משנה/מגילה פרק ב: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דטקסט, מאגר טקסטים חב"דים חופשיים
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (הפעיל הגנה על הדף "משנה מגילה פרק ב": הדף מושלם ולא אמורים לעשות בו שינויים ([עריכה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן) [העברה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן)))
אין תקציר עריכה
 
(2 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{משנה מגילה}}
{{משנה/מגילה}}
{{יישור טקסט|שני הצדדים|
{{יישור טקסט|שני הצדדים|
== משנה א ==
== משנה א ==
שורה 8: שורה 8:


== משנה ג ==
== משנה ג ==
בן עיר שהלך לכרך ובן כרך שהלך לעיר, אם עתיד לחזור למקומו – קורא כמקומו. ואם לאו – קורא עמהן. ומהיכן קורא אדם את המגילה ויוצא בה ידי חובתו? רבי מאיר אומר: כולה. רבי יהודה אומר: מאיש יהודי{{הערה|אסתר ב, ה.}}. רבי יוסי אומר: מאחר הדברים האלה{{הערה|אסתר ג, א.}}.
בן עיר שהלך לכרך ובן כרך שהלך לעיר, אם עתיד לחזור למקומו – קורא כמקומו. ואם לאו – קורא עמהן. ומהיכן קורא אדם את המגילה ויוצא בה ידי חובתו? רבי מאיר אומר: כולה. רבי יהודה אומר: מאיש יהודי{{הערה|[[אסתר פרק ב|אסתר ב, ה]].}}. רבי יוסי אומר: מאחר הדברים האלה{{הערה|[[אסתר פרק ג|אסתר ג, א]].}}.


== משנה ד ==
== משנה ד ==
שורה 22: שורה 22:
}}
}}


[[קטגוריה:משנה מגילה]]
[[קטגוריה:משנה/מגילה]]

גרסה אחרונה מ־11:18, 29 ביולי 2025

משנה
מגילה
פרק אפרק בפרק גפרק ד

משנה א

הקורא את המגילה למפרע – לא יצא. קראה על פה, קראה תרגום, בכל לשון – לא יצא. אבל קורין אותה ללועזות בלעז. והלועז ששמע אשורית, יצא.

משנה ב

קראה סירוגין ומתנמנם – יצא. היה כותבה, דורשה, ומגיהה, אם כיוון לבו – יצא. ואם לאו – לא יצא. היתה כתובה בסם, ובסיקרא, ובקומוס ובקנקנתום, על הנייר ועל הדיפתרא – לא יצא, עד שתהא כתובה אשורית על הספר ובדיו.

משנה ג

בן עיר שהלך לכרך ובן כרך שהלך לעיר, אם עתיד לחזור למקומו – קורא כמקומו. ואם לאו – קורא עמהן. ומהיכן קורא אדם את המגילה ויוצא בה ידי חובתו? רבי מאיר אומר: כולה. רבי יהודה אומר: מאיש יהודי[1]. רבי יוסי אומר: מאחר הדברים האלה[2].

משנה ד

הכל כשרין לקרות את המגילה, חוץ מחרש שוטה וקטן. רבי יהודה מכשיר בקטן. אין קורין את המגילה, ולא מלין, ולא טובלין ולא מזין, וכן שומרת יום כנגד יום לא תטבול, עד שתנץ החמה. וכולן שעשו משעלה עמוד השחר – כשר.

משנה ה

כל היום כשר לקריאת המגילה, ולקריאת ההלל, ולתקיעת שופר, ולנטילת לולב, ולתפילת המוספין, ולמוספין, ולוידוי הפרים, ולוידוי המעשר, ולוידוי יום הכיפורים, לסמיכה, לשחיטה, לתנופה, להגשה, לקמיצה ולהקטרה, למליקה, ולקבלה, ולהזיה, ולהשקיית סוטה, ולעריפת העגלה, ולטהרת המצורע.

משנה ו

כל הלילה כשר לקצירת העומר ולהקטר חלבים ואיברים. זה הכלל, דבר שמצוותו ביום – כשר כל היום. דבר שמצוותו בלילה – כשר כל הלילה.

הערות שוליים