אגרת התשובה ט

גרסה מ־16:23, 11 ביולי 2025 מאת מ. רובין (שיחה | תרומות) (החלפת טקסט – "ע"י" ב־"על ידי")

פרק ט' – תשובה עילאה "מלמעלה למטה

תניא
דף השער וההקדמה
דף השער • הסכמה א • הסכמה ב • הסכמה ג • הקדמת המלקט
לקוטי אמרים
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • לז • לח • לט • מ • מא • מב • מג • מד • מה • מו • מז • מח • מט • נ • נא • נב • נג
שער היחוד והאמונה
הקדמה - חינוך קטן • א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב
אגרת התשובה
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב
אגרת הקודש
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב
קונטרס אחרון
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט
הוספות
מורה שיעור בספר התניא • מפתחות לספר התניא

מבוא לפרק

הביאור לעיל (שתשובה עילאה היא דביקות באלוקות) אינו שלם: מאחר ודביקות הוא רגש[1] מדוע אומר הזהר שהיא קשורה לאות ה'[2] – הרומזת לשכל?

גוף הפרק

תבנית:ספר התניא/אגרת התשובה - פרק ט'

סיכום הפרק

בהמשך לביאור לעיל (שתשובה עילאה היא דביקות באלוקות) מבהיר כאן אדמו"ר הזקן, שרגש הדביקות המתעורר בתשובה עילאה לא נובע מטבע הנפש האלוקית[3], אלא הוא נולד מהתבוננות[4], וההתבוננות "מורגשת" בו.

וכעת יובנו גם דברי הזהר (שהובאו בפרק ד) שרק תשובה עילאה מועלת לפוגם בריתו: מאחר ועבירות אלו פוגמות במוחין, גם תיקונן הוא על ידי המוחין.

ואף שקיום התורה והמצוות הוא פעולת האדם – דביקותו באלוקות היא שנמשכת עליו הקדושה[5] "מלמעלה למטה".

הערות שוליים

  1. ↑ ורגש הוא מידות ולא שכל.
  2. ↑ בארבע אותיות שם הוי' נרמזים: י'=חכמה, ה'=בינה, ו'=מידות, ה'=דיבור. ונמצא ה' הראשונה הוא עניין השכל ולא הרגש.
  3. ↑ שהתבאר בפרק י"ט בתניא.
  4. ↑ ראה הערה 2 לעיל לגבי הקשר בין ההתבוננות בשכל לבין ה' ראשונה שבשם הוי'.
  5. ↑ על ידי מצוות נמשך עליו רצון ה', ועל ידי תורה חכמתו.