אגרת הקודש יב

גרסה מ־14:58, 22 באפריל 2025 מאת ש. א. (שיחה | תרומות) (יצירת דף חדש)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

אגרת הקודש י"ב – והיה מעשה הצדקה שלום

תניא
דף השער וההקדמה
דף השער • הסכמה א • הסכמה ב • הסכמה ג • הקדמת המלקט
לקוטי אמרים
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • לז • לח • לט • מ • מא • מב • מג • מד • מה • מו • מז • מח • מט • נ • נא • נב • נג
שער היחוד והאמונה
הקדמה - חינוך קטן • א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב
אגרת התשובה
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב
אגרת הקודש
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב
קונטרס אחרון
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט
הוספות
מורה שיעור בספר התניא • מפתחות לספר התניא

מבוא לאגרת

אגרת זו מבארת את ההבדל שבין מעשה הצדקה לבין עבודתה.

באגרות הקודמות התבאר שצדקה מגלה אלוקות[1], ואגרת זו מוסיפה שצדקה מועילה גם לעבודת הבירורים.

גוף האגרת

תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - סעיף י"ב

סיכום האגרת

  • בתחילת האגרת מבואר מהו שלום: השפעת חיים עצומה (מאור אין סוף) שרק בכוחה לאחד את המידות המנוגדות חסד וגבורה.
  • בהמשך מוסבר, שגילוי שפע זה למעלה תלוי בצדקה למטה. ושפע זה לא נשאר למעלה, אלא יורד מטה מטה עד נפש האדם. ומהו אותו "שלום" בנפש האדם? – שיתברר הטוב מהרע, וישאר אך הטוב לבדו.
  • ובסיום האגרת מבאר את ההבדל בין מעשה הצדקה לעבודתה:
א. מעשה: צדקה הבאה מהרחמנות הטבעית[2] – פועלת "שלום" רק בשעת התפילה.
ב. עבודתה: צדקה שאדם נותן ביגיעה (יותר ממה שהיה נותן מצד טבעו) – פועלת שלום בנפשו בקביעות "השקט ובטח עד עולם".

הערות שוליים

  1. ↑ באגרות ד', ו', ח' כיצד מועילה הצדקה לעבודת השם באגרת ט' כיצד מגלה הצדקה אלוקות בדברי הרשות ובאגרת י' כיצד היא מועילה ואפילו לחוטאים.
  2. ↑ "טבע" הוא כל דבר שאינו נלמד ונרכש. בפרק א' בתניא הוסבר שרחמנות טבועה ביהודי מלידה אפילו מצד נפשו הבהמית.