אגרת הקודש טו

גרסה מ־15:45, 22 באפריל 2025 מאת ש. א. (שיחה | תרומות) (יצירת דף חדש)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

סימן ט"ו – להבין משל ומליצה דברי חכמים וחידותם

תניא
דף השער וההקדמה
דף השער • הסכמה א • הסכמה ב • הסכמה ג • הקדמת המלקט
לקוטי אמרים
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • לז • לח • לט • מ • מא • מב • מג • מד • מה • מו • מז • מח • מט • נ • נא • נב • נג
שער היחוד והאמונה
הקדמה - חינוך קטן • א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב
אגרת התשובה
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב
אגרת הקודש
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב
קונטרס אחרון
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט
הוספות
מורה שיעור בספר התניא • מפתחות לספר התניא

מבוא לאגרת

אגרת זו מבארת את עניין הספירות, שידיעת עניין זה היא מצווה רמה ונשאה המביאה ללב שלם, והוא היסוד לקיום אמיתי ופנימי של כל תרי"ג המצוות.

יתכן שסודרה כאן משום שהיא מעין המשך לאגרת הקודמת: בקודמת התבאר שכל שנה יורד לעולם אור עליון יותר, וכאן מוסבר כיצד מתבטא גילוי האור בנשמה המלובשת בגוף[1].

גוף האגרת

תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - סימן ט"ו

סיכום האגרת

בתחילה מקדים שלנשמה יש שייכות לעשר הספירות, ולכן ע"י הנשמה אפשר להבין בהן קצת. אך מיד מבהיר שההבנה אפשרית רק במשל[2], אך בספירות עצמן (בנמשל) לא שייכת הבנה כלל.

על פי הקדמה הנ"ל, מסביר כיצד הנפש השכלית היא משל לספירות כפי שהן משתקפות בנשמה (אך בספירות עצמן[3] אין שום הבנה כלל):
  • המשל: לנפש השכלית יש שכל ומידות, ובכל אחת מהמידות יש חיצוניות ופנימיות.
  • הנמשל: עניין הספירות כפי שהן משתקפות במידות ובמוחין של הנפש האלוקית.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ↑ שלכן יכולה הנשמה המלובשת בגוף להוות משל על הספירות העליונות.
  2. ↑ בנשמה האלוקית כפי שירדה להתלבש בגוף
  3. ↑ מהן נמשכה הנשמה.