בשורת הגאולה ע: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (ש. א. העביר את הדף בשורת הגאולה ע לשם בשורת הגאולה · ע בלי להשאיר הפניה: כותרת שאינה כתובה נכון) |
מ (ש. א. העביר את הדף בשורת הגאולה · ע לשם בשורת הגאולה ע בלי להשאיר הפניה: כותרת שאינה כתובה נכון) |
||
| (גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{בשורת הגאולה}}יש לומר – שהמקדש דלעתיד (ש"בנוי ומשוכלל יגלה ויבוא מן השמים"<ref>פרש"י ותוס' סוכה מא, סע"א. ועוד.</ref>) יתגלה תחילה בהמקום "שנסע מקדש וישב שם"<ref>ערוך ערך שף (הובא בחדא"ג מהרש"א מגילה כט, א).</ref> בזמן הגלות ("בית רבינו שבבבל"<ref name=":0">מגילה כט, א.</ref>), ומשם יועתק למקומו בירושלים. | {{בשורת הגאולה}} | ||
יש לומר – שהמקדש דלעתיד (ש"בנוי ומשוכלל יגלה ויבוא מן השמים"<ref>פרש"י ותוס' סוכה מא, סע"א. ועוד.</ref>) יתגלה תחילה בהמקום "שנסע מקדש וישב שם"<ref>ערוך ערך שף (הובא בחדא"ג מהרש"א מגילה כט, א).</ref> בזמן הגלות ("בית רבינו שבבבל"<ref name=":0">מגילה כט, א.</ref>), ומשם יועתק למקומו בירושלים. | |||
. . . ואולי יש לומר, שמרומז בלשון הרמב"ם (בהלכות מלך המשיח<ref>ספי"א.</ref>) "ובנה מקדש '''במקומו'''" – דלכאורה: מהו הצורך להשמיענו כאן שבנין המקדש הוא '''במקומו'''? ולאידך, למה אינו מפרש המקום, "ובנה מקדש '''בירושלים'''"? – ש"במקומו" רומז גם על מקומו של מלך המשיח בזמן הגלות ('''לפני''' ש"הרי זה משיח בודאי"), היינו, שבהיותו '''בגלות''' (ששם יושב<ref>ראה סנהדרין צח, א: "יתיב אפיתחא דרומי".</ref> וממתין ומצפה לגאול את בנ"י ושכינה עמהן מהגלות) בונה מלך המשיח מקדש (מעט) שהוא מעין ודוגמת המקדש שבירושלים (כמו "בי כנישתא דשף ויתיב"<ref name=":0" />, "שנסע מקדש ויש שם"), בתור הכנה למקדש העתיד, שיתגלה תחילה שם, ומשם ישוב (עם הקב"ה ובנ"י) לירושלים. | . . . ואולי יש לומר, שמרומז בלשון הרמב"ם (בהלכות מלך המשיח<ref>ספי"א.</ref>) "ובנה מקדש '''במקומו'''" – דלכאורה: מהו הצורך להשמיענו כאן שבנין המקדש הוא '''במקומו'''? ולאידך, למה אינו מפרש המקום, "ובנה מקדש '''בירושלים'''"? – ש"במקומו" רומז גם על מקומו של מלך המשיח בזמן הגלות ('''לפני''' ש"הרי זה משיח בודאי"), היינו, שבהיותו '''בגלות''' (ששם יושב<ref>ראה סנהדרין צח, א: "יתיב אפיתחא דרומי".</ref> וממתין ומצפה לגאול את בנ"י ושכינה עמהן מהגלות) בונה מלך המשיח מקדש (מעט) שהוא מעין ודוגמת המקדש שבירושלים (כמו "בי כנישתא דשף ויתיב"<ref name=":0" />, "שנסע מקדש ויש שם"), בתור הכנה למקדש העתיד, שיתגלה תחילה שם, ומשם ישוב (עם הקב"ה ובנ"י) לירושלים. | ||
| שורה 29: | שורה 30: | ||
(קונטרס בענין מקדש מעט זה בית רבינו שבבבל – סה"ש תשנ"ב ע' 465) | (קונטרס בענין מקדש מעט זה בית רבינו שבבבל – סה"ש תשנ"ב ע' 465) | ||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:בשורת הגאולה]] | [[קטגוריה:בשורת הגאולה]] | ||
גרסה אחרונה מ־15:58, 12 באוגוסט 2024
| בשורת הגאולה |
|---|
| פתח דבר • א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • לז • לח • לט • מ • מא • מב • מג • מד • מה • מו • מז • מח • מט • נ • נא • נב • נג • נד • נה • נו • נז • נח • נט • ס • סא • סב • סג • סד • סה • סו • סז • סח • סט • ע • עא |
יש לומר – שהמקדש דלעתיד (ש"בנוי ומשוכלל יגלה ויבוא מן השמים"[1]) יתגלה תחילה בהמקום "שנסע מקדש וישב שם"[2] בזמן הגלות ("בית רבינו שבבבל"[3]), ומשם יועתק למקומו בירושלים.
. . . ואולי יש לומר, שמרומז בלשון הרמב"ם (בהלכות מלך המשיח[4]) "ובנה מקדש במקומו" – דלכאורה: מהו הצורך להשמיענו כאן שבנין המקדש הוא במקומו? ולאידך, למה אינו מפרש המקום, "ובנה מקדש בירושלים"? – ש"במקומו" רומז גם על מקומו של מלך המשיח בזמן הגלות (לפני ש"הרי זה משיח בודאי"), היינו, שבהיותו בגלות (ששם יושב[5] וממתין ומצפה לגאול את בנ"י ושכינה עמהן מהגלות) בונה מלך המשיח מקדש (מעט) שהוא מעין ודוגמת המקדש שבירושלים (כמו "בי כנישתא דשף ויתיב"[3], "שנסע מקדש ויש שם"), בתור הכנה למקדש העתיד, שיתגלה תחילה שם, ומשם ישוב (עם הקב"ה ובנ"י) לירושלים.
. . . ואולי יש לומר, שמ"ש במדרש[6] ש"בשעה שמלך המשיח בא עומד על גג בית המקדש והוא משמיע להם לישראל ואומר ענוים הגיע זמן גאולתכם", קאי על גג בית המקדש דמקדש מעט שבחוץ לארץ[7] שהוא במקום המקדש בירושלים ("שנסע מקדש וישב שם"), כי לאחרי שמקדש העתיד יתגלה וירד למטה לא יהי' צורך להשמיע לישראל "הגיע זמן גאולתכם". . . . יש לבאר כהנ"ל בנוגע ל"בית רבינו שבבבל" בדורנו זה – ביתו (בית הכנסת ובית המדרש) של כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו:
. . .
בדור זה, דור האחרון של הגלות ודור הראשון של הגאולה מסיימים ומשלימים "מעשינו ועבודתינו כל זמן משך הגלות"[8] לעשות מארץ העמים ארץ ישראל גם במקום היותר תחתון דארץ העמים, חצי כדור התחתון (שבו לא הי' מתן תורה[9]), אשר, ע"י העלאת המקום היותר תחתון מעלים גם את כל שאר המקומות דארץ העמים[10], וענין זה נעשה ע"י "בית רבינו" שבחצי כדור התחתון, שממנו אורה יוצאה לכל העולם, לעשות מהעולם כולו (עד לפנה הכי נדחת בקצוי תבל) ארץ ישראל, שזהו"ע ד"עתידה ארץ ישראל שתתפשט בכל הארצות", ו"עתידה ירושלים שתתפשט בכל ארץ ישראל", שבה יוקבעו כל בתי כנסיות ובתי מדרשות שבכל העולם כולו מחובר לבית המקדש, בגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו, נשיא הדור, שהוא המשיח (גואלן של ישראל) שבדור, ועוד וג"ז עיקר, שהוא הנשיא דתורת החסידות[11], אשר, ע"י הפצתה חוצה ("יפוצו מעינותיך חוצה", עד לחוצה שאין חוצה ממנו, בכל קצוי תבל) פועלים ביאת מלכא משיחא[12].
ועפ"ז מובן גודל העילוי ד"בית רבינו" – "מקדש מעט" העיקרי בגלות האחרון, "שנסע מקדש וישב שם", ולכן "הרי הוא מקום המקדש גופי' דלעתיד", ולא עוד אלא שבו יתגלה מקדש העתיד, ומשם ישוב לירושלים (כנ"ל ס"ד).
ויש להוסיף, שענין זה מרומז גם בשמו[13] של "בית רבינו" שבדורנו:
"רבינו" – ב' שמותיו רומזים על הגאולה: שמו הראשון – יוסף – ע"ש "ביום ההוא יוסיף אדנ־י שנית ידו לקנות את שאר עמו אשר ישאר מאשור וממצרים גו' ומאיי הים גו' ואסף נדחי ישראל ונפוצות יהודה יקבץ מארבע כנפות הארץ"[14], ושמו השני – יצחק – ע"ש הצחוק והשמחה ששלימותה בגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו, כמ"ש[15] "אז ימלא שחוק פינו", "אז" דייקא, לעתיד לבוא[16], כשיאמרו ליצחק (דוקא) "כי אתה אבינו"[17].
ו"בית (רבינו)" – מספרו שבע מאות ושבעים[18], וע"ש מספר זה נקבע שמו אשר יקראו ל"בית רבינו" בפי כל ישראל, "770"[19], שמספר זה הוא הגימטריא ד"פרצת", ע"ש "ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה"[20], שרומז שמבית זה אורה יוצאה לכל ד' רוחות העולם, ובאופן של פריצת גדר, שכל ד' רוחות העולם מתעלים לדרגת ארץ ישראל ("עתידה ארץ ישראל שתתפשט בכל הארצות"), כולל ובמיוחד שכל בתי כנסיות ובתי מדרשות שבכל העולם נקבעים בארץ ישראל ומתחברים לבית המקדש[21], בגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו, עליו נאמר[22] "פרצת עליך פרץ", ודרשו חז"ל[23] "זה משיח, שנאמר[24] עלה הפורץ לפניהם"[25].
. . . בשלימות דמספר שבע (שבע מאות ושבעים) נרמזת גם שלימות עבודתו של רבינו במשך כל ימי חייו, שבע עשיריות שנים, שבעים שנה (תר"ם – תש"י), ועד לגמר ושלימות עבודתו בעשור השביעי בחצי כדור התחתון (מהבית שמספרו שבע מאות ושבעים), כולל גם המשך העבודה בשנים שלאח"ז ע"י דור השביעי, "כל השביעין חביבין"[26] – שעי"ז נעשית השלימות דמעשינו ועבודתינו כל זמן משך הגלות בכל שבעת הארצות שבעולם, ותיכף ומיד "יוסיף אדנ־י שנית ידו גו' ואסף נדחי ישראל גו'", עי"ז ש"פרצת (בגימטריא שבע מאות ושבעים) עליך פרץ", "עלה הפורץ לפניהם".
ובכל זה ניתוסף הדגשה יתירה בתקופה האחרונה:
העבודה דהפצת התורה והיהדות והמעיינות חוצה מ"בית רבינו" ("770") הולכת ונמשכת וביתר שאת וביתר עוז גם לאחרי (עשר שנים האחרונות ב)חיים חיותו בעלמא דין, יותר מארבעים שנה (תש"י – תש"נ), באופן ד"נתן ה' לכם לב לדעת ועינים לראות ואזנים לשמוע"[27], ונמצא, ש"בית רבינו" ("770") הוא בבחינת "תלפיות", "תל שכל פיות פונים בו"[28], יותר מיובל שנים (ת"ש – תש"נ), "עד עולם"[29].
וענין זה מודגש עוד יותר כשרואים במוחש שהולך וניתוסף ביתר שאת וביתר עוז במספר בנ"י שבאים ל"בית רבינו", "ברוב עם הדרת מלך"[30] (כולל גם "מאן מלכי רבנן"[31], ובפרט נשיא (מלך) הדור), ונעשה צורך והכרח להגדיל ולהרחיב עוד יותר את "בית רבינו", ועד להגדלה והרחבה שהיא באופן דפריצת גדר, "פרצת" (בגימטריא 770), כמו בנין בית חדש[32].
וע"פ האמור לעיל ע"ד גודל העילוי ד"בית רבינו שבבבל" – ש"נסע מקדש וישב שם", ו"הוא מקום המקדש גופי' דלעתיד", ועד שבו יתגלה מקדש העתיד ומשם יחזור לירושלים – מובן גודל הזכות דכאו"א מישראל להשתתף בגופו ובממונו[33] (וכל המרבה הרי זה משובח) בבניית "בית רבינו שבבבל", כהכנה לירידת והתגלות מקדש העתיד תיכף ומיד ממש.
(קונטרס בענין מקדש מעט זה בית רבינו שבבבל – סה"ש תשנ"ב ע' 465)
הערות שוליים
- ↑ פרש"י ותוס' סוכה מא, סע"א. ועוד.
- ↑ ערוך ערך שף (הובא בחדא"ג מהרש"א מגילה כט, א).
- ↑ 3.0 3.1 מגילה כט, א.
- ↑ ספי"א.
- ↑ ראה סנהדרין צח, א: "יתיב אפיתחא דרומי".
- ↑ יל"ש ישעי' רמז תצט.
- ↑ ועפ"ז יומתק הדיוק "עומד על גג בית המקדש" – ש"גגות . . לא נתקדשו" (רמב"ם הל' ביהב"ח פ"ו ה"ז), שרומז על חו"ל בערך לקדושת א"י.
- ↑ תניא רפל"ז.
- ↑ ראה אגרות־קודש אדמור מהוריי"צ ח"ב ע' תצב ואילך. וש"נ.
- ↑ "כמו בהגבהת כותלי בית שצריכים להתחיל להגבי' הקורה התחתון דוקא ואז ממילא יוגבהו העליונים הימנו, משא"כ אם הי' מתחיל מאמצע הכותל לא הי' מגבי' התחתונים" (תו"א בראשית ד, רע"א).
- ↑ להעיר שתורת החסידות היא בחי' היחידה שבתורה (ראה קונטרס ענינה של תורת החסידות), הקשורה עם בחי' היחידה שבישראל, נשמתו של משיח צדקנו (כנ"ל הערה 53).
- ↑ אגה"ק דהבעש"ט – כש"ט בתחלתו.
- ↑ כידוע שהשם מורה על תוכנו ומהותו של הדבר הנקרא בשם זה (תניא שעהיוה"א ספ"א. וראה בארוכה תשובות וביאורים (קה"ת תשל"ד) ס"א* וש"נ). *) אג"ק כ"ק אדמו"ר שליט"א ח"א ע' רפו ואילך. המו"ל.
- ↑ ישעי' יא, יא־יב.
- ↑ תהלים קכו, ב.
- ↑ משא"כ בזמן הגלות, ש"אסור לאדם שימלא שחוק פיו בעוה"ז, שנאמר אז ימלא שחוק פינו" (ברכות לא, א).
- ↑ ישעי' סג, טז. שבת פט, ב.
- ↑ להעיר מהנהגת גדולי ישראל שלמדו רמזים והוראות בעבודת ה' גם מעניני חול כיו"ב (כמו מספר הקרון במרכבת המסע, שהו"ע עראי, ועאכו"כ בנוגע לבית קבוע), ובפרט בנדו"ד שהמספר נעשה שמו של הבית, כבפנים.
- ↑ הן בלשון הקודש – שבע מאות שבעים, הן באידיש – זיבן זיבעציק, והן בלשון המדינה (אנגלית) – סעווען סעוונטי".
- ↑ ויצא כח, יד.
- ↑ ויש לומר, שזהו"ע פריצת גדר דבית המקדש, ע"ד ובדוגמת (ובמכ"ש וק"ו) מהפריצת גדר דירושלים כולה, כמ"ש (זכרי' ב, ח) "פרזות תשב ירושלים"*. *) וביחד עם זה – "אני אהי' לה גו' חומת אש גו'" (שם, ט).
- ↑ וישב לח, כט.
- ↑ אגדת בראשית ספס"ג. וראה ב"ר ספפ"ה ובפרש"י.
- ↑ מיכה ב, יג.
- ↑ ולהעיר, ש"בית משיח" בגימטריא "פרצת" (770). ודו"ק.
- ↑ ויק"ר פכ"ט, יא. וראה ד"ה באתי לגני ה'שי"ת בתחלתו ובארוכה ד"ה זה תשי"א. סה"מ באתי לגני ח"א ע' כט ואילך.
- ↑ תבוא כט, ג.
- ↑ ברכות ל, א.
- ↑ שמואל־א א, כב ובפרש"י, ירושלמי ברכות פ"ד ה"א. וראה קידושין טו, א. מכילתא ופרש"י משפטים כא, ו.
- ↑ משלי יד, כח.
- ↑ ראה גיטין סב, סע"א. זח"ג רנג, ב – ברע"מ.
- ↑ ועד להנחת אבן פינה*. *) בערב ח"י אלול שנת תשמ"ח נערכה הנחת אבן פינה ל(הגדלת והרחבת) בית הכנסת ובית המדרש דליובאַוויטש שבליובאַוויטש, במעמד כ"ק אדמו"ר שליט"א, שהניח האבן פינה בידו הק' (וראה השיחה שנאמרה במעמד זה. וראה גם שיחת ליל הוש"ר תשמ"ט). המו"ל.
- ↑ ע"ד ובדוגמת בית המקדש – ש"הכל חייבין לבנות ולסעד בעצמן ובממונם כו'" (רמב"ם הל' ביהב"ח פ"א הי"ב).