לקוטי אמרים ח: הבדלים בין גרסאות בדף

(יצירת דף חדש)
 
מ (ש. א. העביר את הדף לקוטי אמרים פרק ח לשם לקוטי אמרים ח בלי להשאיר הפניה: החלפת טקסט – "לקוטי אמרים פרק" ב־"לקוטי אמרים")
 
(5 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{ניווט
{{פרק תניא}}
|כותרת=תרשים כולל תניא (עם פירוט פרקים א-יב)
|הסתרה=כן
|מוסתר=כן
|תמונה=
|תוכן={{עץ תניא/ליקוטי אמרים א-יב}}}}
{{תניא}}
'''פרק ח' – הפירוד מאלוקות שנגרם על ידי עניינים פשוטים'''
 
==מבוא לפרק==
פרק זה הוא האחרון (מתוך שלושה) המבאר את עניינה של הנפש הבהמית.
[[ליקוטי אמרים פרק ז'|בפרק הקודם]] התבאר שלבושי הנפש טמאים יותר ממנה{{הערה|שהנפש היא מקליפת נוגה, ואילו הם מג' קליפות הטמאות לגמרי.}}, ובפרק זה כיצד מעשים שאדם דש בעקביו (במעשה דיבור ומחשבה) מפרידים אותו מאלוקות.
 
==גוף הפרק==
{{ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק ח'}}
 
==סיכום הפרק==
בפרק מובאות דוגמאות למעשה, דיבור ומחשבה המפרידים את האדם מאלוקות:
 
* '''במעשה:'''
: המאכלים '''האסורים''' קשורים לקליפות '''אפילו אכל לשם שמיים''', ומשפיעים לרעה על הגוף והנפש.
: מאכלים '''מותרים''' שאכל לשם תאווה – צריך לחיבוט הקבר כדי לטהרו (אפילו אם חזר בתשובה).
 
* '''בדיבור ובמחשבה:'''
: [דיבורים בטלים '''בהיתר''' מטמאים את הנפש, וצריך לעבור יסורי כף הקלע לטהרה.
: דיבורים '''אסורים''' מטמאים יותר, ולטהר אותה צריך בנוסף לכף הקלע גם גהינום.
 
*'''ביטול תורה''' חמור יותר, ולטהר נפשו צריך שלושה דברים:
: כף הקלע – לטהרה מדברים בטלים.
: גהינום של שלג – לטהרה מעצלות.
: "עונשים חמורים" נוספים.
 
* '''חכמות חיצוניות''' (כל לימוד שאינו תורה) הוא גם '''דברים בטלים''', גם '''ביטול תורה''', ובעיקר '''מטמא את המוחין''' (ולא רק את המידות). ועל מנת להטהר זקוקה הנפש '''לכל''' העונשים לעיל.
 
==לקריאה נוספת==
*הרב יוסף ויינברג, [https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/535573 ביאור משולב לפרק א'], מתוך הספר [[שיעורים בספר התניא]]
*הרב חיים לוי יצחק גינזבורג, '''[https://abc770.org/article_node_2863/ אל תתלכלך – שלא יצטרכו "לשפשף" אותך]''', ביאור רחב לפרק ח' מתוך הספר [[פניני התניא]]
 
{{הערות שוליים}}
 
[[קטגוריה:תניא|ב]]
[[קטגוריה:לקוטי אמרים]]

גרסה אחרונה מ־18:18, 31 באוגוסט 2026

תניא
דף השער וההקדמה
דף השער • הסכמה א • הסכמה ב • הסכמה ג • הקדמת המלקט
לקוטי אמרים
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • לז • לח • לט • מ • מא • מב • מג • מד • מה • מו • מז • מח • מט • נ • נא • נב • נג
שער היחוד והאמונה
הקדמה - חינוך קטן • א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב
אגרת התשובה
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב
אגרת הקודש
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב
קונטרס אחרון
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט
הוספות
מורה שיעור בספר התניא • מפתחות לספר התניא

ח

פרק ח ועוד זאת במאכלות אסורות שלכך נקראים בשם איסור מפני שאף מי שאכל מאכל איסור בלא הודע לשם שמים לעבוד ה' בכח אכילה ההיא וגם פעל ועשה כן וקרא והתפלל בכח אכילה ההיא אין החיות שבה עולה ומתלבשת בתיבות התורה והתפלה כמו ההיתר מפני איסורה בידי הס"א משלש קליפות הטמאות ואפי' הוא איסור דרבנן שחמורים דברי סופרים יותר מדברי תורה כו' ולכן גם היצר הרע וכח המתאוה לדברים האסורים הוא שד משדין נוכראין שהוא יצר הרע של אומות עו"ג שנפשותיהם משלש קליפות הטמאות משא"כ היצה"ר וכח המתאוה לדברים המותרים למלאת תאותו הוא שד משדין יהודאין לפי שיכול לחזור לקדושה כדלעיל. אך מ"מ קודם שחזר לקדושה הוא ס"א וקליפה וגם אח"כ הרשימו ממנו נשאר דבוק בגוף להיות כי מכל מאכל ומשקה נעשה תיכף דם ובשר מבשרו ולכן צריך הגוף לחיבוט הקבר לנקותו ולטהרו מטומאתו שקיבל בהנאת עולם הזה ותענוגיו מטומאת קליפת נוגה ושדין יהודאין אא"כ מי שלא נהנה מעוה"ז כל ימיו כרבינו הקדוש. ועל דברים בטלים בהיתר כגון ע"ה שאינו יכול ללמוד צריך לטהר נפשו מטומאה זו דקליפה זו ע"י גלגולה בכף הקלע כמ"ש בכהר פ' בשלח דף נ"ט. אבל לדיבורים אסורים כמו ליצנות ולשון הרע וכיוצא בהם שהן משלש קליפות הטמאות לגמרי אין כף הקלע [לבדו] מועיל לטהר ולהעביר טומאתו מהנפש רק צריכה לירד לגיהנם. וכן מי שאפשר לו לעסוק בתורה ועוסק בדברים בטלים אין כף הקלע לבדו מועיל לנפשו למרקה ולזככה רק עונשים חמורים שמענישים על ביטול תורה בפרטות מלבד עונש הכללי לכל ביטול מ"ע מחמת עצלות בגיהנם של שלג כמבואר במ"א וכן העוסק בחכמות אומות עובדי גלולים בכלל דברים בטלים יחשב לענין עון ביטול תורה כמ"ש בהלכות תלמוד תורה ועוד זאת יתרה טומאתה של חכמת האומות עובדי גלולים על טומאת דברים בטלים שאינו מלביש ומטמא רק המדות מיסוד הרוח הקדוש שבנפשו האלהית בטומאת קליפת נוגה שבדברים בטלים הבאים מיסוד הרוח הרע שבקליפה זו בנפשו הבהמית כדלעיל ולא בחי' חב"ד שבנפשו מאחר שהם דברי שטות ובורות שגם השוטים וע"ה יכולים לדבר כן. משא"כ בחכמת האומות עובדי גלולים הוא מלביש ומטמא בחי' חב"ד שבנפשו האלהית בטומאת קליפת נוגה שבחכמות אלו שנפלו שמה בשבירת הכלי' מבחי' אחוריים של חכמה דקדושה כידוע ליודעי חן אלא א"כ עושה אותן קרדום לחתוך בהן דהיינו כדי להתפרנס מהן בריוח לעבוד ה' או שיודע להשתמש בהן לעבודת ה' או לתורתו וזהו טעמו של הרמב"ם ורמב"ן ז"ל וסיעתן שעסקו בהן: