br />
<br />
(ד) '''אם תגביה כנשר.''' {{גופן|אם תגביה שבתך כמו הנשר שיעוף גבוה מכל העופות|רשי}}: '''שים.''' {{גופן|כמו תשים וכן עלה . . ומות בהר ([[דברים פרק לב|דברים לב, מט־נ]]) כמו תמות ([[עמוס פרק ז|עמוס ז, יז]])|רשי}}:<br />
<br />
(ה) '''אם גנבים.''' {{גופן|אמר דרך תימה שיתמהו הרואים בעת חרבן אדום מה זה היה לך אם גנבים שדדוך בלילה שהיית ישן ולא הרגשת בהם למנעם ולקום כנגדם|רשי}}: '''הלא יגנבו דים.''' {{גופן|כי דרך הגנבים לגנוב דיים כלומר דֵי יוכלון שאת ויניחו השאר|רשי}}: '''אם בוצרים באו לך.''' {{גופן|כלומר אם באו לך שודדים ביום כבוצרים שיבצרו הכרם וישובו פעם אחר פעם לבצור כמו שאמר השב ידך כבוצר על סלסלות ([[ירמיה פרק ו|ירמיה ו, ט]]) אעפ"כ אי איפשר שלא ישאירו עוללות שאין נראות להם מקטנותם והם נסתרות תחת עלי הגפן אבל אתה איך נחפשת שלא השאירו השודדים לך דבר ואפילו מטמוני מסתרים גנבים ושודדי לילה הענין אחד והוא כפול במלות שונות כי רוב הגנבים יגנבו בלילה|רשי}}: '''איך נדמית.''' {{גופן|נכרת כמו נדמו עמי ([[הושע פרק ד|הושע ד, ו]]) נדמה נדמה מלך ישראל ([[הושע פרק י|שם י , טו]]) ו[[#תרגום יונתן|יונתן תרגם]] איכדין הוית דמיך עד דגניבו מסתיהון כלומר איך היית ישן|רשי}}:<br />
<br />
(ו) '''איך נחפשו עשו.''' {{גופן|פירושו מטמוני עשו כמו שאמר נבעו מצפוניו והענין כפול במלות שונות נבעו מתרגום ויבקש ([[בראשית פרק מג|בראשית מג, ל]]) ובעא ([[בראשית פרק מג#תרגום אונקלוס|תרגום אונקלוס שם]]) וכן אם תבעיון בעיו ([[ישעיה פרק כא|ישעיה כא, יב]])|רשי}}:<br />
<br />
(ז) '''עד הגבול.''' {{גופן|אנשי בריתך ואוכלי לחמך שהיית בוטח בהם הם הגלוך ושלחוך עד גבול אויביך השודדים אותך כאלו הם נוהים ובוכים על גלותך והם הם שעזרו אויביך תחת יד ואתה לא הרגשת ולא הבנת כי ביום ההוא תאבד חכמתך וגבורתך|רשי}}: '''לחמך.''' {{גופן|פירושו אוכלי לחמך|רשי}}: '''מזור.''' {{גופן|פירושו חלי ומכה וכן וירא אפרים את חליו ויהודה את מזורו ([[הושע פרק ה|הושע ה, יג]])|רשי}}: '''תחתיך.''' {{גופן|בסתר שהסתירו עצתם ממך והם נראים לך כאוהבים וכן תחתיו . . למי ארץ ([[שמואל ב פרק ג|שמואל־ב ג, יב]]) בסתר|רשי}}: '''אין תבונה בו.''' {{גופן|בעשו שלא הבין מה שהיו עושים לו אנשי בריתו וכן דרך המקרא לדבר בפסוק אחד לנוכח ושלא לנוכח|רשי}}:<br />
<br />
(ח) '''הלא.''' {{גופן|באדום היו חכמים ובבא שברם אבדה חכמתם. וכן אמר ירמיהו נסרחה חכמתם ([[ירמיה פרק מט|ירמיה מט, ז]]). וכן היו בהם גבורים והוא מברכת יצחק ועל חרבך תחיה ([[בראשית פרק כז|בראשית כז, מ]]). וביום שברם וחתו גבוריך תימן (לקמן פסוק ט)|רשי}}:<br />
<br />
(ט) '''וחתו גבריך תימן.''' {{גופן|הוא מבני אליפז בן עשו. ו[[#תרגום יונתן|יונתן תרגם]] יתבי דרומא למען יכרת איש מהר עשו מקטל האל יתן חתת בהם למען יכרת איש מהר עשו מקטל מרוב הרג שיהרגו בהם יכרת כל איש מהם. ותרגום הרג ([[ישעיה פרק ל|ישעיה ל, כה]]) קטול ([[ישעיה פרק ל#תרגום יונתן|תרגום יונתן שם]]) וכן אם תקטול אלוה רשע ([[תהלים פרק קלט|תהלים קלט, יט]]). הן יקטלני לו אייחל ([[איוב פרק יג|איוב יג, טו]]). ו[[#תרגום יונתן|יונתן תרגם]] בדיל דישתיצי גברא דביה צורבא|רשי}}:<br />
<br />
(י) '''מחמס.''' {{גופן|כבר פירשנו (לעיל פסוק א) כי בחרבן בית שני הרעו אדומים לישראל והנביא התנבא שהם עתידים להרע לישראל בבית שני והקדוש ברוך הוא יפרע מהם באחרית הימים שיכלה אותם מן העולם. והחכם רבי אברהם בן עזרא פירש העניין הזה בחרבן בית ראשון שהיו בני אדום מריעים לישראל בגלותם על ידי נבוכדנצר|רשי}}:<br />
<br />
(יא) '''ביום עמדך מנגד.''' {{גופן|מ"ם עמדך מעמדת בגעיא. ולפירושינו יהיה פירוש הפסוק כי אע"פ שטיטוס ומחנהו שהחריבו היו אדומים רובם היו בני אדום ועדיין גרים בארצם בארץ אדום אבל לא היה המלכות להם כי לרומי היתה והרומיים היו על כולם אלא שמלכי רומי היו אדומים וכשצר טיטוס על ירושלם היו בני אדום בארצם שמחים לאידם ומריעים להם בארצם כאשר יוכלו להסגיר הפלטים מהם לבני רומי והיו עומדים מנגד ושמחים על חרבנם והיה ראוי להם לעזרם כי אחיהם הם והא־ל מנע את ישראל בעברם במדבר שלא להרע להם בעבור האחוה|רשי}}: '''ביום שבות זרים חילו.''' {{גופן|שבות מקור מן הקל מן השבח. פירוש ביום ששבו זרים והם הרומיים נכסיו וקנינו|רשי}}: '''ידו גורל.''' {{גופן|איפשר ששרשו ידד בשקל רבו מארבה ([[ירמיה פרק מו|ירמיה מו, כג]]) או שרשו ידה מן לידות את קרנות הגוים ([[זכריה פרק ב|זכריה ב, ד]]) ומשפטו יְיַדו בשני יו"דין והוא אית"ן מן הדגוש וכשהפילו יו"ד השורש מפני כובד קריאת שני יודי"ן הטילו תנועת יו"ד השורש שהיא פת"ח ביו"ד האית"ן להורות עליה. אמר כי השליכו גורל על שבי ירושלם בחלקם אותו שרי חיל האויבים|רשי}}: '''גם אתה כאחד מהם.''' {{גופן|האדומיים שבאו עם הרומיים|רשי}}:<br />
<br />
(יב) '''ואל תרא ביום אחיך.''' {{גופן|לא היה לך לראות ביום צרת אחיך. ואחר כן פירש ביום אחיך זהו ביום נכרו. ופירוש נכרו שנתנכר מארצו והיה כנכרי שהוציאו אותו ממנה. ויש מפרשים אותו ביום המסרו ביד אויביו. מן נכר אותו אלהים ([[שמואל א פרק כג|שמואל־א כג, ז]]) שפירושו מסר|רשי}}: '''ואל תגדל פיך.''' {{גופן|בשחוק או בדברים אחרים. וכן [[#תרגום יונתן|תרגם יונתן]] ודאסגיתא למללא רברבן|רשי}}:<br />
<br />
(יג) '''אל תבוא גם אתה.''' {{גופן|כמו האחרים שהיו נכרים ואתה אח|רשי}}: '''ואל תשלחנה.''' {{גופן|פירוש ואל תשלחנה ידיו בנכסיו וכן [[#תרגום יונתן|תרגם יונתן]] ודאושיטתא ידך בנכסוהי ביום תבריה|רשי}}:<br />
<br />
(יד) '''ואל תעמוד על הפרק.''' {{גופן|הוא אם הדרך מקום שמתפרקין הדרכים אחת הנה ואחת הנה והאדומים היו עומדים על הפרק שלא יוכל לנוס אחד מישראל שלא יתפשוהו והיו שומרים עליהם הדרכים|רשי}}: '''פליטיו.''' {{גופן|בחירק כמו שרידיו|רשי}}:<br />
<br />
(טו) '''כי קרוב.''' {{גופן|אף על פי שהיה רחוק מיום הנבואה|רשי}}: '''על כל הגוים.''' {{גופן|כי ביום גאולת ישראל יהיה אותו היום הרי הוא כמו קרוב כיון שהא־ל אמר שיהיה ראוי שיחשבו אותו כמו קרוב|רשי}}:<br />
<br />
(טז) '''כי כאשר שתיתם.''' {{גופן|עשיתם משתה ושמחה על חרבן הר קדשי כן תשתו כוס התרעלה אתה וכל הגוים|רשי}}: '''ישתו כל הגוים תמיד.''' {{גופן|פירוש תמיד בלי הפסק עד שיכלו הרעים שבהם שהרעו לישראל וכן כמה דחדיתון על מחת טורא דקדשי כן ישתון כל עממיא כס פורענותהון תדירא|רשי}}: '''ושתו ולעו.''' {{גופן|ולעו כמו ילע קודש ([[משלי פרק כ|משלי כ, כה]])|רשי}}: '''והיו כלא היו.''' {{גופן|ויהיו כלים עד שלא יכירו מקומם כאלו לא היו|רשי}}:<br />
<br />
(יז) '''ובהר ציון תהיה פליטה.''' {{גופן|אף על פי שכלו רבים מישראל בגלות פליטה טובה להם עוד בהר ציון שגלו ממנה|רשי}}: '''והיה קדש.''' {{גופן|ישראל יהיה קדש לה' שיהיו קדושים לא יהיה בהם עוד ערל וטמא ([[ישעיה פרק נב|ישעיה נב, א]])|רשי}}: '''וירשו בית יעקב את מורשיהם.''' {{גופן|כמו שירשו מתחילה יירשו ועוד ירשו שכניהם ארץ אדום וארץ פלשתים|רשי}}:<br />
<br />
(יח) '''והיה.''' {{גופן|כמו האש אוכל הקש כן יאכלום ויכלם. ומה שאמר בית יעקב ובית יוסף כפל הענין במלות שונות כי בית יעקב נקרא בית יוסף מיום שנחלקה המלכות אבל לעתיד תשוב אחת. ורבותינו ז"ל פירשו (בבא בתרא קכג, ב) כי זכר יוסף לפי שאין זרעו של עשו נופל אלא ביד זרעו של יוסף|רשי}}:<br />
<br />
(יט) '''וירשו הנגב את הר עשו.''' {{גופן|מהר עשו יירשו הנגב והוא ארץ המישור כי הר עשו יהיה שממה חרבן עולם|רשי}}: '''והשפלה את פלשתים.''' {{גופן|והשפלה יִרשו מארץ פלשתים כי לא יצטרכו להרים להשגב בהם ולא לזרוע בהם אם לא ירצו כי השפלה והנגב יספיק להם|רשי}}: '''וירשו את שדה אפרים ואת שדה שומרון.''' {{גופן|שמתחילה היו יושבים בהר אפרים ובהר שמרון ואז לא יצטרכו להרים לא לשבת ולא לזרוע אלא השדות שהם המישור|רשי}}: '''ובנימן את הגלעד.''' {{גופן|וכן בנימן שהיה בגבולו הירדן יירש משם והלאה את המישור בארץ הגלעד שהוא מעבר לירדן כי ירבה גבולו כל מישור הגלעד שהוא סמוך לנחלתו כי מנשה שהיה לו ארץ הגלעד יתפשט גבולו משם והלאה בארץ מואב ובני עמון. ו[[#תרגום יונתן|תרגם יונתן]] וירשו הנגב ויחסנון יתבי דרומא ית כרכא דעשו רוצה לומר כי יושבי דרום ארץ ישראל יירשו את הר שעיר שהוא סמוך להם שהוא לדרום ארץ ישראל ויושבי השפלה בארץ ישראל יירשו את פלשתים שהוא סמוך להם. ו[[#תרגום יונתן|תרגם יונתן]] ויחסנון ית קרוי אפרים וית קרוי שומרון דבית בנימן ית יתבי ארע גלעד|רשי}}:<br />
<br />
(כ) '''וגלות החל הזה לבני ישראל.''' {{גופן|החל חסר יו"ד והוא כמו החיל ([[יהושע פרק א|יהושע א, יד]]) ואם הוא בציר"י הנה כמוהו אל המלך חזקיהו בחיל כבד ([מלכים ב פרק יח|מלכים־ב יח, יז]]) ופירוש גלות החיל הזה אשר לבני ישראל כלומר שהם בני ישראל שהם נפרדים בגלות|רשי}}: '''אשר כנענים.''' {{גופן|כלומר אשר גלו והם עם כנענים עד צרפת|רשי}}: '''וגלות ירושלם אשר בספרד יירשו את ערי הנגב.''' {{גופן|והם ערי יהודה כי חלק בני יהודה היה בדרום ארץ ישראל וכן אמר עליהם בירמיה ערי הנגב סגרו ואין פותח ([[ירמיה פרק יג|ירמיה יג, יט]]) ואמר יירשו על גלות ירושלם שהיו מבני יהודה כלומר ישובו לארצם ולעריהם או אמר יירשו על כולם מפני ירושלם שהיא בחלק יהודה וכל שבטי ישראל יהיה להם חלק בירושלם כמו שכתוב בנבואת יחזקאל|רשי}}: '''וגלות החל הזה.''' {{גופן|הוא גלות טיטוס שהגלם בארצות מלכי רומי והם ארצות אלמניי"א ואשקלוני"א וצרפת שהיא שקורין פרנצ"א וארצות ספרד שקורין ספני"א ובני ירושלם הם שגלו בספרד והאחרים גלו לשאר ארצות הנזכרים שהיו ברשות רומי ומארצות אלו גלו מעצמם אותם שהם היום בארצות ישמעאל התפשטו בארצות ישמעאל ואומרים בקבלה כי בני ארץ אלמניי"א היו כנעניים כי כשפנה כנעני תחת יהושע כמו שכתבנו בספר יהושע ([[יהושע פרק ט#רד"ק|יהושע ט, ז]]) הלכו להם לארץ אלמניי"א ואשקלוני"א שקורין ארץ אשכנז ועד היום קוראין אותם כנעניים. ו[[#תרגום יונתן|יונתן תרגם]] הפסוק כן וגלות עמא הדין דבני ישראל וגו'|רשי}}:<br />
<br />
(כא) '''ועלו מושיעים.''' {{גופן|המלך המשיח וחביריו שבעה רועים ושמונה נסיכי אדם|רשי}}: '''לשפוט את הר עשו.''' {{גופן|לקחת משפט ישראל מהם על כל אשר הרעו להם. ויונתן תרגם ויסקון משזבין מטורא דציון למידן ית כרכא דעשו והוא כרך שלרומי|רשי}}: '''והיתה לה' המלוכה.''' {{גופן|ואז תהיה המלוכה לה' לבדו כי כל הגוים יודו במלכותו כמו שאמר בנבואת זכריה והיה ה' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד ([[זכריה פרק יד|זכריה יד, ט]]). ו[[#תרגום יונתן|יונתן תרגם]] ותתגלי מלכותא דה' בקרוב על כל יתבי ארעא ותהי מלכותא דה' לעלם ולעלמי עלמיא|רשי}}:<br />
}}<br />
<br />
<noinclude>[[קטגוריה:תבניות ספר עובדיה|רד"ק]][[קטגוריה:רד"ק/עובדיה]]</noinclude></div>ש. א.