אגרת התשובה ו
פרק ו' – הטעם שמעבירות לא מתים
(תירוץ שאלה שהתעוררה בסוף הפרק הקודם.)
| תניא |
|---|
| דף השער וההקדמה |
| דף השער • הסכמה א • הסכמה ב • הסכמה ג • הקדמת המלקט |
| לקוטי אמרים |
| א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • לז • לח • לט • מ • מא • מב • מג • מד • מה • מו • מז • מח • מט • נ • נא • נב • נג |
| שער היחוד והאמונה |
| הקדמה - חינוך קטן • א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב |
| אגרת התשובה |
| א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב |
| אגרת הקודש |
| א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב |
| קונטרס אחרון |
| א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט |
| הוספות |
| מורה שיעור בספר התניא • מפתחות לספר התניא |
מבוא לפרק
בסוף הפרק הקודם נאמר שיהודי לא יכול לקבל חיות מהקליפות כי חייו הגשמיים הם מנשמתו, ולכן הוא מת כשעובר על רצון ה' – ואיך זה מתאים עם המציאות?
גוף הפרק
סיכום הפרק
הסיבה שהעובר עבירה ממשיך לחיות היא, כי בזמן הגלות מתלבשת השכינה בקליפות ואז מקבל גם היהודי את חייו משם[1]. ואם (חס ושלום) נכרתת נשמתו – נמשכים חייו מהקליפות עצמן.
ומכיוון שבסופו של דבר קשור יהודי תמיד (גם החוטא הגדול ביותר) ל"ראש החבל" – נמצא שהוא הוא הממשיך את השכינה לגלות ואת החיות לקליפות.
ועל פי כל הנ"ל[2] מובנת מטרת התשובה (להחזיר השפעת השכינה למקומה). אבל איך חוזרים בתשובה? על כך בפרק הבא[3].
| הקודם: פרק ה' |
פרקי אגרת התשובה | הבא: פרק ז' |