היום יום כ"ו ניסן
יא לעומר. מברכים ראש חודש אייר. אמירת כל התהלים בהשכמה. יום התועדות. הפטורה: "הלא כבני כושיים".
משיחת אבי אדמו"ר: חסידות מאנט אז "ורחץ את בשרו במים ולבשם". ד. ה. די השכלה פון חסידות מוז אויסוואשען דעם בשר, און אראפשוויינקען דעם את בשרו, את הטפל לבשרו, די אלע רגילות'ן, וועלכע בשר מאכט, און דאן קען מען ערשט אנטאן די בגדי קודש. מחשבת ודיבור חסידות והנהגתם של חסידים בהתבוננות קודם התפלה בגדי קודש הם, דאס איז בגדים וועלכע מען האט געגעבען מן הקדש, אבער דער ורחץ במים את בשרו דאס דארף מען אליין. לבושי הנפש דאס גיט מען מלמעלה, אבער אפוואשען דעם טפל וואס ווערט פון בשריות און דעם בשר אליין מאכען פאר א בשר קדש, דאס איז נאר בכח עצמו. און דאס מאנט חסידות, און אויף דעם האט רבינו הגדול געהאט מסירות נפש. ער האט געעפענט דעם צנור פון מסירת נפש אויף עבודת ה' בתפלה, זיין צוגעבונדען צו עצמות אין סוף, חסידות שטעלט אוועק א חסיד פנים אל פנים צו עצמות אין סוף.
תרגום ללשון הקודש: משיחת אבי אדמו"ר: חסידות תובעת "ורחץ את בשרו במים ולבשם". זאת אומרת, ההשכלה של חסידות מוכרחת 'לכבס' את הבשר, ולשטוף את בשרו, את הטפל לבשרו, את כל הרגילויות, שבשר עושה, ורק אז ניתן ללבוש בגדי קודש. מחשבת ודיבור חסידות והנהגתם של חסידים בהתבוננות קודם התפלה בגדי קדש הם, הם הבגדים שניתנו מן הקדש, אבל ה"ורחץ במים את בשרו" זה צריך לבד. לבושי הנפש נותנים מלמעלה, אבל לשטוף את הטפל הנוצר מבשריות ואת הבשר עצמו לעשות לבשר קודש, זהו רק בכח עצמו. וזה דורשת חסידות, ועל זה היה לרבינו הגדול מסירות נפש. הוא פתח את הצינור של מסירות נפש על עבודת ה' בתפלה, להיות מחובר לעצמות אין סוף חסידות מעמידה את החסיד פנים אל פנים לעצמות אין סוף.