דבר מלכות שבועות (ב): הבדלים בין גרסאות בדף

היינו, ששחיטת שור הבר היא תוכן הסך־הכל '''דכללות''' מעשינו ועבודתינו בבירור העולם, ולכן, יתגלה בזה תכלית השלימות דכללות העבודה, שגם הענינים הכי נעלים דהשגת השלילה (לויתן, עלמא דאתכסייא) יומשכו באופן של השגת החיוב (שור הבר, עלמא דאתגלייא), שלכן יתיר הקב"ה אכילת שור הבר בשחיטה אסורה, עי"ז ש"תורה חדשה מאתי תצא, חידוש תורה מאתי תצא", שגם הדרגא הכי נעלית בתורה, "'''מאתי'''" דייקא, שאינה יכולה להתגלות בזמן הזה, ושייך בה רק השגת השלילה בלבד – "(מאתי) '''תצא'''", שתצא ותומשך ותבוא למטה באופן של השגת החיוב, ש"יהיו כל ישראל חכמים גדולים '''ויודעים''' דברים הסתומים '''וישיגו''' דעת בוראם '''כפי כח האדם''', שנאמר<ref>ישעי' יא, ט.</ref> כי מלאה הארץ (עלמא דאתגלייא) דעה את ה' כמים לים (עלמא דאתכסייא) מכסים"<ref>רמב"ם בסיום וחותם ספרו "משנה תורה".</ref>.

[[קטגוריה:דבר מלכות]]

[[קטגוריה:דבר מלכות · ספר במדבר|ג]]