עריכת הדף "לקוטי אמרים · פרק כח"

{{ניווט
 |כותרת=תרשים כולל תניא (עם פירוט פרקים כ"ו-ל"ד)
 |הסתרה=כן
 |מוסתר=כן
 |תמונה=
 |תוכן={{עץ תניא/ליקוטי אמרים כו-לד}}}}
{{תניא}}
'''פרק כח – להיפטר מעצבות ממחשבות זרות הנופלות בזמן תפילה ולימוד'''

==מבוא לפרק==
קל להבין שבמשך היום נופלות מחשבות ותאוות רעות – הלא אצל הבינונים הנפש הבהמית עדיין מביעה את דעתה{{הערה|והעצה לזה היא אדרבה – לשמוח (כמוסבר ב[[לקוטי אמרים · פרק כז|פרק הקודם]]).}}. אבל בשעת התפילה{{הערה|כשהנפש האלוקית שולטת, כמוסבר ב[[לקוטי אמרים · פרק יב|פרק יב]] וב[[לקוטי אמרים · פרק יג|פרק יג]]}} – מניין הן באות אז? האין זה סימן שהתפילה לא שווה כלום? ושוב נופל האדם בעצבות.

בפרק זה מסביר אדמו"ר הזקן שאדרבה: נפילת מחשבות כאלו בשעת התפילה (ולימוד התורה) הוא סימן למאמץ אמיתי, וסיבה לשמחה ולא לעצב.

==גוף הפרק==
{{ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק כ"ח}}

==סיכום הפרק==
התגברות המחשבות הזרות דוקא בשעת מאמץ של קדושה{{הערה|תפילה או לימוד תורה.}} אינו מקרי. הסיבה היא שלכל אחת משתי הנפשות{{הערה|הבהמית והאלוקית.}} יש "לבושים"{{הערה|מחשבה, דיבור ומעשה – ראה [[לקוטי אמרים · פרק ד]].}} משלה, וכדרך המתאבקים שכשאחד מתאמץ יותר גורם הדבר שגם השני יתגבר מיד כנגדו.

אם כן, גם כאן העצה היא להסיח דעתו, וגם כאן עליו '''לשמוח''' במחשבות אלו{{הערה|שהרי הן מעידות על מאמציו הכנים ועבודתו האמיתית.}}! ומוסיף הרבי עצה, שאם אינו מצליח להסיח דעתו ישפיל עצמו ויתחנן לפני ה' שירחם עליו{{הערה|וישנו בטחון גמור שאכן ירוחם ויסירו ממנו מחשבות אלו, כי חלק ה' עמו.}}.

==מושגים יסודיים בפרק==
*מחשבות זרות

{{סדרה|הקודם=[[לקוטי אמרים · פרק כז|פרק כז]]|רשימה=פרקי לקוטי אמרים|הבא=[[לקוטי אמרים · פרק כט|פרק כט]]}}

[[קטגוריה:תניא · לקוטי אמרים]]

{{הערות שוליים}}