קונטרס אחרון פרק ז: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 23: | שורה 23: | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:תניא]] | [[קטגוריה:תניא|ו]] | ||
[[קטגוריה:תניא קונטרס אחרון]] | [[קטגוריה:תניא קונטרס אחרון|ז]] | ||
גרסה מ־00:43, 21 באפריל 2025
וצדקה כנחל איתן
מבוא לפרק
באגרת זו מבאר אדמו"ר הזקן[1] מעלה בצדקה שטרם הוזכרה, שהיא ה"נחל איתן" הממשיך את עצם הנפש[2] בלב.
איתן הוא ביטול הנשמה לאלוקות שיתגלה רק לעתיד לבוא, אך הצדקה משולה לנחל, שממשיך מעין גילוי זה בלב גם היום.
גוף הפרק
תבנית:ספר התניא/קונטרס אחרון - פרק ז'
סיכום הפרק
במקומות רבים באגרות הקודש נזכרו כבר עניינים שונים, שפועלים רחמים הבאים לפועל בצדקה[3], אך כאן מבואר עניין שטרם הוסבר: שהתעוררות רחמים רבים על ניצוץ אלוקות שבנפשו מגלה בלב את הביטול של עצם הנפש.
אלא שהתעוררות הרחמים לבד אינה מספקת וצריך גם פעולה ממשית של "אתערותא דלתתא" – נתינת צדקה בפועל.
- משתי סיבות נקראת בחינת 'חכמה' שבנשמה 'איתן':
- א. עניין החכמה הוא תוקף ההתקשרות באלוקות.
- ב. אותיות אית"ן מורות על עתיד[4], כי היום נמצאת בחינה זו בגלות ותתגלה רק לעתיד לבוא.
- למרות זאת, מעין גילוי זה שייך גם היום:[5] ע"י רחמים בעניין גשמי – צדקה.