אגרת הקודש טו
סימן ט"ו – להבין משל ומליצה דברי חכמים וחידותם
| תניא |
|---|
| דף השער וההקדמה |
| דף השער • הסכמה א • הסכמה ב • הסכמה ג • הקדמת המלקט |
| לקוטי אמרים |
| א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • לז • לח • לט • מ • מא • מב • מג • מד • מה • מו • מז • מח • מט • נ • נא • נב • נג |
| שער היחוד והאמונה |
| הקדמה - חינוך קטן • א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב |
| אגרת התשובה |
| א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב |
| אגרת הקודש |
| א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב |
| קונטרס אחרון |
| א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט |
| הוספות |
| מורה שיעור בספר התניא • מפתחות לספר התניא |
מבוא לאגרת
אגרת זו מבארת את עניין הספירות, שידיעת עניין זה היא מצווה רמה ונשאה המביאה ללב שלם, והוא היסוד לקיום אמיתי ופנימי של כל תרי"ג המצוות.
- יתכן שסודרה כאן משום שהיא מעין המשך לאגרת הקודמת: בקודמת התבאר שכל שנה יורד לעולם אור עליון יותר, וכאן מוסבר כיצד מתבטא גילוי האור בנשמה המלובשת בגוף[1].
גוף האגרת
סיכום האגרת
בתחילה מקדים שלנשמה יש שייכות לעשר הספירות, ולכן ע"י הנשמה אפשר להבין בהן קצת. אך מיד מבהיר שההבנה אפשרית רק במשל[2], אך בספירות עצמן (בנמשל) לא שייכת הבנה כלל.
- על פי הקדמה הנ"ל, מסביר כיצד הנפש השכלית היא משל לספירות כפי שהן משתקפות בנשמה (אך בספירות עצמן[3] אין שום הבנה כלל):
- המשל: לנפש השכלית יש שכל ומידות, ובכל אחת מהמידות יש חיצוניות ופנימיות.
- הנמשל: עניין הספירות כפי שהן משתקפות במידות ובמוחין של הנפש האלוקית.