לקוטי אמרים פרק מד: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
מ (הפעיל הגנה על הדף "לקוטי אמרים פרק מ"ד": הדף מושלם ולא אמורים לעשות בו שינויים ([עריכה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן) [העברה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן))) |
(אין הבדלים)
| |
גרסה מ־12:59, 20 באפריל 2025
| תרשים כולל תניא (עם פירוט פרקים מ"א-נ') | |
|---|---|
|
פרק מד – אהבת "נפשי אויתיך" ואהבת "כברא דאשתדל"
מבוא לפרק
לאחר שהוסברו ביסודיות[1] הדרגות הכלליות בעבודת ה'[2], מתחיל אדמו"ר הזקן לבאר[3] אופני התבוננות פרטיים המביאים (בעיקר) לאהבת ה'. בכללות[4] מובאים סוגי האהבה מהכבד לקל[5].
גוף הפרק
תבנית:ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק מ"ד
סיכום הפרק
בתחילת הפרק מבוארים שני סוגי אהבה, שכל אחד מהם כולל את מעלות שתי הדרגות שהתבארו בפרקים הקודמים[6]:
- אהבת נפשי אויתיך: כאדם האוהב את חייו. יתבונן, שהקב"ה הוא חייו האמיתיים.
- אהבת כברא דאשתדל: כבן האוהב את הוריו ומוכן למסור את חייו עבורם. יתבונן, שה' הוא אבינו.
לאחר הסברת האהבות עצמן, מוסברים בהמשך הפרק שני עניינים הנוגעים לאופן בו צריך להתייחס אליהן:
צילום הפרק
| הקודם: פרק מ"ג |
פרקי לקוטי אמרים | הבא: פרק מ"ה |
הערות שוליים
- ↑ בשלושת הפרקים הקודמים, מ"א־מ"ג.
- ↑ עניינן, ההבדלים ביניהן, למי הן שייכות ומתי.
- ↑ מכאן ועד פרק נ'.
- ↑ להוציא את האהבה המוסברת בפרק נ', שהיא עניין בפני עצמו.
- ↑ מסוגי אהבה שקשה יותר להגיע אליהן ועד לאהבת "כמים הפנים" המבוארת בשלושת הפרקים מ"ז־מ"ט.
- ↑ בפרקים מ"א־מ"ג. אהבה רבה ואהבת עולם, שמצד אחד הן טבע הנפש ומצד שני התגלותן היא על ידי התבוננות.
- ↑ ולכן, תורה ומצוות החדורות בחיבה ובחיות שנובעת מאהבות אלו נכללות באלוקות (ביצירה, בריאה ואפילו באצילות).
- ↑ שהיא כרשפי אש.
- ↑ כשאינן כרשפי אש. אבל כשהן כרשפי אש (כגון, כשמתבונן בהפלאת אבינו) הן נעלות יותר, וכמבואר בפרק נ'.