אגרת הקודש יב
אגרת הקודש י"ב – והיה מעשה הצדקה שלום
| תניא |
|---|
| דף השער וההקדמה |
| דף השער • הסכמה א • הסכמה ב • הסכמה ג • הקדמת המלקט |
| לקוטי אמרים |
| א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • לז • לח • לט • מ • מא • מב • מג • מד • מה • מו • מז • מח • מט • נ • נא • נב • נג |
| שער היחוד והאמונה |
| הקדמה - חינוך קטן • א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב |
| אגרת התשובה |
| א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב |
| אגרת הקודש |
| א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב |
| קונטרס אחרון |
| א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט |
| הוספות |
| מורה שיעור בספר התניא • מפתחות לספר התניא |
מבוא לאגרת
אגרת זו מבארת את ההבדל שבין מעשה הצדקה לבין עבודתה.
באגרות הקודמות התבאר שצדקה מגלה אלוקות[1], ואגרת זו מוסיפה שצדקה מועילה גם לעבודת הבירורים.
גוף האגרת
סיכום האגרת
- בתחילת האגרת מבואר מהו שלום: השפעת חיים עצומה (מאור אין סוף) שרק בכוחה לאחד את המידות המנוגדות חסד וגבורה.
- בהמשך מוסבר, שגילוי שפע זה למעלה תלוי בצדקה למטה. ושפע זה לא נשאר למעלה, אלא יורד מטה מטה עד נפש האדם. ומהו אותו "שלום" בנפש האדם? – שיתברר הטוב מהרע, וישאר אך הטוב לבדו.
- ובסיום האגרת מבאר את ההבדל בין מעשה הצדקה לעבודתה:
- א. מעשה: צדקה הבאה מהרחמנות הטבעית[2] – פועלת "שלום" רק בשעת התפילה.
- ב. עבודתה: צדקה שאדם נותן ביגיעה (יותר ממה שהיה נותן מצד טבעו) – פועלת שלום בנפשו בקביעות "השקט ובטח עד עולם".