מכתב י"ג אייר תש"ל

ספר המאמרים מלוקט
חלק א
באתי לגני תשי"א • היושבת בגנים תשי"א • באתי לגני תשי"ב • באתי לגני תשי"ג • הערות לד"ה באתי לגני תשי"ג • מכתב יו"ד כסלו תשי"ד • לכה דודי תשי"ד • מים רבים תשי"ז • באתי לגני תשי"ט • כי תשא תשכ"ח • כנשר יעיר קנו תשכ"ט • להבין ענין כתיבת ספר תורה תש"ל • סקירה קצרה ע"ד סה"ת לקבל פני משיח צדקנו • הללו את ה' תשל"א • מחר חודש תשל"א • איכה תשל"א • וידבר אלוקים אל משה תשל"ב • מכתב י"ג אייר תש"ל • אך בגורל תשל"ה • ציון במשפט תפדה תשל"ה (א) • ציון במשפט תפדה תשל"ה (ב) • שובה ישראל תשל"ו • בסוכות תשבו תשל"ו • נתת ליראיך תשל"ו • וה' אמר המכסה גו' תשל"ז • באתי לגני תשל"ז • הנני ממטיר לכם תשל"ז • בסוכות תשבו תשל"ח • להבין ענין שמחת תורה תשל"ח • בראשית ברא אלוקים תשל"ח • מים רבים תשל"ח • ויאמר ה' אל אברם תשל"ח • ואברהם זקן תשל"ח • יהודה אתה תשל"ח • ואלה המשפטים תשל"ח • וקבל היהודים תשל"ח • אתם נצבים תשל"ט • וביום שמחתכם תש"מ • שובה ישראל תש"מ • בסוכות תשבו תש"מ • ביום השמיני עצרת תש"מ • באתי לגני תש"מ • זה יתנו תש"מ • פדה בשלום תשמ"א • מכתב מאת כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע אודות סדר הכנסת ס"ת לבית הכנסת • כנשר יעיר קנו תשמ"ב • אתה אחד תשמ"ב • יום טוב של ראש השנה תשמ"ג • אדון עולם תשמ"ג • וחג האסיף תשמ"ג • ואברהם זקן תשמ"ו • אתה הראת תשמ"ו • אני לדודי תשמ"ו • תקעו תשמ"ז • אלה מסעי תשי"ג • הללוי' תשט"ז • ושמתי כדכד תשט"ז • אתם נצבים תשט"ז • כנשר יעיר קנו תשכ"ב • פדה בשלום תשכ"ו • שיחה - ביאור לד"ה פדה בשלום תשכ"ו • וישב יעקב תשכ"ז • הפך ים ליבשה תשכ"ז • פדה בשלום תשל"א • וידבר אלקים תשל"א • אתה אחד תשל"ב
חלק ב
פדה בשלום נפשי תשל"ח • תנו רבנן מצות נר חנוכה תשל"ח • מצותה משתשקע החמה תשל"ח • כימי צאתך מארץ מצרים תשמ"ב • ונחה עליו רוח ה' תשכ"ה • הוי' לי בעוזרי תשי"ז • והי' עקב תשמעון תשכ"ז • שמח תשמח תשמ"א • את ה' האמרת תש"ל • זה היום תשמ"א • שיר המעלות תשמ"ח • בסוכות תשבו תשמ"א • ביום השמיני שלח תשמ"א • ויהיו חיי שרה תשמ"א • ושבתי בשלום תשמ"ח • פדה בשלום נפשי תשמ"א • וכל בניך לימודי ה' תשמ"א • שלום רב תשל"ח • ברוך שעשה נסים תשמ"ג • ועבדי דוד תשמ"ו • היושבת בגנים תשי"ג • באתי לגני תשכ"ח • באתי לגני תשמ"ח • בלילה ההוא תשד"מ • בלע המות תשכ"ה • החדש הזה תשמ"ז • ונחה עליו רוח ה' תשי"ד • להבין ענין רשב"י תשמ"ה • וישלח יהושע תשל"ו • ציון במשפט תפדה תשמ"א • ועתה ישראל תשל"ז
חלק ג
זה היום תחלת מעשיך תשמ"ב • שובה ישראל תשמ"א • פדה בשלום נפשי תשל"ט • להבין ענין תחיית המתים תשמ"ו • באתי לגני תשכ"ט • באתי לגני תשל"ח • וקבל היהודים תשי"א • החודש הזה תשל"ט • אשה כי תזריע תשכ"ה • ביום עשתי עשר יום תשל"א • מצה זו, תשמ"ט • כימי צאתך מארץ מצרים תשל"ט • והחרים תשמ"ט • השמים כסאי תשל"ו • להבין ענין פסח שני תשל"ח • פתח רבי שמעון תשל"ד • וידבר אלקים את כל הדברים תשכ"ח • אנכי הוי' אלוקיך תשמ"ט • בהעלותך את הנרות תשל"ד • ועתה יגדל נא תשי"ט • השם נפשנו בחיים תשח"י • זה היום עשה ה' תשל"ח • וחזקת והיית לאיש תשכ"ח • ציון במשפט תפדה, תשל"ו • לא היו ימים טובים לישראל כט"ו באב תשל"ה • ועתה ישראל תשכ"ז • אני לדודי ודודי לי תשל"ב • קומי אורי תשל"ג • לך אמר לבי תש"כ • יום טוב של ראש השנה תשל"ג
חלק ד
שובה ישראל תשל"ז (א) • שובה ישראל תשל"ז (ב) • ולקחתם לכם תשל"ט • אתה הראת תשל"ז • ואשה אחת תשמ"ו • ואברהם זקן בא בימים תשל"ז • ויתן לך תשכ"ח • אתה אחד תשכ"ט • אשר ברא ששון ושמחה תשל"ט • אמר רבי אושעיא כו' צדקת פרזונו תשל"ט • ואתה ברחמיך הרבים תשמ"ח • ביום השמיני תשמ"ו • ויגש אליו יהודה תשל"ו • הבאים ישרש יעקב תשמ"ח • באתי לגני תש"ל • בחודש השלישי תשל"ד • "הדרן" על סדר הלימוד ל"יאָרצייט" • כל ישראל תשל"ג • בלילה ההוא תשכ"ה • החודש הזה לכם תשל"ה • ויקרא אל משה תשל"ב • כי ישאלך בנך תשל"ח • כימי צאתך מארץ מצרים תשי"ב • גן נעול תשמ"ז • ונקדשתי בתוך בני ישראל תשכ"ה • שיר המעלות לדוד הנה מה טוב תשכ"ב • בחודש השלישי תשכ"ט • וידבר אלקים את כל הדברים האלה לאמר תשכ"ט • רני ושמחי בת ציון תשכ"ז • והנה פרח מטה אהרן תשל"ג • יהי ה' אלקינו עמנו תשכ"ד • עשרה שיושבין תשמ"ב (א) • עשרה שיושבין תשמ"ב (ב) • גדול יהי' כבוד הבית תשכ"ב • לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב תשמ"ז • ויענך וירעיבך ויאכילך תשכ"ג • אני לדודי ודודי לי תשכ"ו • השקיפה ממעון קדשך תשכ"ז • על שלשה דברים העולם עומד תשי"ד
חלק ה
יבחר לנו את נחלתינו תשכ"ג • וכל אדם לא יהיה באוהל מועד תשכ"ג • בסוכות תשבו תשכ"ג • תורה צוה לנו משה תשכ"ג • אלה תולדות נח תנש"א • ויהיו חיי שרה תשמ"ה • ויהיו חיי שרה תנש"א • ויזרע יצחק תשכ"ז • פדה בשלום תשמ"ו • מרגלא בפומי' דרבא תש"מ • פתח אליהו תשט"ו • ברוך שעשה נסים תשט"ו • ויגש אליו יהודה תשכ"ה • וארא אל אברהם תשל"ה • באתי לגני תשל"א • ארבעה ראשי שנים הם תשל"א • כי תשא תשל"א • על כן קראו לימים האלה פורים תשי"ג • אלה פקודי תש"ל • ביום השני הקריב תשל"ב • תפלה למשה תשכ"ט • אשרי תבחר ותקרב תשט"ז • ויאמר גו' מחר חודש תשכ"ח • דבר אל כל עדת בני ישראל קדושים תשכ"א • גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך תשל"ז • בשעה שעלה משה למרום תשכ"ה • בהעלותך את הנרות תשכ"ט • כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות תשל"ח • וידבר גו' זאת חוקת התורה תשכ"ט • קץ שם לחושך תשכ"ד • ועתה ישראל תשכ"ח
חלק ו
והי' ביום ההוא יתקע בשופר גדול תשכ"ח • ויהיו חיי שרה תש"ל • ויאמר לו יהונתן תשמ"ה • פדה בשלום, תשכ"ב • פדה בשלום תשכ"ו • משיחות ש"פ וישב־מקץ תשכ"ו • להבין ענין נרות חנוכה תשכ"ו • ודוד עבדי תשל"ב • באתי לגני תשל"ב • ואלה המשפטים תשמ"א • הדרן על מסכתות ברכות ומועד קטן • ואתה תצוה תשמ"א
קונטרסים - תשנ"ג
להבין ענין שמחת תורה תשמ"ב • בורא ניב שפתים תשל"ח • בשעה שעלה משה למרום תשכ"א • ואהי' אצלו אמון, תשכ"א
ב"ה, י"ג אייר, ה'תש"ל
ברוקלין, נ. י.

לכל[1] התלמידים והתלמידות[2] המשתתפים בפעולות יום הסגולה[3] ל"ג בעומר[4]
ה' עליהם יחיו

שלום וברכה!

בנועם קבלתי הידיעה על דבר הפעולות הנערכות בקשר עם יום הסגולה ל"ג בעומר הבא עלינו לטובה. ויהי רצון שתהיינה בהצלחה רבה. והצלחה בזה, פירושה אשר פעולות אלו תכניסנה חיות וכוחות[5] נוספים בהליכה מחיל אל חיל בלימוד תורתנו, תורת חיים, שהיא הוראה בחיים – חיי היום יום – בדרך חיים ראויים לשמם; לימוד המביא לידי מעשה, קיום המצות[6] בהידור, עליהן נאמר וחי בהם.

ידוע סיפור הגמרא[7] בנוגע לל"ג בעומר, אשר תלמידי רבי עקיבא מתו משום שלא נהגו כבוד זה לזה, וביום הל"ג בעומר פסקו מלמות.

ככל סיפורי התורה, שגם הם תורה ותכליתם הוראה[8], יש בסיפור האמור על דבר תלמידי רבי עקיבא הוראה לכל אחד ואחת מבני ישראל, ובפרט התלמידים והתלמידות – שליט"א, ובהקדמה:

כיון שהגמרא מעידה שהם "תלמידי רבי עקִיבא", הרי מובן שהיו ראויים לתואר זה, היינו שלמדו באופן שהורה להם התנא הגדול והחכם הדגול[9] , בהתמדה ושקידה וקיימו מצוותי' במסירת־נפש[10].

מזה מובן שמה שלא נהגו כבוד זה לזה. לא הי' זה מחמת דברים של מה בכך, ח"ו, אלא הי' להם יסוד וטעם בזה בהתאם לערך "תלמידי רבי עקיבא".

והביאור בזה הוא על פי מה שאמרו חכמינו זכרונם לברכה שאין דיעותיהם[11] של בני אדם שוות, שמזה מובן שגם בעבודת השם[12] יתברך, בלימוד התורה וקיום המצות, אינם שוים: אצל האחד כל זה בא בעיקר מתוך אהבת השם, אצל השני הוא בעיקר מתוך יראת השם, ואצל השלישי הוא בעיקר מתוך קבלת עול,[13] וכו". – אף שכמובן ופשוט בנוגע למעשה אין חילוק ביניהם וקיימו התומ"צ במילואם ובשלימותם. – ובהיותם תלמידי רבי עקיבא, הרי בודאי שהיו אנשי אמת[14], שעבודתם היתה באמתיות ובפֶנימיות שהחדירה כל תוך־תוכם, באופן שדוקא דרכם נראתה להם הנכונה באמת, ומי שלא הגיע למדריגה זו הרי, לפי דעתם, חסר הוא בשלימות. והיות שהיו תלמידי ר' עקיבא שאמר "ואהבת[15] לרעך כמוך – זה כלל גדול בתורה", לא הסתפקו בזה שכל אחד בעצמו הלך מחיל אל חיל בדרכו העולה בית א־ל אלא השתדלו גם כן להשפיע על חבריהם שגם הם יעבדו את השם באופן זה דוקא, ואלה שלא קיבלו הדבר – לא יכלו לנהוג בהם כבוד ככל הדרוש מתלמידי רבי עקיבא.

מהאמור מובן שסיפור הגמרא בנוגע לל"ג בעומר מלמדנו איך צריכה להיות הנהגת כל אחד ואחד מאתנו, וההוראה היא בשלשה ענינים:

א) עבודת השם, לימוד התורה וקיום המצוות, מצוות שבין אדם למקום ומצוות שבין אדם לחברו, צריכה להיות עבודה תמה[16] ואמתית ובחיות המחי' את כל האדם והנהגתו היום־יומית.

ב) זה כולל כמובן וכפשוט מצות ואהבת לרעך כמוך, שגם איתה צריך לקיים בחיות ובשלימות הכי גדולה.

ג) ויחד עם האמור צריך וחייב אדם להביט בעין יפה על כל שומר תורה ומצוה ולנהוג בו כבוד גדול, אם אפילו דרכו היא לא דרכו הוא! כיון שעובד ה' הוא וההפרש הוא רק – שזה עובד מצד אהבת השם וזה מצד יראת השם, וכו"

ועוד לימוד כלול בסיפור האמור, שאפילו כשפוגשים מישהו שעדיין לא הגיע לעבודת השם כדבעי, צריך לנהוג כבוד גם בו, בהתאם להוראת חכמינו ז"ל במשנתם "והוי דן את כל האדם לכף זכות"[17], ובפרט שאפשר שסיבת החסרון לא תלוי' בו, אלא שלא היתה לו אפשריות להתתנך על ברכי התורה והמצוה מצד סיבות בלתי תלויות בו לגמרי. ואדרבה, הרחמנות עליו גדולה יותר, וצריך להשתדל ביותר לעזור לו לעלות ביהדות, בתורה ומצות, והעזר צריך להיות באופן הכי טוב, באהבה וכבוד ובדרכי נועם.

ויהי לנו לדוגמא התנא הגדול[18] רבי שמעון בן יוחאי, של"ג בעומר הוא יום שמחתו[19] , שאמר יכול אני לפטור את כל העולם כולו[20] מן הדין (סוכה[21] מה, ב) שרצה לתת כל הזכיות שלו לטובתם של כל אלו שאין להם זכות משלהם, של כל העולם כולו – כולל אלה שלא ראם מימיו ומקומם. בקצה העולם; על אחת כמה וכמה בנוגע לקרובים, חברים וידידים.

ויהי רצון שכל אחד ואחת מכם, בתוככי כלל ישראל, יעַשה בכל זה[22] במדה הכי גדולה ומתוך שמחה וטוב לבב[23] ותלכו מחיל אל חיל בכל עניניכם,

עדי יקויים הכתוב בפרשת השבוע דל"ג בעומר: ואשבור מוטות עולכם ואולך אתכם קוממיות[24] – בגאולה האמתית והשלימה[25][26] ע"י משיח צדקנו.

בברכה להצלחה בכל האמור
ולבשורות טובות בכל האמור

הערות שוליים

  1. ↑ לכל התלמידים והתלמידות: כולל גם עפמש"נ: וכל בניך לימודי ה' – תלמידי ה' (ישעי' נד, יג ובמצו"צ שם). וראה ד"ה וכל בניך, תרפ"ט הביאור ע"ד החסידות.
  2. ↑ התלמידים והתלמידות: וע"פ הוראת חכז"ל: איזהו חכם הלומד מכל אדם (אבות רפ"ד. ולהעיר מתורת הבעש"ט בזה – נדפסה בסו"ס הזכרונות ח"א ע' שד"מ).
  3. ↑ 'ימי הסגולה: להעיר ממלאכי (ג, יז): ליום אשר אני עושה סגולה וחמלתי עליהם כאשר יחמול כאשר יחמול איש על בנו. ובשמו"ר (פי"ח, ז).
  4. ↑ ל"ג בעומר:' ענינו וטעמיו מפורשים בפסוקים ע"ד הנגלה (טושו"ע או"ח סתצ"ג ובשו"ע אדמוה"ז שם), וכן ע"ד הסוד (פע"ח שכ"ב, פ"ז. ועוד). ע"ד החסידות (דרושי ל"ג בעומר). ועוד.
  5. ↑ חיות וכוחות: להעיר אשר לדעת מדרש ל"ג בעומר ח"י אייר הוא יום בו התחיל המן (שו"ת חת"ס חיו"ד סרל"ג. אבל מסיים שם דהוא דלא כהש"ס פר"ע. וראה קידושין לח, א. תוספתא סוטה פי"א, ב. ועוד).
  6. ↑ בהליכה . . בלימוד תורתנו . . מעשה, קיום המצוות: להעיר אשר רשב"י וחבריו תורתן אומנותן (שבת יא, א) וביחד עם זה למעשה מפסיקין (ירוש' ברכות פ"א ה"ב).
  7. ↑ סיפור הגמרא: יבמות (סב, ב) וראה ג"כ ב"ר פס"א, ג. קה"ר פי"א. אוצה"ג ליבמות שם. ובהמאירי שם: קבלה ביד הגאונים ז"ל כו'.
  8. ↑ סיפורי התורה . . הוראה: ראה זח"ג (קנב, א): ר"ש אמר כו'.
  9. ↑ התנא הגדול והחכם הדגול: ראה סנהדרין (פו, א) וכולהו אליבי' דרע"ק, ספרי ברכה (לד, ל), מנחות (כט, ב).
  10. ↑ בהתמדה . . במסירת נפש: ראה כתובות (סב, סע"ב. אדר"נ פ"ו, ב. ועוד). ברכות (סא, ב) כל ימי כו'. ד"ה וירח, ש"ת (וע"פ המבואר שם עניין מס"נ זו שהיא ע"פ השכל כו' מובן שלמדה לתלמידיו).
  11. ↑ שאין דעותיהם: ובתנחומא (פנחס י): כאו"א יש לו דעת בפ"ע. וראה סנהדרין לח, א.
  12. ↑ שגם בעבודת השם: ראה לקו"ת ר"פ בהעלתך. ובקה"ר (שם) "שהייתה עיניהם צרה בתורה זה לזה". וראה ג"כ חדא"ג מהרש"א ליבמות (שם): ולא חש כ"א מהם על כבוד התורה של חבירו דאין כבוד אלא תורה (הובא ונתבאר באוה"ת – להצ"צ – ויקרא ע' קפז).
  13. ↑ אהבת . . יראת . . עול: ראה איגה"ק סי' ז"ך וביאורו. הרח"ו (אוה"ח לזח"א רכו, ב).
  14. ↑ אנשי אמת: להעיר אשר רע"ק גלגול (ואותיות) יעקב (ראה שער הגלגולים הקדמה לו) ואביר יעקב אותיות רבי עקיבא (ל"ת להאריז"ל פ' ויחי), ומין שית מילי איעתר (נדרים נ, א) והי' דורש וזי"ן (יבמות סח, ב. וראה שם תוד"ה כמאן בסופו). (כוונת האריז"ל וכו'. – הובאו בילקוט ראובני פ' וישב. וש"נ) ויעקב מדתו ואמת, ואות ו – אות אמת (זח"ג כ, א).
  15. ↑ שאמר ואהבת כו': ספרא קדושים (יט, יח) הובא בפרש"י שם. וראה תניא פ' לב.
  16. ↑ עבודה תמה: שאין צריך לעוד עבודה לאח"ז (יומא כד, א), ועיין תניא ספי"ג, ספט"ו.
  17. ↑ הוי . . זכות: אבות (פ"א, מ"ו).
  18. ↑ התנא הגדול: ראה ירושלמי סנהדרין (פ"א, ה"ב). סמיכות כו' שאני וברכך מכירין כחך. וראה לקו"ת אמור (כח, א).
  19. ↑ יום שמחתו: במשנת חסידים מס' אייר פ"א מ"ו: ביום ל"ג בעומר . . מצווה לשמוח בשמחת רשב"י. והמ"ח לא העתיק רק דברי האריז"ל (דברי אדמו"ר הזקן – הובאו בפס"ד לאדמו"ר הצ"צ ליו"ד סקט"ז). וראה פע"ח שער ספה"ע פ"ז (הובא בעט"ז לשו"ע או"ח סתצ"ג). ולהעיר שעפ"ז מפורש ג"כ עניין השמחה (ולא רק מניעת אבלות) וטעמה "שמחת רשב"י" (עיין זח"ג רפז, ב. רצא, סע"א). ומזה מענה להשקו"ט שבזה בשו"ת חת"ס חיו"ד סרל"ג. שו"ת שם ארי' חאו"ח סי"ד ועוד. וראה ג"כ נ"כ שו"ע או"ח סתצ"ג. – ומה שהקשו דהא אדרבא בהסתלקותן של צדיקים מתענין, י"ל – ע"פ נגלה – דשאני ל"ג בעומר דרשב"י צוה לשמוח בו (עיין בפע"ח שם) ועפמש"כ במהרי"ו (הובא בש"ך יו"ד שסמ"ר סק"ט) הדין דשומעין לו. ואכמ"ל.
  20. ↑ כל העולם כולו: כפל – דמצינו הרבה פעמים רובו ככולו וקמ"ל כאן כולו ממש (ע"ד – ט"ז בשו"ע או"ח סתקפ"ב סק"ג).
  21. ↑ סוכה: וראה ג"כ ירוש' ברכות (פ"ט, ה"ב). זח"א רכה, רע"א.
  22. ↑ ואחת מכם . . בכל זה: ראה הל' ת"ת לאדה"ז ספ"א: הנשים חייבות ללמוד כל כו'.
  23. ↑ ומתוך שמחה וטוב לבב: זח"ג (קכח, א) חדי ר"ש ואמר כו' אנן בחביבותא תליא מילתא דכתיב ואהבת את ה' אלקיך וכתיב מאהבת ה' אתכם וכתיב אהבתי אתכם אמר ה'. ולהעיר ג"כ מסדר המעלות בתהלים (סט, בסופו): כי אלקים יושיע ציון ויבנה הרי יודא וישבו שם וירשוה (דשייך לכאו"א מישראל) וזרע עבדיו (הלויים) ינחלוה ואוהבי שמו (כהנים – ונקט מעלתם דווקא בעניין האהבה) ישכנו בה.
  24. ↑ ואולך אתכם קוממיות:' ר"ש אומר כו' (תו"כ עה"פ. ונתבאר באוה"ת – להצ"צ – (כרך ב) ע' תערב).
  25. ↑ בגאולה האמיתית והשלימה: להעיר ממגילה (כט, א): רשב"י אומר כו' – ובהוספות בזה בירוש' תענית (פ"א, ה"א) – ומסיים: ושב ה"א את שבותך כו' הקב"ה שב עמהן.
  26. ↑ והשלימה: שאין אחריה גלות. וראה שמו"ר (ספי"ח) "נס עובר אבל לע"ל כו'" ושם (פי"ט, וא"ו) "לשעבר כו' אבל לע"ל אני לבדי כו'" (נתבאר באוה"ת בא ע' רחץ). וי"ל שזוהי ג"כ ההדגשה: כי אלקים יושיע ציון ויבנה הרי יודא וישבו שם וירשוה וזרע עבדיו ינחלוה ואוהבי שמו ישכנו בה.