אגרת הקודש טז

גרסה מ־16:01, 22 באפריל 2025 מאת ש. א. (שיחה | תרומות) (יצירת דף חדש)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

אגרת הקודש ט"ז – אהובי אחיי ורעיי אשר כנפשי

תניא
דף השער וההקדמה
דף השער • הסכמה א • הסכמה ב • הסכמה ג • הקדמת המלקט
לקוטי אמרים
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • לז • לח • לט • מ • מא • מב • מג • מד • מה • מו • מז • מח • מט • נ • נא • נב • נג
שער היחוד והאמונה
הקדמה - חינוך קטן • א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב
אגרת התשובה
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב
אגרת הקודש
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב
קונטרס אחרון
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט
הוספות
מורה שיעור בספר התניא • מפתחות לספר התניא

מבוא לאגרת

אגרת זו מחדשת, שגם מי שכבר נתן צדקה כדרוש (כפי שהתבאר בכל האגרות הקודמות) – כשהחברים נמנים לצדקה צריך לתת עוד.

האגרת נכתבה לקהילה במצב כלכלי איום:

  • שלא היה להם ממה להתפרנס בהווה,
  • וגם לא חסכונות מהעבר.

למרות הכל כותב להם אדמו"ר הזקן שהם מחוייבים בצדקה:

  • הן מעיקר הדין
  • והן לפנים משורת הדין.

גוף האגרת

תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - סעיף ט"ז

סיכום

האגרת הולכת ומבארת (מהקל לכבד), מדוע ראוי לכל אחד ואחת לתת צדקה אפילו כשמעיקר הדין פטור, ואפילו יותר מכפי יכולתו:
מעיקר הדין מצווה התורה "וחי אחיך עמך": חיי הזולת קודמים לכל צרכי האדם.

לפנים משורת הדין (כגון שצרכי הזולת אינם חיי הנפש ממש):

  • א. מצד העתיד, אם יקמץ גם איתו ינהגו כך מלמעלה (מדה כנגד מידה).
  • ב. מצד ההווה, אם ירחם על הזולת ירחמו כך גם עליו.
  • ג. מצד העבר, הצדקה מכפרת ומגינה מן הפורענות.

וכל הנ"ל הוא הן לטוב והן למוטב:

  • לטוב – לנותן הקב"ה מחזיר כפליים.
  • ולמוטב – המעלים עיניו יחוש לעונש.

קישורים חיצוניים