שיחת בהר בחוקותי תנש"א - מוגה: הבדלים בין גרסאות בדף

ט.  ובהדגשה יתירה בספה"ע '''שבר"ח סיון''' ("בחודש השלישי גו' ביום הזה באו מדבר סיני") – "בשבוע הז' ביום ג' בו הוא כאילו נכנסה כל השבוע"{{הערה|[[תורה אור (אדמו"ר הזקן)/יתרו|תו"א יתרו]] סז, ג.}} (שלימות ההכנה למ"ת ע"י ספה"ע):

וכיון שנשלמה עיקר העבודה דבירור וזיכוך פרטי המדות, ע"י גילוי אור שבערך להתחלקות דפרטי המדות (עשרה מאמרות) – נעשים מוכנים ועומדים לקבל הגילוי אור דיום החמישים שלמעלה מהתחלקות דמ"ט יום (מאמר אחד), ע"י הקדמת '''הביטול''' שבראש חודש (מיעוט הלבנה עד שנעשית בבחי' נקודה), ואז יכול להיות שלימות הגילוי ("ביום הזה"{{הערה|"יום" הוא אור וגילוי, כמ"ש "ויקרא אלקים לאור יום", וגם "זה" מורה על הגילוי, "מראה באצבעו ואומר זה" (ראה תענית בסופה. ועוד).}}) דיום החמישים{{הערה|ראה [[תורה אור (אדמו"ר הזקן)/יתרו|תו"א שם]].}}.

"מדבר", מלשון דיבור בתוספת מ"ם, מורה על '''האדם המדבר'''{{הערה|ועד שנקרא בתואר "מדבר".}} (מקור הדיבור), וענינו בתורה – הדגשת '''מעלת וחשיבות''' ('''מציאות''') האדם בדיבור התורה, עד כדי כך, ש"כל הקורא ושונה הקב"ה קורא ושונה כנגדו"{{הערה|ראה תדבא"ר רפי"ח. יל"ש איכה רמז תתרלד.}}, היינו, שהעיקר הוא דיבורו של האדם, והקב"ה קורא ושונה כנגדו (אחריו) – דרגת התורה שבערך להאדם (עשרה מאמרות); ו"מדבר" מלשון "מִדבר" (מ"ם חרוקה), שהדיבור הוא מאליו, "כלומר, שאין בזו בחי' דיבור בפ"ע (כמו מְדבר, מ"ם בשבא), רק בחי' שכבר נדבר, דהיינו שהדיבור הוא בבחי' '''ביטול''' בדבר ה' המדבר בו"{{הערה|[[תורה אור (אדמו"ר הזקן)/יתרו|תו"א יתרו]] סז, ריש ע"ד. שם (בהוספות) קט, א.}}, כמו דיבור התפלה שהתחלתה "אדנ־י שפתי תפתח ופי '''יגיד''' תהלתך"{{הערה|[[תהלים פרק נא|תהלים נא, יז]].}} (תפלה אריכתא{{הערה|ברכות ד, ב. – ואולי י"ל הפירוש ד"תפלה אריכתא", אריכות (גדלות ושלימות) בתפלה שנעשית ע"י הקדמת הביטול ד"אדנ־י שפתי תפתח ופי יגיד תהלתך".}}), ועד"ז בתורה, שהלימוד הוא בתכלית הביטול, בבחינת "תען לשוני אמרתך"{{הערה|[[תהלים פרק קיט|תהלים קיט, קעב]].}}, כעונה אחר הקורא{{הערה|[[תורה אור (אדמו"ר הזקן)/יתרו|תו"א יתרו]] סז, ב. ובכ"מ.}} – דרגת התורה שלמעלה מהאדם (מאמר אחד).