לקוטי אמרים פרק לז: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (הפעיל הגנה על הדף "לקוטי אמרים פרק ל"ז": הדף מושלם, ולא אמורים לעשות בו שינויים ([עריכה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן) [העברה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן))) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
|תוכן={{עץ תניא/ליקוטי אמרים לה-מ}}}} | |תוכן={{עץ תניא/ליקוטי אמרים לה-מ}}}} | ||
{{תניא}} | {{תניא}} | ||
'''פרק לז | '''פרק לז – תכלית הבריאה וכל הגילויים לעתיד לבוא תלויים בעבודתינו''' | ||
==מבוא לפרק== | ==מבוא לפרק== | ||
בפרק זה מבאר אדמו"ר הזקן, שקיום מצוות מעשיות{{הערה|שדווקא רק '''הוא''' מאחד את האדם עם אלוקות, כפי שהוסבר ב[[לקוטי אמרים | בפרק זה מבאר אדמו"ר הזקן, שקיום מצוות מעשיות{{הערה|שדווקא רק '''הוא''' מאחד את האדם עם אלוקות, כפי שהוסבר ב[[לקוטי אמרים פרק ל"ה|פרק ל"ה]].}} הוא המביא את הגילוי של תכלית בריאת העולם{{הערה|לעשות לקב"ה דירה בתחתונים, כפי שהתבאר ב[[לקוטי אמרים פרק ל"ו|פרק ל"ו]].}}. | ||
==גוף הפרק== | ==גוף הפרק== | ||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
בהמשך הפרק מוסבר "תפקידה" של התורה בהבאת העולם לתכליתו: אמנם עיקר בריאת האדם היא לקיים מצוות מעשיות{{הערה|למרות מעלות התורה (שעל ידה נכללים בקדושה גם לבושים הפנימיים של נפש הבהמית, ושממשיכה גילוי אור אין סוף יותר מהמצוות)}} (ובפרט צדקה), אך יש לזכור שבכל אחד מהשניים (תורה ומצוות) יש יתרון שאין בשני: יתרון המצוות הוא '''שהאור''' נמשך במקום תחתון יותר, אבל המשכת '''העצמות''' ממש היא דווקא על ידי תורה. | בהמשך הפרק מוסבר "תפקידה" של התורה בהבאת העולם לתכליתו: אמנם עיקר בריאת האדם היא לקיים מצוות מעשיות{{הערה|למרות מעלות התורה (שעל ידה נכללים בקדושה גם לבושים הפנימיים של נפש הבהמית, ושממשיכה גילוי אור אין סוף יותר מהמצוות)}} (ובפרט צדקה), אך יש לזכור שבכל אחד מהשניים (תורה ומצוות) יש יתרון שאין בשני: יתרון המצוות הוא '''שהאור''' נמשך במקום תחתון יותר, אבל המשכת '''העצמות''' ממש היא דווקא על ידי תורה. | ||
{{הערות שוליים}} | |||
{{ | |||
[[קטגוריה:תניא]] | |||
[[קטגוריה:לקוטי אמרים]] | [[קטגוריה:לקוטי אמרים]] | ||
גרסה מ־23:04, 20 באפריל 2025
| תרשים כולל תניא (עם פירוט פרקים ל"ה-מ') | |
|---|---|
|
פרק לז – תכלית הבריאה וכל הגילויים לעתיד לבוא תלויים בעבודתינו
מבוא לפרק
בפרק זה מבאר אדמו"ר הזקן, שקיום מצוות מעשיות[1] הוא המביא את הגילוי של תכלית בריאת העולם[2].
גוף הפרק
תבנית:ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק ל"ז
סיכום הפרק
הנפש האלוקית לא יכולה "לפעול" בגוף ישירות[3], אלא רק על ידי התלבשותה בנפש הבהמית. נמצא, שקיום המצווה בפועל נעשה על ידי הנפש הבהמית[4]. כתוצאה מכך, בשעת קיום מצווה נכפף כח הנפש הבהמית לקדושה ונכלל בה, ועל ידי כלל המצוות[5] תעלה כל כללות קליפת נוגה לקדושה, ועל ידי כך יתבטלו לגמרי שלוש קליפות הטמאות[6].
בהמשך הפרק מוסבר "תפקידה" של התורה בהבאת העולם לתכליתו: אמנם עיקר בריאת האדם היא לקיים מצוות מעשיות[7] (ובפרט צדקה), אך יש לזכור שבכל אחד מהשניים (תורה ומצוות) יש יתרון שאין בשני: יתרון המצוות הוא שהאור נמשך במקום תחתון יותר, אבל המשכת העצמות ממש היא דווקא על ידי תורה.
הערות שוליים
- ↑ שדווקא רק הוא מאחד את האדם עם אלוקות, כפי שהוסבר בפרק ל"ה.
- ↑ לעשות לקב"ה דירה בתחתונים, כפי שהתבאר בפרק ל"ו.
- ↑ להזיז את האיברים וכיוצא בזה.
- ↑ ולא על ידי הנפש האלוקית.
- ↑ שמקיימים כלל ישראל בכלל הדורות.
- ↑ כי ממנה הן מקבלות את חיותן.
- ↑ למרות מעלות התורה (שעל ידה נכללים בקדושה גם לבושים הפנימיים של נפש הבהמית, ושממשיכה גילוי אור אין סוף יותר מהמצוות)