https://text.chabadpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA%3A%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90_%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%99%2F%D7%98%27_%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%96 2026-05-10T20:16:23Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.40.3 https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90_%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%99/%D7%98%27_%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%96&diff=13759&oldid=prev 2025-07-10T11:09:06Z

<p>יצירת דף עם התוכן &quot;&#039;&#039;&#039;אגרת התשובה פרק ב&#039;&#039;&#039; אך כל זה לענין כפרה ומחילת העון שנמחל לו לגמרי מה שעבר על מצות המלך כשעשה תשובה שלימה ואין מזכירין לו דבר וחצי דבר ביום הדין לענשו ע&quot;ז ח&quot;ו בעוה&quot;ב ונפטר לגמרי מן הדין בעוה&quot;ב. אמנם שיהי&#039; לרצון לפני ה&#039; ומרוצה וחביב לפניו ית&#039; כקודם החטא להיות...&quot;</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>&#039;&#039;&#039;אגרת התשובה פרק ב&#039;&#039;&#039;<br /> <br /> אך כל זה לענין כפרה ומחילת העון שנמחל לו לגמרי מה שעבר על מצות המלך כשעשה תשובה שלימה ואין מזכירין לו דבר וחצי דבר ביום הדין לענשו ע&quot;ז ח&quot;ו בעוה&quot;ב ונפטר לגמרי מן הדין בעוה&quot;ב. אמנם שיהי&#039; לרצון לפני ה&#039; ומרוצה וחביב לפניו ית&#039; כקודם החטא להיות נחת רוח לקונו מעבודתו. היה צריך להביא קרבן עולה אפי&#039; על מ&quot;ע קלה שאין בה כרת ומיתת ב&quot;ד כמו שדרשו רז&quot;ל בת&quot;כ ע&quot;פ ונרצה לו וכדאיתא בגמ&#039; פ&quot;ק דזבחים דעולה מכפרת על מ&quot;ע והיא דורון לאחר שעשה תשובה ונמחל לו העונש. וכאדם שסרח במלך ופייסו ע&quot;י פרקליטין ומחל לו. אעפ&quot;כ שולח דורון ומנחה לפניו שיתרצה לו לראות פני המלך (ולשון מכפרת וכן מ&quot;ש בתורה ונרצה לו לכפר עליו אין זו כפרת נפשו אלא לכפר לפני ה&#039; להיות נחת רוח לקונו כדאי&#039; שם בגמ&#039; וכמ&quot;ש תמים יהי&#039; לרצון). ועכשיו שאין לנו קרבן להפיק רצון מה&#039; התענית הוא במקום קרבן כמ&quot;ש בגמרא שיהא מיעוט חלבי ודמי שנתמעט כאלו הקרבתי לפניך וכו&#039;. ולכן מצינו בכמה תנאים ואמוראי&#039; שעל דבר קל היו מתענים תעניות הרבה מאד כמו ראב&quot;ע שהי&#039; מתיר שתהא פרה יוצאה ברצועה שבין קרניה בשבת וחכמים אוסרי&#039; ופ&quot;א יצאה כן פרתו של שכנתו ולא מיחה בה והושחרו שיניו מפני הצומות על שלא קיים דברי חביריו. וכן ר&#039; יהושע שאמר בושני מדבריכם ב&quot;ש והושחרו שיניו מפני הצומות. ורב הונא פעם אחת נתהפכה לו רצועה של תפילין והתענה מ&#039; צומות. וכהנה רבות. ועל יסוד זה לימד האריז&quot;ל לתלמידיו עפ&quot;י חכמת האמת מספר הצומות לכמה עונות וחטאים אף שאין בהן כרת ולא מיתה בידי שמים כמו על הכעס קנ&quot;א תעניות וכו&#039;. ואפי&#039; על איסור דרבנן כמו סתם יינם יתענה ע&quot;ג תעניות וכו&#039; וכן על ביטול מ&quot;ע דרבנן כמו תפלה יתענה ס&quot;א תעניות וכו&#039; ודרך כלל סוד התענית היא סגולה נפלאה להתגלות רצון העליון ב&quot;ה כמו הקרבן שנא&#039; בו ריח ניחוח לה&#039;. וכמ&quot;ש בישעי&#039; הלזה תקרא צום ויום רצון לה&#039; מכלל שהצום הנרצה הוא יום רצון:</div>

אַ גרויסע חסיד