אגרת הקודש טז
אגרת הקודש ט"ז – אהובי אחיי ורעיי אשר כנפשי
| תניא |
|---|
| דף השער וההקדמה |
| דף השער • הסכמה א • הסכמה ב • הסכמה ג • הקדמת המלקט |
| לקוטי אמרים |
| א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • לז • לח • לט • מ • מא • מב • מג • מד • מה • מו • מז • מח • מט • נ • נא • נב • נג |
| שער היחוד והאמונה |
| הקדמה - חינוך קטן • א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב |
| אגרת התשובה |
| א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב |
| אגרת הקודש |
| א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב |
| קונטרס אחרון |
| א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט |
| הוספות |
| מורה שיעור בספר התניא • מפתחות לספר התניא |
מבוא לאגרת
אגרת זו מחדשת, שגם מי שכבר נתן צדקה כדרוש (כפי שהתבאר בכל האגרות הקודמות) – כשהחברים נמנים לצדקה צריך לתת עוד.
האגרת נכתבה לקהילה במצב כלכלי איום:
- שלא היה להם ממה להתפרנס בהווה,
- וגם לא חסכונות מהעבר.
למרות הכל כותב להם אדמו"ר הזקן שהם מחוייבים בצדקה:
- הן מעיקר הדין
- והן לפנים משורת הדין.
גוף האגרת
סיכום
האגרת הולכת ומבארת (מהקל לכבד), מדוע ראוי לכל אחד ואחת לתת צדקה אפילו כשמעיקר הדין פטור, ואפילו יותר מכפי יכולתו:
מעיקר הדין מצווה התורה "וחי אחיך עמך": חיי הזולת קודמים לכל צרכי האדם.
לפנים משורת הדין (כגון שצרכי הזולת אינם חיי הנפש ממש):
- א. מצד העתיד, אם יקמץ גם איתו ינהגו כך מלמעלה (מדה כנגד מידה).
- ב. מצד ההווה, אם ירחם על הזולת ירחמו כך גם עליו.
- ג. מצד העבר, הצדקה מכפרת ומגינה מן הפורענות.
וכל הנ"ל הוא הן לטוב והן למוטב:
- לטוב – לנותן הקב"ה מחזיר כפליים.
- ולמוטב – המעלים עיניו יחוש לעונש.
קישורים חיצוניים
- תניא לעם .