2,976
עריכות
מ
החלפת טקסט – "ע"י" ב־"על ידי"
מ (החלפת טקסט – "\<ref\sname.+?\"(.+?)"\>" ב־"{{הערה|שם=$1|") |
מ (החלפת טקסט – "ע"י" ב־"על ידי") |
||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
ושייכות זו מודגשת גם בפרשת השבוע – פרשת נשא: | ושייכות זו מודגשת גם בפרשת השבוע – פרשת נשא: | ||
"נשא את ראש" – שעיקר ושלימות הענין דנשיאת ראש בעבודת האדם היא | "נשא את ראש" – שעיקר ושלימות הענין דנשיאת ראש בעבודת האדם היא על ידי '''לימוד התורה''', ולא עוד אלא שעי"ז נעשית גם ההתנשאות דכל הגוף (ועד להרגל), היינו, שגם עבודתו בעולם (הן בקיום המצוות והן בעניני הרשות באופן ד"כל מעשיך יהיו לשם שמים"{{הערה|אבות פ"ב מי"ב. וראה רמב"ם הל' דעות ספ"ג.}} ו"בכל דרכיך דעהו"{{הערה|משלי ג, ו. וראה רמב"ם שם. שו"ע אדה"ז או"ח סקנ"ו ס"ב.}}) היא באופן של התנשאות. | ||
ויש לומר שענין זה מרומז בדיוק הלשון "נשא את ראש בני גרשון '''גם הם'''", "כמו שצויתיך על בני קהת"{{הערה|שם=:1|פרש"י עה"פ.}} – | ויש לומר שענין זה מרומז בדיוק הלשון "נשא את ראש בני גרשון '''גם הם'''", "כמו שצויתיך על בני קהת"{{הערה|שם=:1|פרש"י עה"פ.}} – שעל ידי הנשיאת ראש דבני קהת, נושאי הארון, שזהו"ע דלימוד התורה{{הערה|"לפי שהי' קהת טוען הארון ששם התורה הקדימו הכתוב לגרשון, שבתחלה אמר נשא את ראש בני קהת, ואח"כ אומר נשא את ראש בני גרשון וגו'" (במדב"ר ריש פרשתנו).}}, נעשית גם ההתנשאות דבני גרשון, נושאי היריעות וכו', שקשור עם שאר עניני העבודה, כולל גם בירור העולם. | ||
ועד"ז מודגשת השייכות למ"ת בהתחלת הלימוד דפרקי אבות ביום השבת שלאחרי זמן מ"ת{{הערה|כמ"ש רבינו הזקן בסידורו ש"יש נוהגין כך כל שבתות הקיץ". – וכ"ה מנהג חב"ד, כמודגש מרבותינו נשיאינו שכו"כ מאמרי דא"ח בשבתות הקיץ מתחילים במאמר המשנה בפרקי אבות שלומדים באותו שבת.}}: | ועד"ז מודגשת השייכות למ"ת בהתחלת הלימוד דפרקי אבות ביום השבת שלאחרי זמן מ"ת{{הערה|כמ"ש רבינו הזקן בסידורו ש"יש נוהגין כך כל שבתות הקיץ". – וכ"ה מנהג חב"ד, כמודגש מרבותינו נשיאינו שכו"כ מאמרי דא"ח בשבתות הקיץ מתחילים במאמר המשנה בפרקי אבות שלומדים באותו שבת.}}: | ||
נוסף על לימוד מסכת אבות בשבתות שבין פסח לעצרת, '''הכנה''' לזמן מ"ת, מתחילים עוה"פ לימוד מסכת אבות בשבת שלאחרי זמן מ"ת, '''תוצאה''' מזמן מ"ת – "משה קיבל תורה מסיני ומסרה כו' והעמידו תלמידים הרבה", הדגשת הענין דנתינת התורה ולימודה | נוסף על לימוד מסכת אבות בשבתות שבין פסח לעצרת, '''הכנה''' לזמן מ"ת, מתחילים עוה"פ לימוד מסכת אבות בשבת שלאחרי זמן מ"ת, '''תוצאה''' מזמן מ"ת – "משה קיבל תורה מסיני ומסרה כו' והעמידו תלמידים הרבה", הדגשת הענין דנתינת התורה ולימודה על ידי כאו"א מישראל עד סוף כל הדורות. | ||
ובהמשך הפרק עד לסיומו וחותמו מודגשת גם הפעולה דקבלת ולימוד התורה גם בנוגע לעבודה דבירור העולם – "על שלשה דברים '''העולם עומד''', על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים"{{הערה|משנה ב.}}, ו"על שלשה דברים '''העולם קיים''', על הדין ועל האמת ועל השלום"{{הערה|משנה יח.}}. | ובהמשך הפרק עד לסיומו וחותמו מודגשת גם הפעולה דקבלת ולימוד התורה גם בנוגע לעבודה דבירור העולם – "על שלשה דברים '''העולם עומד''', על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים"{{הערה|משנה ב.}}, ו"על שלשה דברים '''העולם קיים''', על הדין ועל האמת ועל השלום"{{הערה|משנה יח.}}. | ||
ומזה מובן שמזמן מ"ת וימי התשלומין עד לסיומם וחותמם בשבת פרשת נשא, – שאז '''מתחדש''' כללות הענין דמ"ת כבפעם הראשונה, ובאופן של '''הוספה''' משנה לשנה{{הערה|ע"ד המבואר בתניא [[אגרת הקודש · סימן יד|אגה"ק (סי"ד)]] בנוגע לר"ה ש"בכל שנה ושנה יורד ומאיר . . אור חדש ומחודש . . עליון יותר שלא הי' מאיר עדיין מימי עולם אור עליון כזה", ומזה מובן גם בנוגע לזמן מ"ת (ובמכ"ש וק"ו, כיון שההתחדשות בעולם נעשית | ומזה מובן שמזמן מ"ת וימי התשלומין עד לסיומם וחותמם בשבת פרשת נשא, – שאז '''מתחדש''' כללות הענין דמ"ת כבפעם הראשונה, ובאופן של '''הוספה''' משנה לשנה{{הערה|ע"ד המבואר בתניא [[אגרת הקודש · סימן יד|אגה"ק (סי"ד)]] בנוגע לר"ה ש"בכל שנה ושנה יורד ומאיר . . אור חדש ומחודש . . עליון יותר שלא הי' מאיר עדיין מימי עולם אור עליון כזה", ומזה מובן גם בנוגע לזמן מ"ת (ובמכ"ש וק"ו, כיון שההתחדשות בעולם נעשית על ידי ההתחדשות בתורה, כדלקמן ס"ב).}} – צ"ל אצל כאו"א מישראל '''התחדשות והוספה''' בכל עניני תומ"צ, בג' הקוין דתורה עבודה וגמ"ח שעליהם העולם עומד, כמרומז בלשון הכתוב{{הערה|שם=:0|יתרו יט, א.}} "בחודש השלישי", '''שבשלשת''' הקוין דתורה עבודה וגמ"ח ("שלישי") צ"ל '''התחדשות''' ("חודש"), ועי"ז נעשית גם התחדשות בעמידת וקיום העולם בזמן מ"ת (כדרשת חז"ל{{הערה|שבת פח, א. וש"נ.}} "מאי דכתיב{{הערה|תהלים עו, ט.}} ארץ יראה ושקטה . . בתחילה יראה ולבסוף שקטה . . שהתנה הקב"ה עם מעשה בראשית אם ישראל מקבלים התורה אתם מתקיימין"). | ||
ב. וביאור הענין: | ב. וביאור הענין: | ||
| שורה 25: | שורה 25: | ||
על הפסוק<ref name=":0" /> "בחודש השלישי גו' ביום הזה גו'", מפרש רש"י "לא הי' צריך לכתוב אלא ביום ההוא, מהו ביום הזה, שיהיו דברי תורה '''חדשים''' עליך כאילו '''היום ניתנו'''". | על הפסוק<ref name=":0" /> "בחודש השלישי גו' ביום הזה גו'", מפרש רש"י "לא הי' צריך לכתוב אלא ביום ההוא, מהו ביום הזה, שיהיו דברי תורה '''חדשים''' עליך כאילו '''היום ניתנו'''". | ||
וההסברה בזה – שכן היא המציאות באמת{{הערה|דאל"כ לא היתה תורת־אמת מצווה לאדם שיהיו דברי תורה חדשים עליו כאילו היום ניתנו.}}, שבכל יום מתחדש הענין דמ"ת | וההסברה בזה – שכן היא המציאות באמת{{הערה|דאל"כ לא היתה תורת־אמת מצווה לאדם שיהיו דברי תורה חדשים עליו כאילו היום ניתנו.}}, שבכל יום מתחדש הענין דמ"ת על ידי '''הקב"ה''', כמודגש בנוסח ברכת התורה: "'''נותן''' התורה" לשון הוה{{הערה|של"ה כה, א. לקו"ת תזריע כג, א. מאמרי אדהאמ"צ שמות ח"א ע' קעה. וש"נ.}}, ע"ד ובדוגמת (ובמכ"ש וק"ו) התחדשות הבריאה בכל יום{{הערה|בהבא לקמן – ראה גם [[ספר המאמרים - מלוקט · אנכי הוי' אלקיך, תשמ"ט|ד"ה אנכי ה' אלקיך תשמ"ט]] פ"ב (סה"מ מלוקט ח"ג ע' קעה) ואילך, ובהנסמן שם.}}, כמ"ש{{הערה|נוסח ברכת יוצר.}} "המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית", ועאכו"כ{{הערה|להעיר מהשקו"ט בזה בסה"מ תש"ה ע' 185 ואילך. ואכ"מ.}} בנוגע להתחדשות דנתינת התורה, דכיון שבריאת העולם היא על ידי התורה, כמאמר{{הערה|זהר ח"א קלד, סע"א. ח"ב קסא, ריש ע"ב. ח"ג קעח, א.}} "אסתכל באורייתא וברא עלמא", צ"ל תחילה התחדשות בתורה, ועי"ז נעשית גם התחדשות הבריאה. | ||
וכללות ההתחדשות דמ"ת על כל השנה כולה נעשית בזמן מ"ת, ומהתחדשות כללית זו נמשכת ההתחדשות הפרטית בכל יום – כמו בהתחדשות הבריאה, שבראש השנה נעשית כללות התחדשות הבריאה על כל השנה כולה, ומהתחדשות כללית זו נמשכת ההתחדשות הפרטית בכל יום. | וכללות ההתחדשות דמ"ת על כל השנה כולה נעשית בזמן מ"ת, ומהתחדשות כללית זו נמשכת ההתחדשות הפרטית בכל יום – כמו בהתחדשות הבריאה, שבראש השנה נעשית כללות התחדשות הבריאה על כל השנה כולה, ומהתחדשות כללית זו נמשכת ההתחדשות הפרטית בכל יום. | ||
| שורה 41: | שורה 41: | ||
ד. ויש לבאר זה בהקדם ענין נוסף בההתחדשות דמ"ת – '''חידוש''' (לא רק התחדשות) בתורה עצמה: | ד. ויש לבאר זה בהקדם ענין נוסף בההתחדשות דמ"ת – '''חידוש''' (לא רק התחדשות) בתורה עצמה: | ||
ידוע{{הערה|ראה לקו"ש חי"ט ע' 252 ואילך. וש"נ.}} שאף שבמ"ת ניתנו כל עניני התורה כולה, לא רק עשרת הדברות, אלא גם תורה שבכתב כולה, ביחד עם פירושה בתורה שבעל פה כולה, כולל גם כל עניני התורה שנתגלו ונתחדשו במשך כל הדורות עד לדורנו זה, כמארז"ל{{הערה|ראה מגילה יט, ב. ירושלמי פאה פ"ב ה"ד. שמו"ר רפמ"ז. ועוד.}} "אפילו מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש נאמר למשה מסיני" – ה"ז באופן שבמ"ת ניתנו בעיקר כללי התורה, ומהם ועל ידם צריכים לגלות ולהוציא ריבוי פרטי הענינים שבתורה, ועד שפרט זה שנתגלה | ידוע{{הערה|ראה לקו"ש חי"ט ע' 252 ואילך. וש"נ.}} שאף שבמ"ת ניתנו כל עניני התורה כולה, לא רק עשרת הדברות, אלא גם תורה שבכתב כולה, ביחד עם פירושה בתורה שבעל פה כולה, כולל גם כל עניני התורה שנתגלו ונתחדשו במשך כל הדורות עד לדורנו זה, כמארז"ל{{הערה|ראה מגילה יט, ב. ירושלמי פאה פ"ב ה"ד. שמו"ר רפמ"ז. ועוד.}} "אפילו מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש נאמר למשה מסיני" – ה"ז באופן שבמ"ת ניתנו בעיקר כללי התורה, ומהם ועל ידם צריכים לגלות ולהוציא ריבוי פרטי הענינים שבתורה, ועד שפרט זה שנתגלה על ידי תלמיד ותיק הוא '''חידוש שלו''' ("תלמיד ותיק עתיד לחדש"), שנקרא על שמו{{הערה|נוסף לכך שעל ידי הלימוד כשלעצמו (גם ללא חידוש) נקראת "תורתו", "נקראת על שמו" (ראה קידושין לב, ריש ע"ב (ובפרש"י). ע"ז יט, א).}}, ונאמר בשם אומרו{{הערה|להעיר ש"האומר דבר בשם אומרו" הוא מהדברים שהתורה נקנית בהם (אבות פ"ו מ"ו). וראה לקמן ס"ה.}}. | ||
ועוד והוא העיקר – שבמ"ת ניתנו גם עניני התורה שיתגלו לעתיד לבוא, תורתו של משיח שילמד את כל העם{{הערה|ראה רמב"ם הל' תשובה ספ"ט. ועוד. [[לקוטי תורה · צו|לקו"ת צו יז, א]]. ובכ"מ.}} (שהרי מ"ת הו"ע חד־פעמי, ולא יהי' עוד הפעם מ"ת{{הערה|המשך תרס"ו ע' כג. ועוד.}}), אלא שענינים אלה הם בהעלם, ועד כדי כך, שהתגלותם לעתיד לבוא היא בבחינת "'''תורה חדשה''' (שאינה יכולה להתגלות | ועוד והוא העיקר – שבמ"ת ניתנו גם עניני התורה שיתגלו לעתיד לבוא, תורתו של משיח שילמד את כל העם{{הערה|ראה רמב"ם הל' תשובה ספ"ט. ועוד. [[לקוטי תורה · צו|לקו"ת צו יז, א]]. ובכ"מ.}} (שהרי מ"ת הו"ע חד־פעמי, ולא יהי' עוד הפעם מ"ת{{הערה|המשך תרס"ו ע' כג. ועוד.}}), אלא שענינים אלה הם בהעלם, ועד כדי כך, שהתגלותם לעתיד לבוא היא בבחינת "'''תורה חדשה''' (שאינה יכולה להתגלות על ידי מקבלי התורה, תלמיד ותיק, כי אם על ידי "נותן התורה") '''מאתי''' תצא"{{הערה|ראה ישעי' נא, ד: "כי תורה מאתי תצא", ובויק"ר פי"ג, ג: "תורה חדשה מאתי תצא, חידוש תורה מאתי תצא". – נתבאר בארוכה ב[[דבר מלכות · שבועות (ב)|שיחת יום ב' דחג השבועות]] (סה"ש תנש"א ע' ח"ב 566 (לעיל ע' 177) ואילך).}}, שהיא '''באין־ערוך לגמרי''' לתורה שמתגלית בזמן הזה על ידי מקבלי התורה, כמאמר רז"ל{{הערה|קה"ר פי"א, ח.}} "תורה שאדם למד בעוה"ז '''הבל היא''' לפני תורתו של משיח". | ||
ועל ידי החידוש בתורה ("'''תורה חדשה''' מאתי תצא") נעשה חידוש גם בעולם – "'''השמים החדשים והארץ החדשה''' אשר אני עושה"{{הערה|ישעי' סו, כב.}} ("אני עושה" דייקא, ע"ד "מאתי תצא"). | |||
כלומר, נוסף על ענין '''ההתחדשות''' (הן ההתחדשות הכללית בזמן מ"ת והן ההתחדשות הפרטית בכל יום) שפירושה '''שאותו ענין''' שכבר נמשך בגילוי בפעם הראשונה מתחדש משרשו ומקורו עוד הפעם (באופן נעלה יותר), ישנו גם ענין של '''חידוש''', שניתוסף דבר חדש שעד עתה לא נמשך בגילוי – הן בתורה, "תורה חדשה", ועי"ז גם בעולם, "שמים חדשים וארץ חדשה". | כלומר, נוסף על ענין '''ההתחדשות''' (הן ההתחדשות הכללית בזמן מ"ת והן ההתחדשות הפרטית בכל יום) שפירושה '''שאותו ענין''' שכבר נמשך בגילוי בפעם הראשונה מתחדש משרשו ומקורו עוד הפעם (באופן נעלה יותר), ישנו גם ענין של '''חידוש''', שניתוסף דבר חדש שעד עתה לא נמשך בגילוי – הן בתורה, "תורה חדשה", ועי"ז גם בעולם, "שמים חדשים וארץ חדשה". | ||
| שורה 51: | שורה 51: | ||
ה. וביאור הענין: | ה. וביאור הענין: | ||
אמרו חז"ל{{הערה|אבות שם.}} "כל האומר דבר '''בשם אומרו''' (אמירה שמדגישה '''החידוש''' ד"אומרו") מביא '''גאולה''' לעולם", וההסברה בזה, שהחידוש בתורה ש"מחדשים ומגלים תעלומות חכמה שהיו כבושים "'''בגולה'''" עד עתה"{{הערה|שם=:2|תניא [[אגרת הקודש · סימן כו|אגה"ק סכ"ו]] (קמה, א).}} הו"ע של '''גאולה''' (יציאה מהגלות) בתורה עצמה{{הערה|ועד לגאולה דהקב"ה כביכול, כדאיתא בגמרא (ברכות ח, רע"א) "כל העוסק בתורה אמר הקב"ה מעלה אני עליו כאילו פדאני כו'" (אגה"ק שם).}}, | אמרו חז"ל{{הערה|אבות שם.}} "כל האומר דבר '''בשם אומרו''' (אמירה שמדגישה '''החידוש''' ד"אומרו") מביא '''גאולה''' לעולם", וההסברה בזה, שהחידוש בתורה ש"מחדשים ומגלים תעלומות חכמה שהיו כבושים "'''בגולה'''" עד עתה"{{הערה|שם=:2|תניא [[אגרת הקודש · סימן כו|אגה"ק סכ"ו]] (קמה, א).}} הו"ע של '''גאולה''' (יציאה מהגלות) בתורה עצמה{{הערה|ועד לגאולה דהקב"ה כביכול, כדאיתא בגמרא (ברכות ח, רע"א) "כל העוסק בתורה אמר הקב"ה מעלה אני עליו כאילו פדאני כו'" (אגה"ק שם).}}, ועל ידי הגאולה בתורה "מביא גאולה (גם) '''לעולם'''". | ||
אמנם, גאולה זו היא עדיין '''בזמן ומצב הגלות''', כהגאולה דפורים [שממנה הראי' ש"האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם" – "שנאמר{{הערה|אסתר ב, כב.}} ותאמר אסתר למלך בשם מרדכי"] ש"אכתי עבדי אחשורוש אנן"{{הערה|מגילה יד, א.}} (אלא שעי"ז מזרזים וממהרים ומביאים את הגאולה האמיתית והשלימה{{הערה|ובפרט שכל עניני גאולה קשורים זב"ז – "שם גאולה עלה" (פרש"י שם יז, ב).}}), וטעם הדבר – כיון שגם הגאולה בתורה '''אינה בשלימותה''', שהרי גם לאחרי שה"תלמיד ותיק" (שבכל הדורות) מגלה ומחדש ענין פרטי בתורה ישנם עוד ריבוי ענינים ש"'''כבושים בגולה'''". | אמנם, גאולה זו היא עדיין '''בזמן ומצב הגלות''', כהגאולה דפורים [שממנה הראי' ש"האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם" – "שנאמר{{הערה|אסתר ב, כב.}} ותאמר אסתר למלך בשם מרדכי"] ש"אכתי עבדי אחשורוש אנן"{{הערה|מגילה יד, א.}} (אלא שעי"ז מזרזים וממהרים ומביאים את הגאולה האמיתית והשלימה{{הערה|ובפרט שכל עניני גאולה קשורים זב"ז – "שם גאולה עלה" (פרש"י שם יז, ב).}}), וטעם הדבר – כיון שגם הגאולה בתורה '''אינה בשלימותה''', שהרי גם לאחרי שה"תלמיד ותיק" (שבכל הדורות) מגלה ומחדש ענין פרטי בתורה ישנם עוד ריבוי ענינים ש"'''כבושים בגולה'''". | ||
ושלימות הגאולה בתורה, כשיתגלו כל הענינים שבתורה, היא, | ושלימות הגאולה בתורה, כשיתגלו כל הענינים שבתורה, היא, על ידי הקב"ה – "תורה חדשה (שהתגלותה אינה אלא על ידי הקב"ה) '''מאתי תצא'''", היינו, שגם '''הגילו'''י ("תצא") הוא '''בכחו של הקב"ה''' ("מאתי"), שלכן יהי' הגילוי '''בתכלית השלימות''' (שלא ישאר שום ענין בהעלם), כמ"ש "ולא יכנף עוד מוריך והיו עיניך רואות את מוריך"{{הערה|ישעי' ל, כ.}}, "כולם ידעו אותי"{{הערה|ירמי' לא, לג.}}. | ||
ועי"ז נעשית גם ה"גאולה לעולם" בתכלית השלימות: | ועי"ז נעשית גם ה"גאולה לעולם" בתכלית השלימות: | ||
| שורה 61: | שורה 61: | ||
"עולם" הוא מלשון העלם{{הערה|[[לקוטי תורה · שלח|לקו"ת שלח לז, ד]]. ובכ"מ.}}, ע"ש ההעלם וההסתר של החיות האלקי שבעולם, היינו, שהחיות האלקי הוא בבחינת '''גלות'''. וה"גאולה לעולם" היא שמתבטל לגמרי ההעלם וההסתר '''ומתגלה''' החיות האלקי שבעולם. | "עולם" הוא מלשון העלם{{הערה|[[לקוטי תורה · שלח|לקו"ת שלח לז, ד]]. ובכ"מ.}}, ע"ש ההעלם וההסתר של החיות האלקי שבעולם, היינו, שהחיות האלקי הוא בבחינת '''גלות'''. וה"גאולה לעולם" היא שמתבטל לגמרי ההעלם וההסתר '''ומתגלה''' החיות האלקי שבעולם. | ||
ועוד ועיקר, "השמים החדשים והארץ החדשה אשר אני עושה" – לא רק התחדשות דשמים וארץ שנבראו בששת ימי בראשית (כבזמן מ"ת, שנעשה קיום ועמידת העולם באופן ד"ארץ יראה ושקטה"{{הערה|ודוגמתו בזמן מ"ת בכל שנה – | ועוד ועיקר, "השמים החדשים והארץ החדשה אשר אני עושה" – לא רק התחדשות דשמים וארץ שנבראו בששת ימי בראשית (כבזמן מ"ת, שנעשה קיום ועמידת העולם באופן ד"ארץ יראה ושקטה"{{הערה|ודוגמתו בזמן מ"ת בכל שנה – שעל ידי ההתחדשות דתורה נעשה קיום ועמידה להתחדשות העולם, הן ההתחדשות הכללית בר"ה (על ידי ההתחדשות הכללית בזמן מ"ת) והן ההתחדשות הפרטית בכל יום (על ידי ההתחדשות הפרטית דמ"ת בכל יום).}}), אלא שמים חדשים וארץ חדשה, ש(עיקר) החידוש בהם הוא בהתגלות ד"'''אני עושה'''", שהכח האלקי שמהוה את השמים וארץ מאין ליש באופן של ריחוק והבדלה ואינו מתגלה בהם (בענינם ובמעלתם){{הערה|ראה סה"ש תנש"א ח"ב ע' 9־538 (לעיל ע' 1־150). וש"נ.}}, יהי' '''בגילוי ממש''', שיהי' נראה בגלוי בשמים וארץ הכח האלקי שמהוה אותם מאין ליש{{הערה|ועי"ז ניתוסף יותר גם בהענין ד"שקטה" לאמיתתו ובשלימותו (ראה ד"ה אנכי הנ"ל פ"ה (סה"מ שם ע' קעט)).}} – כח העצמות, "'''אני''' (דייקא) עושה", "מהותו ועצמותו של המאציל ב"ה . . (ש)הוא לבדו בכחו וביכלתו לברוא יש מאין ואפס המוחלט ממש"{{הערה|[[אגרת הקודש · סימן כ|תניא אגה"ק ס"כ]].}}, שלכן יהי' העולם כולו דירה לו ית'{{הערה|תנחומא פרשתנו טז. ועוד. [[לקוטי אמרים · פרק לו|תניא פל"ו]]. ובכ"מ.}}, דירה לעצמותו, בדוגמת דירת האדם שבה מתגלה '''בכל עצמותו'''{{הערה|ראה [[ספר המאמרים - מלוקט · באתי לגני, תשכ"ח|סה"מ מלוקט ח"ב ע' רמא]]. וש"נ.}}, ועד (בזמנים מיוחדים) בלי שום לבוש{{הערה|אפילו לא הלבוש המוכרח לכסות כו' שלא יהי' לבו רואה כו' (ראה כתובות מח, א. שו"ע אה"ע סו"ס עו). – וראה הערה 50.}}, ודוגמתו לעתיד לבוא, "כדכתיב ולא יכנף עוד מוריך, פי' שלא יתכסה ממך בכנף ולבוש", "אור ה' הנגלה לעתיד בלי שום לבוש" (כפי ש"כבר הי' לעולמים '''מעין זה''' בשעת מתן תורה, כדכתיב{{הערה|ואתחנן ד, לה. ובפרש"י: "פתח להם שבעה רקיעים כו' וראו שהוא יחידי כו'" (נתבאר בארוכה בלקו"ש חכ"ד ע' 36 ואילך). וראה לקמן הערה 53.}} אתה הראת לדעת כי ה' הוא האלקים אין עוד מלבדו"), "ומיתרון ההארה לישראל{{הערה|כי, בישראל – מציאותם גופא הוא (כביכול) העצמות, משא"כ כח העצמות שבעולם – ה"ז רק שהעצמות הוא '''המהווה''' אותם ומבלעדו אין שום מציאות כלל וכלל (ראה לקו"ש חי"ב ע' 75. וש"נ). | ||
ועפ"ז יש להוסיף בהטעם שאברהם אמר לאליעזר "שים נא ידך תחת ירכי", "לפי שהנשבע צריך שיטול בידו חפץ של מצוה" (חיי"ש כד, ב ובפרש"י), נקיטת חפץ '''דמילה''' דוקא (ולא בחפצא דקרבנות שנתפרש בתורה ענינם ומעלתם גם לפני מתן תורה)*, אף שזה '''היפך הצניעות'''** – די"ל שבזה מרומז שתכלית השלימות דהתגלות אלקות בעולם שנעשה חפצא דקדושה הוא '''בישראל''' דוקא, כבמילה דאברהם***, "בריתי בבשרכם לברית עולם". | ועפ"ז יש להוסיף בהטעם שאברהם אמר לאליעזר "שים נא ידך תחת ירכי", "לפי שהנשבע צריך שיטול בידו חפץ של מצוה" (חיי"ש כד, ב ובפרש"י), נקיטת חפץ '''דמילה''' דוקא (ולא בחפצא דקרבנות שנתפרש בתורה ענינם ומעלתם גם לפני מתן תורה)*, אף שזה '''היפך הצניעות'''** – די"ל שבזה מרומז שתכלית השלימות דהתגלות אלקות בעולם שנעשה חפצא דקדושה הוא '''בישראל''' דוקא, כבמילה דאברהם***, "בריתי בבשרכם לברית עולם". | ||
| שורה 75: | שורה 75: | ||
'''***) משא"כ מילת אליעזר עבד אברהם (ועפ"ז יומתק שלא השביעו במילתו הוא).'''}} יגי' חושך האומות גם כן . . ונגלה{{הערה|ישעי' מ, ה.}} כבוד ה' וראו כל בשר יחדיו וגו'"{{הערה|שם=:3|תניא שם.}}. | '''***) משא"כ מילת אליעזר עבד אברהם (ועפ"ז יומתק שלא השביעו במילתו הוא).'''}} יגי' חושך האומות גם כן . . ונגלה{{הערה|ישעי' מ, ה.}} כבוד ה' וראו כל בשר יחדיו וגו'"{{הערה|שם=:3|תניא שם.}}. | ||
ו. ויש לומר, שהחידוש ד"השמים החדשים והארץ החדשה אשר אני עושה" לגבי התחדשות (קיום ועמידת) העולם בזמן מ"ת הוא בהתאם (ונעשה | ו. ויש לומר, שהחידוש ד"השמים החדשים והארץ החדשה אשר אני עושה" לגבי התחדשות (קיום ועמידת) העולם בזמן מ"ת הוא בהתאם (ונעשה על ידי) להחידוש ד"תורה חדשה מאתי תצא" לגבי זמן מ"ת: | ||
בזמן מ"ת, כיון שהחלק העיקרי דתורה (שיתגלה לעתיד לבוא) הי' בהעלם, היתה גם התגלות אלקות בעולם (שעי"ז נעשה קיום ועמידת העולם) באופן שהחלק העיקרי – כח העצמות שעל ידו נעשית ההתהוות מאין ליש – נשאר בהעלם{{הערה|ועצ"ע אם במ"ת נתגלה לפי שעה גם '''כח העצמות''' שבהתהוות היש מאין, או שכח העצמות שבהתהוות יתגלה רק לעתיד לבוא. ואכ"מ.}}, ולכן, אף שבמ"ת בטלה הגזירה ונעשה החיבור בין העליונים לתחתונים, שעליונים ירדו לתחתונים ותחתונים יעלו לעליונים{{הערה|תנחומא וארא טו. שמו"ר פי"ב, ג. ועוד.}}, מ"מ, גם לאחרי החיבור נשאר החילוק דעליונים ותחתונים, היינו, שגדר העולם נשאר "תחתון במדרגה . . בענין הסתר אורו ית'"<ref name=":3" />, כיון שעיקרו (כח העצמות) נשאר בהעלם{{הערה|ועפ"ז יש לבאר עוד טעם שלא נאמר במ"ת "אנכי ה' אלקיך אשר בראתי שמים וארץ" (כהשאלה הידועה דגדולי ישראל שהובאה ונתבארה בכמה מאמרי חסידות – נסמן בסה"מ מלוקט שבהערה 19) – כיון שכח התהוות הבריאה מאין ליש נשאר בהעלם (גם) לאחרי מתן תורה.}}. | בזמן מ"ת, כיון שהחלק העיקרי דתורה (שיתגלה לעתיד לבוא) הי' בהעלם, היתה גם התגלות אלקות בעולם (שעי"ז נעשה קיום ועמידת העולם) באופן שהחלק העיקרי – כח העצמות שעל ידו נעשית ההתהוות מאין ליש – נשאר בהעלם{{הערה|ועצ"ע אם במ"ת נתגלה לפי שעה גם '''כח העצמות''' שבהתהוות היש מאין, או שכח העצמות שבהתהוות יתגלה רק לעתיד לבוא. ואכ"מ.}}, ולכן, אף שבמ"ת בטלה הגזירה ונעשה החיבור בין העליונים לתחתונים, שעליונים ירדו לתחתונים ותחתונים יעלו לעליונים{{הערה|תנחומא וארא טו. שמו"ר פי"ב, ג. ועוד.}}, מ"מ, גם לאחרי החיבור נשאר החילוק דעליונים ותחתונים, היינו, שגדר העולם נשאר "תחתון במדרגה . . בענין הסתר אורו ית'"<ref name=":3" />, כיון שעיקרו (כח העצמות) נשאר בהעלם{{הערה|ועפ"ז יש לבאר עוד טעם שלא נאמר במ"ת "אנכי ה' אלקיך אשר בראתי שמים וארץ" (כהשאלה הידועה דגדולי ישראל שהובאה ונתבארה בכמה מאמרי חסידות – נסמן בסה"מ מלוקט שבהערה 19) – כיון שכח התהוות הבריאה מאין ליש נשאר בהעלם (גם) לאחרי מתן תורה.}}. | ||
| שורה 83: | שורה 83: | ||
ז. עפ"ז יש לבאר החידוש שנוסף בשבת שלאחרי מ"ת גם לגבי ההתחדשות שבזמן מ"ת: | ז. עפ"ז יש לבאר החידוש שנוסף בשבת שלאחרי מ"ת גם לגבי ההתחדשות שבזמן מ"ת: | ||
ובהקדמה – שאף שבהתחדשות דנתינת התורה בזמן מ"ת בכל שנה נכלל גם החידוש בתורה, כמו שבמ"ת בפעם הראשונה כלולים כל עניני התורה (הן החידושים שמתגלים | ובהקדמה – שאף שבהתחדשות דנתינת התורה בזמן מ"ת בכל שנה נכלל גם החידוש בתורה, כמו שבמ"ת בפעם הראשונה כלולים כל עניני התורה (הן החידושים שמתגלים על ידי התלמיד ותיק שבכל הדורות, והן החידוש ד"תורה חדשה מאתי תצא"), יש לומר, שבפרטיות יותר מודגש '''החידוש''' בתורה בשבת '''שלאחרי''' זמן מ"ת, הן בנוגע לחידושים שיתגלו על ידי מקבלי התורה (תלמיד ותיק) במשך כל השנה, והן (ובעיקר) בנוגע לחידוש ד"תורה חדשה מאתי תצא" שיתגלה על ידי נותן התורה, וכתוצאה מזה גם החידוש בעולם, "השמים החדשים והארץ החדשה", שכיון ש"אחכה לו בכל יום שיבוא"{{הערה|נוסח "אני מאמין" הנדפס בסידורים וכו'. וראה לקו"ש חכ"ג ע' 394.}}, זמנם כל השנה כולה. | ||
וענין זה מודגש בעניני התורה שקורין ולומדים בשבת שלאחרי זמן מ"ת, הן בפרשת השבוע (כדלקמן ס"ח), והן בפרקי אבות (כדלקמן סי"א). | וענין זה מודגש בעניני התורה שקורין ולומדים בשבת שלאחרי זמן מ"ת, הן בפרשת השבוע (כדלקמן ס"ח), והן בפרקי אבות (כדלקמן סי"א). | ||
| שורה 95: | שורה 95: | ||
וענין זה מודגש גם בפרשת '''נזיר''' שבהמשך פרשת נשא: | וענין זה מודגש גם בפרשת '''נזיר''' שבהמשך פרשת נשא: | ||
בדיני נזירות מודגש הענין ד"אחכה לו בכל יום שיבוא" '''ע"פ הלכה''': "האומר הריני נזיר ביום שבן דוד בא בו . . אסור לעולם"{{הערה|רמב"ם הל' נזירות פ"ד הי"א (מעירובין מג, ב).}}, כיון '''שכל יום''' הוא בגדר "'''יום שבן דוד בא בו'''", בלשון הוה, "הנה{{הערה|שה"ש ב, ח ובשהש"ר עה"פ.}} זה (המלך המשיח) בא"{{הערה|להעיר מהשייכות דדוד מלכא משיחא לשמואל ש"'''נזיר''' עולם הי'" (רמב"ם שם פ"ג הט"ז) – עליו התפללה חנה בנבואתה "ויתן עוז למלכו וירם קרן משיחו"* (ש"א ב, יו"ד), דקאי על דוד מלכא משיחא** שנמשח | בדיני נזירות מודגש הענין ד"אחכה לו בכל יום שיבוא" '''ע"פ הלכה''': "האומר הריני נזיר ביום שבן דוד בא בו . . אסור לעולם"{{הערה|רמב"ם הל' נזירות פ"ד הי"א (מעירובין מג, ב).}}, כיון '''שכל יום''' הוא בגדר "'''יום שבן דוד בא בו'''", בלשון הוה, "הנה{{הערה|שה"ש ב, ח ובשהש"ר עה"פ.}} זה (המלך המשיח) בא"{{הערה|להעיר מהשייכות דדוד מלכא משיחא לשמואל ש"'''נזיר''' עולם הי'" (רמב"ם שם פ"ג הט"ז) – עליו התפללה חנה בנבואתה "ויתן עוז למלכו וירם קרן משיחו"* (ש"א ב, יו"ד), דקאי על דוד מלכא משיחא** שנמשח על ידי שמואל (מפרשים עה"פ). | ||
'''<nowiki>*</nowiki>) ולהעיר שבלקו"ת''' פרשתנו '''(כה, ב ואילך) ישנו ד"ה ה' יחתו מריביו וגו', ובו מבואר כל הפסוק עד "ויתן עוז למלכו גו'".''' | '''<nowiki>*</nowiki>) ולהעיר שבלקו"ת''' פרשתנו '''(כה, ב ואילך) ישנו ד"ה ה' יחתו מריביו וגו', ובו מבואר כל הפסוק עד "ויתן עוז למלכו גו'".''' | ||
| שורה 103: | שורה 103: | ||
ומזה מובן שגם הענין ד"תורה חדשה מאתי תצא" ("נשא את ראש" בתכלית השלימות לאחרי הקדמת הפרישות מעניני העולם (נזירות) בתכלית השלימות) אינו בגדר עתיד ("'''תצא'''", בלשון עתיד), אלא בגדר הוה ("תורה חדשה מאתי '''יוצאת'''"), ועד שברגע שלאח"ז נעשה כבר בגדר עבר ("תורה חדשה מאתי '''יצאה'''"). | ומזה מובן שגם הענין ד"תורה חדשה מאתי תצא" ("נשא את ראש" בתכלית השלימות לאחרי הקדמת הפרישות מעניני העולם (נזירות) בתכלית השלימות) אינו בגדר עתיד ("'''תצא'''", בלשון עתיד), אלא בגדר הוה ("תורה חדשה מאתי '''יוצאת'''"), ועד שברגע שלאח"ז נעשה כבר בגדר עבר ("תורה חדשה מאתי '''יצאה'''"). | ||
ט. וגם החידוש בעולם, "השמים החדשים והארץ החדשה אשר אני עושה" (שנעשה | ט. וגם החידוש בעולם, "השמים החדשים והארץ החדשה אשר אני עושה" (שנעשה על ידי החידוש ד"תורה חדשה מאתי תצא", "נשא את ראש" בתכלית השלימות) – מרומז בפרשת נשא: | ||
בהתחלת הפרשה מדובר אודות המנין דבני גרשון ובני מררי "לראות כמה יש שהגיעו לכלל עבודה"<ref name=":1" />, "לעבוד ולמשא"{{הערה|ד, כד.}}, "עבודת משא"{{הערה|שם, מז.}}, נשיאת היריעות והקרשים כו' בעת המסעות במדבר{{הערה|ועד"ז בהמשך הפרשה ע"ד העגלות שהביאו נשיאי ישראל בחנוכת המשכן והמזבח, "קח מאתם גו' ונתתה אותם אל הלוים איש כפי עבודתו . . שתי העגלות . . לבני גרשון . . ארבע העגלות . . לבני מררי", "שהי' משא בני גרשון קל משל מררי שהיו נושאים הקרשים והעמודים והאדנים" (ז, ה־ח ובפרש"י).}}; ובסיום הפרשה מדובר אודות שלימות המשכן עצמו, "ויהי ביום כלות משה להקים את המשכן גו'"{{הערה|ז, א.}}, ובהמשך לזה חנוכת המזבח, "זאת חנוכת המזבח ביום המשח אותו"{{הערה|שם, פד.}}, "זאת חנוכת המזבח אחרי המשח אותו"{{הערה|שם, פח.}}. | בהתחלת הפרשה מדובר אודות המנין דבני גרשון ובני מררי "לראות כמה יש שהגיעו לכלל עבודה"<ref name=":1" />, "לעבוד ולמשא"{{הערה|ד, כד.}}, "עבודת משא"{{הערה|שם, מז.}}, נשיאת היריעות והקרשים כו' בעת המסעות במדבר{{הערה|ועד"ז בהמשך הפרשה ע"ד העגלות שהביאו נשיאי ישראל בחנוכת המשכן והמזבח, "קח מאתם גו' ונתתה אותם אל הלוים איש כפי עבודתו . . שתי העגלות . . לבני גרשון . . ארבע העגלות . . לבני מררי", "שהי' משא בני גרשון קל משל מררי שהיו נושאים הקרשים והעמודים והאדנים" (ז, ה־ח ובפרש"י).}}; ובסיום הפרשה מדובר אודות שלימות המשכן עצמו, "ויהי ביום כלות משה להקים את המשכן גו'"{{הערה|ז, א.}}, ובהמשך לזה חנוכת המזבח, "זאת חנוכת המזבח ביום המשח אותו"{{הערה|שם, פד.}}, "זאת חנוכת המזבח אחרי המשח אותו"{{הערה|שם, פח.}}. | ||
ויש לומר, שהשייכות דחנוכת המשכן ונשיאתו בעת המסעות במדבר לפרשת נשא, היא, ע"ד ובדוגמת נתינת התורה במדבר דוקא{{הערה|עירובין נד, א. ועוד. וראה בארוכה סה"ש תנש"א ח"ב ע' 535 (לעיל ע' 147) ואילך.}}, "ארץ גו' לא ישב אדם שם"{{הערה|ירמי' ב, ו.}}, כדי שגם ה"מדבר", תחתון שאין תחתון למטה ממנו, יהי' משכן ומכון (דירה) לשבתו ית'{{הערה|ראה [[לקוטי תורה · נשא|לקו"ת ריש פרשתנו]]: "שרש טעם נסיעתם במדבר עם המשכן וכליו הי' כדי להכניע כח יניקת החיצונים ששרש יניקתם הוא במדבר דוקא . . | ויש לומר, שהשייכות דחנוכת המשכן ונשיאתו בעת המסעות במדבר לפרשת נשא, היא, ע"ד ובדוגמת נתינת התורה במדבר דוקא{{הערה|עירובין נד, א. ועוד. וראה בארוכה סה"ש תנש"א ח"ב ע' 535 (לעיל ע' 147) ואילך.}}, "ארץ גו' לא ישב אדם שם"{{הערה|ירמי' ב, ו.}}, כדי שגם ה"מדבר", תחתון שאין תחתון למטה ממנו, יהי' משכן ומכון (דירה) לשבתו ית'{{הערה|ראה [[לקוטי תורה · נשא|לקו"ת ריש פרשתנו]]: "שרש טעם נסיעתם במדבר עם המשכן וכליו הי' כדי להכניע כח יניקת החיצונים ששרש יניקתם הוא במדבר דוקא . . על ידי גילוי אלקות שהי' במשכן כשנשאו אותו במדבר ממילא נכנעו כו'". וראה לקמן הערה 81.}}, ועד"ז בנדו"ד, שהעילוי ד"נשא את ראש" (השלימות דתורה) נמשך וחודר בעולם, שזהו תוכן הענין דעשיית המשכן לאחרי ובהמשך למ"ת, כדי שהגילוי דמ"ת יומשך ויחדור בעולם{{הערה|ראה לקו"ש חכ"א ע' 150 ואילך. וש"נ.}}. | ||
וענין זה יהי' בתכלית השלימות לעתיד לבוא – בחנוכת ביהמ"ק השלישי, "מקדש{{הערה|בשלח טו, יז.}} אדנ־י כוננו ידיך"{{הערה|להעיר מהשייכות ד"(כוננו) ידיך", ג' ידות, לג' אופני העבודה דקהת גרשון ומררי (לקו"ת פרשתנו כא, ב ואילך), שהם כנגד ג' הקוין דתורה עבודה וגמ"ח שעליהם העולם עומד.}}, שאז יתגלה הענין ד"בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך"{{הערה|יתרו כ, כא.}} (כמ"ש בסיום וחותם קריאת עשה"ד בזמן מתן תורה) '''בכל העולם כולו''' ("בכל מקום" כפשוטו), היינו, שהשלימות '''דביהמ"ק''' – ש"שם ניתן רשות לכהנים להזכיר שם המפורש בנשיאת כפים"{{הערה|פרש"י עה"פ.}}, כמ"ש בפרשתנו{{הערה|ו, כז.}} "ושמו את שמי", "יברכום בשם המפורש"{{הערה|פרש"י עה"פ.}} – תתגלה ותחדור '''בכל העולם כולו''', כמ"ש{{הערה|זכרי' יד, ט.}} "ביום ההוא יהי' ה' אחד ושמו אחד", "כשם שאני נכתב כך אני נקרא"{{הערה|ראה פסחים נ, א. וש"נ.}}, כיון שהעולם כולו יהי' '''דירה''' לו ית' (בדוגמת המשכן והמקדש){{הערה|ועד"ז בנוגע לנשיאת המשכן בעת המסעות במדבר – כמבואר בלקו"ת שם ש"תועלת הכנעה זו היתה ענין '''הכנה לע"ל''' שיוכל להיות גילוי אלקות בעולם השפל שלנו, כמ"ש ונגלה כבוד ה' וגו' . . שיתגלה כבוד ה' שהוא בחי' גילוי עצמיות אלקות . . לא יסתיר שום הסתר כלל, ויהי' גילוי אלקות גם בעשי' עד שיראו כל בשר כו'".}}. | וענין זה יהי' בתכלית השלימות לעתיד לבוא – בחנוכת ביהמ"ק השלישי, "מקדש{{הערה|בשלח טו, יז.}} אדנ־י כוננו ידיך"{{הערה|להעיר מהשייכות ד"(כוננו) ידיך", ג' ידות, לג' אופני העבודה דקהת גרשון ומררי (לקו"ת פרשתנו כא, ב ואילך), שהם כנגד ג' הקוין דתורה עבודה וגמ"ח שעליהם העולם עומד.}}, שאז יתגלה הענין ד"בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך"{{הערה|יתרו כ, כא.}} (כמ"ש בסיום וחותם קריאת עשה"ד בזמן מתן תורה) '''בכל העולם כולו''' ("בכל מקום" כפשוטו), היינו, שהשלימות '''דביהמ"ק''' – ש"שם ניתן רשות לכהנים להזכיר שם המפורש בנשיאת כפים"{{הערה|פרש"י עה"פ.}}, כמ"ש בפרשתנו{{הערה|ו, כז.}} "ושמו את שמי", "יברכום בשם המפורש"{{הערה|פרש"י עה"פ.}} – תתגלה ותחדור '''בכל העולם כולו''', כמ"ש{{הערה|זכרי' יד, ט.}} "ביום ההוא יהי' ה' אחד ושמו אחד", "כשם שאני נכתב כך אני נקרא"{{הערה|ראה פסחים נ, א. וש"נ.}}, כיון שהעולם כולו יהי' '''דירה''' לו ית' (בדוגמת המשכן והמקדש){{הערה|ועד"ז בנוגע לנשיאת המשכן בעת המסעות במדבר – כמבואר בלקו"ת שם ש"תועלת הכנעה זו היתה ענין '''הכנה לע"ל''' שיוכל להיות גילוי אלקות בעולם השפל שלנו, כמ"ש ונגלה כבוד ה' וגו' . . שיתגלה כבוד ה' שהוא בחי' גילוי עצמיות אלקות . . לא יסתיר שום הסתר כלל, ויהי' גילוי אלקות גם בעשי' עד שיראו כל בשר כו'".}}. | ||
וכללות הענין דדירה לו ית' בתחתונים, שהעולם נעשה דירה לעצמותו, | וכללות הענין דדירה לו ית' בתחתונים, שהעולם נעשה דירה לעצמותו, על ידי התגלות כח העצמות שמהוה מאין ליש – הו"ע ד"השמים החדשים והארץ החדשה אשר אני עושה", שעיקר החידוש הוא בהתגלות ד"אני עושה" (כנ"ל ס"ה). | ||
י. ויש להוסיף, שבפרשת נשא מרומזת גם דרך העבודה שעל ידה באים להחידוש ד"תורה חדשה מאתי תצא" (ועי"ז גם "השמים החדשים והארץ החדשה") בימות המשיח: | י. ויש להוסיף, שבפרשת נשא מרומזת גם דרך העבודה שעל ידה באים להחידוש ד"תורה חדשה מאתי תצא" (ועי"ז גם "השמים החדשים והארץ החדשה") בימות המשיח: | ||
ובהקדם הידוע שבכאו"א מישראל יש ניצוץ מנשמת משיח, כמרומז בפסוק{{הערה|בלק כד, יז.}} "דרך כוכב מיעקב", שקאי על דוד מלכא משיחא{{הערה|ירושלמי תענית פ"ד ה"ה.}}, וקאי גם על כאו"א מישראל{{הערה|ירושלמי מע"ש פ"ד ה"ו.}}, כיון שבכאו"א מישראל יש ניצוץ מנשמת משיח{{הערה|מאור עינים ס"פ פינחס. וראה לקו"ש ח"ב ע' 599. 692. ועוד.}} – בחי' היחידה, שהיא ניצוץ מבחי' היחידה הכללית, נשמתו של משיח צדקנו{{הערה|רמ"ז לזח"ב מ, ב. ולזח"ג רס, ב. ועוד.}}, ולכן, | ובהקדם הידוע שבכאו"א מישראל יש ניצוץ מנשמת משיח, כמרומז בפסוק{{הערה|בלק כד, יז.}} "דרך כוכב מיעקב", שקאי על דוד מלכא משיחא{{הערה|ירושלמי תענית פ"ד ה"ה.}}, וקאי גם על כאו"א מישראל{{הערה|ירושלמי מע"ש פ"ד ה"ו.}}, כיון שבכאו"א מישראל יש ניצוץ מנשמת משיח{{הערה|מאור עינים ס"פ פינחס. וראה לקו"ש ח"ב ע' 599. 692. ועוד.}} – בחי' היחידה, שהיא ניצוץ מבחי' היחידה הכללית, נשמתו של משיח צדקנו{{הערה|רמ"ז לזח"ב מ, ב. ולזח"ג רס, ב. ועוד.}}, ולכן, על ידי גילוי בחי' היחידה שבכאו"א מישראל מזרזים וממהרים ופועלים הגילוי דבחי' יחידה הכללית בביאת משיח צדקנו, שאז יהי' הגילוי ד"תורה חדשה מאתי תצא", פנימיות התורה, בחי' היחידה שבתורה{{הערה|ראה בארוכה קונטרס ענינה של תורת החסידות.}}, ועי"ז גם "השמים החדשים והארץ החדשה אשר אני עושה", גילוי בחי' היחידה בכל העולם כולו, "יחידו{{הערה|ראה [[לקוטי אמרים · פרק לג|תניא ספל"ג]]. ובכ"מ.}} של עולם"{{הערה|ויש לומר, שגם המשכת וגילוי בחי' היחידה '''בעולם''' מרומזת בשם "'''כוכב'''" (שמו של משיח, ושמו של כאו"א מישראל מצד ניצוץ משיח שבו) – כ"ו כ"ב, '''כ"ו''' הוא הגימטריא דשם הוי', מלשון '''מהוה''' (זח"ג רנז, סע"ב. ועוד), '''וכ"ב''' הם כ"ב אותיות התורה שעל ידם נעשית ההתהוות, כמ"ש (נחמי' ט, ו) "ואתה מחי' את כולם", "א"ת מחי' אלא מהוה, דהיינו יש מאין, ואתה הן בחי' האותיות מאל"ף ועד תי"ו, והה"א היא ה' מוצאות הפה מקור האותיות" (תניא שעהיוה"א פ"ב), שבזה מרומז המשכת וגילוי היחידה (בחי' "כוכב") '''בעולם''' (כ"ו כ"ב).}}. | ||
ויש לומר, שענין זה מרומז בהתחלת וסיום פרשת נשא: | ויש לומר, שענין זה מרומז בהתחלת וסיום פרשת נשא: | ||
| שורה 131: | שורה 131: | ||
בההמשך והסמיכות דפרשת המנורה לפרשת הנשיאים{{הערה|ומודגש במיוחד בהקריאה דימי חנוכה, שלאחרי שמסיימים "זאת חנוכת המזבח גו'" ממשיכין וקורין גם "בהעלותך את הנרות גו' כן עשה את המנורה" (שו"ע או"ח ר"ס תרפד), ועד"ז באמירת פרשת הנשיאים בהתחלת חודש ניסן, ש"נוהגין מר"ח ואילך לקרות פרשת הנשיא שהקריב בו ביום, וביום י"ג פ' בהעלותך עד כן עשה את המנורה, שהוא כנגד שבט לוי" ([[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן · סימן תכט|שו"ע אדה"ז או"ח סתכ"ט]] סט"ו).}} מודגשת '''מעלת שבט''' '''לוי על כל י"ב השבטים''', כפירוש רש"י "למה נסמכה פרשת המנורה לפרשת הנשיאים, לפי שכשראה אהרן חנוכת הנשיאים חלשה אז דעתו כשלא הי' עמהם בחנוכה לא הוא ולא שבטו, אמר לו הקב"ה חייך שלך גדולה משלהם שאתה מדליק ומטיב את הנרות", וביחד עם זה, כיון שבאים בהמשך ובסמיכות זל"ז מודגשת גם '''השייכות שביניהם'''{{הערה|ומודגש ביותר לעתיד לבוא – שיתוסף גם "שער לוי אחד" (יחזקאל מח, לא), "עתידה ארץ ישראל שתתחלק לי"ג שבטים" (ב"ב קכב, א). – ולהעיר שמספר י"ג (שרומז לי"ג מדה"ר שלמעלה מהשתלשלות) בגימטריא "'''אחד'''".}}. והתיווך בזה – שמעלת שבט לוי נמשכת וחודרת אצל ואת כל בנ"י{{הערה|וי"ל שמרומז בלשון רש"י "שאתה (אהרן, נשיא שבט לוי) מדליק ומטיב את הנרות", ז' הנרות דכללות בנ"י.}}, כפס"ד הרמב"ם "לא שבט לוי בלבד אלא כל איש ואיש . . כמו שזכה לכהנים ללוים". | בההמשך והסמיכות דפרשת המנורה לפרשת הנשיאים{{הערה|ומודגש במיוחד בהקריאה דימי חנוכה, שלאחרי שמסיימים "זאת חנוכת המזבח גו'" ממשיכין וקורין גם "בהעלותך את הנרות גו' כן עשה את המנורה" (שו"ע או"ח ר"ס תרפד), ועד"ז באמירת פרשת הנשיאים בהתחלת חודש ניסן, ש"נוהגין מר"ח ואילך לקרות פרשת הנשיא שהקריב בו ביום, וביום י"ג פ' בהעלותך עד כן עשה את המנורה, שהוא כנגד שבט לוי" ([[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן · סימן תכט|שו"ע אדה"ז או"ח סתכ"ט]] סט"ו).}} מודגשת '''מעלת שבט''' '''לוי על כל י"ב השבטים''', כפירוש רש"י "למה נסמכה פרשת המנורה לפרשת הנשיאים, לפי שכשראה אהרן חנוכת הנשיאים חלשה אז דעתו כשלא הי' עמהם בחנוכה לא הוא ולא שבטו, אמר לו הקב"ה חייך שלך גדולה משלהם שאתה מדליק ומטיב את הנרות", וביחד עם זה, כיון שבאים בהמשך ובסמיכות זל"ז מודגשת גם '''השייכות שביניהם'''{{הערה|ומודגש ביותר לעתיד לבוא – שיתוסף גם "שער לוי אחד" (יחזקאל מח, לא), "עתידה ארץ ישראל שתתחלק לי"ג שבטים" (ב"ב קכב, א). – ולהעיר שמספר י"ג (שרומז לי"ג מדה"ר שלמעלה מהשתלשלות) בגימטריא "'''אחד'''".}}. והתיווך בזה – שמעלת שבט לוי נמשכת וחודרת אצל ואת כל בנ"י{{הערה|וי"ל שמרומז בלשון רש"י "שאתה (אהרן, נשיא שבט לוי) מדליק ומטיב את הנרות", ז' הנרות דכללות בנ"י.}}, כפס"ד הרמב"ם "לא שבט לוי בלבד אלא כל איש ואיש . . כמו שזכה לכהנים ללוים". | ||
וענין זה נעשה | וענין זה נעשה על ידי גילוי בחי' היחידה, כמרומז בסיום דברי הרמב"ם "הרי '''דוד''' ע"ה אומר{{הערה|תהלים טז, ה.}} ה' מנת חלקי וכוסי אתה תומיך '''גורלי'''" – ש"גורל" קאי על עצם הנשמה{{הערה|ראה [[ספר המאמרים - מלוקט · אך בגורל, תשל"ה|סה"מ מלוקט ח"א ע' קלט]] ואילך. וש"נ.}}, בחינת היחידה, בחינתו של '''דוד''' מלכא משיחא, אשר, על ידי התגלותה נעשה "כל איש ואיש" בדרגת (שבט לוי, לוי וכהן, ועד לדרגת) הקדושה דכהן גדול ("ה"ז נתקדש קדש קדשים"{{הערה|כמ"ש (דה"א כג, יג) "ויבדל אהרן להקדישו קדש קדשים", והרי בהקדמה למ"ת נאמר לכל בנ"י "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים", שפירושו "כהנים גדולים" (יתרו יט, ו ובבעה"ט).}}), בחי' היחידה שבישראל (בנפש), כמו קדש קדשים (בחי' היחידה ש)במקום. | ||
ועפ"ז יש לבאר בעומק יותר הדגשת אחדותם של ישראל במתן־תורה, כמ"ש "בחודש השלישי גו' ביום הזה באו מדבר סיני גו' ויחן שם ישראל", "ויחן" לשון יחיד, "כאיש אחד בלב אחד"{{הערה|יתרו יט, א־ב ובפרש"י. וראה מכילתא שם.}}, שלכן "אמר הקב"ה הרי השעה שאתן להם את תורתי"{{הערה|דא"ז פ' השלום. ועוד.}} – שהאחדות שמצד בחי' היחידה, קשורה במיוחד עם תורתו של משיח, פנימיות התורה, בחי' היחידה, שניתנה (בהעלם) במ"ת. ויש לומר, שענין זה מודגש יותר בשבת '''שלאחרי מ"ת''', שאחדותם של ישראל שמצד בחי' היחידה שמודגשת בפרשת השבוע (כנ"ל בארוכה), היא, הכנה '''להתגלות''' תורתו של משיח שבהוספה ולאחרי הגילוי דמ"ת (שבת שלאחרי מ"ת), "תורה חדשה מאתי תצא"{{הערה|ודוגמתו במ"ת שבכל יום – אמירת "הריני מקבל עלי מצות עשה של ואהבת לרעך כמוך" '''לאחרי''' מתן תורה ביום זה בברכת התורה ("נותן התורה" לשון הוה), כהכנה ל"תורה חדשה מאתי תצא", שכיון ש"אחכה לו בכל יום שיבוא", זמנה בכל יום.}}. | ועפ"ז יש לבאר בעומק יותר הדגשת אחדותם של ישראל במתן־תורה, כמ"ש "בחודש השלישי גו' ביום הזה באו מדבר סיני גו' ויחן שם ישראל", "ויחן" לשון יחיד, "כאיש אחד בלב אחד"{{הערה|יתרו יט, א־ב ובפרש"י. וראה מכילתא שם.}}, שלכן "אמר הקב"ה הרי השעה שאתן להם את תורתי"{{הערה|דא"ז פ' השלום. ועוד.}} – שהאחדות שמצד בחי' היחידה, קשורה במיוחד עם תורתו של משיח, פנימיות התורה, בחי' היחידה, שניתנה (בהעלם) במ"ת. ויש לומר, שענין זה מודגש יותר בשבת '''שלאחרי מ"ת''', שאחדותם של ישראל שמצד בחי' היחידה שמודגשת בפרשת השבוע (כנ"ל בארוכה), היא, הכנה '''להתגלות''' תורתו של משיח שבהוספה ולאחרי הגילוי דמ"ת (שבת שלאחרי מ"ת), "תורה חדשה מאתי תצא"{{הערה|ודוגמתו במ"ת שבכל יום – אמירת "הריני מקבל עלי מצות עשה של ואהבת לרעך כמוך" '''לאחרי''' מתן תורה ביום זה בברכת התורה ("נותן התורה" לשון הוה), כהכנה ל"תורה חדשה מאתי תצא", שכיון ש"אחכה לו בכל יום שיבוא", זמנה בכל יום.}}. | ||
| שורה 137: | שורה 137: | ||
יא. ונוסף על הדגשת הענין ד"תורה חדשה מאתי תצא" בפרשת השבוע שקורין בשבת שלאחרי מ"ת – ה"ז מודגש גם בהתחלת פרקי אבות בשבת שלאחרי מ"ת: | יא. ונוסף על הדגשת הענין ד"תורה חדשה מאתי תצא" בפרשת השבוע שקורין בשבת שלאחרי מ"ת – ה"ז מודגש גם בהתחלת פרקי אבות בשבת שלאחרי מ"ת: | ||
בביאור תוכן הענין (האמירה והלימוד) ד"משה קיבל תורה מסיני" בשבת שלאחרי מ"ת, בהוספה על קבלת התורה בזמן מ"ת – יש לומר, שעיקר ההדגשה בזה היא על '''ההוספה והחידוש''' שבתורה | בביאור תוכן הענין (האמירה והלימוד) ד"משה קיבל תורה מסיני" בשבת שלאחרי מ"ת, בהוספה על קבלת התורה בזמן מ"ת – יש לומר, שעיקר ההדגשה בזה היא על '''ההוספה והחידוש''' שבתורה על ידי '''מקבלי התורה''', כמודגש בדיוק הלשון "משה '''קיבל''' . . '''ומסרה''' כו'", שנעשית תורתו של כאו"א ממקבלי התורה עי"ז שלומדה ומחדש בה. | ||
ועוד ועיקר – ההוספה והחידוש | ועוד ועיקר – ההוספה והחידוש על ידי נותן התורה לעתיד לבוא, "תורה חדשה מאתי תצא", כמודגש (א) בהקדמה ל"משה קיבל תורה מסיני" במשנה "כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא"{{הערה|סנהדרין ר"פ חלק.}}, דקאי על עולם התחי'{{הערה|רע"ב (ועוד) סנהדרין שם.}}, שמזה מובן שעיקר ההדגשה דמ"ת היא על התורה דלעתיד לבוא, "תורה חדשה מאתי תצא", (ב) והחתימה (לאחרי אמירת הפרק) במשנה "רצה הקב"ה לזכות את ישראל כו' שנאמר{{הערה|ישעי' מב, כא.}} ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר"{{הערה|מכות כג, ריש ע"ב – במשנה.}}, שעיקר ושלימות הלימוד ד"יגדיל תורה ויאדיר"{{הערה|ראה חולין סו, ב.}}, שאינו בשביל לידע את המעשה אשר יעשון{{הערה|דאף שגם בימות המשיח יצטרכו לידע את המעשה אשר יעשון, יהיו כל דיני התורה "גלויים וידועים לכל איש ישראל בידיעה בתחלה בלי שכחה, וא"צ לעסוק בהם" ([[אגרת הקודש · סימן כו|אגה"ק סו"ס כו]]), ועאכו"כ בעולם התחי' ("עולם הבא") שמצוות בטלות לע"ל (נדה סא, ב. אגה"ק שם).}}, אלא באופן ד"דרוש וקבל שכר"{{הערה|סוטה מד, א. וש"נ.}}, הוא, ב"תורה חדשה מאתי תצא". | ||
וכיון שלימוד התורה ("משה קיבל תורה מסיני") הוא באופן ד"תורה חדשה מאתי תצא", ה"ז נמשך וחודר גם בעמידת וקיום העולם, "העולם עומד" ו"העולם קיים" – שניתוסף בזה החידוש ד"השמים החדשים והארץ החדשה אשר אני עושה". | וכיון שלימוד התורה ("משה קיבל תורה מסיני") הוא באופן ד"תורה חדשה מאתי תצא", ה"ז נמשך וחודר גם בעמידת וקיום העולם, "העולם עומד" ו"העולם קיים" – שניתוסף בזה החידוש ד"השמים החדשים והארץ החדשה אשר אני עושה". | ||
| שורה 147: | שורה 147: | ||
יב. ויש להוסיף ולבאר השייכות דהחידוש בתורה ("תורה חדשה מאתי תצא") ובשמים וארץ ("השמים החדשים והארץ החדשה") בשבת שלאחרי זמן מ"ת – גם מצד ענינו של '''יום השבת''' (שלאחרי מתן תורה): | יב. ויש להוסיף ולבאר השייכות דהחידוש בתורה ("תורה חדשה מאתי תצא") ובשמים וארץ ("השמים החדשים והארץ החדשה") בשבת שלאחרי זמן מ"ת – גם מצד ענינו של '''יום השבת''' (שלאחרי מתן תורה): | ||
ענינו של יום השבת – ש"נקבע בלבבינו אמונת חידוש העולם כי ששת ימים עשה ה' וכו'"{{הערה|חינוך מצוה לא.}}, | ענינו של יום השבת – ש"נקבע בלבבינו אמונת חידוש העולם כי ששת ימים עשה ה' וכו'"{{הערה|חינוך מצוה לא.}}, על ידי המנוחה והשביתה מעניני העולם, וההתעסקות בעניני קדושה, ובפרט בלימוד התורה, ששייך במיוחד ליום השבת, "דכו"ע בשבת ניתנה תורה לישראל"{{הערה|כנ"ל הערה 1.}}. ויש לומר, שעל ידי ההתחדשות דתורה ביום השבת, נעשית גם התחדשות העולם, כמאמר "אסתכל באורייתא וברא עלמא". | ||
וע"פ הידוע שיום השבת קשור עם הגאולה, כמודגש בשירו של יום, "מזמור שיר ליום השבת"{{הערה|תהלים צב, א.}}, "מזמור שיר לעתיד לבוא ליום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים"{{הערה|תמיד בסופה.}}, וכמ"ש בברכת המזון דיום השבת "הרחמן הוא ינחילנו ליום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים", ובפרט ביום השבת לאחרי חצות, זמן המנחה, "רעוא דרעוין"{{הערה|זח"ב פח, ב.}}, "בחי' פנימיות הרצון ופנימיות התענוג", "עצמות התענוג ממש"{{הערה|המשך תרס"ו ע' תקמה.}}, וסעודה שלישית{{הערה|התוועדות הב' (המו"ל).}}, "נחלה בלי מצרים . . כיעקב שכתוב בו{{הערה|ויצא כח, יד.}} ופרצת גו'"{{הערה|שבת קיח, סע"א ואילך. וראה זהר שם שענין זה שייך (בעיקר) לסעודה שלישית.}}, שקשור עם הגאולה השלישית וביהמ"ק השלישי ("כיעקב שקראו בית"){{הערה|פסחים פח, א. וראה לקו"ש חט"ו ע' 231. וש"נ.}} – יש לומר, שההתחדשות דתורה ודהעולם ביום השבת קשורה עם החידוש בתורה ובעולם לעתיד לבוא, ליום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים – "תורה חדשה '''מאתי''' תצא" ו"השמים החדשים והארץ החדשה אשר '''אני עושה'''"{{הערה|"מאתי" דייקא, "אני" דייקא – כמודגש במיוחד ב"רעוא דרעוין", "בחי' עצמות התענוג ממש . . והיינו בחי' עצמות א"ס שלמעלה גם מבחי' סוכ"ע" (המשך תרס"ו שם).}}. | וע"פ הידוע שיום השבת קשור עם הגאולה, כמודגש בשירו של יום, "מזמור שיר ליום השבת"{{הערה|תהלים צב, א.}}, "מזמור שיר לעתיד לבוא ליום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים"{{הערה|תמיד בסופה.}}, וכמ"ש בברכת המזון דיום השבת "הרחמן הוא ינחילנו ליום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים", ובפרט ביום השבת לאחרי חצות, זמן המנחה, "רעוא דרעוין"{{הערה|זח"ב פח, ב.}}, "בחי' פנימיות הרצון ופנימיות התענוג", "עצמות התענוג ממש"{{הערה|המשך תרס"ו ע' תקמה.}}, וסעודה שלישית{{הערה|התוועדות הב' (המו"ל).}}, "נחלה בלי מצרים . . כיעקב שכתוב בו{{הערה|ויצא כח, יד.}} ופרצת גו'"{{הערה|שבת קיח, סע"א ואילך. וראה זהר שם שענין זה שייך (בעיקר) לסעודה שלישית.}}, שקשור עם הגאולה השלישית וביהמ"ק השלישי ("כיעקב שקראו בית"){{הערה|פסחים פח, א. וראה לקו"ש חט"ו ע' 231. וש"נ.}} – יש לומר, שההתחדשות דתורה ודהעולם ביום השבת קשורה עם החידוש בתורה ובעולם לעתיד לבוא, ליום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים – "תורה חדשה '''מאתי''' תצא" ו"השמים החדשים והארץ החדשה אשר '''אני עושה'''"{{הערה|"מאתי" דייקא, "אני" דייקא – כמודגש במיוחד ב"רעוא דרעוין", "בחי' עצמות התענוג ממש . . והיינו בחי' עצמות א"ס שלמעלה גם מבחי' סוכ"ע" (המשך תרס"ו שם).}}. | ||
| שורה 171: | שורה 171: | ||
'''***) ששת הניגונים של נשיאי חב"ד, מאדמו"ר הזקן עד אדמו"ר מהוריי"צ, וניגון שלש תנועות (דהבעש"ט, המגיד ואדמו"ר הזקן) שנחשב לג' ניגונים ('''המו"ל''').'''}} (אפילו על אכילה שאין בה שיעור שביעה{{הערה|שעז"נ בברכת כהנים '''שבפרשתנו''' (ו, כו) "ישא ה' פניו אליך", "וכי לא אשא פנים לישראל שכתבתי להם בתורה ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלקיך, והם מדקדקים על עצמם עד כזית ועד כביצה" (ברכות כ, ב. וראה לקו"ת פרשתנו כו, סע"א ואילך).}}) על "כוס של ברכה"{{הערה|להעיר, ש"יש אומרים שברהמ"ז טעונה כוס אפילו ביחיד"* (שו"ע אדה"ז או"ח ר"ס קפב), ועאכו"כ בשלשה שמזמנים יחד, ועאכו"כ בעשרה (ומעשרה ולמעלה אפילו אלף או ריבוא) שמזכירים השם ("נברך אלקינו") בברכת הזימון (שם סקצ"ב ס"ג). | '''***) ששת הניגונים של נשיאי חב"ד, מאדמו"ר הזקן עד אדמו"ר מהוריי"צ, וניגון שלש תנועות (דהבעש"ט, המגיד ואדמו"ר הזקן) שנחשב לג' ניגונים ('''המו"ל''').'''}} (אפילו על אכילה שאין בה שיעור שביעה{{הערה|שעז"נ בברכת כהנים '''שבפרשתנו''' (ו, כו) "ישא ה' פניו אליך", "וכי לא אשא פנים לישראל שכתבתי להם בתורה ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלקיך, והם מדקדקים על עצמם עד כזית ועד כביצה" (ברכות כ, ב. וראה לקו"ת פרשתנו כו, סע"א ואילך).}}) על "כוס של ברכה"{{הערה|להעיר, ש"יש אומרים שברהמ"ז טעונה כוס אפילו ביחיד"* (שו"ע אדה"ז או"ח ר"ס קפב), ועאכו"כ בשלשה שמזמנים יחד, ועאכו"כ בעשרה (ומעשרה ולמעלה אפילו אלף או ריבוא) שמזכירים השם ("נברך אלקינו") בברכת הזימון (שם סקצ"ב ס"ג). | ||
'''<nowiki>*</nowiki>) "אבל מנהג העולם שלא לברך על הכוס כלל ביחיד, ונכון מנהג זה ע"ד הקבלה" (שם).'''}}, שקשור עם הגאולה האמיתית והשלימה | '''<nowiki>*</nowiki>) "אבל מנהג העולם שלא לברך על הכוס כלל ביחיד, ונכון מנהג זה ע"ד הקבלה" (שם).'''}}, שקשור עם הגאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו, כפי שמצינו בגמרא{{הערה|ובפרט ע"פ מ"ש בזהר (ח"ב קצ*, רע"א) "אע"ג דנשים וקטנים פטורין מן המצוות בכוס דברכה הכל חייבין, ובלבד דינדעון למאן מברכין, ודא היא ונהרו אליו כל הגוים" – כמ"ש לפנ"ז (קפט, סע"ב) שהפסוק (ישעי' ב, ב) "והי' באחרית הימים נכון יהי' הר בית ה' בראש ההרים ונשא מגבעות ונהרו אליו כל הגוים" קאי על כוס של ברכה (וראה לקוטי לוי"צ לזח"ב ע' קלו ואילך). | ||
'''<nowiki>*</nowiki>) אולי י"ל אותיות "'''קץ'''" – "באחרית הימים".'''}} בנוגע לכוס של ברכה בסיום הסעודה דלעתיד לבוא{{הערה|ומעין ודוגמא לזה בזמן הזה – סעודה שלישית דשבת (ראה לקו"ש חכ"א ע' 84 ואילך. וש"נ).}}: "נותנין{{הערה|פסחים קיט, ב.}} לו לאברהם אבינו '''כוס של ברכה''' לברך, ואומר להן איני מברך וכו', אומר לו לדוד טול וברך, אומר להן '''אני אברך ולי נאה לברך''', שנאמר{{הערה|תהלים קטז, יג.}} כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא", "כסא{{הערה|יומא עו, א.}} דדוד לעלמא דאתי מאתן ועשרין וחד לוגא מחזיק, שנאמר{{הערה|תהלים כג, ה.}} כוסי '''רוי'''', בגימטריא הכי הוי"{{הערה|ובהמשך לזה (לאחרי תפלת ערבית, הבדלה וחלוקת כוס של ברכה) – קידוש לבנה, "שהם עתידים להתחדש כמותה" (סנהדרין מב, א) בגאולה האמיתית והשלימה | '''<nowiki>*</nowiki>) אולי י"ל אותיות "'''קץ'''" – "באחרית הימים".'''}} בנוגע לכוס של ברכה בסיום הסעודה דלעתיד לבוא{{הערה|ומעין ודוגמא לזה בזמן הזה – סעודה שלישית דשבת (ראה לקו"ש חכ"א ע' 84 ואילך. וש"נ).}}: "נותנין{{הערה|פסחים קיט, ב.}} לו לאברהם אבינו '''כוס של ברכה''' לברך, ואומר להן איני מברך וכו', אומר לו לדוד טול וברך, אומר להן '''אני אברך ולי נאה לברך''', שנאמר{{הערה|תהלים קטז, יג.}} כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא", "כסא{{הערה|יומא עו, א.}} דדוד לעלמא דאתי מאתן ועשרין וחד לוגא מחזיק, שנאמר{{הערה|תהלים כג, ה.}} כוסי '''רוי'''', בגימטריא הכי הוי"{{הערה|ובהמשך לזה (לאחרי תפלת ערבית, הבדלה וחלוקת כוס של ברכה) – קידוש לבנה, "שהם עתידים להתחדש כמותה" (סנהדרין מב, א) בגאולה האמיתית והשלימה על ידי דוד מלכא משיחא; וסעודת מלוה מלכה – "סעודתא דדוד מלכא משיחא" (סידור האריז"ל במקומו. ועוד).}}]. | ||
יד. והמעשה הוא העיקר{{הערה|אבות פ"א מי"ז (בגימט' טוב) – שלומדים בשבת זה.}}: | יד. והמעשה הוא העיקר{{הערה|אבות פ"א מי"ז (בגימט' טוב) – שלומדים בשבת זה.}}: | ||
| שורה 183: | שורה 183: | ||
וכדאי ונכון ביותר שכאו"א יקבל על עצמו שנוסף על אמירת פרקי אבות ("מילי דחסידותא"{{הערה|ראה ב"ק ל, א.}}) בכל שבת משבתות הקיץ, יוסיף וילמד בעיון משנה אחת (לכל הפחות) עם הפירושים דמפרשי המשנה, כל חד לפום שיעורא דילי'. | וכדאי ונכון ביותר שכאו"א יקבל על עצמו שנוסף על אמירת פרקי אבות ("מילי דחסידותא"{{הערה|ראה ב"ק ל, א.}}) בכל שבת משבתות הקיץ, יוסיף וילמד בעיון משנה אחת (לכל הפחות) עם הפירושים דמפרשי המשנה, כל חד לפום שיעורא דילי'. | ||
טו. ויה"ר שמהדיבור וקבלת החלטה טובה בהנ"ל נבוא תיכף ומיד להתגלות ד"תורה חדשה מאתי תצא", בגאולה האמיתית והשלימה | טו. ויה"ר שמהדיבור וקבלת החלטה טובה בהנ"ל נבוא תיכף ומיד להתגלות ד"תורה חדשה מאתי תצא", בגאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו, | ||
ו"משה (ש"קיבל תורה מסיני") ואהרן (שידליק המנורה בביהמ"ק) עמהם"{{הערה|ראה יומא ה, ב. תוד"ה אחד – פסחים קיד, סע"ב.}}, והבעש"ט וכל רבותינו נשיאינו עד לכ"ק מו"ח אדמו"ר עמהם, ביחד עם כל צדיקי ונשיאי ישראל וכל בנ"י ("ועמך כולם צדיקים") בדורות שלפנ"ז, ש"הקיצו ורננו שוכני עפר"{{הערה|ישעי' כו, יט.}}, ביחד עם כל בנ"י שבדורנו זה, נשמות בגופים ללא הפסק בינתיים, | ו"משה (ש"קיבל תורה מסיני") ואהרן (שידליק המנורה בביהמ"ק) עמהם"{{הערה|ראה יומא ה, ב. תוד"ה אחד – פסחים קיד, סע"ב.}}, והבעש"ט וכל רבותינו נשיאינו עד לכ"ק מו"ח אדמו"ר עמהם, ביחד עם כל צדיקי ונשיאי ישראל וכל בנ"י ("ועמך כולם צדיקים") בדורות שלפנ"ז, ש"הקיצו ורננו שוכני עפר"{{הערה|ישעי' כו, יט.}}, ביחד עם כל בנ"י שבדורנו זה, נשמות בגופים ללא הפסק בינתיים, | ||