עריכת הדף "שער היחוד והאמונה · פרק י"

{{ניווט
 |כותרת=תרשים כולל של שער היחוד והאמונה
 |הסתרה=כן
 |מוסתר=כן
 |תמונה=
 |תוכן={{עץ תניא/שער היחוד והאמונה}}}}
{{תניא}}
'''פרק י - יחוד הספירות באלוקות, המשל והנמשל'''

==מבוא לפרק==
למרות האמור בפרק [[שער היחוד והאמונה · פרק ט|הקודם]] '''שאין ביכולתנו''' להשיג את מהות יחוד הספירות עם עצמותו יתברך{{הערה|מאחר ואיננו יכולים להבין את אפילו את מהות הספירות (וכל שכן את מהות עצמותו יתברך) קל וחומר שאיננו יכולים להבין את מהות יחודם.}}, יבאר כעת אדמו"ר הזקן שבכל זאת אפשר '''קצת''' לקרב זאת לשכלנו - ע"י משל.

==גוף הפרק==
{{פרק תניא|פרק=י|טקסט הפרק={{ספר התניא/שער היחוד והאמונה - פרק י'}}}}

==סיכום הפרק==
===אופן ביטול הספירות===
▪ [[שער היחוד והאמונה · פרק ג|בפרק ג]] המשיל הרבי את '''ביטול הנבראים''' לביטול האור '''לגוף''' השמש{{הערה|שאינו נחשב כמציאות לגבי מקורו.}}.
▪ בפרק זה ממשיל הרבי את '''יחוד הספירות''' עם העצמות ליחוד האור עם '''המאור'''{{הערה|שבעודו במקורו אינם שני דברים שאחד בטל לשני - אלא נמצא רק המאור בלבד.}}.

▪ אך צריך לבאר: אם הספירות אינן קיימות ובטלות לגבי עצם האלוקות (ורק הוא הנמצא היחידי) - כיצד מדברים על "חכמה", "חסד" וכו'? מסביר אדמו"ר הזקן שהספירות רק נראות '''לנבראים''' כמציאות. מאחר ולהם אין השגה במקורן '''הם''' מרגישים כאילו הספירות הן מציאות.

===התכללות המידות===
אך מאחר ומצד האמת הספירות בטילות במציאות - כיצד אנו רואים הבדל בין חסד לגבורה? אין זה מפני שחסד וגבורה הן מציאות, אלא מפני שעצם האלוקות '''מתגלה''' פעם באופן כזה ופעם באופן אחר{{הערה|הכוונה '''שאותו''' האלוקים מתגלה פעם באופן חסד ופעם באופן גבורה. והמשל לזה הוא מאב המכה את בנו, שאפשרי בזה שני אופנים: כשההכאה באה מרצון לחנך פעולת הענישה נפרדת מאהבת האב. אבל אצל אב שמרוב אהבתו לא יכול לסבול התנהגות הבן (ומכהו) אין שני דברים - פעולת ההכאה היא רק ביטוי של האהבה, היא עצמה אהבה.}}.

==מושגים יסודיים בפרק==
*יחוד אור ומאור
*התכללות

{{הערות שוליים}}

{{סדרה|הקודם=[[שער היחוד והאמונה · פרק ט|פרק ט]]|רשימה=פרקי שער היחוד והאמונה|הבא=[[שער היחוד והאמונה · פרק יא|פרק יא]]}}

[[קטגוריה:תניא · שער היחוד והאמונה|כ]]