הצגת המקור של הדף "משנה/מועד קטן פרק ב"

{{משנה/מועד קטן}}
{{יישור טקסט|שני הצדדים|
== משנה א ==
מי שהפך את זיתיו ואירעו אבל או אונס, או שהטעוהו (פועלים), טוען קורה ראשונה ומניחה לאחר המועד, דברי רבי יהודה. רבי יוסי אומר: זולף וגומר וגף כדרכו.

== משנה ב ==
וכן מי שהיה יינו בתוך הבור ואירעו אבל או אונס, או שהטעוהו (פועלים), זולף וגומר וגף כדרכו, דברי רבי יוסי. רבי יהודה אומר: עושה לו לימודים, בשביל שלא יחמיץ.

== משנה ג ==
מכניס אדם פירותיו מפני הגנבים, ושולה פשתנו מן המשרה בשביל שלא תאבד, ובלבד שלא יכוון את מלאכתו במועד. וכולן אם כוונו מלאכתן במועד, יאבדו.

== משנה ד ==
אין לוקחין בתים, עבדים ובהמה, אלא לצורך המועד, או לצורך המוכר, שאין לו מה יאכל. אין מפנין מבית לבית, אבל מפנה הוא לחצירו. אין מביאין כלים מבית האומן. ואם חושש להם, מפנן לחצר אחרת.

== משנה ה ==
מחפין את הקציעות בקש. רבי יהודה אומר: אף מעבין. מוכרי פירות, כסות וכלים, מוכרים בצנעה לצורך המועד. הציידין והדשושות והגרוסות, עושין בצנעה לצורך המועד. רבי יוסי אומר: הם החמירו על עצמן.
}}

[[קטגוריה:משנה/מועד קטן]]