לקוטי אמרים ב

גרסה מ־22:48, 21 באפריל 2025 מאת ש. א. (שיחה | תרומות) (יצירת דף חדש)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
תרשים כולל תניא (עם פירוט פרקים א-יב)
תבנית:עץ תניא/ליקוטי אמרים א-יב

פרק ב' – מהות הנפש האלוקית

תניא
דף השער וההקדמה
דף השער • הסכמה א • הסכמה ב • הסכמה ג • הקדמת המלקט
לקוטי אמרים
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • לז • לח • לט • מ • מא • מב • מג • מד • מה • מו • מז • מח • מט • נ • נא • נב • נג
שער היחוד והאמונה
הקדמה - חינוך קטן • א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב
אגרת התשובה
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב
אגרת הקודש
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב
קונטרס אחרון
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט
הוספות
מורה שיעור בספר התניא • מפתחות לספר התניא

מבוא לפרק

  • בפרק א' הוסבר, שהנפש הראשונה אצלנו (הנפש שאנו מרגישים) אינה הנפש האלוקית כי אם הבהמית. חיי גופנו, השכל והרגש שלנו, ואפילו המידות הטובות המוטבעות בנו (רחמנות וגמילות חסדים) אינם מהנפש האלוקית אלא מהבהמית.
  • בפרק זה מתחיל ביאור מהות הנפש האלוקית וכוחותיה[1] – נפש שיש ליהודי בלבד. בפרק זה מבואר מקור הנשמות וכיצד הן נמשכות לכל יהודי.

גוף הפרק

תבנית:ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק ב'

סיכום הפרק

הנפש השניה אינה כלל חלק מהעולם - העולם וכל הקשור לו אינם "מעניינים" אותה. הנפש השניה נקראת "אלוקית", כי כשמה כן היא: "חלק אלוקה ממעל ממש". נפש זו רואה ושומעת, מבינה ומרגישה - אלוקות בלבד.

שורש כל הנפשות – אחד הוא, כל הנפשות יונקות את חיותן מנשיא הדור. אך למרות שמקור נפשות כל ישראל אחד הוא – באלוקות ממש[2], הן נמשכות לכל אחד לפי דרגתו הוא[3]. ובכל אופן נמצא,שלכל יהודי יש נפש אלוקית.

עניין זה נכון הן בכלל והן בפרט:

  • בכלל: בדורות הראשונים היו נשמות מעולות שבבחינת ראש, ואילו בדורות האחרונים הנשמות בבחינת עקב.
  • בפרט: בכל דור בפני עצמו ישנן נשמות שבבחינת ראש (הצדיקים שבכל דור), ונשמות שבבחינת עקב (עמי הארץ).

כל אחד ואחד מאנשי הדור – ואפילו המנגד לנשיא – מקבל את חיותו מנשיא הדור[4]. אך כל זה[5] הוא רק לגבי הנשמה עצמה, שונה הדבר בתכלית לגבי לבושי הנשמה[6]: הם אינם שווים אצל כולם, אינם באים ממקור אחד – ותלויים בקדושת הזיווג.

לקריאה נוספת

הערות שוליים

  1. ↑ הביאור מסתיים בפרק ה'.
  2. ↑ כנפיחה – היוצאת מפנימיות האדם.
  3. ↑ כטיפת המוח היורדת ומשתנה בבטן האם ממדרגה למדרגה, עד שמתהווים ממנה אפילו שערות וציפורניים.
  4. ↑ כשם שכל אברי האדם – ואפילו העקב - קשורים לראש ומקבלים ממנו את חיותם.
  5. ↑ שלכל יהודי יש נשמה, שהיא חלק אלוקה ממעל ממש.
  6. ↑ כמבואר לקמן בפרק ד', שכוחות המחשבה הדיבור והמעשה של האדם נקראים לבושי הנפש.