https://text.chabadpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%90%D7%95%D7%A8_%28%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%96%D7%A7%D7%9F%29%2F%D7%95%D7%99%D7%92%D7%A9 2026-05-11T07:20:36Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.40.3 https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%90%D7%95%D7%A8_(%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%96%D7%A7%D7%9F)/%D7%95%D7%99%D7%92%D7%A9&diff=26955&oldid=prev 2026-02-23T15:45:03Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">ביאור על הנ&quot;ל</span></span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־18:45, 23 בפברואר 2026</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l38">שורה 38:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 38:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>והנה ידוע דכעת בגלות המל&#039; מקבלת האור ע&quot;י ז&quot;א שהוא מקבל בעצמו מאימא, וכמ&quot;ש &quot;בעטרה שעטרה לו אמו&quot;, והוא משפיע אח&quot;כ למל&#039;. אבל לעתיד נאמר א&quot;ח עט&quot;ב שתהיה המל&#039; עט&quot;ב ז&quot;א שתתעלה יותר למעלה הימנו, כי נעוץ סופן בתחלתן כו&#039;. וזהו הטעם למשארז&quot;ל עתידים צדיקים שיאמרו לפניהם קדוש. ולכן עתה בזה&quot;ז נאמר &#039;&#039;&#039;משמח חתן וכלה,&#039;&#039;&#039; שהכלה היא המל&#039; מקבלת האור ע&quot;י החתן ז&quot;א. ולעתיד אחרי שכבר תתעלה אז נאמר &#039;&#039;&#039;משמח חתן עם הכלה,&#039;&#039;&#039; שעל ידי הכלה הוא משמח את החתן מפני שא&quot;ח היא עט&quot;ב כנ&quot;ל. וז&quot;ש &#039;&#039;&#039;מהרה ישמע&#039;&#039;&#039; כו&#039; &#039;&#039;&#039;קול כלה&#039;&#039;&#039; כו&#039;. כי עתה בגלות נאמר &quot;נאלמתי דומיה&quot; שהיא בחי&#039; שתיקה וכאלם לא יפתח פיו כו&#039;. ולכך החתן הוא אומר &quot;הרי את מקודשת לי&quot; והכלה שותקת. אבל לעתיד כשתתעלה מעלה מעלה אז תהיה ג&quot;כ משפעת ונק&#039; &#039;&#039;&#039;קול כלה.&#039;&#039;&#039; וכמו&quot;כ יובן ענין שמו&quot;ע, צלותא בחשאי, הוא רק בזה&quot;ז שהנוק&#039; היא בחי&#039; מקבל ולא משפיע. אבל לעתיד כשתתעלה להיות בבחי&#039; משפיע כמו הדכר עצמו אז יהיה שמו&quot;ע בקול רם ויהיה &#039;&#039;&#039;קול כלה&#039;&#039;&#039; וד&quot;ל:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>והנה ידוע דכעת בגלות המל&#039; מקבלת האור ע&quot;י ז&quot;א שהוא מקבל בעצמו מאימא, וכמ&quot;ש &quot;בעטרה שעטרה לו אמו&quot;, והוא משפיע אח&quot;כ למל&#039;. אבל לעתיד נאמר א&quot;ח עט&quot;ב שתהיה המל&#039; עט&quot;ב ז&quot;א שתתעלה יותר למעלה הימנו, כי נעוץ סופן בתחלתן כו&#039;. וזהו הטעם למשארז&quot;ל עתידים צדיקים שיאמרו לפניהם קדוש. ולכן עתה בזה&quot;ז נאמר &#039;&#039;&#039;משמח חתן וכלה,&#039;&#039;&#039; שהכלה היא המל&#039; מקבלת האור ע&quot;י החתן ז&quot;א. ולעתיד אחרי שכבר תתעלה אז נאמר &#039;&#039;&#039;משמח חתן עם הכלה,&#039;&#039;&#039; שעל ידי הכלה הוא משמח את החתן מפני שא&quot;ח היא עט&quot;ב כנ&quot;ל. וז&quot;ש &#039;&#039;&#039;מהרה ישמע&#039;&#039;&#039; כו&#039; &#039;&#039;&#039;קול כלה&#039;&#039;&#039; כו&#039;. כי עתה בגלות נאמר &quot;נאלמתי דומיה&quot; שהיא בחי&#039; שתיקה וכאלם לא יפתח פיו כו&#039;. ולכך החתן הוא אומר &quot;הרי את מקודשת לי&quot; והכלה שותקת. אבל לעתיד כשתתעלה מעלה מעלה אז תהיה ג&quot;כ משפעת ונק&#039; &#039;&#039;&#039;קול כלה.&#039;&#039;&#039; וכמו&quot;כ יובן ענין שמו&quot;ע, צלותא בחשאי, הוא רק בזה&quot;ז שהנוק&#039; היא בחי&#039; מקבל ולא משפיע. אבל לעתיד כשתתעלה להיות בבחי&#039; משפיע כמו הדכר עצמו אז יהיה שמו&quot;ע בקול רם ויהיה &#039;&#039;&#039;קול כלה&#039;&#039;&#039; וד&quot;ל:</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:תורה אור (אדמו"ר הזקן)|*]]</ins></div></td></tr> </table>

תלמוד בבלי https://text.chabadpedia.com/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%90%D7%95%D7%A8_(%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%96%D7%A7%D7%9F)/%D7%95%D7%99%D7%92%D7%A9&diff=26911&oldid=prev 2026-02-22T13:53:14Z

<p>יצירת דף עם התוכן &quot;==ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדוני וגו&#039;== הנה כתיב &#039;&#039;&#039;קורות בתינו ארזים&#039;&#039;&#039; וגו&#039;. והנה י&quot;ל ההפרש בין המשכן לבית עולמים, שהמשכן הי&#039; מארזים כמ&quot;ש עצי שטים עומדים, והמכסה הי&#039; מיריעות עיזים ועורות אילים ועורות תחשים כו&#039;, והבהמ&quot;ק הי&#039; מאבנים ועפר דווקא (שאסור לעשות בו עץ בול...&quot;</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>==ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדוני וגו&#039;==<br /> הנה כתיב &#039;&#039;&#039;קורות בתינו ארזים&#039;&#039;&#039; וגו&#039;. והנה י&quot;ל ההפרש בין המשכן לבית עולמים, שהמשכן הי&#039; מארזים כמ&quot;ש עצי שטים עומדים, והמכסה הי&#039; מיריעות עיזים ועורות אילים ועורות תחשים כו&#039;, והבהמ&quot;ק הי&#039; מאבנים ועפר דווקא (שאסור לעשות בו עץ בולט ואכסדראות של עץ כמ&quot;ש הרמב&quot;ם פ&quot;א מהל&#039; בית הבחירה וע&#039; בס&#039; החינוך מצוה תצ&quot;ב), רק שהיו כלונסאות של ארז בתקרת האולם כו&#039;. וצ&quot;ל זה מפני מה במשכן היו הארזים עיקר בבניין, והעפר הי&#039; רק בקרקע המשכן למטה. ובמקדש נהפוך הוא, שהיו האבנים והעפר העיקר, שאפי&#039; הגג הי&#039; מהן ולא היו עצים, רק כלונסאות של ארז הנ&quot;ל שהיו טפלים לעיקר הבניין. <br /> <br /> <br /> &#039;&#039;&#039;והעניין,&#039;&#039;&#039; כי הנה ידוע שיש בכל עולם ד&#039; בחי&#039; דצח&quot;מ, והדומם הוא למטה במדרגה מצומח והצומח למטה מן החי כו&#039; והעילוי שבכולם הוא בחי&#039; המדבר. ולכאורה תמוה, דא&quot;כ מפני מה הארץ דווקא תוציא צמחה שהצומח יהי&#039; גדל ונולד ונמשך מעפר הארץ? הלא הצומח הוא למעלה מהדומם שהוא העפר. אך העניין, דלא ראי זה כראי זה, שאע&quot;פ שהדומם למטה במדרגה מן הצומח עכ&quot;ז יש בו מעלה יתירה מצד שרשו שלמעלה מבחי&#039; צומח וחי כו&#039;. דהנה ידוע מחלוקת התנאים בגמ&#039; ([[חגיגה יב א|חגיגה יב.]]), חד אמר שמים קדמו לארץ כמ&quot;ש בראשית ברא כו&#039; את השמים ואת הארץ וח&quot;א ארץ קדמה כמ&quot;ש ביום עשות כו&#039; ארץ ושמים ואלו ואלו דא&quot;ח שבמחשבה ארץ קדמה לשמים וכשברא ברא השמים תחילה. והעניין, כי סוף מעשה במח&#039; תחילה, פי&#039; כי הארץ לפי שהיא סוף מעשה ע&quot;כ שרשה במח&#039; היא בבחי&#039; תחילת המחשבה, אבל השמים שהם תחילת המעשה הם אחרוני&#039; במחשבה כי זהו הכלל שהסוף מעשה עולה תחילה במחשבה, ולכך הצומח למעלה מהדומם וכן החי למעלה מהצומח כו&#039; שזהו כפי סדר ההשתלשלות דדצח&quot;מ בעולמות שבחי&#039; הדומם ועפר הארץ הוא בחי&#039; סוף מעשה וצומח וחי למעלה ממנו במדרגה, והוא עניין שמים קדמו לארץ. ומ&quot;מ מצד שרשן במחשבה הקדומה הרי ארץ דווקא קדמה לכולם במחשבה. לכן דוקא בה יש הכח והיכולת להוציא צמחה מצד שרשה הנעלה ולכן הצומח והחי והמדבר כולם מקבלים ממנה כו&#039;: <br /> <br /> והנה במשכן לא היה נמצא עדיין תכלית השלימות, שהיה רק דירת עראי של הקב&quot;ה. כמ&quot;ש ואהיה מתהלך באהל ובמשכן כו&#039;. לכך נעשה כפי אופן סדר השתלשלות העולמות איך שנבראו כסדרן, שבזה שמים קדמו לארץ. ולכן כותלי המשכן היו מקרשים שהן בחי&#039; צומח. ורק קרקע המשכן הי&#039; מעפר. שזהו כמו שהוא בהשתלשלות שהצומח למעלה מן הדומם ולכן נעשו הקרשים מארזים שהארז גדל בגובה מאד, שזהו בחי&#039; העליונה שבצומח כו&#039; למעלה מעלה מבחי&#039; הדומם שאין בו תוספת וגידול כלל. והמכסה על המשכן היה מיריעות ומעורות אילים ותחשים כו&#039; שהוא בחינת החי שלמעלה במדרגה גם מבחי&#039; הצומח. לפיכך היריעות שהם בחי&#039; המקיפים שהיו פרושי&#039; על כותלי המשכן היו מבחי&#039; חי שהוא למעל&#039; מבחי&#039; צומח שממנו נעשו כותלי המשכן. נמצא שכ&quot;ז נעש&#039; כפי סדר מעלת ומדרגת ההשתלשלות בהשתלשלותן ובריאותן מלמעלמ&quot;ט שהוא בחי&#039; שמים קדמו כו&#039;. אבל במקדש היה נמצא בו תכלית השלימות, כי היה דירת קבע של הקב&quot;ה כמ&quot;ש זאת מנוחתי עדי עד שהי&#039; מעין עוה&quot;ב, מה שיהי&#039; באלף השביעי כשיהי&#039; מנוחה לחיי העולמים, שאז תתעלה הארץ עליונה שהיא בחי&#039; מל&#039; דאצי&#039; להיות למעלה מכולם. וכמ&quot;ש אשת חיל עט&quot;ב שתהי&#039; עטרת לע&quot;ל לז&quot;א דאצילות. והיינו מצד שרשה שעלתה במחשבה הקדומה תחלה ארץ קדמה לשמים. לכן אף בבהמ&quot;ק שהי&#039; מעין עוה&quot;ב נעשה עיקר הבית מאבנים ועפר שהם בחי&#039; דומם, שאף הגג והמעזיבה שהיא בחי&#039; המקיף נעשה מאבנים ועפר ולא מארזים שהוא כפי מה שיהיה לע&quot;ל, שבחי&#039; ארץ קדמה א&quot;ח עט&quot;ב מצד שרשה כו&#039;, רק שכלונסאות של ארז שהיה בהתקרה הם היו בחי&#039; תמכין לבד לעיקר התקרה הנעשה מבחי&#039; דומם וכענין תמכין דאורייתא. (ועמ&quot;ש במ&quot;א ע&quot;פ מחר חדש במ&quot;ש יהונתן לדוד ואנכי אהיה לך למשנה כו&#039;):<br /> <br /> והנה נראה בעליל ג&quot;כ בחי&#039; זו שיש בהארץ מעלה יתירה, והוא בחי&#039; הביטול שיש בה שהיא מדרס תחת כפות רגלי הכל, משא&quot;כ הצומח שגדלים בגובה והתנשאות כו&#039;. וביטול זה נמשך מצד שרשה הנעלה במחשבה שהמחשבה היא בחי&#039; חשב מ&quot;ה שהוא תכלית הביטול כמ&quot;ש מרע&quot;ה ונחנו מ&quot;ה. ומשם נמשך ומתלבש בחי&#039; הביטול בארץ, ומצד זה תתעלה לע&quot;ל להיות עט&quot;ב, לכן היה בהמ&quot;ק מאבנים דווקא (וכמ&quot;ש ג&quot;כ במ&quot;א ע&quot;פ מזמור שיר חנוכת הבית, דלכך אמרו בגמרא על כורש שהחמיץ במה שחזר וצוה לערב בחי&#039; צומח בבהמ&quot;ק, נדבכין די אבן גלל תלתא ונדבך די אע חדת כו&#039;, כי צ&quot;ל כולו באבנים דווקא מטעם הנ&quot;ל. ובתפילה הוא בחי&#039; השתחואות שבשמ&quot;ע קול דממה דקה. בחי&#039; דומם, ואותיות התפילה הם בחינת דומם). משא&quot;כ בהמשכן שנעשה כפי סדר ההשתלשלות דעכשיו, שבחי&#039; צומח למעלה מהדומם שמים קדמו כו&#039;, לכן היו הכותלי&#039; מעצי שטים והעפר היה בקרקע המשכן וכנ&quot;ל:<br /> <br /> והנה זהו ג&quot;כ ענין יוסף ויהודה. שהוא ג&quot;כ בחי&#039; ומדרגת שמים וארץ ובחי&#039; צומח ודומם כו&#039;. כי יוסף לשון תוספת וריבוי, שמתוסף והולך בהגדלה והגבהה למעלה, והוא עניין בחי&#039; צומח, ובפרט בחי&#039; הארז שגדל והולך למעלה מעלה ברום המעלות. וכמ&quot;ש צדיק כתמר יפרח כארז בלבנון ישגה (והיינו בחי&#039; ז&quot;א דאצי&#039; שנק&#039; צומח לגבי המל&#039; שנק&#039; דומם, כמ&quot;ש במ&quot;א באריכות שהמידות יש בהם צמיחה וגידול, אבל האותיות הן בחי&#039; דומם כו&#039;, ובמידות יש בחי&#039; קטנות וגדלות. וזהו בחי&#039; עץ ארז ואזוב שהאזוב הוא בחי&#039; הקטנות והארז בחי&#039; הגדלות כו&#039;. וז&quot;ש כארז בלבנון ישגה כו&#039; ויוסף בפרט הוא בחי&#039; יסוד שעולה עד הדעת ודעת עולה עד הכתר כו&#039;. וכשמבריח מעלה מעלה נק&#039; ארז בלבנון כו&#039;). ויהודה הוא בחי&#039; ארץ מל&#039; דאצילות שהיא בחי&#039; הדומם דאצי&#039;. ולכן יהודה ל&#039; הודאה וביטול שהדומם יש בו בחי&#039; הביטול ביותר כנ&quot;ל: <br /> <br /> והנה בסדר ההשתלשלות עתה יוסף הוא למעלה מיהודה שהרי המל&#039; מקבלת שפעה וחיותה מן הז&quot;א. ולכן יוסף היה המלך במצרים שהוא בחי&#039; צומח בחי&#039; גידול והתנשאות והוא היה המשביר והמשפיע לכולם. ויהודה הוא המקבל. וז&quot;ש &#039;&#039;&#039;ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדני&#039;&#039;&#039;. פי&#039; שבו יומשך השפע מיוסף הצדיק וכמבואר בזוהר ד&#039;&#039;&#039;ויגש&#039;&#039;&#039; היינו תקרובתא עלמא בעלמא. דהיינו עלמא תתאה בחי&#039; מל&#039; מתייחדת ונגשת לגבי עלמא עלאה בחי&#039; ז&quot;א לקבל השפע כו&#039;. וזהו ע&quot;ד שהיה במשכן הצומח למעלה מהדומם כנ&quot;ל. אבל לע&quot;ל יתעלה יהודה להיות למעלה מבחי&#039; יוסף כמ&quot;ש א&quot;ח עט&quot;ב מצד שרשו שעלה במחשבה תחילה כנ&quot;ל. כי הנה מחשבה הוא חשב מ&quot;ה דהיינו תכלית הבטול שהוא בחי&#039; חכ&#039; דאצי&#039; כח מ&quot;ה. והנה אבא יסד ברתא כי ח&quot;ע נק&#039; ירא&#039; עלאה. וח&quot;ת שהיא המל&#039; היא יראה תתא&#039; וזהו אבא יסד ברתא שמבחי&#039; יראה עלא&#039; דחכ&#039; נמשכ&#039; המל&#039; יראה תתאה. ולע&quot;ל תתעלה בחי&#039; יראה תתאה ביראה עלאה מקורה ע&quot;כ תהי&#039; אז עט&quot;ב, כי הביטול הוא למעלה במדרגה מאהוי&quot;ר דמדות הנמשכי&#039; מבחי&#039; חו&quot;ג דז&quot;א. ולכך גם עכשיו יש בהארץ בחי&#039; הביטול יותר וכנ&quot;ל. ובחי&#039; ביטול דיראה עילאה היא בחינת ומדרגת משרע&quot;ה ונחנו מה כו&#039; (וע&#039; לקמן ע&quot;פ יהודה אתה, ומ&quot;ש ע&quot;פ מאמר הזהר פ&#039; אמור ע&quot;פ וגם אמנה אחותי בת אבי כו&#039; מעניין בחכמה יסד ארץ כונן שמים בתבונה. ועמש&quot;ל פ&#039; בראשית ד&quot;ה להבין הטעם שנשתנה יצירת):<br /> <br /> וזהו מ&quot;ש בהפטרה דפ&#039; ויגש: &#039;&#039;&#039;קח לך עץ אחד וכתוב עליו ליהודה כו&#039; ולקח עץ אחד וכתוב עליו ליוסף עץ אפרים כו&#039; וקרב אותם אחד אל אחד כו&#039; הנה אני לוקח את עץ יוסף כו&#039; ונתתי אותם עליו את עץ יהודה&#039;&#039;&#039; כו&#039;. עד &#039;&#039;&#039;ועבדי דוד מלך עליהם&#039;&#039;&#039;. פי&#039;, כי עתה יוסף הוא למעלה מיהודה שהוא נמשל לארז אשר גדל בגובה ומתוסף והולך. כך יוסף, אליו שייכים עשרת השבטים. כמ&quot;ש שם &#039;&#039;&#039;ושבטי ישראל חביריו&#039;&#039;&#039;, נמצא הוא מרובה בשבטים יותר מיהודה. שע&quot;ש זה נק&#039; יוסף, כי הוא הדעת עליון כו&#039;. אך לעתיד לבא כשיתחברו שניהם יוסף ויהודה ביחד בתכלית היחוד האמיתי, דהיינו מ&quot;ש &#039;&#039;&#039;ויגש אליו יהודה&#039;&#039;&#039; וכמ&quot;ש ([[איוב מא ח|איוב מ&quot;א]]) אחד באחד יגשו, וזה יהיה לע&quot;ל, אז יתעלה יהודה למעלה מיוסף כנ&quot;ל ע&quot;פ א&quot;ח עט&quot;ב. ולכן אז &#039;&#039;&#039;ועבדי דוד מלך&#039;&#039;&#039; על כל ישראל. <br /> <br /> וז&quot;ש &#039;&#039;&#039;ולא יכול יוסף להתאפק כו&#039; בהתודע יוסף אל אחיו,&#039;&#039;&#039; דהיינו שנתחברו יוסף ויהודה בתכלית החיבור והיחוד למיהוי אחד באחד כו&#039;. (וע&#039; ע&quot;פ והיה מספר בנ&quot;י כו&#039; בעניין ונקבצו בני יהודה ובני ישראל יחדו ושמו להם ראש אחד כו&#039;. וע&#039; בדרוש ברכת הזימון בעניין שדהע&quot;ה יברך על כוס יין המשומר שלע&quot;ל כו&#039;, וע&#039; ע&quot;פ מחר חדש בענין יהונתן ודוד): <br /> <br /> <br /> [ובכל הנ&quot;ל יובן ויבואר מ&quot;ש בליקוטי הש&quot;ס מהאר&quot;י ז&quot;ל בביאור מארז&quot;ל בחלק (דק&quot;ב סע&quot;א) שתפשו הקב&quot;ה לירבעם בן נבט ואמר לו חזור בך כו&#039; א&quot;ל מי בראש א&quot;ל בן ישי בראש א&quot;ל אי הכי לא בעינא. שהוא ממש העניין הנ&quot;ל שהקב&quot;ה רצה שירבעם יחזור בתשובה ואז יאיר בו מבחי&#039; ומדרגת יוסף בחי&#039; עץ אפרים כו&#039;. וזהו אני ואתה ובן ישי נטייל בג&quot;ע שיהי&#039; מאיר בהם א&quot;ס ב&quot;ה בהאר&#039; רבה. וזהו אנ&quot;י כו&#039; א&quot;ל מי בראש כי הוא רצה כמו שהיה עכשיו שבחינת ומדרגת יוסף הוא למעלה מבחי&#039; יהודה לכך רצה הוא להיות בראש לגבי דוד אבל הקב&quot;ה אמר לו שלע&quot;ל יתעלה יהודה לכן בן ישי בראש כו&#039; א&quot;ל אי הכי לא בעינא שלא היה בו בחי&#039; ביטול ושפלות זה. וזשארז&quot;ל גסות הרוח שבירבעם טרדתו כו&#039;. ומעין זה נתבאר ג&quot;כ במ&quot;א בענין המרגלים שלא היה בהם ג&quot;כ שפלות זו לגבי בחי&#039; ארץ העליונה שדימו בעצמם שא&quot;צ לזה להיותן מעלמא דדכורא כולם אנשים כו&#039;. אבל יוסף הצדיק ויהודה יתחברו לע&quot;ל בתכלית היחוד למיהוי אחד באחד כנ&quot;ל]:<br /> ==וילקט יוסף את כל הכסף הנמצא בארץ מצרים ויבא יוסף את הכסף ביתה פרעה==<br /> הנה ארז&quot;ל: שלש מטמוניות הטמין יוסף. אחת נתגלה לקרח ואחת נגלה לאנטונינוס. ואחת גנוזה לצדיקים לע&quot;ל. ולהבין זה, הנה כתיב &#039;&#039;&#039;אור זרוע לצדיק.&#039;&#039;&#039; וידוע דהיינו בחי&#039; אור קדמאה דהוה נהיר מסייפי עלמא עד סייפי עלמא דגניז קוב&quot;ה לצדיקייא. ועניין הגניזה הזאת יובן, דהנה בעבודת ה&#039; ימצא ב&#039; בחי&#039; ומדרגות באהבת ה&#039;. הא&#039; הוא בחי&#039; האהבה הנולדת ונמשכת מן ההתבוננות בגדולת אוא&quot;ס ב&quot;ה כשיעמיק בשכלו ברוממות גדולתו ית&#039; יולד מזה התפעלות בתשוקה והתלהבות אליו ית&#039; כי לפי שכלו יהולל איש שהמידות נמשכים אחר השכל וההתבוננות. אהבה זו היא בחי&#039; הולדה חדשה שנמצאת מחדש ע&quot;י השכל וההתבוננות. ויש בחי&#039; ב&#039; באהבה והוא הנק&#039; אהבה מסותרת שהיא האהבה שיש בטבע תולדת הנפש האלקית שהיא חפצה בטבעה להתכלל בא&quot;ס ב&quot;ה שהוא מקורה ושרשה, אלא שהיא אצלו בחי&#039; העלם והסתר גדול ויציאתה אל הגילוי הוא ע&quot;י התבוננות, כמ&quot;ש בתניא. ונמצא כשיוצאת אל הגילוי ע&quot;י ההתבוננות אין זו הולדה חדשה מן השכל ממש שממנו נולדה האהבה, שהרי אהבה זו כבר היתה מתחילה בנפש&#039; רק שהיתה בהעלם וע&quot;י ההתבוננות יצתה מן ההעלם אל הגילוי. <br /> <br /> וזהו ענין מארז&quot;ל נכנס יין יצא סוד. פי&#039; סוד הוא בחי&#039; אהבה מוסתרת הנ&quot;ל ויציאת&#039; אל הגלוי הוא ע&quot;י ההתבוננות הנק&#039; בשם יין יינה של תורה כו&#039;. ובאמת מעלת ומדרגת אהבה זו המסותרת היא גדולה ורבה מבחי&#039; האהבה הנולד&#039; מהתבוננות הנ&quot;ל. אף שזו היא הולדה חדשה וזו אינה התחדשות גמורה אעפ&quot;כ שרשה נעלה יותר כו&#039; ואהבה הנולדה מהתבוננות היא למטה ממנה במדרגה רק שלא נשפלה כ&quot;כ כמו אהבה הנ&quot;ל המסותרת כו&#039; (וכמ&quot;ש בתניא, שבחי&#039; אהבה מסותרת כשיוצאה אל הגילוי נק&#039; אה&quot;ר שלמעלה מאהבת עולם שמבחי&#039; ההתבוננות כו&#039;, וע&#039; מ&quot;ש לקמן ע&quot;פ חכלילי מעניין אה&quot;ר ואה&quot;ע). <br /> <br /> והנה בחי&#039; ומדרגת יוסף הצדיק עליון הוא בחי&#039; אה&quot;ר המסותרת שיש בכל נפש מישראל, ששרשה גבוה מאד נעלה, שזהו בחי&#039; יוסף שהוא בחי&#039; יסוד דהיינו בחי&#039; י&#039; סוד כו&#039;. וזהו פי&#039; אור זרוע לצדיק שהוא בחי&#039; אור קדמאה שגנזו לצדיקים. ואור קדמאה הוא בחי&#039; אה&quot;ר הנ&quot;ל שהיא למעלה מעלה מבחי&#039; אה&quot;ע הנק&#039; ג&quot;כ אור (כי אור הוא בחי&#039; חסד, ויש חסד עולם והוא בחי&#039; האהבה הנמשכת מן השכל, אבל אור קדמאה הוא בחי&#039; אה&quot;ר שלמעלה מהשכל ונלקחה מבחי&#039; ורב חסד, &quot;וחסדי מאתך לא ימוש&quot; כו&#039;), אלא שגנזו לצדיקים בבחי&#039; יוסף צ&quot;ע, וממנו נזרע בכל א&#039; מישראל בחי&#039; אהבה הנ&quot;ל אלא שהיא מסותרת בבחי&#039; גניזה וסוד והעלם ונכנס יין יצא סוד כנ&quot;ל:<br /> <br /> ועפי&quot;ז יובן ג&quot;כ מ&quot;ש בזהר תרומה (דקס&quot;ו ע&quot;ב ודקס&quot;ז ע&quot;א), האי אור זרע לי&#039; קוב&quot;ה בגינתא דעדנוי ע&quot;י דהאי צדיק דאיהו גננא דגינתא, ונטל להאי אור וזרע ליה זריעה דקשוט כו&#039;, ובגלותא גנתא לא עאל ביה גננא. וההוא אור דאיהו זרוע תדיר עביד איבין ומינין ומגרמיה אזדרע כקדמיתא. ופי&#039; גנתא הוא בחי&#039; המשכת הקו&quot;ח ממל&#039; דא&quot;ס שהוא ראשית הקו עד סיומו נק&#039; הכל בחי&#039; גנתא שהוא בחי&#039; מל&#039;. (ע&#039; במק&quot;מ בזהר פ&#039; בא ד&#039; ל&quot;ה ע&quot;א בשם הרח&quot;ו בפי&#039; בחד צדיק כו&#039;. דזרע בגנתא כו&#039; ע&quot;ש). וכמארז&quot;ל מה הגן צריך לעדור ולהשקות ולזמור, שהוא בחי&#039; עבודת הבירורים שזה נעשה ע&quot;י יוסף הצדיק. <br /> <br /> והנה כמו בארץ הגשמית יש ב&#039; מיני צמיחה, הא&#039; התבואות הנזרעים מדי שנה ועולים וצומחים. והב&#039; הם הנק&#039; ספיחין, דהיינו מה שצומח מאיליה שלא נזרע עכשיו כלל אלא מן הזריעה שנפל בה מכבר כו&#039;. והם הנק&#039; ספיחא דארעא דמקיימי ארעא, שעיקר קיום הארץ הוא ע&quot;י הספיחין. וכך נמצא למעלה בארץ העליונה הנקרא גנתא ב&#039; בחי&#039; ומדרגות אלו, דהיינו בחי&#039; המשכות הנמשכות בה בבחי&#039; זריעה כמ&quot;ש אור זרוע כו&#039;, ויש בחי&#039; שגדילים בה מבחי&#039; ספיחין דהיינו ממה שנזרע כבר כו&#039; והספיחים, אף שאין זה עניין התהוות והמשכה חדשה ממש רק שהוא בחי&#039; גידול ממה שהיה בהעלם בהארץ עכ&quot;ז יש בו מעלה יתירה ששרשו גבוה ביותר והוא כנ&quot;ל בעניין האהבה המסותרת כשיוצאת אל הגילוי, הגם שאינו התהוות חדשה כמו האהבה הנולדה מההתבוננות עכ&quot;ז שרשה גבוה יותר כו&#039;. ובחי&#039; גילוי אהבה המסותרת זהו עניין הספיחים שהארץ מוציאה צמחה מעצמה. ומגרמיה אזדרע, דהיינו מאותה האהבה שנזרע בה כבר שהיתה מסותרת כו&#039;. וזהו בחי&#039; אור זרוע כו&#039; (שנזרע כבר בנפש האלקית, אבל האהבה הנולדת ונמשכת מההתבוננות הנק&#039; אהבת עולם הוא כמשל הזריעה שזורעים עכשיו מחדש). וכל זריעות אהבות אלו הכל הוא מבחי&#039; יוסף הצדיק שנק&#039; גננא דגנתא שממנו נמשך האור בבחי&#039; מל&#039; הנק&#039; גנתא (שהוא מקור נש&quot;י): <br /> <br /> וזהו עניין &#039;&#039;&#039;וילקט יוסף את כל הכסף&#039;&#039;&#039; כו&#039; שהוא בחי&#039; חסדים שכולם נמשכים בבחינת יוסף הצדיק, וכנ&quot;ל בעניין אור קדמאה דגנזי&#039; לצדיקים שהוא נמשך בבחי&#039; יוסף הנק&#039; צ&quot;ע והוא גננא דגנתא, שממנו נמשך בחי&#039; אהבה מסותרת הנ&quot;ל בכ&quot;א מישראל. וזהו &#039;&#039;&#039;ויבא ביתה פרעה&#039;&#039;&#039; הוא בחי&#039; המלכות הנק&#039; גנתא ועלמא דאתגליא שהוא מקור נש&quot;י. וזהו עניין שלש מטמוניות הטמין יוסף כו&#039;. דהנה ידוע בכתבי האר&quot;י ז&quot;ל שהחסד (מה&quot;ח הנמשכים בז&quot;א והחסד שבת&quot;ת) מתחלק לג&#039; פרקין, היינו השליש העליון הוא בבחי&#039; העלם והסתר ונק&#039; חסדים מכוסים, וב&#039; שלישי&#039; מתגלין. והיינו עניין ג&#039; מטמוניות הנ&quot;ל ששנים נתגלו שהם ב&#039; שלישים המתגלים. והשליש עליון שהוא בחינת חב&quot;ד שבו הוא מכוסה ונעלם ויתגלה לצדיקים לע&quot;ל וכמ&quot;ש אור זרוע לצדיק. והיינו עניין בחי&#039; אור קדמאה שגנזו לצדיקים כו&#039;. וכל זה הטמין יוסף, שהוא בחינת יסוד שבו נמשכים החסדים הנ&quot;ל. וכנודע לי&quot;ח (אפ&quot;ל ג&quot;כ דחסדים מכוסים ומגולים הם בחי&#039; אה&quot;ר ואה&quot;ע הנ&quot;ל. וזהו &#039;&#039;&#039;וילקט יוסף את כל הכסף&#039;&#039;&#039; הן חסדים המכוסים הן המגולים. והכל הביא ביתה פרעה שמתגלים ביחוד זו&quot;נ. עוד י&quot;ל פרעה ל&#039; פריעה שע&quot;י פריעה מתגלים ג&#039; פרקי החסד כנז&#039; בע&quot;ח והכל א&#039;. ועמ&quot;ש בזהר בלק (ד&#039; ר&quot;ד) בעניין בקר דיוסף דלשם מבואר ג&quot;כ דאור קדמאה הנ&quot;ל נמשך בבחי&#039; יוסף, ודוד אתקין לי&#039; חופאה כמ&quot;ש &quot;בקר אערך לך ואצפה&quot;. והוא עניין &#039;&#039;&#039;וילקט יוסף את הכסף ויבא ביתה פרעה&#039;&#039;&#039; והמ&quot;י. ועמ&quot;ש במ&quot;א ע&quot;פ &quot;וימינך מקרב חיקך כלה&quot;, דהעניין שיתגלו החסדים מכיסויים יסוד דאימא כו&#039;. ואפ&quot;ל ג&quot;כ דפי&#039; כסף הנמצא באמ&quot;צ הם חסדים מכוסים ובארץ כנען הם חסדים מגולים):<br /> <br /> ===ביאור על הנ&quot;ל===<br /> ולתוספת ביאור במש&quot;ל ע&quot;פ &#039;&#039;&#039;ויגש&#039;&#039;&#039; כו&#039;. בעניין שלעתיד יהיה עליית המלכות למעלה מז&quot;א כו&#039;. יובן ממ&quot;ש בברכה אחרונה דנישואין, &quot;מהרה ה&#039; אלהינו ישמע בערי יהודה ובחוצות ירושלים&quot; כו&#039;, &quot;בא&quot;י משמח חתן עם הכלה&quot;. וצ&quot;ל הטעם לשינוי לשון הברכות, שמתחילה אמר &quot;משמח חתן וכלה&quot; ואח&quot;כ אמר &quot;עם הכלה&quot;. וגם צריך להבין ענין &quot;קול חתן וקול כלה&quot;. <br /> <br /> והעניין הוא, מ&quot;ש &#039;&#039;&#039;משמח חתן וכלה&#039;&#039;&#039; קאי אזמן הזה. ומ&quot;ש &#039;&#039;&#039;עם הכלה&#039;&#039;&#039; קאי אלעתיד, דהיינו אחר שכבר אמר &#039;&#039;&#039;מהרה ישמע,&#039;&#039;&#039; דהיינו בביאת הגואל אז אח&quot;כ אומר &#039;&#039;&#039;עם הכלה.&#039;&#039;&#039; ולהבין הטעם מפני מה אמר על לעתיד דוקא &#039;&#039;&#039;עם הכלה.&#039;&#039;&#039; העניין, כי יש אירוסין ונישואין. כי בזה&quot;ז הוא בחינת אירוסין, כמ&quot;ש &quot;תורה צוה לנו משה מורשה&quot;, {{קיצור|א&quot;ת|אל תיקרי}} מורשה אלא מאורשה. וכמ&quot;ש &quot;ביום חתונתו זה {{קיצור|מ&quot;ת|מתן תורה}}&quot;, בחי&#039; אירוסין, כי במ&quot;ת אף שהיה גילוי פב&quot;פ היינו רק בבחי&#039; חיצוני&#039; בלבד באיסור והיתר אבל פנימית התורה שהוא בחי&#039; ענג האלהי שבתורה לא נתגלה אז עדיין ונשאר בבחי&#039; מקיף מלמעלה, וה&quot;ז דומה לבחי&#039; אירוסין שגם שם אינו נמשך עדיין בבחינת פנימית, רק הארה חיצוני&#039;, וכל עיקר האור בבחינת מקיף כמו טבעת קדושין שהוא עגול ומקיף ע&quot;ג היד. אבל לעתיד שיהיה בחי&#039; גילוי פנימי&#039; התורה שהוא ענג העליון שבתורה אז יהיה בבחי&#039; נישואין, &quot;כי בועליך עושיך&quot;, האשה נקנית כו&#039; כי ענין נישואין הוא ג&quot;כ אחרי שכבר בא האור בבחי&#039; פנימית: <br /> <br /> והנה ידוע דכעת בגלות המל&#039; מקבלת האור ע&quot;י ז&quot;א שהוא מקבל בעצמו מאימא, וכמ&quot;ש &quot;בעטרה שעטרה לו אמו&quot;, והוא משפיע אח&quot;כ למל&#039;. אבל לעתיד נאמר א&quot;ח עט&quot;ב שתהיה המל&#039; עט&quot;ב ז&quot;א שתתעלה יותר למעלה הימנו, כי נעוץ סופן בתחלתן כו&#039;. וזהו הטעם למשארז&quot;ל עתידים צדיקים שיאמרו לפניהם קדוש. ולכן עתה בזה&quot;ז נאמר &#039;&#039;&#039;משמח חתן וכלה,&#039;&#039;&#039; שהכלה היא המל&#039; מקבלת האור ע&quot;י החתן ז&quot;א. ולעתיד אחרי שכבר תתעלה אז נאמר &#039;&#039;&#039;משמח חתן עם הכלה,&#039;&#039;&#039; שעל ידי הכלה הוא משמח את החתן מפני שא&quot;ח היא עט&quot;ב כנ&quot;ל. וז&quot;ש &#039;&#039;&#039;מהרה ישמע&#039;&#039;&#039; כו&#039; &#039;&#039;&#039;קול כלה&#039;&#039;&#039; כו&#039;. כי עתה בגלות נאמר &quot;נאלמתי דומיה&quot; שהיא בחי&#039; שתיקה וכאלם לא יפתח פיו כו&#039;. ולכך החתן הוא אומר &quot;הרי את מקודשת לי&quot; והכלה שותקת. אבל לעתיד כשתתעלה מעלה מעלה אז תהיה ג&quot;כ משפעת ונק&#039; &#039;&#039;&#039;קול כלה.&#039;&#039;&#039; וכמו&quot;כ יובן ענין שמו&quot;ע, צלותא בחשאי, הוא רק בזה&quot;ז שהנוק&#039; היא בחי&#039; מקבל ולא משפיע. אבל לעתיד כשתתעלה להיות בבחי&#039; משפיע כמו הדכר עצמו אז יהיה שמו&quot;ע בקול רם ויהיה &#039;&#039;&#039;קול כלה&#039;&#039;&#039; וד&quot;ל:</div>

תלמוד בבלי