https://text.chabadpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA%3A%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90_%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%99%2F%D7%90%27_%D7%AA%D7%A9%D7%A8%D7%99 2026-05-10T14:56:23Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.40.3 https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90_%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%99/%D7%90%27_%D7%AA%D7%A9%D7%A8%D7%99&diff=26080&oldid=prev 2025-11-05T13:23:40Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:23, 5 בנובמבר 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{יישור טקסט|שני הצדדים|'''[[אגרת הקודש סימן <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כז</del>]]'''{{ש}}</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{יישור טקסט|שני הצדדים|'''[[אגרת הקודש סימן <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כ</ins>]]'''{{ש}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;שנה מעוברת&#039;&#039;&#039;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;שנה מעוברת&#039;&#039;&#039;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ביאור על הנ</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ל:</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''כ''' איהו וחיוהי חד איהו וגרמוהי חד בהון. (פי' ע"ס דאצילות חיוהי הן האורות וגרמוהי הן הכלים שכולן אלקות משא</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כ בבי</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ע </ins>כו'<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">). </ins>וצריך להבין <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">היטב איך הא"ס חד עם גרמוהי הן הכלים הרי הכלים הן בבחי' גבול ותכלית כמ"ש בע</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ח</ins>. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אמנם הכוונה היא לומר שהן אלקות לברוא יש מאין כמו הא"ס ולא בבחי' השתלשלות עילה ועלול לבד ומ"ש הרמ"ק ענין השתלשלות עילה ועלול וכ</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה בזוה</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ק פ' בראשית היינו בהשתלשלות הספירות בספירות עצמן (בבחי' הכלים) שנקראות בלי </ins>מה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בס</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">י שאינן בבחי' יש ומהות מושג וכמו הא"ס דלית מחשבה תפיסא ביה כלל וכמ"ש ופני לא יראו ונבואת משה רבינו ע"ה והשגתו היתה מפרק עליון דנצח דז</ins>"א <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ובהשתלשלות העלול </ins>הוא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מוקף מהעילה ובטל במציאות אצלו כזיו השמש בשמש כמ"ש בפרדס מהרמ"ק ואף גם צמצומים רבים מאד לא יועילו להיות גשם עב כעפר מהשתלשלות הרוחניות משכלים נבדלים אפילו של המלאכים אלא להיות רוח הבהמה מפני שור כמ"ש במ"א וע"ש ויש מאין נקרא בריאה בלה</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ק</ins>}}&lt;noinclude&gt;[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|ע]]&lt;/noinclude&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">איתא בזוה</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ק דצדיקא דאתפטר אשתכח בכלהו עלמין יתיר מבחיוהי </del>כו' וצריך להבין <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תינח בעולמות עליונים אשתכח יתיר בעלותו שמה אבל בעוה</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ז איך אשתכח יתיר</del>. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וי</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ל ע</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ד </del>מה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שקבלתי על מאמר חז</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ל דשבק חיים לכל חי כנודע שחיי הצדיק אינם חיים בשרים כ</del>"א <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">חיים רוחניים שהם אמונה ויראה ואהבה כי באמונה כתיב וצדיק באמונתו יחיה וביראה כתיב ויראת ה' לחיים ובאהבה כתיב רודף צדקה וחסד ימצא חיים וחסד </del>הוא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אהבה ושלשה מדות אלו הם בכל עולם ועולם עד רום המעלות הכל לפי ערך בחי' מעלות העולמות זע</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ז בדרך עילה ועלול כנודע.</del>}}&lt;noinclude&gt;[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|ע]]&lt;/noinclude&gt;</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{יישור טקסט|שני הצדדים|'''[[אגרת הקודש סימן יט]]'''{{ש}}</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''שנה פשוטה'''</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{יישור טקסט|שני הצדדים|</del>''<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'[[אגרת הקודש סימן כ]]'''{{ש}}</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אך הענין הוא פשוט ומובן לכל שיש הפרש גדול בין השגת חכמי האמת כרשב"י והאריז"ל שהיא השגת חכמה ודעת ובין השגת מרע"ה ושאר הנביאים בנבואה המכונה בכתוב בשם ראיה ממש וראית את אחורי ואראה את ה</ins>' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וירא אליו ה</ins>' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ואף שזהו דרך משל ואינה ראיית עין בשר </ins>גשמי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ממש. מ</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מ הנמשל צ</ins>"ל <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דומה למשל וכתרגום וירא אליו ה' ואתגליא ליה </ins>וכו' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שהוא </ins>בחי' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">התגלות שנגלה </ins>אליו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הנעלם ב</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה </ins>בבחי' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">התגלות משא</ins>"כ <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בהשגת חכמי האמת שלא נגלה אליהם הוי' הנעלם ב</ins>"ה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בבחי</ins>' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">התגלות רק שהם משיגים תעלומות חכמה הנעלם [נ</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">א בנעלם] ומופלא מהם ולכן אמרו חכם עדיף מנביא שיכול להשיג בחכמתו למעלה מעלה ממדרגות שיוכלו לירד למטה בבחי</ins>' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">התגלות לנביאים במראה נבואתם כי לא יוכלו לירד ולהתגלות אליהם רק מדרגות התחתונות שהן נהי"מ שהן הן היורדות תמיד ומתגלות מהמשפיע להמקבל </ins>בבחי' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מוחין וחיות כידוע לי"ח שהנהי</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מ של </ins>העליון <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מתלבשים בתחתון להחיותו שהן הן כלי ההשפעה והורדת החיות מהעליון לתחתון בכל העולמות והמדרגות ולכן ג"כ הן הן המתגלות לנביאים בבחי</ins>' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">התגלות ממש ובתוכן מלובש אור הבינה שהיא </ins>בחי' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הבנת האלהות מאור [נ"א ואור] א"ס ב"ה ובתוכה מלובשים אחוריים דחכמה שהיא מדרגה שלמעלה מהשכל וההבנה באלהות ב"ה כי שם חכמה מורה על מקור השכל וההבנה ולכן אמרו בזהר דאורייתא מחכמה נפקת </ins>כי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">טעמי מצות לא נתגלו והם למעלה מהשכל וההבנה. וגם באיזהו מקומן שנתגלה ונתפרש איזה טעם המובן לנו לכאורה אין זה הטעם המובן לנו לבדו תכלית הטעם וגבולו </ins>אלא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בתוכו מלובש פנימיות ותעלומות חכמה שלמעלה מהשכל וההבנה וכן בכל דיבור ודיבור שיצא מפי הקב</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה לנביאים הכתובים בתנ</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ך הן דברי תוכחה והן סיפורי מעשיות מלובש בתוכם בחינת חכמת אלהות שלמעלה מהשכל וההבנה כנראה בחוש מענין הקרי והכתיב כי הקרי הוא לפי ההבנה הנגלית לנו והכתיב הוא למעלה מהשכל וההבנה שתיבה זו ככתיבתה אין לה לבוש בבחינת ההבנה ובקריאתה בפה יש לה לבוש וכן הענין באותיות גדולות שבתנ</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ך שהן מעלמא עילאה ומאירות משם בגילוי בלי לבוש כשאר האותיות</ins>.}}&lt;noinclude&gt;[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|ע]]&lt;/noinclude&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''שנה מעוברת'''</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">והנה בהיות הצדיק חי על פני האדמה היו שלשה מדות אלו בתוך כלי ולבוש שלהם בבחי' מקום </del>גשמי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שהיא בחי' נפש הקשורה בגופו וכל תלמידיו אינם מקבלים רק הארת מדות אלו וזיון המאיר חוץ לכלי זה ע</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">י דבוריו ומחשבותיו הקדושים. ולכן ארז</del>"ל <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שאין אדם עומד על דעת רבו </del>וכו' <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אבל לאחר פטירתו לפי שמתפרדים </del>בחי' <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הנפש שנשארה בקבר מבחי' הרוח שבג"ע שהן שלש מדות הללו לפיכך יכול כל הקרוב </del>אליו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לקבל חלק מבחי' רוחו שבג</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ע הואיל ואינה בתוך כלי ולא </del>בבחי' <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מקום גשמי כנודע מארז"ל על יעקב אבינו ע"ה שנכנס עמו ג"ע וכ</del>"כ <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בספר עשרה מאמרות שאויר ג</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ע מתפשט סביב כל אדם ונרשמים באויר זה כל מחשבותיו ודבוריו הטובים בתורה ועבודת </del>ה' <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(וכן להיפך ח</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ו נרשמים באויר המתפשט מגיהנם סביב כל אדם) הלכך נקל מאד לתלמידיו לקבל חלקם מבחי</del>' <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רוח רבם העצמיית שהם אמונתו ויראתו ואהבתו אשר עבד בהם את ה' ולא זיוום בלבד המאיר חוץ לכלי לפי שבחי' רוחו העצמית מתעלה בעילוי אחר עילוי להכלל </del>בבחי' <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">נשמתו שבג</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ע </del>העליון <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שבעולמות העליונים ונודע שכל דבר שבקדושה אינו נעקר לגמרי מכל וכל ממקומו ומדרגתו הראשונה גם לאחר שנתעלה למעלה למעלה ובחי</del>' <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">זו הראשונה שנשארה למטה בגן עדן התחתון במקומו ומדרגתו הראשונה היא המתפשטת בתלמידיו כל אחד כפי </del>בחי' <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">התקשרותו וקרבתו אליו בחייו ובמותו באהבה רבה </del>כי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">המשכת כל רוחניות אינה </del>אלא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ע</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">י אהבה רבה כמ</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ש בזוה</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ק דרוח דרעותא דלבא אמשיך רוח מלעילא רק אם יכון לקראת אלהיו בהכנה רבה ויגיעה עצומה לקבל שלש מדות הללו כדרך שהורהו רבו וכמארז"ל יגעת ומצאת תאמין</del>.}}&lt;noinclude&gt;[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|ע]]&lt;/noinclude&gt;</div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> </table>

פ. ז. https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90_%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%99/%D7%90%27_%D7%AA%D7%A9%D7%A8%D7%99&diff=26079&oldid=prev 2025-11-05T13:21:04Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:21, 5 בנובמבר 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l7">שורה 7:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 7:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{יישור טקסט|שני הצדדים|&#039;&#039;&#039;[[אגרת הקודש סימן כ]]&#039;&#039;&#039;{{ש}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{יישור טקסט|שני הצדדים|&#039;&#039;&#039;[[אגרת הקודש סימן כ]]&#039;&#039;&#039;{{ש}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>''שנה מעוברת''</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'</ins>''שנה מעוברת<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'</ins>''</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>והנה בהיות הצדיק חי על פני האדמה היו שלשה מדות אלו בתוך כלי ולבוש שלהם בבחי&#039; מקום גשמי שהיא בחי&#039; נפש הקשורה בגופו וכל תלמידיו אינם מקבלים רק הארת מדות אלו וזיון המאיר חוץ לכלי זה ע&quot;י דבוריו ומחשבותיו הקדושים. ולכן ארז&quot;ל שאין אדם עומד על דעת רבו וכו&#039; אבל לאחר פטירתו לפי שמתפרדים בחי&#039; הנפש שנשארה בקבר מבחי&#039; הרוח שבג&quot;ע שהן שלש מדות הללו לפיכך יכול כל הקרוב אליו לקבל חלק מבחי&#039; רוחו שבג&quot;ע הואיל ואינה בתוך כלי ולא בבחי&#039; מקום גשמי כנודע מארז&quot;ל על יעקב אבינו ע&quot;ה שנכנס עמו ג&quot;ע וכ&quot;כ בספר עשרה מאמרות שאויר ג&quot;ע מתפשט סביב כל אדם ונרשמים באויר זה כל מחשבותיו ודבוריו הטובים בתורה ועבודת ה&#039; (וכן להיפך ח&quot;ו נרשמים באויר המתפשט מגיהנם סביב כל אדם) הלכך נקל מאד לתלמידיו לקבל חלקם מבחי&#039; רוח רבם העצמיית שהם אמונתו ויראתו ואהבתו אשר עבד בהם את ה&#039; ולא זיוום בלבד המאיר חוץ לכלי לפי שבחי&#039; רוחו העצמית מתעלה בעילוי אחר עילוי להכלל בבחי&#039; נשמתו שבג&quot;ע העליון שבעולמות העליונים ונודע שכל דבר שבקדושה אינו נעקר לגמרי מכל וכל ממקומו ומדרגתו הראשונה גם לאחר שנתעלה למעלה למעלה ובחי&#039; זו הראשונה שנשארה למטה בגן עדן התחתון במקומו ומדרגתו הראשונה היא המתפשטת בתלמידיו כל אחד כפי בחי&#039; התקשרותו וקרבתו אליו בחייו ובמותו באהבה רבה כי המשכת כל רוחניות אינה אלא ע&quot;י אהבה רבה כמ&quot;ש בזוה&quot;ק דרוח דרעותא דלבא אמשיך רוח מלעילא רק אם יכון לקראת אלהיו בהכנה רבה ויגיעה עצומה לקבל שלש מדות הללו כדרך שהורהו רבו וכמארז&quot;ל יגעת ומצאת תאמין.}}&lt;noinclude&gt;[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|ע]]&lt;/noinclude&gt;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>והנה בהיות הצדיק חי על פני האדמה היו שלשה מדות אלו בתוך כלי ולבוש שלהם בבחי&#039; מקום גשמי שהיא בחי&#039; נפש הקשורה בגופו וכל תלמידיו אינם מקבלים רק הארת מדות אלו וזיון המאיר חוץ לכלי זה ע&quot;י דבוריו ומחשבותיו הקדושים. ולכן ארז&quot;ל שאין אדם עומד על דעת רבו וכו&#039; אבל לאחר פטירתו לפי שמתפרדים בחי&#039; הנפש שנשארה בקבר מבחי&#039; הרוח שבג&quot;ע שהן שלש מדות הללו לפיכך יכול כל הקרוב אליו לקבל חלק מבחי&#039; רוחו שבג&quot;ע הואיל ואינה בתוך כלי ולא בבחי&#039; מקום גשמי כנודע מארז&quot;ל על יעקב אבינו ע&quot;ה שנכנס עמו ג&quot;ע וכ&quot;כ בספר עשרה מאמרות שאויר ג&quot;ע מתפשט סביב כל אדם ונרשמים באויר זה כל מחשבותיו ודבוריו הטובים בתורה ועבודת ה&#039; (וכן להיפך ח&quot;ו נרשמים באויר המתפשט מגיהנם סביב כל אדם) הלכך נקל מאד לתלמידיו לקבל חלקם מבחי&#039; רוח רבם העצמיית שהם אמונתו ויראתו ואהבתו אשר עבד בהם את ה&#039; ולא זיוום בלבד המאיר חוץ לכלי לפי שבחי&#039; רוחו העצמית מתעלה בעילוי אחר עילוי להכלל בבחי&#039; נשמתו שבג&quot;ע העליון שבעולמות העליונים ונודע שכל דבר שבקדושה אינו נעקר לגמרי מכל וכל ממקומו ומדרגתו הראשונה גם לאחר שנתעלה למעלה למעלה ובחי&#039; זו הראשונה שנשארה למטה בגן עדן התחתון במקומו ומדרגתו הראשונה היא המתפשטת בתלמידיו כל אחד כפי בחי&#039; התקשרותו וקרבתו אליו בחייו ובמותו באהבה רבה כי המשכת כל רוחניות אינה אלא ע&quot;י אהבה רבה כמ&quot;ש בזוה&quot;ק דרוח דרעותא דלבא אמשיך רוח מלעילא רק אם יכון לקראת אלהיו בהכנה רבה ויגיעה עצומה לקבל שלש מדות הללו כדרך שהורהו רבו וכמארז&quot;ל יגעת ומצאת תאמין.}}&lt;noinclude&gt;[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|ע]]&lt;/noinclude&gt;</div></td></tr> </table>

פ. ז. https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90_%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%99/%D7%90%27_%D7%AA%D7%A9%D7%A8%D7%99&diff=26078&oldid=prev 2025-11-05T13:20:55Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:20, 5 בנובמבר 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{יישור טקסט|שני הצדדים|&#039;&#039;&#039;[[אגרת הקודש סימן כז]]&#039;&#039;&#039;{{ש}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{יישור טקסט|שני הצדדים|&#039;&#039;&#039;[[אגרת הקודש סימן כז]]&#039;&#039;&#039;{{ש}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;שנה מעוברת&#039;&#039;&#039;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;שנה מעוברת&#039;&#039;&#039;</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ביאור על הנ&quot;ל:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ביאור על הנ&quot;ל:</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>איתא בזוה&quot;ק דצדיקא דאתפטר אשתכח בכלהו עלמין יתיר מבחיוהי כו&#039; וצריך להבין תינח בעולמות עליונים אשתכח יתיר בעלותו שמה אבל בעוה&quot;ז איך אשתכח יתיר. וי&quot;ל ע&quot;ד מה שקבלתי על מאמר חז&quot;ל דשבק חיים לכל חי כנודע שחיי הצדיק אינם חיים בשרים כ&quot;א חיים רוחניים שהם אמונה ויראה ואהבה כי באמונה כתיב וצדיק באמונתו יחיה וביראה כתיב ויראת ה&#039; לחיים ובאהבה כתיב רודף צדקה וחסד ימצא חיים וחסד הוא אהבה ושלשה מדות אלו הם בכל עולם ועולם עד רום המעלות הכל לפי ערך בחי&#039; מעלות העולמות זע&quot;ז בדרך עילה ועלול כנודע.}}&lt;noinclude&gt;[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|ע]]&lt;/noinclude&gt;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>איתא בזוה&quot;ק דצדיקא דאתפטר אשתכח בכלהו עלמין יתיר מבחיוהי כו&#039; וצריך להבין תינח בעולמות עליונים אשתכח יתיר בעלותו שמה אבל בעוה&quot;ז איך אשתכח יתיר. וי&quot;ל ע&quot;ד מה שקבלתי על מאמר חז&quot;ל דשבק חיים לכל חי כנודע שחיי הצדיק אינם חיים בשרים כ&quot;א חיים רוחניים שהם אמונה ויראה ואהבה כי באמונה כתיב וצדיק באמונתו יחיה וביראה כתיב ויראת ה&#039; לחיים ובאהבה כתיב רודף צדקה וחסד ימצא חיים וחסד הוא אהבה ושלשה מדות אלו הם בכל עולם ועולם עד רום המעלות הכל לפי ערך בחי&#039; מעלות העולמות זע&quot;ז בדרך עילה ועלול כנודע.}}&lt;noinclude&gt;[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|ע]]&lt;/noinclude&gt;</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l6">שורה 6:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 7:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{יישור טקסט|שני הצדדים|&#039;&#039;&#039;[[אגרת הקודש סימן כ]]&#039;&#039;&#039;{{ש}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{יישור טקסט|שני הצדדים|&#039;&#039;&#039;[[אגרת הקודש סימן כ]]&#039;&#039;&#039;{{ש}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'</del>''שנה מעוברת''</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>''שנה מעוברת''</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>והנה בהיות הצדיק חי על פני האדמה היו שלשה מדות אלו בתוך כלי ולבוש שלהם בבחי&#039; מקום גשמי שהיא בחי&#039; נפש הקשורה בגופו וכל תלמידיו אינם מקבלים רק הארת מדות אלו וזיון המאיר חוץ לכלי זה ע&quot;י דבוריו ומחשבותיו הקדושים. ולכן ארז&quot;ל שאין אדם עומד על דעת רבו וכו&#039; אבל לאחר פטירתו לפי שמתפרדים בחי&#039; הנפש שנשארה בקבר מבחי&#039; הרוח שבג&quot;ע שהן שלש מדות הללו לפיכך יכול כל הקרוב אליו לקבל חלק מבחי&#039; רוחו שבג&quot;ע הואיל ואינה בתוך כלי ולא בבחי&#039; מקום גשמי כנודע מארז&quot;ל על יעקב אבינו ע&quot;ה שנכנס עמו ג&quot;ע וכ&quot;כ בספר עשרה מאמרות שאויר ג&quot;ע מתפשט סביב כל אדם ונרשמים באויר זה כל מחשבותיו ודבוריו הטובים בתורה ועבודת ה&#039; (וכן להיפך ח&quot;ו נרשמים באויר המתפשט מגיהנם סביב כל אדם) הלכך נקל מאד לתלמידיו לקבל חלקם מבחי&#039; רוח רבם העצמיית שהם אמונתו ויראתו ואהבתו אשר עבד בהם את ה&#039; ולא זיוום בלבד המאיר חוץ לכלי לפי שבחי&#039; רוחו העצמית מתעלה בעילוי אחר עילוי להכלל בבחי&#039; נשמתו שבג&quot;ע העליון שבעולמות העליונים ונודע שכל דבר שבקדושה אינו נעקר לגמרי מכל וכל ממקומו ומדרגתו הראשונה גם לאחר שנתעלה למעלה למעלה ובחי&#039; זו הראשונה שנשארה למטה בגן עדן התחתון במקומו ומדרגתו הראשונה היא המתפשטת בתלמידיו כל אחד כפי בחי&#039; התקשרותו וקרבתו אליו בחייו ובמותו באהבה רבה כי המשכת כל רוחניות אינה אלא ע&quot;י אהבה רבה כמ&quot;ש בזוה&quot;ק דרוח דרעותא דלבא אמשיך רוח מלעילא רק אם יכון לקראת אלהיו בהכנה רבה ויגיעה עצומה לקבל שלש מדות הללו כדרך שהורהו רבו וכמארז&quot;ל יגעת ומצאת תאמין.}}&lt;noinclude&gt;[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|ע]]&lt;/noinclude&gt;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>והנה בהיות הצדיק חי על פני האדמה היו שלשה מדות אלו בתוך כלי ולבוש שלהם בבחי&#039; מקום גשמי שהיא בחי&#039; נפש הקשורה בגופו וכל תלמידיו אינם מקבלים רק הארת מדות אלו וזיון המאיר חוץ לכלי זה ע&quot;י דבוריו ומחשבותיו הקדושים. ולכן ארז&quot;ל שאין אדם עומד על דעת רבו וכו&#039; אבל לאחר פטירתו לפי שמתפרדים בחי&#039; הנפש שנשארה בקבר מבחי&#039; הרוח שבג&quot;ע שהן שלש מדות הללו לפיכך יכול כל הקרוב אליו לקבל חלק מבחי&#039; רוחו שבג&quot;ע הואיל ואינה בתוך כלי ולא בבחי&#039; מקום גשמי כנודע מארז&quot;ל על יעקב אבינו ע&quot;ה שנכנס עמו ג&quot;ע וכ&quot;כ בספר עשרה מאמרות שאויר ג&quot;ע מתפשט סביב כל אדם ונרשמים באויר זה כל מחשבותיו ודבוריו הטובים בתורה ועבודת ה&#039; (וכן להיפך ח&quot;ו נרשמים באויר המתפשט מגיהנם סביב כל אדם) הלכך נקל מאד לתלמידיו לקבל חלקם מבחי&#039; רוח רבם העצמיית שהם אמונתו ויראתו ואהבתו אשר עבד בהם את ה&#039; ולא זיוום בלבד המאיר חוץ לכלי לפי שבחי&#039; רוחו העצמית מתעלה בעילוי אחר עילוי להכלל בבחי&#039; נשמתו שבג&quot;ע העליון שבעולמות העליונים ונודע שכל דבר שבקדושה אינו נעקר לגמרי מכל וכל ממקומו ומדרגתו הראשונה גם לאחר שנתעלה למעלה למעלה ובחי&#039; זו הראשונה שנשארה למטה בגן עדן התחתון במקומו ומדרגתו הראשונה היא המתפשטת בתלמידיו כל אחד כפי בחי&#039; התקשרותו וקרבתו אליו בחייו ובמותו באהבה רבה כי המשכת כל רוחניות אינה אלא ע&quot;י אהבה רבה כמ&quot;ש בזוה&quot;ק דרוח דרעותא דלבא אמשיך רוח מלעילא רק אם יכון לקראת אלהיו בהכנה רבה ויגיעה עצומה לקבל שלש מדות הללו כדרך שהורהו רבו וכמארז&quot;ל יגעת ומצאת תאמין.}}&lt;noinclude&gt;[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|ע]]&lt;/noinclude&gt;</div></td></tr> </table>

פ. ז. https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90_%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%99/%D7%90%27_%D7%AA%D7%A9%D7%A8%D7%99&diff=26077&oldid=prev 2025-11-05T13:20:36Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:20, 5 בנובמבר 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{יישור טקסט|שני הצדדים|'''[[אגרת הקודש סימן <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כ</del>]]'''{{ש}}</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{יישור טקסט|שני הצדדים|'''[[אגרת הקודש סימן <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כז</ins>]]'''{{ש}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;שנה מעוברת&#039;&#039;&#039;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;שנה מעוברת&#039;&#039;&#039;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">איהו וחיוהי חד איהו וגרמוהי חד בהון. (פי' ע</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ס דאצילות חיוהי הן האורות וגרמוהי הן הכלים שכולן אלקות משא</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כ בבי"ע </del>כו'<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">). </del>וצריך להבין <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">היטב </del>איך <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הא"ס חד עם גרמוהי הן הכלים הרי הכלים הן בבחי' גבול ותכלית כמ"ש בע"ח</del>. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אמנם הכוונה היא לומר שהן אלקות לברוא יש מאין כמו הא</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ס ולא בבחי' השתלשלות עילה ועלול לבד ומ</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ש הרמ</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ק ענין השתלשלות עילה ועלול וכ</del>"ה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בזוה"ק פ</del>' <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בראשית היינו בהשתלשלות הספירות בספירות עצמן (בבחי</del>' <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הכלים) שנקראות בלי מה בס</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">י שאינן בבחי' יש ומהות מושג וכמו הא"ס דלית מחשבה תפיסא ביה כלל וכמ"ש ופני לא יראו ונבואת משה רבינו ע"ה והשגתו היתה מפרק עליון דנצח דז"א ובהשתלשלות העלול הוא מוקף מהעילה ובטל במציאות אצלו כזיו השמש בשמש כמ"ש בפרדס מהרמ"ק ואף גם צמצומים רבים מאד לא יועילו להיות גשם עב כעפר מהשתלשלות הרוחניות משכלים נבדלים אפילו של המלאכים אלא להיות רוח הבהמה מפני שור כמ"ש במ"א וע"ש ויש מאין נקרא בריאה בלה"ק</del>}}&lt;noinclude&gt;[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|ע]]&lt;/noinclude&gt;</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ביאור על הנ</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ל:</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">איתא בזוה</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ק דצדיקא דאתפטר אשתכח בכלהו עלמין יתיר מבחיוהי </ins>כו' וצריך להבין <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תינח בעולמות עליונים אשתכח יתיר בעלותו שמה אבל בעוה"ז </ins>איך <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אשתכח יתיר</ins>. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וי</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ל ע</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ד מה שקבלתי על מאמר חז</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ל דשבק חיים לכל חי כנודע שחיי הצדיק אינם חיים בשרים כ</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">א חיים רוחניים שהם אמונה ויראה ואהבה כי באמונה כתיב וצדיק באמונתו יחיה וביראה כתיב ויראת </ins>ה' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לחיים ובאהבה כתיב רודף צדקה וחסד ימצא חיים וחסד הוא אהבה ושלשה מדות אלו הם בכל עולם ועולם עד רום המעלות הכל לפי ערך בחי</ins>' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מעלות העולמות זע</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ז בדרך עילה ועלול כנודע.</ins>}}&lt;noinclude&gt;[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|ע]]&lt;/noinclude&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{יישור טקסט|שני הצדדים|&#039;&#039;&#039;[[אגרת הקודש סימן כ]]&#039;&#039;&#039;{{ש}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{יישור טקסט|שני הצדדים|&#039;&#039;&#039;[[אגרת הקודש סימן כ]]&#039;&#039;&#039;{{ש}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''שנה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פשוטה</del>'''</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''שנה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מעוברת</ins>''</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אך הענין הוא פשוט ומובן לכל שיש הפרש גדול בין השגת חכמי האמת כרשב</del>"י <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">והאריז</del>"ל <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שהיא השגת חכמה ודעת ובין השגת מרע</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה ושאר הנביאים בנבואה המכונה בכתוב בשם ראיה ממש וראית את אחורי ואראה את ה' וירא </del>אליו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה</del>' <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ואף שזהו דרך משל </del>ואינה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ראיית עין בשר </del>גשמי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ממש. מ</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מ הנמשל צ</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ל דומה למשל וכתרגום וירא אליו </del>ה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">' ואתגליא ליה וכו' שהוא בחי' התגלות שנגלה אליו הנעלם ב</del>"ה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בבחי</del>' <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">התגלות משא</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כ בהשגת חכמי האמת שלא נגלה אליהם הוי</del>' <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הנעלם ב"</del>ה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בבחי</del>' <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">התגלות רק שהם משיגים תעלומות חכמה הנעלם [נ"א בנעלם] ומופלא מהם ולכן אמרו חכם עדיף מנביא שיכול להשיג בחכמתו למעלה מעלה ממדרגות שיוכלו לירד למטה בבחי</del>' <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">התגלות לנביאים במראה נבואתם כי לא יוכלו לירד ולהתגלות אליהם רק מדרגות התחתונות שהן נהי"מ שהן הן היורדות תמיד ומתגלות מהמשפיע להמקבל </del>בבחי' <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מוחין וחיות כידוע לי"ח שהנהי</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מ של </del>העליון <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מתלבשים בתחתון להחיותו שהן הן כלי ההשפעה והורדת החיות מהעליון לתחתון בכל העולמות והמדרגות ולכן ג"כ הן הן המתגלות לנביאים בבחי</del>' <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">התגלות ממש ובתוכן מלובש אור הבינה שהיא </del>בחי' <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הבנת האלהות מאור [נ"א ואור] א"ס ב"ה ובתוכה מלובשים אחוריים דחכמה שהיא מדרגה שלמעלה מהשכל וההבנה באלהות ב"ה </del>כי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שם חכמה מורה על מקור השכל וההבנה ולכן אמרו בזהר דאורייתא מחכמה נפקת כי טעמי מצות לא נתגלו והם למעלה מהשכל וההבנה. וגם באיזהו מקומן שנתגלה ונתפרש איזה טעם המובן לנו לכאורה אין זה הטעם המובן לנו לבדו תכלית הטעם וגבולו </del>אלא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בתוכו מלובש פנימיות ותעלומות חכמה שלמעלה מהשכל וההבנה וכן בכל דיבור ודיבור שיצא מפי הקב</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה לנביאים הכתובים בתנ</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ך הן דברי תוכחה והן סיפורי מעשיות מלובש בתוכם בחינת חכמת אלהות שלמעלה מהשכל וההבנה כנראה בחוש מענין הקרי והכתיב כי הקרי הוא לפי ההבנה הנגלית לנו והכתיב הוא למעלה מהשכל וההבנה שתיבה זו ככתיבתה אין לה לבוש בבחינת ההבנה ובקריאתה בפה יש לה לבוש וכן הענין באותיות גדולות שבתנ</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ך שהן מעלמא עילאה ומאירות משם בגילוי בלי לבוש כשאר האותיות</del>.}}&lt;noinclude&gt;[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|ע]]&lt;/noinclude&gt;</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">והנה בהיות הצדיק חי על פני האדמה היו שלשה מדות אלו בתוך כלי ולבוש שלהם בבחי' מקום גשמי שהיא בחי</ins>' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">נפש הקשורה בגופו וכל תלמידיו אינם מקבלים רק הארת מדות אלו וזיון המאיר חוץ לכלי זה ע</ins>"י <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דבוריו ומחשבותיו הקדושים. ולכן ארז</ins>"ל <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שאין אדם עומד על דעת רבו וכו' אבל לאחר פטירתו לפי שמתפרדים בחי' הנפש שנשארה בקבר מבחי' הרוח שבג</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ע שהן שלש מדות הללו לפיכך יכול כל הקרוב </ins>אליו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לקבל חלק מבחי</ins>' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רוחו שבג"ע הואיל </ins>ואינה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בתוך כלי ולא בבחי' מקום </ins>גשמי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כנודע מארז</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ל על יעקב אבינו ע</ins>"ה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שנכנס עמו ג"ע וכ"כ בספר עשרה מאמרות שאויר ג</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ע מתפשט סביב כל אדם ונרשמים באויר זה כל מחשבותיו ודבוריו הטובים בתורה ועבודת </ins>ה' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(וכן להיפך ח</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ו נרשמים באויר המתפשט מגיהנם סביב כל אדם) הלכך נקל מאד לתלמידיו לקבל חלקם מבחי</ins>' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רוח רבם העצמיית שהם אמונתו ויראתו ואהבתו אשר עבד בהם את </ins>ה' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ולא זיוום בלבד המאיר חוץ לכלי לפי שבחי</ins>' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רוחו העצמית מתעלה בעילוי אחר עילוי להכלל </ins>בבחי' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">נשמתו שבג</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ע </ins>העליון <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שבעולמות העליונים ונודע שכל דבר שבקדושה אינו נעקר לגמרי מכל וכל ממקומו ומדרגתו הראשונה גם לאחר שנתעלה למעלה למעלה ובחי</ins>' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">זו הראשונה שנשארה למטה בגן עדן התחתון במקומו ומדרגתו הראשונה היא המתפשטת בתלמידיו כל אחד כפי </ins>בחי' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">התקשרותו וקרבתו אליו בחייו ובמותו באהבה רבה </ins>כי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">המשכת כל רוחניות אינה </ins>אלא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ע"י אהבה רבה כמ</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ש בזוה</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ק דרוח דרעותא דלבא אמשיך רוח מלעילא רק אם יכון לקראת אלהיו בהכנה רבה ויגיעה עצומה לקבל שלש מדות הללו כדרך שהורהו רבו וכמארז</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ל יגעת ומצאת תאמין</ins>.}}&lt;noinclude&gt;[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|ע]]&lt;/noinclude&gt;</div></td></tr> </table>

פ. ז. https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90_%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%99/%D7%90%27_%D7%AA%D7%A9%D7%A8%D7%99&diff=26063&oldid=prev 2025-11-04T14:21:37Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־17:21, 4 בנובמבר 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l2">שורה 2:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 2:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;שנה מעוברת&#039;&#039;&#039;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;שנה מעוברת&#039;&#039;&#039;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>איהו וחיוהי חד איהו וגרמוהי חד בהון. (פי&#039; ע&quot;ס דאצילות חיוהי הן האורות וגרמוהי הן הכלים שכולן אלקות משא&quot;כ בבי&quot;ע כו&#039;). וצריך להבין היטב איך הא&quot;ס חד עם גרמוהי הן הכלים הרי הכלים הן בבחי&#039; גבול ותכלית כמ&quot;ש בע&quot;ח. אמנם הכוונה היא לומר שהן אלקות לברוא יש מאין כמו הא&quot;ס ולא בבחי&#039; השתלשלות עילה ועלול לבד ומ&quot;ש הרמ&quot;ק ענין השתלשלות עילה ועלול וכ&quot;ה בזוה&quot;ק פ&#039; בראשית היינו בהשתלשלות הספירות בספירות עצמן (בבחי&#039; הכלים) שנקראות בלי מה בס&quot;י שאינן בבחי&#039; יש ומהות מושג וכמו הא&quot;ס דלית מחשבה תפיסא ביה כלל וכמ&quot;ש ופני לא יראו ונבואת משה רבינו ע&quot;ה והשגתו היתה מפרק עליון דנצח דז&quot;א ובהשתלשלות העלול הוא מוקף מהעילה ובטל במציאות אצלו כזיו השמש בשמש כמ&quot;ש בפרדס מהרמ&quot;ק ואף גם צמצומים רבים מאד לא יועילו להיות גשם עב כעפר מהשתלשלות הרוחניות משכלים נבדלים אפילו של המלאכים אלא להיות רוח הבהמה מפני שור כמ&quot;ש במ&quot;א וע&quot;ש ויש מאין נקרא בריאה בלה&quot;ק}}&lt;noinclude&gt;[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|ע]]&lt;/noinclude&gt;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>איהו וחיוהי חד איהו וגרמוהי חד בהון. (פי&#039; ע&quot;ס דאצילות חיוהי הן האורות וגרמוהי הן הכלים שכולן אלקות משא&quot;כ בבי&quot;ע כו&#039;). וצריך להבין היטב איך הא&quot;ס חד עם גרמוהי הן הכלים הרי הכלים הן בבחי&#039; גבול ותכלית כמ&quot;ש בע&quot;ח. אמנם הכוונה היא לומר שהן אלקות לברוא יש מאין כמו הא&quot;ס ולא בבחי&#039; השתלשלות עילה ועלול לבד ומ&quot;ש הרמ&quot;ק ענין השתלשלות עילה ועלול וכ&quot;ה בזוה&quot;ק פ&#039; בראשית היינו בהשתלשלות הספירות בספירות עצמן (בבחי&#039; הכלים) שנקראות בלי מה בס&quot;י שאינן בבחי&#039; יש ומהות מושג וכמו הא&quot;ס דלית מחשבה תפיסא ביה כלל וכמ&quot;ש ופני לא יראו ונבואת משה רבינו ע&quot;ה והשגתו היתה מפרק עליון דנצח דז&quot;א ובהשתלשלות העלול הוא מוקף מהעילה ובטל במציאות אצלו כזיו השמש בשמש כמ&quot;ש בפרדס מהרמ&quot;ק ואף גם צמצומים רבים מאד לא יועילו להיות גשם עב כעפר מהשתלשלות הרוחניות משכלים נבדלים אפילו של המלאכים אלא להיות רוח הבהמה מפני שור כמ&quot;ש במ&quot;א וע&quot;ש ויש מאין נקרא בריאה בלה&quot;ק}}&lt;noinclude&gt;[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|ע]]&lt;/noinclude&gt;</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{יישור טקסט|שני הצדדים|&#039;&#039;&#039;[[אגרת הקודש סימן כ]]&#039;&#039;&#039;{{ש}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{יישור טקסט|שני הצדדים|&#039;&#039;&#039;[[אגרת הקודש סימן כ]]&#039;&#039;&#039;{{ש}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;שנה פשוטה&#039;&#039;&#039;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;שנה פשוטה&#039;&#039;&#039;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אך הענין הוא פשוט ומובן לכל שיש הפרש גדול בין השגת חכמי האמת כרשב&quot;י והאריז&quot;ל שהיא השגת חכמה ודעת ובין השגת מרע&quot;ה ושאר הנביאים בנבואה המכונה בכתוב בשם ראיה ממש וראית את אחורי ואראה את ה&#039; וירא אליו ה&#039; ואף שזהו דרך משל ואינה ראיית עין בשר גשמי ממש. מ&quot;מ הנמשל צ&quot;ל דומה למשל וכתרגום וירא אליו ה&#039; ואתגליא ליה וכו&#039; שהוא בחי&#039; התגלות שנגלה אליו הנעלם ב&quot;ה בבחי&#039; התגלות משא&quot;כ בהשגת חכמי האמת שלא נגלה אליהם הוי&#039; הנעלם ב&quot;ה בבחי&#039; התגלות רק שהם משיגים תעלומות חכמה הנעלם [נ&quot;א בנעלם] ומופלא מהם ולכן אמרו חכם עדיף מנביא שיכול להשיג בחכמתו למעלה מעלה ממדרגות שיוכלו לירד למטה בבחי&#039; התגלות לנביאים במראה נבואתם כי לא יוכלו לירד ולהתגלות אליהם רק מדרגות התחתונות שהן נהי&quot;מ שהן הן היורדות תמיד ומתגלות מהמשפיע להמקבל בבחי&#039; מוחין וחיות כידוע לי&quot;ח שהנהי&quot;מ של העליון מתלבשים בתחתון להחיותו שהן הן כלי ההשפעה והורדת החיות מהעליון לתחתון בכל העולמות והמדרגות ולכן ג&quot;כ הן הן המתגלות לנביאים בבחי&#039; התגלות ממש ובתוכן מלובש אור הבינה שהיא בחי&#039; הבנת האלהות מאור [נ&quot;א ואור] א&quot;ס ב&quot;ה ובתוכה מלובשים אחוריים דחכמה שהיא מדרגה שלמעלה מהשכל וההבנה באלהות ב&quot;ה כי שם חכמה מורה על מקור השכל וההבנה ולכן אמרו בזהר דאורייתא מחכמה נפקת כי טעמי מצות לא נתגלו והם למעלה מהשכל וההבנה. וגם באיזהו מקומן שנתגלה ונתפרש איזה טעם המובן לנו לכאורה אין זה הטעם המובן לנו לבדו תכלית הטעם וגבולו אלא בתוכו מלובש פנימיות ותעלומות חכמה שלמעלה מהשכל וההבנה וכן בכל דיבור ודיבור שיצא מפי הקב&quot;ה לנביאים הכתובים בתנ&quot;ך הן דברי תוכחה והן סיפורי מעשיות מלובש בתוכם בחינת חכמת אלהות שלמעלה מהשכל וההבנה כנראה בחוש מענין הקרי והכתיב כי הקרי הוא לפי ההבנה הנגלית לנו והכתיב הוא למעלה מהשכל וההבנה שתיבה זו ככתיבתה אין לה לבוש בבחינת ההבנה ובקריאתה בפה יש לה לבוש וכן הענין באותיות גדולות שבתנ&quot;ך שהן מעלמא עילאה ומאירות משם בגילוי בלי לבוש כשאר האותיות.}}&lt;noinclude&gt;[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|ע]]&lt;/noinclude&gt;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אך הענין הוא פשוט ומובן לכל שיש הפרש גדול בין השגת חכמי האמת כרשב&quot;י והאריז&quot;ל שהיא השגת חכמה ודעת ובין השגת מרע&quot;ה ושאר הנביאים בנבואה המכונה בכתוב בשם ראיה ממש וראית את אחורי ואראה את ה&#039; וירא אליו ה&#039; ואף שזהו דרך משל ואינה ראיית עין בשר גשמי ממש. מ&quot;מ הנמשל צ&quot;ל דומה למשל וכתרגום וירא אליו ה&#039; ואתגליא ליה וכו&#039; שהוא בחי&#039; התגלות שנגלה אליו הנעלם ב&quot;ה בבחי&#039; התגלות משא&quot;כ בהשגת חכמי האמת שלא נגלה אליהם הוי&#039; הנעלם ב&quot;ה בבחי&#039; התגלות רק שהם משיגים תעלומות חכמה הנעלם [נ&quot;א בנעלם] ומופלא מהם ולכן אמרו חכם עדיף מנביא שיכול להשיג בחכמתו למעלה מעלה ממדרגות שיוכלו לירד למטה בבחי&#039; התגלות לנביאים במראה נבואתם כי לא יוכלו לירד ולהתגלות אליהם רק מדרגות התחתונות שהן נהי&quot;מ שהן הן היורדות תמיד ומתגלות מהמשפיע להמקבל בבחי&#039; מוחין וחיות כידוע לי&quot;ח שהנהי&quot;מ של העליון מתלבשים בתחתון להחיותו שהן הן כלי ההשפעה והורדת החיות מהעליון לתחתון בכל העולמות והמדרגות ולכן ג&quot;כ הן הן המתגלות לנביאים בבחי&#039; התגלות ממש ובתוכן מלובש אור הבינה שהיא בחי&#039; הבנת האלהות מאור [נ&quot;א ואור] א&quot;ס ב&quot;ה ובתוכה מלובשים אחוריים דחכמה שהיא מדרגה שלמעלה מהשכל וההבנה באלהות ב&quot;ה כי שם חכמה מורה על מקור השכל וההבנה ולכן אמרו בזהר דאורייתא מחכמה נפקת כי טעמי מצות לא נתגלו והם למעלה מהשכל וההבנה. וגם באיזהו מקומן שנתגלה ונתפרש איזה טעם המובן לנו לכאורה אין זה הטעם המובן לנו לבדו תכלית הטעם וגבולו אלא בתוכו מלובש פנימיות ותעלומות חכמה שלמעלה מהשכל וההבנה וכן בכל דיבור ודיבור שיצא מפי הקב&quot;ה לנביאים הכתובים בתנ&quot;ך הן דברי תוכחה והן סיפורי מעשיות מלובש בתוכם בחינת חכמת אלהות שלמעלה מהשכל וההבנה כנראה בחוש מענין הקרי והכתיב כי הקרי הוא לפי ההבנה הנגלית לנו והכתיב הוא למעלה מהשכל וההבנה שתיבה זו ככתיבתה אין לה לבוש בבחינת ההבנה ובקריאתה בפה יש לה לבוש וכן הענין באותיות גדולות שבתנ&quot;ך שהן מעלמא עילאה ומאירות משם בגילוי בלי לבוש כשאר האותיות.}}&lt;noinclude&gt;[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|ע]]&lt;/noinclude&gt;</div></td></tr> </table>

פ. ז. https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90_%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%99/%D7%90%27_%D7%AA%D7%A9%D7%A8%D7%99&diff=26062&oldid=prev 2025-11-04T14:21:29Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־17:21, 4 בנובמבר 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l4">שורה 4:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 4:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{יישור טקסט|שני הצדדים|&#039;&#039;&#039;[[אגרת הקודש סימן כ]]&#039;&#039;&#039;{{ש}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{יישור טקסט|שני הצדדים|&#039;&#039;&#039;[[אגרת הקודש סימן כ]]&#039;&#039;&#039;{{ש}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''שנה פשוטה''</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''שנה פשוטה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'</ins>''</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אך הענין הוא פשוט ומובן לכל שיש הפרש גדול בין השגת חכמי האמת כרשב&quot;י והאריז&quot;ל שהיא השגת חכמה ודעת ובין השגת מרע&quot;ה ושאר הנביאים בנבואה המכונה בכתוב בשם ראיה ממש וראית את אחורי ואראה את ה&#039; וירא אליו ה&#039; ואף שזהו דרך משל ואינה ראיית עין בשר גשמי ממש. מ&quot;מ הנמשל צ&quot;ל דומה למשל וכתרגום וירא אליו ה&#039; ואתגליא ליה וכו&#039; שהוא בחי&#039; התגלות שנגלה אליו הנעלם ב&quot;ה בבחי&#039; התגלות משא&quot;כ בהשגת חכמי האמת שלא נגלה אליהם הוי&#039; הנעלם ב&quot;ה בבחי&#039; התגלות רק שהם משיגים תעלומות חכמה הנעלם [נ&quot;א בנעלם] ומופלא מהם ולכן אמרו חכם עדיף מנביא שיכול להשיג בחכמתו למעלה מעלה ממדרגות שיוכלו לירד למטה בבחי&#039; התגלות לנביאים במראה נבואתם כי לא יוכלו לירד ולהתגלות אליהם רק מדרגות התחתונות שהן נהי&quot;מ שהן הן היורדות תמיד ומתגלות מהמשפיע להמקבל בבחי&#039; מוחין וחיות כידוע לי&quot;ח שהנהי&quot;מ של העליון מתלבשים בתחתון להחיותו שהן הן כלי ההשפעה והורדת החיות מהעליון לתחתון בכל העולמות והמדרגות ולכן ג&quot;כ הן הן המתגלות לנביאים בבחי&#039; התגלות ממש ובתוכן מלובש אור הבינה שהיא בחי&#039; הבנת האלהות מאור [נ&quot;א ואור] א&quot;ס ב&quot;ה ובתוכה מלובשים אחוריים דחכמה שהיא מדרגה שלמעלה מהשכל וההבנה באלהות ב&quot;ה כי שם חכמה מורה על מקור השכל וההבנה ולכן אמרו בזהר דאורייתא מחכמה נפקת כי טעמי מצות לא נתגלו והם למעלה מהשכל וההבנה. וגם באיזהו מקומן שנתגלה ונתפרש איזה טעם המובן לנו לכאורה אין זה הטעם המובן לנו לבדו תכלית הטעם וגבולו אלא בתוכו מלובש פנימיות ותעלומות חכמה שלמעלה מהשכל וההבנה וכן בכל דיבור ודיבור שיצא מפי הקב&quot;ה לנביאים הכתובים בתנ&quot;ך הן דברי תוכחה והן סיפורי מעשיות מלובש בתוכם בחינת חכמת אלהות שלמעלה מהשכל וההבנה כנראה בחוש מענין הקרי והכתיב כי הקרי הוא לפי ההבנה הנגלית לנו והכתיב הוא למעלה מהשכל וההבנה שתיבה זו ככתיבתה אין לה לבוש בבחינת ההבנה ובקריאתה בפה יש לה לבוש וכן הענין באותיות גדולות שבתנ&quot;ך שהן מעלמא עילאה ומאירות משם בגילוי בלי לבוש כשאר האותיות.}}&lt;noinclude&gt;[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|ע]]&lt;/noinclude&gt;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אך הענין הוא פשוט ומובן לכל שיש הפרש גדול בין השגת חכמי האמת כרשב&quot;י והאריז&quot;ל שהיא השגת חכמה ודעת ובין השגת מרע&quot;ה ושאר הנביאים בנבואה המכונה בכתוב בשם ראיה ממש וראית את אחורי ואראה את ה&#039; וירא אליו ה&#039; ואף שזהו דרך משל ואינה ראיית עין בשר גשמי ממש. מ&quot;מ הנמשל צ&quot;ל דומה למשל וכתרגום וירא אליו ה&#039; ואתגליא ליה וכו&#039; שהוא בחי&#039; התגלות שנגלה אליו הנעלם ב&quot;ה בבחי&#039; התגלות משא&quot;כ בהשגת חכמי האמת שלא נגלה אליהם הוי&#039; הנעלם ב&quot;ה בבחי&#039; התגלות רק שהם משיגים תעלומות חכמה הנעלם [נ&quot;א בנעלם] ומופלא מהם ולכן אמרו חכם עדיף מנביא שיכול להשיג בחכמתו למעלה מעלה ממדרגות שיוכלו לירד למטה בבחי&#039; התגלות לנביאים במראה נבואתם כי לא יוכלו לירד ולהתגלות אליהם רק מדרגות התחתונות שהן נהי&quot;מ שהן הן היורדות תמיד ומתגלות מהמשפיע להמקבל בבחי&#039; מוחין וחיות כידוע לי&quot;ח שהנהי&quot;מ של העליון מתלבשים בתחתון להחיותו שהן הן כלי ההשפעה והורדת החיות מהעליון לתחתון בכל העולמות והמדרגות ולכן ג&quot;כ הן הן המתגלות לנביאים בבחי&#039; התגלות ממש ובתוכן מלובש אור הבינה שהיא בחי&#039; הבנת האלהות מאור [נ&quot;א ואור] א&quot;ס ב&quot;ה ובתוכה מלובשים אחוריים דחכמה שהיא מדרגה שלמעלה מהשכל וההבנה באלהות ב&quot;ה כי שם חכמה מורה על מקור השכל וההבנה ולכן אמרו בזהר דאורייתא מחכמה נפקת כי טעמי מצות לא נתגלו והם למעלה מהשכל וההבנה. וגם באיזהו מקומן שנתגלה ונתפרש איזה טעם המובן לנו לכאורה אין זה הטעם המובן לנו לבדו תכלית הטעם וגבולו אלא בתוכו מלובש פנימיות ותעלומות חכמה שלמעלה מהשכל וההבנה וכן בכל דיבור ודיבור שיצא מפי הקב&quot;ה לנביאים הכתובים בתנ&quot;ך הן דברי תוכחה והן סיפורי מעשיות מלובש בתוכם בחינת חכמת אלהות שלמעלה מהשכל וההבנה כנראה בחוש מענין הקרי והכתיב כי הקרי הוא לפי ההבנה הנגלית לנו והכתיב הוא למעלה מהשכל וההבנה שתיבה זו ככתיבתה אין לה לבוש בבחינת ההבנה ובקריאתה בפה יש לה לבוש וכן הענין באותיות גדולות שבתנ&quot;ך שהן מעלמא עילאה ומאירות משם בגילוי בלי לבוש כשאר האותיות.}}&lt;noinclude&gt;[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|ע]]&lt;/noinclude&gt;</div></td></tr> </table>

פ. ז. https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90_%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%99/%D7%90%27_%D7%AA%D7%A9%D7%A8%D7%99&diff=26061&oldid=prev 2025-11-04T14:21:07Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־17:21, 4 בנובמבר 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l2">שורה 2:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 2:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;שנה מעוברת&#039;&#039;&#039;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;שנה מעוברת&#039;&#039;&#039;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>איהו וחיוהי חד איהו וגרמוהי חד בהון. (פי&#039; ע&quot;ס דאצילות חיוהי הן האורות וגרמוהי הן הכלים שכולן אלקות משא&quot;כ בבי&quot;ע כו&#039;). וצריך להבין היטב איך הא&quot;ס חד עם גרמוהי הן הכלים הרי הכלים הן בבחי&#039; גבול ותכלית כמ&quot;ש בע&quot;ח. אמנם הכוונה היא לומר שהן אלקות לברוא יש מאין כמו הא&quot;ס ולא בבחי&#039; השתלשלות עילה ועלול לבד ומ&quot;ש הרמ&quot;ק ענין השתלשלות עילה ועלול וכ&quot;ה בזוה&quot;ק פ&#039; בראשית היינו בהשתלשלות הספירות בספירות עצמן (בבחי&#039; הכלים) שנקראות בלי מה בס&quot;י שאינן בבחי&#039; יש ומהות מושג וכמו הא&quot;ס דלית מחשבה תפיסא ביה כלל וכמ&quot;ש ופני לא יראו ונבואת משה רבינו ע&quot;ה והשגתו היתה מפרק עליון דנצח דז&quot;א ובהשתלשלות העלול הוא מוקף מהעילה ובטל במציאות אצלו כזיו השמש בשמש כמ&quot;ש בפרדס מהרמ&quot;ק ואף גם צמצומים רבים מאד לא יועילו להיות גשם עב כעפר מהשתלשלות הרוחניות משכלים נבדלים אפילו של המלאכים אלא להיות רוח הבהמה מפני שור כמ&quot;ש במ&quot;א וע&quot;ש ויש מאין נקרא בריאה בלה&quot;ק}}&lt;noinclude&gt;[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|ע]]&lt;/noinclude&gt;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>איהו וחיוהי חד איהו וגרמוהי חד בהון. (פי&#039; ע&quot;ס דאצילות חיוהי הן האורות וגרמוהי הן הכלים שכולן אלקות משא&quot;כ בבי&quot;ע כו&#039;). וצריך להבין היטב איך הא&quot;ס חד עם גרמוהי הן הכלים הרי הכלים הן בבחי&#039; גבול ותכלית כמ&quot;ש בע&quot;ח. אמנם הכוונה היא לומר שהן אלקות לברוא יש מאין כמו הא&quot;ס ולא בבחי&#039; השתלשלות עילה ועלול לבד ומ&quot;ש הרמ&quot;ק ענין השתלשלות עילה ועלול וכ&quot;ה בזוה&quot;ק פ&#039; בראשית היינו בהשתלשלות הספירות בספירות עצמן (בבחי&#039; הכלים) שנקראות בלי מה בס&quot;י שאינן בבחי&#039; יש ומהות מושג וכמו הא&quot;ס דלית מחשבה תפיסא ביה כלל וכמ&quot;ש ופני לא יראו ונבואת משה רבינו ע&quot;ה והשגתו היתה מפרק עליון דנצח דז&quot;א ובהשתלשלות העלול הוא מוקף מהעילה ובטל במציאות אצלו כזיו השמש בשמש כמ&quot;ש בפרדס מהרמ&quot;ק ואף גם צמצומים רבים מאד לא יועילו להיות גשם עב כעפר מהשתלשלות הרוחניות משכלים נבדלים אפילו של המלאכים אלא להיות רוח הבהמה מפני שור כמ&quot;ש במ&quot;א וע&quot;ש ויש מאין נקרא בריאה בלה&quot;ק}}&lt;noinclude&gt;[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|ע]]&lt;/noinclude&gt;</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{יישור טקסט|שני הצדדים|'''[[אגרת הקודש סימן כ]]'''{{ש}}</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''שנה פשוטה''</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אך הענין הוא פשוט ומובן לכל שיש הפרש גדול בין השגת חכמי האמת כרשב"י והאריז"ל שהיא השגת חכמה ודעת ובין השגת מרע"ה ושאר הנביאים בנבואה המכונה בכתוב בשם ראיה ממש וראית את אחורי ואראה את ה' וירא אליו ה' ואף שזהו דרך משל ואינה ראיית עין בשר גשמי ממש. מ"מ הנמשל צ"ל דומה למשל וכתרגום וירא אליו ה' ואתגליא ליה וכו' שהוא בחי' התגלות שנגלה אליו הנעלם ב"ה בבחי' התגלות משא"כ בהשגת חכמי האמת שלא נגלה אליהם הוי' הנעלם ב"ה בבחי' התגלות רק שהם משיגים תעלומות חכמה הנעלם [נ"א בנעלם] ומופלא מהם ולכן אמרו חכם עדיף מנביא שיכול להשיג בחכמתו למעלה מעלה ממדרגות שיוכלו לירד למטה בבחי' התגלות לנביאים במראה נבואתם כי לא יוכלו לירד ולהתגלות אליהם רק מדרגות התחתונות שהן נהי"מ שהן הן היורדות תמיד ומתגלות מהמשפיע להמקבל בבחי' מוחין וחיות כידוע לי"ח שהנהי"מ של העליון מתלבשים בתחתון להחיותו שהן הן כלי ההשפעה והורדת החיות מהעליון לתחתון בכל העולמות והמדרגות ולכן ג"כ הן הן המתגלות לנביאים בבחי' התגלות ממש ובתוכן מלובש אור הבינה שהיא בחי' הבנת האלהות מאור [נ"א ואור] א"ס ב"ה ובתוכה מלובשים אחוריים דחכמה שהיא מדרגה שלמעלה מהשכל וההבנה באלהות ב"ה כי שם חכמה מורה על מקור השכל וההבנה ולכן אמרו בזהר דאורייתא מחכמה נפקת כי טעמי מצות לא נתגלו והם למעלה מהשכל וההבנה. וגם באיזהו מקומן שנתגלה ונתפרש איזה טעם המובן לנו לכאורה אין זה הטעם המובן לנו לבדו תכלית הטעם וגבולו אלא בתוכו מלובש פנימיות ותעלומות חכמה שלמעלה מהשכל וההבנה וכן בכל דיבור ודיבור שיצא מפי הקב"ה לנביאים הכתובים בתנ"ך הן דברי תוכחה והן סיפורי מעשיות מלובש בתוכם בחינת חכמת אלהות שלמעלה מהשכל וההבנה כנראה בחוש מענין הקרי והכתיב כי הקרי הוא לפי ההבנה הנגלית לנו והכתיב הוא למעלה מהשכל וההבנה שתיבה זו ככתיבתה אין לה לבוש בבחינת ההבנה ובקריאתה בפה יש לה לבוש וכן הענין באותיות גדולות שבתנ"ך שהן מעלמא עילאה ומאירות משם בגילוי בלי לבוש כשאר האותיות.}}&lt;noinclude>[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|ע]]&lt;/noinclude></ins></div></td></tr> </table>

פ. ז. https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90_%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%99/%D7%90%27_%D7%AA%D7%A9%D7%A8%D7%99&diff=26060&oldid=prev 2025-11-04T14:19:16Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־17:19, 4 בנובמבר 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{יישור טקסט|שני הצדדים|&#039;&#039;&#039;[[אגרת הקודש סימן כ]]&#039;&#039;&#039;{{ש}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{יישור טקסט|שני הצדדים|&#039;&#039;&#039;[[אגרת הקודש סימן כ]]&#039;&#039;&#039;{{ש}}</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''שנה מעוברת'''</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>איהו וחיוהי חד איהו וגרמוהי חד בהון. (פי&#039; ע&quot;ס דאצילות חיוהי הן האורות וגרמוהי הן הכלים שכולן אלקות משא&quot;כ בבי&quot;ע כו&#039;). וצריך להבין היטב איך הא&quot;ס חד עם גרמוהי הן הכלים הרי הכלים הן בבחי&#039; גבול ותכלית כמ&quot;ש בע&quot;ח. אמנם הכוונה היא לומר שהן אלקות לברוא יש מאין כמו הא&quot;ס ולא בבחי&#039; השתלשלות עילה ועלול לבד ומ&quot;ש הרמ&quot;ק ענין השתלשלות עילה ועלול וכ&quot;ה בזוה&quot;ק פ&#039; בראשית היינו בהשתלשלות הספירות בספירות עצמן (בבחי&#039; הכלים) שנקראות בלי מה בס&quot;י שאינן בבחי&#039; יש ומהות מושג וכמו הא&quot;ס דלית מחשבה תפיסא ביה כלל וכמ&quot;ש ופני לא יראו ונבואת משה רבינו ע&quot;ה והשגתו היתה מפרק עליון דנצח דז&quot;א ובהשתלשלות העלול הוא מוקף מהעילה ובטל במציאות אצלו כזיו השמש בשמש כמ&quot;ש בפרדס מהרמ&quot;ק ואף גם צמצומים רבים מאד לא יועילו להיות גשם עב כעפר מהשתלשלות הרוחניות משכלים נבדלים אפילו של המלאכים אלא להיות רוח הבהמה מפני שור כמ&quot;ש במ&quot;א וע&quot;ש ויש מאין נקרא בריאה בלה&quot;ק}}&lt;noinclude&gt;[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|ע]]&lt;/noinclude&gt;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>איהו וחיוהי חד איהו וגרמוהי חד בהון. (פי&#039; ע&quot;ס דאצילות חיוהי הן האורות וגרמוהי הן הכלים שכולן אלקות משא&quot;כ בבי&quot;ע כו&#039;). וצריך להבין היטב איך הא&quot;ס חד עם גרמוהי הן הכלים הרי הכלים הן בבחי&#039; גבול ותכלית כמ&quot;ש בע&quot;ח. אמנם הכוונה היא לומר שהן אלקות לברוא יש מאין כמו הא&quot;ס ולא בבחי&#039; השתלשלות עילה ועלול לבד ומ&quot;ש הרמ&quot;ק ענין השתלשלות עילה ועלול וכ&quot;ה בזוה&quot;ק פ&#039; בראשית היינו בהשתלשלות הספירות בספירות עצמן (בבחי&#039; הכלים) שנקראות בלי מה בס&quot;י שאינן בבחי&#039; יש ומהות מושג וכמו הא&quot;ס דלית מחשבה תפיסא ביה כלל וכמ&quot;ש ופני לא יראו ונבואת משה רבינו ע&quot;ה והשגתו היתה מפרק עליון דנצח דז&quot;א ובהשתלשלות העלול הוא מוקף מהעילה ובטל במציאות אצלו כזיו השמש בשמש כמ&quot;ש בפרדס מהרמ&quot;ק ואף גם צמצומים רבים מאד לא יועילו להיות גשם עב כעפר מהשתלשלות הרוחניות משכלים נבדלים אפילו של המלאכים אלא להיות רוח הבהמה מפני שור כמ&quot;ש במ&quot;א וע&quot;ש ויש מאין נקרא בריאה בלה&quot;ק}}&lt;noinclude&gt;[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|ע]]&lt;/noinclude&gt;</div></td></tr> </table>

פ. ז. https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90_%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%99/%D7%90%27_%D7%AA%D7%A9%D7%A8%D7%99&diff=21693&oldid=prev 2025-08-20T12:17:27Z

<p>תיקון</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־15:17, 20 באוגוסט 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{יישור טקסט|שני הצדדים|&#039;&#039;&#039;[[אגרת הקודש סימן כ]]&#039;&#039;&#039;{{ש}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{יישור טקסט|שני הצדדים|&#039;&#039;&#039;[[אגרת הקודש סימן כ]]&#039;&#039;&#039;{{ש}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>איהו וחיוהי חד איהו וגרמוהי חד בהון. (פי' ע"ס דאצילות חיוהי הן האורות וגרמוהי הן הכלים שכולן אלקות משא"כ בבי"ע כו'). וצריך להבין היטב איך הא"ס חד עם גרמוהי הן הכלים הרי הכלים הן בבחי' גבול ותכלית כמ"ש בע"ח. אמנם הכוונה היא לומר שהן אלקות לברוא יש מאין כמו הא"ס ולא בבחי' השתלשלות עילה ועלול לבד ומ"ש הרמ"ק ענין השתלשלות עילה ועלול וכ"ה בזוה"ק פ' בראשית היינו בהשתלשלות הספירות בספירות עצמן (בבחי' הכלים) שנקראות בלי מה בס"י שאינן בבחי' יש ומהות מושג וכמו הא"ס דלית מחשבה תפיסא ביה כלל וכמ"ש ופני לא יראו ונבואת משה רבינו ע"ה והשגתו היתה מפרק עליון דנצח דז"א ובהשתלשלות העלול הוא מוקף מהעילה ובטל במציאות אצלו כזיו השמש בשמש כמ"ש בפרדס מהרמ"ק ואף גם צמצומים רבים מאד לא יועילו להיות גשם עב כעפר מהשתלשלות הרוחניות משכלים נבדלים אפילו של המלאכים אלא להיות רוח הבהמה מפני שור כמ"ש במ"א וע"ש ויש מאין נקרא בריאה בלה"ק}}&lt;noinclude&gt;[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פ</del>]]&lt;/noinclude&gt;</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>איהו וחיוהי חד איהו וגרמוהי חד בהון. (פי' ע"ס דאצילות חיוהי הן האורות וגרמוהי הן הכלים שכולן אלקות משא"כ בבי"ע כו'). וצריך להבין היטב איך הא"ס חד עם גרמוהי הן הכלים הרי הכלים הן בבחי' גבול ותכלית כמ"ש בע"ח. אמנם הכוונה היא לומר שהן אלקות לברוא יש מאין כמו הא"ס ולא בבחי' השתלשלות עילה ועלול לבד ומ"ש הרמ"ק ענין השתלשלות עילה ועלול וכ"ה בזוה"ק פ' בראשית היינו בהשתלשלות הספירות בספירות עצמן (בבחי' הכלים) שנקראות בלי מה בס"י שאינן בבחי' יש ומהות מושג וכמו הא"ס דלית מחשבה תפיסא ביה כלל וכמ"ש ופני לא יראו ונבואת משה רבינו ע"ה והשגתו היתה מפרק עליון דנצח דז"א ובהשתלשלות העלול הוא מוקף מהעילה ובטל במציאות אצלו כזיו השמש בשמש כמ"ש בפרדס מהרמ"ק ואף גם צמצומים רבים מאד לא יועילו להיות גשם עב כעפר מהשתלשלות הרוחניות משכלים נבדלים אפילו של המלאכים אלא להיות רוח הבהמה מפני שור כמ"ש במ"א וע"ש ויש מאין נקרא בריאה בלה"ק}}&lt;noinclude&gt;[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ע</ins>]]&lt;/noinclude&gt;</div></td></tr> </table>

ש. א. https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90_%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%99/%D7%90%27_%D7%AA%D7%A9%D7%A8%D7%99&diff=21692&oldid=prev 2025-08-20T12:16:36Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־15:16, 20 באוגוסט 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{יישור טקסט|שני הצדדים|&#039;&#039;&#039;[[אגרת הקודש סימן כ]]&#039;&#039;&#039;{{ש}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{יישור טקסט|שני הצדדים|&#039;&#039;&#039;[[אגרת הקודש סימן כ]]&#039;&#039;&#039;{{ש}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>איהו וחיוהי חד איהו וגרמוהי חד בהון. (פי' ע"ס דאצילות חיוהי הן האורות וגרמוהי הן הכלים שכולן אלקות משא"כ בבי"ע כו'). וצריך להבין היטב איך הא"ס חד עם גרמוהי הן הכלים הרי הכלים הן בבחי' גבול ותכלית כמ"ש בע"ח. אמנם הכוונה היא לומר שהן אלקות לברוא יש מאין כמו הא"ס ולא בבחי' השתלשלות עילה ועלול לבד ומ"ש הרמ"ק ענין השתלשלות עילה ועלול וכ"ה בזוה"ק פ' בראשית היינו בהשתלשלות הספירות בספירות עצמן (בבחי' הכלים) שנקראות בלי מה בס"י שאינן בבחי' יש ומהות מושג וכמו הא"ס דלית מחשבה תפיסא ביה כלל וכמ"ש ופני לא יראו ונבואת משה רבינו ע"ה והשגתו היתה מפרק עליון דנצח דז"א ובהשתלשלות העלול הוא מוקף מהעילה ובטל במציאות אצלו כזיו השמש בשמש כמ"ש בפרדס מהרמ"ק ואף גם צמצומים רבים מאד לא יועילו להיות גשם עב כעפר מהשתלשלות הרוחניות משכלים נבדלים אפילו של המלאכים אלא להיות רוח הבהמה מפני שור כמ"ש במ"א וע"ש ויש מאין נקרא בריאה בלה"ק}}&lt;noinclude&gt;[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ע</del>]]&lt;/noinclude&gt;</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>איהו וחיוהי חד איהו וגרמוהי חד בהון. (פי' ע"ס דאצילות חיוהי הן האורות וגרמוהי הן הכלים שכולן אלקות משא"כ בבי"ע כו'). וצריך להבין היטב איך הא"ס חד עם גרמוהי הן הכלים הרי הכלים הן בבחי' גבול ותכלית כמ"ש בע"ח. אמנם הכוונה היא לומר שהן אלקות לברוא יש מאין כמו הא"ס ולא בבחי' השתלשלות עילה ועלול לבד ומ"ש הרמ"ק ענין השתלשלות עילה ועלול וכ"ה בזוה"ק פ' בראשית היינו בהשתלשלות הספירות בספירות עצמן (בבחי' הכלים) שנקראות בלי מה בס"י שאינן בבחי' יש ומהות מושג וכמו הא"ס דלית מחשבה תפיסא ביה כלל וכמ"ש ופני לא יראו ונבואת משה רבינו ע"ה והשגתו היתה מפרק עליון דנצח דז"א ובהשתלשלות העלול הוא מוקף מהעילה ובטל במציאות אצלו כזיו השמש בשמש כמ"ש בפרדס מהרמ"ק ואף גם צמצומים רבים מאד לא יועילו להיות גשם עב כעפר מהשתלשלות הרוחניות משכלים נבדלים אפילו של המלאכים אלא להיות רוח הבהמה מפני שור כמ"ש במ"א וע"ש ויש מאין נקרא בריאה בלה"ק}}&lt;noinclude&gt;[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פ</ins>]]&lt;/noinclude&gt;</div></td></tr> </table>

ש. א.