אגרת התשובה ט
פרק ט' – תשובה עילאה "מלמעלה למטה
| תניא |
|---|
| דף השער וההקדמה |
| דף השער • הסכמה א • הסכמה ב • הסכמה ג • הקדמת המלקט |
| לקוטי אמרים |
| א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • לז • לח • לט • מ • מא • מב • מג • מד • מה • מו • מז • מח • מט • נ • נא • נב • נג |
| שער היחוד והאמונה |
| הקדמה - חינוך קטן • א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב |
| אגרת התשובה |
| א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב |
| אגרת הקודש |
| א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב |
| קונטרס אחרון |
| א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט |
| הוספות |
| מורה שיעור בספר התניא • מפתחות לספר התניא |
מבוא לפרק
הביאור לעיל (שתשובה עילאה היא דביקות באלוקות) אינו שלם: מאחר ודביקות הוא רגש[1] מדוע אומר הזהר שהיא קשורה לאות ה'[2] – הרומזת לשכל?
גוף הפרק
סיכום הפרק
בהמשך לביאור לעיל (שתשובה עילאה היא דביקות באלוקות) מבהיר כאן אדמו"ר הזקן, שרגש הדביקות המתעורר בתשובה עילאה לא נובע מטבע הנפש האלוקית[3], אלא הוא נולד מהתבוננות[4], וההתבוננות "מורגשת" בו.
וכעת יובנו גם דברי הזהר (שהובאו בפרק ד) שרק תשובה עילאה מועלת לפוגם בריתו: מאחר ועבירות אלו פוגמות במוחין, גם תיקונן הוא ע"י המוחין.
ואף שקיום התורה והמצוות הוא פעולת האדם – דביקותו באלוקות היא שנמשכת עליו הקדושה[5] "מלמעלה למטה".