אגרת התשובה ה
פרק ה – הטעם שיכולים העוונות לפגום בנשמה
| תניא |
|---|
| דף השער וההקדמה |
| דף השער • הסכמה א • הסכמה ב • הסכמה ג • הקדמת המלקט |
| לקוטי אמרים |
| א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • לז • לח • לט • מ • מא • מב • מג • מד • מה • מו • מז • מח • מט • נ • נא • נב • נג |
| שער היחוד והאמונה |
| הקדמה - חינוך קטן • א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב |
| אגרת התשובה |
| א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב |
| אגרת הקודש |
| א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב |
| קונטרס אחרון |
| א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט |
| הוספות |
| מורה שיעור בספר התניא • מפתחות לספר התניא |
מבוא לפרק
לאחר שהוקדם אופן כניסת הנשמה לגוף, מתבאר בפרק זה כיצד יכולים העוונות לפגום בה.
גוף הפרק
סיכום הפרק
מכיוון שאפילו חיצוניות הנשמה[1] באה מפנימיות האלוקות על ידי 'נפיחה'[2]), יכולים העוונות לחצוץ בין פנימיות הנשמה לגוף (כמשל מחיצה החוצצת בפני הנפיחה), ופוגמים בחיצוניותה (כפסיקת חוט מחבל השזור מתרי"ג נימין).
נמצא, שהכרת ומיתה בידי שמיים אינם עונש, אלא תוצאה של העוונות.
| הקודם: פרק ד' |
פרקי אגרת התשובה | הבא: פרק ו' |
הערות שוליים
- ↑ בחינתה החיצונית, המלובשת בגוף, וראה בערך נשמות ישראל בפסקה שתי בחינות שבנשמה.
- ↑ האדם לא מתעייף מדיבור, מה שאין כן בנפיחה, ומוסבר הטעם: שבנפיחה יוצאת פנימיותו.